כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 6/2010

    4 תגובות   יום שבת, 5/6/10, 15:07


    יחסים 

     

    בזווית עיני מציצה ומתבוננת

     

    בלכתי בשובך בשובי ,בלכתך

     

    כאילו נדודים יחסינו

     

    סירה נעה על גלים

     

    אדווה לבנה שאריתה

     

    שחף צורח אחריתה.

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שבת, 5/6/10, 14:24

      ספר ה"לב" מאת אדמונדו דה אמיצ'יס

      במלאות לי שתים עשרה שנה,כלומר ביום שמחת בת המצווה שלי,הביאה לי חברתה של אחותי,רותי שמה-ספר קטן עם כריכה אדומה.שמו היה ה"לב".

      שנים רבות ליווה אותי הספר עד שנעלם יום אחד ולא מצאתיו.אני מקווה מאד שילד או ילדה מצאוהו והמשיכו לקרא וללמוד בו בשקיקה כמוני אז.

      מי לא קרא את הספר הלב? מי לא שמע עליו? מיד עם הופעתו זכה להצלחה בלתי רגילה. הוא זכה לפרסום אדיר מפני שהמסרים המרכזיים בספר הם הנכונות להקרבה עצמית למען המשפחה, למען הידידות ולכבוד האדם באשר הוא אדם, ולכבוד המדינה שבה נולד וגדל. ילדים מזדהים עם הטובים. הם יודעים להבחין בין טוב ורע.

      "הלב" הוא ספר, שנכתב ב-1886 ופורסם ב-1888. הספר נחל הצלחה מסחררת (משנת פרסומו ועד לשנת 1900 נמכרו ממנו כמיליון עותקים) והפך את דה אמיצ'יס לסופר הנקרא ביותר באותה תקופה באיטליה. הספר נכתב כמחנך את הנוער לערכים מסורתיים: פטריוטיות, דרך ארץ, הירואיות, כבוד למדינה ולמשפחה.

      הספר כתוב כיומן של ילד איטלקי בשם אנריקו בוטיני, המתעד שנת לימודים אחת בבית ספר יסודי. בנוסף לכתיבה היומנית כולל הספר גם סיפורים, המתוארים כסיפורים שמורהו של אנריקו גולל באוזני תלמידיו מדי חודש. סיפוריו של המורה הם חינוכיים ונסובים על מעשיהם של ילדים המקריבים את עצמם (או לפחות את בריאותם) למען משפחתם (או למען מולדתם או למען ערכים נאצלים אחרים).

      אחד מסיפורים אלו הוא "מהאפנינים עד האנדים", וגיבורו הוא מרקו, ילד איטלקי קטן, שיוצא לחפש את אמו בארגנטינה, אליה נסעה לחפש פרנסה. לפי סיפור זה נוצרה סדרת הטלוויזיה "הלב".

      הגיבור שלנו כותב יומן ומתאר את האירועים שהוא חווה. אירועים שמחים ועצובים. הוא מספר על ילדים עניים, אמהות קשות יום, ילדים עשירים שכל הטוב נחת עליהם. על ילד מוכה, ילד חולה, ועל ילד מצליח הראשון בכיתה שזוכה לשבחים והערכה מצד המורים. הוא לא פוסח על ערכים: יושר, מסירות, אהבה לאחר, ואהבה למולדת. כן, הילד בעיניו שלו מתאר לנו את המציאות כמות שהיא. לגיבור שלנו יש אבא והאבא שלו מכוון אותו בכל צעד ושעל, מייעץ לו מה כן ומה לא וגם נוזף בו קשות. "בזכות המורה של אחיך זלזלת בכבודה של אמך! בל יקרה הדבר שוב, אנריקו. לעולם לא!... " והאבא מוסיף: "לך, ולזמן מה אל תנסה לחבק אותי..." אבל האבא בודאי שמעודד את בנו ומכבד אותו. האבא והגיבור שלנו אנריקו, הוא הסופר. הוא ממלא את שני התפקידים.

      אוריאל אופק ב"לקסיקון אופק לספרות ילדים" מגלה לנו שבשנת 1884 אמיצ'יס כתב למו"ל שלו כי הוא מתכוון לכתוב ספר שנקרא "הלב". וכך כתב: "בספר זה אחשוף את חוויותיי הכמוסות, את הרהורי, את חלומות ילדותי." היה לו שם ורעיון לספר אבל זה לא יצא לו. שש שנים חלפו, והספר לא נכתב. והנה יום אחד הוא הלך לפגוש את בנו בשער בית-הספר כדי ללוותו הביתה, והוא רואה את בנו הולך שלוב זרוע עם חברו לכיתה. ילד עני לבוש בגד ישן הגדול ממידת גופו. השניים נעצרו, נשקו זה לזה וכל אחד פנה לדרכו. המעמד הפעים את ליבו של האב הסופר. ואז החליט לכתוב את הספר בצורת יומן של תלמיד. ובאמת תוך 4 חודשים הספר יצא לאור.
      100 שנים עברו מאז שהספר נכתב ועדיין הוא מלהיב ומרגש.

      הסופר,אדמונדו דה אמיצ'יס ,‏ 21 באוקטובר 1846 - 11 במרץ 1908- הינו סופר איטלקי. ספרו הידוע ביותר הוא ה"לב".
      הוא גדל בעיר טורינו שבצפון איטליה, ולאחר בית ספר יסודי עבר לפנימייה צבאית. הרעיון של השפעה חיובית של חיי צבא כדרך חינוך המעצבת את האדם מבחינה מוסרית ערכית ושליטה עצמית ניכר בכתביו. יצירתו הספרותית הראשונה הינה "חיי צבא" שנכתבה ב-1868 שכתב לאחר שהשתתף בקרבות על קוסטוזה. לאחר מכן המשיך לכתוב כעיתונאי, למרות שכיום הוא ידוע בעיקר בזכות ספרו "הלב" הייתה לו קריירה ארוכה כעיתונאי שכללה בין השאר דיווחים על מסעות בספרד, הולנד, מרוקו וקונסטנטינופול.

      שיר ה"לב" מהסרט מרקו המבוסס על סיפור מהספר,נכתב ע"י לאה נאור:

      כמו הים, כמו לב הים
      ליבו של מרקו סוער בו
      הוא יורד לחוף יורד לחוף
      מביט למרחק

      כי אימו שלו, שם במרחקים
      והלב, הוא רוצה לאמא

      גם בלב כמו בים
      סערות יש וגם סופות
      מי יגיד לו, מי ידע
      ת'סוד שבלב

      הלאה, אל המרחק אמא שם מחכה
      עוד מצפה לו דרך ארוכה
      אל המקום בו אמא מחכה

      מעבר הר וים
      הלב רוצה אי שם
      רוצה לרוץ אל אמא למרחק
      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שבת, 5/6/10, 01:05

        הצחוק

        צחוק הינו ביטוי פיזיולוגי- המחצין ומבטא משחק, התנהגות עולצת ,ורגשות חברתיים חיוביים כשמחה עליצות קונדסות וכדומה. הצחוק הוא ביטוי התנהגותי-אנושי לתופעת המשחק ועל כן יכול גם לבטא רגש של עליונות, פריקת עול ושמחה לאיד.

        הצחוק והמשחק ,מבטא רגשות מורכבים יותר (כגון הומור) ומשמש בצורה מתוחכמת למגוון רחב של סיטואציות חברתיות (ממבוכה ועד תוקפנות).

        הצחוק הראשון נזכר בבראשית:

        " ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו 'הלבן מאה שנה יולד? ואם שרה הבת תשעים שנה תלד?' "
        " ותצחק שרה בקרבה לאמר 'אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן' "

        ושמו של בנם היחיד נקרא יצחק.

        לעומת מקורותינו ,טוענת המדענית רוס כי "הבניין הראשונות של 'הידבקות' ברגשות חיוביים, המתבטאת בצחוק מידבק בבני אדם, התפתחה לפני המין האנושי".

        חוקרים שבדקו קופי אורנג-אוטן הסיקו, כי אחד מאבות הפרימאטים המשותפים להם ולאדם הוא המקור לצחוק האנושי - כך עולה ממחקר של חוקרים באוניברסיטת פורתסמות' ומרחבי אירופה שפורסם בכתב העת Biology Letters. לראשונה הצליחו החוקרים להראות בוודאות כי אמפתיה איננה רק מושג אנושי. ממסקנות המחקר עולה כי לאורנג-אוטנים שנבדקו הפגינו תכונות כמו אמפתיה וחיקוי, שני גורמים חיוניים להפקת הצחוק. החוקרים טוענים כי ממצא זה מראה כי הבסיס לצחוק עשוי היה להתקיים אצל אחד מאבות הפרימאטים המשותף לבני האדם ולקופי האדם.

        צחוק הינו מרכיב חיוני בשמחת האדם, וחסרונו הוא סוג של פתולוגיה שתוצאתה היא נטייה להתחלות (נטייה לחלות בתדירות גבוהה) והתנהגויות חוסר תפקודיות כמו אשמה, דיכאון, דאגה.
        כשאנחנו ילדים - אנחנו צוחקים בממוצע 300 עד 500 פעמים ביום, אולם עם הזמן אנחנו פחות צוחקים ולומדים "לקחת את החיים ברצינות", פן ניתפס לא רציניים, "שטותניקים" ואולי אפילו לא חכמים.

        מחקרים בעולם קובעים, שהצחוק יפה לבריאות ושאנשים הנוטים לחייך ולצחוק, משחררים חומרים כמו אנדורפינים, המפחיתים את הכאב ויוצרים תחושה של מצב רוח טוב. כמו-כן, נמצא שאחר הצחוק ישנה ירידה בהורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, דבר המחזק את המערכת החיסונית, מוריד את לחץ הדם, מפחית את ה"סטרס" ומאיץ תהליכים של נקיון הגוף.

        ובשורה טובה לבטלנים: מחקר מצא ש-100 צחוקים בני 2-3 שניות, שקולים כנגד 10 דקות על אופני כושר בשיפור לבבי.

        צחוק ילדים/עובדיה חממה

        צחוק ילדים תרופה לחיים
        אומר את הכל ללא מילים
        נספג בקירות מהדהד בכתלים
        עוטף בחמלה לבבות אבודים
        או...או... חיוך אחד
        אתה שבוי לעד

        צחוקם מתגלגל מרפא וגואל
        נותן עוד סיבה להאמין
        משכיח כאב מרכך את הלב
        את שק האיגרוף של החיים
        או...או... חיוך אחד
        אתה נמס לעד

        פזמון:
        תביט תראה בהם את ילדותך
        מראת קסמים שתספר לך
        יש עוד יופי בעולם
        תסתכל תלמד הכל מתמימותם
        או...או... האמת כל-כך פשוטה
        ויפה היא להפליא בקירבתם
        או...או... לדבר הוא בשפתם
        לא לשקר לא לפחד כלל וכלל

        נושאי הלפיד של אש התמיד
        נושאי הבשורה לתקוה לעתיד
        ימי הבריאה וערמת התבונה
        התחברו כל כולם למיתר שמרעיד
        או...או... פעוט ורך
        אבל חזק כל-כך

        פזמון:
        תביט תראה...
        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שישי , 4/6/10, 16:16

          כשאתה עם נבחר האנטישמיות מובנת יותר

           

          לאורך כל שנות ההיסטוריה היהודית, מנסים רבים לרדת לעומקה של תופעת האנטישמיות. סבל ממושך עבר על העם היהודי כתוצאה משנאתם של עמים אחרים כלפיו. היו עליות ומורדות לאורך ההיסטוריה ,אך יחד עם זאת תשתית של שנאת-ישראל הייתה קיימת בכל התקופות.

           

          בפתחה של המאה ה21- עדיין עומדות השאלות שמקורן ברגעים האפלים של המאה ה20-האם השכלנו ללמוד את הלקח המוסרי? האם האנושות הצליחה לאמץ סוף סוף את ערך הסובלנות? האם האנטישמיות שהשתוללה בתקופת מלחמת העולם השנייה היא נחלת העבר?

           

          ראינו את התגובות בעולם ותגובת המועצה לזכויות אדם של האו"ם לשלוח צוות בדיקה לישראל לחקירת אירועי המשט לחופי עזה.באיזו מהירות העולם מצטרף ברובו לגינוי ישראל וליהדות ומתעלם מקסמים,טרור ואמירה מפורשת מצד חמאס ומרעיהם להשמדה טוטלית של ישראל.

           

          האנטישמיות הינה שנאת העם היהודי על רקע דתי, על רקע כלכלי-חברתי, תרבותי  ועל רקע גזעני.

          היא התקיימה מדורי דורות,והביאה להיבדלות חברתית ותרבותית של היהודים מיתר העמים. היא הגיעה לשיאה בתקופת השואה, בה נרצחו מיליוני יהודים בשל יהדותם.

           

          המונח אנטישמיות מציין שנאת יהודים ונקבע בשנת 1879 על ידי משכיל גרמני – וילהלם מאר. הפירוש המילולי של המונח הוא "נגד השמיים", דהיינו, שנאת כל בני הגזע השמי, אשר עמם נמנים, בין היתר, היהודים והערבים (שמיים הם צאצאיו של שם בן נח). בפועל, המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים.

           

          האנטישמיות המודרנית החלה במאה ה–19 והיא כוונה בעיקר נגד היהודים, ולא נגד היהדות. השנאה לדת הפכה שנאה לעם. היא התפתחה באירופה ומשם חלחלה לכל העולם שונה מהאנטישמיות המסורתית ומתבססת על שיטות מודרניות (מדע, תקשורת המונים, פוליטיקה מפלגתית וכו').

           

          המעקב אחרי מקורות השנאה והאנטישמיות הוא מורכב למדי. קשה עוד יותר היא ההתמודדות עם הקף ההסתה שהאינטרנט יכול להכיל.. מאגר נגיש מאוד ויעיל מאוד של הסתה אנטישמית ברמות שונות סגנונות שונים כאשר המאחד את כולם היא שנאת ישראל ושנאת היהודים.

           

          הסיבה האמיתית לאותה שנאה כבושה שגילו העמים כלפי עם ישראל, הוגדרה בבהירות רבה על ידי הרמב"ם ב"אגרת תימן": "ומפני שייחד אותנו הבורא במצוותיו ובחוקותיו, והתבארה מעלתנו על זולתנו... קנאונו עובדי עבודה זרה כולם על דתנו קנאה גדולה, וילחצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנה ואיבה, ורצונם להילחם בה' ולעשות מריבה עימו, ואלוקים הוא ומי יריב לו?"

           

          כלומר, במודע או שלא במודע, הכול מכירים בעובדה שעם ישראל הוא העם היחיד בתבל שהאמת הגדולה של האמונה מצויה בידו. לנוכח העובדה שהאומות חסרות אותה הכרת אמת, מתעוררת קנאה בליבם, והיא מביאתם לידי משטמה. זוהי הסיבה הראשונית לשנאת ישראל. גם אם תתעטף אותה שנאה בכמה ובכמה כיסויים, עיקרה וגרעינה נותרים בעינם.

           

          מטרת השנאה לפי הסברו של הרמב"ם גם היא ברורה: מלחמה בה' ובתורתו. אך מכיוון שאי אפשר להילחם באלוקות, הם נלחמים בעם הנושא את בשורת האלוקות, ומפיץ את תורת האמת בעולם.

           

          ולא נותר לנו אלא להתאחד ול"התנחם" שלצידנו נמצא בורא עולם ,להתחזק באחדותנו ובאמונתנו ולא להתפעל גם מהגל הנוכחי העולה אלינו מ"גלי" האוניות שניסו להגיע לחופי עזה.נחזק אחד את השני ואת אהבת ישראל שלנו ונעמוד בחיוך ובביטחון עצמי מול האנטישמיות של כל הזמנים שהתחפשה היום לצורתה הנוכחית.

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום שישי , 4/6/10, 00:31


            התצרף 

            אוספת את הפאזל

            אשר פרעת בי.

             

             

            הפלא ופלא

            חלקים חדשים

            לא שגרתיים

            זורמים בביצועי. 

             

             

            חלקים נמחקו,

            חלקים התרחבו

            יש שהצטמצמו. 

             

             

            השלמתי את התצרף

            עלתה תובנה מפתיעה

            חדשה ורעננה.

             

            ועל זה חייבת לך תודה.

            דרג את התוכן:
              8 תגובות   יום שישי , 4/6/10, 00:15

              השגות על המתירנות מינית

               

              היהדות והרפואה הסינית תמימי דעים לגבי יחסי מין ללא מידה. הרפואה הסינית מנסה להתאים עצמה יותר ויותר לעולם המערבי המודרני, אבל בדבר אחד מומחיה נחושים בדעתם: מתירנות מינית מזיקה לבריאות.

               

              מהי מתירנות?התייחסות  למין כאל הנאה נטו ,ללא כל קשר אל רגשות ,מחויבות או פרטנר קבוע ובלעדי.  מתירנות נחשבת להיכנעות ליצר המיני והשתעבדות לו לעיתים.

               

               מערכת יחסים על בסיס גופני חוסמת  מציאת קשר אמיתי . ביחסי יזיזות,לדוגמא, בונים  מנגנון הגנה שחוסם רגשית וגם מעכב  בדרך לבגרות נפשית ורגשית  שהיא המוכנות לקשר אמיתי. סטוצים וקשרים מזדמנים מרחיקים  ממציאת אהבה- אהבת אמת. מין מזדמן הוא סם המאלחש את הכאב והבדידות ורק מחדד את הכמיהה לאהבה.

               

              היהדות מתייחסת לחיים המיניים בדרך ממוצעת, בהליכה בשביל הזהב, תוך שמירה על איזון נכון ומדויק בין הצורך בקיום המין האנושי, והצורך בסיפוק היצר המיני הטבעי באיש ובאישה מחד גיסא, לבין מתירנות מינית, ניאוף, סטיות מיניות, וריבוי מיותר בעיסוק בדברים אלו מאידך גיסא, וכפי שאמרו חז"ל – יצר, תינוק ואישה, תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.

               

              אישה לא בנויה למין מזדמן מעצם טבעה ומבנה אישיותה.זה  יכול להיות קירבה ונחמה וסיפוק רגעי של חוסר באינטימיות,כמו כן הוא יכול להקנות מיומנויות שונות במין ובתקשורת בין אישית ,אך מאחר ואין חיבור רגשי אמיתי נוצרים אכזבה וכאב כי אין פה קשר אמיתי ואוהב.אישה שחשופה פיסית בקשר מיני מתמשך נעשית פגיעה רגשית. הנאה מינית עמוקה קושרת את האישה אל הפרטנר שלה אפילו ברמה ההורמונאלית פיסיולוגית המפעילה את הרגש.

               

              חכמי ישראל הכירו בעובדה, שאין מעשה בו יוכל האדם להתעלות ולהתרומם למדרגת שותף עם הקב"ה באופן הפעיל ביותר כמו במעשה הזיווג שבין איש לאשתו; ומאידך, אין לך מעשה שבו יוכל האדם לרדת לשפל המדרגה עד הדמיון לבהמה, כאותו מעשה עצמו.

               

              אי לכך נמנעת היהדות מדרישה להתחסדות-יתר של סגפנות ופרישות מינית, ודבר זה מעולם לא נחשב כרצוי מבחינה דתית.מגמת היהדות היא להוציא לפועל בצורה מושלמת עד כמה שאפשר את ההיבטים החיוביים בחיים המיניים, ולמנוע ולרסן את כל הצדדים השליליים במעשים ובמחשבות הקשורים לחיים המיניים.

               

              היהדות איננה דורשת עקירת היצר המיני, אלא השתלטות על היצר. אין פרושה נסיגה מן העולם ומפעולה בתוכו. אין האדם צריך להילחם עם תאוותו, רק שיסתפק מן ההיתר.

               

              הרפואה הסינית טוענת ,שמתירנות מינית מזיקה לבריאות ,יחסי מין רבים עם בני זוג מזדמנים וכאלה שנעשים מתוך בדידות –מהווים ניצול יתר של האנרגיה הגופנית והתשה  של הגוף.

               

              ניצול יתר של האנרגיה המינית תוך זמן קצר ובתדירות שאינה מאפשרת לגוף ליצור מחדש את שאבד, פוגע במשאבי האנרגיה ועם הזמן מחסני האנרגיה מתרוקנים. ההתרוקנות הזאת לא מתרחשת ברגע ולכן לוקח לנו הרבה זמן להכיר בכך אם בכלל. מי שאחראי על האנרגיה הזו לפי הרפואה הסינית, הן הכליות. אנו נוהגים להשתמש באנרגיה הצבורה בכליות באופן בלתי מבוקר ולא ערים לתוצאות העלולות להיגרם מכך. איננו מתעוררים גם כאשר ישנם סימנים מוקדמים. איננו מבינים את הקשר בין מגוון בעיות ומחלות שמתגלות רק בשלב מאוחר יותר לבין חיי המין הקודמים שלנו. נזקי חיי מין מתירניים ומופרזים לא מסתכמים בבעיות גב. חולשה בכליות כתוצאה מבזבוז האנרגיה המינית עלולה להוביל לבעיות נוספות כמו נשירת שיער, בעיות שמיעה, ירידה בראייה שמתחוללים בגיל צעיר יחסית. זה נובע מניצול יתר של הכליות. הכליות ברפואה הסינית הן אלו אשר אחראיות בין היתר על האנרגיה המינית ועל איברי המין. הן אלו אשר מזינות את מח העצם האחראי על העצמות ועל הזנת המוח. חולשה באנרגיה של הכליות יכולה להתחיל בכאבי-גב תחתון בלבד.

               

              גם היהדות מזהירה כי עודף חיי-מין פוגע בשיער, מביא לנשירת שיניים מוקדמת, להתכהות בעיניים בגיל צעיר יחסית ולמחלות נוספות.

               

              לסיכום:ההשקפה המתירנית הרואה בהנאה של בני אדם ערך עליון מביאה לחופש מיני מלא, ולסיפוק היצר המיני בכל דרך אפשרית, בתנאי שהוא נעשה בהסכמה הצדדים המעורבים, כשהם בוגרים וברי-כושר שיפוט.אך- יש למצוא את דרך המלך ולמזג בין פרישה מינית מוחלטת מחד, והמתירנות המינית המופקרת מאידך כדי לקיים אורח חיים תקין ובריא.

              דרג את התוכן:
                9 תגובות   יום חמישי, 3/6/10, 10:01

                חודש אב-היכולת לראות את הנולד.


                אב הוא חודש מיוחד, בו האור מאיר בגבורה יתרה. המסורת היהודית נוהגת להוסיף שם של נחמה לחודש זה.
                בזמן עבר,נמנה חודש אב בין החודשים ה"טובים", חודש של בציר ענבים וביכורי שאר פירות הקיץ.
                כתוצאה מאירועים קשים ,כמו חורבן שני בתי המקדש, הפך חודש אב להיות חודש של אבל ויגון.לכן, הוסיפו לו את הכינוי, "מנחם", כלומר - חודש מנחם-אב,כנחמה של בניין בית המקדש לה אנו מצפים. בנוסף, מנחם הוא שמו של המשיח, אשר על פי המסורת עתיד להיוולד בחודש זה.

                חודש אב הינו החמישי למניין החודשים במקרא אשר מונים מניסן, והאחד-עשר למניין מחודש תשרי. השם "אב", כמו שאר שמות החודשים איננו שם עברי, אלא שם אכדי.

                ע"פ הקבלה מרמז אב לספירת החכמה הנקראת 'אב', ואיזהו חכם הרואה את הנולד'. כלומר, ניתנת לנו בחודש אב יכולת מיוחדת לראות איך שכל דבר נולד ומתהווה מדבר ה', וש'אין רע יורד מלמעלה'.

                פירושים לשם החודש:
                -abu- פירושו קנים. על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים.
                -בבבלית, פרוש השם הוא אש -על שם החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.
                -במסורת היהודית, נקרא החודש "אב" כנחמה על כך שלמרות הצרות והפרעות אשר פקדו את עם ישראל בחודש זה, ירחם עלינו הקב"ה כרחם אב על בניו.
                -בלוח גזר, נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.

                מזל החודש - אריה:
                -רמז לעם ישראל עליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" - כלומר, למרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה.
                -ב"אריה"-ישנם ראשי התיבות: אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענה רבא.
                -אריה גם אותיות ראיה. מכאן לומדים שבחודש מנחם אב יש לנו את היכולת להתבונן ולראות קדימה, לצפות למרחוק ולהתכונן לגילויים הנשגבים של החודשים אלול ותשרי.

                ראש חודש אב הוא יום תענית צדיקים, כיוון שהוא יום פטירתו של אהרון הכהן.
                מנהג חסידים ומקובלים הוא לאחל 'כתיבה וחתימה טובה' כבר מחמישה עשר באב (ט"ו באב).


                ימים מיוחדים:

                ה' אב- יום ההילולא של האר"י הקדוש - רבי יצחק לוריא, המורה הגדול של הקבלה.ה' אב אותיות א.ה.ב המלמדות שיום זה מסוגל לאהבת ה' ואהבת הבריות מתוך התבוננות פנימית.
                ט"ו באב- בו הותרו השבטים להתחתן זה עם זה, אירוע המסמל אחדות ואהבת ישראל.
                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 3/6/10, 07:54


                  יסוד המים

                  יסוד המים באסטרולוגיה הוא היסוד של עולם הרגשות: אהבה, שנאה, תסכול, אושר וכל שאר הרגשות כולם - שייכים ליסוד המים. עולם הרגשות איננו ברור, איננו רציף והוא חסר הגיון ושיטה- עקביים. רגש עשוי מחומרים עדינים יותר ממחשבה, הוא מופיע מיד, בצורה אינסטינקטיבית כמעט, חי ומתחלף ללא הרף, בלתי צפוי לעתים. רק רואים מישהו - ומיד חשים אליו סלידה משיכה או אפאטיות. בלי הסבר הגיוני, עולם הרגשות עובד בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ויש לנו מעט שליטה עליו. כך בני מזלות יסוד המים פועלים וחיים על בסיס של רגש.
                  יסוד המים בקלפי הטארוט -סימן גביע
                  המים זורמים, נעים, זהו יסוד רגשי אמוציונאלי אשר שואף להגיע להרמוניה. זהו יסוד אשר אינו בודק מה כדאי לי , או אם בכלל יש לי היכולת לבצע, אלא בודק מה נעים לי מה יעשה לי טוב, מבחינה רגשית ויביא אותי להרמוניה ושלווה. יסוד זה נוגע בנימי הנפש העדינים ביותר הוא אינטואיטיבי ופועל לפי הלב ולא השכל. זהו יסוד של הבנה ואמפטיה ומכיל בתוכו רוחניות אינטואיטיבית.
                  מזלות המים הם:
                  סרטן(מלך גביעים)
                  עקרב(מלכת גביעים)
                  דגים(נסיך גביעים)

                  דמיון מודרך:
                  המים מקור החיים, הרגשות.נרגיש עצמנו תחת מים זורמים.המים הנקיים שוטפים אותנו,מחלחלים לעומק הפנימיות הרגשית, שוטפים את כל האיברים, שוטפים דאגות ומחזקים באנרגיות חיוביות.כל תחושת כבדות או קשיות, ניתן רשות לשטוף כל זיכרון כואב שלא משרת אותנו. המים זורמים בתוך הורידים, בתוך הדם, בתוך נימי הנשמה.אנו משוחררים וזורמים עם החיים. אנו בתחושת הרמוניה פנימית ואמונה בלתי מעורערת שהכול טוב.היכולת לאהוב ולהראות אהבה מתעצמת. אנו בזרימה, בקבלה,אנו בתחושה של רווחה, שלום ושלווה ,אנו והמים אחד.

                  דרג את התוכן:
                    4 תגובות   יום חמישי, 3/6/10, 04:13

                    הרצון לשלוט באחר

                     

                    שליטה היא ההיפך מחופש. דרמות שליטה- הן דפוס מוכר מידי במציאות היום יומית שלנו. תחושת השליטה הינה תמיד אשליה, כמו לנסות לשאת מים בידיים. זה לא מחזיק מעמד. כל דבר שננסה להקפיא, כל זמן שנרצה לעצור, אנשים שבכוח ננסה להחזיק בחיינו, פעולות שנתאמץ שלא ייפסקו, מצב רוח, רגשות ותחושות שננסה להחיות לנצח, סופם להשתנות.

                     

                    שליטה עצמית היא התנהגות שביצועה מחייב התגברות על מצבים לא נעימים ומציאת פתרון יעיל המסייע לאדם להתגבר כאשר הוא נתקל בבעיה מסוימת.שליטה היא היכולת, להתחיל משהו, להמשיך אותו ולעצור אותו.

                     

                    חיה אליהו* בכתבתה אומרת כי "שליטה מתבטאת בצורך התמידי שלנו לדעת הכול, להיות בעניינים, השליטה מעניקה לנו בטחון, אי אפשר להפתיע אותנו וגם אי אפשר לפגוע בנו! אנו שולטים במצב, שולטים בחומר ומסוגלים לשלוט באנשים אחרים, כשאנחנו שולטים באנשים אחרים אנחנו נהנים מהעוצמה הרבה שיש לנו ומהביטחון הזמני עד אשר אנו צונחים לפחד תהומי שאולי משהו ייקח לנו את הכתר או ימשוך מידנו את השרביט מבלי שהרגשנו ואז נרגיש פגיעים, חשופים - מה עושים ? אוספים את כל חיצי הביקורת שלנו כדי להחליש את כל מי שעומד מולנו, שידע החצוף מול מי הוא עומד ומה הוא שווה בכלל ושוב מחזירים שליטה".

                     

                    השליטה האמיתית בחיים היא אי- השליטה. בהבנה העמוקה שההשפעה היחידה שיכולה להיות לנו על האחר ועל הסביבה היא דרכינו. אנו יכולים לשנות את עצמנו, את ההתייחסות שלנו, את המחשבות והפירושים שלנו על המציאות.ככל שנתאמץ לשנותו, להחזיק אותו או למשוך אותו אלינו, העולם  יתנגד יותר לשינוי, יקשיח עצמו וייסגר, עד שייעלם. ככל שננסה לכופף את העולם שלנו לתוך כלים וחוקים שישמרו על המערכת מוכרת ועקבית, כך אנו מטפחים את אשליית השליטה.

                     

                     

                    אם אנו רוצים באמת להיות חופשיים בחיינו ,עלינו להבין קודם כל כי עלינו לקחת אחריות מלאה על עצמנו. להבין שיכולת ההשפעה של האחר עלינו, תלויה רק בדבר אחד. בנו. אם לא נרצה  אף אחד לא יוכל לומר לנו מה עלינו לעשות.אין מילה ,שאדם אחר  יכול לכנות אותנו אשר בכוחה להעליב אותנו או לחליפין להעצים אותנו. הכול תלוי בנו.

                     

                    האינסטינקט שלנו מעדיף להתנער מאחריות ולהפנותה לאדם האחר. אין טעם לשפוט את עצמנו על כך, רק לתת לתובנה לחלחל. המפתח לחופש נמצא אצל כל אחד מאיתנו באמת הפנימית שלו ובאותנטיות שלנו אל מול עצמנו, ובאחריות ובהתמסרות לאמת שלנו, בקבלה עצמית, בתחושת שלמות, בתחושת אהבה העצמית.

                     

                    מומלץ להתרחק מאנשים השואבים מאתנו אנרגיה ,דרך הרצון לשלוט בנו.

                    ניתן לדבר ולהסביר את המצב.אם מדובר במישהו קרוב שמוכן להשתנות בשביל היחסים המשותפים . עלינו  להיות מודעים ולא לשתף פעולה עם מלחמת השליטה שלו. במידה והוא מנסה לפגוע בך- פשוט לא להיפגע. אם הוא שולט בך בכך שמראה לך פנים "נעלבות" -אל תכנס לאנרגיה זו או כל מניפולציה אחרת.

                     זה עובד, אך לא מיד .כאשר האדם מרגיש שהוא לא מקבל את האנרגיה שלו הוא משתנה .

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 2/6/10, 20:25

                      השיר:מוכרת לי מפעם / מילים: חמוטל בן זאב

                      רגע לפני שקיעה
                      אני מחבק אותך
                      וכדור של אש כמו ליבי
                      צולל ונופל איתך

                      אחר כך בא החושך
                      הקסם נעלם
                      רק עומק מבטייך
                      וצער העולם

                      את מוכרת לי מפעם
                      אולי מגלגול אחר..
                      חלום שהשאיר בי טעם
                      של זיכרון בוער

                      ולפני שאני נוגע
                      בטרם זריחה
                      תבואי ותגידי
                      אני כולי שלך
                      אני כל כולי שלך...

                      יש אחת בדמיוני
                      טובה ומתוקה
                      ואני מכוון אליה
                      מתוך ענן שתיקה

                      אולי משם הגעת לי
                      ואם את אמיתית
                      קחי אותי אלייך
                      זו השגחה פרטית

                      את מוכרת לי מפעם...

                      גלגול נשמות /מתוך ויקפדיה
                      הוא שם כללי למערכת אמונה עממית-דתית רווחת, המתארת תהליך מטאפיסי בדבר המשכיות נשמת האדם מעבר למותו הנראה לעין.
                      אמונות שונות מפרשות את הביטוי בצורות שונות, אך חלק מנדבכי הבסיס מתארים תהליך בו נשמתו של אדם שנפטר לעולם חוזרת או נשארת במציאות בהתגלמות אשר היא "גלגול אחר". לדוגמה, במערכות אמונה בהן נשמה של בן אדם חוזרת להיות בן אדם ולא צמח או חיה, תינוק שנולד מהווה גלגול של אדם שנפטר.
                      המדע כמובן לא מצא שום מנגנון אפשרי המאפשר מעבר של מחשבות או זכרונות מאדם לאדם, בוודאי לא לאחר מותו של האיש שהזיכרונות היו שייכים לו, משום שכל הפעולה החשמלית של המוח, בו נאגרים הזיכרונות, מופסקת עם המוות. אם כי דבר זה כנראה לא הפריע לכמה פסיכולוגים ופסיכיאטרים לאמץ את השיטה ולמטפלים אלטרנטיביים להציע אותה כשיטה טיפולית.
                      לטענת המצדדים בגלגול נשמות חוק שימור של הנשמות: הנשמה אינה נעלמת עם המוות, או מסתלקת לאוצר הנשמות העליון, אלא מוצאת מקום בבעל חיים אחר. על פי אמונה זו גלגולו של האדם נובע בשל כך, שלא השלים את תפקידו בעולם. הגלגול יהיה בהתאם למעשיו הטובים או הרעים בגלגולים הקודמים, ובהתאם לתיקון אליו הוא נדרש לעשות. האמונה בגלגול כמו גם האמונה בעולם הנשמות והשארות הנפש, נותנת מענה בהתמודדות עם המוות.

                      תמיד שאלתי את עצמי ,עוד לפני שהתחברתי לאמונה- אם תתכן התפיסה הרווחת אצל ה"אנשים ההגיוניים"-כי אין המשךלחיי הנשמה והיא מתה עם מות הגוף הפיזי.אדם כמו החיה- בא לעולם אוכל,שותה,רואה טלביזיה,מתהולל,בוכה חווה צער ואושר ועם מותו הכול מסתיים .הוא פשוט מת ואיננו.היה אדם ונעלם.
                      בתחושה פנימית הבנתי שאי אפשר לחיות בעולם זה, עם חוסר ההיגיון הזה."האם כל תכליתי בעולם זה אכל ושתה כי מחר תמות?"
                      זאת הייתה אחת הסיבות, שהתקרבתי אל הדת.אתה מקבל סיבה לבואך לכאן.אתה לא סתם יצור יש מאין שבא והולך.ההתחברות שלך אל תכליתו של אדם ,ועל כך שאתה ניצוץ אלוקי שהיה פה וחוזר לכאן כדי לתקן את מה שלא הצליח לתקן בגלגולים קודמים-נותן את הטעם והתכלית לכל החוויות שאנחנו עוברים בעולם הזה.
                      מפגשים עם אנשים, שאתה לפעמים חש:'הכרתי אותו פעם" -יש להם תכלית ותמורה.הכול בהשגחה פרטית.הוא בא ללמד אותך דברים ואתה בא ללמד אותו.
                      זה נותן עניין בחיים.זה מרגיש לי כמו "המשחק האמיתי"-משחק החיים.
                      כשאתה יודע שהכול בהשגחה פרטית, וכל מה שקורה- בא ללמדך שיעור, ואתה חי במודעות-העולם נצבע בצבעים עשירים ומגוונים, ויש סיבה לכל ה"טירוף" הזה- שאנחנו חווים בעולם הזה.
                      חווית המפגש עם בן זוגך- היא בעלת סיבה עמוקה.אתה מתייחס אל עצמך,אל הזולת ואל חווית ההיכרות איתו ,ממקום עמוק ומוכן לבחינה וקבלה הבאות.
                      אני מודה לקל שהעניק לי את "מסע החיים" המעניין שחוויתי והוא עוד לפני ולכל אותם האנשים והמאורעות הבאים ללמדני ולעזור לי בתיקונים שקיבלתי על עצמי.
                      תודה.
                      דרג את התוכן:
                        6 תגובות   יום שלישי, 1/6/10, 19:09

                        להיות מחובר אל עצמך


                        אם אתה רוצה לשפר את החיים שלך ולחיות עם כל מה שאתה ראוי לו -אתה צריך ללכת בדרך משלך.לא משנה מה אחרים אומרים עליך.חשוב רק על מה שאתה אומר לעצמך.אל תהיה מוטרד מהאופן שאחרים שופטים אותך-כל עוד אתה יודע שאתה בסדר,אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה .כל עוד המצפון שלך והלב אומרים לך שעשית את הדבר הנכון.לעולם אל תתבייש שעשית את הדבר הנכון.החלט בעצמך מה הוא הטוב-והיה נאמן להחלטה שלך.


                        ובשם אלוקים,לעולם אל תאמץ את ההרגל הקטנוני,למדוד את הערך העצמי שלך עפ"י ערכם המשוער של האחרים.כל שנייה שאתה עסוק בחשיבה על חלומו של אדם אחר-אתה גוזל זמן מהחלום של עצמך.


                        נאמר שהחלטת לעשות דבר הנוגד לגמרי את התפיסה של החברה שסביבך.


                        ניקח דוגמא קיצונית של אדם הרוצה לצאת מהארון .ללא ספק צעד קשה ביותר.בעיקר בדורות הקודמים.אבל גם היום הוא לא פשוט.


                        אתה מחליט שהגיע הזמן להתחבר לאמת שלך ולא משנה מה יהיה הקורבן.שוב אינך יכול לשחק עם דבר שהוא כל כך מהותי עבורך,שהוא ממש אתה.


                        אינך יכול להתפנק ולהקשיב לכל הדעות שסביבך על המהלך שלך.אינך יכול להרשות לעצמך להיטרד מהדרך שבה שופטת אותך הסביבה וגם לא אנשים ,שלכאורה אמורים להיות לצידך ולקבל אותך כמו שאתה-לדוגמא :המשפחה.

                        כל זמן שאתה יודע שאתה בסדר,והלב והמצפון שלך מחוברים ל"בסדר" הזה-אל תתבייש במה שעשית או שאתה עושה.בשבילך זה הדבר הנכון.זאת ההחלטה שלך שאליה אתה מחויב להיות נאמן.

                        לעולם אל תיתן שאחרים יהיו קנה המידה להערכה העצמית שלך על עצמך.אל תשווה את עצמך לאף אחד.

                        אל תשער את ערכו של האחר ולפיו תמדוד את ערכך.

                        אתה שווה בדיוק כמו כל אדם.ואין אדם אחד דומה למשנהו.קבל את עצמך עם חולשותיך ועם חוזקך.

                        אתה לא צריך לרצות אף אחד ולא לבזבז את זמנך כדי שחלומו של האחר יוגשם .למשל-שאביך יגשים דרכך את חלומו ?להיות "גבר" כפי שהוא חלם שתהיה.

                        התביית על חזונך,על חלומך,על רצונך-שאף אליו והוא יתגשם.
                        אל תגזול את זמן החלום שלך.
                        היה ער לחלומך והגשם אותו.
                        ככל שאדם מחובר יותר לעצמו ולאמת הפנימית שלו, חייו יהיו מאושרים יותר והוא יקרין לעולם אור אמיתי שממנו ירצו גם אחרים לשאוב כוחות.
                        כך זה לגבי כל חלום.
                        הגשם אותו כפי שהוא מתאים לך .בהצלחה.
                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום שלישי, 1/6/10, 10:10


                          עבודות תחזוקה

                           

                           

                           לו ידענו

                          לו השכלנו

                          מיד עם המכה

                          להודיע ,להתריע

                          לאחות את הפציעה 

                          לא היינו צוברים

                          מצבורי חירייה גבוהים.

                          עוד כשהזבל נערם

                          היינו טורחים לבצע

                          עבודות תחזוקה מתאימים. 

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS