כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 12/2010

    2 תגובות   יום חמישי, 30/12/10, 19:24

    חוק הקארמה או הסיבה והתוצאה :

    כל דבר הוא בחירה שלנו, וברגע שנקבל על עצמנו את האחריות לבחירה ונפסיק להאשים אחרים,נוכל להפיק תועלת מכל מה שקורה - גם אם ברגע הראשון הוא נראה כבעיה.


    המילה קארמה מקורה בסנסקריט ופירושה: פעולה/עשייה. הקארמה היא הגילום בעולם הפיזי. רק מהתנסויות דרך החוויה הלימודית בגוף הארצי ניתן 'לשלם' מחד, ומאידך לצמוח. הניצוץ/הנשמה בוחרת את התנאים לצמיחה.


    הקארמה היא תוצאה של פעולה קודמת ומכאן עקרון הרצף ומרחבי הקארמה נותנים מענה, כאשר מה שמנחה את הבחירות הגבוהות של הנשמה הוא הבנת הסדר הגבוה, החוקיות הגבוהה ביקום כדי לצור איזון וצמיחה.


    כל מה שאדם חווה במהלך גלגוליו נטמע בתודעה ומהווה חלק מנקודות הזכות העומדות לאדם.


    כל דבר שאתה מפזר בעולם חוזר אליך . כגודל הסיבות כך התוצאות . לעולם אל תחשוש לתוצאה שתקבל , התרכז במה שאתה יכול לתת . התייחס לכל אדם בהערכה מלאה . הכול עובר ושב . אתה סוחט תפוז אתה מקבל מיץ תפוזים . בהתאמה סיבות יוצרות תוצאות .

    ומכאן נגיע לקלף של אושו-קלף ההשלכות


    בקלף אנו רואים -איש ואישה, הפונים זה אל זו ואינם רואים בבהירות אחד את השני.שניהם מסתכלים איש על רעותו ,מתוך תדמית שהם בנו בשכלם-ואינם רואים את האמת כפי שהיא במציאות.


    כמו באולם קולנוע -אתה מסתכל על המסך ולא על מקרין הסרט-כך גם השכל שלך הוא המקרין והמסך הוא חברך,או האדם עליו אתה מסתכל.


    כשמאוהבים-האדם נראה יפה ומושלם,כששונאים אותו אדם הוא נראה מכוער יותר ועם הרבה חסרונות-איך זה יתכן?


    ובכן ,מה עלינו לעשות?


    עלינו לנטרל את השכל.פעולת השכל היא בעייתית-מכיוון שהוא יכול ליצור רק חלומות...כשאתה מרוגש החלום נראה כמציאות.כשאתה מתרגש,שיכור-אתה רואה רק את ההשלכות שלך...


    כולנו חוטאים בהשלכת סרטים מעשה שכלנו-על אנשים הנמצאים בחיינו.זה יכול להיות במצב של חוסר מודעות לגבי ציפיותינו ,רצונותינו ושיפוטנו.


    במקום שניקח אחריות על דברים ונודה בחלקנו בהם-אנו מייחסים את הדברים לאחרים.


    ההשלכה היא כמו ענן -והיא מונעת בעדינו לראות את המציאות האמיתית.עלינו להכיר במשחק.


    כאשר אתה שופט אחר-סובב אותו חזרה אליך:האם התכונה שראית אצלו היא בעצם התכונה שבך?האם אינך רואה בו את החלקים שלך למעשה?האם אתה רואה בעצם את מה שאתה רוצה לראות בזולתך?


    זה מבקש ממך להיות מודע כן ואמיתי עם עצמך-וזאת עבודה לאורך כל מסע חייך,ומביא אותך ליחסים אמיתיים עם עצמך,עם זולתך ועם המציאות האמיתית הסובבת אותך.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום חמישי, 30/12/10, 10:31

      כי האדם עץ השדה...אך ליבו רוצה גם בכנפיים...

      "למה חייב אדם לוותר על השורשים,אם ליבו חפץ בכנפיים? העצים מפסידים כל כך הרבה כשהם תקועים באדמה... והציפורים חסרות את האחיזה בקרקע...ועל כן אני רוצה -להיות אדם עם שורשים ועם כנפיים " (אמנון שמוש)

      התורה משווה את האדם לעץ. שורשים, ענפים, עלים.
      מה הקשר? מדוע משול האדם לעץ?

      העץ זקוק לארבעת היסודות: אדמה, מים, אוויר ואש (שמש), כדי להתקיים. בני אדם בדומה, זקוקים לאותם ארבעה יסודות.

      1. יסוד האדמה-יש לנטוע את שתיל העץ באדמה, בצורה יציבה. האדמה מספקת מזון לצמח וגם מקום להתפתחות השורשים.
      גם בני אדם זקוקים לבסיס יציב, שיכול לספק להם ערכים ומוסר ולתמוך בהם בצמיחתם. בעולם עמוס גישות שליליות לעייפה, אנו זקוקים לחוף מבטחים, אליו נוכל לחזור ולשאוב כוחות חדשים. קהילה מספקת מגן בלתי חדיר, בית, בו אנו יכולים להיות עצמנו, בו מותר לנו לטעות ועדיין יקבלו אותנו, יאהבו ויטפחו אותנו.

      2.יסוד המים-מי גשמים נספגים באדמה ובאמצעות מערכת מסועפת של שורשים, מגיעים אל גזע העץ, ענפיו ועליו. ללא מים יתייבש העץ וימות.
      ללא מים,המושווים לתורה,לרוחניות -אדם מתייבש ומאבד כיוון, עד כדי כך, שלעתים אינו מסוגל להכיר עוד את אביו מולידו. בדומה, ללא התורה מאבד אדם את הכיוון, עד כדי כך שאינו מזהה את אביו שבשמיים, הקדוש ברוך הוא.

      3.יסוד האוויר-עץ זקוק לאוויר כדי להתקיים. האוויר מכיל חמצן, שהעץ זקוק לו לנשימה ודו תחמוצת הפחמן לתהליך הפוטוסינתזה. באטמוספירה בלתי מאוזנת, העץ ייחנק וימות.
      המלה העברית "נשימה" דומה מאוד למלה העברית "נשמה". כוחנו הרוחני מגיע, בצורה מטפורית דרך האוויר והנשימה.

      4.יסוד האש-עץ זקוק גם לאש - אור שמש - כדי להתקיים. אנרגיית האור הנקלטת, מפעילה את תהליך הפוטוסינתזה, תגובה כימית החיונית לצמיחת העץ.
      בני אדם, גם הם זקוקים לאש - לחום, על מנת להתקיים. זהו חום הידידות של המשפחה והקהילה. אנשים קולטים אנרגיה מחברים, עמיתים, בני משפחה, שכנים ושותפים והופכים אותה לזהות ולפעולות.

      העץ נותן לאדם ללא גבול ללא קבלת תמורה. מוסר השכל: נתינה ללא תנאי. לתת ללא בקשת תמורה.

      השאלה שעל האדם לשאול עצמו בטו בשבט:
      האם אני מקבל/ת את המזון והמרחב הרוחני לו אני זקוק/ה כדי לצמוח, או שאולי העץ שלי עמוס לעייפה באינפורמציה מיותרת ובחומרנות?

      כי האדם עץ השדה /מילים: נתן זך

      כי האדם עץ השדה
      כמו האדם גם העץ צומח
      כמו העץ האדם נגדע
      ואני לא יודע
      איפה הייתי ואיפה אהיה
      כמו עץ השדה

      כי האדם עץ השדה
      כמו העץ הוא שואף למעלה
      כמו האדם הוא נשרף באש
      ואני לא יודע
      איפה הייתי ואיפה אהיה
      כמו עץ השדה

      אהבתי וגם שנאתי
      טעמתי מזה ומזה
      קברו אותי בחלקה של עפר
      ומר לי, מר לי בפה
      כמו עץ השדה

      כי האדם עץ השדה
      כמו העץ הוא צמא למים
      כמו האדם הוא נשאר צמא
      ואני לא יודע
      איפה הייתי ואיפה אהיה
      כמו עץ השדה

      אהבתי וגם שנאתי
      טעמתי מזה ומזה
      קברו אותי בחלקה של עפר
      ומר לי, מר לי בפה
      כמו עץ השדה.

      לעומתו,מאטעלע אומר:
      חשוב לו לאדם שיהיו לו שרשים איתנים,
      נטועים בקרקע המסורת התרבותית.
      אבל אם בכך הוא ממצה את מהותו
      אזי הוא נותר קבוע, ובעיקר תקוע.
      אדם צריך שרשים כמו לעץ
      אבל גם רפרוף כנפיים כמו לפרפר
      כדי לרחף
      ובעיקר כנפיים כמו לציפור
      כדי להגביה עוף
      ולהרחיק ראות
      לניסיונות, לרעיונות ולשאיפות
      שיש בהם חידוש
      שיש בהם רענון
      לעולם נעים וטוב יותר.

      אם זאת נעשה, טעם ערכי וחינוכי יהיה לחגיגות טו-בשבט.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום רביעי, 29/12/10, 14:58

        דלי-מלכת החרבות -פריצת גבולות וחדשנות

        דלי 20ינואר - 18 פברואר
        בפריסת בריאות ממונה על-רגליים,מערכת הדם.
        הצבע - כחול זוהר.
        מזלות מתאימים - תאומים ומאזניים.
        חודש שבט .פרק התהילים של המזל:פרק כ"ג
        הם בעלי יסוד רוח


        בני מזל דלי מייצגים את האוויר הגבוה. בין מזל דלי למציאות קשר מקרי לחלוטין. לרוב נמצא אותם מעופפים בעולם הדמיון העשיר שלהם. בני מזל דלי הם טיפוסים הומניטאריים ושוחרי שלום. ברצונם לעזור לאנושות כולה ולהציל את העולם. לא סתם אנו נמצאים עכשיו בעידן הדלי, עידן רוחני ביותר אשר עמותות ואגודות שונות צצות בו ללא הרף.


        אנשי דלי הם מתקדמים, מטפלים, בעלי ראש פתוח ואופנתיים. היכולת שלהם לגשר בין אנשים, עוזר לעצור משחקי כח בתוך הקבוצה שהם נמצאים בה. אדישים ועקשנים. האופן שבו הם אומרים כל דבר בפנים ,עלול לגרום לאנשים להצטער שהם בכלל שאלו אותם משהו


        לדלי רמה גבוהה ביותר של אינטיליגנציה רוחנית .כאשר מדברים על יכולת השינוי הכוונה ,היא לטרנספורמציה של ממש.במילים שונות אפשר לכנות אותה יכולת ההמרה .והכוונה היא ליכולת לשנות מצב נתון או להופכו למצב נתון .בלשון המקורות ,זוהי בדיוק אותה יכולת לשנות את רוע הגזרה


        יכולת הבקשה - זוהי יכולת שדורשת משמעת רוחנית רצינת ביותר.הכוונה כמובן ליכולת של לבקש למען הזולת . יכולת זו נחשבת ליקרת המציאות גם היא , וידועה בפילוסופיה המיסטית בשם:יכולת הברכה או יכולת האמירה.


        תכונות חיוביות: חברותיות, הומאניטאריות, כנות, נאמנות, מקוריות, חדשנות, עצמאות, יזמות.


        תכונות שליליות כאשר הן מוקצנות: מרדנות, הסתגרות, אפאטיות, קיבעון מחשבתי, דיכאונות.


        בני מזל דלי מסעירים, לא צפויים ולעיתים מנותקים מהמציאות ומסביבתם באופן מוזר. הם מחפשים אחר השונה, החדש והמרתק, דבר שמוביל אותם לכיוונים רבים ומגוונים.


        הם אוהבים להתחיל הרבה דברים אך היות והם אינם יציבים ואינם מתמידים, סביר שהם לא ישלימו אף אחת מהמשימות והדברים שהחלו.
        מטבעם, דליים הם מאוד הומניטאריים ונדבנים התומכים בפעילויות צדקה הומניטאריות למיניהן ורוצים להפוך את העולם למקום טוב יותר.


        בני מזל דלי הם הרפתקניים באופיים ונוטים לקחת סיכונים. הדליים בעלי הגישה האופטימית לחיים והחיפוש אחר הרפתקאות חדשות מובילים אותם לבחינת דברים חדשים כל העת.


        בני מזל דלי מאופיינים במקוריות, אידיאליזם והכרה קוסמית. הם לא אוהבים חומריות, שיגרה ואי-צדק אישי או חברתי.


        למרות שהם מאוד קשובים ואוהדים את רגשות הסובבים אותם, הם לא מוכנים לוותר על החופש האישי שלהם ורוצים שהדברים ייעשו רק על פי דרכם.


        דליים נוטים להתרגז כאשר הדברים לא קרו כפי שהם רצו. הדליים אוהבים את החופש ואת החקרנות,הדרך למציאת הפתרון ולא את המטרה הסופית.


        בני מזל דלי לא אוהבים להיות קשורים למקום או לאדם. הדליים מורדים במוסכמות ותמיד חוקרים את החדש ולכן הם אלה שהרבה מהמקרים בחזית הטכנולוגיה, הלמידה והאופנה העתידית.


        דלי באהבה וזוגיות:


        ובאהבה? הדליים בעלי האופי הייחודי משאר המזלות, דורשים תשומת לב מיוחדת מבן-זוגם לקשר הרומנטי.
        הדליים דורשים שבן זוגם ישלים אותם בתכונותיו, יאפשר להם חופש אישי וסובלנות ויסקרן אותם כל העת הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.


        עם בן הזוג הנכון, האהבה תפרח. הדליים יודעים להיות אוהבים מבינים, רומנטיים, בעלי תשוקה רבה ויכולים להיות מאהבים שובבים וקשובים לדרישות בן זוגם.


        הבנה של צורכיהם תגרום לבני מזל דלי להיות יותר רגועים ולא למרוד במוסכמות כפי שהם אוהבים לעשות.


        להבדיל משאר המזלות, הדליים אינם נתקפים בהתקפי קינאה היות והם דורשים גם מבן זוגם שיהיה סלחני כלפיהם וייתן להם מרחב לתמרן בו.


        הדליים אוהבים מטבעם לחקור ולכן גם במעשי האהבה הם נחשבים לאוהבי חידושים וניסויים.


        מבחינה מינית, היות והם אוהבים לנסות דברים חדשים, הם מוכנים להיכנס למערכות קשרים לא שגרתיות.
        למרות שבתוך תוכם, דליים שואפים לביטחון ויציבות, שאיפתם ליצירתיות ולניסוי בחוויות חדשות דוחפים כל העת למצוא פרטנרים חדשים.

        אדם רב מקוריות, מרתק ומעניין. רגיל להפתעות ולחידושים וכך גם יהיה יחסו לכסף.

        עבורו לכסף יש מטרה בלשרת אחרים, ולעזור להם. מאוד לא רכושני ובכלל לא איכפת לו אם אין לו רכוש או דירה. ההיפך, מעדיף להיות יותר נייד ופחות מחוייב.

        הוא אדם אידיאליסט ובעל מחשבה מקורית. לכן גם יהיה מוכן להשקיע את כל כספו ברעיונות מקוריים לעשיית כסף, או בהמצאות ופטנטים. הוא מאמין בעצמו, ולכן לא יפחד לעזוב מקומות עבודה שאין בהם עניין, זה לא מהווה עבורו שיקול.

        רוצה להרוויח את כספו מתוך עיסוק ייחודי: עצמאי, פרילנסר, איש חברה וגם מאמין בשיתוף של משאבים. לכן רעיונות של קואופרטיבים, או חיי קיבוץ מאוד מדברים אליו מבחינת הניהול הכלכלי. לא פלא אם יימשך לחקר הקשר בין חיי חברה ומשאבים כלכליים, ויבטא לרעיונות כלכליים חברתיים מקוריים.

        כסף לא משחק עבורו תפקיד, והוא עלול למצוא עצמו בחסר אחרי שנים רבות של שירות לחברה ועבודה חצי התנדבותית אחרי שלא דאג מספיק לעצמו מבחינה כלכלית. בתוך תוכו הוא מאמין שהקוסמוס יפצה אותו על כך.

        אין ספק שגישתו לכסף מאוד ייחודית, בלתי אנוכית ומעט מרחפת ואם יוכל להיות קצת יותר מעשי, הרי שהוא יצא נשכר.

        אבני הקריסטל המתאימים למזל:

        אקווה מרין
        בזמנים קדומים נחשבה לאבן קדושה. השפעתה מרגיעה ומטהרת. מנקה את מערכות הגוף ומאפשרת לאנרגיות לזרום החוצה בצורה חלקה והרמונית. מאזנת ומרגיעה טובה. מביאה שלווה ומרחיקה מחשבות שליליות. מגבירה יצירתיות ומחדדת אינטואיציה. עוזרת להתייחס לסביבה ביתר סבלנות וסובלנות. מסירה את "כורי העכביש" מהמוח ומהמחשבה. עוזרת לחשיבה לוגית, הגיון ותקשורת. טובה להשראה בכתיבה.



        ספיר
        אבן "הברכה המקודשת". מושכת הגנה וחכמה נבואית לנושא אותה. מפקחת על הגורל השמימי או ה"משימה" בחיים. מחדירה תקווה, אמונה ושמחה במהלך המסע. משפרת מצב רוח, מקלה על לחצים. יוצרת איזון חכמה ויציבות. יכולה למקד אנרגיה מרפאה ואוהבת על כל אחד הזקוק לה, ללא השתתפות פעילה של הנושא אותה. בדרך זו נראה, שיש לאבן אינטליגנציה פנימית גבוהה משלה.
        אחת מאבני החושן אותו נשא הכהן הגדול.


        שלב זה מכונה באסטרו-פסיכולוגיה שלב ה"אני הבוגר". האדם לומד להיות אינדיבידואל מוגדר ועצמאי מבלי לחשוש לשייכותו החברתית. כאן נוצרים כל המאפיינים האישיים שהופכים את האדם לאינדיבידואל. רוב האנשים נשארים תקועים בשלב הגדי: הם שואפים להיות חלק מהחברה סביבם תוך ויתור על עצמיות ואינדבידואליות. יש אלמנט של הקרבה בשלב הגדי, הויתור על העצמי לטובת הכלל ברמה האידיאה למרות שבפועל זה לא קורה. אך בשלב הדלי משתנה התמונה. האדם לומד להבין שהוא מסוגל להיות שונה ואפילו חריג ועדיין להיות חלק מהחברה בה הוא חי ופועל. הוא מגלה נכונות להחצנה של מאפיינים אישיים שלעיתים נראים חריגים ושונים לחברה. הוא מסוגל להתחבר לאורחות חיים שקוראים תגר על המוסכמות. בעוד הגדי מנסה בכל כוחו לשמר את הקיים ופוחד משינויים, הרי שהדלי מייחל לשינויים וחושש מהיתקעות בעבר. השלב הדלאי מוגדר כשלב האני הבוגר מכיוון שרק אדם בוגר בנפשו מסוגל להיות הוא עצמו מבלי לחשוש לתגובות החברה סביבו. הדלי גם מייצג את היכולת למעורבות חברתית על בסיס של נתינה, סיוע והתנדבות, יכולת להתחבר ליוצא הדופן, לחריג ולמוזר, בלי שיפוט וביקורת, קבלה נטו של הזולת. זאת הסיבה שעידן הדלי מייצג קידמה ואחווה.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום רביעי, 29/12/10, 11:20

          חודש שבט


          לכל חודש בשנה העברית, משמעות מיסטית. חודש שבט מלמד אותנו, על מעיין החוכמה. חודש שבט משמש כצינור עבורנו. קרש קפיצה לשלב הבא בחיינו. האות המזוהה בקבלה עם חודש "שבט" היא צד"י, המכונה תכופות גם "צדיק". הקבלה מקשרת את חודש "שבט" עם שבט "אשר".


          ראש חודש שבט מוזכר בתורה כיום שבו משה רבנו פתח בדברי מוסר לכלל ישראל בטרם מותו שזה היה חודש ושבוע לפני פטירתו . ראש חודש שבט מיוחד ,בהיותו ראש השנה לאילן ,ומובא בספרים שיום זה הוא כראש השנה, שמסוגל לתפילה על פירות האילן, ובכללן "הפירות" של האדם, אלו בניו ובני בניו שיעסקו בתורה ובמעשים טובים ויצליחו לגדול בטעם ובריח טוב.

          המלה "שבט" בעברית קשורה למלה שבט, שמשמעה בין השאר, מקל. מקל יכול להיות שרביט, סמל לכוח והוא יכול להיות גם מקל להישען עליו.שם החודש נגזר מהמילה הבבלית "סבטו" שפירושה "מכה". כרוב שמות החודשים מקור השם כנראה בבלי ,והובא ע"י שבי ציון. הרד"ק מטיל ספק במקורו הבבלי. יש אומרים כי מקור השם מלשון ענף זמורה, המסמל את פריחת האילנות בחודש הזה. ואכן קיים צמח הנקרא שבטבט וענפיו דומים לשבטים. במקרא מוזכר החודש פעם אחת בלבד בזכריה . "ביום עשרים וארבע לעשתי עשר חודש הוא חודש שבט, בשנה שתים לדריוש, היה דבר ה' אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמור".


          סמל המזל -דלי ,על שם הכתוב "ייזל מים מדליו".שבט הוא חודש הגשמים, הבורות מלאים, והדליים בהם שואבים את המים עולים על גדותיהם. דלי הוא סמל של שירות: שאיבת מים. באסטרולוגיה חילונית, מובלט האדם שנושא את הדלי, בשונה מהאסטרולוגיה על פי היהדות, בה הסמל הוא הדלי עצמו


          לסימבוליות של דלי המים, חשיבות ניכרת. הדלי נוצר למטרה אחת בלבד: לשאוב ולשאת מים ולשם כך הוא קיים. כלומר, הוא מהווה אמצעי למשלוח ולהעברה. השירות הוא מהותו של הדלי. אין הוא מהווה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להגשמת מטרה אחרת.


          במחשבה היהודית מסמלים המים, במקרים רבים, את חכמת התורה. למים יש כמה וכמה סגולות המקבילות לאלו של התורה. אחת מהן, היא זרימת המים לנקודה הנמוכה ביותר. באיזה מובן היא מקבילה לתורה? בכך שהחוכמה הנובעת מהאלוקים, מגיעה לאדם העניו והצנוע ביותר. כלומר, ככל שלאדם פחות אגו, יותר חוכמה זורמת אליו. אם אדם מקדיש את חייו להגשמת אידיאלים, לחיי אמת ולעזרה לזולת, הוא הופך לכלי קיבול לחוכמת האלוקים. בנוסף, מזל דלי נחשב למזלו של עם ישראל!


          יסוד הטבע הקשור לחודש שבט, הוא הרוח. מבין ארבעת היסודות (רוח, אדמה, מים ואש), הרוח היא היסוד הפחות מוחשי מכולם. תכופות היא משמשת צינור לכוחות אחרים: היא מסיעה את ענני הגשם ומעבירה זרעים וחלקיקים בטבע ממקום למקום. חשיבותם של האדמה, האש והמים טמונה בעיקר במה שהם, לא במה שהם עושים.


          שבט הוא החודש האחד- עשר למניין חודשי השנה ליציאת מצרים - מניסן, והחמישי למניין חודשי השנה לבריאת העולם - מתשרי.
          בחודש שבט 30 יום. חודש שבט נבחר לשמש כראש השנה לאילנות בא' שבט לדעת בית שמאי, ובט"ו בשבט לדעת בית הלל. הואיל ויצאו רוב גשמי העונה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה".


          במשנה לא הוזכר שט"ו בשבט נקבע כיום טוב ,אך מאחר וזה נמנה כאחד מארבעה ראשי שנים שהם נחשבים ליו"ט נקבע ע"י הראשונים שאף ראש השנה לאילנות, כדי שיהא היכר ליום זה יהיה אף הוא יו"ט. זמן זה שהטבע מתעורר לחיים, וכל מה שגלום באדמה ובאילנות פורץ החוצה, הוא כעין לידה חדשה של הארץ.


          האר"י הקדוש תיקן, שביום זה יאכלו פירות ארץ ישראל ויש שהוסיפו להדר אחר פרי חדש כדי לחבב המצווה בברכת שהחיינו.
          בארץ ישראל נהגו המקובלים להתאסף בבית הכנסת לאכול פירות שונים ולומר תיקון שהם שירות ותשבחות על הפירות.
          יש הממליצים לקיים מנהג אכילת פירות מכיוון,שעתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכלו עיניו.
          עם השנים הוסיפו את מנהג הנטיעות ביום זה המביא ברכה לצורך ברכת שהחיינו.


          יום זה של ט"ו בשבט נקבע, כיום מיוחד לנטיעות ואכילת פירות בברכת שהחיינו בעדיפות לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

          מן הראוי להתמקד בחודש "שבט", באופן בו עשויים חיי היומיום שלנו, לשמש עבורנו ככלי רוחני. בחודש זה, כשאתם עובדים, משחקים, אוכלים, קוראים, מתעמלים וכו' - התמקדו בצד הרוחני ובערך המוסף של פעילותכם.

          שיר לט"ו בשבט / לאה גולדברג
          אור הבוקר על כותל חדרנו רוקד
          מספר כי הנץ ופרח השקד.
          מתדפק על חלון הענף הלבן:
          אל תישן, אל תישן.

          צא לחורש וראה: האילן מקושט
          כילדה שלבשה את שמלת השבת,
          וכל פרח פרח, וכל נבט נבט -
          ט"ו בשבט, ט"ו בשבט, ט"ו בשבט!

          אדמה ירוקה, ריחנית ודשנה,
          מברכת אותנו ברכת השנה -
          לא לריק העמל וישמח השותל:
          אילנות מזדקרים על כל תל.

          והשמש צוחקת בירק הפוארות,
          מבטיחה לשממה: פה יהיו יערות
          עוד יגיל כל לבב, עוד תצמיח כל יד-
          ט"ו בשבט, ט"ו בשבט, ט"ו בשבט!

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום רביעי, 29/12/10, 10:10

            תרי"ג המצוות מביאות את האדם לדבקות בקל ולקדושה

            [מוקדש לידידי הוירטואלי נאלאר אשר ביקש התייחסות לנושא]

             

             מצווה היא הנהגה המופנית כלפי האדם ,שיש לנהוג על פיה בהתאם לאמונה היהודית ,ותכליתה:להביא את האדם לדבקות בקל ולקדושה.

             מקור המצוות: בספרי המקרא או במסורת היהודית שבעל פה. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה צו, [ציווי].

             

             מעשה המצווה אמור להיות מורכב משני רכיבים:

            -מעשה

            -כוונה

            שהן כגוף ונשמה. המעשה הוא החלק העיקרי של המצווה, והכוונה היא הנותנת לו את התוכן. לכוונה לבדה אין משמעות.

             

            בספרות חז"ל חוזרת ונשנית הדרישה מהאדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן - כלומר מתוך אהבת ה' ולא למטרת רווח או שכר [רמב"ם].

             

            תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כלל המצוות המוזכרים בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 [ובגימטריה: תרי"ג]. אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות אותם ציווה הקב"ה בתורה. מבואר כי תרי"ג מצוות יחד עם שבע מצוות דרבנן הם תר"ך עמודי אור גימטרייא של כתר. שהם מקבילים כנגד רמ"ח איברי האדם ושס"ה גידיו. בנוסף לכך הם גם מקבילים לאבריו של הקב"ה -רמ"ח איברין דמלכא, שעל ידי קיום מצוות עשה ממשיך אור אין סוף להתלבש בבחינת איברים דמלכא. ועניין שס"ה מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, שממשיך אורות גבוהים כל כך שאין יכולים להתלבש בכלים.

             

             תרי"ג המצוות מתחלקות לשתי קבוצות:

            -רמ"ח [248] מצוות עשה [דוגמה למצוות עשה: "וביום השביעי תשבות"]

             -שס"ה [365]מצוות לא תעשה. [דוגמה למצוות לא תעשה: "לא תעמוד על דם רעך"]

             

            בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה בדברי התנאים, אולם גם הם לא ציינו ממה מורכב המניין.

             

             הגאונים היו הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם הראשונים. מספר זה נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי ומיוחס לאמורא, חכם התלמוד, ר' שמלאי, שאף חילק את המצוות לחלוקת משנה: 365 מצוות לא תעשה - ו- 248 מצוות עשה. 

             

            פירוט תרי"ג מצוות התפרסם לראשונה בספרו של רס"ג – רב סעדיה גאון, ופייטנים דוגמת שלמה אבן גבירול כתבו פיוטים המבוססים על פירוט זה של המצוות. ובמהלך ימי הביניים נכתבו ספרי מצוות. "אף על פי שיש הסכמה כמעט כללית בנוגע למספר תרי"ג" - אין הסכמה לגבי פירוט המצוות הכלולות במספר זה.

             

            במניין המצוות של הרמב"ם ,הרמב"ם "דוחה בתקיפות" הגדרות של קודמיו וטוען כי הם "טעו טעויות גסות, מפני שלא הייתה בידם שיטה וגישה מנחה.

            המצווה הראשונה היא הציווי שנצטווינו להאמין באלקות, והוא: שנאמין שיש שם עילה וסיבה, שהיא הפועל לכל הנמצאים. וזהו אמרו יתעלה: "אנכי ה' אלקיך" [שמות] .

            ובסוף גמרא מכות אמרו: "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני. מאי קרא? תורה ציווה לנו משה" [דברים] כלומר: מנין ת'ו'ר'ה'.

            והקשו על זה ואמרו:

            "תורה בגימטריא הכי הוי? שש מאות וחד סרי הוי!". ובאה התשובה: "אנכי ה' אלקיך' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמעום".

            הנה נתבאר לך, שאנכי ה' מכלל תרי"ג מצוות, והוא ציווי להאמין, כמו שביארנו.

             

            ובפשטות,פעם הסביר לי רב את סיבת קיום המצוות במטפורה:

            כשאדם קונה מכונת כביסה –חזקה עליו שהוא מפעילה בדיוק על פי הוראות היצרן כדי שיפיק ממנה את המירב וחלילה לא לקלקלה ושלא תעשה כהלכה את סיבת קיומה,דהיינו לכבס ונקי!

            כך גם אלוקים,בנה הוא את האדם ונתן הוראות תפעול מדויקות,דהיינו,את  המצוות.

            אם האדם אינו שומר על הוראת התפעול של היצרן-אלוקים הרי שהוא מתנהל שלא על פי ייעודו בעולם.ואם ישכיל ויקיים את הוראות תפעולו-הרי יגיע למקסימום ניצול ייחודו כאדם בעזרת הוראות תפעול מדויקות...

            ודי לחכימה ברמיזה.

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום רביעי, 29/12/10, 07:07

              כוח הדמיון כאספקלריא של המציאות לחיוב ולשלילה

               

              "אל תהיה קלה בעיניך התפתחותו של כוח המדמה, גבורתו וצחצוחו, שהוא מקושר בקדושתו וטהרתו. כי הוא הכסא שאור החכמה והחיים העליונים שורים עליו" [הראי"ה קוק].

               

              בכל אדם ואדם שוכנת שכינה, שהיא נציגה של אור אין סוף בחדרי נשמתו ומתחננת שיתקשר איתה. כשהאדם אינו עונה לקריאות אלה, אזי נעשה נתק בינו ובין נשמתו ומופיעות הצרות - מבחוץ או מבפנים.

               

              האדם מכיל את כל העולמות - הנקראים גם נר"ן[נפש,רוח,נשמה] ח"י[חיה,יחידה]. הכוח המדמה הוא הכוח היכול לחבר את האדם לכל מקום שיחפוץ. ככל שהאדם זך יותר, הכוח המדמה שלו זך יותר ויכול לראות דברים יותר גבוהים.

               

              דרך הכוח המדמה,שהוא תחום של בין אדם לעצמו , צדיקים ונביאים יכלו לראות דברים גבוהים מאוד. הכוח המדמה אינו כוח המתעתע בנו, אלא הוא כוח שנתברכנו בו, ובא לעזור לנו על מנת להתחבר חזרה אל שורש הכוחות שבנו למצוא את הכלים לעזור לנו כאשר אנו מאבדים חלילה, את האיזון בעצמנו.

               

              אם האדם טהור ודמיונו טהור [נקי מחשיבה שלילית] מכניסים אותו דרך הדמיון שלו אל העולמות האלה. אם אינו זכאי או שלא רגיל או שמפחד, אזי לא יראה כלום. לשם כך האדם צריך ללמוד לסלק את השליטה .בכדי לפתח את כוח הדמיון עלינו לאמן עצמנו ולנטרל את השליטה במוח וכך,להרשות לנשמה שלנו להראות לנו מה שהיא רוצה להראותנו בתוך מסך הדמיון. הואיל וכך, על האדם להתמיד בפעולות ההתבוננות, מדיטציה, על מנת להמשיך להתחבר דרך הכוח המדמה אל כל העולמות שחפץ בהם .

               

              תפקידו של הכוח המדמה:

              -לעזור לנו בחיי היומיום שלנו. ע"י כך שאנו מעלים ומדמיינים בעיני רוחנו את החיים היותר טובים, מדמיינים עצמנו חיים נכון יותר חסר בטחון ידמיין שהוא בעל ניסיון והדבר ישפיע על תפקודו בביטחון או כשאדם מדמיין אוכל, מופיעים מיצי עיכול בקיבה!].

              -לרפא אותנו ולהחזיר אותנו לאיזון ולכן אפשר ע"י הכוח המדמה לרפא את עצמנו, כל זאת ברובד היומיומי.

              -לעזור ולרפא את עצמנו, מפני שעל האדם ללמוד לאזן ולרפא את עצמו ללא הזדקקות לאחרים, כדי שכל אדם עלי אדמות יהיה עצמאי ובעל יכולת למימוש הפוטנציאל האישי שבו. לכן, המחלות שבאות על האדם באות על מנת ללמדו את הקשר והקשב והתקשורת בינו לבין עצמו.

              -לחבר את האדם לעצמו, לנשמתו ואף לעולמות עליונים יותר. כשאדם מדמה שנכנס לגן עדן עליון או תחתון, הרי בתוכו נמצאים כל העולמות כולם, ואזי כשהוא מבקש להיכנס לגן עדן יכול להיכנס דרך הכוח המדמה "זה השער לה' צדיקים יבוא בו".

              אם האדם לא קשור לנשמתו ולעצמותו יגיעו אליו צרות כניסיונות להביאו להקשבה פנימה, ובסיימם את תפקידן הן מסתלקות .

               

              מעבר למחלות, ישנן צרות שהנשמה "מזמינה" לעצמה כ"עונש" ומיועדות לקרב את האדם לנשמתו ועל כן האדם מצווה לעשות כל אשר ביכולתו על מנת לגלות את האני השוכן בקרבו, את הניצוץ האלוקי ששוכן בו, השכינה, כי ממנה האור.

               

              בעלי ההשגה הגדולים, כוח המדמה שלהם הוא גדול נשגב מאד, והוא מקושר עם החזיונות היותר כלליים שבמציאות, ולפי גודל הרוחניות והטהרה הנפשית שלהם, פועל בהם כוח המדמה את פעולתו לצייר ציורים עליונים ונשגבים, שאור האמת העליונה מתגלה על ידם, בגילויים כאלה, שאין שום שכל הגיוני יכול להגיע אליהם.

               

              יש מנהיגים רוחניים ביהדות החוששים מהכוח המדמה:

              הרב קוק אמר כי "כל התרבות הזמנית בנויה על יסוד כוח המדמה". אנו חיים היום בתרבות אודיו ויזואלית, בתרבות המתמקדת בכוח הדמיון - עד כדי כך, שהשאלה אם אדם ראוי להיות ראש ממשלה או לא נקבעת מול מצלמת הטלוויזיה. שאלת אישיות המנהיג מתמצית ברושם החזותי שאותה אישיות עושה על דמיון הצופה.

               

              בחסידות מובא הכוח המדמה מצד אחד  כמקור התאוות והיצר הרע , ומאידך גיסא: "כל הארת הנשמה היא בלתי אפשרית ללא כוח המדמה שבמחשבתה" .

               

              ר' חיים ויטאל בספרו שערי קדושה מוסיף, כי כוח המדמה הוא כוח חשוב מאוד שיכול לקדם את האדם, ולהוביל אותו לדרגות גבוהות עד כדי נבואה; אך מאידך כוח זה יכול להיות הרסני ביותר ולהפיל את האדם לשאול תחתיות.

               

              רק נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן "כל החטאים באים ע"י כוח המדמה שמשמם נמשכין כל התאוות".

              דרג את התוכן:
                4 תגובות   יום שלישי, 28/12/10, 16:09

                יום שלישי 28 דצמבר 2010

                 

                מקסם פלאים

                 

                בין לבין עולה דמותך

                מעלה קושיות

                מותירה משאלות.

                 

                למדתי למדר אותך

                במחלקת החלומות.

                 

                זה היה ידידי.

                הדקות,השעות הימים

                מפעילות מחק קסמים

                ומה שנותר מהכול-

                מקסם פלאים.

                 

                זה היה עוד סיפור

                במסעי רב השנים.

                אולי אגדה,בדיחה.

                 

                היתה בה מהבדיה

                באה וחלפה.

                 

                אז היה שלום חבר

                אולי בגלגול אחר

                נטווה רקמת חיים חדשה

                לא עתה.

                שא ברכה.

                דרג את התוכן:
                  4 תגובות   יום שלישי, 28/12/10, 01:05

                  המקום שבו אנו צודקים/יהודה עמיחי

                  מן המקום שבו אנו צודקים
                  לא יצמחו לעולם
                  פרחים באביב.

                  המקום שבו אנו צודקים
                  הוא קשה ורמוס
                  כמו חצר.

                  אבל ספקות ואהבות עושים
                  את העולם לתחוח
                  כמו חפרפרת,כמו חריש.

                  ולחישה תשמע במקום
                  שבו היה הבית
                  אשר נחרב.

                  אל תהיה צודק-תהיה חכם.כמה נכון.
                  כשאנחנו ממהרים להתגרש ללא מחשבה שנייה מסיבות לכאורה מוצדקות:הוא בגד בי,היא לא מנקה מספיק את הבית וסיבות יותר רציניות- אנחנו צריכים לחשוב פעמיים.
                  להחריב בית שבו יש זוגיות וילדים, זה לא רק המעשה של הפרידה .מה שאנחנו מתחילים כגירוש יש לו השלכות לחיינו ולחיי ילדינו ונכדנו .
                  הרצון להוכיח עד כמה אנחנו צודקים יותר מהבן זוג שאנו עוזבים כה גדול,עד כי רובנו חוטאים בהוצאת כל הזבל כדי להוכיח בצורה הכי כואבת למה התחתנו עם "זבל"
                  פעם שמעתי רב אומר לבעל שדיבר רעות על אשתו שרצה לגרשה :אתה קיבלת אישה לפי מה שמגיע לך ולפי ערכך.נדם הבעל והבין...
                  אבל כמובן לא הפסיק.
                  כמה קל להיות צודק ולהרוס. כל המרירות הזו.כל הרעל נשפך והילדים באמצע סופגים,בוכים והמומים...הם יזכרו לנו את זה אח"כ ויעשו לנו את המוות...נרוץ אתם לפסיכולוגים ,הם יהפכו לאלימים,הם יפסיקו ללמוד...
                  כשאנחנו הורסים בית כדאי לעשות זאת ברוך.לפחות לסיים יפה.להיות פחות צודק...אבל בונה יותר...
                  מה לעשות שפרץ של רגשות לא מוכרים,טינה,כעסים מציפים את הבית כסופת טורנדו עזה...
                  הלחישה שתעלה תגיע בתום הקרב...כאילו- כי הוא לא ייתם...בהפוגות של בין לבין...כשמתחת לשכבות הצדק עולה הספק...ואולי היינו יכולים לפעול אחרת...ואולי היינו יכולים להלחם בצורה יותר הוגנת...ואולי...
                  הרי פעם אהבנו...
                  זכרו להרוס זה קל.להיות צודק זה מרגיש לנו חזק...אבל בשורה התחתונה כולנו יוצאים מפסידים ובגדול.

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שני, 27/12/10, 14:31

                    מהותם האנרגטית של ע"ב השמות

                     

                    האותיות  הינם המהות הפנימית של כל הבריאה .הם מהות אנרגטית רוחנית עליונה, כוח הנמשך מאת הבורא אל העולם, כל נברא יש בו שילוב של כמה וכמה כוחות- אותיות, כל "עצם" ונברא כל שהוא מתקיים בכל רגע בהשפעת הכוחות הנמשכים אליו בכל רגע, האותיות הם הצינורות והכוחות שנמשך מהם כל היקום וכל העולמות כולם שמעבר לו.

                     כאשר אדם מוציא מפיו אותיות הוא מתחבר מנענע ומעיר את אותם כוחות, וכפי איכות כלי הדיבור שלו וזכות פיו הינו מושך שפע לעולם או לעצמו.

                     

                    ע.ב השמות[הבנויים מאותיות] הנם קודים אנרגטיים ,בהם השתמש משה רבנו בקריעת ים סוף והם אמורים להכיל את כל צירופי ה  DNA  הרוחניים המאפשרים תיקון, ריפוי ועליה רוחנית למי שעובד איתם. היא טבלה המכילה את כל האנרגיות להם האדם זקוק במהלך חייו. כל אחד מהצירופים של ע"ב שמות מכיל אנרגיה זמינה עבורנו לכל מיני מצבים בחיים.

                     

                    לפי דברי הזוהר,מטרת ע"ב שמות חבויה בסיפור "ים סוף" .השמות הם כלי שעוזר לאנושות לזכות בשליטה על העולם החומרי. באמצעותם,התגברו בני ישראל על מה שהיה נראה כגזירה בלתי נמנעת, על השליליות שיכלה להגיע כתוצאה של האגו, של הספק בהצלחתם לברוח מהמצרים מול הים הסוגר עליהם. כתוצאה מאמירת השמות על ידי משה- שונה טבעם של המים והם הפסיקו לזרום.

                     

                    לפי חכמת הקבלה, אנו יכולים ואמורים לשלוט בטבע הגשמי; המכשול היחיד הוא האגו שלנו. כאשר נתגבר על האגו נוכל לנתב ולתמרן את הטבע שיפעל לטובתנו. כאשר נתגבר על האגו עוד לפני היווצרותו, נוכל לשלוט בעולם הגשמי, לשם כך נוצר כלי עזר שנקרא בשם ע"ב השמות. למרות מה שאנו חושבים, האגו אינו מי שאנחנו. האגו הינו מעטה, מסך שמסתיר את האור של האני המקורי שלנו. מטרתנו בעולם הזה היא להסיר את המעטה המסתיר את המהות והפוטנציאל האמיתיים שלנו.

                     

                    הכהן הגדול בבהמ"ק,בקודש הקודשים,היה אומר את ע"ב השמות על פי נוסחא סודית שהייתה עוברת מכהן גדול לכהן גדול בלבד.

                     

                    בע"ב השמות מוצפנים בפסוקים המתארים את נס קריאת ים סוף ,אשר הינו אחד הניסים החשובים ביותר בחיי העם היהודי:

                     ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם, ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם: ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה, ולא קרב זה אל זה כל הלילה: ויט משה את ידו על הים, ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, וישם את הים לחרבה, ויבקעו המים:"[ספר שמות] .

                     

                    ע"ב השמות בנויות מ- 42 קבוצות של שלוש אותיות, כאשר כל שלוש אותיות יש להם משמעות אנרגטית אחרת עבור האדם. כאשר קוראים את ע"ב השמות יש לקרא את האותיות אחת אחת בכל קבוצה[ואין לקרא אותם כמילה הבנויה משלושה אותיות].

                    קריאת ע"ב שמות מתבצעת מימין לשמאל ומלמעלה למטה– אות אחרי אות ובסיום השורה הראשונה עוברים לשורה השנייה, הקריאה צריכה להיות ברצף עד הסיום.

                     

                    צירופי אותיות ,הן סגולות לפתרון בעיות בכל תחומי החיים. הם מיצגים את החבור בין העולם הרוחני לעולם הגשמי. צרוף האותיות מחברים אותנו למקור כוח שבאמצעותו אנו יכולים לשלוט בכל תחומי חיינו ולשנותם לטובה. כל שצריך הוא להביט בהם וללחוש אותם ויתגלה כוחם האדיר.

                    להלן רשימה קצרה של מס' שמות והתחומים אותם הם מחזקים:

                    שאה - לזוגיות וזיווג

                    ההע - לאהבה ללא תנאי

                    סאל – לשפע, הצלחה, קריירה ופרנסה.

                    מבה – מהכח אל הפועל, טוב לאנשי עסקים ולהצלחה בכלל.

                    אלד - להגנה מעין הרע

                    מהש – לרפואה ובריאות.

                    והו – לאושר ושלום בית

                    כלי - לפוריות והבאת ילדים לעולם

                    לוו – לקשר ישיר עם הבורא

                    ריי - לשמירה, טהור והגנה.

                    לאו - לטהור אנרגיות שליליות

                    הקם - לתאוששות, יציאה מחרדה ודיכאון, סילוק מחשבות שליליות.

                    יזל - להרמוניה ושלווה נפשית.

                     

                    מומלץ ,כדי להפיק המירב מאמירת ע"ב השמות:

                    -לערוך טבילה במקווה,או בטבע או בים.

                    -להיות במקום בו אנו יכולים לעשות התכוונות בשקט וללא הפרעות סביבתיות. רצוי חדר שקט .

                    -לשבת בנוחיות ברגליים משוכלות וידיים פתוחות כלפי מעלה, ולבצע נשימות מלאות נכונות במשך מספר דקות למחזורים[10 נשימות] הכוללים 3 פעילויות :

                    -שאיפה של אוויר דרך האף לתוכנו תוך ספירה למשך 4-5 שניות. החזקת האוויר בריאות הגוף תוך ספירה למשך 4-5 שניות. הוצאת האוויר דרך הפה בנשיפה תוך ספירה למשך 4-5 שניות.

                    -יש למקד אך ורק צירוף אחד של ע"ב שמות[למשל:מה"ש] ושהוא באמת הצירוף המבוקש והנכון והמתאים לנו ורק בו להשתמש בתקופה של רצף בן 40 יום.

                    -לדמיין שאנו נמצאים בתוך המשולש :

                    -את האות הראשונה נמקם מעל ראשינו בקודקוד המשולש המקיף אותנו.

                    -את האות השנייה נמקם בקצה הימני התחתון של המשולש המקיף אותנו.

                    -את האות השלישית נמקם בקצה השמאלי התחתון של המשולש המקיף אותנו.

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שני, 27/12/10, 03:28

                      מדיטציה טיפולית

                      מדיטציה היא שיטת טיפול אופיינית לרובד הרוחני. דרך מדיטציה ניתן לאמן ולתרגל את היכולת להגדיר את הרצון ואת כיוונו .
                      המדיטציה הטיפולית מתאימה לכל אדם, המחליט לוותר על הסבל -ומחפש שקט פנימי ושלווה.
                      המדיטציה נותנת לו להניח למחשבות אקראיות ומפריעות ,שליטה ברגשות העולים בו,בתחושות של כעס, רוגז, תסכול ואשמה.
                      המדיטציה -היא השער לחופש. היא מספקת מודעות עצמית,שחרור מסבל, ריפוי הגוף ומעל הכול, שלום פנימי ואושר.
                      מדיטציה- הנה תרגול ורכישת מיומנות של ריכוז ההכרה והמודעות. מדיטציה היא תרגול המביא להשקטת ההכרה והבאתה תחת שליטה והרצון המודע שלנו.

                      מטרת המדיטציה היא -התפתחות רוחנית וגופנית ורכישת מצבי תודעה גבוהים, ידיעה עצמית והארה רוחנית. לעשות לנו היכרות עם האני האמיתי שלנו, ולהתחבר אליו מתוך הדממה .במדיטציה אנו לומדים מהו שקט אמיתי, אושר אמיתי, ריפוי ושחרור מסבל.

                      המדיטציה מפתחת אצל המתרגל אותה- ריכוז ומודעות. מתוך ריכוז כזה מתפתחת הוויה שאינה מושפעת ונגררת בנקל אחרי גירויים שונים. המדיטציה 'מאלפת' את ההכרה, לנוע להיכן שאנו רוצים, במקום שאנו נגרר אחריה ללא שליטה.
                      עם מיומנות התרגול והתפתחות הריכוז שלנו- צומחת בנו הידיעה העצמית לגבי המהות שלנו - המקור שלנו.
                      סגולות המדיטציה:
                      - שיפור תפקוד המוח
                      - שיפור מצב הרוח
                      - פיתוח היצירתיות
                      - פתיחות רגשית ושכלית
                      - שיפור זיכרון לטווח קצר
                      - תפקוד משופר בחיים
                      - בריאות מנטאלית וגופנית .

                      אלו הן הסגולות הבסיסיות ביותר של המדיטציה בנוסף לשלבים גבוהים יותר של פיתוח עצמי וכוחות רוחניים נשגבים.

                      רופאים ממליצים על מדיטציה כדרך למנוע, להאט או לפחות לשלוט על כאבים של מחלות כרוניות, כמו בעיות לב, איידס, סרטן ועקרות. היא גם משמשת להגברת האיזון במצבים של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, היפראקטיביות ובעיות חוסר ריכוז, בשילוב שבין מיסטיקה מזרחית ומדע מערבי.

                      ריפוי עצמי מתחיל במדיטציה.זוהי הדרך הטובה ביותר להעלות את הגוף הפיזי ,הרגשי והמנטאלי-לרמה רוחנית והתחברות לרוחניות. אנדורפין -חומר המופרש מהגוף בשעת המדיטציה כשהגוף נמצא בגלי אלפא ודומה בהרכבו למורפיום משכך כאבים במידה וקיימים פיזית,אך בהחלט גם כאבים נפשיים.
                      ברמה רוחנית זו כל השליליות(כאב בכל הרמות)מתח,התנגדות ופחד מורחקים והעצמי מתמלא שלווה,ביטחון,אהבה,קבלה,אחדות וריפוי.זהו איחוד מחדש עם העצמי הרוחני.עם האדמה וכל החיים.אל אחדות זו מגיעים בעזרת המדיטציה.

                      היא יוצרת תהליך של צמיחה,שחשיבותו גדולה יותר ממטרה או מתוצאה כלשהיא.

                      תרגול המדיטציה מכוון להשגת מצב שבו לא קיימת שום הפרדה בין 'אני' 'לאחר' או בין 'המתבונן' ל-'מושא ההתבוננות' .הוא המצב אליו האדם הרוחני שואף - התמזגות עם כל מה שקיים ועם מקור הבריאה. .

                      מדיטציה / מילים: שמוליק קלוסקי

                      שקע בן אדם תשקע
                      שקע בשינה עמוקה
                      בעוד דקה תנוח
                      ותעיף כל מועקה
                      כל כך הרבה רעש
                      מבוכות ושינויים
                      בעוד דקה הכול
                      ימחק מן הפנים
                      הרבה רעש
                      בעוד דקה הכול
                      ימחק מן הפנים

                      עצום עיניים
                      תנשום עמוק
                      וספור עד עשר
                      תגיע רחוק
                      עצום עיניים
                      נשימה עמוקה
                      וספור עד שבע
                      הגעת רחוק?
                      אה?!
                      Meditation

                      כמה קשה לגעת
                      כמה קל לנשום
                      ולשחרר כל מתח
                      להתבהר עד תום
                      עכשיו יבוא שקט
                      עפעפיים רדומים
                      הראש הזה נוגע
                      בכל מיני צבעים
                      יבוא שקט
                      הראש הזה נוגע
                      בכל מיני צבעים

                      עצום עיניים
                      תנשום עמוק
                      וספור עד עשר
                      תגיע רחוק
                      עצום עיניים
                      נשימה עמוקה
                      וספור עד שבע
                      אה?!
                      Meditation

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום ראשון, 26/12/10, 09:23

                        יום שלישי, 2/2/10,


                        הברקה של רגע 

                         

                         

                         

                         זאת היתה הברקה,

                         

                         הברקה של רגע

                         

                         כזה שמגדירים

                         

                         "אסימון נפל". 

                         

                         

                         

                         התבוננה בו

                         

                         הזמן קפא

                         

                         שקט כבקבלת התורה,, ,,

                         

                         ציפור לא צייצה.

                         

                         

                         

                          והיא ידעה בליבה

                         

                         נחתמה בדם

                         

                         החלטה לבתק

                         

                         קשר מנוכר .

                         

                         

                         

                          לכרות שורשיה

                         

                         של זוגיות 

                          מקודשת.

                         

                         להתיר אזיקיה.

                         

                         

                         

                         הפור נפל.

                        הגרזן נחת

                        ורק בכי העלווה

                        השתיק את הדממה.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 26/12/10, 09:20

                          נדב ואביהו הגיעו למצב של כלות הנפש ויצאה נשמתם

                           

                          כלות הנפש, הינו מצב בו יוצאת הנשמה מן הגוף, בעקבות דבקות יוצאת דופן לקדוש ברוך הוא. בתורת החסידות מוסבר, כי תכלית הכוונה והרצון האלוקי ,הוא להישאר עם הנשמה בתוך הגוף -ולעבוד את ה' יחד עם הגוף.

                          המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש', הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא, שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת הנשמה מן הגוף. נדב ואביהוא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר. יחד עם אביהם ושאר אחיהם, הם היו כוהנים לאלוהים ושירתו בקודש, באוהל מועד.

                           

                          ביום השמיני לבניית המשכן,חגיגיות רבה הורגשה בקרב מחנה ישראל: כבוד ד' נראה לעיני בני ישראל, אש יוצאת מן השמים ואוכלת את קרבנות המזבח, והעם מתמלא שמחה ונופל על פניו לפני אלוקים:

                          "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם"-נדב ואביהוא הקריבו לפני אלוהים אש זרה וכעונש על כך, יצאה אש מאת אלוהים ושרפה אותם חיים.

                          ברגע מרומם נפש זה, שכל כולו אהבה ודבקות, נוטלים נדב ואביהוא איש מחתתו, נותנים בהן אש, שמים קטורת ומקריבים לפני ד'. ובו ברגע מתנפצת לרסיסים החוויה מרוממת הנפש, שכן אש יוצאת מלפני ד' ושורפת את נדב ואביהוא אשר מתים לפני ד'.

                           

                          נקל לשער את ההלם בו היה שרוי עם ישראל, אשר ברגע הקודם היה בשיא פסגתו, ולאחר רגע הוא שקוע באבל כבד על מיתת צדיקים.

                           

                          בשביל ארבעה דברים מתו שני בני אהרן: על הקרבה, ועל הקריבה, ועל אש זרה, ועל שלא נטלו עצה זה מזה. על הקרבה - שנכנסו לפני לפנים. על הקריבה - שהקריבו קרבן שלא נצטוו. על אש זרה - אש מבית כירים הכניסו. על שלא נטלו עצה זה מזה - דכתיב: "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו" [ויקרא] 'איש מחיתתיו' - איש מעצמו עשו, שלא נטלו עצה זה מזה. [ויקרא רבה].

                           

                           חז"ל הסבירו שעונשם היה "מידה כנגד מידה", שכן השניים חטאו באש, ונהרגו באש. בסיפור נדב ואביהוא העונש הניתן זהה לחלוטין: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'" [ויקרא] ומכאן שאחריותם לחטא הייתה שקולה.

                           

                          המדרשים מנסים להבין מה היה אותו החטא שבגינו מתו נדב ואביהוא. לפי דעה אחת: וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקדוש ברוך הוא: נראה מי קובר את מי. [סנהדרין].

                           

                          דעה שנייה:דרש ר' ישמעאל: לא מתו שני בני אהרן אלא על ידי שנכנסו שתויי יין. [ויקרא רבה ].

                           

                          נדב ואביהוא גדולי עולם היו וחלילה להם לעבור בזדון את פי ה', אבל מרוב שמחה ,נתערבבה דעתם ליכנס לפנים להקטיר כל אחד קטורת סמים דקה, ולא נצטוו מפי משה, אלא מדעתם עשו, וזהו "אשר לא ציוה אותם"[ר' נפתלי הרץ ויזל], אבל היה ראוי לקדושי עליון כנדב ואביהוא להיות צנועים, באמרו "והצנע לכת עם אלוקיך" [מיכה] ולירא מגשת אל הקודש אם לא נקראו לבוא שם, ולבלתי הביא מתן אש מדעת עצמם...

                           

                          בלמידת הכתובים בפשטות, משמע, שמיתת בני אהרן היא עונש על חטא. וצריך להבין: נדב ואביהוא היו בדרגא גבוהה ביותר-אם כן כיצד יתכן שהם יחטאו?

                          האור-החיים מבאר שמיתת בני אהרן באה בגלל דביקותם הגדולה בהקב"ה - "שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו, והוא סוד הנשיקה שבה מתו הצדיקים כו', הגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשם מהם".

                           

                          קרבתם היא שהביאה לכך שמתו בפועל, שגרמו ביודעין לכך שדביקותם להקב"ה תביא לידי כלות הנפש בפועל.

                          לאחר מותם, אחיהם הצעירים אלעזר ואיתמר מילאו את תפקידם.

                           

                          מכאן אנו למדים ,שבאנו לעולם זה ,לפעול בו ואין כוונה שנגיע לרמות רוחניות אשר יגרמו לנו לא ליטול חלק בדברים גשמיים.עלינו למזג בין שני הדברים ,כי לשם כך הגענו לעולם הזה.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS