כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 10/2010

    0 תגובות   יום ראשון, 3/10/10, 06:41

    "כי האדם עץ השדה"


    מדוע משול האדם לעץ?

    עץ זקוק לארבעת היסודות: אדמה, מים, אוויר ואש (שמש), כדי להתקיים. בני אדם בדומה, זקוקים לאותם ארבעה יסודות:

    אדמה-העץ זקוק לאדמה כדי לספק לו את צרכיו הבסיסיים.בני אדם זקוקים לבסיס יציב, שיכול לספק להם ערכים ומוסר ולתמוך בהם בצמיחתם. בעולם עמוס גישות שליליות לעייפה, אנו זקוקים לחוף מבטחים, אליו נוכל לחזור ולשאוב כוחות חדשים.מקום בו יאהבו אותו,יזינו אותו וכו.

    מים-ללא המים העץ יבול ולא יחיה יותר.ללא מים, אדם מתייבש ומאבד כיוון, עד כדי כך, שלעתים אינו מסוגל להכיר עוד את אביו מולידו. בדומה, ללא התורה או חיי הרוח והמחשבה- מאבד אדם את הכיוון, עד כדי כך שאינו מזהה את האלוקות ואת יעודו- לשמו בא לעולם.

    אוויר-עץ זקוק לאוויר כדי להתקיים. האוויר מכיל חמצן, שהעץ זקוק לו לנשימה ודו תחמוצת הפחמן לתהליך הפוטוסינתזה. באטמוספירה בלתי מאוזנת, העץ ייחנק וימות.
    התורה קובעת, כי ה' יצר את האדם באופן דומה - "ויפח באפו נשמת חיים" . המלה העברית "נשימה" דומה מאוד למלה העברית "נשמה". כוחנו הרוחני מגיע, בצורה מטפורית דרך האוויר והנשימה.

    אש-העץ זקוק לקרני החמה לקיומו.בני אדם, גם הם זקוקים לאש - לחום, על מנת להתקיים. זהו חום הידידות של המשפחה והחברה. אנשים קולטים אנרגיה מחברים, עמיתים, בני משפחה, שכנים ושותפים והופכים אותה לזהות ולפעולות.

    סיפורו של עץ:
    איש זקן נטע עץ. עבר לידו איש צעיר ושאל: "מה אתה נוטע"?
    "עץ חרוב", ענה הזקן.
    "שוטה זקן", אמר הצעיר. "אינך יודע שנדרשות שבעים שנה כדי שעץ החרוב ייתן פרי?!"
    "זה בסדר", ענה הזקן, "כשם שאחרים נטעו בשבילי, כך אני נוטע לדורות הבאים".

    מה שאנו נוטעים אנו בתקופת חיינו בעולם,תורם לבאים אחרינו בגשמיות וברוחניות וישמש את בנינו וממשיכנו לאחר העלמנו מהעולם הגשמי,כמו שבגשמיות -העצים שנטעו בדורות שעברו- משמש אותנו גם היום.





    כי האדם עץ השדה/מילים: נתן זך

    כי האדם עץ השדה
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה
    כמו עץ השדה

    כי האדם עץ השדה
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה
    כמו עץ השדה

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה
    קברו אותי בחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה
    כמו עץ השדה

    כי האדם עץ השדה
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם הוא נשאר צמא
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה
    כמו עץ השדה

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה
    קברו אותי בחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה
    כמו עץ השדה

    דרג את התוכן:
      10 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 21:07

      צטט: קויוטי 2010-10-02 21:04:53

      שיר אהבה
      מוקדש לאסתר רבקה ולכל האנשים שנכנסו לליבי
       

      הנני עומדת בשמלה לבנה

      בסבך היער, בחשכת הליל

      והאור, אור הלבנה.

       

      רגליי יחפות, פצועות

      מגע הקרקע והרוח על גופי

      חשופה.

       

      "אני ישנה וליבי ער"*

      יוצקת בחלומותיי ובונה

      מקדש לאהבה.

       

      נופלת לתהום, מתבוססת בדמי

      ילדה קטנה שלא ידעה אהבה

      בכאבך התעטפת, בשתיקותיך

      אמא,

      סולחת לך וסולחת לעצמי

      מרימה ראשי ועולה.

       

      נופלת לתהום, מתבוססת בדמי

      את גופי השחתת, נפשי, תמימות ילדותי

      סולחת לך וסולחת לעצמי

      מרימה ראשי ועולה.

       

      נופלת לתהום, מתבוססת בדמי

      רואה אותך, שומרת סוד בשתיקותיך

      מרחיקה אותי

      סולחת לך וסולחת לעצמי

      מרימה ראשי ועולה.

       

      נופלת לתהום, מתבוססת בדמי

      עוברת דרך כל הלבבות ששברתי

      דרך כל הפגיעות שפגעתי

      פגעתי בכם, פגעתי בעצמי

      מבקשת סליחתכם וסולחת לעצמי

      מרימה ראשי ועולה.

        

      מערסלת את הילדה הקטנה

      אני אשה

      אשה יפה, חכמה

      מודה אני לך.

       

      אלוהים אתה עדי

      תעטוף אותי בחסד

      הנה אני, עוטפת את עצמי.

       

      מדליקה נר. נר לאהבה.

      פותחת את ליבי

      מקבלת ואוהבת אותי

      מוסרת לך את מזבח אהבתי

       

      בונה את מקדש האהבה

      הוא יפה, צבעוני

      לצידו מטעי פרי, עצי זית.

       

      כותבת שיר אהבה לעצמי

       

      בפגיעותי, מתנתי,

      סוללת דרך לאחרים דרכי,

      סוללת דרך לעצמי.

       

       

       

       

      *קהלת (שיר השירים, ה, 2).

       

       

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 20:53

        יום חמישי 16 יולי 2009

         

        החלטות גורליות

         

         

        זה הרגע שהונצח.

        בדממה מעיקה

        קמה עזבה.

        השליכה הכול

        מאחורי גבה.

         

        אלם בחוץ.

        האוויר קולט הלמות

        ליבה וצעדה...

        החלטת הגורל.

         

        בשקט מגיעות ההחלטות

        הקובעות כרעם בחיים.

        נרקמות בנפתולי מוח

        ופורצות בצפירת דממה.

         

        אלו הרגעים הנחרטים

        הסופגים משמעויות עוצמתיות.

         

        בשקט הזה קמה ההכרעה בליבה

        ברגעים אלה, נחתם תוהו בדם הליבה.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 20:51

          הבאת שלום שבין אדם לחברו


          סמל ל"הבאת שלום" הוא אהרן הכהן.


          אהרן היה נפגש עם הצדדים לפני הדיון המשפטי ומבקש למנוע מהם את הכאב והסבל המלווים את ההליך המשפטי-שבדרך כלל מגביה את חומות האיבה שבין הצדדים.

          יסוד פעולת אהרן היה התפיסה ,שהצדק בהסכמה ראוי יותר ואף נכון ממימוש הצדק המשפטי, כמאמר אריסטו: "כשאזרחים הם ידידים זה לזה, שוב אין להם צורך בצדק; ובהיותם צדיקים, עוד יש להם צורך בידידות".


          תיאור מלבב של אהרן, אוהב השלום ורודפו, בא במדרש:


          "אוהב שלום" כיצד?... שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו [=מרוב צער על הריב]. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [=מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [=אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו.


          והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [=מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [=אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו.
          וכשנפגשו [=שני היריבים] זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה. לכך נאמר: 'ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל' (במדבר כ, כט).
          מזה אנחנו למדים על כוחה של המילה.כמה חשוב לא ללכת רכיל ולהעביר אינפורמציה על אחרים.רבים נהנים לשבת בחברה או ליד הטלפון ולדבר על מעשי אחרים ולהעביר פיסות מידע מתוך נקמנות,שעמום,שמחה לאיד וכו.
          כוחה של המילה רב.לפי היהדות עם כל מילה נולד מלאך.אם המילה טובה-ייוולד מלאך בריא ,אם המילה היא קללה לדוגמא ייוולד מלאך "נכה".


          עם כל אחד יחשב פעמיים לפני שיוציא מילה מהפה,לפני שיכפיש את חברו ?העולם שלנו יראה יפה יותר-וכנראה יהלכו בו יותר אנשים מחייכים ומאושרים.


          כיום כשכלי התקשורת ,השם הצדק הדמוקרטי,נוברים בחיי אנשים ומוציאים את "האמת לאור"-לא פעם יש לי תחושה שיש כאן עוול גדול.


          נכון שצריך להעמיד לדין אנשים כמו איציק מרדכי והנשיא לשעבר-אך תמיד כשאני רואה בכלי התקשורת את החגיגה סביבם אני חשה שאנחנו שופכים דם...יתכן ואנו ממש מעלים על גרדום אדם שמתוך כל הדברים שבאמת עשה כנראה ישנם תוספות ?שבהם אנו עושים עוול.


          זכרו חיים ומוות ביד הלשון-והוצאת דיבה היא ממש שפיכות דמים...


          אז בוא נברא מלאכים טובים במקום מלאכים מקרטעים...
          .

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 10:52

            אי לקיחת אחריות על החיים-מתוך תורת האיזון

            לקחת אחריות זה תהליך שלוקח זמן, אך זה התהליך הראשון והחשוב ביותר כדי ליצור שינוי אמיתי בחיים.
            הנטייה שלנו כבני אדם היא לא לקחת אחריות ולהאשים אחרים בסבל שיש לנו בחיים, אך לרוב, כל דבר שגורם לנו סבל ומרחיק אותנו מהאהבה נוצר עקב אמונה שלילית שיש בי בחיים.
            בחיים שלנו יש עליות וירידות, חלקים נעימים יותר ופחות, אך רק אנחנו יכולים להיות אחראים לתגובה שלנו. לכן לקיחת אחריות היא הצעד הראשון לשינוי ולשחרור.
            רק כשאני לוקח אחריות על ההתנהגות שלי, הרגשות שלי והסבל שלי אני יכול לבדוק, לחקור ולשנות אותו. ולמצוא את האמונה השלילית שיש בי ולשחרר אותה.

            לקיחת אחריות על החיים, היא היכולת שלי להתקדם בדרך הייעוד האישי והקולקטיבי, כדי לזהות את החסימה יש לשאול: האם אני תקוע ב"רחמים עצמיים" או דוחף עצמי קדימה? האם יש לי מנגנון הרס עצמי ? עד כמה אני שביר? האם אני מסוגל לצאת מתקופות קשות?

            האם אני שואף בכל מאודי להתמודד, להתקדם ולהתאזן? מה אני עושה לשם כך? האם אני מגייס את כל כוחותיי ? עד כמה אני מתמיד?

            האם אני הולך ב"דרך הייעוד" בדרך הקצרה / הנכונה / הישרה או בדרך הקשה? :

            דרגות בחסימה:

            1. קשה - רחמים עצמיים תמידיים, מציאת "אשמים" בכל בעיה (פותר את הצורך בללמוד..), אי עשייה אמיתית לשינוי איכות החיים ולהתקדמות לאורך זמן.

            2. בינוני - מצבים חוזרים של רחמים עצמיים, אי התמדה ב"התקדמות בדרך".

            3. קל - מצבים בטווח הקצר של שבירה ורחמים עצמיים.

            כיצד לוקחים אחריות על החיים?לפי הצעתו של אריאל גלילי במאמרו.
            הצעד הראשון הוא להצהיר לעצמי שאני לוקח אחריות.
            הצהרה היא להגיד את המשפט- "אני לוקח/ת אחריות מלאה על חיי", בקול גדול ומהלב. ואם זה לא קל, אז להגיד "אני מוכן להתחיל לקחת אחריות מלאה על חיי". גם אם אתם מפחדים.
            ההצהרה היא תהליך חשוב שאנחנו עושים עם עצמנו כי כשאנחנו מצהירים, אנחנו מפסיקים להיות חסרי אונים ומוכנים לקחת אחריות על עצמינו ועל הבחירות שלנו.

            השלב הבא הוא לקחת מחברת ולכתוב כל יום, לא משנה מתי, 21 פעמים את המשפט הזה- " אני לוקח/ת אחריות מלאה על חיי". אם יש התנגדות מסוימת תכתבו אותה בדף ממול. תכתבו כל מה שעולה לכם בראש בזמן שאתם כותבים את המשפט הזה כי אתם בעצם כותבים את האמונות שעולות בתת מודע שבאות מהפחד מלקחת אחריות.

            השלב השלישי הוא לשים לב מתי אנו לוקחים אחריות ומתי לא ואיך זה מרגיש ולהיות במודעות לבחירות שאנחנו עושים בחיים.

            קלף התלוי- הקורבן בטארוט:
            קלף זה יוצא אצל מרבית האנשים בפריסות השונות.רוב האנשים חשים שהם קורבנות של החיים,של הנסיבות,של אנשים אחרים.חשים שהם מקריבים,חשים קורבנות...
            זאת במקום לקחת אחריות על חייהם ולהבין כי בידם למשוך את עגלת חייהם וזכות ההחלטה הינה אצלם.
            מישהו מנצל אותך?תחליט שאתה לא שם כדי לאפשר לו לעשות זאת!
            בעבודה לא טוב לך-הבוס משפיל?בידך להחליט לחפש מקום עבודה אחר.אם אתה עדיין נשאר שם-סימן שזאת ההחחלטה שלך והאחריות שלך לספיגת היחס הזה.
            ועוד הרבה דוגמאות כשבשורה תחתונה הכל בידנו...זכות הבחירה אצלנו.

            קלף המתאר קורבן או ויתור, בדרך כלל מרצון. השואל "רואה את העולם הפוך", באופן שונה מדרך ראייתם של אנשים אחרים, אולם ייתכן שדווקא דרך ראייתו היא הנכונה. נכונות לוותר על נכסים (בעיקר חומריים) לצורך השגת מטרות ארוכות-טווח, שהן חשובות יותר לשואל. תבונה הנקנית במחיר נטישה של הישגי העבר.

            חיובי: ויתור על דברים משניים כדי לשמור על העיקר. נדיבות עד כדי הקרבה עצמית, למען אדם או עניין החשובים לשואל. אפשרות לראות את כל ההיבטים של מצב מסויים ולהתייחס אליהם בשוויון-נפש. כוח השיפוט של השואל במיטבו, משום שהוא איננו צמוד לתבניות קשיחות ולדיעות-קדומות. הצלחה לטווח ארוך, משום שהשואל הסכים להיות בעמדת חולשה ולא לכפות את מהלך העניינים. אי-אלימות מנצחת. דרגה רוחנית גבוהה.

            שלילי: נטיה מופרזת להקרבה עצמית ומילוי תפקיד של קורבן נצחי. קשייו של השואל מדומים, משום שהוא מתעקש להצמד אליהם ולהמשיך להתלונן במקום להחליט ולעשות משהו לפתרונם. הוא רואה את עצמו כמרכז היקום ועסוק רק בבעיותיו האישיות. חופש-פעולה מוגבל. שקיעה ברחמים-עצמיים

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 10:49

               

               

              יום ראשון 11 אפריל 2010

               

              עבודות תחזוקה

               

              לו ידענו

              לו השכלנו

              מיד עם המכה

              להודיע ,להתריע

              לאחות את הפציעה

               

              לא היינו צוברים

              מצבורי חירייה גבוהים.

              עוד כשהזבל נערם

              היינו טורחים לבצע

              עבודות תחזוקה.

              דרג את התוכן:
                12 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 07:28

                יום שלישי 04 מאי 2010

                 

                 

                וכשהליל יורד

                 

                מושכת עלי את גלימת החושך

                מורידה את מלכת החלומות

                מביטה במראות,ממיינת..

                לכל חלום צבע משלו

                לכל תקווה מבט משלה.

                 

                ובבוא אמצעו של ליל

                מלאך מוזה בעדינות לוחש

                קומי כי בא הזמן

                קולמוס ויטראלי מחכה לך כאן.

                 

                כך מידי ליל בלילו

                צומחת לה תינוקת מודעות

                מבריקה את נשמתי

                מלבינה את כסותי...

                מכינה אותי ליום שיגיע.

                לעולם האמיתי.

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שבת, 2/10/10, 06:56

                  קלף השחרור- של אושו
                  אנו רואים תמונה של עלי לוטוס בבוקר.אנו רואים את האדווה שיצרה טיפה, אשר נפלה מהעלה רק כרגע.
                  זו רגע חשוב.רגע יקר-של כניעה לחוק המשיכה .עם החלקתה מהעלה -מאבדת הטיפה את זהותה ומצטרפת למרחב העצום של המים שמתחתיה.
                  בדמיוננו -נוכל לדמיין את הטיפה- רגע לפני שנפלה,את הרעד והפחד ממש על קצה העלה, בין הידוע והמוכר- לנפילה לבלתי ידוע,לנעלם.
                  בעולמנו אין דבר שהוא נחות או נעלה.עלה,דשא,ענן,כוכב בעצם קיומם הם שווים.
                  האדם לעומת זאת, רוצה להיות גבוה יותר,לכבוש את הטבע,להלחם ולשלוט על דברים,ללא הפסקה.
                  לעומתו האדם התמים- אשר חדל ממאבק.אינו רוצה להיות גבוה יותר,אינו מעוניין להוכיח לאף אחד שהוא משהו מיוחד.הוא נהיה כמו עלה הלוטוס שבתמונה.חלק מהאין סוף כמו הטיפה שצנחה,מתמזג באוקיינוס החיים שסביבו,הוא נעשה רק גל מגליו.הוא מבטל את ה"אני"-וכך מגיעה למקום הטהור של-ה"תמים".

                  מצאתי בבלוג: סולמות שיר לקלף השחרור-והריהו לפניכם:
                  כל יום עולה עוד שלב בסולם החיים ,כל יום מגלה עוד פן בתוכי שלא ידעתי ליפני , כל יום מתחדשת ,כל יום...

                  זה מורכב ולא פשוט


                  אפילו קצת עצוב


                  זה שואל ומתחבט


                  אפילו קצת צובט


                  זה קורע ומערבל


                  אפילו קצת מבלבל


                  זאת הגדילה שמחלחלת בנשמה



                  מתחבטים בודקים צדדים


                  אולי לכאן אולי לשם


                  לפעמים נשארים תקועים


                  עד שכבר לא נושמים....



                  זה מחליש ולא קל


                  אפילו קצת דמעה


                  זה מעיק ומתסכל


                  אפילו קצת כועס


                  זה הופך ומגלגל


                  אפילו טרוניה


                  זה השינוי שמבקשת הנשמה



                  מתהפכים ואין דרך חזרה


                  אולי מחר אולי בכלל


                  לפעמים כמו בת יענה


                  עד שכבר אין מוצא.....



                  זה גודל וזה כאן


                  אפילו קצת שמחה


                  זה מתיישב ומתלבש


                  אפילו קצת עדנה


                  זה נכון ואמיתי


                  אפילו קצת שלווה


                  מתחבקים עם החיים באהבה



                  מרפים את השליטה השגויה


                  זורמים לתוך השלמה


                  מוצאים את הפרדה מדרך ישנה


                  כי הגיע זמן לחדשה....



                  זה מורכב ולא פשוט


                  אבל זאת מציאות...
                  בבוא קלף זה למתייעץ עמנו ?אנו אומרים לו כי כנראה עליו להכיר בכך שדבר מה הסתיים בחייו,שמשהו הושלם.יתכן שזה בעבודה,מערכת יחסים,בית אהוב ?או כל דבר שהגדיר אותו לעצמו לגבי זהותו-זה הזמן שישתחרר מהגדרת עצמו,שירשה לעצמו להיות עצוב אך ללא היאחזות בדבר שהיה-עליו לשחרר ולא להיאחז בדברים שגמרו את תפקידם בחייו.
                  משהו גדול יותר כנראה מחכה לו,מימד חדש שיתגלה לו.הוא נמצא בנקודת "אין חזור" וכוחו המשיכה עושה את עבודתו.
                  עליו ללכת עם זה-זהו סמל השחרור.

                  דרג את התוכן:
                    5 תגובות   יום שישי , 1/10/10, 08:11

                     

                    יום שני 07 יוני 2010

                     

                     

                     

                    אקטואליה

                     

                     

                     

                    סגרת מצור על לבך

                     

                    ולא הרשת לספינות רגשותיך

                     

                    לשוט אלי

                     

                    ולא נתת לסירות אהבתי

                     

                    להשתחל לשם.

                     

                     

                     

                    האם יש מצב

                     

                    לפרוץ את המצור

                     

                    בהסכמתך?

                     

                    סמן לי עם דגל לבן...

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שישי , 1/10/10, 08:05

                      הפחד

                      פחד הינו כוח הרסני במיוחד. הוא הורג התלהבות, הוא מחסל את הביטחון העצמי, מרוקן את האנרגיות מתוכך ופוגע ביצירתיות שלך. מדוע קיים בנו הפחד מלכתחילה? חוסר החלטיות וספקנות מהווים כר פורה להתפתחות הפחד.
                      לאדם הפשוט,לפי דברי הרב לייטמן, יש שני סוגי פחד: מהעולם הזה (להסתדר בחיים, בריאות, דור ההמשך, וכו') ומהעולם הבא (להכין לעצמו גן עדן ולא גיהינום). אבל, כל סוגי הפחד האלה באגו המתפתח, מביאים את האדם לסוג השלישי של הפחד, שהוא הפחד האמיתי - האם אני אוכל להידמות לבורא בתכונת הנתינה והאהבה כלפי האחרים וכלפיו. אם האדם מרגיש הכרחיות להשיג את התכונה הזאת, אז הפחד הזה דוחף ומביא אותו למחסום, ל"תשובה מיראה" לבורא.
                      בכתבתה של סילביה עבר,היא מגדירה את הפחד" כמחסור באהבה.פחד הוא ההיפך מאהבה. פחד זו אנרגיה שלילית, המתבטא בצורת רגש, מחשבה ו/או תגובה פיזית. לעומתו, אהבה זו אנרגיה חיובית המתבטא באותה דרך.
                      פחד: "הרצון להימנע (או לברוח) מפני הגורם לתחושה בלתי נעימה".
                      אהבה: "הרצון למשוך אלינו והתייחד עם הגורם לתחושה נעימה, השאיפה לאחדות".
                      פחד = בעיה, חושך, רצון להתרחק.
                      אהבה = פתרון, אור, שאיפות לאחדות.
                      לכן, פחד ואהבה הם הפכים."

                      מרגלית איילון מתארת את הפחד כ"מפלצת מנטאלית שהאדם יצר לעצמו-זרם תודעה שלילית.הפחד הוא המצאה שלך .אם אתה זוקף את ראשו המכוער -תן לו מכה.קל למוטט אותו בדיוק כמו שקל ליצור אותו.
                      תודעה של אדם יכולה להיות לגמרי ללא פחד.
                      כשאתה מסלק את הפחד מן התודעה-אתה מתחיל להיראות צעיר והבריאות שלך הולכת ומשתפרת.
                      כשליבך מלא פחד ימשכו אליך אנשים שגם המניע שלהם הוא פחד,ויחד תגבירו את הפחד אחד של השני. דווקא אותו נושא שאנו דואגים ומפחדים ממנו, דווקא הוא "קורה" לנו."
                      ברוחניות קיים מושג - דומה מושך דומה. אם יש בי אמונות שליליות לגבי עצמי הן מושכות אלי - התייחסות דומה שלילית של אנשים אחרים אלי. אנשים אחרים בסביבתנו הם כמו מראה בשבילנו.

                      ממשיכה ואומרת מרגלית:"אם תמלא את ליבך באהבה ימשכו אל חייך עוד ועוד אנשים שיאירו אותך באהבה שלהם ויוארו מהאהבה שלך,וכך תעצימו זה את האהבה של זה.
                      זאת משום שאנו מושכים אלינו בדיוק את מה שאנחנו צריכים ללמוד.כל עוד אנחנו לא לומדים נמשוך אלינו עוד ועוד ניסיונות דומים.כל עוד אנו לומדים אנחנו לא צריכים לחזור שוב אל הניסיון הזה,ואנחנו מוכנים לשלב הבא של מסענו."
                      מרבית האנשים חשים כי הם תוצאה של תהליכים, שאין להם שליטה עליהם. תאונה, מחלה, ניתוק מאדם אהוב, מערכות יחסים שמתפרקות, כל המקרים האלה נחשבים בעיני רוב האנשים לגורל, מזל, משהו שאין להם שליטה עליו.הם חשים כקורבנות של נסיבות חיים.
                      ככל שאנחנו מתפתחים ברמת המודעות שלנו ,אנחנו מבינים שהיכולת להשפיע על חיינו גדלה והולכת. ככל שאנחנו לוקחים יותר אחריות על חיינו- אנחנו הופכים להיות בעלי שליטה ויכולת השפעה רבים יותר במסע חיינו. אנחנו מתקדמים אל החופש שלנו, החופש להיות מי שאנחנו, בעלי יכולת,בעלי זכות ההכרעה על מהלך חיינו.
                      לפחד יש גם מטרה חיובית: הפחד גורם לאדם לפתח כישורים חשובים ולהתעורר משאננות והרס עצמי . לכן, כדי להתגבר על פחד, יש קודם להיות בו, להתפתח ורק אז אפשר ללמוד להתמירו לאהבה. זאת אומרת, ברמת התפתחות פרימיטיבית של האדם ,הפחד עוזר לבניית האגו והייחודיות. אבל כשאדם הגיע לרמה זו, עליו להתפטר מהפחד מהר ככל האפשר, לפני שיתחיל להרוס ולחסום את התפתחותו אל האחדות והשלם.
                      כך אנו למדים, שמה שהיה "טוב" בשלב מסוים של האדם, הופך ל"רע" בשלב אחר.

                      ודבריו של הרבי מברסלב מלמדים אותנו שיעור אמיתי:
                      כל העולם כולו גשר צר מאוד/ מילים: רבי נחמן מברסלב

                      כל העולם כולו
                      גשר צר מאוד
                      והעיקר, והעיקר
                      לא לפחד, לא לפחד כלל.

                      דרג את התוכן:

                        פרופיל

                        אסתר רבקה
                        1. שלח הודעה
                        2. אוף ליין
                        3. אוף ליין

                        ארכיון

                        פיד RSS