כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 7/2010

    8 תגובות   יום שבת, 31/7/10, 20:48

    העיניים הם ראי הנפש

     

    העיניים,שייכות לצאקרת העין השלישית ונחשבות ל"ראי הנפש". רבים מייחסים להן תכונות רבות. דרך העיניים ניתן ללמוד על נפש האדם, רחשי ליבו ,מצב רוחו של האדם .בכוחן של העיניים להביע שמחה, עצב וכעס, הצלחה וייאוש , אהבה והסתייגות. העיניים מסגירות את המתחולל בנפשו של האדם.

     

    מכיוון שאין בלוטות המפרישות שומן באזור מסביב לעיניים - זהו האזור הראשון עליו ניכרים נזקי הגיל והשמש.  קמטוטים, חוסר שינה וכתמי שמש מופיעים באופן בולט מאוד. אזור העיניים שלנו ,הינו האזור הדק והעדין ביותר בפנים.  אך יחד עם זאת, אזור עמיד ביותר. בעצם יכול "לסבול בלי להגיב".

     

    אנו יכולים בעזרת העיניים, לראות ולחוש אחרים .אנו יכולים להיראות ולהיוודע אם הן חלונות הנשמה או עשויות להיות ריקות מתוכן וחסרות חיים-כאילו אין איש בבית.מצד שני, הן יכולות להיות נוצצות,זוהרות ומלאות חיים.הן עשויות להיות עצומות למחצה,מלאות פחד או כעס.קרות,מחשבות חישובים,רכות ומלאות עדינות. ...  יש עיניים כאלו עם זיק של חיות ואחרים עם עיניים "כבויות" , יש בעלי עיניים עצובות ויש אחרים שעיניהם צוחקות וניתן לראות בהן את האושר ואת השמחה .  אצל חלק אפשר לראות בעיניים את הרוע , הניכור וחוסר האכפתיות ואצל אחרים רואים את הנדיבות וטוב הלב .   

     

    אנו רואים בעיננו פיזית,נפשית ורגשית.רשמים אלו נוצרים על ידי האימפולסים העצביים הנשלחים אל המוח ע"י הרשתית,כך שמראה ברור תלוי יותר בתפקוד מערכת העצבים מאשר בעין.אם איננו מרגישים בנוח עם המראה שאנו רואים ,החיזיון עלול להיות מופרע על מנת להפכו למקובל יותר.יתכן שנרצה לסגור או להכחיש את במידע בפני המראה שראינו,ולראות אך ורק את הנמצא מול עיננו ולא הטמון מתחתיו,או להיפך נראה רק את הטמון ולא את הפרטים הקרובים.

     

    אדם הפוקח את עיניו, מעוניין ללמוד להתפתח לאגור ידע, אינפורמציה מרובה  ויחד עם זאת מוכן להיפתח לחברה ולשתף ברגשותיו תחושותיו ואת צפונות ליבו. עיניים פקוחות קולטות אינפורמציה ומעניקות אפשרות לחדור אל ליבו של האדם. וזאת ההבחנה בין עיניים רואות לעיניים מתבוננות.

     

    לדרך בה זה העומד מולך מביט אליך, יש משמעות :

    -          יש כאלו המישירים מבט ואחרים המשפילים את מבטם .

    -          -ישנם אנשים אשר תוך כדי שיחה הופכים אותך "שקוף" בהביטם על משהו אחר, רחוק , אי שם הרבה מעבר לעיניך ואליך... 

    -           יש המביטים בהיסוס, לעיתים בחטף

    -          ויש גם כאלו אשר מבטם "מרצד" . אלו עם המבט ה"מרצד" עושים הכול על מנת שלא תצליח להישיר לעיניהם מבט . הם משתמשים בכל טכניקה ופירוטכניקה על מנת להסיט את מבטך מהם ...  שלא תצליח לקלוט את מבטם ולהביט בעיניהם . 

    אלו ה"מרצדים" עושים שימוש בלבוש , בצורה ובטון הדיבור , בצחקוקים מזויפים על מנת לגרום לך כי לא תצליח להביט בעיניהם .  כדי שלא תוכל לחוש אותם , להבין מי הם באמת . 

     

    מבט חטוף בעיניו של מישהו קרוב , קרוב באמת - בן/בת זוג , ילד , הורה, חבר קרוב ...  אפשר להרגיש ולהבין אותו היטב.   מיד.  בלי אף מילה ...  כהרף עין אפשר לחוש אם הוא שמח או עצוב , אם הוא טרוד או נינוח .  אם טוב לו או רע לו ... 

    עם מישהו קרוב באמת אי אפשר לזייף , 

    עם מישהו קרוב באמת תדע מיד אם הוא דובר אמת ,   

    עם מישהו קרוב באמת , אפשר לנהל שיחה שלמה ולהבין הכול מבלי להוציא מילה אחת ... רק עם מבט .  

     

      סוגי העיניים ומה הם אומרות:

      *עיניים גדולות ועגולות ,מראות על אישיות חמה ואוהבת.גישה אכפתית,יצירת מגע כן ואוהב.גורם לאנשים לחוש בנוח.

    *עיניים בולטות, מראות על סגנון חיים עצבני וחודר.ניסיון ליצור בכוח מגע בעיניים .גורם לאנשים לחוש חרדה ואי נוחות בנוכחות האדם.עיניים אלו מונעות ולא מעודדות רגשות חמים אצל אחרים.

    *עיני תינוק מאפיינות תכונה מורחבת,מפצירה,שייכים בד"כ לבני טיפוחיהם של ההורים.מבע כפול ומכופל.מראות שהאדם לא איפשר למקטע העיניים שלו להתפתח ולהתבגר במלאות.עיניים מפתות ומניפולטיביות.שימוש בעיניים רכות וחושניות כדי לרתק ומאמץ להתקרב לאחר.קצת חוסר בגרות של ראיית העולם והקיום בו.

    *עיניים קשות ומתוחות רואות את העולם במונחים של שליטה וניצול.תוקפנות,אסרטיביות.נשלחות כאילו כדי לתפוס ,כל מה שמתמקדות בו.

    *עיניים רכות מראות על ראיית עולם פסיבית ומקבלת.אדם נוח ורגוע.קצת פחות מסוגל או מעוניין לשלוט בפעולות חייו [בניגוד לבעל העיניים הקשות].

     

    עיניים לפי פירוש הקבלה:

    - עיניים רחבות כמו הפנים - איש בלייעל.

    -עיניים כעיניי חמור - שוטה ואיש עם אופי קשה.

    -עניים שממהרות להיפתח ולהסגר - איש רמאי ולא נאמן.

    -עיניים אדומות - גיבור. עז נפש.

    -עיניים מבהיקות ומאירות - בעל מידות טובות. נאמן. ומהיר.

    -עניים שהולכות מכאן לשם - רמאי שקרן .

    -עניים שחורות עם כתמים אדומים - איש טוב.

    -עיניים שקועות מאוד - בעל מומים ופגמים וצריך להיזהר ממנו.

     

    העיניים מאפשרות לקלוט את העולם.רשמי חושים אלו עלולים להיפגע ע"י טראומה עד שיכולתנו לראות בבירור מופרעת.במיוחד לגבי ילדים.אירועים כמו רצח,מלחמה,תאונה חמורה ,מריבות הורים או התעללות מילולית ודחייה,יכולים לגרום לנו להפסיק לרצות לראות לפירוש חוש הראיה ובמקום זה ליצור לעצמנו עולם דמיוני.

    קשיים בראיה יכולים לעיתים קרובות להיות קשורים לרגשות מודחקים,לפחד או לדחייה של העולם החיצוני מתוך העדפות עולמינו הפנימי.לכן בעיות בראיה קשורות לנושא קבלה או דחייה של מה שאנחנו רואים וההשפעה הרגשית של המראה הנתפס בעין.

     

    ולפנינו השיר:

     

     מה אומרות עינייך /מילים: יצחק שנהר

     

    שמש שמש רד לים,

    רוח רוח קל יהום

    מי חולם חולם עלייך

    במשלט משלט עירום.

     

    שני אורות בליל בליל בליל

    לי רומזים רומזים פתאום.

    מה אומרות עינייך עינייך עינייך

    בלי לומר עד תום, עד תום.

     

    בין סלעים סלעים והר

    עץ בודד בודד ינום.

    מי הולך הולך אלייך

    עם ערוב ערוב היום?

     

    שני אורות בליל...

     

    בוקר בוקר עת יאור

    ואשוב אשוב מלחום,

    האמצא אמצא עדיין

    זכר זכר לחלום?

     

    שני אורות בליל...

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום שבת, 31/7/10, 09:04

       

      וידוי

       

      הידעת?

      הלב עקשן ולא מרפה.

      השכל מזמן היה מנקה

      את כל שכבות הרגש

      את התחושות המתעקשות

      את התמונות המתרפקות....

       

      הידעת?

      המקום שלך בלב

      אינו רוצה להסגר

      דלתו פתוחה עיקשות

      גם אם אחרות נפתחות.

       

      עומדת,יושבת,חושבת

      מסתובבת,נוברת ,בוחשת...

      דבר אינו עוזר

      אתה אלי תמיד חוזר.

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שבת, 31/7/10, 08:58

        טיהור הבית


        לפחות פעם בחצי שנה, חשים צורך לטהר את הבית באופן יסודי. במעבר לדירה חדשה שהכילה קודם אנרגיות של אנשים אחרים, או אחרי שמישהו בבית היה חולה. לאחר טיהור הבית התחושה היא רגועה יותר ונינוחה יותר, יש בתהליך משהו משחרר ומנקה שמותיר מרחב טהור ליהנות ממנו.

        לעיתים אנו חשים לא נעים בבית, כאילו אנו לא לבד, אנו חשים מבט עיניים בעורף, אולם איש לא נמצא עמנו ובכל זאת אנו חשים זאת. טיהור הבית הוא האמצעי היעיל כנגד תחושות אלו.

        במקרים רבים אנו חשים לא בנוח בבית, או במקום העבודה.

        מטרת הטיהור היא להפריד בין אנרגיות חיוביות לאנרגיות עודפות ואנרגיות שליליות.

        אנרגיות שליליות מגיעות למקום ,בגלל כל מיני מצבי כעס, רוגז ותסכול, לרבות פחדים וחרדות, מצויות בבית מסיבות שונות, בין אם רבנו או התווכחנו עם אנשים שונים בבית או מחוצה לו, ובין אם הבאנו אותם עמנו מבחוץ, ובין אם מכל סיבה אחרת. כך שכדי להכניס הביתה אנרגיות רעננות וחיוביות עלינו תחילה לשחרר ולפנות אנרגיות שעבר זמנן.

        מטרת הטיהור האנרגטי:

        להוציא מהבית אנרגיות מיותרות שיכולות ליצור כובד, משקל יתר על השוכנים בבית ועל ההתנהלות בו. פעמים רבות מצטברת בבית אנרגיה כבדה, בגלל חוסר אוורור, תקופה של כעסים או חולי, או אם המקום היה סגור הרבה זמן.

        לדוגמא: בתורת הפנג שואי, כשאנחנו מפנים חפצים ישנים מהבית אנחנו יוצרים מקום לצ`י לזרום באופן חופשי ולהתחדש, כך אנו מפנים בתוכנו רגשות ישנים, אנרגיות ישנות ומאפשרים לדברים חדשים להיכנס.

        טקס הטיהור נועד לשחרר את הבית מאנרגיות של חפצים ,או אנשים אחרים.לכן,לעיתים- דווקא בימים הראשונים לאחר טקס הטיהור, יש תחושה של חוסר שקט. טקס זה , ניתן לערוך לבד או עם כל בני המשפחה.

        בסיום ביצוע כל התיקונים בבית ,יש לבצע תהליך של טיהור.

        ראשית הטיהור מתחיל בניקוי פיזי של הבית .מנקים את כל פינות הבית מקורי עכביש ואבק.
        [קורי העכביש לוכדים בפינות אנרגיה עודפת, מיותרת. אבק יוצר ערפול וחוסר בהירות. כגון: דרך זכוכית מאובקת קשה לראות החוצה.]

        את טקס הטיהור,כדאי לערוך לאחר שניקית את הבית .

        בתורת ישראל נאמר על הים, שהוא "מקווה מים רבים". כן אנו יודעים שמלח סופח אליו אנרגיות עודפות על כן הוא מקור טיהור בלתי אכזב, השילוב של שניהם ביחד מעולים, והים נחשב כמטהר רב השפעה.

        הילרים רבים טובלים בים אחת לשבוע קבוע לצורך טיהור גופם בים.

        במקרים שיש בבית מתחים וחרדות, מומלץ לשטוף את הבית במי ים שיעזרו להסיר אותם.
        מלאו מיכל או בקבוק במי ים, הרטיבו בעזרתם את ריצפת הבית, בכל פינה, והשהו למספר שעות. המלח סופח אליו אנרגיות עודפות.
        לאחר מכן שוטפים היטב את הרצפות בעזרת הרבה מאוד מים טריים ונקיים. [אין לערבב במים הנקיים שום סבון או חומר אחר, שכן תפקיד המים הוא להוציא החוצה את כל המלח הטעון באנרגיות העודפות.]

        ניתן לאחר מכן להעביר שוב סחבה טבולה וסחוטה במי ים. [הסיבה למלח היא: מלח בהיותו המרכיב הדחוס והמרוכז ביותר שבו אנו משתמשים בבישול יומיומי, ונחשב לאחד היסודות החשובים ביותר לחיים, הוא הניגוד המשלים של עולם האנרגיה הבלתי נראה. ]

        ניתן להניח קעריות עם מים ומלח בפינות הבית ומתחת למיטות למספר שעות. או בכל מקום בבית שאנחנו רוצים לטהר. לאחר מספר שעות יש לשפוך את המים ,שספחו את האנרגיות העודפות לאסלה ולהוריד את המים.

        ניתן לטהר את הבית בעזרת עשן, ריח, צלילים, אור ואמצעים נוספים.

        אפשרויות לטיהור:

        *עמוד במרכז הבית,בשעה האהובה עלייך ביום, הדלק נר ואחל לעצמך מה שאתה רוצה .עבור עם הנר מחדר לחדר. ברך ברכות הקשורות לכל אזור בבית. את הברכות יש אמור בקול רם. נרות עושים הפרדה אנרגטית, יוצרים חמימות, אור ואווירה. כשמדליקים נר הוא סופח אליו אנרגיות עודפות וריחות לא נעימים ומעלה את האנרגיה כלפי מעלה.

        *הדלק קטורת, או פזר בבית כל ריח אחר שיוסיף להרגשה . קטורת של מור ולבונה, שימשה בבית המקדש לטיהור. קטורת שמדליקים בבית מטהרת ויוצרת ריח נעים ואווירה.

        *השמע מוזיקה שאתה אוהב כדי לתרום לאווירה.

        *הדלק עלי מרווה יבשים. מרווה או רודה (בקבלה)- הוא צמח שמטהר את הגוף כששותים אותו כחליטה ומטהר את המרחב הפיזי כשמבעירים אותו ויוצרים עשן.
        מנהג יצירת עשן לטיהור הבית בעזרת מרווה מקורו מהאינדיאנים, ורודה לקוח מהקבלה.
        מרווה מנקה מהבית את האנרגיות המיותרות והאנרגיות החיוביות נשארות.
        לוקחים חופן מרווה יבשה או רודה, שמים במחבת, מבעירים את המרווה בעזרת גפרור עד שנוצר עשן. או אם הצמח טרי, שמים את המחבת על הכיריים, מחממים עד שהוא מתייבש במחבת ומתחיל להישרף, השריפה יוצרת עשן.
        עוברים את כל פינות הבית, סביב-סביב, עם עשן המרווה. סוגרים את הבית לשעה, לאחר מכן פותחים ומאווררים.

        *ניתן לעשות את טיהור הבית ,בעזרת ריח שמנים אתריים, השמנים האתריים, הם תמציות שמיוצרות מצמחים .האיכות שלהם בכך שהם נדיפים ומשחררים ריח החוצה. לכל שמן יש השפעה אחרת.
        השימוש בהם מומלץ ומקובל באמצעות מבער.
        מדליקים נר, מניחים אותו במקום המיועד לו במבער השמנים, במיכל המבער שמים מים וכחמש טיפות שמן אתרי. כשהמים מתחממים, השמן מפיץ את ריחו בבית.
        [חלק מהשמנים האתריים אינם מומלצים לנשים בהריון ולתינוקות עד גיל 3, על כן יש להיוועץ קודם לשימוש בהם במידה ויש תינוקות או נשים בהריון.]

        *ניתן להשתמש בפעמונים הטיבטיים הם בעלי תדר שיוצר הרמוניה. משתמשים בהם לאיזון ופתיחת צ`קרות, לניקוי הילות, לטיהור וכדי לאזן את התדרים בבית ולנקות את האנרגיה.
        עוברים עם הפעמונים בכל הבית, מצלצלים בהם ופיזור הצליל באוויר הוא שמשנה את התדר האנרגטי.
        אפשר להפעיל את צליל הפעמונים בפינות חסומות בבית.

        טקס קצר יותר אפשרי ניתן לבצע לאחר שהלכו אורחים ששהו בבית, ובמיוחד עם האווירה לא הייתה נעימה:

        *אוורור הבית.
        *פיזור ריח נעים
        *הדלקת נר- יש לתת לנר לבעור עד הסוף.



        4 פעמים בשנה יש לערוך טקס של טיהור/איזון הבית לפי עונות השנה.

        *בראש השנה כתחילת הסתיו.
        *חנוכה -בתחילת החורף.
        פסח -עם תחילת האביב.
        ובשבועות- תחילת הקיץ.

        כל מה שצריך לעשות ,הוא לנקות את הבית .לסדר בלגן שצברנו בתקופה האחרונה.להדליק נר ריחני או מספר נרות בגוונים תואמים לאלמנטים ולאחר שברכת את עצמך- להניח לנרות לבעור עד כלות. טקס כזה "שורף" את האנרגיות הישנות ומטעין את הבית באנרגיות חדשות.

        מומלץ להשאיר חלון פתוח כשעה אחרי שכבו הנרות.

        טיהור הבית בעזרת רייקי
        אנרגיות הרייקי מיועדות לטיפול טיהור וריפוי של עצמנו, וכן של המרחב העוטף אותנו.כגון ההילה שלנו, ומיועד לטיפול באחרים. סמלי רייקי שונים יוצרים בין היתר, טיהור והגנה, לכן אפשר לצייר אותם אנרגטית - בכניסה לבית, בכל פתחי הבית ובפינות החדרים.

        דרג את התוכן:
          7 תגובות   יום שישי , 30/7/10, 19:13

          מאין הנשמה באה,לאן הולכת ומה קורה כשהיא חוזרת

           

          למה אדם מת לא יכול לראות? הרי יש לו עיניים. ולמה הוא לא יכול ללכת? הרי יש לו רגליים. יש, מסתבר, משהו אחר המפעיל אותו - הנשמה. וכמו שהגוף בא ממקום כלשהו[ מזרע וביצית], כך גם הנשמה,באה והולכת למקום כלשהו. הגוף הוא רק לבוש, כמו שאומר האר"י.

           

          עד לפני עשור או שניים, הרבה לפני עידן הניו-אייג', גלגול הנשמות נתפס כתופעה מיסטית השייכת לתרבויות אחרות. האמונה בגלגול נשמות נפוצה במזרח והיא מעיקרי תורת הבודהיזם או היוגה, ובשנים האחרונות הפכה ממש לאופנה במערב.

           גם בתרבויות ובדתות אחרות (במיוחד אצל הדרוזים, למשל) ידועה ומוכרת תופעת גלגול הנשמות. אבל הם לומדים את זה בעיקר מהמציאות, ממחקרים שונים וממקרים מפתיעים בהם ילד טוען שהוא גלגול של מישהו אחר ואף נותן שלל הוכחות. כך, לדוגמה, מאמינים הדרוזים שאין סוף לגלגולים, וברגע שאדם מסוים נפטר - נולד תינוק אחר עם אותה נשמה.

          ביהדות,עניין גלגול הנשמות הוא אחד מיסודותיה. יש את כתבי חז"ל והמקובלים שלפי האמונה נכתבו ברוח הקודש, והם מפרטים בדיוק רב, מעמיק ומסודר את נושא הגלגולים, כולל ההיגיון שעומד מאחוריהם.שהרי אם העולם הבא לא קיים ,ואחרי המוות הנשמה פשוט נעלמת - מהי התכלית? התשובה היא:מה שלא הספקנו לתקן בעולם הזה - נהיה עלולים לחזור ולתקן  בגלגול חדש. קיים גם שלב ביניים, שבו נשמה שחטאה עולה למעלה ושם מחליטים לזכך אותה באמצעים אחרים בעולם הבא, ולאו דווקא על ידי גלגול מחדש. רק לאחר מכן ,עוברת הנשמה לגן עדן, שהרי זוהי תכלית הבריאה, ושם מקבל האדם את שכרו על כל המצוות והמעשים הטובים שעשה כאן.

           

          על פי אמונה זו, אנו חיים יותר מפעם אחת, ואנו שבים ומתגלגלים כל פעם מחדש בחיים חדשים, למרות שאיננו זוכרים זאת. רשמי החיים הקודמים נשארים חבויים בתת-ההכרה שלנו, והם פורצים החוצה להכרה בכל פעם שישנו מצב המעורר אותם. למשל: ביקור במקום מסוים תוך תחושה שכבר היינו שם - דז'ה-וי, או מפגש עם אדם מסוים שנדמה שאנו מכירים ומעולם לא נפרדנו.

           

          הסיבה לגלגול הנשמות היא הצורך לשוב ולתקן ליקויים מחיים קודמים ,בדרך החיים ובאישיות שלנו, כתוצאה מכך "שצברנו קרמה" שלילית. משום כך גם "הבלגן" בחיי רבים, אשר פעמים רבות חשים שהם בעלי אישיות בוגרת יותר רגשית ונפשית ואינם מבינים מדוע עליהם לחיות חיים "שאינם שייכים להם".

           

          מהלך החיים והתיקון אותו תעבור הנשמה בחיים אלו, הינם בחירה ראשונית הנעשית עוד בטרם לידת הנשמה .ככל שהסבל רב יותר ,כך רב יותר התיקון. על פי אמונת גלגול הנשמות ,הנשמה היא שבוחרת לה את החיים החדשים, כלומר את המקום וההורים שלהם היא תיוולד  והיא נקשרת לחייה החדשים ברגע ההפריה. עד החודש השלישי היא עוד יכולה "להתחרט", ולכן ריבוי ההפלות עד חודש זה, כל עוד היא ברחם האם היא עדיין במודעות חלקית על חייה הקודמים, וברגע הלידה היא שוכחת.

           

          האם ניתן לזכור מה היינו בגלגול הקודם? יש מדענים הטוענים שניתן לעשות זאת באמצעות הפנוט ורגרסיה, דבר המביא את המתגלגלים אפילו לדבר בשפות שכלל אינם מכירים ביומיום, אך רבים אחרים טוענים שמדובר בשיטה שאינה מדעית וודאית.

           

          על פי המסורת היהודית ברגע הלידה ,סוטר מלאך לתינוק מעל שפתו העליונה ואז הוא שוכח את כל אשר ידע. היהדות אוסרת לשחזר גלגולים. במקרים נדירים אפשר למצוא אנשים שזוכרים גלגול אחד באופן "טבעי", ובמקרים נדירים יותר ניתן למצוא שזוכרים כמה גלגולים. למה זה קורה? לפי היהדות, הקב"ה נותן להם את הזכות הזו על מנת להוכיח לספקנים שקיים גלגול נשמה.

           

          לכל אדם ישנו גוף קרמאתי ,אשר  מכיל את הידע המצוי בו לגבי כל הגלגולים הקודמים שעבר ואת הסיבות להמצאו בגוף הפיזי ,את היעוד והתיקונים שעליו לעבור ולהשלים בעולם הזה.ישנם מתקשרים ומטפלים המצליחים להוציא מידע מגוף זה ולטפל בו, ובהסתמך עליו להיעזר בו לטיפול ולמטופל. הגוף הקרמתי נמצא במרכז עמוד השדרה. הוא מכיל כאמור,את ההתנסויות, ההתניות והנושאים הקרמתים שלנו. משפיע מאד על התנהגותנו הנוכחית – באמצעות ההתניות הקרמתיות שהוא מכיל.

           

          אנחנו יודעים לא מעט על הגלגולים של דמויות תנ"כיות, ואותם גלגולים מסבירים לא מעט דברים אודותיהן. כך למשל, איוב היה בגלגולו הקודם תרח, אביו של אברהם אבינו. תרח היה עובד אלילים ומוכר פסלים, והגיע לעולם הזה שוב בדמותו של איוב על מנת לתקן את עצמו, להזדכך ולהתנקות.

           

          ולסיכום,במות יקירנו אנו יכולים להתנחם כי הנשמה עדיין קיימת. היא אמנם לא איתנו כאן בחדר, אבל בהחלט בחדר מקביל. אנחנו לא באמת נפרדים,ובהחלט נתאחד שוב. הגמרא אומרת שאסור להתאבל יותר מדי, כי זה מעיד על חוסר אמונה בהישארות הנשמה. כשבוכים יותר מדי, מעבר לחוסר האמונה שהדבר עלול לבטא, זה גורם צער עצום לנשמת הנפטר.

           

          טיפ קטן לסיום: רוצים לדעת כמה גלגולים עברתם, בהתחשב בכך שכולנו נשמות מגולגלות ואין כבר נשמות "חדשות" בעולם? הסתכלו על פרק היד שאתם לא כותבים בה. מספר הפסים, "צמידים", מתחת לכף היד שווה למספר הגלגולים שעברתם.

           

          *חלק מהמידע הובא מתוך כתבתו של דודו כהן "עד הגלגול הבא"

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום שישי , 30/7/10, 09:47

             שבת שלום ומבורך וקבלו את מתנת השבת שלי באהבה רבה:

            מתנת האנרגיות

             

            על האנרגיות סביבי

            אין לי שליטה

            הם מחוללות בי

            מרחפות אותי

            מלטפות את מכאובי.

             

            אני מקדמת אותם

            אל הילת עצמי

            מתעטפת בחומם

            מזדככת מעוצמתם.

             

            מעבירה אותם לעולם

            ככלי זך ומרומם.

             

            קחו אותם ממני

            רקדו עמם ,חוו אותם

            חושו את רפואתם

            כהרף עין

            בזהב ניצנוצם

            יביאו אהבתם לזה העולם.

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום שישי , 30/7/10, 06:58

              אתה אדריכל של העתיד או של העבר

              "תפסיק להיות האסיר של העבר שלך ותיהפך לאדריכל של העתיד שלך..."מתוך הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו".

              אורית עטיה במאמרה אומרת:"אם נתחיל להתנות את מוחנו לתרגם כל אירוע למונחים חיוביים ומחזקים, נסלק את הדאגה מחיינו לצמיתות. נפסיק להיות אסירים של העבר ונהפוך לאדריכלים של העתיד שלנו.

              יש למקד את המחשבות והאנרגיות שלנו למה שאנו רוצים ואוהבים בחיינו והשפע לא יאוחר מלהגיע אלינו.

              "אין שגיאות בחיים, אלא לימוד.אין חוויה שלילית אלא הזדמנות לצמוח, ללמוד להתקדם בדרך לשליטה עצמית. המאבק מפתח כוח. כל כאב יכול להיות מורה נהדר".

              כולנו עוברים תחנות בחיים.בחלקם נחלנו הצלחה וסיפוק ובחלקם חווינו כשלון ואכזבה.
              כעת יש את הבררה בידינו.

              לשבת ולבכות ולייסר ולהאשים אחרים ואת עצמנו או לשנס מותניים ולקחת את הירידה כמנוף לצמיחה והתחדשות.

              אם אתה יושב ומבכה את העבר, מבלי לנצלו למטרת התקדמות בחיים- אתה נעשה חולה וממורמר ומוצא את עצמך מהר מאד אסיר של דאגותיך,פחדיך ותחושות קשות העולות ממעשי ואירועי העבר.

              הבררה השנייה-להבין שאתה עובר ניסיונות כדי לקדם את עצמך ולגלות תובנות חדשות ולקחתם כגורם לרענון חייך כאן ועכשיו.

              ישנו המושג של "ירידה לצורך עליה"-כדי לעלות אתה צריך לרדת ומשם לקחת תנופה לעליה.אין מה לפחד מירידות אלו.אלא לשמוח להזדמנות .יש דברים שאיננו מבינים באותו רגע -מדוע הם קורים לנו-ולאחר מספר חודשים ואפילו שנים, אנחנו מברכים עליהם- כי בזכותם הגענו למקום שלא חשבנו שנוכל להגיע אליו.

              הדוגמא הטובה ביותר -היא המחלה ,שיכולה להיות מנוף להיכרות מחודשת עם עצמנו ועם הכוחות שלנו.רק אם נסכים להשתחרר מדפוסי מחשבה והתנהגות העבר, ונבנה לנו עולם חדש ומתאים יותר להתפתחותנו ב"כאן ועכשיו" החדש שנוצר.

              ובכן-עוד תיאוריה?לא!

              ניתן ללכת לטיפולי איזון שיקדמו מטרה זו ולהיעזר באנשים שחוו ירידות והגיעו בזכותם למקומות חדשים לגמרי.כמו ה"סיפורים" של חולי סרטן שריפאו את עצמם והגיעו למחוזות חדשים של מודעות והגשמה.

              שיהיה בהצלחה!

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום חמישי, 29/7/10, 15:36

                בתולה-נסיך המטבעות-שפע,איכות ואסטטיות

                23אוגוסט - 22 ספטמבר
                חודש אלול. הם בעלי יסוד עפר
                חודש אלול.פרק התהילים: פרק צ"ד
                בפריסה רפואית יהיו האיברים:מעיים ,טחול
                הצבע השייך למזל בתולה - כחול כהה (נייבי) וחיוור.
                מזלות מתאימים : שור ובתולה

                אנשים אלה אינם בוחלים בשום דרך אל העושר,ניחנו בערמומיות וחוכמה רבה.אוהבים כבוד ויעשו הכול כדי לקבלו.בעלי רצון לעזור ולתמוך בסובבים אותם,אך ידרשו כבוד בתמורה.
                בני מזל בתולה - מושכים, שיטתיים, מאורגנים וחדי עין. היכולת שלכם להגיע לשורשה של בעיה גורם לכם להיות היועץ האהוב על כולם. בררן, עוקצני. ההרגל הרע שלכם להשתלט על כל שיחה יכול לגרום לכם להכנס לרשימה השחורה בכל המסיבות ברחבי העיר.

                רמה גבוהה ביותר של אינטיליגנציה רוחנית .כאשר מדברים על יכולת השינוי הכוונה ,היא לטרנספורמציה של ממש.במילים שונות אפשר לכנות אותה יכולת ההמרה .והכוונה היא ליכולת לשנות מצב נתון או להופכו למצב נתון .בלשון המקורות ,זוהי בדיוק אותה יכולת לשנות את רוע הגזרה

                יכולת הבקשה - זוהי יכולת שדורשת משמעת רוחנית רצינת ביותר.הכוונה כמובן ליכולת של בני מזל מסויים לבקש למען הזולת . יכולת זו נחשבת ליקרת המציאות גם היא , וידועה בפילוסופיה המיסטית בשם:יכולת הברכה או יכולת האמירה.

                תכונות חיוביות: צניעות, ביישנות, קפדנות, אחראיים, מעשיות, התמדה, חשיבה שכלתנית, מוכנות.

                תכונות שליליות כאשר הן מוקצנות: טרחנות, דאגנות, ביקורתיות, לוחמנות, שמרנות ופרפקציוניסטיות.

                בני מזל בתולה מאוד קשובים לצרכי הסובבים אותם ויודעים לתמרן בין הבעיות הנקרות בדרכם. הם אוהבים לעזור לאנשים אחרים אך לא אוהבים לעשות זאת באור הזרקורים אלא בהיחבא.

                בני מזל בתולה הם אנשים דקדקניים, מעשיים ושואפים לשלמות, פרפקציוניסטים. הם לא אוהבים ביצוע כושל וחוסר ארגון.

                לעיתים נדמה יותר כי הם יותר מדי בררניים. למרות זאת, אם ברצונכם שהמשימה תבוצע כיאות, ראשית תשיגו בן או בת מזל בתולה שלא יהיו מוכנים להתפשר על אופן הביצוע והתוצאות.

                לעיתים נדירות תמצאו אותם עצלים המתרצים זאת ברמת הדרישות הגבוהות שלהם עצמם... אך עצלות היא לא תכונה המאפיינת בני מזל בתולה.

                על מנת להרגיש טוב עם עצמם הם חייבים לתת מעצמם לאחרים ואפילו לשרת אחרים. הם אוהבים לנצל את המוח האנליטי שלהם לצורך כך.

                נראה אותם שנונים ובחברת ידידים וכיף להיות עימם אך לפעמים הם עלולים להיות גם עוקצניים.

                בני מזל בתולה הם דאגנים ולכן גם נוטים להיות היפוכונדרים.

                בני מזל בתולה הם גם מאוד חומריים ואוהבים לרכוש דברים רק באיכות הגבוהה ביותר, בגלל שאיפתם לשלמות, לעיתים הם יעדיפו להישאר בלי מאשר לרכוש מוצר שאינו באיכות הטובה ביותר.


                בתולה. באהבה וזוגיות:

                באהבה בני מזל בתולה הם דקדקניים מתמיד... הם גם מעשיים והגיוניים הרבה יותר מרומנטיים.

                יש להם פתיל עם זמן בערה ארוך בכל מה שנוגע למעשי אהבה. הם אינם ממהרים להיכנס למיטה ואוהבים שדברים יתפתחו לאט ובהדרגה, כולל משחקים מקדימים שיכולים להארך שעות. לעיתים, בגלל הדקדקנות והמעשיות שלהם הם עלולים לגרום לסיום הקשר הרומנטי שלהם היות והם לא ממהרים לגלות את חושניותם.

                הם לא אוהבים לדבר על רגשות עמוקים, למעט עם מאהבים שהם בוטחים בהם מספיק לחשוף את נבכי נשמתם.

                כל מי שמעוניין לשמור עימם על קשר לאורך זמן, בין אם זה מאהב או ידיד, עליו להתמיד ולתת להם את מרחב הזמן שהם זקוקים לו לצורך התאקלמות בקשר.

                ברגע שבני מזל בתולה בחרו בבן או בת זוג, הם מאוד נאמנים לו וישקיעו את מלוא מרצם וכישוריהם בקשר, על מנת שיצליח.

                בעל יכולות טכניות רבות, משיכה למדעים מדויקים, שקידה, חיסכון ואיפוק. הוא טיפוס מעשי, ענייני ופונקציונלי וכך גם יהיה יחסו לכסף ולשייך לו. לא זורק בקלות דברים, נוטה לתקן כל דבר, שמרן, סגפן, ונוטה לקמצנות ובודאי שלא יוציא כספים על הנאות עבור עצמו. הוא איש המבצעים, נמלה חרוצה שחוסכת כל שקל ובעל אמונה שכסף גדול מתחיל מחיסכון של פרוטה לפרוטה. לכן הוא גם מאוד יעיל בהתנהלות שלו עם כסף.

                בשביל כסף מוכן לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה כי צריך, וגם הוא כמו השור, יעדיף מקום עבודה קבוע, העיקר שיוכל לתת בו מעצמו ולהביא תועלת. מקריבן עבור אחרים, כמו דור ההורים שלנו שעשו הכל על מנת שלנו הילדים יהיה הכל, ואם כבר יקנו לו מתנה ליום ההולדת יגיד: "בשביל מה הייתם צריכים".

                כסף לחלוטין לא לחשוב לו כמטרה, אלא רק כאמצעי ועבור אחרים, ויהיה עליו ללמוד שכסף בכל זאת יעזור לו בשגשוג ושיפור איכות חייו.

                אבני הקריסטל המתאימים למזל:

                קרנליאן - אודם
                אבן של אמביציה והנעה. נותנת השראה לביטחון חיובי ואומץ. ממריצה, מפעילה ומפיחה מרץ לכוח אישי. חושפת כישרונות חבויים. מגינה על המשתמש מפני רגשות שליליים. מזכירה לאדם, שעליו להיות "כאן ועכשיו". יוצרת מאזן רגשי ולכן טובה למי שקשה לו לחוות רגשות. עוזרת לאסטמה וללחץ דם.
                אחת מאבני החושן אותו לבש הכהן הגדול.



                אמזוניט
                יוצרת הרמוניה עדינה לצאקרת הלב והגרון. בעלת אנרגיות גבריות ונשיות. מיישרת את כל הצאקרות מביאה את הנושא אותה חזרה "למקום של כוח" בו הוא יכול לזהות את כוחו. נותנת כושר עמידה, אמונה ורחמים. מגבירה את יכולת הביטוי, שמחת החיים והיצירתיות.

                מזל זה מייצג סדר, ארגון, צורך בניקיון, הגיינה, מילוי חובות אישיים וברמה מאוחרת יותר גם חובות חברתיים. היכולת לפתח שיגרה, התפתחות המנטליות, היכולת לקבל מרות וסמכות מבחוץ וצניעות. זה שלב ייני בהתפתחות הילד שלאחר השלב הקודם שבו הוא חש במרכז וחווה את עצמו כמלך או כשחקן ראשי על הבמה שלו, הוא מגלה לפתע שיש חוקים אחרים למשחק. במידה והוא רוצה לשרוד הוא חייב לפתח מערכת יחסים מובנית ומוגדרת עם הסביבה שבה הוא חי ופועל. הוא נדרש למלא חובות אישיים: רחצה, סדר יום קבוע, תזונה סדירה, הכנת שיעורים בבית הספר, היכולת לקבל הוראות ומרות מהורים, אחים בוגרים, גננת, מורים וכו' שהם לא תמיד נעימות או מתגמלות, שהן בגדר חובה ואחריות אישית כלפי עצמו וכלפי האחר.
                זה שלב קשה בהתפתחות האישית מכיוון שהוא מהווה מעין "נפילה" ממרכז הבמה להכרה שיש שחקנים נוספים על המגרש הזה בעלי זכויות זהות או יתירות. שלב שעוסק בהבנה של תפקוד הגוף ברמה הפיזית, משמעות של הגיינה, ניקיון וסדר. הכרה בכך שהחברה בנויה מהיררכיה, שאין בה שוויון כוחות. שלמעשה כל אחד הוא בורג בתוך מכונה ענקית. זה שלב של חריצות ועמלנות שבו הילד או האדם נדרש להיות יצרני כדי לספק את צרכי עצמו וכדי להיות חלק מהחברה סביבו.
                התרחקות של העצמי מהמיניות לטובת השתלבות בחברה ובניה של יכולת מנטלית שהיא לא יצירתית אלא ריאקטיבית - יודע להגיב נכון על גירויים מבלי לפתח יצירתיות משל עצמי.
                פרויד הגדיר שלב זה כשלב החביון, שבו מותמרים הצרכים המיניים לצרכים והישגים לימודיים וחברתיים. לשלב זה מתלווה ההתפתחות הקוגניטיבית המואצת שמפתחת אצל הילד יכולת להתייחס באופן יותר רציונאלי ומאורגן למטלות ולמשימות שלפניו.

                דרג את התוכן:
                  6 תגובות   יום חמישי, 29/7/10, 04:41

                  ברוך אתה...פוקח עיוורים

                  בברכות השחר אנו מברכים ברכה זו. כשאנו מתעוררים בבוקר אנו מודים לקב"ה שנותן לנו לראות, את העולם הגשמי שסביבו ואת העולם הרוחני, את היכולת לראות את פנימיותם של הדברים, אנו מודים לה' שהאיר את עינינו להבין משהו מגדולתו וחסדיו וללכת בדרכיו.


                  בעת השינה העיניים אינן מתפקדות, וחוש הראיה שלנו לא פועל, גם אלה הנוהגים לישון כשעיניהם פתוחות מעט, אינם רואים את המתרחש סביבם, עד לעת היקיצה.


                  פן אחד של הברכה - היא ההודיה לקב"ה על שהחזיר לנו את יכולת הראיה.

                  בפן השני,ברובד רוחני -מהות הברכה היא הודיה על יכול הראיה השכלית, על יכולת ההתבוננות לראות את מעשי השם בכל הבריאה.


                  יכול אדם להיות לו ראיה גשמית מושלמת אולם אינו מסוגל לראות ברוחניות כלל, נעלמים מעיניו חסדי השם והשגחתו הפרטית על ברואיו. מבחינה מסוימת הוא נמצא באפילה רוחנית לראות את העולם שסביבו- כיצד ניכרת בו בכל פינה חותמת יוצרו.
                  ומה לגבי האדם החילוני?


                  אתה פוקח את עינך ואתה בוחר איך לראות את העולם ,אחרי שכמובן אתה מודה לאלוקים או למי שתרצה על כך שפיזית אתה רואה.


                  אתה יכול להרכיב שני סוגי עדשות למשקפיך:


                  עדשות ורודות:לראות את העולם במבט חיובי מהבוקר.לראות את זריחת החמה והיופי הפיזי סביבך והרוחני.לחשוב חיובי ולהיות אופטימי.


                  אתה יכול לשים עדשות קהות ולצבוע את עולמך בשחור.לראות עננים מאיימים ובכל חשיבה להכניס קדרות.
                  אתה מחליט איך תראה את עולמך בגשמיות או ברוחניות.זהו חופש הבחירה שאתה מקבל בקר בוקר עם פקיחת עיניך.
                  ומה שהעיניים רואות...לשם הרגלים הולכות...


                  אני מברכת אותך להרכיב מידי בוקר את משקפי האופטימיות והאושר ולמגנט את כל הדברים הטובים שאתה מעוניין לחייך...
                  בהצלחה!

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום רביעי, 28/7/10, 14:06

                    לזכר חללי ניצולי השואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית[הורים,אחים,אחיות,בנים ובנות],שחוו על בשרם את אימי השואה.
                    לזכרם של אלו אשר אין מי שיפקוד את קברם והכרזת רצון להקים פרויקט של אימוץ משפחות לחללים אלו לפקדם בקברם כאות של כבוד ושימור זכרם.
                    רעיון שהועלה ע"י ידידי נוישפיל עמיקם והחלטתי להניף אותו כזכר למשפחתי שנרצחה ברובה באושוויץ ע"י המרצחים ימ"ש.

                     

                    פתחתי בלוג בתפוז,אשמח להשתתפות רעיונות ובעקר הבעת רצון לאמץ חלל אמיץ של צהל משרידי  השואה.הכל התנדבותי וללא כל מטרה מלבד לתת מקום וביטוי להערכה אמיתית לאלו שמגיע!!!!!

                     

                    http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=esti2011

                    מיתוס הגבורה של ניצולי השואה  במלחמת העצמאות

                     

                    לזיכרון אותם צעירים מעטים אשר שרדו את השואה,גברים ונשים ונשארו יחידים ממשפחתם.הם חוו את מאורעות השואה על בשרם בגטאות,במחנות השמדה,במסתור או כפרטיזנים,עלו ארצה בתום מלחמת העולם השנייה ,לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.במותם היו אנשים אלה לגשר אנושי בין שואה לתקומה של עמנו,הורם "נצר אחרון" -מפעל להנצחת ניצולי שואה שנהרגו במלחמת השחרור.יהודה שטרנפלד הוא יוזם אנדרטת "נצר אחרון" ביער המגינים. רעיון "השביל המחבר" בין "יד ושם" לבין הר הרצל נולד ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, בראשותו של מר אריה מועלם, דאז ראש היחידה.

                     

                    275 חללי מלחמת השחרור, שהיו ניצולי שואה, רשומים במשרד הביטחון. רבים מהניצולים עלו לישראל וגויסו מיד לצה"ל. חלקם איבדו בשואה את כל משפחתם, ומותם סתם את הגולל על המשכיות המשפחה. אלה נקראו "נצר אחרון", והוקם לזכרם אתר הנצחה מיוחד.

                     

                    "השביל המחבר" הינו שביל המחבר שני צדדים של הר הרצל. השביל מסמן את החיבור של שתי הנקודות המרכזיות בהיסטורית עם ישראל- שואה ותקומה. השביל המחבר בין "יד ושם" לבין הר הרצל נועד להנציח את סיפורם של אלו אשר נותרו לבדם מכל משפחתם האהובה שנספתה בשואה. אותם אלו, אשר הגיעו ארצה כואבים אך נחושים להלחם על זכותם לבית- מדינה, ונפלו בהילחמם על זכותם זו. עם נפילתם בקרב על תקומת הארץ, תם סיפור חייהם של חללי נצר אחרון, ולא בכדי, נקבע מועד קיום צעדת "השביל המחבר", לימים שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

                     

                    בשנת 2004, שנה לאחר חניכת השביל,  נחנכה האנדרטה לחללי הנצר האחרון. האנדרטה, פרי יצירתו של מיכה אולמן בנויה שני חלקים: האחד הוא "הבית"- מבנה של בית אבן שנעקר ממקומו והוטח אל הקרקע והחלק השני, הנו "קיר השמות"- חזיתו העקורה של הבית, עלילה חקוקים שמות הנופלים- הנצר האחרון. שני חלקי האנדרטה, זה לצד זה, נראים גם כאנייה- במקרה זה אוניית מעפילים בדרכה מאירופה לארץ ישראל. כל אלו מבטאים ומתחברים למשמעות "השביל המחבר".

                     

                     

                    בעצרת זיכרון שנערכה שם אמר, בזמנו, ראש הממשלה אריאל שרון: "תמונות רבות נחרטו בזיכרוני במהלך המאבק על תקומתה של מדינת ישראל, ואולם זאת חרטה בי את רישומה העמוק במיוחד: יום שרב כבד. כרם זיתים ליד חולדה העתיקה. מחלקתי ואני שרועים על הקרקע, מתחת לעצי הזית, דרוכים ומהורהרים בטרם קרב. לפתע, בסמוך לנו, עוצרת שיירת משאיות, מתוכם יורדים מגויסים חדשים. פניהם חיוורים במקצת, זרים למראה, ספרות טבועות על ידיהם. הם החליפו את בגדיהם, ניסו להתאים מדים וקיבלו את נשקם. בשקט מופתי. בדממה כמעט. הם הגיעו אלינו ממחנות המוות באירופה, דרך גבולות חסומים, באוניות מעפילים רעועות, ושוב למחנות ההסגר בקפריסין ומשם באוניות היישר לחזית. איש מהם לא התלונן, איש מהם לא מחה בקריאה: תנו לנו לפחות לנשום מעט אחרי השנים הנוראות שעברנו, כאילו הבינו שזהו עוד קרב על הקיום היהודי".

                     

                    בספר הזיכרון באישי של אברהם אביאל ,ניצול גטו ראדון ,אשר שירת בגדוד השישי של הפלמ"ח נכתבו דבריו הבאים:

                    "בנוטלו את תרמילו ,חש לרגע,כי הנה שב אליו תרמיל נדודיו-חברו הטוב שליווה אותו בנאמנות כל אותה הדרך הארוכה עד בואו הלום.בהתפכחו,הרהר,מה שונה  תרמילו הנוכחי מקודמו.בימים בהם עזב את ביתו שעלה בלהבות לבלי שוב,כדי להציל את חייו-כדי להישרד.עתה יוצא הוא כדי להרחיק את האש מביתו ,כדי להגן על בית חלומותיו,למען יהיה לו לאן לחזור.בימים אלה לא נותרה עוד נפש חיה בביתו הבוער,עתה הותיר אחריו חיים המקפלים בתוכם תקוות דורות ,מאווייו האישיים,שיש בהם כדי להצמיח חיים חדשים על אותו עץ כרות ראש,שחיים נגדעו ממנו".

                     

                    משום מה לא העלו על נס את הקרבתם של ניצולים אלה ותרומתם במלחמת העצמאות.מיתוס השורד,אשר המשיך להלחם למען עצמאותו לאחר ששרד שואה במקום לשקם עצמו ו"לנוח"-לא נכנס למקום ראוי במיתוס המלחמה והגבורה של צה"ל.העדיפו להעלות על נס את הצבר החסון והלוחם על פניהם.עובדה זו מקוממת וראויה לתיקון  בלימודי ההיסטוריה של תקומת מדינתנו.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 28/7/10, 12:34

                      במעבדת חיי

                       

                      מתבוננת מהצד,מעכלת

                      את תקופת השקט

                      לאחר הסער.

                       

                      אוספת דגימות למבחנותיי

                      ורואה את הרימה והתולעה

                      התוצר.

                       

                      הנח לי לרוות

                      נשמת מעבדת חיי

                      הב לי לרשום

                      תוצאות מחקריי.

                       

                      אך שלא כדגימות מהחיי

                      דגימותיך נטולות מבע

                      מצהירות צעקתם

                      על הניסיון שנגמר.

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שלישי, 27/7/10, 21:46

                        לדעת לקבל את  האמת

                        אחת מהסיבות לכך שאנשים נתקעים בטעויות שלהם, נובעת מכך שהאגו שלהם גורם לכך שהם לא יהיו מסוגלים להעביר על עצמם ביקורת באובייקטיביות, מה שגורר לכך, שהם אינם מסוגלים לקבל את העובדה שאולי הם טועים, דבר הגורר לכך שאינם יודעים לקבל את האמת ,ממי שאמרה.

                        הפחד לומר או לשמוע את האמת, אומר הרב ברג, הוא המחסום המכשיל הגדול ביותר שאתו אנו מתמודדים, כשאנו משתוקקים לחוות מערכות יחסים ממלאות, כנות ומלאות אהבה. כשאנחנו מסתירים דבר מה, אותו דבר מה יוצר פירוד בינינו לבין האדם האחר. אם אנחנו לא פתוחים לשמוע את מה שיש לאחרים לומר לנו מבלי להגיב או לקחת אותם באופן אישי, אנחנו מרחיקים את עצמנו מאנשים אלה.

                        תמיד קל יותר לומר לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע. לעיתים קרובות יותר נוח להסכים עם מישהו, גם אם אנחנו לא באמת מסכימים עמוק בפנים. ומכיוון שההתמודדות עם אמיתות כואבות בנוגע לעצמנו מפחידה במידה זהה, החברים ובני המשפחה שלנו יכולים להרגיש שעליהם לומר לנו רק מה שאנחנו רוצים לשמוע.

                        החכם- רוצה כל הזמן להיות טוב יותר. הוא מקבל את האמת ממי שאמרה, לא כדי לתת קרדיט לאומר אותה אלא בשביל עצמו. החכם- רוצה לשפר את עצמו בשביל עצמו, הוא הראשון שמרוויח מכך. לכן החכם-ידע לוותר על הכבוד והאגו של עצמו ,וידע לקבל את האמת ממי שאמרה.

                        לא לחינם נאמר "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים) ולא לחינם נאמר "איזהו חכם, הלומד מכל האדם" (מסכת אבות). כי החכם יודע ומסוגל ללמוד מכל דבר. החכם מוצא בכל דבר את ההזדמנות להחכים. החכם שמח מכך שיש לו הזדמנות להחכים ולהשתפר.

                        היום, כשעליכם לומר את האמת, אזרו את האומץ לפתוח את לבכם כמו גם את פיכם. וכאשר עליכם לשמוע את האמת, אזרו את הכוח לפתוח את אוזניכם ולסגור את פיכם.


                        אמרות כנף על אמת ושקר:

                        *השימוש בשקר או בהעלמת עובדות נועד לחפות על שגיאה - להגן על תדמית עצמית, על אגו, מפני חשיפתו בציבור של מי ששגה.(דיוגינס) *מדבר שקר תרחק(שמות)

                        *להשיג את האמת אפשר בשעה אחת, להחזיקה - דרוש מאבק כל החיים.(הסבא מנוברדהוק)

                        *בערות פחות רחוקה מהאמת מאשר דעה קדומה.(דידרו)

                        *השקרים האכזריים ביותר נאמרים לעיתים קרובות בדממה.(דיוגינס)

                        דרג את התוכן:
                          8 תגובות   יום שלישי, 27/7/10, 10:47

                          לא מצליחה להגיב לך בדרך הרגילה.רק רוצה לומר לך שכל כך ריגשת אותי בכתיבתך ומפרסמת את שירך.אלפי כוכבים.

                           כתב את זה מישהו לרוץ איתו ולא אני....

                           

                          אני בדרכיי האלוהים, בנתיביו, ואני חש בו

                          ממבט הציפור, אני מריח את קרבתו,

                          כשהוא נושם ונושף,

                          ואת כאן למעלה,

                          כבר חציתי אותו אין ספור,

                          סובבתי את העולם לחלקיו,

                          תהיתי על כל שלוחותיו,

                          עליתי וירדתי בנתיביו,

                          ואת כאן למעלה,

                          בבדידות של הניסים,

                          של רודפי אופק עיקשים,

                          של כל המילים שבעולם,

                          שהתאבדו כאן לכדי ענן,  

                          את כאן למעלה, 

                          ניתקת בהדרגה מעלומיי,

                          כאילו שהזמן מלטש אותך,

                          שכבה אחר שכבה,

                          מפשיט אותך מגעגועי,

                          עכשיו, כאן למעלה

                          כשאלוהים מטלטל בעוז את המטוס

                          והכתב נמרח, אני תוהה לשם מה,

                          ומתי

                          וכמה עוד

                          ואיך אני אדע, כשאת אומרת שאת אוהבת

                          איך אני אשמע

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS