כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 6/2010

    0 תגובות   יום שני, 21/6/10, 21:55

    אז איך מתייחסים בזוגיות טובה לנושא השוויון בין המינים?

     

    העולם עבר תמורות רבות בעשורים האחרונים ועימו גם חלו שינויים רבים בערכים, בציפיות וברצונות בני זוג בעת כניסתם לקשר זוגי. בני זוג המתחילים קשר זוגי מצפים מהזוגיות שהם יוצרים שתהיה בה אינטימיות רגשית ומינית גבוהה, שוויון בין בני הזוג, סובלנות גבוהה וקבלת השוני בין בני הזוג.ולמרות הכל העלייה בשיעור הגירושין מעידה שלרוב הכוונות הטובות בהתחלה מתבדות.

     

    בעשורים האחרונים תהליכים חברתיים הובילו שינויים מרחיקי לכת בשוויון בין המינים ובפתיחת תחומים חדשים בפני הנשים. שינויים אלו פתחו את האפשרות לחופש ולהגשמה עצמית של בני שני המינים אולם במקביל הובילו גם למצבים של בלבול, מבוכה ותסכול.

     

     יציאת שני בני הזוג לעבודה אמורה להיות מלווה במקביל לכך, בחלוקה שוויונית בין שני בני הזוג באחריות על תפקוד הבית וחינוך הילדים. מצב זה ,שונה משמעותית מחלוקת התפקידים המסורתית בין המינים ועלול להוביל למתח ולבעיות בקשר הזוגי בין שני בני הזוג. קונפליקט זה עלול להחריף אצל בני זוג אשר שניהם מצליחים ולשניהם יש אפשרות ורצון להתקדם ולהצליח בקריירה. בחלק מהמקרים, נוסף קונפליקט בין התרבות, הדת והחינוך אותו קיבלו שאינו מתקדם ומודרני לבין הצרכים בשינויי תפקידים מסורתיים בין בני הזוג.

     

    הזוגיות של היום מתמודדת בראש ובראשונה עם סוגיית השוויון וכל מה שנגזר ממנה. הזוגיות מצויה עכשיו אי שם באמצע הדרך, בין אי-שוויון בין המינים לשוויון. שוויון בין גברים לנשים, על פי ההשקפה של זכויות אדם נקבע  בראש ובראשונה על פי תרגומם לחיי המעשה ולא לפי תיאוריות שונות ומגוונות.

     

    הזוגיות בעידן שלנו,במצב אופטימלי,אמורה להיות מבוססת על שיתוף פעולה בין הגבר לאישה כבעלי עוצמות וכוחות שווים. צמיחת גבר ואישה חדשים – עוצמתיים, שוויוניים ומאוזנים יותר אחד עם השני. הזוגיות מכילה  נוחיות, שגשוג, סיפוק ורווחה כלכלית לעומת המודל הזוגי הישן.

     

    בעבר עליונות הגבר וזכויות היתר שלו והנחיתות של האישה והיעדר הזכויות שלה, היו מובנים מאליהם. היו פערים והבדלים מהותיים וברורים  בין גברים לנשים שיצרו אפליה ביניהם וגרמו לתסכולים ולמאבקים פנימיים בתוך התא הזוגי. מרבית הנשים חשו חלשות, מנוצלות, נאנסות וחסרות אונים מול הגברים. ואילו מרבית הגברים חשו אחראיים מדי, מותשים, בודדים ומנוכרים מול נשותיהם.

     

    מאז שנות החמישים חלו שינויים במעמד האישה ובדפוסי הנישואים, אך עדיין חלקן של הנשים בעבודות הבית ובגידול הילדים גדול בהרבה מזה של הגברים .למרות השינויים שחלו במעמד האישה בתחום הפוליטי והתעסוקתי, נראה כי התחום של חיי משפחה ונישואים מפגר מאחור, מבחינת ההישגים.

     

    אחד הנושאים הגורם למתחים רבים בין בני הזוג ,הינו מצב בו שניהם עסוקים בקריירה שלהם אולם בכל הנוגע לניהול הבית, גידול וחינוך הילדים, לגבר ברור ומובן מאילו כי זהו תפקידה של האישה והוא אינו נוקף אצבע בעוד על בת הזוג לתפקד כ"סופר וומן" המשלבת בהצלחה וללא תלונות קריירה משגשגת, ניהול משק הבית וגידול ילדים.

     

    בני זוג צריכים להתמודד לפעמים עם השוני הגדול בין הצרכים שלהם:יש אנשים שזקוקים ליותר מרחב מאחרים. ישנם הזקוקים ליותר קרבה מאחרים. אם בני זוג יוכלו להתחיל למלא את הצרכים השונים האלה בלי לחוש דחויים, או שצפוף להם מדי, הם יוכלו להתחיל לנהל מערכת יחסים שוויונית יותר. הבנויה על קבלת השוני, לא על ציפייה מהזולת להיות כמוך. לכן סתם חלוקה של מטלות הבית חצי-חצי אינה הסוד לנישואים מאושרים. מילוי צרכיו של הזולת הוא הסוד, ויכול להוביל לתחושת שוויון אמיתית, המבוססת על הכרה בכך שהבדלי אישיות יוצרים צרכים שונים.

     

    האושר אינו מובטח ע"י שוויון במטלות הבית.הדגש צריך להיות על  תקשורת נכונה  בין בני הזוג ולקיחת אחריות משותפת עליה, כך שני בני הזוג יהיו מאושרים יותר. שוויון בתקשורת הוא התחום היחידי שבו בני שני המינים יכולים למצוא מכנה משותף. שוויון בתקשורת הוא אחריות שווה בהעלאת נושאים, בהבעת רגשות, במציאת פתרונות ובהוצאתם לפועל. אם אחד מבני הזוג משתלט בתקשורת ביניהם, התוצאה היא שבן הזוג השני עובד קשה יותר. זה לא הוגן ולא שוויוני. מעטים יהיו מאושרים במצב של תקשורת לא שוויונית. שני בני הזוג  לוקחים אחריות משותפת "לדאוג" לאקלים של מערכת היחסים.

     

    המגמה  היא כי בסופה של הדרך הזאת יהיה השוויון המלא בין בני הזוג מובן מאליו ממקום של הבנה עמוקה וכבוד הדדי,עם מגמה כי  מוסד הנישואים יכיל אהבה, חברות ,תמיכה, פרגון ושיתוף פעולה.אולי זה מה שיפחית את מגמת הגירושין ההולכת וגדלה בימינו. הנשים הרבה יותר עוצמתיות ובעלות כוח לבטא את עצמן ולהוביל ואילו הגברים יחלו לשתף, להתחלק ולהוריד מעצמם חלק מנטל ההובלה ומעודף האחריות שהוטל על כתפיהם.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 21/6/10, 21:43


      זעם

       קיטונות נחלי זעמך

      מעיפות את כולי

      טענות מאבנים צבורי שנים

      גולשות כרעמים מפיך אל תוכי.

       

       

       "הי רע,הרגע!

      שלב ידי בתוך ידך

      הבה נעוף מעל הביצה

       

      לא תרצה לשוב לשם בחזרה".

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 21/6/10, 14:55

        המוסר-כ"כלוב התניות" עפ"י אושו

        המוסר -הוא סוג של מודעות אנושית, שמטרתו לתת כללים מנחים להתנהגות האדם בכל תחומי החיים החברתיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו האינסטינקטיביים. ובכלל זה בבית עם המשפחה, בהתנהגות עם אנשים, בעבודה, בפוליטיקה, במדע ובמקומות ציבוריים. הדת קבעה יסודות לארגון חיי האדם, קשריו עם האנשים ויחסיו כלפי עצמו. סך כל יחסים אלו מהווים את המוסר והערכים, על פי החוק הכללי שממנו שאב האדם השראה במהלך ההיסטוריה של המורשת האנושית והחברתית. מבין החוקים הכלליים שמניעים את האדם קיים גורם המוסר. משחר ההיסטוריה חותרת כל אומה שיהיו לה ערכים ועקרונות שבהם היא מתפארת ופועלת להמשיכם ולשנותם בהתאם להתחדשויות. הם משוננים, נלמדים ונרכשים ומן הראוי לא לחרוג מהם או להפר אותם מבחינת הנוהג והחוק.

        המוסר הוא לימוד. הוא מציב את ההתנהגות האנושית לאור כללי המוסר. כללים אלו מניחים אמות מידה להתנהגות, שהאדם קובע לעצמו או שהוא רואה בהם התחייבויות, שבמסגרתן הוא מבצע את פעולותיו או שזהו ניסיון להסיר את המימד המוראלי של מדע המוסר והפיכתו לגורם מווסת.

        אושו רואה את המוסריות כמגבילה "את כל המיץ של החיים ואת האנרגיה שלהם לתחום הצר של השכל שלה".היא אינה יכולה לזרום בהם,ולכן בתמונה בקלף היא נראית כ"זקנה מיובשת".ההתנהגות שלה תמיד מתאימה,נוקשה וחמורה.היא רואה הכול בנחרצות-או שחור או לבן-אין אמצע...

        היא אורבת בשלהם של כל אותם אנשים שחונכו לרעיונות נוקשים ביחס לטוב ורע,חטא ומצווה,מקובל ולא מקובל,מוסרי ולא מוסרי.

        כשאנשים אלו שופטים-השפיטה שלהם באה ממקום של התניה.שיפוטים אלו כשהם מיושמים עליהם או על אחרים-הם מונעים מהם את חווית הדברים אותם הם שופטים.

        כדי להפסיק שיפוט זה עלינו לשבור את כלוב ההתניות שבו הושמנו-ולהגיע לאמת שבליבנו-ולהביט אל העולם ממבט חדש לחיים כפי שהם באמת.

        אנשי המוסר הם כל אותם אנשים פוריטאניים המכונים "אנשים טובים עושי המעשים הטובים".
        אושו טוען כי אם המוסריות לא מגיעה ממקום של מודעות הרי היא כבלון נפוח.כל תרבותו של האדם הינה לדבריו,כשכבה דקה שכל רוח יכולה להרסה.

        כשהמוסריות מגיעה ממקום מודע,האדם יגיב מתוך ה"מודעות שלו",ויעשה את מה שטוב לו.מודעות זו אינה רעה,אלא באה ממקום יפה,פשוט ונכון-ללא מאמץ או תרגול.

        כשמגיעה קלף השיפוטיות אל הפונה אלינו עלינו לבדוק נקודה זו איתו ולהבין איך היא עוזרת או מטרפדת אותו בחיי היום יום שלו-בכאן ועכשיו.
        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שני, 21/6/10, 07:55


          גם נציגות  נטורא קרטא מבקרים אצלנו בבית 

          גם לנטורא קרטא היו נציגים במשפחתי.

          קשת דעות ותלבושות לבשו ענפי המשפחה .עם ישראל ,הוא עם בו המשפחות מגוונות, וכמו שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות .וכל המקבץ הזה הוא משפחתי לתפארת מדינת היהודים,כמו שנאמר.

          ובכן אחיו הצעיר של אבי ששמו מרטון ,היה קרוב אל אביו של אבי ,ששמו אברהם ,והיה כהן וקפדן כמו שמסופר על אופיים של כוהנים אמיתיים.סתום עין ואיני בעלת מידע ממתי ואימתי.בעוד סבי, אותו זכיתי לראות פעם אחת ויחידה בחתונת בן דוד החרדי אשר, היה "סתם" חרדי ליטאי -הרי בנו הגדיל לעשות והלך והסתפח אל חברי נטורא קארטא בירושלים.

          כך כילדה ,זכיתי לראותו פעמיים עטוף שחורים ,מתנדנד ומתפלל בחדר מול כותל קיר ביתנו.רזה,חולני משהו ואוכל בסוף תפילתו ביצה קשה אותה הביא מהבית.

          בפעם השנייה הביא אישה קטנה חולנית משהו ומאוחר יותר התברר שנולד להם בן.לא,לא זכיתי להכירו כלל.דודי נפטר בשלב כלשהו ,ועדיין אי שם במבואות מאה שערים נמצא בן דוד מסתורי אשר לא אוהב את מדינת ישראל שהוקמה ללא חותמת משיח ודיבר עם אויבי מדינתי.שיהיה בריא.

          לא שמעתי אותו כלל מדבר או מתווכח עם הורי.הוא הגיע אל אבי,אחיו המתפקר הבכור לביקור נימוסין.

           ולמה בעצם גם אבי לא סיפח אותי אל הקיצונים שבמשפחתו? לאבי היה חשבון לא סגור עם ריבונו של עולם.בגלל אשתו הראשונה ובנו הפעוט שעלו השמימה בעשן הקרמטוריום באושוויץ.היה לו דין ודברים קשה עם בוראו ,עד כדי כך שבשבת כשנסע לבית הכנסת על אופניו לברך ככהן את הקהל ,שכח על מכנסיו את האטב אותו שם ,כדי ששולי מכנסיו לא יסתבכו עם דוושות האופניים.פנה אליו אי מי מקהל המתפללים ובלחש ביקשו לפחות להוריד את העדות..

          לאבי גם הייתה נטייה כזו ,שלאחר מספר פעמים בהם ביקר עם אחי הבכור בבית הכנסת שבמעברה הסמוכה,ושמע שם מריבות קולניות,החליט ללכת לים במקום להתפלל בסידור בבית מקדש המעט.אבי שנא צביעות ונטע בי נטייה זו לנצח בדוגמא שנתן לי בהחלטותיו. 

          אמנם אהב אבי ביחד עם זוגתו אמי ,לקיים כל חג כהלכתו על כל סמליו,דהיינו סוכה בסוכות,מצה בפסח ועוד,אך הכול לפי הגדרים שהוא קבע ולא היושב במרומים ונציגיו עלי אדמות. 

          וכך במשפחתו של אבי היו אחים נושאי נס שונים:סבי כאמור "מתנגד"[בהיגוי אידישאי]ליטאי חרדי,אבי ,בן סורר ומורה שומר מסורת לפי דרכו[שומע בשבתות ובחג חזנות בקולי קולות],אחיו הרשי שבכלל הלך והתחתן עם גויה גרמניה ,אחת מחסידות העולם שהצפינה אותו במלחמת העולם השנייה והצילה חייו מהגרמנים,שהיה מתפקר גמור,ואח"כ כמוזכר האח הנטורא קרטא שקרבתו לאלוקים הייתה קיצונית ביותר.ומאחיותיו הדודה מטירה,שהייתה חרדית עם שביס סרוג על ראשה ושתי אחיות שלא...וזהו..עם ישראל במיטבו.כל קשתות האמונה והדרך או אי הדרך ליראת השמים שלהם בכל מיני תירוצים.זה לקדושה,זה לחומרה וזה להתפקרות מלאה.

          אצל שרידי משפחת אמי[שהייתה פעם משפחה מורחבת בת שמונה ילדים ושרדו שלושה בדוחק את הזוועות], כולם היו מעבר להישג יד הדת ,ובמבט לאחור אני חושבת שאיכשהו הצליחה הורתי,לייצג את המסורתית במשפחה...

          ובקשת כל כך רחבה של דעות לא פלא שגם אנו האחים המשכנו במסורת של חלק פה חלק שם,חוזרים ובאים באוהלי תורה ..בלבול שלם ,ערב רב,ולך תדע מה המוטב...

           

           

          מה שכן,הייתה עמדה ודעה והשקפה וחיים ללא שיגרה אצל כל באי המשפחה.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 21/6/10, 01:57


            המשפחה מהקיבוץ מגיעה לביקור

             דודי מהקיבוץ יחד עם שני ילדיהם הגיעו אלינו לביקור קיצי ,מיד כשהחל החופש הגדול,מדי שנה בשנה.

            דודי נחשבו לעשירים מכיוון שלדודי הייתה משפחה עשירה באמריקה ,וזכו לפינוקים וכספים רבים.בנוסף ,כשהיה מדובר על פיצויים מגרמניה ,עמד דודי על כך שלקופת הקיבוץ אינו שם את מה שמגיע לו בדין ייסוריו, ויהי מה.

            כך שבואם מהקיבוץ, הביא משב עשירות אל ביתנו.טרחו והביאו עופות ובשר,ירקות ופירות.לבשו בגדי חמודותיהם ובאו מחויכים אל ביתנו.

            אנו הילדים רצנו כמובן אל הים בשמחה ובטוב לבב.בן דודי הקיבוצניק השרוף,אשר היה מאמין באידיאולוגיה הקיבוצית ופיו רשף גיצי אמונתו ,עד שלעת זקנתו הבין מה המשמעות לבני גילו נושא ההפרטה.בת דודתי עם עיני החתול הצהובות.מרדנית,מסתורית ולא שגרתית.לימים התחתנה עם אינדיאני נישואים שניים וכל כך התאים לה.

            עם בואם ,אמי הבשלנית,השפית המוכרת במשפחה, לקחה את הבשר והכינה קדרה עם ריחות פפריקה ועוף כדרכה והוסיפה כהנה וכהנה בישולים, וכמובן את העוגיות ההונגריות המהבילות והריחניות .

            התמוגג דודי מנחת.כרסו הולכת לפניו .התמוגגה גם דודתי,אחותה של אמי.מלאו כרסם וישבו, ומיד פרצו בויכוח סוער.אמי הובילה אותו.תמיד ידעה לומר דבריה ולהרגיז בעיקר את דודי.דודתי הייתה יושבת בשקט מחייכת ונמשיה ושיערה האדמוני ,מספקים תפאורה ללחייה המלאות.אבי כדרכו צחק וסיפר בדיחות חוזרות בפעם המאה .רק דודי ואמי רוו נחת מוויכוחיהם וקולם עלה לשמים.

            או אז ,בתום המערכה,דודי לבש את בגד הים וכמו כל שנה עורו הלבן היה מוכן לשיפוד הראשוני בשמש,לבועות שעלו על עורו העדין ולביקור אצל הרופא.מידי  שנה נשנה הסיפור,ולא נלמד הלקח.אפו אדם ועורו לוהט מהחמה, שנראה כאילו את כל חומה אגרה לכבוד בואו.

            אך דודתי, הייתה המלכה האמיתית.היא לבשה את בגד הים השחור שלה וכל משמניה נדחסו לתוכו. פסעה בבגד ים מלכותה,על שפת הברכה אשר ציפתה חסרת אונים לקפיצתה אל המים.אנשים בתוך ומחוץ למים,התבוננו באיילה בריאת הבשר כשהיא קופצת למים וניצוצות עולים יחד עם הגאות שנוצרה עם קפיצתה .

            אנשים אפילו לא צחקו ,כיבדו את המופע .דודתי כלל לא שמה לב למהומה שסביבה התחוללה.

            שבוע ימים צהלה ושמחה.מריבות,תבשילים,סיפורים ועקיצות.

             

             

            כשהיו נפרדים וחוזרים לקיבוצם עייפים,מרוצים,אדומי עור-חשנו איך  השקט והגעגועים עטפו אותנו ולכן החזרנו להם עד מהרה,ביקור גומלין בקיבוץ..וזה כבר יסופר בפוסט אחר.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 21/6/10, 01:16


              כשחזרת אלי 

               

               

              כשחזרת אלי

              חשתי חום של פעם

              חיק אם אוהב

              דאגת אב חסר. 

               

               

              כששבת

               הבאת נוף עבר

              הזיתי בשמים,

              צרור המור

              גילית משטחים של אז

              הבאת ריח נעורים וטל. 

               

               

              משהלכת שבו פעמי

              ללכת מדודות

              הטיפוס היה עתה

              ברגליים יחפות.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 21/6/10, 00:19


                ובכן,אני הולכת לפתוח את המסר של הפנימיאלים עבורי ועבור המשתתפים בצעדת יום הולדת אמצע החיים שלי:

                את מחפשת אותי לאחרונה

                בלהיטות גדולה.

                הבלשים הרוחניים השונים

                ששכרת למצוא אותי במהרה

                השאירו אותך באכזבה.

                אני מתבונן בך בפליאה

                ושואל על מה המהומה?

                הרי את מבצעת אותי

                בצורה מופלאה.

                המשיכי לעשות את מה שאת עושה

                ושינויים נדרשים יופיעו בהדרגה.

                באהבה.היעוד שלך. 

                זהו המסר של הפנימיאלים.כמו תמיד אני יודעת על מה הם מדברים לגבי.כך גם אתם תבחנו איפה זה נופל אצלכם.

                 

                בקלף הטארוט יצא קלף הצדק.צדק צדק תרדוף.בהגיון עלינו לשקול את דרכינו ולאזן את דרכינו ואת עצמנו.ולעשות את זה בדרך צודקת ואמיתית.ממקום שמכבד את עצמנו.מתוך אמונה בצדקת דרכינו.

                בקלפי אושו יצא קלף ההצמדות לעבר.העבר מטייח את המציאות של הכאן ועכשו ולא נותן לנו לראות ניכוחה את הדברים.מה שנאמר:טול קורה מעל עינך"ללא חוויות שחלף זמנם למען תוכל לבנות מציאות חיים חדשה.

                עוד יום בדרך העולה למחצית שנות החיים עלי אדמות בגלגול הנוכחי...

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום ראשון, 20/6/10, 19:47

                  והנה סודה של המשוררת לאה גולדברג שבסופו של דבר יצא לאור...

                   

                   

                  לאה גולדברג כתבה שיר שסיפרה שהוא בהשראת  תרזה דימון אשר  הייתה אישה מן האצולה הצרפתית, שחיתה בסוף המאה ה- 17 בסביבות אביניון שבפרובאנס. בהיותה בת ארבעים בערך התאהבה באיטלקי צעיר, ששימש מחנך לבניה  והקדישה לו כארבעים ואחת סונטות! כאשר עזב האיטלקי הצעיר את ביתה, שרפה את כל שיריה והיא עצמה פרשה למנזר. זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דור.

                   

                   לאחר מותה, כשנתפרסמו יומניה האישיים של לאה גולדברג, הסתבר מהם שלא היה ולא נברא . גולדברג מספרת שם על שיחה שהייתה לה עם חברה קרובה, בה היא התוודתה בפניה שתרזה דימון הוא פרי דמיונה, ושהשירים נכתבו למעשה לגבר צעיר בו הייתה מאוהבת נואשות (יכול להיות  שמדובר היה באחד מהסטודנטים שלה).

                  והנה השיר לפניכם:

                   

                  אהבתה של תרזה דימון/ מילים: לאה גולדברג

                   

                  מחלוני וגם מחלונך

                  אותו הגן נשקף, אותו הנוף,

                  ויום תמים מותר לי לאהוב

                  את הדברים אשר ליטפה עינך.

                   

                  מול חלונך וגם מול חלוני

                  בלילה שר אותו זמיר עצמו,

                  ועת ירטיט ליבך בחלומו

                  אעור ואאזין לו גם אני.

                   

                  האורן הזקן, שבו כל מחט

                  את מבטך נושאת כטל טהור,

                  (האורן הזקן, שבו כל מחט)

                  עם בוקר יקדמני בברכה

                   

                  דברים רבים מאוד אהבנו יחד,

                  אך לא זרח באשנבך האור

                  (דברים רבים מאוד אהבנו יחד),

                  עת בדידותי נגעה בבדידותך.

                   

                  מול חלונך וגם מול חלוני...

                  דרג את התוכן:
                    6 תגובות   יום ראשון, 20/6/10, 15:50

                    פגישה חפוזה

                     

                     

                     

                    רק פעם אחת

                     

                    בפגישה חפוזה

                     

                    פרטת על מיתרי.

                     

                     

                     

                    פקעו ,ריחפו

                     

                    שחקו,השתוללו

                     

                    קראו לנהר רגשותיי

                     

                    לכל האנרגיות שכבו

                     

                     לצאת בזרם נוצץ ואדיר

                     

                    לרקד כבועות צבעוניות

                     

                    מול השמש העולה

                     

                    מול ההערה וההארה.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 20/6/10, 11:31


                      עצבים של היום...עצבים של פעם... 

                      היום כשעצבנים -שותים אלכוהול.היום כשכועסים- היד ממהרת לאחוז בסכין.חוסר שליטה מוחלט אצל חלקנו ,או פשוט אנו לקראת סוף הגלגולים לפני ביאת משיח צידקנו ,והרבה נשמות נחותות מגיעות לעולם לעשות את תיקוניהם. 

                      ואני רוצה לספר לכם על זוג, שאכן אשתו כעסה עליו מאד מאד.הוא הגיע מאוחר בלילה על אופניו[לא היו רכבים רבים אז]צלצל בפעמון המצרצר והודיע בחשש על בואו מעבודתו ואף הגדיל לעשות:הביא לה מנחה:שק ענק של תפוחי אדמה ,בחושבו בתמימותו שזה מה שירצה אותה... 

                      ובכן, האישה הנרגזת שהיו לה הרבה סימוכין לחשב שאולי בעלה אכן מקרנן אותה, נקטה בשיטה עממית, ופשוט זרקה עליו את פרי האדמה,אחת לאחת מהשק המלא שהביא אלופה החרד מפניה, תוך כדי צעקות קרב קשות ומילות גידופין ותסכולין רבות.. 

                      ולא היה אכפת לה מי צופה בהצגה..דהיינו ילדיה.למזלה גרה במקום מבודד ,כך שיכלה לזרוק כאוות נפשה מבלי להיות לקלס. 

                      ומה עשה אישה באותה העת?ומה באמת יכול היה לעשות? 

                      התיישב על אבן דרכים ומרט שערותיו עד שהסתיימה סערת רגשותיה של בחירת ליבו...והשלום חזר על כנו... 

                      נו,אבל זו שיטת לוחמה בה אין נספים..

                      וגם,בינינו,יש הומור בראיה לאחור של הדברים...

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום ראשון, 20/6/10, 09:51


                        אורחת 

                        הבטתי אל האורחת

                        זה מכבר פתחה דלתי

                        מתבוננות זו בזו

                        מתחבקות ואומרות:

                         

                         

                        "נעים מאד אני עצמאותך

                        הגעתי הבה לבקשתך".

                         

                         

                        עניתי לה רכות:

                        "היו פעמים רבות

                        דחיתי אותך ארוכות

                        היום ביודעין

                        אאמצך לליבי

                         

                        פי אלפי מונים

                        ערכך יהי

                        בעיניי לעולמים".

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום ראשון, 20/6/10, 03:33


                          המסר היומי מקלפי המסר של "הפנימיאלים":

                           

                          ובכן לכם הצועדים אתי אל אמצע חיי ביום הולדתי הבעל"ט:

                           

                          הקשיים שיצרת בחייך יעלמו במהרה

                          והכל יסתדר לטובה.

                          הגעת לנקודת השקפה

                          שבה את מצליחה לזהות

                          מה אינך רוצה דרך החוויה הקשה.

                          עכשו הדרך פתוחה

                          להצהיר מה את רוצה.

                          הסתכלי קדימה בידיעה

                          שחלומותייך יתגשמו במהרה.

                          באהבה.

                           

                          ובכן זה המסר שלנו מהפנימיאלים.אני מבינה כמו תמיד היכן זה נוגע בי וגם אתם בחנו מה המסר עבורכם.

                           

                          ועכשו ניתן במה לקלף הטארוט היומי שלנו:

                          יצא לנו קלף שמונה החרבות:

                          אנחנו מרגישים כבולים בחבלי ההגיון ולכן איננו מצליחים לעשות את רצוננו.העניין הוא שהכבלים אינם באמת קיימים אלא נמצאים בחשיבתנו.נדמה לנו שאנחנו כבולים ומנועים לעשות דבר מה בו אנו חפצים.אך למעשה אלו כבלים מדומים ואם נהיה מודעים לכך נוכל להתירם כי הם למעשה במחשבותנו.הרשות נתונה להשתחרר מהם ולנהוג כרצוננו.

                          ובאושו יצא לנו קלף הפריחה:

                          רק בידינו להפריח את פרחינו כאן ועכשו ולהחליט למצות את כל יכולותינו,כשרונותינו ורצונותינו כי יש לנו את היכולות,הכוחות.כי הזמן בשל למיצוי מלוא הפריחה בה אנו חפצים.

                          אז שיהיה לנו יום מאושר ומוצלח בדרך העולה...

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS