כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 12/2010

    2 תגובות   יום שלישי, 21/12/10, 11:09

    יום חמישי, 30/7/09,


    זוהמה

     

     

       

    כמה שריטות

     

     

     

    כמה כאב

     

     

     

    אנו אוספים

     

     

     

    באשפות חיינו.

     

     

     

     

     

     

     

      

    כמה אנשים

     

     

     

     

     כמה מילים

     

     

    אנו אוגרים במוחנו

     

     

     

    מרצוננו.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

      

    כמה הפקרות

     

     

     

    אנו מאפשרים

     

     

     

    לדמויות בדרכנו

     

     

     

    לחולל בתוכנו...

     

     

     

     

     

     

     

     

     

      כדאי שניקח מטאטא

     

     

    ויעה אנרגטיים

     

     

     

     

    ונשליך הכל

     

     

     

     

    אל אשפת היקום...לרווחתנו...

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 20/12/10, 20:00

      יום שבת, 29/5/10,


      איי שלווה 

       

       

       

       בין טל למטר

       

       ללכת על קצה אצבעות

       

       לתור בינם אחר איי שלווה

       

       לנוח בינותם כעל זרי דפנה.

       

       לשים כרית נוצות ציפורים

       

       

       לקבל חיבוק גדול

       

       

       מאימא אדמה

       

      בהכרת תודה.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שני, 20/12/10, 17:13

        משה רבינו

        למשה רבנו, נודע מקום מיוחד במינו בשל התפקיד הרב-ממדי שמילא. משה היה המנהיג הלאומי הגדול, שהפך עם של עבדים לאומה. משה היה גם המנהיג הדתי הגדול, שקיבל את התורה מה' והעבירה לעם ישראל.היה גדול הנביאים שקמו לישראל, גואלם של ישראל ממצרים,באותות ובמופתים;


        לפי המסורת הוא נולד בז באדר.הוא הנהיג את בנ"י במדבר ארבעים שנה, והוליכם עד לערבות מואב - על גבול הארץ המובטחת. הוא מוסר התורה במעמד הר סיני, וממכונניה העיקריים של הדת היהודית.האמונה בנבואתו של משה היא העיקר השביעי בשלושה עשר העיקרים של האמונה היהודית. לפי המסורת כתב מפי ה' את חמשת חומשי התורה.


        משה עשה את האמונה המונותיאיסטית באל אחד ויחיד, לנחלת עם שלם. הוא גם העביר להם יסודות נוספים של התורה - החרות האישית של האדם, אהבת האדם, הצורך בעזרה לעני ולחלש, הבחירה החופשית, שכר ועונש והאפשרות של החוטא לחזור בתשובה. משה נתן לישראל ולעולם כולו את תורת האלוהים. משה קבע את אורח חייו הדתי, הלאומי והחברתי של העם כולו לכל דורותיו.


        בת פרעה קראה את שמו משה מפני שהיא משתה אותו מן היאור - "כי מן המים משיתיהו" . השם 'משה' הוא גם שם מצרי (שפירושו "בן"). במסורת היהודית יוחסו לו שמות נוספים, אך 'משה' נותר בחיבורים היהודים השונים לאורך הדורות השם בעל המשמעות העיקרית.

        לידתו של משה הייתה על רקע שעבודם של בני ישראל במצרים, המגיע לשיא בגזירתו של פרעה - "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו".


        בזמן הזה, נולד משה לעמרם ויוכבד בני שבט לוי, והוצפן שלושה חודשים מפחד המצרים. משראתה אמו שאין עוד אפשרות להחביאו, היא מניחה אותו בתיבת גומא, בסוף שעל שפת היאור. בתו של פרעה רואה אותו שם, חומלת עליו, ולוקחת אותו אתה לארמון המלך.


        אחותו של משה, מרים הנביאה, מציעה לבת פרעה שתמצא לה מינקת מן העבריות, הלוא היא יוכבד האם, ובעצם מחזירה אותו באופן זמני לחיק המשפחה המקורית.


        את ימי ילדותו ונערותו, בילה משה בבית פרעה. הוא היה כבד פה. לכן,ה' מחלק תפקידים למשה ולאהרן: משה צריך להעביר לאהרן את דבר ה', ואהרן צריך להיות דובר -ולהעביר את הדברים ליעדם,מאוחר יותר כשיוציא את בני ישראל ממצרים.


        לפי האגדה,משה לקח את כתרו של פרעה ורצה להרגו, ואז הציע יתרו כי ישימו לפניו גחלים ויהלומים לראות אם יש בו דעה או לא. ומשה רצה לקחת יהלומים ובא מלאך והסיט את ידו ולקח גחלת ואז נהיה כבד פה וכבד לשון.

        משגדל משה בבית פרעה, יצא יום אחד וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, מתברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה.


        פרעה שומע על כך ומבקש להמיתו, ומשה נמלט מפניו למדין. במדיין המשיך משה בקו האופייני לו; בראותו לצד הבאר את בנות יתרו, כהן מדין, והן מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן.


        בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את ציפורה בתו לאישה. למשה נולדו שני בנים - גרשום ואלעזר.
        משה הפך לרועה הצאן של יתרו במדבר, וכך לאחר שנים רבות הוא מגיע אל מחזה מופלא: שיח סנה שבוער ולא מתאכל (הסנה הבוער). אז נגלה אליו האל לראשונה ומבשר לו ,שהוא אשר יושיע את ישראל מצרתם. משה הטיל ספק ביכולתו לכך, ואף התווכח עם האל וביקש ממנו אותות ומופתים שיאמינו לו, אך בסופו של דבר הוא יוצא לתפקיד שנועד לו. כמענה לטענתו שהוא סובל מגמגום, ממנה לו האל את אחיו הבכור אהרן לדובר.

        בגיל שמונים הגיע משה למצרים, והתחיל בסדרת פניותיו אל פרעה ובעשר המכות, שבסופו של דבר הובילו ליציאת מצרים.
        לאחר ששב משה למצרים, תבע משה מפרעה לשחרר את עם ישראל, וכשפרעה סירב, ניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, מכת בכורות, נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. גם לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחרי בני ישראל ואז כאשר מרכבות פרעה רדפו אחרי בני ישראל,השם הורה למשה להטות את ידו על הים. המים נבקעו לשנים וכך יכלו בני ישראל לחצות את ים סוף. כאשר ניסו המצרים לחצות, הטה משה שוב את ידו, והמים חזרו למצבם הראשוני והמצרים טבעו.


        לאחר שבועות ספורים הגיע העם למעמד הר סיני ובו הוריד משה לבני ישראל את התורה. מתן תורה נחשב מאז לאחד מן המעשים המכוננים של משה ושל העם.

        משה מתואר כגדול הנביאים, היחיד שה' דיבר אתו פנים אל פנים. למרות מעלתו העליונה מתואר משה כ"עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". הוא מתווך בין העם לאלוהיו ומתפלל עבורו בעת צרה. בשל טעותו ב"מי מריבה" ,נגזר עליו שלא ייכנס לארץ ישראל.


        משה מת לאחר שראה את הארץ המובטחת לעמו מפסגת הר נבו,אליה לא בא, והוא בן 120 שנה - "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" .המסורת מציינת את יום הולדתו ואת יום פטירתו בתאריך ז' אדר

        דרג את התוכן:
          8 תגובות   יום שני, 20/12/10, 03:17

          מצב של כבלים,חסימות וסודות בקלף הטארוט שמונה חרבות

           

           

          הקלף שייך לסדרת החרבות בארקנה הקטנה של קלפי ריידר טארוט.הוא שייך ליסוד הרוח.

            

          הסיפור המיתולוגי המסופר מאחורי הקלף:

           על פי הומרוס, אורסטס, בנם של אגממנון וקליטמנסטרה לא היה במיקנה בעת שובו של אביו ממלחמת טרויה. עם שובו נרצח אגממנון על ידי קליטמנסטרה ומאהבה אייגיסתוס. שמונה שנים לאחר מכן שב אורסטס מאתונה ונוקם את דמו של אביו על ידי רצח מאהבה של אימו - אייגיסתוס. קלייטמנסטרה רוצה לנקום את מות מאהבה ולרצוח את בנה. אומנתו של אורסטס ארסינואה ואחותו אלקטרה מצילות אותו ומבריחות אותו אל מחוץ לארמון. אורסטס בורח לפאנוטה על הר פרנסוס, שם הוא מתגורר בארמון המלך סטרופיוס.

           בהיותו בן 20 הוא מצווה על ידי האורקל מדלפי לשוב לביתו ולנקום את מות אביו. הוא שב עם חברו פילאדס, בנו של סטרופיוס. על פי אייסכילוס הוא פוגש את אחותו אלקטרה בקבר אביו, ויחד הם נוקמים את דם אביהם על ידי הרג אמם. אורסטס עומד לרצוח את אמו. הוא מאורגן ויודע בדיוק איך לעשות זאת אך ברגע האמת כשהוא מניף את חרבו הוא לא מסוגל לעשות את זה. הוא יודע כי אם הוא לא יקדים להרוג את אימו היא תהרוג אותו, אולם בכל זאת ההיגיון לא מצליח לנצח והוא קפוא במקומו ולא מסוגל לפעול. בעקבות רצח זה משתגע אורסטס.

           

          הקלף מפורש, כמראה על כבלים: אי-יכולת לפעול. שיתוק בגלל מגבלות חיצוניות, אולם ייתכן שהשואל היה מצליח להשתחרר לו שינה את גישתו. התפתחותו הפנימית של השואל "נחנקת" בגלל חוסר-אפשרות לביטוי חיצוני.

          הקלף מייצג תהליך של מעבר ושינוי .השואל יכול להצליח לעשות שינוי בחייו ולעבור ממצב אחד למצב אחר. אנו יכולים להשיג את המטרה שלנו, אולם אנו מכשילים את עצמנו. אנו מכשילים את עצמנו כיון שאנו נותנים לשיקולים שאינם הגיוניים  לפעול. אנו מסרבים לשמוע לקול ההגיון הקיים בנו ולכן אנו חסומים.

           

           

          אנו כבולים להתחייבויות רגשיות, לא נעים לנו, אנו כבולים לחוזה, אולם את החוזה הזה צריך להפר, כיוון שזו הדרך היחידה שלנו להשתחרר. כשאנו נפסיק להכניס שיקולים שאינם הגיון, כשנפר את החוזה ונחתוך, נוכל לצאת לחופשי ולהגיע אל המטרה שלנו.

           

          פעמים רבות נפגוש את קלף 8 חרבות כקלף המייצג בגידות. אנו כבולים למשהו אחר שאינו היגיון: אנו כבולים לתשוקות, יצרים, ל"חוזה" של הזוגיות הקיימת וכדומה. הבגידות אינן חייבות להיות מיניות.הם יכולות להיות התמכרויות לעבודה,שתייה וכו שגם הם סוג בגידה אם אנו בורחים אליהם במקום להיות עם בן זוגנו.

           

          קלף שמונה חרבות יכול גם להראות לפעמים כי השואל כבול לסוד שהוא אינו יכול לגלות. יתכן ואינו יכול לגלות את הסוד לסובבים אותו שכבר חושדים שמשהו אינו כשורה. את הסוד הזה צריך להוציא אל האור כיוון שהוא כובל ומגביל את השואל, ושוב, אם הוא יהיה הגיוני הוא יוכל להשתחרר ולהיות חופשי.

           

          והנה סודה של המשוררת לאה גולדברג שבסופו של דבר יצא לאור...

          לאה גולדברג כתבה שיר שסיפרה שהוא בהשראת  תרזה דימון אשר  הייתה אישה מן האצולה הצרפתית, שחיתה בסוף המאה ה- 17 בסביבות אביניון שבפרובאנס. בהיותה בת ארבעים בערך התאהבה באיטלקי צעיר, ששימש מחנך לבניה  והקדישה לו כארבעים ואחת סונטות! כאשר עזב האיטלקי הצעיר את ביתה, שרפה את כל שיריה והיא עצמה פרשה למנזר. זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דור.

           

           לאחר מותה, כשנתפרסמו יומניה האישיים של לאה גולדברג, הסתבר מהם שלא היה ולא נברא . גולדברג מספרת שם על שיחה שהייתה לה עם חברה קרובה, בה היא התוודתה בפניה שתרזה דימון הוא פרי דמיונה, ושהשירים נכתבו למעשה לגבר צעיר בו הייתה מאוהבת נואשות (יכול להיות  שמדובר היה באחד מהסטודנטים שלה).

          והנה השיר לפניכם:

           

          אהבתה של תרזה דימון/ מילים: לאה גולדברג

           

          מחלוני וגם מחלונך

          אותו הגן נשקף, אותו הנוף,

          ויום תמים מותר לי לאהוב

          את הדברים אשר ליטפה עינך.

           

          מול חלונך וגם מול חלוני

          בלילה שר אותו זמיר עצמו,

          ועת ירטיט ליבך בחלומו

          אעור ואאזין לו גם אני.

           

          האורן הזקן, שבו כל מחט

          את מבטך נושאת כטל טהור,

          (האורן הזקן, שבו כל מחט)

          עם בוקר יקדמני בברכה

           

          דברים רבים מאוד אהבנו יחד,

          אך לא זרח באשנבך האור

          (דברים רבים מאוד אהבנו יחד),

          עת בדידותי נגעה בבדידותך.

           

          מול חלונך וגם מול חלוני...

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 17:16

            הספרייה הקוסמית-הספרייה האקשית

            ספריות למיליונים מפוזרות בעולמינו...אך הספרייה הזו עולה על כולנה..זוהי הספרייה לידע אינסופי, הנקראת: הספרייה האקשית שבה שוכנת החוכמה האוניברסאלית.
            אקאשה בהינדית היא מילה לנשמה או רוח. זהו אוסף של כל מה שהיה ונעשה מאז תחילת הזמנים. נקראת גם היכל הזיכרונות (קבלה).
            ישנם הסוברים כי הספרייה הקוסמית ממוקמת בין המישור האסטרלי לבין המישור המנטאלי וממקום זה חודרים לכל המימדים ביקום.
            זהו המקום המכיל את כל הידע הקוסמי, הכולל ידע מהעבר, הווה, עתיד, מחשבות, גלגולים קודמים וכו´....
            ספריה זו פועלת כמאגר מידע אינדיוידואלי וקולקטיבי.
            אינדיוידואלי- בהתייחסות לאינדוידואל זהו מקור למידע, המכיל את כל המחשבות, פעולות, מעשים בכל הזמנים.
            קולקטיבי- מתייחס לתת מודע הקולקטיבי(כפי שהגדיר זאת קארל יונג).

            כל אדם ומוכנתו האישית- רוחנית.

            קרל יונג האמין, שכולנו מחוברים זה לזה, על ידי קשר אתרי, אותו כינה "תת-מודע קולקטיבי". הוא המשיג אותו כספרייה גדולה היכן שנמצאו כל הרשומות של כל הזמנים, מקומות, אנשים ואירועים.

            הגישה או הרשות לספריה הקוסמית ,נתונה בידי כל אחד מאיתנו -כאשר המסר לגבי כל אדם ייתרגם בכל מיני צורות: תמונות, דימויים, סמלים וכו´.

            ניתן להגיע אליה ,דרך שיטות שונות של חיבור: היפנוזה, רגרסיה, חוויה ספיריטואלית, מצב תודעה שונה - וגם דרך טארוט.

            להלן מדיטציה לסיור בספריה האקשית:

            -עצמו את עיניכם, נשמו והרפו את אברי הגוף עד שתחושו את גופכם כבד.

            - התרכזו בצבעים על המסך הפנימי של עפעפי העיניים ותנו להם להיות בתנועה.

            - אט אט החשיכו את המסך עד כי לא יהיו יותר כתמי צבע עליו.

            - דמיינו את עצמכם במקום בו אתם חשים שלווה ורוגע (המקום יכול להיות אמיתי- כזה שאתם מכירים בחייכם או דמיוני כאוות נפשכם), תנו לעצמכם לחוש את המקום בעזרת כל חמשת החושים שלכם.

            - דמיינו נקודת אור מרחפת מולכם וממגנטת אתכם כמו מגנט ענק.

            -נקודת האור עולה מעלה מעלה ואתם איתה שומרים על מרחק קבוע של כ 2 מ` לערך.

            - נקודת האור טסה במהירות ואתם רואים צבעים מסביבכם הדומים לסרט שמוקרן מהר מאוד ואין אפשרות לעקוב אחר התמונות המוקרנות.

            - הטיסה המהירה אחר נקודת האור מסתיימת בתוך אולם ענק עם מדפים גבוהים מאוד ועליהם ספרים מכל הסוגים, גדולים וקטנים, עבים ודקים, צבעוניים ובשחור-לבן, עתיקים וחדשים.

            - עמדו במרכז האולם ותנו לעצמכם לחוות את החוויה.

            - טיילו בספרייה עד שתפגשו את הספרן.

            -עמדו מולו ובקשו ללא קול דרך מבט עיניכם אל מבט עיניו בקשה לדעת על משהו, זו יכולה להיות שאלה עליכם ועל חייכם וזו יכולה להיות שאלה על אדם אחר.

            - חושו את המקום, את הריח, את הצבעים, את הדממה.

            - ראו את הספרן מגיע אליכם עם ספר, קחו את הספר, קראו את שמו, דפדפו בו וקראו את התשובה שקבלתם.

            -החזירו את הספר לספרן
            -חושו את המגנוט של נקודת האור והניחו לה לטוס חזרה אל אותו מקום התחלתי.

            - ספרו עד 5 וב 5 החזירו את מודעותכם לזמן הנוכחי ופיקחו עיניים.


            הדרך להגיע לספריה האקשית בטיפולים כמו למשל, שחזור גלגולים:

            * הרפיה
            * לדמיין עצמו בשדה פתוח. לשים לב מה אתה רואה, מריח ומרגיש...
            * לראות ספריה לבנה ועגולה - זוהי הספרייה האקאשית, הספרייה המכילה את זיכרונותיו מכל הזמנים.
            * יתכן כי יתלווה מדריך שילווה אותך בתהליך.
            * בתוך הספרייה, בהיקפה, דלתות, כאשר כל דלת מובילה אל אחד הגלגולים.
            * בקש בקשה להיכנס אל הגלגול הרלוונטי לבעיה שעולה אצלך, ודלת אחת "תקרא" לו לבוא אליה.
            * לפני הכניסה דרך הדלת רצוי שה לספור בקול רם עד 7, ובזמן זה יאזן את 7 הצ'אקרות שלך.
            * כעת תכנס אל אירוע מסוים באחד הגלגולים.
            * לאחר צפייה בסצנה יתכן שהאירוע יקפא, או שפשוט תהיה הרגשה שהנושא הובן, זהו הזמן לספור שנית עד 7, אם יש צורך ולעבור לאירוע נוסף באותם החיים.
            * לרוב 3 אירועים מספיקים על מנת להבהיר את מהלך החיים, להבין אילו שיעורים תוכל ללמוד באותם חיים, ומהי הטראומה והמסקנה השגויה שנוצרה באותם חיים. רצוי להיכנס לאירוע המשמעותי ביותר בחיים, לרגע המוות ולנקודות ציון נוספות באם יש צורך בהבהרה נוספת.
            * לאחר הבנת החיים שנצפו ניתן לחזור לספרייה האקשית.
            * בספרייה יש הזדמנות, רצוי על ידי המדריך הרוחני שהתלווה לתהליך, לבקש הבהרות נוספות ומסרים נוספים בנוגע לגלגול החיים שנצפה זה עתה.
            * חשוב להבין מהו שיעור החיים שאמור היית ללמוד בחיים שנצפו ולהבין מהו ההקשר לחייו הנוכחיים.
            * צא מן הספרייה האקשית אל השדה, והרגע. זהו שלב בו אתה עובר ממימדים גבוהים בחזרה למימדים גשמיים יותר.
            * חזור אל הכאן ועכשיו, הזז את ידיך ורגליך כדי לשוב ולהתקרקע .
            *פקח עינך כאשר אתה מרגיש מחובר.

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 08:37

              יום ראשון 19 דצמבר 2010

               

              תרחישי בוקר

               

              לא איני לאה

              מלשורר לבוקר נפלא

              כמו אלפי המשוררים

              כמו ליבות המתפללים.

               

              מידי עשרים וארבע שעות

              ניצוץ הנץ מנץ

              מעיר פרחי לב חדשים

              תקוות,רחשים וגעגועים.

               

              יום חדש פוסע עדינות

              מעיר בנשיקה הנפשות

              מלווה בחיבוק, ברחישות ענוגות

              את שיהיה תרחיש פסיעותינו המהוססות.

              דרג את התוכן:
                15 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 06:01

                השפעת שם האדם

                האר"י הקדוש מגדיר את קריאת שמו של התינוק ע"י ההורים כ"נבואה קטנה". ההשראה הנבואית הבלתי מודעת, היא זו המכוונת את ההורים למציאת וקריאת השם המדויק עבור בנם.

                לפי הקבלה ,לפני שנוצר העולם נוצרו האותיות, והעולם עצמו נוצר על ידי ביטוי המילים שכן בספר בראשית נאמר " ויאמר אלוהים ......." וכך נוצרה הבריאה. מכאן אנו יודעים על הכוח היוצר של האותיות והמילים. ובהתאם השפעת שם האדם - המורכב מאותיות, על חייו.

                שמו של האדם הוא שורש נשמתו. במילה "נשמה " נמצא כבר האותיות "שם" ,לכל אדם יש שם איתו הוא יורד לעולם, בהתאם לצורך תפקודו בעולם הזה.

                בשם האדם טמונות האנרגיות הפועלות בו. על פי הקבלה אותיות השם מהוות צינורות שפע רוחניים לאדם. חכמי ישראל בהרבה מקומות, למדו אותנו -ששם האדם (וכן שם של כל דבר) מבטא את מהותו.

                השם שניתן ליילוד לאחר היוולדן, מייצג את אופיו הבסיס של האדם הגלום בו.

                שם המשפחה מוערך לחוד,במיוחד אצל הנשים המחליפות שמות המשפחה עם נשואיהן. אצל הבנות-שם המשפחה הקודם שלה לפני נישואיה מהווה את התורשה שירשה בגורלה,או האומץ, חולשה .ביחד עם השפעת השם החדש שהיא מקבלת אנחנו יודעים מה מצפה להם , אם עושים את החשבון מגלים את מספר ההתפתחות חשוב מאוד להתייחס בכובד ראש לגילויים אלו.

                לעיתים האדם צומח רוחנית ומגלה שהשם כבר קטן עליו , חוסם אותו- כאן בא הצורך להוסיף, או לשנות.בדרך כלל האדם אומר" השם שההורים שלי נתנו לי לא מתאים לי".ואז שינוי וויבראציות מביאה אותו להזדמנויות שונות.

                שמות שמצטרפים עקב נישואין או אימוץ הם "מלאכים של ההתפתחות" הווה אומר, וויברציות חדשות.


                *עיקר ההשפעה של שם האדם היא כפי שקוראים לו - במידה ויש לו כמה שמות,הכינוי בו מכנים אותו קובע בנפשו יותר משאר השמות.אם קוראים לו בשני שמות אזי שני השמות פועלים בו וכמובן שהשם הראשון משפיע יותר מן השני.

                *רבי שמואל מניקלשבורג גילה לתלמידיו כי מי שקוראים לו בכינוי ולא בשמו המלא
                - זוהי הסיבה לקיצור חייו.

                *שם עם אות ה' גורם להולדה. לכן איש ואישה שלא זכו לזרע קימא יתנו דעתם בזה אם אפשר לשנות שמם עם אות ה'.ובזוהר מפליג בחשיבות אות ה' שממנה כל הברכות נשפעין.

                *הלימוד העקרי בענין שם האדם יתבטא בעיקר באותיות שם האדם,ודע שאות הראשונה קובעת ביותר מכל האותיות. וכן סדר האותיות מורה ביותר על משמעות השם.ואילו צרופי אותיות או גימטריות או כל מיני לימודים אחרים משמעותם אינה חזקה כמו הנ"ל (והם כפרפראות לחכמה). גם הניקוד של שם האדם יורה על משמעות רבה. למשל ניקוד חיריק (בעיקר בתחילת השם) יורה על גבורה ודין. ניקוד קמץ יורה על חסד וחכמה, וכו'.

                *אמר רבי נחמן מברסלב זצ"ל: שם האדם הוא נפשו וחיותו.וכתב תלמידו נתן שכל מה שעובר (ויעבור) על האדם משך חייו נמצא בשמו, כל פעולותיו והנהגותיו ומידותיו הכל נמצא בשמו.

                *כל אדם צדיק או רשע, שמו מרומז בתורה. (רמב"ן).

                *האדם לפי שמו יכול לידע תפקיד נשמתו הקדושה (רבנו נחמן מברסלב).

                *אם ראית אדם שאין בניו מתקימין דע כי השם גורם להם. (ספר חסידים)

                *לא טוב לשני בני אדם ששמותיהן שוין שיגורו בדירה אחת. (רבנו נחמן מברסלב).

                *מסופר בזוהר הקדוש שפגש רבי שמעון בצדיק אחד ודיבר עימו בדברי תורה.
                שאלו רבי שמעון לשמו וענה: "נהוראי".ואומר הזוהר הקדוש שמאותו צדיק למדנו, שלא יאמר אדם את שמו אלא כשישאלו אותו.

                *מצינו שרבי יהושוע וכן רבי מאיר היו בודקים את האדם לפי שמו ולפי זה קבעו דברים והתנהגו.

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 05:54

                  מוניקה/אלמוני


                  איש אחד צעד בסופרמרקט מאחורי אימא וילדה בת שלוש, שישבה בתוך עגלת הקניות.
                  כשהם עברו ליד מדף העוגיות, הילדה ביקשה עוגיות והאימא אמרה: "לא!".

                  הילדה התחילה ליילל ולצעוק ולהקים מהומה, אבל האימא שמרה על שלוות רוחה ורק אמרה בנחת: "או-קיי מוניקה, נשארה לנו רק עוד חצי שורת מדפים של עוגיות, תיכף נסיים כאן, אל תתרגזי, רק עוד טיפה".

                  הן סיימו את שורת העוגיות והמשיכו הלאה, תוך דקות הגיעו לשורת המדפים עמוסי הממתקים. הילדה החלה לצעוק ולדרוש ממתקים.
                  האמא סירבה לקנות לה. הילדה התחילה לרקוע ברגליים ולהשתולל, אבל האימא לא איבדה את העשתונות: "די, מוניקה, די, אל תתרגזי. לא נשאר לנו עוד הרבה. עוד שתי שורות ואנחנו מסיימות את הקניה. תהיי סבלנית, רק עוד טיפה".

                  כשהגיעו אל הקופה כדי לשלם על המצרכים, נתקל מבטה של הילדה למסטיקים הצבעוניים והיא דרשה בתוקף מסטיק.
                  כשאימה השיבה בשלילה, עשתה שם הילדה סצנה קולנית של בכי וצעקות והאימא דיברה בקול רגוע ושקט: "מוניקה, לא להתרגז. אנחנו תכף מסיימות כאן. חמש דקות ואנחנו בחוץ ואז ניסע הביתה , ותוכלי לחטוף את התנומה שאת כל כך זקוקה לה".

                  האימא גמרה לשלם ויצאה מהסופרמרקט אל מכוניתה. האיש שהלך אחריהן והיה עד לכל שהתרחש, יצא בעקבותיה, הדביק אותה במחצית הדרך לאוטו ואמר לה:
                  "תסלחי לי, גברתי, לא יכולתי שלא לשים לב כיצד שמרת על קור רוחך. אני חייב להחמיא לך על הדרך שבה התנהגת עם מוניקה הקטנה".
                  נתנה בו האימא מבט מחויך ואמרה: "לקטנה קוראים תמי. אני מוניקה ".

                  דרג את התוכן:
                    4 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 01:32

                    יום ראשון 19 דצמבר 2010

                     

                    הלילה

                     

                    למה הלילה

                     אוסף חלומותיי

                    מלקט מתוכי

                    כל ערגותיי החופנות

                    סופח בדמי,

                    מנביט נימים דקים.

                     

                    מהו אותו געגוע

                    המושך בי חוטים

                    חלום ימים נושן

                    פותח,

                    מגניב מיחושים

                     ישנים.

                     

                    היש מקום בו אתה

                    יושב ,אורג סביבי

                    דפי הגיגים בהירים

                    מושך רכות

                    געגועים קדומים?

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 16:51

                      יום שישי 17 דצמבר 2010

                       

                      תמונת מצב

                       

                      יום רודף יום

                      שעה דוחפת קלות

                      את רעותה

                      הימים עוברים

                      שוקטים ורועמים

                      והחיים מה יפים.

                       

                      זמנים מתמתחים בערגה

                      שעון מתנפץ ברעם

                      זמן שחלף

                      אתה ואני עטופים בהילה

                      כל אחד ברחם שונה.

                       

                      רק מפץ גדול

                      יוכל לשנות

                      התמונה.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 16:42

                        הכישלון כידיד

                        כישלון פירושו היעדר האומץ לנסות,לא פחות ולא יותר!הדבר היחיד שמפריע בין האנשים לבין החלומות שלהם הוא הפחד מכישלון,אך הכישלון הוא תנאי חיוני להצלחה בכל משימה.הכישלון בוחן אותנו ומאשר לנו לגדול.הוא מאפשר לנו להפיק לקחים ומדריך אותנו בדרך להארה.המורים מהמזרח אומרים שכל חץ שפוגע במרכז המטרה הוא תוצאה של מאה החטאות.ירידה לצורך עליה היא חוק היסוד של הטבע.לעולם אל תחשוש מכישלון.הכישלון הוא ידידך!(מרגלית אילון)

                        אתה חושב לעצמך:כיצד אתה יכול לקבל את עצמך, למרות כל הטעויות שעשית ? כיצד אתה יכול להאמין שגם אתה יכול, למרות כל הדברים שאתה זוכר שנכשלת בהם ? כיצד בעצם מבקשים ממך לקבל את עצמך, למרות כל החסרונות שבך ?

                        התשובה פשוטה: אתה מושלם כפי שאתה!

                        כל מה שנדמה לאדם שנכשל בו בעבר, וגם כל מה שנדמה לאדם שהוא נכשל ועושה טעויות גם כרגע, זהו רק דמיון. כי מי שמתבונן בשכל מבין, שבאמת אינך יכול לעשות אחרת. אתה תמיד עושה את הדבר הטוב ביותר, שאתה מסוגל לעשות באותו הרגע. מה לעשות שלא היה לך חשק לעשות בעבר אחרת ? מה לעשות שאינך מסוגל כרגע רגשית לעשות אחרת ? בכל מקרה אסור לך להאשים את עצמך, אלא עליך להבין שאתה מהצד שלך בסדר גמור ומושלם לחלוטין.

                        מי שרוצה להצליח בכל תחום, צריך בשלב הראשון לקבל את עצמו כפי שהוא. ולאהוב את עצמו בדיוק במצב הנוכחי כפי שהוא. כולל כל הכישלונות ה"נוראיים" שהיו לו בעבר ואלו שקורים לו בהווה.

                        כאשר האדם מקבל את עצמו כפי שהוא, הדבר מאפשר לו להתחיל התחלה חדשה בלי המשא הכבד של העבר. זה מייצר אצל האדם אנרגיות חיוביות. זה מאפשר לאדם להיות שמח ולפעול מתוך ישוב הדעת . וכל הדברים האלו כמובן הם חשובים ביותר כדי להצליח לעשות כל דבר.

                        כאשר האדם תולה את חוסר ההצלחה שהיתה לו בעבר בעצמו, הוא מאשים את עצמו. כאשר האדם מבין כי בעבר הוא עשה את המיטב שהוא היה יכול, דהיינו הוא מהצד שלו היה בסדר גמור, ורק נסיבות שאינן בשליטתו גרמו לו להיכשל, ממילא הכישלון אינו מעלה ואינו מוריד כחוט השערה. כי הכישלון לא היה תלוי בך וכי אתה עשית את המיטב שיכולת.

                        כל אדם לעולם פועל אך ורק לפי היכולות האמיתיות שלו. לא היכולות שהוא "חושב" שיש לו ושעל פיהן הוא שופט את עצמו, אלא על פי היכולות שבאמת יש לו. וכאשר אנחנו מדברים על יכולות, הכוונה היא בעיקר ליכולות הפנימיות הנפשיות של האדם באותו הרגע שבו הוא נכשל או הצליח.

                        מי שלא מנסה לעולם לא ידע מה הפסיד.כדי להצליח אתה מנסה וגם אם אתה נכשל כמה פעמים וממשיך בכל מקרבה לנסות סופך שתצליח.ובאם לא...אולי טעית בבחירה כי לא הערכת נכון את המצב ואת יכולותך.אך עדיין ניסית...היית אמיץ.

                        לחיות בעולמנו צריך הרבה אומץ.לא קלה היא הדרך...אך צריך ללכת בה,ואם כבר הולכים כדאי לנסות ללכת בדרכים שונות ומשונות ללא פחד,כדי למצא את הדרך הטובה ביותר שתביא להצלחת שאיפותך...והיה אם תכשל -נסה שוב ומתוך מרץ וחיוניות כי רק מתוך הכשלונות והנפילות מגיעות העליות הגבוהות ביותר...

                        דרכנו/מילים: יענקל'ה רוטבליט

                        אור הנר נמהל באור הירח
                        על הכר שיערך שפוך
                        בחלון צמרת עץ פורח
                        והשקט חזר, רואים לפי החיוך

                        סערה היתה, הנה חלפה לה
                        ופנייך שוב רוגעות כפני הים
                        עם האור נוסיף ללכת הלאה
                        עוד הדרך רבה, המסע עדיין לא תם

                        לא קלה היא, לא קלה דרכנו
                        ועינייך לפעמים כה נוגות
                        עוד שדות פורחים יש לפנינו
                        עוד הרים גבוהים, וצונני פסגות

                        רסיסים של אור בדמעותייך
                        וחיוך שוב מגשש דרכו אלי
                        כל הטוב עודנו לפנייך
                        שימי ראש על כתפי, תני לי ידך בידי

                        עוד מעט יתם הנר לגווע
                        עוד מעט יובס השקט המבורך
                        המולת היום תתחיל לבקוע
                        לא תלכי לבדך, אני אהיה שם איתך

                        לא קלה היא, לא קלה דרכנו...


                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 16:27

                          יום שבת, 28/8/10,

                          סיום והתחלה   

                           

                           

                            תחושת סיום

                           

                           עזיבת המוכר

                           

                           התחלה חדשה. 

                           

                           

                           

                           ככניסה למערה

                           

                           בה צללים ואורות.

                           

                           

                           

                            חשש גם...

                           

                           הרבה סקרנות 

                           

                           

                           

                           מה ילד יום?

                           

                           מה יתחדש?

                           

                           מי יכנס למעגל

                           

                           חיים חדש?

                           

                           מי ישב

                           

                          על כוס קפה...

                           

                           

                           מי ימלא את החסר?

                           

                           

                           

                            אתגר חדש.

                           

                           להיות בגובה

                           

                           ולהציץ בזהירות מטה

                           

                           שלא ליפול... 

                           

                           

                           

                           התרגשות

                           

                           שיחת הלב...

                           

                           סקרניות העיניים

                           

                           להציץ למחוזות חדשים... 

                           

                           

                           

                           חום וקור

                           

                          מחליפים בניהם

                           

                           קודים שונים

                           

                           ובתוכם אני

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS