כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 12/2010

    2 תגובות   יום שבת, 4/12/10, 08:08

    גדי-מלך המטבעות -איש קריירה והשפעה - בעל המאה הוא בעל הדעה

    גדי: 22 דצמבר - 19 ינואר
    בפריסת בריאות המזל ממונה על-שיער,עור,עצמות,שיניים
    חודש טבת .בתהילים:פרק נ"ט
    הם בעלי יסוד עפר או מטבעות לפי הטארוט.
    הצבע השייך למזל גדי - חום.
    מזלות מתאימים - שור ובתולה.

    יכולת הזיהוי ,או בפוטנציאל לפתח יכולת זו. זוהי היכולת להבדיל בין אמת ושקר.

    בני מזל גדי -אנשים אלה שבדרך כלל יתעשרו בשלב כל שהוא בחייהם,הם למדנים גדולים וניחנו בחוכמה רבה.המזל מאיר להם פנים,ויש להם נטייה להיות אהודים על הסובבים אותם,אהבתם לנשים ומשחקי חיזור גדולה מאוד.
    מהימנים, רחבי לב, מקצועיים ושאפתנים. כולם יודעים שהם יכולים לסמוך עליכם, כי מילה בשבילכם היא מילה. פסימיים וסנובים. יש לכם שם של אנשים קשים בגלל שאתם נוטים להתלונן על קיצורי הדרך של אחרים.
    תכונות חיוביות: מעשיות, זהירות, שאפתנות, משמעת, סבלנות, בעלי חוש הומור ומאופקים.
    תכונות שליליות כאשר הן מוקצנות: פסימיות, פטאליסטיים-אמונה עיוורת בגורל קבוע מראש, קמצנות, נטירת טינה, חוסר גמישות ונקמנות.
    בני מזל גדי מתאפיינים בשאפתנות, אוהבים לעבוד קשה ותמיד ממוקדים במטרה שהציבו לעצמם.
    גדיים בעלי הגישה המעשית של -צעד אחר צעד- אינם מגרים ואינם יוצרים תשוקה מיידית אצל בני זוגם אך הם בדרך כלל מגיעים לתוצאות שהם רצו.
    גדיים בדרך כלל גאוותנים, שתלטנים וירמסו את כל מי שמנסה לעצור אותם בדרך למטרתם. כאשר יעירו להם על כך הם בדרך כלל יסבירו זאת בכך שאלו הן תכונות של מנהיג מלידה.
    בעלי מזל גדי, מאוד שקדנים ושמים לב לפרטים, גם לקטנים ביותר. הם אינם מוכנים לקחת סיכונים ומוכנים לחכות עד שההצלחה תיקרא בדרכם. הגדיים מאוד מאוד ריאליסטיים ולעולם לא מתפרצים ברגשנות. הם יכולים להיות תאבי בצע אך נאמנותם לעבודתם ולמשפחתם עוצרת אותם.
    הגדיים מאוד שמרניים ונראים לעיתים אפילו נוקשים. הם לא הטיפוסים שינדדו הרחק מהבית או ירדפו אחרי החלומות.
    למרות שנראה ששאפתנותם היא חסרת מעצורים, הגדיים נמנעים מלשקר או לעשות מניפולציות על אחרים כדי להתקדם מבחינה מקצועית.
    כשההצלחה מגיעה לבסוף, הגדיים מרגישים סיפוק רב היות והם הגשימו את מטרתם.
    גדי באהבה וזוגיות:
    באהבה גדיים נוטים להתחלה איטית ומהוססת אך מוכיחים כי כעבור זמן הם סוחפים את בני זוגם, נשארים לאורך זמן ומאוד נאמנים. לוקח להם זמן להתרגל לקשר אך ברגע שהם מתגברים על עכבותיהם, הם מאוד נעימים, חברותיים והופכים להרי געש הפולטים לבה רותחת מלאת תשוקה וחושניות.
    מבחינה מינית, לאחר שגירו אותם, גדיים הופכים לנלהבים והרפתקנים בכל מה שקשור למעשה האהבה, סכנה קיימת כאשר הם הופכים לרכושנים וקנאים אם ירגישו מאוימים על ידי צד שלישי.
    בני זוגם של הגדיים, נדהמים עיתים מהחושניות הסוחפת שלהם. בזוגיות ובנישואין, הגדיים מאוד נאמנים, מפרנסים טובים ושואפים לחזק כל העת את האווירה המשפחתית בבית.
    בני מזל גדי שואפים כל העת לכסות על פגיעותם ורגישותם על ידי ביטחון עצמי מופרז והצלחה חומרית.
    ברגע שהם ירגישו בטוחים בקשר, הגדיים נהנים להתענג יחד עם בני או בנות זוגם במעשי אהבה סוערים ומתמשכים.

    בעל יכולת לסמכות, בדומה לזקן הכפר, איש שמעריכים אותו בגיל מבוגר בגלל החכמה, הניסיון והידע שלו. מחייחס לכל מה שיש לו בכבוד במיוחד על מה שהתאמץ עבורו. לכן הוא שונא מתנות, ומעדיף להגיע בעצמו לדברים.

    מאוד חשוב לו לדאוג לעצמו בגיל מאוחר, ולכן ישקיע בתוכניות חיסכון, בקופות גמל, בהשתלמויות, גם עבור עצמו אבל במיוחד עבור בני משפחתו. בשל הצורך בביטחון כלכלי לעתיד הוא לא יוציא כסף בקלות במיוחד לא על הנאות השעה.

    עבור כסף הוא מוכן להתאמץ- הוא רגיל לעבוד קשה, לא מוכן לאבד את מה שצבר, חושב על העתיד, חסכן, וכל הזמן יחשוב על הפרישה לגימלאות גם אם זה עוד שנים רבות. לכן גם ידבק בעקשנות במקומות עבודה, גם אם חש שהוא קופא על שמריו.

    מאוד אחראי, ומאוד משקיע בקריירה, בלימודים ומוכן לסמוך רק על עצמו, לכן גם לא מוכן להיות תלוי באף אחד. כן עדיף עבורו להיות שכיר אבל בעל תפקיד בכיר ואחראי, וגם קרוב להתעסקות בכספים.

    ביחסו לכסף הוא עלול להיות אובססיבי בכל מה שקשור לניהול ענייניו הכספיים. הוא מעדיף לקנות בתשלומים, צריך אתגרים כלכליים ומאוד יהיה לו קשה לספוג אכזבות, ולכן גם לא יודה בכשלונות.

    חייב להיות יותר גמיש עם כסף, ולנסות להתחבר לשפע ולהנאה שבו, ולא לראות אותו רק מנקודת מבט של עול וקשיים.

    אבני הקריסטל המתאימים למזל:

    אוניקס - שוהם
    מאפשרת קבלת חזון והדרכה דרך מדיטציה וחלום. מאזנת אנרגיות גבריות ונשיות. מגלה את הדואליות שבאדם. טובה נגד פחד, אפאטיות ודיכאון. מעניקה הגנה נגד אנרגיות שליליות. מגבירה איזון הורמונאלי ושליטה עצמית.



    המטייט
    אבן השליטה השכלית. בעלת זיכרון צילומי. מאזנת ומרגיעה את השכל. ממיסה שליליות ומשנה אותה לאהבה. תומכת באדם ביצירת יחסים שלווים ואוהבים.
    מגבירה מגנטיות אישית, אופטימיות, רצון אומץ. מגבירה הערכה עצמית. עוזרת בקרקוע, מרכוז, הגברת הכרת הערך העצמי. טובה לטיפול במצבי חרדה ועמידה בלחצים.

    סוג'ילייט
    "אבן האהבה הגבוהה". מרפא חזק ומורה לריפוי ולגילוי עצמי. מזכירה לאדם הנושא אותה לזכור "מי הוא". מפעילה את העין השלישית. מגלה לאדם את המתנות הרוחניות הפנימיות ומסייעת בהבעתן. מבהירה לאדם את הקשר בין "נפש בריאה לגוף בריא". מעניקה סליחה עצמית, סילוק עוינות ונותנת לאדם תחושת חירות.


    שלב זה בהתפתחות האנושית מייצג את היכולת להגיע להחלטות ארוכות טווח בתחום האישי, מקצועי והחברתי. זה שלב בוגר הדורש מהאדם רצינות, אחריות, מחויבות והרבה שליטה עצמית. הוא משול לטיפוס על הר גבוה. זהו שלב קשה הדורש התעמתות עם החוץ, מאבקים עם רשויות, מוסדות, סמכויות, כלומר, כל גורם חיצוני המנסה לכפות את מרותו או את תפיסתו. הגדי שורד על ידי כך שהוא מוכן להיות חלק מהחברה , חלק מהמבנה החברתי הקיים, מבלי לשאוף לשינוי. המהות היסודית של שלב זה, עוסקת ביכולת של האדם לקחת אחריות אישית, חברתית וציבורית, במידה משמעותית. זה שלב מאוד בוגר בחייו של האדם, בו הוא מיישם הלכה למעשה את התפיסות הפילוסופיות והאני מאמין שהוא רכש בשלב הקודם, שלב הקשת. בעוד שבמהלך הקודם הייתה בחירה חופשית, כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה. בשלב הנוכחי יש בחינה מעשית של מערכת האמונות של האדם, האם הן רלבנטיות , האם ניתן להשתמש בהן וליישם אותן. שלב הגדי הוא השלב של הבגרות ושיא החיים, ההישגיות והשאיפה למעמד והשפעה חזקים. כאן נעשות החלטות ארוכות טווח שמושפעות בו זמנית הן ממערכות האמונה של שלב הקשת והן מתת ההכרה האישית שנוצרה בשלב הסרטן. מעטים הם האנשים המסוגלים לשרוד לאורך זמן בצמרת, למעטים יש את התכונות והיכולות למאמץ כזה. מעל לכל, שלב זה דורש מהאדם לגלות אחריות כלפי אנשים הנמצאים תחת חסותו הן ברמה האישית, הן ברמה החברתית וכמובן ברמות הפוליטיות והמדיניות.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 4/12/10, 08:01

      ראש חודש טבת-הכוח לשלוט במציאות הגשמית

      ראש חודש הוא היום הראשון של החודש בלוח העברי ,והוא תמיד עוקב אחר מולד הירח. כשם שהזרע מכיל בתוכו את הדנ"א של העץ כולו, כך היום הראשון של החודש, מכיל את הכוחות השונים שיתגלו באותו חודש. באותו היום,יש לכולנו הזדמנות למשוך אנרגיה וכוח מכל ההיבטים החיוביים של החודש.

      בחודש טבת אנו מקבלים יותר מבכל חודש את הכוח לשלוט במציאות הגשמית. כוח זה יכול לעזור לנו להשתחרר מהמגבלה של חמשת חושינו.

      בשיחות הרבי מלובביץ נאמר:"לגבי חודש טבת אומרת הגמרא שזהו "חודש בו הגוף נהנה מן הגוף" פשט הכוונה היא לגבי אסתר המלכה שנלקחה לארמון המלך בחודש טבת - שיא חודשי החורף הקור והחושך, על מנת לחמם את המלך בגופה. הרבי מבאר ע"פ פנימיות התורה שהמלך הוא הקב"ה המלכה היא עם ישראל ובחודשי האפלה בהם -"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" עצמות ה' -"גוף המלך, נהנה מעצמות היהודי - גוף המלכה. הכוונה בכך היא בין השאר שהעשייה הגשמית של היהודי יקרה מאוד בעניו ית' ועד שהיא גורמת עונג אצלו יתברך - "נהנה". בחרנו הפעם להתבונן בגוף היהודי ובעיקר בפנים ולראות כיצד הגוף הגשמי מהווה מקדש לה' - ושכנתי בתוכם -בתוך כל אחד ואחד מבני ישראל.
      ראש חודש טבת מתחיל בנר שביעי של חנוכה וכידוע שהכול הולך אחר הפתיחה -כלומר יש ליום זה השפעה על כל ענינו של החודש. המנורה בבית המקדש מורכבת משבעה קנים המסמלים בין השאר את שבעת הפתחים שבפנים
      שתי אוזניים שתי עיניים שני נחיריים ופה אשר הם השערים של הנפש. עלינו להציב שופטים ושוטרים בכל השערים הללו ולהפכם לשערי קדושה של עולמנו הפנימי."

      חודש טבת מקביל לחודש דצמבר/ינואר, חודש גשום. ראש חודש טבת לא יכול לחול ביום ראשון, כי אין שנה שלמה המתחילה ביום שלישי, אבל הוא יכול לחול בשאר ימות השבוע.

      מזל החודש הוא גדי -על שום שבחודש טבת בשנה מבורכת גשמים מתחילים השדות להוריק ,והגדיים יוצאים למרעה.

      מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו - tebitu - שפירושו משהו ששוקעים בו. נראה כי בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש זכה לכינוי זה.

      סיבות נוספות לשם:

      -טבת-מלשון הטבה, תיקון שיפור, ראש חודש טבת חל בסיום חג החנוכה והוא מקבל הארת נרות על כל ימי החודש, כי בראש תלוי כל החודש כלומר בהטבת הנרות.

      - כחודש בן 29 יום, סיומו בכ"ט - ראשי תיבות: כל-טוב.

      -טבת מלשון טובה, כי בחודש הזה הייתה טובה לישראל. "טבת גדלה בו הדסה" . הדסה היא אסתר ,שנלקחה בחודש זה לבית המלך אחשורוש - ובכך צמחה טובה לעם ישראל,שכן השפיעה על ביטול גזרת המן.


      טבת ,הוא החודש העשירי למניין חודשי השנה ליציאת מצרים - מניסן, והרביעי למניין חודשי השנה לבריאת העולם מתשרי.

      הצעה להרפיה:
      לנגן או לשמוע את הניגון החבד"י:


      "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי

      בארץ ציה ועיף בלי מים

      ימה ממה מה" -

      נתבונן בשם י-ה-ו-ה , נשתדל לצחצח כל אות ולראות את השם כחטיבה אחת.

      לאחר מכן נתבונן ונמקם כל שם בצורתו ובמקומו ונחשוב כמפורט לעיל:
      תוך כדי נחשוב אשר כל רגע הוא תוצאה מושלמת של השגחה פרטית, המגלה את רצון הבורא והנשמה עד שלבסוף נוצרת החוויה שאני בתוכה.
      כמו כן מגלה האדם שהוא אינו רק צופה מבחוץ בהשגחה הפרטית אלא הוא עצמו השגחה פרטית.
      במילים אחרות: לא רק כל דבר בעולם מוטבע בחותם המלך י-ה-ו-ה, אלא גם אני. זאת ועוד, כל פרט מכיל בתוכו את "חותם - המלך" עד לחלקיק הזעיר ביותר הכול מכוון לתכליתו הנצחית. עם זאת, כל הפרטים מתואמים בהשגחה פרטית וכללית שתכליתה גילוי הנצחיות בתוך כל מה שכלה ונפסד.

      שרה פרידלנד בן-ארזה כתבה את השיר,לאחר מפגש מחודש - מסעיר ופוצע - עם הניגון החב"די "צמאה לך נפשי".

      "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי

      בארץ ציה ועיף בלי מים

      ימה ממה מה" -

      בוחש בי נגון באפל

      מוהל בי מה

      כמה אני וכמה מה וכמה ציה,

      טרופה המרחשת.

      מוהל הנגון ופורע -

      מל בלי מים, תוך זעקה, מל תוך ריצה,

      פורע נפשי חרופה.



      חרוש בשרי

      לגווע

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 4/12/10, 07:37

        יום שבת 04 דצמבר 2010

         

        אתה שהיית מלך עיתותי

         

        אתה שקישטת במרגליות

        עליות ליבי ,ונמוגת

        אתה שפיזזת על מדרגות חיי

        ופרחת מהם.

         

        דע לך ,כי ציורך בחלדי

        נמוג עם השנים

        עם כל חלופת דקה בשעון.

         

        לא,אינך משיט עוד את ספינתי.

         

        אתה שהיית מלך עיתותי

        הפכת למאום-

        לפיסה

        ממסע חיי.

         

        רק רציתי שתהא

         מודע

        לעניין.

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שבת, 4/12/10, 04:42

          הנר החמישי -הרגשות.

          רגשות הם הגשר (רגש=גשר) בין הגוף לנשמה. רגש הוא ביטוי גופני לאנרגיה טהורה. לפעמים האנרגיה יוצאת כלפי חוץ ברגשות מרחיבים. ולפעמים היא נכנסת פנימה ברגשות מכווצים.אין דבר כזה רגש חיובי ורגש שלילי. יש רגשות מכווצים, מרחיבים וחוסר רגש. "רגש שלילי" הוא רגש שלא בא לידי ביטוי. אדישות למשל היא חוסר רגש. אין לנו אפשרות לבטל רגשות, אנחנו רק יכולים להדחיק אותם. כאשר אנחנו לא מבטאים רגשות אנחנו בעצם עוצרים את האנרגיה שלנו בפנים וזה גורם לחיים שלנו להיות תקועים כי האנרגיה לא זורמת. מעבר לזה, אנרגיה שמאוכסנת בגוף היא שומן. ובדרך כלל הסיבה המרכזית להשמנה היא אי הבעת רגשות מלאה.

          רגש, הוא האופן שבו מתבטא מצבו הנפשי של האדם. הואיל והאדם הוא יצור חברתי, רגש קשור קשר הדוק עם מצבו הפנימי הגופני והחברתי של האינדיבידואל. ניתן לתאר רגשות כגון אהבה, שנאה, אומץ, פחד, הנאה, עצב, גועל הן במונחים פיזיולוגיים והן במונחים פסיכולוגיים. למשל, רגש יכול להביא מבחינה פיזיולוגית לשינויים בקצב הלב, הזעה או התכווצות שרירים בפנים המביעים רגשות מסוימים. ואילו מבחינה פסיכולוגית, רגש יכול להביא להערכות מסוימות שהאדם עושה לגבי מצבו האישי, ולפעול לפי הערכות אלו.

          רגש הוא הווי פנימי, ועל ידו האדם יודע שהוא חי. הדבר החשוב ביותר המאפיין את הרגשות הוא, שבמהותם הם תמיד תגובות . הרגש הוא מציאות רוחנית שבאה כתגובה למשהו אחר.

          בתורה יש מערכת של מצוות רגשיות:
          -ואהבת את ה' אלוקיך
          -לא תשנא את אחיך בלבבך.
          -ואהבת לרעך כמוך.
          -ושמחת בחגך.
          פסוקים אלו ואחרים מצווים אותנו על רגשות, יש עליהן שכר ועונש, ואם כן ברור שיש לאדם יכולת לשלוט בהם.

          בעולם הפסיכולוגיה ,נוהגים להצביע על חמישה גורמים לרגשות: מחשבות, זיכרונות, דמיונות, תחושות הגוף והסביבה. כל הגורמים הללו הינם בשליטתנו.

          בכוחו של הרגע,מדברים על שליטה על הרגשות כדי לחיות כאן ועכשיו,וכדי להתעצם ולהמשיך קדימה.
          להשאיר את הרגשות שנחוו בעבר מאחור ,להניח לרגשות המתייחסות לעתיד ערטילאי ולחיות ולחוות את הרגשות העכשוויים.כי מה שחשוב זה ה"כאן ועכשו"-ללא עומס של רגשות שמעכבות את ההתפתחות האישית ואת שמחת החיים, בכל רגש עכשווי-גם אם הוא רגש כמו פחד,חרדה וכו.
          כשהרגש הנחווה הוא על מצב עכשווי ניתן להבינו ,כי הוא ממצב קיים.
          רגש הניזון מהעבר או פחדי העתיד הוא מטען שעמו מתלווים חוויות מהעבר שכרגע אין לנו שליטה עליהם.דבר המעמיס עלינו רגש,שלא ניתן לפתרו באובייקטיביות.
          מה שהיה היה-יש להסיק את המסקנות וללכת הלאה.
          מה שיהיה עדיין לא קיים-ולכן חבל "לבזבז" עליו אנרגיות רגשיים.
          מה שרלוונטי-זה הרגש הקיים אצלי כרגע.איתו עלי להתמודד ולהתייחס אליו ולחוות אותו.


          ומי כמו המשוררים שמביעים קשת של רגשות:

          שירים /מילים ולחן: עברי לידר

          שירים על מצבות, שירים על סיבוכים
          שירים על בחורות, שירים על בחורים ויצרים
          שירים על רגשות, שירים על מכוניות
          שירים על אנשים יפים
          שירים על אמנות וריקנות
          שירים בשביל בפנים שירים בשביל הים
          שירים בשביל פרסומת בחצי חינם
          אני רוצה אותם

          שירים על אלוהים שיעשה טובה
          ייתן לי בשמחה עד שהעצב בא
          באמת תודה רבה
          תודה לכל מי שחשב מה השירים שלי אומרים
          תודה לכל מי שאהב אותי ברגעים מתים
          נזכר בכמה נגיעות נזכר בריח
          סופר עד עשר ומחליט, אני לא בורח

          השירים על אהבה, שירים בשביל תקו
          שירים שיעשו קצת טוב כשמרגישים נורא, במקום סטירה
          שירים על משפחות וקצת על אמונה
          שירים על בעיות, שירים על מדינה, כל כך קטנה
          שירים בשביל לשיר ביום העצמאות
          שירים בשביל פתאום לחיות שירים בשביל למות
          כזאת רכות

          שירים לאלוהים שאולי ישמע
          ייתן לי בשמחה שהעולם ידע
          באמת תודה רבה
          תודה לכל מי שחשב מה השירים שלי אומרים
          תודה לכל מי שאהב אותי ברגעים מתים
          נזכר בכמה נגיעות נזכר בריח
          סופר עד עשר ומחליט, אני לא בורח

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 23:38

            בעל חזיונות המרכבה הנביא יחזקאל

             

            יחזקאל היה "בן-בוזי הכהן" ,מכיוון שהיה בנו של כהן בשם בוזי.הוא היה מגולי יהודה וממשפחת כוהנים מיוחסת שגלתה לבבל בגלות יהוכין, בשנת 597 לפנה"ס [מה שאומר שהוא היה מהאליטה של העם].כמרבית גולי יהודה, מקום ישובו היה בישוב תל אביב אשר בבבל. שם החל לנבא בשנה החמישית לגלות יהוכין. הוא נשא את נבואותיו זמן מה לפני חורבן הבית הראשון, וגם אחרי שחרב המקדש .

             

            יחזקאל מופיע כאדם קשה, זועם וקפדן המכונס בעצמו. אופיו הזועם והנוקשה אינו מגלה שום סימנים של רוך, והוא נוטה לתפוס דברים בצורה הקיצונית ביותר שניתן להעלות על הדעת, בלא להעיד על נקיפות מצפון וכאילו אין לו עניין עם ציבור אנשים חיים, המסוגלים ליפול קורבן לחולשות.

             

            קיצוניות זו של יחזקאל באה למשל לידי ביטוי בנבואת החורבן שלו, שבניגוד לנביאים האחרים, נבואה זו אינה מותנית. יחזקאל אינו מבטיח כלום. לגביו החורבן הוא בבחינת גזרה בלתי נמנעת, והנביא רואה את זה כעובדה שכבר הוכרעה מלמעלה.

             

            גם בהיותו מרוחק מירושלים [מקום פעולתו כאמור, היה בבבל], יחזקאל מוערה למדי בנעשה בה, פונה ומדבר אליה ומשתדל לתאר בצורה מוחשית את המתרחש בה.

             

            ליחזקאל נוהגים לייחס את חיבורו של ספר יחזקאל, מספרי הנביאים בתנ"ך שהוא הספר השלישי בנביאים אחרונים, לאחר ישעיה וירמיה ולפני תרי-עשר.

             

            נבואתו של יחזקאל גדושה בחזיונות ובמראות, והוא מופעל על ידי ‘יד ה'‘ ו’רוח ה'‘.היא מאופיינת במראות מרשימים וגדולים,כגון:

            -"מעשה מרכבה" שמתאר על דרך הסוד את המתרחש בשמיים ואת דרכי ההנהגה של ה'.

            החזיונות המדהימים אותם ראה יחזקאל  ב"חזיונות המרכבה "  הפכו את ספרו לאבן היסוד הבסיסית של עולם המיסטיקה היהודי וגם הנוצרי ששואב ממנו. הם גם הפכו את ספרו לשנוי במחלוקת ביותר והיו שדרשו לגנזו. ואילו בעידן המודרני הופיעו אנשים שטענו שמה שיחזקאל ראה וחווה לא היה חזיוני כלל וכלל אלא היה מציאותי.

             

            -חזון העצמות היבשות, המתאר את גאולת עם ישראל- מאז שנשא יחזקאל את נבואתו ועד היום, קיימת מחלוקת ביהדות על עצם כוונת הנביא בנבואתו זו. רבים טוענים כי חזון העצמות היבשות הוא משל. העם משול כאן לעצמות יבשות. הגלות משולה  לקבר, והשיבה לארץ ישראל משולה, אם כן, לתחיית העצמות. אך,ישנם רבים הטוענים שאין כאן משל כלל וכלל וכוונת הנביא היא כפשוטם של דברים: נבואה על תחיית המתים באחרית הימים.

             

            יש הבדל בתוכן נבואותיו לפני החורבן ולאחריו:

            -          לפני חורבן בית ראשון היה יחזקאל נביא הפורענות והזעם:הוא הטיף  לפני יהודי הגולה על חטאיהם. הוא טען שחטאיהם הביאו לגלות ולשעבוד, והזהיר מפני חורבן שלם ושיעבוד קשה יותר, אם לא יחזרו בתשובה.הוא טען,כי מקדש ה' לא יספק להם הגנה אוטומטית, שנביאי השקר מעוררים תקוות שווא ומטעים אותם.

             

            -           לאחר חורבן בית ראשון הפך יחזקל לנביא הנחמה והגאולה-הוא חדל מנבואות התוכחה והפורענות ונבואתו היא נבואת נחמה: על שיבת הגולים למולדת, על בניין הארץ ובניין המקדש, ועל עתידו המזהיר של העם המתחדש בארצו.

             

            -           

            הנביא יחזקאל מוסר נבואה שניתנה לו מהבורא: באחרית הימים יילחמו כל העמים סביב לירושלים – ויהיו הלוחמים מצד אחד ישמעאל [ארצות ערב השונות], ומצד שני משך ותובל, מלכי צפון – נסיכי אדום [העולם הנוצרי].

             

            חכמינו ז"ל אמרו, ששלוש פעמים יבוא גוג על ירושלים: הפעמיים הראשונות מבוארות בספר יחזקאל והפעם השלישית בספר זכריה פרק י"ד. לא נוכל לדעת מי הם השליט בשם גוג וארצו הנקראת מגוג, מכיוון שהשמות הללו ישתכחו בימים ההם, ורק כאשר תתקיים הנבואה, ותחל המתקפה על ישראל, נדע שזהו אותו גוג שעליו הנביא . בנוסף, מוזכר בספרים, שהשמות הללו הינם סמליים לאותה מציאות, שתתרחש באותה תקופה. [גוג בגימטריה =12+ מגוג בגימטריה שווה 58, סה"כ = 70]והכוונה הינה לרמז, שבאותה תקופה עתידים 70 אומות העולם להתאחד ולהלחם בישראל.

             המלחמה האחרונה - תהיה על ירושלים אליה עיני כולם תהינה נשואות והיא עומדת להיות מרכז מלחמת גוג ומגוג.

             

            יחזקאל כולל בנבואותיו גם מסורות כוהניות מפורטות ומדוקדקות ובהן תיאורים ארוכים של בית המקדש העתיד להבנות.

             

            התאריך האחרון של נבואתו הוא בשנת עשרים ושבע לגלות יהוכין. נבואותיו נאמרו לאורך תקופה של עשרים ושתיים שנה. הדעה הרווחת היא כל נבואותיו של יחזקאל נאמרו בגלות בבל.

             

            קבר יחזקאל הנביא הוא מתחם בנוי בכפר כפל [או צי'פל], כ-100 קילומטר דרומית לבגדד, עיראק, על גדות נהר הפרת. כבר בתקופת הגאונים קיימות עדויות למסורת שקישרה בין המתחם לבין קבר יחזקאל הנביא. המקום מקודש ליהודים ומוסלמים כאחד.

             

            ולפנינו שיר שנכתב בהומור ,על הנביא יחזקאל:

             

            יחזקאל /מילים: חיים חפר

             

            אנו בעד הנביא יחזקאל

            נלך אחריו עם תרמיל ומקל

            אל כל מקום שאותנו יביא

            הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא

             

            אל אל אל יחזקאל?

             

            אח, איזה גבר אח, איזה איש

            שתי העיניים כאבן תרשיש

            עם מלאכים הוא אכל ושתה

            הוא ואלוהים כמו אני ואתה!

             

            איך הוא דיבר על מיני תועבות

            איך הוא הרביץ נאומים ברחובות

            איזה מילים ואיזה ביטויים

            אך העם צחק לו ורץ לבילויים!

             

            הוא אז חלם שהוא טס על גלגל

            בין עננים בוערים כחשמל

            שני מלאכים הוא חיבק וליטף

            הנביא יחזקאל ידע איך לכייף!

             

            לילה אחד כשעיניו עצומות

            בא אל בקעה מלאה עצמות

            עצם אל עצם חיבר ואסף

            אלף חתיכות אז הלכו אחריו!

            דרג את התוכן:
              7 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 08:17

              יום שישי 03 דצמבר 2010

               

              אגרת דחופה אליך אלוקים שלי

               

              אלוקים שלי

              לך אגרת דחופה:

              אשא עיני למרומים

              ואשאל בתחינה:

               

              למה האש הזכה

              אש החנוכה

              תפסה תאוצה נוראה

              והפכה לאש עקידה?

               

              מדוע הבעירה אינה שוככת

              מזדעקת בעוצמת אישה?

               

              תן לבניך לדעת

              אל נא תגיענו חשיכה.

               

              אם באבוקות ברות חפצת

              קח אותם מאיתנו בעדנה.

               

              כי האש הענקית

              הכריע נשמות אדם.

               

              אלוקים שלי

              אנא,בעדנה

              ילדיך מבקשים

              סליחה.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 08:09

                לקחת אלוקים כה גדול ולהכניסו לספר כה קטן לתניא

                 

                זהו פלא גדול, לקחת אלקים כה גדול ולהכניסו בספר כה קטן." אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

                 

                ספר התניא הנקרא גם ליקוטי אמרים או ספר של בינונים, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הספר "יונק ממקורות רבניים, פילוסופיים וקבליים" ומציג "בבהירות ובשיטתיות" את השקפתו החסידית של מייסד חב"ד.

                 

                 הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו "תניא" שהיא מילה בארמית, ופירושה - למדנו. ואמנם הספר בא להורות לחסיד את הדרך הראויה בעבודת ה' ואת האמצעים להשגת היעד הנכסף - דרגת ה"בינוני" , ומכאן כינויו של התניא – "ספר של בינונים". הספר מציג את היעד הרצוי ואת הדרכים והאמצעים להשגתו, ובתוך כך מגדיר את תפקידו של הצדיק כמורה דרך ומדריך, אך מצמצם את תפקידו כמתווך בין האל לחסידיו ומדגיש את האחריות המוטלת על החסיד עצמו.

                 

                בשנת 1772,ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו אל האדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם. כשרבו הפניות החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם. וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

                 

                ספר התניא הודפס בשנת 1796 בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא",המכונה 'אדמו"ר הזקן', 'הרב', 'בעל התניא והשו"ע' ובראשי תיבות: רש"ז. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו.ספריו הנודעים: "התניא" וה"שולחן ערוך הרב".

                 

                ספר התניא עורר את זעמם של המתנגדים לחסידות.הם חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים שלו שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מוילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמי בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים.

                 

                המתנגדים הלשינו על המחבר לשלטונות שהוא מורד במלכות. אחרי מספר שבועות במאסר הוא שוחרר ויום שחרורו נקבע כחג הגאולה. בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו ר' אברהם מקליסק ור' ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט. כיום מקובל ספר זה בכמה מזרמי החסידות כאחד מספרי היסוד.

                 

                מתוך לימוד התניא:

                 

                מבנה הנפש

                לכל אחד מאיתנו ישנן שתי נפשות.

                 

                -הנפש הראשונה היא הנפש שמחיה אותנו ואותה אנחנו מרגישים רוב הזמן, אנו מכנים אותה "הנפש הבהמית", שבמהות הפנימית שלה היא מסתכלת על העולם כמו בהמה. כמו שבהמה דואגת בעיקר לעצמה, ועסוקה רוב הזמן בעניינים גשמיים וארציים (אכילה, שינה וכו') כך גם הנפש הבהמית סובבת בעיקר סביב עצמה. היא רואה את עצמה כמרכז העולם וממילא הכול בשבילה והכול מגיעה לה. לפעמים זה נעשה בגסות והיא אומרת זאת בפירוש במילים או בהתנהגות, ולפעמים זה בעדינות יותר אולי גם פחות נרגש אך זה נמצא שם בפנים. במילים מודרניות, אפשר לכנות את זה ה"אגו". האדם דואג בעיקר לעצמו ופועל מתוך אינטרסים.

                -נפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש. בכל יהודי יש גם נפש אלוקית, נפש זו היא חלק אלוקה ממעל ממש, היינו חלק מהקב"ה שהושתל בתוך כל אחד מאיתנו. נפש זו אינה אינטרסנטית וכל רצונה הוא לדבוק בבורא.

                 

                 כמו נר שהשלהבת שואפת לעלות למעלה, ומוכנה לוותר על מציאותה וקיומה תמורת חיבור לאש שלמעלה, ומאידך השעווה נמשכת למטה, כך שתי הנפשות שבתוכנו, הנפש האלוקית שואפת להתחבר לבורא בעוד הנפש הבהמית מושכת אותנו למטה, ומחפשת לדאוג לעצמה וליהנות מתענוגות העולם על חשבון חיבור לבורא.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 05:11

                  הנר הרביעי-כוחם של המילים

                  הנר הרביעי הוא הדיבור, המילים היוצאות מפינו.
                  לדיבור כוח גדול. ולכן חשוב מאוד לדעת איך לדבר בצורה נכונה. הדיבור מפעיל את המחשבה שלך וגם את המחשבה של זה ששומע אותך. צורת הדיבור שלך משפיעה על עצמך ועל זה ששומע אותך. צורת הדיבור שלך ,בחירת המילים ,קצב הדיבור , האינטונציה של הדיבור שלך-משפיעה עליך, על מצב רוחך, על זה ששומע אותך, על הנכונות שלו להקשיב לך, על האפקטיביות של הדברים שלך וכולי. כשם שחשוב מה שאתה אומר חשובה גם הצורה שבה אתה אומר.

                  בכוחה של הלשון לבנות את חייו של האדם, ובכוחה להורסם, כמו שנאמר במשלי "מוות וחיים ביד לשון". האדם יכול להחיות את נפשו על שמירת הלשון, וחלילה להמיתו בזניחתן. נתייחד האדם משאר בעלי החיים שניתנה בו בינה יתרה, הבאה לידי ביטוי בכוח הדיבור שבו.

                  החפץ חיים בספרו "שמירת הלשון" אומר כי "כוח הדיבור היא מתנה נפלאה שהעניק הקב"ה לאדם. לדיבור עוצמה מדהימה הטמונה באדם, איברים רבים משתתפים בפעולתה כדי לבטאה.. שפתיים... חיך.. גרון...לשון... הפעולה עצמה אומנם פשוטה אך זקוקה היא לריכוז ומחשבה. שהרי, יש צורך במאמץ לחבר אותיות למילים, מילים למשפטים, ומשפטים להבעת רעיון. מתנה זו שהוענקה לנו צריך להשתמש בה כראוי ולהיזהר לדבר לשון הרע למשל, רכילות ושקרים.
                  אדם- בפיו יכול להפיק מרגליות ולהשכיל, אך הדיבור הרע מסוכן, לכן הזהיר הקב"ה על הלשון יותר מכל איבר אחר. שהרי הפתגם הידוע: המוות והחיים ביד הלשון תקף כל הזמן.
                  חז"ל מתארים את חשיבות הדיבור ככינור. הצליל הנעים של הכינור לא בא מהמיתרים בלבד , אלא הוא נובע גם מהתהודה של העץ - עליו נמתחים המיתרים, צליל הדיבור אינו בא מהמילים בלבד אלא הוא משולב ברוח , בחכמה .
                  כוח הדיבור משמש כמכשיר היעיל והחשוב המקשר בין אנשים."
                  יש שתי דעות ביחס לכוחו של הדיבור :
                  - לפי דעה אחת המילים משפיעות באופן מאגי, כמו קסם, גם אם מי שאמר אותן לא התכוון לכך.
                  - ולפי דעה שנייה, המילים הן כמו תפילה, והן משפיעות (אם בכלל) רק לפי כוונתו של האומר, ולפי רצון ה'.

                  כמה כוח יש לדיבור? האם יכול להיות שלדיבור יש השפעה על המציאות מעבר למה שנראה לנו? מסתבר שכן...
                  חוקר יפני אחד בשם ד"ר אמוטו מסרו, חקר את השפעת הדיבור על המים. הוא מצא כי המים מושפעים היטב מהדיבור- פעולה שנראית חסרת כל השפעה על המציאות.
                  הוא בדק זאת כלקח צלוחיות קטנות עם מים, וטפטף כמה טיפות מים בכל צלוחית, ליד כל צלוחית הוא דיבר מילים שונות, בחלק מהצלוחיות הוא דיבר מילים חיוביות כמו: "אהבה, שלום, תודה", ובחלק מילים שליליות כמו: "מכוער, אתה מגעיל אותי" וכו`. הוא הקפיא את הצלוחיות במקפיאים של מינוס 25 מעלות. לאחר מספר שעות הוא הוציא את הצלוחיות, בעין רגילה רואים גוש קרח רגיל לחלוטין, איך כאשר מתקרבים עם המיקרוסקופ, מגלים דברים שונים לחלוטין.
                  הוא קירב את המיקרוסקופ לקרחון שנוצר בצלוחית וראה שיש הבדל בין כל מולקולה.

                  ולפנינו שירו של אברהם פריד על דיבור חיובי על חבירנו...

                  אדרבה/אברהם פריד/מילים: רבי אלימלך מליזנסק

                  אדרבה,
                  תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם
                  ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,
                  ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה...
                  ותחזק אותנו באהבה אליך
                  כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכול נחת רוח אליך...
                  אמן כן יהי רצון.

                  דרג את התוכן:
                    6 תגובות   יום חמישי, 2/12/10, 09:31

                    יום חמישי 02 דצמבר 2010

                     

                    ימים כבויים

                     

                    שיחה קצרה בארבע

                    עיניים מביטות,מביעות

                    נר נשמות להבתו מתנועעת

                    "בינינו, ידידי, הכול כבוי".

                     

                    כן,היו ימי סופות

                    אבוקות בוערות סוערות

                    לב גועש ,חום הנפש

                    ריצוד השלהבות הבוערות.

                     

                    עתה,נרותינו כבויים ,נכלמים

                    מבקשים להרחיק לכת

                    דמעותינו נהרות סופגים

                    "שלום ידידי-כי עלי לסגת...

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום חמישי, 2/12/10, 07:43

                      קדושת צבע התכלת לעם ישראל

                       

                      צבע התכלת [תכול], הוא צבע הנגזר מהצבע הכחול. הצבע נוצר מערבוב של הצבעים כחול ולבן .התכלת,היה אחד הצבעים אשר שימשו בעת העתיקה, ונחשב עם הארגמן לצבע מלכותי ויקר ערך‏‏.צבע התכלת, הוא אחד הצבעים העתיקים ביותר בתולדותינו. הוא מוזכר בספר במדבר .שם נאמר כי אבותינו נצטוו לצבוע את הפרוכת באוהל מועד בצבעי תכלת, ארגמן, שני ושש מושזר. לתכלת היה כנראה יתרון על יתר הצבעים שכן בגדי הכוהן הגדול נצבעו בו וכן הוטל על כל אדם מישראל לקבוע על כנפי בגדו ציציות ובהם פתיל תכלת. מטרת הציציות להזכיר לכל אדם מישראל את נפלאות ה'.

                       

                      המילה תכלת מוזכרת 49 פעמים בתנ"ך ופעמים רבות במקורותינו השונים בהקשרים של תיאור לבוש ובדים. תכלת ביהדות היא צמר שצבוע בצבעים כחול, ירוק או צהוב. התכלת מופיעה ביריעות המשכן והמקדש ובבגדי הכהונה, יחד עם הארגמן ותולעת השני. בולט במיוחד תפקידה של התכלת בעשיית מעיל כליל תכלת של הכהן הגדול ובפתילי ציץ הזהב שבראשו. כמו כן, לתכלת תפקיד מרכזי במצוות ציצית - "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" [במדבר] בישראל המתחדשת,פסי התכלת שבטלית הם אלו שנתנו השראה לדגל המדינה. עד היום נחשב צבע התכלת לצבע המסמל מעמד, ומכאן גם ההשראה לצבעו של הג'ינס הקלאסי.

                       

                      "חוט של תכלת מאי היא? דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתה תכלת מכל הצבעונין – מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד, דכתיב [שמות ]ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו', וכתיב [יחזקאל ]כמראה אבן ספיר דמות כסא…"[מסכת חולין].

                       

                      על פי מסורת חז"ל, התכלת הופקה מדם חילזון ימי. בגמרא מוזכר צבע בשם "קלא אילן" ["אינדיקו" על פי ספר הערוך] ששימש תחליף זול לתכלת, אך על פי ההלכה הוא פסול למצוות ציצית.

                       

                      בימי קדם נהגו להפיק את צבע התכלת מהטבע - מחלזונות ימיים או דיונונים, אך עם השנים נעלמה תעשיית הצבעים הזו מהעולם ועימה כל סודותיה.

                       

                      בתקופת אבותינו במדבר היתה ידועה טכנולוגיה מאד משוכללת להפקת צבעי בד עמידים לאורך שנים. זו שיטה שפותחה על ידי הפיניקים ( העם הכנעני שחי באזור לבנון של ימינו) והיא מבוססת על חלזונות המצויים במי הים התיכון. חלזונות אלה מפיקים ריר ירקרק צהבהב שכאשר הוא נחשף לאור השמש משתנה צבעו לשורה של צבעים שהתכול אחד מהם. הפקת צבע מן החלזונות לא הייתה פשוטה ונדרשו עשרת אלפים חלזונות כדי להפיק גרם אחד של צבע. אך הצבע הזה היה מעולה והיה בסיס לתעשייה משגשגת של הפיניקים.

                       

                      האדמו"ר מראדזין, ר' גרשון הניך ליינר, טען כי התכלת מופק מדמו של דג הדיו. הוא כתב על כך שלושה ספרים ואף פיתח שיטה להפיק את הצבע. רבים חלקו עליו אך חסידיו קיבלו את תורתו ולבשו ציציות בצבע שהוא ייצר.

                       

                      צבע התכלת מתקשר אסוציאטיבית עם שלווה. צבע זה נפוץ וקיים באופן טבעי במידה רבה, למשל כצבעם של השמים ושל הים. הדלקת נר בצבע הטורקיז נותן הקלה ותחושה של שלווה. כמו כן הטורקיז קשור בהגנה ובחיזוק הקשרים האישיים והאהבה.

                       

                      כיום ישנה מגמה של החזרת תעשיית צבע התכלת הקדומה ובראשה עומדת "האגודה לקידום ולהפצת התכלת". אלפי מאמינים כבר מחדשים את מצוות הציצית הצבועה בצבעי החילזון היוקרתיים ומנסים להחזיר עטרה ליושנה. למרות שכיום יש לנו צבעים מודרניים ,הם רואים כחובה,כחלק מתרי"ג מצוות להשתמש במקור התכלת התנכ"י לצביעת ציציות, ועל כן יש צריכה ואיסוף של ארגמונים מהטבע. החוק בישראל קובע כי כל הרכיכות מוגנות, ובהן גם הארגמונים, וכל שימוש או פגיעה בהם הוא עברה פלילית. לכן כיום מיובאים החלזונות מארצות כמו ספרד ויוון, שם הם ניצודים כשלל לוואי של רשתות מכמורת.

                      דרג את התוכן:
                        6 תגובות   יום חמישי, 2/12/10, 04:37

                        הנר השלישי- תחשוב טוב - יהיה טוב!

                        המוטו פשוט: תחשוב שיהיה טוב - ויהיה טוב!

                        "אתה נמצא במקום
                        בו נמצאות מחשבותיך.
                        ודא שמחשבותיך נמצאות
                        במקום בו אתה רוצה להיות"
                        רבי נחמן מברסלב

                        חשיבה חיובית אמיתית -כוללת חשיבה המבינה, כי יש רע בעולם ויש טוב -וכי חלק מן הטוב הינו גם הרע ,שאנו מרגישים עכשיו.
                        חשיבה חיובית אמיתית -כוללת גם מבט בפרופורציה וראיית עצמך כנתון כרגע במצב של רע אולם יחד עם זאת אתה מרגיש שהרע יחלוף.
                        חשיבה חיובית אמיתית - אינה כוללת הסטת המבט באופן מלאכותי מן הרע. ישנה הבנה עמוקה למשל, שלעומת הרע הזה אחר כך יגיע הטוב ויתרה מזאת, שההרגשה הטובה שתבוא אחר כך,שתחליף את הרע העכשווי -תהיה כל כך טובה שהיא תפצה על הרע העכשווי.
                        חשיבה חיובית- רואה את הרע ואת הטוב כמדגישים ומשלימים זה את זה והיא כורכת אותם יחדיו במעגלי החיים. שני אלו אינם קיימים זה ללא זה.

                        דפוסי חשיבה נכונים הם בעצם "שפה". ללמוד לחשוב נכון, לשפר את הביטחון העצמי, שמחת החיים, חשיבה חיובית, אהבה עצמית וכולי, כל הדברים האלו הם בעצם "שפה של התנהגות". יש את השפה שבה אתה מדבר, ויש את השפה שבה אתה חושב ומתנהג. כל מה שנכון לגבי לימוד של שפה חדשה, נכון גם לגבי לימוד של דפוסי חשיבה והתנהגות נכונים.

                        "אילו היית מבין את הכוח הטמון במילים ובמחשבות שלך, היית נזהר בדבריך ובמחשבותיך. היית מדבר וחושב כל הזמן בהצהרות חיוביות. היקום תמיד אומר "כן" לכל מה שאתה אומר, ואין זה משנה במה אתה בוחר להאמין. אם בחרת להאמין שאינך שווה הרבה, שהחיים לא יהיו טובים וכי לעולם לא תשיג את מה שאתה רוצה, אזי היקום יגיב, וזה בדיוק מה שתקבל. ברגע שבו תתחיל להשתנות, ברגע שתהיה מוכן להכניס טוב לחייך, אזי היקום יגיב בהתאם.( לואיז היי "הרהורים שבלב")

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 1/12/10, 09:54

                          יום רביעי 01 דצמבר 2010

                           

                          עומק התהום

                           

                          עומק התהום בייננו

                          כעומק האהבה שהייתה.

                          הבור פעור הכאב

                          התמלא בזוהמה.

                           

                          נהי הלב הזוכר

                          עדנת הרגש הזורם

                          מגע הקסם הרוטט

                          דמעות נגרות מדמם.

                           

                          קינה נוהמת

                          מטאטאת הזיכרון

                          המורסה ניתקת

                          לתת מקום לרפאות.

                           

                          דממה סופקת כפיה

                          מיבבת את הרגע.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS