כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 6/2010

    4 תגובות   יום שלישי, 1/6/10, 06:49


    זה היית אתה 

     

     

    צפיתי בך

    בשינויים שחרטו

    קמטים חדשים כתובים

    בעטו של הזמן. 

     

     

    ולא הכרתי שם

    את הנער התם

    את משב רוחו

    של האדם. 

     

     

    זה היית אתה

    נשמה עטופה

    בניירות ישנים

    של עבר נעלם. 

     

     

    אחזתי בך

    חשה

    רוח נעלמה

    ונגוזת איתה.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 1/6/10, 06:35


      ניגונים-משבר "דור הגלות" לדור ה"צבר" הישראלי

      אחד המאפיינים המרכזים של התרבות העברית החדשה ,היה הרצון להתנתק מחבלי הגולה ומהגלותיות, רצון שגרר עימו יחס דו משמעי אל העולם המסורתי. מחד המסורת העתיקה ובפרט זו שהתפתחה בגולה, מזוהה עם תרבות גלותית, ובכדי לבנות את דמותו של הישראלי החדש יש להתנתק ממנה.


      מאידך, איך ניתן לדבר על תרבות עברית ועל שפה עברית מבלי מורשת, מורשת המהדהדת מכל מילה ומכל פינה.


      היחס הדו משמעי נמשך גם פנימה אל התא המשפחתי, אופן ההתייחסות של הדור הצעיר אל אבותיו, הדור הישן שמזוהה עם הגולה האינסופית. לצד אהבה וכבוד להורים ולמשפחה, מפעמת גם רוח אחרת של שבר, מרד וניכור.


      אולי כאן טמון הזרע לאחד הכאבים הגדולים שנלווים לנס הגדול של התחייה העברית בארץ ישראל והקמת המדינה, כאב של משבר זהות, שבר תרבותי שנגזר כתוצאה מהחיתוך

      ניגונים פניה ברגנשטיין -מעלה משבר זה בפיוט נוגע ללב.


      שתלתם נגונים בי אמי ואבי
      נגונים מזמורים שכוחים
      גרעינים גרעינים נשאם לבבי
      עתה הם עולים וצומחים
      עתה הם שולחים פארות בדמי
      שרשיהם בעורקי שלובים
      נגוניך אבי ושיריך אמי
      בדפקי נעורים ושבים

      הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
      הביע פי אם אלי בת
      הנה לי תזהרנה בדמע וצחוק
      איכה וזמירות של שבת
      כל הגה יתם וכל צליל יאלם
      בי קולכם הרחוק כי יהום
      עיני אעצם והריני אתכם
      מעל לחשכת התהום

      גננת שחזרה בתשובה ופתחה פעוטון חרדי,אליו הגיעו אמהות צעירות שרצו לתת מסורת ודת בחיי ילדיהם-למרות חילוניותם-סיפרה לי,איך היו מגיעים סבתותיהן וסביהם של הנכדים והיו מתרפקית בצורה נוגעת ללב על התפילות,המנגינות והסיפורים .
      הם היו דומעים ,כשראו את נכדיהם מדליקים נרות ומברכים.
      הם היו מספרים על בית הוריהם,על המזמורים ועל תלמוד התורה...


      האם ניתן לזרוק מורשת אבות ולשכוח מהבסיס שממנו התחילה הציונות?


      הרי אנו דווקא צאצאיהם של הקנאים היהודים שלא התבוללו במהלך ההסטוריה.אחרת לא היינו קיימים.
      כל המתבוללים נשכחו ונסחפו עם העמים-ורק "הפאנאטים" כמו יהודה המכבי וממשיכיו- הם שהולידו את החלוצים,הציונים וכל מגוון היהודים שישנם פה בארץ האבות.
      אין צורך לברוח מהבסיס,צריך להתחיל איתו ולהוסיף את החידושים שחידשנו.
      אין דבר זה סותר את הדבר האחר..
      הרי רק בגלל יהדותנו אנחנו פה,לכן-יש לנו זכות אבות על ארצנו.
      אנו כולנו אחים עם דעות שונות...(כמו שפרצופנו שונים)-אין צורך לברוח מהמורשת היפה שלנו אלא לאמצה ולהמשיך הלאה...

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שלישי, 1/6/10, 06:20


        ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שעשה לי כל צרכי"


        בברכה זו אנו מודעים לקב"ה -כי צרכינו מסופקים על ידו, ע"פ הגמרא במסכת ברכות, ברכה זו שייכת לקשירת שרוכי הנעלים- לכן היא מופיעה לאחר "המכין מצעדי גבר", האבודרהם כתב, שכל עוד אדם הוא יחף, אין הוא יכול לצאת ולעסוק בעניינו וענייני ביתו, נעילת הנעלים היא ההכנה ליציאה לדרך.

         

        המהות הפנימית של הברכה, היא הביטחון בקב"ה כי סיפק לנו את כל מה שאנו צריכים. ויספק לנו גם בהמשך, כי פרנסתו של האדם אינה רק תוצאה של כמות העבודה שהוא משקיע כדי להשיגה, ידוע ש"ברכת ה' היא תעשיר".ללא ברכת ה'- כל המאמצים ואדירים ככל שיהיו לא יועילו - לעומת זאת יכול אדם להשקיע מאמץ מזערי ביותר ולהתעשר, על כן יש לחלק באופן תבוני -את הכוחות העומדים לרשותנו, בין המשימות העומדות לפנינו, השגת הפרנסה והצרכים הגשמיים לבין מילוי הצרכים הרוחניים שלנו - לימוד תורה, קיום מצוות ותפילה. הידיעה כי ההצלחה הגשמית תלויה במידה רבה ברצון ה', צריך לפטור את האדם מדאגנות יתירה, הוא יכול לעסוק בענייניו היום יומיים ללא מתח או דאגה, ולהשקיע את המאמצים ביושר ואמונה.


        עלינו לשמוח במה שיש ולמרבה הפלא גם ...במה שאין...
        ולמה לשמוח גם במה שאין?
        כי אם יקבל אדם יותר ממה שמגיע לו זה לרעתו, ועל כן עליו להודות על שלא קבל, מה שאינו מגיע לו בשעה זו.

         

        וזה תוכן הברכה שאנו אומרים בכל בוקר 'ברוך אתה שעשה לי כל צרכי'
        כלומר -אנו מכירים בכך, שריבונו של עולם נותן לנו כל מה שאנו צריכים . הוא לא מחסיר דבר מצרכינו.
        הכול הוא נותן בשלמות. ומה שלא נתן לנו אנו יודעים שטוב שלא נתן לנו כי זה לא היה לטובתנו.
        ובלב שלם אנו אומרים בכל יום 'ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם שעשה לי כל צרכי'.

        האדם המודה על הקיים -אינו האדם שיושב בטל ומחכה שהשם יעתיר עליו את כל צרכו.הוא עושה כלים לשפע.אלוקים לא מחפש -שהאדם ישב בבית ויחכה לניסים.
        תפקידו של האדם ללכת ולחפש את אמצעי המחיה.למצוא את העבודה.
        ובמידה והכין האדם את הכלי,דהיינו-האמצעי- יהיה מקום לשפוך לתוכו את הברכה.
        לעיתים-אנחנו מבקשים שהשם יתן לנו ברכה- אך מחזיקים את צינור הברכה סגור בינו לביננו.
        הדימוי הוא של אדם- אשר מחזיק את הכוס במהופך ומבקש שימזגו לו מים.עליך להחזיק את הכוס כשפיה למעלה ,כדי שהברכה תוכל להימזג לכוסך.


        וכן העניין להסתפק

        במה שיש.להודות.זה לא מובן מאליו שיש לך כסף,בגד,אוכל וכו...תודה על כך.תוקיר תודה שאתה לא צריך "לרוץ הרחובות" כדי לבקש נדבות.


        כשהאדם יעריך את האוויר שניתן לו חינם,את המים שהוא שותה,את השמים הכחולים הפרושים למראשותיו,את העצים,הפרחים הים הרחב...-יחוש שלווה ואושר ויתמלא אהבה לעצמו ולסביבתו וידע להודות למי שברא את העולם שאת העיקר הוא מספק חינם...
        רק צריך לראות את הדברים ולא לחפש את החסר אלא את ה"יש"


        ובנימה אופטימית זו- לקדם את השחר החדש המגיח לעולמנו ,בוקר בוקר...

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          אסתר רבקה
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS