כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 10/2010

    0 תגובות   יום שלישי, 5/10/10, 15:53

    ‎אימון לחשיבה חיובית-קבל ותן מחמאות לעצמך

    אין זה משנה מה אתה חושב או מרגיש- חפש תמיד את העובדות. את הנתונים. את המידע.


    ‎התחל להקשיב למחמאות. רק למחמאות. שנן אותן מידי יום. אמור לעצמך מידי בוקר את אותן מחמאות, עד ששניכם, גם אתה וגם עצמך ת א מ י נ ו.


    הענקת מחמאה עצמית היא גרסה אחרת של שיחה עצמית חיובית.זהו הרגל מצוין ומבורך התורם לשיפור הביטחון העצמי. אם מתאמנים בעקביות, הדבר הופך לחלק מהשיחות העצמיות היום יומיות ,ונקלט בתת מודע שלנו .


    אתה מוצא את אשר אתה מחפש ? אם תחפש יופי בתוכך ובאנשים מסביבך- תמצא אותו. אם תחפש כישלונות .... ובכן- תמצא גם אותם.


    מהי מחמאה?
    מחמאה אמיתית היא כנה ובאה מתוך הלב. היא יכולה לבוא בצורת מילים או מחווה, כמו טפיחה על השכם.אפשר לקבל מחמאה ממישהו או לתת אותה בעצמך. המחמאה פשוט מודיעה לאדם האחר שיש בו משהו שאתם אוהבים ומעריכים.


    ישנם שני סוגים של מחמאות : האחד הוא לגבי דבר שמישהו אחר עשה, על עבודה טובה למשל. השני הוא פחות ברור, ומדבר על דרך התנהגות או משהו פחות מוחשי, למשל על כך שמישהו התנהג בצורה מתחשבת ותומכת, או מחמאה מן הסוג "אני מעריך את חוש ההומור שלך" שני הסוגים חשובים.

    מה קורה כאשר מישהו מעניק לכם מחמאה? האם אתם מקבלים אותה ופשוט מודים . האם אתם נינוחים או לא? יתכן שאתם מסמיקים או מתוחים מעט, אבל זכרו, מחמאה היא מתנה מילולית . אם מישהו נותן לכם מתנה יפה ועטופה בהידור, לא תחזירו אותה ותאמרו "מצטער, אינני יכול לקבל זאת". זה מה שקורה כאשר מישהו אומר לכם "אתה נראה נהדר", ואתם אומרים, "לא נכון עליתי במשקל".

     

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שלישי, 5/10/10, 04:36

       

      יום שישי 09 אוקטובר 2009

      זמנה של בהלה

       

      מתי הבהלה משתלטת

      עלינו?

      לא כשאנו עסוקים,

      עובדים,רבים,אוהבים...

       

      הבהלה אוחזת בנו

      בבדידות רגעינו

      כשהבית ואנו נפגשים

      בדממת האמת

       

      פתאום אתה מבין

      אתה מיישיר לעצמך

      מבט בעיניים

       והמראה מולך מחויכת...

       

       

      לפתע אתה קולט

      את הדממה

      את העתיד

      אתה ,עצמך והבורא.

       

      האמת מתערטלת

      חיוך בעינה

      כאן הזמן לחיבוק

      עצמי,אמיתי...

       

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שלישי, 5/10/10, 04:31

        אז מי פה קורבן?

         

        החיים  הם תמרון בין הבחירה להיות קורבן או אדם שלוקח אחריות על חייו ופועל למענם באסרטיביות.

         

        לא פעם אנו עוברים קושי בחיינו ומיד מחפשים את האשמים במה שקורה אתנו:הסביבה,החברה,אלוקים,הגורל וכו.זה הצד הקורבני שבנו שמנסה להטיל את האשמה בגורם חיצוני ,במקום לקחת את האחריות על עצמנו למה שקורה ולדברים שאנו יכולים לעשות לשינוי המצב.

         

        ביכולתנו,להחליט להפסיק להיות קורבנות.נעצור רגע ממרוץ החיים ניקח נשימה ונתבונן מה עומד לפנינו.לא נחשוש לקבל החלטות גם אם נטעה או נכשל נבין כי זה חלק מהכלים שבידנו ומותר לנו לא להצליח לצורך המשך לימודנו בעולם הזה.

         

        ההתנהגות הקורבנית מביאה תחושות של פחדים ,כעסים,רגשי אשם וכו ,שאנו במו ידינו עזרנו ליצירתם. כעס פנימי ממגנט כעס חיצוני.כל תחושת קורבן ממגנטת סיטואציה דומה.דומה מושך דומה.

         

        אם נתבונן לתוכנו,נחווה ,נלמד להכיר את פנימיותנו ורבדינו המודחקים וננסה להאיר בתוכנו את המקומות החשוכים האלה-נגיע לסליחה עצמית ולטיפול ב"שכבות החלשות" שבתוכנו.למענינו ולמען יצירת סביבה פנימית וחיצונית חיובית לנו ולסובבים אותנו.

         

        בקלפי הטארוט נמצא קלף התלו[הקורבן],אשר יוצא פעמים רבות לרוב אלו שבאים להתייעץ בקלפים.מכאן שרובנו "נהנים" מתחושת הקורבנות ולהעביר את האחריות על חיינו למקור חיצוני במקום למקום של אחריות ושיפור עצמי.

         

        קלף זה מדבר על התעוררות משינה תודעתית, הגוררת אחריה שחרור וויתור על דפוסי חשיבה, אמונות וצורות התנהגות שאינם נחוצים או אינם מתאימים יותר.

        עם שחרורם אנו נפתחים לכניסה של חכמה חדשה, מקדמת ומפתחת המביאה עמה שינוי פנימי עמוק וצמיחה ברמה החשיבתית, הנפשית והרוחנית. זהו "תשליך עמוק" בכל הרמות. כשחוכמה אחת מפנה מקומה לחכמה אחרת חדשה ונכונה יותר- ניתן להיפתח לרמות אחרות גבוהות יותר של תודעה, המתעלה מעל לאגו הפרטי של האדם. האדם לומד שעליו לשנות את עצמו ולא את האחר ובזה מתמקד.

        בהיותו של התלוי הפוך הוא מסוגל לראות את המציאות מזווית שונה ומפרספקטיבה רחבה יותר ממה שראה עד עתה, גם מנקודת מבטו של האחר עיני האדם מופנות אל המתרחש בנפשו ,ולא רק החוצה -כפי שקורה אצל אדם שעדיין לא התעורר.

         

        חכמה דרך הקרבה עצמית, לצעוד בעקבות האמונה האישית, תקשורת עם החלקים התת-הכרתיים של האדם, שימת לב לפרטים החשובים באמת לאדם, מוח אסטרלי, ממלכת הנפש, המעמקים החבויים של הנשמה, ברית עם ישות עליונה למרות פחד ארצי.

         

        קלף המתאר קורבן או ויתור, בדרך כלל מרצון. נכונות לוותר על נכסים (בעיקר חומריים) לצורך השגת מטרות ארוכות-טווח, שהן חשובות יותר לשואל. תבונה הנקנית במחיר נטישה של הישגי העבר.

         

        חיובי: ויתור על דברים משניים כדי לשמור על העיקר. נדיבות עד כדי הקרבה עצמית, למען אדם או עניין החשובים לשואל. אפשרות לראות את כל ההיבטים של מצב מסוים, ולהתייחס אליהם בשוויון-נפש. כוח השיפוט של השואל במיטבו, משום שהוא איננו צמוד לתבניות קשיחות ולדעות-קדומות. הצלחה לטווח ארוך, משום שהשואל הסכים להיות בעמדת חולשה ולא לכפות את מהלך העניינים. אי-אלימות מנצחת. דרגה רוחנית גבוהה.

         

        שלילי: נטייה מופרזת להקרבה עצמית ומילוי תפקיד של קורבן נצחי. קשייו של השואל מדומים, משום שהוא מתעקש להיצמד אליהם ולהמשיך להתלונן במקום להחליט ולעשות משהו לפתרונם. הוא רואה את עצמו כמרכז היקום ועסוק רק בבעיותיו האישיות. חופש-פעולה מוגבל. שקיעה ברחמים-עצמיים.

         

        נאחל לעצמנו להשכיל ולהבין איך להתבונן נכון ומוך מודעות לגשת לחיים ולשנותם ממקום של כוח ויכולת התמודדות פנימית שתלויה בנו

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שני, 4/10/10, 16:31

          יום שבת 20 מרץ 2010

           

          מציאות

           

          ובאה המציאות

          ושרטה את עקבותיך

          פקחה את עינך

           ושוב תמהתי..

          האם החלום התעייף מהמציאות

          העדיף לעצום עין מראות

          את האמת

          את תחלופת השנים

          את שעבר והשאיר חותמות

          זמן אבוד

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 4/10/10, 16:27

            חוק הדהרמה או הייעוד :

            לכל אחד מאתנו יש ייעוד בחיים,כשרון ייחודי לעשיית משהו שהוא עושה הכי טוב מכולם,וזו התרומה שלו לאנושות,מי שמצא את הייעוד הזה וממלא אותו,יכול לשכוח מדאגות. כל השפע והאושר בעולם יזרמו לכיוונו.
            היעוד- הינו המשימה הגבוהה ביותר של האדם . השירות אותו בא לעשות בגלגול הנוכחי. כשאדם מוצא את ייעודו הוא חי חיי הגשמה המונעים בכוח האהבה לעולם.
            הוא אינו ממוקד באינטרסים האישיים שלו ובסיפוק צרכיו, אלא בהקשבה לעולם ובחיפוש אחר נתיב המיועד להעניק לאחר.
            אם האדם יתבונן בחייו המקצועיים לאורך השנים יוכל לראות שקיים חוט שני העובר בכל העבודות שעשה עד היום שתפקידם היה פיתוח הכוחות המקצועיים הדרושים לו עבור ייעודו האמיתי.
            כשאדם נמצא בנתיב היעוד הנכון והמתאים לו הוא מסופק ומאושר בחייו ומרגיש שהוא מגשים עצמו ונאמן לצרכיו מחד ( מסומל בקלף בדמות העירומה) ומעניק לעולם מחוכמתו ומקצועיותו מאידך (מזיגת המים מהפנים לחוץ).
            כשאדם בוחר "בנתיב עם לב" הנכון ומתאים עבורו ומשרת בו את העולם, העולם מצידו שולח סימנים ברורים לאישור הדרך שבחר. העולם מזהה את העשייה הלא אנוכית והכנה והאדם עצמו מואר ומוזן בכוחות גבוהים מלמעלה המנחים ועוזרים לו למלא ייעודו.

            פאולו קואלו בספרו האלכימאי ציין כי אדם מוצא את יעודו -אם הוא הולך לפי האותות שאלוקים שולח אליו כל הזמן...
            אין מקריות לכל דבר יש משמעות עמוקה. ועלינו הנמצאים בחיפוש הדרך ליעוד, להגשמה האישית להתבונן, להיות קשובים, רגישים ולקלוט את המסרים המועברים.
            צירופי המקרים הינם סוג של מסר. אם נשים לב לצירופי המקרים בחיינו, נוכל להבין ולקלוט את המסר שהם מנסים להעביר לנו. ככל שנפנה יותר תשומת לב לצירופי המקרים -כך נמשוך אלינו יותר צירופי מקרים. ככל שנרבה לשאול , מהי המשמעות של אותם צירופי מקרים משמעותם תהיה לנו יותר ויותר ברורה. ברגע שנבין את משמעותם, יתגלה לנו, נתיב ההגשמה שלנו, ומכאן -כאשר אנחנו בנתיב המדויק של חיינו וממלאים הגשמת יעוד, היקום מסייע בהגשמת העשייה. הדברים "כאילו" מסתדרים להם, מתמזל מזלנו.

            קלף הכוכב - בקלפיי טארוט "ריידר"
            מדבר על- הגשמת יעוד, חזון, הצלחה, הקשבה לצרכי העולם, שירות, ענווה.

            מדבר על הגשמת היעוד, היענות האדם למהות הנשמתית שלו, כלומר: מציאת המשמעות בחיים, למען מי ולמען מה אני פועל בעולם. האדם מתחבר לצרכיו הפנימיים העמוקים ביותר ושואל עצמו - "מי אני באמת, עד כמה אני מזהה את האני האמיתי שלי במה שאני ובדרך שאני מתנהל בחיי?".

            כשנפתח למתייעץ אתנו נבין שכבר זמן רב הוא נמצא בנתיב יעודו או שעדיין הוא מחפש את יעודו וננסה להבין ולעזור לו למצאו.

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שני, 4/10/10, 09:34

              יום חמישי 20 אוגוסט 2009

               

              למרר בבכי

              זה לא הדמעות שזולגות

              זה המסר

              היכולת לפרוץ כילדה

              בבכי רם קולני ומתריס.

               

              יש משהו בלמרר

              להוציא לחות מזוג עיניים

              ולנגב ברעש את האף .

              ללא בושה...

               

              אני זורמת...

              דרג את התוכן:
                14 תגובות   יום שני, 4/10/10, 05:04

                מחשבה יוצרת מציאות

                בצורה לא מודעת, אנחנו מושכים כל מה שקורה לנו בחיים. לכן חשוב, שקודם כל, לפני שנסתכל החוצה ונאשים אחרים במצבנו, נסתכל פנימה ונבין את עצמנו-איך אנו גורמים בדרך מחשבתנו למציאות חיינו.

                הבאתי כאן את סיפור הממחיש זאת,אותו מספר אבי בוירסקי על עץ המשאלות:
                אדם אחד הלך כל היום בשמש הקופחת, וכבר התחיל להרגיש סימני אזהרה, סחרחורת קלה, נקודות מרצדות, והזיות קלות.פתאום ראה עץ גדול בעל נוף רחב וצל מחייה.הוא רץ אליו ו"התעלף" תחתיו בהקלה גדולה.אך נעלמה מעיניו העובדה, שהעץ שתחתיו הוא יושב הוא עץ המשאלות...
                כאן עלתה מחשבה בראשו: "אה, הלוואי והייתה כאן באר קטנה להרוות את צימאוני", ו-פוף, זרם של מים צוננים וזכים הופיעה ונבע ממש לרגליו.
                "אה, איזה מזל" חשב האיש לעצמו, והרווה את צימאונו.
                אך, כעבור מספר שניות עלתה מחשבה נוספת בראשו.
                "אה, הלוואי והייתה כאן מיטה לפרוש עליה את אברי הדואבים", ו-פוף מיטת אפריון לתפארת.
                התרווח האיש על המיטה והתנמנם לו בשלווה וביטחון.אבל בדיוק אז עלתה מחשבה נוספת.
                אה, כמה נחמד היה עם איזו עלמת חמד הייתה מעסה את אברי, אני עדיין חש כאב...,ו-פוף, עלמה צעירה החלה מעסה את אבריו הכואבים.
                העניין כבר התחיל למצוא חן בעיניו, ואז עלתה מחשבה, "ומה אם פתאום יגיע נמר...ו-פלוף, הגיח נמר וטרף את האיש...

                מוסר השכל:
                היזהר בדברים שאתה מבקש.
                התשוקות והרצונות מתממשים לבסוף.
                אתה אחראי למציאות שמיגנטת בעזרת מחשבותך למציאות חייך.
                לכן "חשוב טוב ויהיה טוב..."

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 4/10/10, 05:00

                  יום שני 04 אוקטובר 2010

                   

                  מה עוד נותר?

                   

                  את הכול כבר עשיתי!

                  כתבתי לך ספר

                  שירים עירומים

                  נשמתי לפניך מונחת

                   באלפי ניתוחים.

                  עירומה מתבוססת

                   חופנת איבריה

                  גלויים עד כאב.

                   

                   

                  מפרפרת בין רצונותיה

                  לשוב ולהאפיל

                   על האמת הכואבת.

                   

                  נבוכה בתחושותיה

                  בלחייה מסמקת..

                   

                  מה עוד נותר

                  מלבד להותיר

                  צעקה

                  מעומקו של הלב..

                   

                  אני אוהב!

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום ראשון, 3/10/10, 17:27

                    יום ראשון 19 יולי 2009

                     

                    מגע האבן

                     

                    זוכרת את מגע האבן

                    מתחת לכפות רגלי

                    ילדה בהירה פוסעת

                    אבנים חורצות זמן.

                     

                    הראש בעננים חולם

                    הבגד קצר הולם

                    הולכת אל נתיבי המים

                    שומרים הגלים הלמות ליבה.

                     

                    ילדה קטנה בברכת פלא

                    נעה עם זרם גלים הפכפך

                    עינה עצומות ,בוטחות

                    נושק ליבה מלאך.

                     

                    ובשובה מיד תחוש

                    שריטת אבני הכורכר

                    כפות ידי מלאכים

                    עוזרות לחוות כר.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 3/10/10, 14:13

                      נוח גיבור המבול היה שתקן גדול

                       

                      גיבור סיפור המבול בספר בראשית הוא נוח ,אשר נעשה לאבי האנושות המתחדשת לאחר המבול, וממנו, ומשלושת בניו ,צמחה האנושות, ויצאו כל העמים.

                       

                      נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו",  היה בנו של למך בן מתושלח והיה דמות מקראית וראשית בסיפור המבול בספר בראשית .קורותיו מסופרות בפרשה הקרויה על שמו, "פרשת נח".

                       

                      לידתו של נח ,מתוארת בסוף פרשת בראשית כאות מבשר טובות. אביו למך קרא לו בשם נח, מתוך אמונה ביכולתו להביא נחמה לאנושות: "זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'" .מהות שמו מגיע מלשון נחמה או מלשון מנוחה.מלמד על  הצפייה ממנו,שהוא יקל על קללת האדם והאדמה שאירעה עקב חטא עץ הדעת.

                       

                      רש"י,מתאר את מנוחת האדמה שאירעה בימי נח, על ידי המצאת המחרשה על ידיו,ובכך שבימיו הפכה הארץ לפורייה יותר‏‏. "עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה, והוא הכין להם. והייתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה."

                       

                      לאחר שמלאו לנח 500 שנה נולדו לו שלושה בנים - שם, חם ויפת.

                       

                      נח, מצטווה על ידי אלוקים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצל הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי.

                       

                      בתום המבול,אלוקים קרא לנח ולמשפחתו לצאת אל העולם ולבנות מחדש את האנושות. נח הקים במקום מזבח והקריב קרבן לאלוקים. בשלב זה בירך אלוקים את נח ומשפחתו, והבהיר כי מותר להם [לבני האדם] לאכול בשר, ובמקביל הציב בפניהם את האיסור באכילת בשר חי ואת האיסור ברצח.

                       

                      לאחר מכן,האל כרת ברית  עם נוח ועם האנושות היוצאת מהתיבה, לבל יביא עליה שוב מבול ועונש כה כבד .את הקשת בענן קבע האל כאות לברית:"והקימותי את בריתי איתכם ולא ייכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ... את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ" [בראשית ].


                      סיפורו של נוח מסתיים בכך שנטע כרם  והשתכר, ובכך נחשב ל"מייסד" החקלאות ושתיית היין.

                      המקרא מספר על הכרם שנטע, ועל היין מן הכרם ממנו שתה והשתכר.

                      נח נרדם באוהלו כשגופו חשוף. בנו חם נכנס לאוהל, ראה אותו ערום וסיפר על כך לאחיו. שם ויפת דאגו לצנעתו של אביהם, נכנסו לאוהל כשפניהם ממנו והלאה - כדי שלא יחשפו למראהו - וכיסו את ערוותו. כשהתעורר נח נודע לו הדבר, ובתגובה החליט לקלל את חם, לברך את שם ואת יפת, ולהציב את האח הארור כעבד לשניים האחרים: "ויאמר ברוך יהוה אלוהי שם; ויהי כנען עבד למו; יפת אלוהים ליפת וישכון באוהלי שם ויהי כנען עבד למו" [בראשית ].

                       

                      למעשה, זו האמירה היחידה של נח לאורך הפרשה כולה. במהלך סיפור המבול, הארוך יותר ובמידה רבה המשמעותי יותר מבין השניים, לא מוציא נח מפיו מילה. "נח הוא השתקן הגדול ביותר שפגשנו, אם לוקחים בחשבון את האינטנסיביות של חייו. לא בשנים הארוכות טרם המבול ולא בשהות הארוכה בתיבה אנו שומעים אותו מדבר. רק לאחר מאות שנות חיים, בצאתו מן התיבה ולאחר שהשתכר ונרדם, פותח נח את פיו. הוא מגלה שבנו חם לא נזהר בכבודו ומקלל את בנו של חם, כנען. 'ויאמר ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו'. מופלא הדבר, שלאחר שתיקה בת מאות שנים המילה 'ארור' היא הראשונה לצאת מפיו" – לפי מאמרו של  המשורר והסופר מירון ח. איזקסון,

                       

                      נח חי לאחר המבול עוד 350 שנה, ובסה"כ היו ימי חייו 950 שנה.

                       

                      נוח ניצל מהמבול בגלל צדיקותו. חז"ל הטילו ספק במידת צדיקותו כשאמרו שהיה צדיק בדורותיו (=לעומת בני דורו הרשעים) – ולא היה מתבלט בדורות אחרים. ואמנם, כשקיבל את הבשורה על המבול, לא ניסה נוח להגן על האנושות, אלא הציל רק את משפחתו הקרובה, בניגוד לאברהם שנאבק למען סדום המושחתת,ומשה שנאבק למען העם החוטא בפרשת עגל הזהב .

                       

                      מפרשת נוח אנו למדים כי התורה אינה מיועדת רק ליהודים. דורות רבים לפני שניתנה התורה לעם ישראל, דיבר ה' עם נוח ומסר 7 קבוצות של מצוות: לא לרצוח, לא לנאוף, לא לגנוב, לא לעבוד אלילים, לא לבזות את ה', לא לאכול איבר שנתלש מיצור חי, ולהקים מערכת משפט. [שבע מצוות בני נוח  מובאות מהתלמוד, מסכת סנהדרין הן המצוות המוסריות הבסיסיות המוטלות על כל המין האנושי].

                       

                       בני אומות העולם המקיימים מצוות אלה נחשבים ל"חסידי אומות העולם",מכיוון שהן עושין שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן, הן וכל דקדוקיהן, הן נקראים חסידים [משנת רבי אליעזר]. תואר זה ניתן במאה ה-20 לגויים שהצילו יהודים בתקופת השואה.

                       

                      ולפנינו שיר על נוח:


                      נוח / יורם טהרלב

                       

                      נוח

                      לא שכחנו איך בגשם ובסער

                      נוח

                      לתיבה אספת את חיות היער

                      שתיים שתיים מכל מין

                      האריה והממותה

                      הגמל והשיבוטה

                      וגם ההיפופוטם

                      פתח לרגע את הצוהר

                      ואל תוך התכלת הלבנה

                      שלח את היונה.

                       

                      נוח

                      כמה זמן נמשיך לשוט על פני המים

                      נוח

                      כל החלונות סגורים כמעט חודשיים

                      וכבר אין לנו אוויר

                      לאריה ולממותה

                      לגמל ולשיבוטה

                      וגם להיפופוטם

                      פתח לרגע את הצוהר

                      ואל תוך התכלת הלבנה

                      שלח את היונה.

                       

                      נוח

                      מה יהיה הסוף הן כבר חדל הגשם

                      נוח

                      פתח את החלון אולי הופיעה קשת

                      ויראו אותה כולם

                      האריה והממותה

                      הגמל והשיבוטה

                      וגם ההיפופוטם

                      פתח לרגע את הצוהר

                      ואל תוך התכלת הלבנה

                      שלח את היונה.

                       

                      נוח

                      היונה כבר שבה עם עלה של זית

                      נוח

                      תן לנו לצאת ולחזור לבית

                      כי כבר נמאסנו זה על זה

                      האריה על הממותה

                      הגמל על השיבוטה

                      וגם ההיפופוטם

                      פתח לרגע את הצוהר

                      ונעוף לתכלת הלבנה

                      כך עם היונה.

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום ראשון, 3/10/10, 14:09

                        יום ראשון 03 אוקטובר 2010

                         

                        הליטוף

                         

                        הליטוף הזה

                        אינו פוסק

                        מיפה את תכלת השמים

                        מגביה למרומי

                        את דהירת ליבי.

                         

                        היופי העוצר הזה

                        מעתיק מילותיי מפי

                        וכולו בתוכי

                        במשכן אהבתי.

                         

                        רחוץ ומזוקק

                        מוכן ומזומן

                        לך האחד

                        אשר לתפילתי תען...

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום ראשון, 3/10/10, 06:54

                          יום שבת 01 אוגוסט 2009

                           

                           

                          נשבעת לנקום

                           

                          נשבעת לנקום-ונקמת

                          נשבעת להחריב-והחרבת

                          כל הזעם והכעס...

                          חרון אלוקים הנחתת.

                           

                          ביקשת להשמיד-השמדת

                          ביקשת להכחיד-הצלחת...

                          הכל עלה בידך

                          מחוץ לבנייה וצמיחה...

                           

                          מנקמתך- נקבר הבית

                          מחורבנך-הוחרבו נשמות

                          מזעמך-רעדה האדמה תחתינו

                           חרון הקל ,לא ידע קץ.

                           

                          מהשמדתך-דם ירקנו

                          מהכחדתך-צמאנו למים ,רעבנו למגע

                          הכל עלה בידך...

                          שממה חרוכה נשארה...

                           

                          פ.נ.זוגיות עלומה

                          בידי מנצח נואש....

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            תגובות אחרונות

                            פיד RSS