כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 6/2010

    4 תגובות   יום שלישי, 8/6/10, 19:22

    הלן קלר החרשת אילמת והעיוורת מינפה מוגבלויותיה לביטויי אומץ ועשייה

     

    ישנם הטוענים שגיבור הוא אדם הטס לירח, או נלחם בגבורה במלחמות, אך לעיתים - הגיבורים הם דווקא בני האדם "הפשוטים", בדיוק כמו הלן קלר אשר התנהלה בעולם בלי חוש הראייה, בלי חוש השמיעה ובלי לדעת לדבר,באמצעות הרבה מאוד סבלנות ועבודה קשה.

     

    ישנם  בעולם אנשים חסרי מזל. באיזושהי נקודת זמן קרה להם משהו רע, ומאז החיים שלהם השתנו לחלוטין ונהיו קשים מאוד.אך ישנם  גם אנשים שלמרות המזל הרע שלהם, למרות הקושי והסבל, הצליחו להיות מאושרים. הלן קלר ,אשר חיברה בין השאר, שנים עשר ספרים-היא הדוגמא והתשובה לשאלה זו.

     

     "החיים הם או הרפתקה נועזת או כלום. עלינו לשמור את מבטינו מופנה כלפי שינוי ולהתנהג כנשמות חופשיות בנוכחותו של גורל, זהו כוח שלא ניתן להביסו".אלו דבריה של הלן קלר,אישה אשר למרות מגבלותיה התגברה,חידשה ולימדה את העולם להשתמש במגבלה כמנוף ולא כאבן נגף ומסכנות וסיבה לאי עשייה. היא האישה ,אשר הייתה האדם עיוור הראשון אשר סיים לימודים לתואר במכללה, והפכה לסמל של ניצחון הרוח על המגבלות ונתנה את המסר לעולם:"לעולם אל תאמרו שאינכם יכולים לעשות דבר!"

     

    הלן קלר (בשמה המלא - הלן קלר אדמס)- נולדה בבטוסקומביה שבאלבמה, ארצות הברית (1880 - 1968) ,למשפחה מכובדת.הייתה סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, נודעה בזכות יכולתה המופלאה לתקשר עם הסביבה וליצור על אף מגבלותיה הפיסיות הקשות, בהיותה חירשת-עיוורת..

     

    בגיל שנה ושבעה חודשים לקתה הלן בשפעת חריפה, שתוצאותיה הקשות - עיוורון וחירשות - ליוו אותה עד סוף חייה .בעקבות זאת,התנהגותה נעשתה לבלתי נסבלת- מכיוון שפעמים רבות לא הצליחה להביע את עצמה. כשהסובבים אותה לא היה מבינים את רצונה ,מכיוון שרבים בסביבתה הניחו כי חלה ירידה ברמתה השכלית.כבר אז היא מיאנה לוותר, נשרכה אחר אמה לכל מקום, ולמדה מספר סימנים שיביעו את רצונותיה.תגובתה להתייחסות אליה הייתה : התקפי זעם. הלן נעשתה גם מאוד מפונקת, מכיוון שהוריה שריחמו עליה- נתנו לה לעשות כאוות נפשה תמיד.

     

    כשהייתה בת שבע, שלחו אותה הוריה למורה פרטית, אן מאנספילד סאליבן אשר הייתה אישה צעירה בת עשרים,מיוחדת ויוצאת דופן., לקוית ראיה וחסרת ניסיון הוראה. היא הסתכלה על הילדה הצעירה, שהיא חירשת, עיוורת ואינה יודעת לדבר, ובמקום לרחם עליה החלה לחשוב איך ניתן ללמד אותה לתקשר עם העולם.היא לימדה את קלר לקרוא כתב ברייל ולדבר. זו הייתה תחילתן של 49 שנות עבודה משותפת.

     

    התקשורת הראשונית בין השתיים נעשתה במחוות גופניות, ובמישוש הפנים לשם לימוד ההבעות. סאליבן ניסתה כל העת ללמד את הילדה לקשר בין עצמים שונים לבין שמותיהם. את שמות העצמים אייתה בשפת הסימנים בכף ידה של הילדה. בשלב הראשוני לא הבינה הלן שיש קשר בין תנועותיה של המורה בכף ידה, לבין העצם אותו היא מחזיקה. נקודת המפנה התרחשה כאשר המורה שאבה מים מן הבאר לכף ידה של הלן, ותוך כדי אייתה את המילה "מים" לכף ידה. ברגע זה הבינה הילדה שלכל עצם יש שם. כעבור שנתיים כברה קראה הלן וכתבה בכתב ברייל באופן שוטף.

     

    בגיל עשר החליטה הלן ללמוד לדבר. אף על פי שבתחילה נראה הדבר כבלתי-אפשרי, סאליבן הבינה שקלר יכולה ללמוד צלילים לפי הוויברציות שהלוע מפיק. וכך, כאשר דיברה המורה, ידיה של תלמידתה הונחו על גרונה כדי שתחוש בוויברציות ותוכל לחקות אותן בניסיונותיה לדבר.

     

    מאוחר יותר,קלר לבית ספר לעיוורים ולאחר מכן לקולג' רדקליף, אותו סיימה בהצטיינות בשנת 1904, בעזרתה של מורתה הנאמנה שליוותה אותה לכל שיעור ושיעור. בהיותה תלמידה התחילה לכתוב שירים, מאמרים ופרסמה אוטוביוגרפיה - "סיפור חיי".

     

    לאחר הלימודים הצטרפה קלר למפלגה הסוציאליסטית, תמכה במגזרים חלשים כגון נשים, שחורים, נכים וכמובן עיוורים.

     

    הלן קלר הלכה לעולמה בגיל 88 ונקברה לצד מורתה ובת-לוויתה האהובה אן-סאליבן.

     

    הלן קלר לימדה אותנו ,שלא תמיד אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה לנו, אבל אנחנו כן יכולים לבחור איך להתמודד עם זה. ניתן לבחור להיות מאושרים ושמחים, גם אם המציאות שבתוכה אנחנו נמצאים אינה משמחת בכלל. וכמו שהלן קלר התבטאה: "בעולם שכולו רק אושר צרוף, לא היינו לומדים אומץ וסבלנות מהם".

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שלישי, 8/6/10, 10:23

      הרגל המזון החי -לחיים מוארים


      תזונה גרועה משפיעה מאוד על איכות החיים.היא מדלדלת את האנרגיה הגופנית והנפשית.משפיעה על מצבי הרוח ומעכירה את צלילות התודעה.
      "כשם שאתה מזין את הגוף , כך אתה מזין את הנפש."

      אכילת מזון טבעי חי מחברת את האדם לאדמה מצד אחד, והופכת אותו לרוחני יותר ואינטואיטיבי יותר,
      מצד שני.
      "מזון מרפא" הינו מזון מגידול אורגני, או שגדל פרא בטבע (כגון צמחי מרפא).

      מזון חי,בלעז, Raw Food,או יש המכנים אותו מזון בראשית-מבוסס על מזון צמחי שאיננו מבושל או מחומם או אפוי מעל טמפרטורה של 48 מעלות צלסיוס כמו: פירות, ירקות, אגוזים, זרעונים, נבטים, דגנים וקטניות (מונבטים אף הם), פירות יבשים, אצות ים ומיצים טריים.

      עוד בשנת 1500 לפני הספירה, התקיימו דמויות ידועות מההיסטוריה על תזונה ממזון טבעי חי (היפוקרטס, וולטר, ליאונרדו דה וינצ'י, רוסו, טולסטוי, גנדי, ברנרד שואו ועוד).גם האיסיים שחיו לפני 2000 שנה דגלו בשיטת אכילה זו וייבשו את הלחם והמצות שאכלו בשמש.

      ישנן 4 קטגוריות המאפיינות Raw Food:
      1. פירות וירקות-הם בעלי תכולת מים גבוהה ועקב כך מסייעים בעיכול. גופנו מכיל 70% נוזלים, ולכן נודעת חשיבות רבה בצריכת נוזלים בגוף. כמו כן הם עשירים באנזימים, בויטמינים ומינרלים.
      2. מזון מונבט- כמו עשב חיטה, אלפלפה, נבט חמניה, נבט כוסמת, חילבה, צנון, עדשים, מאש וכן דגנים ואגוזים מונבטים. הם עשירים בכלורופיל וחומצות אמינו המזרזות את חידוש התאים בגוף ומגבירות את המערכת החיסונית.
      3. מזונות מיובשים (Dehydrated) -הכוללים לחמים, קרקרים (מדגנים וזרעונים מונבטים ומיובשים) או פירות יבשים.
      פעולת המייבש דומה לפעולת השמש המייבשת נוזלים וכך משמרת את המזון, מבלי לפגוע באנזימים.
      4. מזונות מותססים המכילים חיידקים ידידותיים חיים: (Rejuverlac) או אצידופילוס. גבינות זרעים ואגוזים מותססות, כרוב כבוש וכו'.


      מומחים גורסים כי בעוד שלמזון מבושל נדרשים לפחות 50-100 שעות לעיכול עבור מזון חי דרושים רק 22-36 שעות. וכך יוצא שלפי חסידי המזון החי אוכל מבושל הוא למעשה - אוכל מת !

      חסידי המזון חי מדווחים על מגוון רחב של השפעות חיוביות במעבר לאכילת מזון חי.

      גם הרפואה המערבית והמדע מכירים ביתרונותיו של המזון החי, אך אינם ממליצים לוותר כליל על מזון מבושל או אפוי. ההשפעות של מעבר למזון חי יכולות לבוא לידי ביטוי בכמה מישורים פיזיולוגיים: מצאו כי מזון חי יכול למנוע את העייפות אותה אנו חשים לאחר ארוחה מבושלת, נמצא קשר בין אכילת מזון חי לבין אריכות ימים ובהתאמה לכך קשר בין אכילה מרובה של בשר לבין הזדקנות מוקדמת.
      צריכת מזון חי מסייעת בבעיות עור, פטריית קנדידה, גידולים, בעיות מעיים, סינוסיטיס, איזון מצבי רוח, כמו כן מזון חי תורם לירידה במשקל, מוריד את ההסתברות לחלות במחלות ניווניות, מקטין את הסיכוי ללקות במחלות לב ולסיבוכים עם כלי דם.

      כיצד לעבור למזון טבעי חי
      נכון יותר להתחיל להוסיף לתפריט פריטי מזון שונים מאשר להתחיל להוציא. למשל:
      1. שתיית מיצים טריים, במיוחד מיץ ירוק (מלפפון, סלרי, עלים ירוקים, כוסברה, ¼ לימון, ג'ינג'ר).
      2. להתחיל את ארוחת הצהריים והערב עם סלט, להוסיף זרעים ואגוזים.
      3. לאכול אגוזים, שקדים וזרעונים כחטיף. לחלופין, לאכול פרי כחטיף.
      4. להתחיל להוציא מהתפריט מזון מעובד, מזון עמילני, מזון מן החי, מזון שומני.
      5. מומלץ לעבור לתזונה של מזון חי בהדרגה..
      6. קיימות תופעות של משבר ריפוי וניקוי כתוצאה ממעבר למזון חי, כמו למשל: כאבי ראש, ריח רע מהפה, גזים. הסיבה היא היווצרות רעלנים שהיו קיימים בגוף ממזונות מעובדים במשך שנים.
      דרג את התוכן:
        12 תגובות   יום שלישי, 8/6/10, 06:09

        מה הם מלאכים?

        מלאך הוא ישות על-טבעית .על פי מסורת היהדות, מלאך הוא ישות רוחנית שאין לו תכונות גופניות. ראיית מלאכים מצריכה תפיסה על-חושית, שכן גופיהם של מלאכים אינם עשויים מהיסודות הבסיסיים של ישויות פיזיות.

        על -פי חכמת הקבלה מלאכים הם כוחות רוחניים, תדרים וערוצי תקשורת המשמשים כמתווכים ומעבירי מסרים בין העולם הגשמי לבין עולמות עליונים. לכל מלאך יש תפקיד אחד בלבד. במסורת היהודית המלאכים קרויים "עומדים", לעומת בני האדם הקרויים "הולכים" מכיוון שלמלאך אין דרך להשתנות מטבעו ולאדם יש. למלאכים אין בחירה חופשית והם מתוכנתים-מראש לשרת את אלוקים.

        שורשיה של האמונה היהודית במלאכים נעוצים עוד בספר בראשית.מאוחר יותר מלאכים מוזכרים פעמים רבות לאורך התורה, הנביאים והכתובים. המלאכים הראשונים המוזכרים במקרא בשמותיהם הם גבריאל ומיכאל בספר דניאל. התלמוד הירושלמי מעיר, שקריאת המלאכים בשמות הופכת שכיחה רק בתקופה שאחרי שיבת העם היהודי לישראל בשנת 348 לפנה"ס. בתלמוד ובקבלה מלאכים רבים אחרים מזוהים בשמם. עוד שמות מלאכים מוכרים הם אוריא-ל, רזיא-ל, מטטרו"ן ולילית.

        למלאכים יש "משמרות", הם שרים בזמנים קבועים ביום או לילה. סוגי התהילה שהם שרים משקפים את מעמדו הרוחני של המלאך הספציפי.


        הרמב"ם מסביר, שכל המלאכים שייכים לאחת מעשר דרגות: חיות הקודש, אופנים, אראלים, חשמלים, שרפים, מלאכים, אלוקים, בני אלוקים, כרובים ואישים. הדרגות הללו מתייחסות לדרגת הבנתו של המלאך את אלוקים; יש בהם שמיטיבים יותר מאחרים להבין את אלוקים ואת דרכיו.

        המילה העברית "מלאך" משמעותה שליח, שהרי מלאכים הם שליחי אלוקים שייעודם הוא לבצע שליחויות שונות. כל מלאך "מתוכנת" לבצע מטלות מסוימות, ולדוגמה:
        - מיכאל ממונה על שליחויות שהן ביטויים של החסד האלוקי. מלאך של חסד ורוח, שר אומנות הזמרה והציור והבריאה, עומד מימין לכיסא הכבוד ומייצג את פני השור בחזון יחזקאל.
        - גבריאל מבצע את שיפוטיו החמורים של אלוקים. מלאך של גבורה ואש, שר הגבורה, שר הדין, עומד לשמאל לכיסא הכבוד ומייצג את פני האריה בחזון יחזקאל.
        -רפאל מוטלת האחריות לרפא. מלאך חסד הטוב שבמלאכים שממונה על הרפואה, הוא ריפא את אברהם לאחר שנימול, ואת שרי לפני הריון יצחק, מקומו לפני כיסא הכבוד ומתגלם כדמות פני אדם בחזון יחזקאל.
        אוריאל - מלאך של דין אור ותבונה, מופקד על צבא מלאכיו והשאול, עומד מאחורי כיסא הכבוד ומתגלם כדמות נשר בחזון יחזקאל

        ארבעת מלאכים אלו מסמלים את ארבע רוחות השמיים, את ארבעת הנהרות שייצאו מעדן ואת ארבעת יסודות היקום (עפ"י הקבלה - אש, מים, אוויר ואדמה), את ארבעת אותיות שם הויה י-ה-ו-ה.

        מלאכים נוספים:
        קפציאל - לא מתערב לרוב בנעשה ביקום אלה בעיקר צופה בו. הוא המלאך של הבדידות והדמעות. במסורת הקבלית הוא משויך עם הכוכב שבתאי.
        ברכיאל - המופיע כאחד המלאכים שעומדים על המעלה השלישית ברקיע השני

        יש מלאכים שנוצרו למשימה ספציפית ועם השלמת המטלה הם חדלים להתקיים. על פי ספר הזוהר, אחת ממטלותיהם של המלאכים היא לשאת אל כס האלוקים את מילות התפילה ולימוד התורה שלנו.

        האר"י מבהיר:
        "דע, שכל אדם יש לו ב' מלאכים המלוין לו, אחד מימינו ואחד משמאלו. אם הוא צדיק, אותו של ימין מכריז, תנו כבוד לצלם קב"ה. ואם הוא רשע, אותו של שמאל מכריז, שהוא מורד ברבו. ובכל לילה עולים עם הנשמה."
        כאשר אנו קוראים למלאך, אנו קוראים למעשה לתדר אנרגיה מסוים להתחבר אלינו, לכן עלינו לוודא:
        א. שהתדר יהיה בעל אנרגיה חיובית.
        ב. שנהיה מסוגלים להכיל את האנרגיה שהזמנו.

        על פי המדרש בבראשית רבה ,אפילו לצמחים יש מלאך פרטי המופקד עליו, שומר עליו, מכוונו ומייצג את גורלו. שנאמר: "אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואומר לו גדל".

        סוג אחר של מלאכים הוא אלו שנוצרו על ידי מעשי האדם. במילות חז"ל: "כל המקיים מצווה בעולם הזה קונה לו סניגור לעולם הבא, וכל העובר עבירה בעולם הזה קונה לו קטיגור לעולם הבא". אלו נוצרים מהאנרגיה (האינטלקטואלית והרגשית) שהאדם משקיע בקיומה של המצווה, בלימוד תורה או בתפילה, או, לחלופין, האנרגיה המושקעת בביצוע החטא.

        ולפנינו השיר הידוע:
        מלאך מסולם יעקב /יורם טהרלב

        בבוקר על דשא ביתי הרטוב
        על דשא ביתי הרטוב
        ירד משמיים
        בלובן כנפיים
        מלאך מסולם יעקב.

        מאין תבואה ואנה תצעד?
        מארץ הנגב אל ארץ גלעד.
        את מי שם תראה, מלאכנו הטוב?
        את אוהל עשיו ואת בית יעקב.

        בטרם אפתח את דלתי לקראתו
        אפתח את דלתי לקראתו
        פרש הכנפיים
        ועף לשמיים
        מלאך מסולם יעקב.

        חכה נא עוד רגע, חכה ואני
        הנה זה ארד במשעול אל גני,
        ופרח אקטוף מפרחי היסמין
        הבא אותו שי לאחי בנימין.

        בבוקר על דשא ביתי הרטוב...
        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שלישי, 8/6/10, 00:09


            אהבה זכה 

           

           

          נימי משי קושרים

          את ליבי אל ליבך.

          סמויים מעיני הזולת

          גלויים לפעימתם. 

           

           

          אצבעות מלמלה מלפפות

          נפשי ונפשך

          כגלי מים זכים

          כורכים אותם כאחד. 

           

           

          האם תשמע את הפכפוך

          את קול אהבתנו בדממה?

          קוראים הם לי ולך

          עד מתי אהובי נתמהמה?

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שני, 7/6/10, 23:56

            קלפי אהבה בטארוט-ופריסה

            קלף האוהבים

            קלף האוהבים,מייצג עיקרון כלל עולמי בחיינו ומראה את היכולת שלנו לאהוב אנשים מסוגים שונים. היכולת למזג בין ניגודים שנראים לפעמים כבלתי אפשריים.
            הקלף, מראה לנו את הצורך ליזום וליצור הנאה ועניין במערכות היחסים שבחיינו. חשוב לזכור שאהבה אינה מלחמה והשוני -אינו חייב להפריד .היכולת לגשר ולהתעלות מעל הפערים תוביל אותנו לאהבה אמיתית.
            קלף האוהבים גם מדבר על תקשורת זוגית ועל הזוגיות כמנוף להתפתחות וכהזדמנות לעבודה רוחנית משותפת עם האחר. ההתלהבות והמשיכה הראשוניים נועדו כדי לחבר בין גברים ונשים, אך אם לא תיעשה עבודה נכונה של התפתחות הדדית, הקשר לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. חייבת להיות בזוגיות מטרה גבוהה יותר מהאינטרס האישי של כל אחד מבני הזוג. הדרך לזוגיות נכונה ומפתחת עוברת דרך תקשורת תקינה ברמה הפיזית, הנפשית והרוחנית. כלומר: לגלות עניין אחד בשני, לכבד ולאהב את צורת הדיבור והחשיבה של השני, לבטא אינטימיות רגשית ולהרגיש בטוח להביע פחדים, רצונות ותחושות מול בן הזוג, לתת אמון הדדי אחד בשני. הכנות והאמון ההדדי וכן הנכונות של כל אחד מבני הזוג לאפשר לשקף לשני את הדברים שעליו הוא צריך לעבוד. צעד מקדים לזוגיות חיצונית תקינה הוא פיתוח הזוגיות הפנימית של כל אחד מבני הזוג עם עצמו, כלומר: לפתח ולאזן בין הגבר והאישה הפנימיים הנמצאים בכל אחד מאיתנו, כך נוכל להוות מודל לחיקוי עבור המין השני.
            כל אחד מאתנו עובר את תהליך הבחירה בחייו, כשהמטרה דרך הקלף היא ללמוד לכבד ולהעריך את עקרון האהבה והידידות.
            האהבה באה לידי ביטוי גם בקלפים אחרים בטארוט, בדרכים אחרות:
            קלף השוטה- מבטא את היכולת לאהוב את עצמנו ולהאמין במי שאנחנו באמת.
            קלף הקוסם- אהבה שאנו מביעים בדרכים תקשורתיות שונות.
            קלף הכוהנת הגדולה- הבעת אהבה עמוקה הבאה מתוך מהאינטואיציה.
            קלף הקיסרית- אימא אדמה, להעניק ולקבל יחס של אהבה במידה שווה.
            קלף הכהן הגדול- אהבה ללא תנאי להדריך ולהנחות אחרים מתוך ניסיון חיינו.
            קלף יום הדין- על ידי כושר שיפוט נכון ויכולת סליחה לעצמנו ולאחרים, אפשר לחדש אהבות שכעסים ומרירות השכיחו מאתנו.
            קלף העולם- העולם פתוח בפנינו לזרום, ליצור הנאה כל עוד נלמד להשתחרר מעצב וצער ונתקדם בעזרת אהבה, אושר ושמחה, כך ניצור מעגלים חדשים בחיים.
            קלף הכוכב- אהבה פנימית טהורה- ללמוד לאהוב כל חלק בעצמנו ולהקרין אהבה כלפי חוץ.

            פריסה למערכת יחסים:

            פריסה זוגית-מערכת יחסים:

            קלף המזל -אישה קלף מזל-הגבר

            @=1 @=2

            @=3 @=4

            @=5 @=6

            @=7 @=8


            1,2=מה בני הזוג חושבים אחד על השני
            3,4=הרגשות והתגובות של בני הזוג כלפי מערכת היחסים בינם-כל אחד מנקודת ראותו.
            5,6=הצמיחה הרוחנית,ההזדמנויות הצפויות במערת היחסים-הפוטנציאל.
            7,8=ביטוי פיזי-איכות המעשים וההתנהגויות הנוכחיות במערכת היחסים.


            ושיר אהבה להתפנק איתו:

            עטור מצחך/ מילים: אברהם חלפי


            עטור מצחך זהב שחור
            (אינני זוכר אם כתבו כך בשיר)
            מצחך מתחרז עם עיניים ואור,
            (אינני זוכר אם חרזו כך בשיר)
            אך למי שתהיי
            חייו מלאי שיר.

            חלוקך הורוד צמרירי ורך.
            את בו מתעטפת תמיד לעת ליל.
            לא הייתי רוצה להיות לך אח,
            לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך
            ורואה חלומות עגומים של קדושה
            ולמולו את אישה...

            את אוהבת להיות
            עצובה ושותקת
            להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק
            ואני, שלא פעם אביט בך בשקט
            אין קול ודברים
            שוכח הכל על אודות אחרים.
            שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
            ושבויה בין כתלייך
            ממני נפרדת
            עת אני בגופי נפרד ממך.

            פרוש חלומי כמרבד לרגליך
            צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך
            לבשי חלוקך הורוד לעת ליל
            עוד מעט ואבוא אליך.

            ומצחך העטור זהב שחור
            יקרב אל שפתי כחרוז אל שיר
            אז אלחש באזניך עד בוקר עד אור
            כשיכור...
            עטור מצחך זהב שחור.
            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שני, 7/6/10, 09:08


              טיפוס 

               

               

              טיפסנו על סולמותינו

              מקבילים עמדו.

               

              הושטנו ידינו

              בפזיזות עלינו

              שלבים חשובים

              מפזזים בשמחה

              דוברים בחופזה.

               

               

               ואז... 

               

               

              בשלב ההכרה

              עיננו נפקחו

              מצאנו תהום

              הנשייה כרעה

              צפרה בחמלה

              ישבה  עלינו שבעה.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שני, 7/6/10, 07:10


                 יובש

                 

                 

                 הגענו כמעיינות

                חרבים,סחוטי שנים ושעות

                הגרנו ריר

                בשארית כוחות. 

                 

                 

                השלנו בגדים צואים

                על מפתנות כאבינו

                שבנו יגעים ורצוצים

                לשאוב מבארותינו. 

                 

                 

                ולא הייתה טיפה שאובה

                ולא הייתה רוויה

                נפלנו לשפה

                שכחנו המטרה. 

                אט אט נסוגונו

                שבנו לדרך כבר עברנו

                אט אט שערים סגרנו

                ליבותינו נעלנו.

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שני, 7/6/10, 07:01

                  הרגל הידע הנרחב-לחיים מוארים

                  הרעיון הוא לחיות חיים שיש בהם לימוד מתמשך והרחבת ידע מתמדת לטובתך ולטובת הסובבים אותך. הרעיון הישן `ידע הוא כוח ` .
                  להיות תלמיד של החיים - להשתמש במה שלמדנו בכיתת החיים.

                  קרא באופן קבוע. קריאה במשך 30 דק` ביום תחולל פלאים בחייך.
                  לא לקרוא סתם דברים! לשים לב למה שאתה שותל בגן הפורה של התודעה שלך. חומר קריאה צריך להיות מעשיר ומפרה.
                  קרא דברים שיקדמו אותך וישפרו את איכות החיים שלך!

                  אנשים שקוראים כל יום, חיים יותר טוב ומתים פחות", אומר הגריאטר ד"ר ג'רמי ג'ייקובס מהדסה.
                  ככל שאתה משתמש במוח יותר אתה משפר את זרימת הדם ושומר אותו יותר. כנראה שבקריאה יש משהו חיוני ופעיל. בן אדם מפעיל את המוח וממשיך להיות פעיל בעולם. יכול להיות שזה משפיע גם על ההערכה העצמית - אנשים שקוראים מרגישים שהם יותר חיוניים".

                  לעומת זאת, לדברי ג'ייקובס, לא כל פעילות היא בריאה. לצפייה בטלוויזיה, למשל, אין תרומה לאורך החיים. "מי שקורא עושה פעולה אקטיווית, לעומת צפייה בטלוויזיה שהיא פאסיווית, לכן קריאה שומרת יותר מפני הידרדרות".

                  ידוע שאנו נקראים "עם הספר"-מדוע אם כך, שלא נחזור למקורותינו ולכישורנו כקוראי ספרים?
                  ישנם כל כך הרבה ספרים שנכתבו ,ויש לנו כל כך הרבה זמן פנוי[אם נחפש-נמצא].
                  נחפש את הספרים המעלים את התדרים שלנו ברוחניות,הנוגעים ללב,המנחים אותנו לחשיבה חיובית ועוד
                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שני, 7/6/10, 00:02

                    נתינת יתר -תורת האיזון

                    אין פרופורציה בין מה שאני נותן ומה שמקבל, לא באמת בוחר לתת. תחושה שלא מקבל מספיק, מנוצל, נסחף.


                    מה הגורמים לנתינת יתר?ציפיות גבוהות בין התגובה להרגשה שלנו אחרי,הרצון שיאהבו אותנו,"להיות בסדר",לרצות,להוכיח שאנו הכי טובים בעולם,שאין עלינו.התחושה הקטנה והרגעית במחמאה, מביאה אותנו למצב של להיות נחמדים מעבר לכוחות היכולת הנכונים שלנו. ואח"כ מגיעה תחושה של: תסכול, רגש נמוך ואגו.

                    כיצד מתקנים?
                    לפי הצעתה של חיותה אפשטיין,בכתבתה:

                    *קודם כל במודעות גבוהה. ובהבנה שנפילות הן חלק אחיד בחיים והן מגיעות לצורך תיקון.

                    -כאשר תחושת הלמה? חוזרת שוב ושוב עקב "חוסר הודאות" של סיבת הנפילה. "לא יודע איך זה קרה לי שוב?. כל פעם אני מגיע למקום הזה ונופל שוב ושוב ולא מבין מדוע".

                    -כאן זה המקום לשאול את עצמנו : "האם בעשיה שלי יצרתי נתינת היתר?". שאלו עצמכם שאלה מדוייקת, ותקבלו תשובה. כאשר הגוף נמצא באיזון ומחפש תשובות. הנשמה נותנת.

                    -להבין, לעשות את חשבון הנפש של היכולת הפנימית והרצון הפנימי לעשיה נכונה ואחרת שתבוא לחיים.

                    הצפיה של החברה ,לנתינת יתר מצד האישה,בעיקר האישה הצעירה- גורמת ללא מעט נשים להיות במקום הזה- ולאחר מכן פשוט "ליפול מהרגליים".היא רוצה לרצות את בעלה,את חמותה,את המטפלות והגננות שיאמרו מחמאה על יכולותיה כאמא-להוכיח לעולם שהיא "מושלמת".

                    אח"כ מגיעה החולשה,נפילת האנרגיה וההבנה שאי אפשר לעמוד בצפיה כל כך גבוהה.היא צריכה גם להיטען ולקבל ולתת לעצמה- כדי שיהיה לה מאיפה לתת שוב.

                    קשה לא להשאב למקום הזה, כשהבעל "עובד קשה" ועבודתה היא לצורך "עזרה" בבית...והכל נופל על כתיפיה...
                    נתינת יתר מגיעה,כאשר איננו מציבים גבולות בחיי היום יום בכל מיני נושאים. נתינת היתר היא המראה שלנו. היא חוסר הצבת גבולות לעצמנו. ויצירת חוסר איזון בין נתינה לקבלה.היא פער בין הרצוי למצוי. הכוונה בין מה שאנו צריכים לבין מה שרוצים.פער בין היכולת הנשמתית והגופנית ליכולת נפשית. בנתינת יתר אנו משתמשים בכוחות על ,(מה שאנו קוראים "סופר וומן"-לנשים ואמהות הלוקות בתסמונת זו),מעבר לכוחות שהגוף או הנשמה מוכנים לספק או ליצור.

                    וכאשר הפער קיים והצפיות גבוהות, באה הנפילה,כתוצאה מנתינת היתר.נפילה כתוצאה ממצב שבו ישנו פער בין הצריך והרוצה. ישנם רגשות מעורבים, היוצרים את תחושת הרווח וההפסד,נפילה היא הפער בין הרצוי למצוי-ויכולה להביא לחסימה ולחולשה.

                    כדאי ורצוי לשים גבולות ולשוחח עם הבעל,החמות ,האם וכל מי שיכול לתרום -ולשקף בכנות את היכולות וחוסר היכולות ,ולא לנסות להציג את עצמך בעמדה הבלתי אפשרית "אשה ואם מושלמת"-כי תמיד תהיה מישהי שתחלוק על זה...אין דבר כזה מושלם וחבל לשלם על כך מחיר כבד של נפילה...
                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום ראשון, 6/6/10, 20:02

                      הרגל הגופניות-לחיים מוארים


                      בדרך כלל ,אנו מודעים לקשר בין גוף ונפש. כשאנו למשל מתרגשים ובא לנו להקיא, או כאשר אנו מתעמלים ומרגישים לאחר אימון תחושת סיפוק ועליזות.

                      אלפי שנים רווח הפתגם : "נפש בריאה בגוף בריא" וגם הרמב"ם אימץ אותו ודגל בו.

                      ישנו קשר ישיר בין העולם הרוחני, המדעי וההתנסותי, לבין תהליכי הריפוי של הגוף.

                      דרך תסמיני הגוף כמו מחלה, כאב, דלקת, פצע , עייפות חולשה ועוד, ניתן להבין ולאבחן את מצב הנפש.

                      הייחודיות והעוצמה של תהליכי גוף -נפש ומשמעותם בטיפול נפשי, תזונתי, תנועתי ואנרגטי מביאים את האדם לריפוי ושיפור התפקוד היומיומי.

                      לרוב, אנו רואים את הגוף והנפש כשתי מערכות המתפקדות באופן נפרד ועצמאי. מצד אחד ,אנו מזינים את הגוף ועובדים עליו קשה על מנת להיראות יפים וחטובים, ומצד שני אנו מזינים את הנפש במחשבות, שיחות אינטלקטואליות וכדומה.

                      הגוף והנפש אינם שתי מערכות המתפקדות באופן נפרד, אלא מתפקדות באופן ברור כשלמות אחת. כל מה שאנו חושבים ומרגישים משפיע על הגוף, כמו שכל מה שמתרחש בגוף משפיע על המצב הנפשי או הרגשי שלנו. הפרדה בין השניים היא החמצה של תובנה בריאה וטובה יותר, ושל אמצעים להעמיק את מערכת היחסים שלנו עם כלל ישותנו.

                      הרגל הגופניות- מבוסס על העיקרון שלפיו כשאתה מטפל בגוף אתה מטפל בנפש. כשאתה מכין את הגוף אתה מכין את הנפש. כשאתה מאמן את הגוף שלך , אתה מאמן את התודעה שלך. בכל יום תקדיש זמן מה לטיפוח מקדש הגוף שלך, בעזרת תרגול נמרץ. הפעל במרץ את מחזור הדם שלך ואת גופך.

                      " לנשום כראוי"- פירושו לחיות כראוי .
                      דווקא בגלל הקשר בין הנשימה לנשמה - נשימה נכונה ומבוקרת עשויה לחולל פלאים במצב הרוח שלנו ולא רק ברמתנו הביו-אנרגטית.

                      תרגיל:
                      אמרו:"אני מזמין את אורות הבורא"-ונשמו 7 נשימות בטבעיות.
                      נשמו את האורות לתוככם ונשפו את האנרגיות השליליות,המחסומים,המחשבות השליליות החוצה.
                      עשו זאת בוקר ערב וצהריים.
                      ראו את השינויים שתחושו עד מהרה(לפי מרגלית איילון)

                      בהצלחה!
                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 6/6/10, 00:34


                        דרכו של החוזר בשאלה

                        במאמר זה, הממשיך את המאמר על "דרכו של החוזר בתשובה"- התייחסותי איננה לאדם אשר נולד בעולם החרדי, וחושב "להתפקר".זהו תהליך שונה לגמרי לדעתי, מחזרתו של האיש שחזר בתשובה והנה הוא רוצה לשוב לחינוכו המקורי החילוני,לא עלינו...
                        ובכן האיש שלנו בילה מספר שנים מחייו בעולם החרדי.בוא נאמר היה שם כ-13 שנה עד "גיל ההתבגרות".אם היה כבן 30 בזמן חזרתו בתשובה הרי ידידנו ,הכן והישר עם עצמו,הוא כבר בגיל העמידה- הידוע אף הוא כמתחרה לגיל ההתבגרות ,לכל אדם באשר הוא-וזהו שילוב בטוח לחשבון נפש אמיתי.


                        בתהליך הזה ישנו קושי רב יותר:


                        1.הוא שייך לקהילה מגובשת ונוקשה בדעותיה לגבי "לוזרים" כמוהו ,שעוזבים את המקום המקודש, ובודאי ללא כל ספק הוא "השתגע".אם לא יהיה איתן ברצונו לצאת משם, ויאמין בבריאות הנפש שלו -יתכן שאפילו ימצא את עצמו מטופל בדחילו ורחימו, ע"י רופאי נפש.להיכנס לקהילה הדרך חלקה, כי אין קהילה חילונית מלוכדת מאחוריו- שתנסה למנוע ממנו-כי יש שם את חופש הבחירה."איש באמונתו יחיה".


                        2.הוא עצמו מאמין עדיין, שאם ידליק אור בשבת-יחטא.בפעם הראשונה שיעשה זאת- רגשי האשמה יצופו עוד כמה חודשים, ויאיימו עליו בכל העונשים שהבין שמגיעים לחוטא כמוהו.כשייסע לראשונה ברכב בשבת, רחמנא לצלן-יחוש שאין מחילה למעשיו -אבל ההיגיון ימשיך את נסיעתו.כשיאכל אוכל כשר רבנות ,יחוש שהכניס טרפה אמיתית לפיו וכו-הכפתור שזז במוחו עם תהליך החזרה בתשובה קדימה ,צריך להחזיר את עצמו אחורה-לשחזר זכרונות קבורים.


                        3.הוא שכח מה זה לשמוע מוסיקה חילונית,ולא מחובר למוסיקה העכשווית.יש לו חור בהשכלה אמיתי-טלביזיה,הצגות,ספרים,מה התחולל בעולם בעדכון ופירוש אחר ,חילוני ולא עם פרשנות מקודשת ואולי מתחסדת.


                        4.אין לו חלק מהחברים,מהקהילה,כישורי חברות מסוימים.לחבק אישה לשלום?לנשק על הלחי?ללחוץ את ידה?הוא מוצא את עצמו נרתע ,ומיד עם רגשי אשמה מחייך ולוחץ.זה לא ירפה ממנו כמה חודשים.


                        5.הוא יצטרך להצטדק ולהסביר את עצמו לעצמו ולאחרים, ולשחזר למה בדיוק עזב.לחבריו החרדים יאמר שהוא בבגדים חילוניים אך בנפשו הוא עדיין חרדי -ואינו משקר.לחבריו החילונים- לכשיפלט לו תוך כדי שיחה "בע"ה" והם ירימו גבה, יחייך חיוך ביישן ויאמר" זה משם..."-וגם הם ירצו לשמוע כמה הוא צדק כשחזר לחילוניות...


                        6.אם השאיר אישה שם כי לא רצתה לחזור, או מספר ילדים-ההתמודדות שלו תהיה לאורך כל ימיו...וזה גם עניין למאמר בפני עצמו...
                        אז מה הטוב שיצא לו מזה?הרי אנו יודעים שהחיים הם מסע ,ואין דבר קורה סתם כך.האם עליו להצטער על 13 השנים ה"אבודות" כביכול?


                        ממש לא!


                        בידיו אוצר בלום.ידע של שתי צורות חיים שונות בתכלית, שהעשירו אותו -כל אחד בדרכו.אוצר רוחני עצום של יהדות,תורה וחוכמת אבות,אמונה שיש קל אחד והוא אתו- גם כשיצא משם,והעיקר:


                        סיפוק להיות ישר עם עצמו ומחובר לאמת הפנימית שלו,חוזק וטוהר לב.


                        האיש אמיץ רבותי וחזק-וזה בודאי תיקון שהיה עליו לעשות בדרך לתיקון גלגוליו הקודמים....

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום שבת, 5/6/10, 17:03


                          דרכו של החוזר בתשובה

                          ברצוני להביא את טיפוס החוזר בתשובה, אשר חזר בעקבות מחשבה מעמיקה,בחינת עצמו,בדיקה מעמיקה של ערכיו ה"חילוניים" -לעומת האמונה שישנם ערכים בדתו היהודית ,אשר במידה ויתחבר אליהם- יחוש מלא יותר,עמוק יותר, וכן ימצא משמעות עמוקה ותכלית לחייו.אקדמאי,הורה המרגיש אחריות להעברת ערכים רוחניים לילדיו.מאורעות לא קלים עוברים עליו, והוא מבין שכנראה דרכו מוטעית- ועליו לחפש דרך חדשה.אין לו פה כל אינטרס כלכלי-אלא ממקום של ניקיון נפשי וטוהר.


                          החוזר בתשובה מוצא את האדם או המשפחה החרדית אשר תפתח בפניו את הצוהר הלא מוכר של הדת היהודית .הוא תינוק שנשבה-זאת הוא שומע לראשונה.הוא לא אשם .הוריו הם האשמים בכך, שלא לימדו אותו את המצטרך.או קיי -הוא נקי עם כך מכל אשר עשה כל שנות חייו, כלפי בורא עולם.יש הקלה.


                          אם כך, עליו לחפש אבא ואמא חדשים שילמדו אותו את כל התורה ולא על רגל אחת.הוא הופך למעשה לתינוק שצריך לינוק חלב כשר מהורים היודעים מה עליו לשתות- דרך מקורות טהורים הנהירים להם.


                          בכל גיל שלא יהיה,נאמר בגיל 30-הוא שב להיות תינוק וכל מהלכיו יהיו בהנחיית מייצגי השם.


                          האחריות של המחזיר בתשובה גדולה מאד.מההרס של ה"חילוניות" של החוזר בתשובה, עליו לבנות בניין חדש ,והאחריות בהחלט נופלת עליו -כי האיש נושא אליו עיניים.הוא הרי נציגו של הקב"ה והוא יעביר לו את כל התורה הנכונה.(כי הרי תורת הוריו נשמטה מתחת לרגליו ובטחונו יחד איתה).מתחילים להכניס בו תורות ואמיתות חדשות והלכות הולכות ומצטברות.


                          לאחר ביטול יכולות הוריו גם מוריו וערכי מדינתו נשמטים מתחת רגליו-מניחים עליו משקפיים חדשות.מוריו החילוניים לימדוהו ערכים לא נכונים.אפילו את ההיסטוריה היהודית הם עיוותו.הוא לומד הסטוריה חדשה ,ותוהה למה עלה כך בגורלו שרימו אותו ולא גילו לו את האמת לאמיתה ,במקום להסתיר עובדות- לנוחיות המדינה החילונית ציונית.הוא מבין שבמגילת העצמאות -לא הוסיפו כלל את עזרת הקב"ה וסייעתא דשמיא.היו מנהיגים שראה בהם דגולים-שמצאו לנכון, שרק כוחות אנוש עזרו להרים את פרויקט הבית היהודי...הוא ממהר ללמוד את התורה החדשה וקצת כועס על התרמית.


                          החוזר בתשובה שלנו חגג את חג העצמאות,נשבע לדגל והיה גאה בו ושר בקול גאה ובטוח את ההמנון.הוא היה בתנועות נוער,הוא שירת בגאווה את מדינתו-גם זה לא טוב...חג עצמאות אינו חג בעולם החרדי מקסימום:חג העצמות...והשירות הצבאי הוא שירות שטוב לחילונים יותר, כי החרדי משרת את השם -למען כל ישראל, וזאת התכלית.לא שחלק אינם משרתים,אך רק ככורח.אין בזה גאווה וזה לא בדיוק מוסיף לשידוך בעיקר אם שירת לפני החתונה.


                          החוזר בתשובה שלנו נבוך- אך מקבל עליו ,שהוא שגא לאורך כל הדרך...הטעו אותו כמובן...הרי הוא תינוק שנשבה..

                           

                          כשהמדריך שלו נוסע לחו"ל או להוריו הוא חש כתינוק שהוריו עוזבים אותו בבית -כפעוט לא מוגן בתחילת צעדיו .


                          גם בביתו עם אשתו-הדברים משתנים.גם עם הילדים.הוא חייב במצוות תפילה,תפילין ועוד והיא בשלושת המצוות שלה:חלה,נרות,נידה.הוא מתפלל עם הגברים והיא בעזרה.הוא לא יכול לגעת בה אם היא לא טהורה.הם לומדים ללכת יחד כילדים בשבילי זוגיותם.לפעמים השינוי גורם למתחים חדשים ,וכל הגישה לשלום בית ותפקידי הגבר והאישה.כן שוויון לא שוויון?השינויים בתפיסת מהי זוגיות, מביאה לחצים .האם ניתן להמיר באמת ובתמים חינוך של שנים בחינוך מחדש מבלי שהישן ישפיע על החדש?
                          האם זה לא גורם לחוסר חיבור אמיתי שיכול להביא להתפכחות- אם אתה אדם ישר עם עצמך?


                          את האמיתות האלה לא מזרימים לך מידית.כשאתה כבר לבוש חיצונית כחרדי וכול מכריך מאז וסביבתך יודעים על השינוי.ואז כשאומרים לך על הדגל ועל יום העצמאות דברים המנוגדים בתכלית, לחינוך הבסיסי שלך -אתה כבר שבוי בתוך הבגד והחברה החרדית.איך תוכל לקום וללכת?עשית שינוי כל כך גדול?


                          ואז אתה מוותר להם ומקבל את דעתם, או רק בשיחה אתם .או מלמד את עצמך להאמין שזה נכון ,או אומר לעצמך שיגידו ,יש דברים שאני אשמור לעצמי.


                          ואתה הולך לבית הכנסת,ואתה הולך למבצעים,ואתה יורק אש על מי שלא מקבל את הצורך לחזור בתשובה ואתה חרדי כלפי חוץ למהדרין.


                          אתה מצליח גם להטעות את עצמך וגם את כל הקהילה. כי אתה נוהג,מתלבש ועושה הכול אפילו יותר בקיצוניות מהם...אתה תלמיד טוב ודואג שכל משפחתך גם הם יהיו "בסדר"


                          העניין הוא, כשאתה מגיע בענייני החזרה בתשובה לגיל ההתבגרות.נאמר לאחר 13 שנה.אתה הרי כמו כל תינוק שבגר מתחיל לבעוט ולבדוק...


                          ואז...אתה או קיצוני יותר ומצעק יותר...שידעו כמה אתה דתי.ואולי אתה גם מאמין מאד שאתה שם באמת בפנים לגמרי, ושוב אין בך טיפה מתורת אביך ואמך החילוניים.


                          או שאתה מתאזן. וגם אם מתגנבות ספקות-מה ,תעשה שינויים?הכול תלוי בך .האישה,הילדים וכל השידוכים והחתונות ה"טובים" תלויים במה שתאמר-אתה שותק, ואולי בחדרי חדרים מרשה לעצמך להשתובב..כאילו אלוקים לא נמצא גם הוא בביתך...


                          או שאתה חוזר בשאלה....


                          וזה באמת כבר מתאים למאמר אחר...

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS