כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 2/2011

    2 תגובות   יום שני, 28/2/11, 22:54

    אחשורוש-חכם,טיפש או תחמן?

    אחשורוש היה המלך ששלט באימפריה הפרסית מהודו ועד כוש, אשר כללה 127 מדינות, על פי סיפור המעשה שבמגילת אסתר. אחשורוש נזכר גם בספר עזרא "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם". אולם קיים ספק אם מדובר באותו מלך.

    אחשוורוש מלך על העולם כולו, ומלכותו הייתה באופן של התפשטות -הוא השתמש בכלי המקדש ובגדי כהונה, וישב על כסא שלמה וכו', ומצד גודל התפשטותו היה ביכולתו לערוך משתה במשך "שמונים ומאת יום"21-שמטרתו הייתה להראות "את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו של אחשוורוש.

    אחשוורוש - מוצג כמלך שתיין, רודף נשים ותענוגות. למרות עושרו,הוא אינו מצליח לשלוט בממלכתו. הוא אדם שלא יודע את מגבלות הכוח, ועם כל צבאו האדיר הוא לא מצליח במלחמתו עם היוונים ונהרג בידי אנשי החצר שלו, על משכבו. הפן החיובי שבו, שהוא מתגלה כמלך סובלן ופרגמאטי, המשתדל לרצות אל כולם, ואין לו עניין בעריצות לשמה. ישנן דעות לכאן ולכאן-האם היה מלך טיפש שנגרר אחרי המן, או מלך ערמומי. יש הבוחרים לקבוע שהיה מלך הפכפך - או במילים אחרות - אינטרסנט, ותמרן את כולם לרצונו בלא אידיאלים מסוימים. אחשוורוש ידע היטב לתמרן את האישים ואת המצבים המשתנים לטובת שלטונו ולחזק את מעמדו האבסולוטי. הוא טיפח את המן ומינה אותו לראש הממשלה ובעזרתו חיסל את ראשי שש המשפחות המיוחסות, שהיו שותפות לשלטון. כאשר התגלתה לו אי אמינותו ואי נאמנותו של המן, חיסל גם אותו. טיפש אינו מסוגל לתמרן כך עניינים ויחסים בין-אישיים ברמה כזו. מסירת גורל היהודים בידי המן להשמדה, אינה מצביעה בהכרח על טיפשות אלא על רשעות. "אחשוורוש שנא את ישראל יותר מהמן הרשע" .
    אחשורוש התעניין בעיקר בנעשה בארמונו. לאורך המגילה הוא מארגן מספר רב של משתאות בארמון. בנוסף הוא אוסף את כל נערות הממלכה כדי לבחור מהן את אשתו במקום ושתי-כשהוא בוחר באסתר,ומקים "בית נשים" ו"בית פילגשים".

    במאמרו מעלה חיים נבון את המסר אנטי-נשי שבמגילה: "להיות כל איש שורר בביתו" - האיש, הגבר, צריך לשלוט בביתו ובמשפחתו. אחשוורוש, המלך האוויל, אשר המגילה שמה אותו ללעג ולקלס. מלך שלא מצליח לקיים יחסי משפחה נורמאליים בתוך ביתו, מנסה להכתיב למיליונים איך ינהלו את חיי המשפחה שלהם. הגדרה נוקשה של יחסים היררכיים בתוך המשפחה היא נחלת אחשוורוש וההולכים בדרכו, ולא נחלתם של מרדכי ובניו.
    נשות המלך אחשוורוש היו צריכות לעבור טירונות קוסמטית משפילה. חודשים ארוכים הן התפלשו בתכשירי איפור וטיפוח, שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בבשמים ובתמרוקי הנשים. בחצר אחשוורוש התייחסו לנשים כגופות מהלכות. דואגים לטפח את מראה גופן, ובו בזמן חונקים את אישיותן.
    אחשוורוש עסק גם במינויים: הוא ממנה את המן לראש השרים, אולם בעקבות האירועים המתוארים במגילה המן נתלה ומרדכי היהודי ממונה במקומו. פה ושם מסופר במגילה גם על פעולות של אחשורוש מחוץ לתחומי שושן הבירה, כגון הטלת מסים.

    לסיכום,אחשורוש מייצג את השלטון הפרסי: רדיפה אחר החומריות, ראוותנות, מצבי רוח, השתייה כדת ,את טבעת החותם - מי שבידו טבעת המלך רשאי לעשות כפי רצונו .

    ומעט באווירה פורימית:

    שיר הסריסים /נתן אלטרמן

    נעמד בתור
    מפנים ומאחור
    נסתדר לפי הכרס
    ונשיר לנו שיר ערש ,בום, בום, בום...

    חשותנא שמי,
    ומחוטא זה אני.
    חשותנא ומחוטא
    מלמדים גם את מזמוטא. בום-בום-בום...

    קורקבנא שמי
    וכרכשתא זה אני
    קורקבנא וכרכשתא
    לקהל אומרים "טפשת".בום-בום-בום...

    אחשורוש תינוק
    מסדר לו פיב אוקלוק
    ושותה לו שם למטה
    עם המן ועם ויזתא

    בום, בום, בום...

    וכטוב לבו
    אחשורוש אמר לי: בוא
    בוא חביבהל'ה כרכשתי
    ותאמר לגברת ושתי.בום, בום, בום...

    שתאיר פנים
    שתראה למזמנים
    לכלנו סאווה, סאווה
    את שמלת אמנו חוה. בום, בום, בום...

    גלי, גלי, גל
    זה היה אחד סקנדל -
    ושתי מחדרה ירדה
    וסדרה לו עד דלא ידע. בום, בום, בום...

    היא אמרה לו כך:
    אויה תרח מתרח
    עד מתי תשתה קוניאקים
    עם אותם הפסקונדיאקים. בום, בום, בום...

    אחשורוש מובן
    נעשה שחר לבן,
    חמתו עוד לא שככה
    ואצלו בבטן ככה. בום, בום, בום...

    אז בא מרדכי
    ואמר למלך: די,
    באסתר עיניך שימה
    אין לה אבא, אין לה אמא. יש לה - בום, בום, בום...

    ומאז - הוש, הוש
    חג מהודו ועד כוש.
    ופקידי שושן יפקדו
    לעשות מכוש עד הודו. בום, בום, בום...

    דרג את התוכן:
      5 תגובות   יום שני, 28/2/11, 14:44

      התפתחות רוחנית כתהליך השתנות

       

      רוחניות הינה דרך, אשר משפיעה על פנימיותו של האדם, עוזרת לאדם להתבונן במי שהוא, בבחירות שלו ובדברים המנהלים אותו ומשפיעים  עליו בחייו. האדם חופשי לבחור אם להתקדם רוחנית או פשוט לעזוב את התפתחותו הרוחנית ולהמשיך לחיות כרגיל.

       

      התפתחות רוחנית הינה תהליך, אותו עובר האדם עם עצמו. חל באדם שינוי ביחס לעצמו, לסביבתו ולחברה. אדם יכול לשנות בתהליך התפתחות רוחנית את צורת המחשבה שלו, או את הדרך שבה הוא רואה את החיים. סדרי עדיפויותיו של אדם עשויים להשתנות בתהליך זה.

       

      ישנם שני סוגי התפתחות רוחנית אצל האדם:

      -הסוג הראשון -שהאדם הפך להיות רוחני באמת.

       -הסוג השני -אחרי שהאדם הוא כבר רוחני בשלמות.

       

      המושג התפתחות מרמז על תהליך של צמיחה וגדילה. כאשר האדם מתפתח רוחנית ,הוא בונה דבר חדש על גבי הישן .האדם רואה בחייו את ה"השגחה הפרטית" והסיבות לאירועים שעברו עליו-בהם.

      למרות שחלק מהאירועים נחווים אצלנו כלא נעימים, כל מה שאנו עוברים במהלך התפתחותינו הרוחנית ובמהלך חיינו בכלל, יש לו סיבה והוא זה המביא אותנו למקום תודעתי גבוה יותר.

       כאשר האדם  עולה מדרגה יש ביכולתו לראות,להבין ולהפנים את הדברים אשר חווה במדרגה הקודמת ולמצא את הסיבה ,מדוע עבר חוויה מסויימת זו בחייו.

       

      תפיסת המציאות מצד האדם משתנה. התפתחותו הרוחנית מתבטאת בדרך בה  הוא תופש את מה שמתרחש בחייו הפרטיים ובעולם בכלל. המציאות הגשמית סביבו נשארת כמות שהיא,מי שמשתנה היא פנימיותו ודרך השינוי בתפיסת עולמו.

       

      החיפוש הרוחני הוא  תהליך התעוררות וחשיפת הרוח שבנו, בו אנו נמצאים בתהליך התגלות הרצון האמיתי שלנו, הרצון הטהור, וככל שאנו מתקדמים בתהליך זה - אנו הופכים לאנשים מאושרים יותר.

      הדרך הרוחנית, היא המעצימה את האדם לחיות בהתאם למערכת הערכים שלו, לחיות חיי מימוש והגשמה במודעות ומתוך חופש בחירה.

       

      רוחניות -היא תמיד מעשית.זה החיבור בין הצד הלא מוחשי,דהיינו-פנימיותו של האדם ותודעתו ובין הצד המוחשי . הפרקטיקה של החיים או החיים עצמם. אדם אשר עושה עבודה רוחנית, השפעת העבודה שהוא עושה ניכרת בבירור בחייו: במערכות היחסים, בבריאות, במצבים רגשיים, בהפקת תוצאות, בקידום תחומים חשובים בחייו, בהשגת מטרות ראויות בעיניו ובהרבה רוגע ונינוחות.

       

      האומץ ללכת בדרכינו המיוחדת,להתבונן לפחדינו העולים -בעיניים ולהביסם בדרך של התגברות עליהם, היא חלק חשוב בעבודה של צמיחה אישית. ככל שאנו מתנקים מהפחד מזדכך הרצון שלנו האמיתי ומתחזק, והרצון הטהור יוצא לאור.

       

      אומץ לב והתגברות על פחדינו ,הוא הצידה החשובה ביותר של אדם השואף להתפתחות אישית. לשלוט בפחד באמצעות דבקות באופטימיות, בחשיבה חיובית ,אמונה איתנה בעצמנו, בכוחותינו, ובזכותנו לחיות את רצוננו, ואף להתגבר על הפחד מפני המוות, באמצעות השלמה עם הבלתי נמנע.  הבחירה המתמדת בחיים על פי הרצון ולא על פי הפחד היא המקדמת אותנו בהתפתחותנו הרוחנית.

       

      ולפנינו השיר הנוטע בנו אומץ לילך בחיינו:

       

      כל העולם כולו גשר צר מאוד /מילים: רבי נחמן מברסלב

       

      כל העולם כולו

      גשר צר מאוד

      והעיקר, והעיקר

      לא לפחד, לא לפחד כלל.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שני, 28/2/11, 07:17

        יום שני 28 פברואר 2011

         

        עתה משהרחקת לכת

         

        דווקא כעת

        משהרחקת לכת

        והותרת הילת אורך

        מאחוריך

        בליבי,

        אני יודעת שמתת

        פגישתנו המחודשת

        היתה לי כנשיקת פרפר

        בערוב ימי.

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שני, 28/2/11, 02:07

          האהבה הראשונה קובעת הכל

          כשנפרדה מהאהבה הראשונה שלה,אמר לה מילות פרידה אלו:"אני מתנחם בכך שבחיים לא תשכחי אותי..."ואכן-צדק.
          כל דבר ראשוני שאנחנו חווים ,משפיע על המשך דרכנו.הדפוסים הראשוניים שלנו באינטראקציה עם ההורים יוצרים למעשה תנאים מוקדמים לאהבה.בדרך כלל איננו מודעים לכך.


          האובייקט הראשוני שאנחנו מקיימים איתו יחסי קרבה, אהבה ותלות, הוא ההורים שלנו, אלא שנבצר מאיתנו כבני אדם לקיים איתם מערכת יחסים מלאה במובן- של הגשמת כל המשאלות. כך הוא הופך עבורנו לקשר אבוד, שננסה לשחזרו עם בני הזוג עד סוף חיינו. שלב הגדילה המוקדם שלנו מול ההורים הוא זה שמשפיע על בחירת בני הזוג שלנו. למשל, אם למישהי היה אבא שתלטן, היא תחפש גבר דומה לו או הפוך ממנו לחלוטין. בבחירת בני זוג אנחנו ניצבים בכל פעם מחדש מול טיפוסים שונים, כשהאינטראקציה נקבעת על פי סוג התחושות שזכורות לנו מהעבר.


          במאמרה של נירית גורביץ ,היא טוענת כי האהבה הראשונה אחראית לכל מערכות היחסים הבאות בחיינו.ישנו קושי להיפרד מתבניות שאפיינו את האהבה הראשונה והם מופיעים בניואנסים כאלה ואחרים לאורך הקשרים הבאים . את הדפוס הראשוני של יצירת קשרים כמעט בלתי אפשרי לשנות .מעט מאוד אנשים מצליחים להירפא מזה, ואם כן, רק אחרי עבודה קשה.ניתן רק לפברק 'אני כוזב' שיהיה יותר נוח לאחרים.


          מערכת יחסים ראשונה, מייצרת סוג של שבלונה שעל פיה נמדדות מערכות היחסים הבאות. אנשים נוטים לראות את האהבה הראשונה שלהם לא כקשר אחד מיני רבים, אלא כאינדיקציה לתפקוד שלהם בתוך מערכות יחסים בכלל. לכן כשאדם יוצא עם מטענים שליליים ממערכת יחסים ראשונה, הוא בהחלט עלול לפתח הגנות מעכבות, כמו זהירות יתר וחשדנות עמוקה כלפי אנשים שאיתם הוא בא במגע רומנטי, דבר שמחבל ביכולת לממש את הקשר החדש.


          ההשפעה היא על אופי היחסים איתו. אנשים מפתחים פחד להיכנס לקשר, חוששים להיפגע שוב, וכך נוצרת ציניות כלפי האהבה. ישנם אנשים שמיד מתחתנים אחרי קשר ראשון שנכשל. להם כבר לא משנה להרגיש, העיקר לבנות משפחה ולא לפספס את הרכבת. מוותרים על האפשרות לאהוב.


          "אהבה ראשונה אמיתית נחווית הרבה פעמים בגיל הנעורים, ובמשך כל החיים אנחנו רוצים לשחזר אותה- אומרת פרופ' קלייר רבין. אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מה היה קורה לו היינו נשארים עם בן הזוג הראשון שלנו, מה שגורם לנו למלא את החלל הזה בדמיון, ולחוות את האהבה ההיא כמשהו אידיאלי, מעין גן העדן האבוד. מצב כזה הוא מקור להרבה קונפליקטים, משום שהמציאות אינה יכולה לקיים אותו.


          ניתן להתגבר על זה-דרך מודעות עצמית. מודעות אמיתית ורציפה שמצריכה זיהוי הבעיות ומניעתן. זה לא קל, אבל זה אפשרי. המודעות הזאת דורשת לוותר על ההגנות, מה שיכול לגרום כאב, אך מצד שני, מאפשר לנו לחוות את החיים בקשת רגשות יותר רחבה ומלאה.

          מתוך קריאת דברים אלו- עולה השאלה אם ה"שידוך"-אינו באמת המתכון האמיתי לאושר .אם הזוג מגיע לנישואין ללא כל נסיון ותבניות מוקדמות לאהבה זוגית-האם זאת לא הסיבה למיעוט הגירושין במגזר החרדי.כשמגיעים ממקום חסר נסיון ופגיעות ,ישנה אהבת בוסר שיכולה להיות בסיס לדרך אהבה,כאשר הנישואים והולדת הילדים כבר מקשרת ומחייבת יותר להשאר ביחד.

          אהבה צעירה/טל קרסנטי

          מתעוררת מוקדם מחייכת כך סתם
          היא יודעת שהיא הכי יפה בעולם
          הוא שותה לו קפה כותב שיר יפה
          הוא ישיר לה אותו היא תיצחק או תיבכה

          אהבה צעירה אהבה מהירה
          השעון מתקתק לא חוזר חזרה
          היא אוהבת אותו הוא אוהב רק אותה
          הם יודעים שזו רק אהבה ראשונה

          פזמון : היא אוהבת אותו היא אוהבת אותו
          היא יודעת שהיא תהייה בשבילו
          הוא אוהב רק אותה הוא יהיה בשבילה
          הם יודעים שזו רק אהבה ראשונה , ראשונה.....

          הוא קונה לה פרחים הוא כותב לה שירים
          הוא הבטיח שיהיה לה בעל מקסים
          נער שמאוהב יעבור לו בסתיו
          היא תיצחק היא תיבכה היא אוהבת עכשיו

          אהבה צעירה אהבה מהירה
          השעון מתקתק לא חוזר חזרה
          היא אוהבת אותו הוא אוהב רק אותה
          הם יודעים שזו רק אהבה ראשונה

          פזמון : היא אוהבת אותו היא אוהבת אותו
          היא יודעת שהיא תהייה בשבילו
          הוא אוהב רק אותה הוא יהיה בשבילה
          הם יודעים שזו רק אהבה ראשונה , ראשונה.....

          לחיי האהבות הראשונות שחווינו,אם כך,ואינני חושבת שמישהו היה מוותר על זכרון גן העדן הפרטי שלו.גן העדן של "האהבה הראשונה",כמובן עם חווה אותה באופן חיובי -לפחות ברובה...

          דרג את התוכן:
            8 תגובות   יום ראשון, 27/2/11, 17:36

            ריפוי עצמי כדרך לתחזוקה הוליסטית של עצמך

             

            המושג ריפוי עצמי אינו חידוש בימינו.רבים וטובים ניסו כוחם והוציאו ספרים על הדרך בה הצליחו להתגבר על מחלות קשות.

            אך אין צורך להגיע למחלה קשה.אפשרי מראש להבריא את עצמך ולתחזק את גופך,נפשך ושכלך בצורה כזו,שהמחלה לא תדור בתוכך.

            לימוד כלים לטיפול עצמי כמו רייקי,הילינג ,פרחי באך,מדיטציות ועוד,יכולים לתת לך את האמצעים למטרה זו.

            אינני נאיבית לומר שאין מצב שתחלה,או שתזדקק ביום מהימים להתערבות הרפואה הקונבנציונאלית,טבעי שכן בעיקר למחלות קשות,אך בהחלט יש לך אמצעי נוסף לקחת אחריות על עצמך וליזום דרכים לקידום בריאותך הכללית.

             

            הריפוי העצמי תחילתו,מקדמת דנן .החל מהיום בו  נפצע האדם הראשון על פני כדור הארץ, הומצא הריפוי העצמי. הגוף למד לרפא את הפצע, לסגור אותו כך שיפסיק לדמם, לשלוח חומרי ריפוי וחיסון אל הפצע ובסופו של דבר - לדאוג לריפוי המלא של הפצע על ידי חידוש הרקמות שנפגעו.

             

            הרפואה הקונבנציונלית, מביאה מזור לדברים רבים, אך יחד עם זאת, יש בידינו דרכים לנקוט בהם על מנת לשמור על חוסנו של גופנו, על מנת שלא נפתח מחלות קשות, ועל מנת שנוכל להתמודד בהצלחה עם דברים יומיומיים אשר, לעיתים, מקשים עלינו את ההתמודדות עם החיים, יש בנו את היכולת לטפל בעצמינו ולרפא את עצמינו.

             

            מחלה היא ביטוי של מצוקה כלשהי הקיימת בתוכנו. אם כך, אנחנו יכולים לטפל באותה מצוקה באופן עצמאי,אך למדנו לא לסמוך על עצמינו, על הגוף שלנו ועל היכולות הפנימיות שלנו. למרות שלכולנו יש יכולות ריפוי פנימיות.

             

            בריאות וחיים טובים הם בחירה כמעט חופשית. טכניקות של הרפיה, מדיטציה, חיזוקים, תפריט מאוזן ופעילות גופנית, גורמים שיפור מדהים בבריאות ועוזרים, במקרים רבים, להחלמה מלאה. שני העזרים החשובים ביותר להחלמה ולריפוי הם אהבה ואמון. בלעדיהם קשה מאד להתגבר על מחלות גופניות, שהן תוצאה של חוסר הרמוניה ואנרגיות חסומות.

             

             מחשבות ורגשות האדם הם אלו המשפיעים על מצב בריאותו ועל היכולת לחלות ולהירפא ממחלות. שינוי בגישה וביחס אל העצמי ואל האחרים, יכול לרפא אותנו  ואת האדם החולה. אדם צריך קודם כל לאהוב את עצמו ואת מה שהוא עושה כדי להישאר מאושר ובריא .שנאת העצמי היא מקור למחלות.

             

            אמר הרמב"ם "נפש בריאה בגוף בריא". רובינו חשים כי במצבים של לחץ משהו בגופינו מתחיל לתפקד לא טוב [כאבי גב, כאבי ראש וכדו']. מחקרים הראו שכאשר רע לנו בעבודה אנחנו נוטים לחלות יותר.

             

            -אדם החש רגשות טינה, ביקורת, אשמה, תיסכול ופחד עלול לגרום לעצמו למחלות קשות.

            -תדמית עצמית נמוכה גורמת לאדם למחלות.

             

            כאשר אנו מתמודדים עם קושי,כאב או פחד, עלינו לשאול את עצמנו:

            -          מהו המקור של אותו כאב או חוסר.

            -          -מהיכן הוא נובע?

            -          מתי התחיל?

            -           באיזה הקשר?

            -          למה הוא קשור?

            -          על מה הוא משפיע וכיצד?

            -           אילו השלכות נוספות יש לשורש הכאב ואילו לכאב עצמו?

             

            ריפוי מחלה ניתן בעזרת:

            1. הרפואה המערבית-המטפלת בתוצאות [איבר פגוע, תפקוד לקויי של איבר או מערכת], תוצאות אלו הינם הסימפטומים של סיבה כלשהי.

            2. הרפואה המשלימה מטפלת בחוסר אנרגיה,או באנרגיה חסומה .חוסרים או חסימות אנרגיה הינם שוב תוצאות של סיבה כלשהי.

             3. הפעלת מנגנון הריפוי באופן ייזום- לאפשר לגוף לרפא את עצמו. פותר קונפליקטים פנימיים אשר מחלישים את הגוף ומונעים את הריפוי של הכאב או המחלה- הם גם הסיבה המקורית לכל המחלות.

             

             חשוב לשלב בין שלושת גישות הריפוי. מערבית ומשלימה מאפשרות הפסקת מצב כאבים קיים במהירות, אך הן אינן מטפלות בשורש גורם המחלה, ולכן גם כאשר חווים תהליך ריפוי עדיין הקונפליקט הפנימי ממשיך לפעול ולהוריד אנרגיה, עד למצב שהמחלה חוזרת שוב בדרך זו או אחרת.

             

            התפקיד שלך כאדם לסיים את הקונפליקט הפנימי והתפקיד של הגוף לבצע את הריפוי.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום ראשון, 27/2/11, 10:09

              יום ראשון 27 פברואר 2011

               

              רואה אותך

               

              רואה אותך מולי

              עצב בעינך

              צקלון חייך על כתפך

              עוצם רגשותיך.

               

              בוחנת את קמטיך

              אוסף רגעים,שנים

              אוספת דמעות סתריך

              גביעי זהב צובעים.

               

              כך שנותיו של האדם

              בעצב יוליך פסיעותיו

              רק אלוקים בדממה

              מלווה חלומותיו.

              דרג את התוכן:
                10 תגובות   יום ראשון, 27/2/11, 06:36

                ענוונתנותו של מרדכי היהודי

                מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני , היה מגזע יהונתן בן שאול ושמעי בן גרא .
                מקור שמו, ככל הנראה, באל הבבלי מרדוך, ולדעת קאהוט- הוא שם פרסי ומורה על אדם קטן, ואולי נקרא כן מרוב ענוותנותו. מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו .וחז"ל פרשו השם מר-דכי שהוא תרגום של מר דרור . מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית בסוד הסנהדרין, ובהיותו "בלשן" ויודע שבעים לשון היה יכול להשיב על שאלות קשות בפסיקה, ולכן נקרא גם פתחיה .

                הוא הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל ".ונראה שהוא הנזכר בשם מרדכי בלשן בין שבי הגולה עם זרובבל,בספר עזרא ונחמיה. לדעת כמה מחכמי התלמוד מרדכי הוא מלאכי ונקרא שמו מלאכי (כלומר מלכי) אחרי שנעשה משנה למלך .

                מרדכי, היה מגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.הוא היה אומנה ,או על פי הגמרא - בעלה ובן דודה של אסתר המלכה. הוא נמנה עם צאצאי הגולים משבט בנימין. מרדכי נמנה עם שורותיה של הכנסת הגדולה, אך הודח ממנה כשנתמנה למשנה למלך. הוא שירת כשופט בחצר המלך הפרסי אחשורוש ,שם נקלע לסכסוך עם המן ששימש כעבדו לפני התקופה המדוברת במגילה, ולאחר זמן תפס את מקומו כמשנה למלך אחשורוש.

                מתוך מגילת אסתר אנו למדים כי מרדכי היה מושך בחוטים מאחורי הקלעים והצליח להגיע לעמדה בחירה בשלטון. הוא אינו מוותר על יהדותו ומחזיק בה בגאווה ,אך עושה הכל כדי להיות מקורב לשלטון.

                העלילה הפנימית של המגילה מגוללת בפנינו את דרכו של מרדכי היהודי לארמון המלך:

                א.מסירת אסתר לאחשורוש.
                ב. ישיבה בשער המלך - במזרח הקדום שער המלך או שער הארמון משמעותו מקום בו מתבצעים תפקידים ממלכתיים.
                ג.הצלת המלך ממתנקשים.
                ידיעתו בלשונות זרות עזרה לו להבין את דבריהם של שני סריסי המלך שדברו ביניהם בלשון תרשיש וחשבו שמרדכי לא יבין לשונם,וכך שמע על תוכניתם להרעיל את המלך אחשוורוש.
                ד.קבלת טבעת המלך.
                ה.מרדכי בעזרתה של אסתר דואג לכך שאת אשר זמם המן לעשות ליהודים, עשו היהודים לעם בשושן ובממלכת פרס.
                ו.מרדכי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות - לבושו של מרדכי סמלי למעמדו בחצר מלכות פרס על כל המשמעות הערכית מוסרית שלו.
                ז.הגעה למעמד של המשנה למלך.

                קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעיר האמאדאן שבאיראן, ואולם גם בגליל נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר.

                מרדכי היהודי: דמות מופת של מחנך/ מעובד ממכתביו של הרבי מליובאוויטש זי"ע

                בשעה שיצאה הגזירה להשמיד את העם היהודי,יצא מרדכי ברחובות עיר וכינס 22 אלף תינוקות של בית רבן ללמדם תורה, ויחד אתם לשפוך לב לפני אביהם שבשמים בתפלה ותחנונים, ומסירות נפש גדולה השריש בלבותם, עד שקראו פה אחד: בין במות בין בחיים עמך אנו. ועל ידי זה נקרע גזר הדין ונהפוך הוא ממות לחיים ומיגון לשמחה - בחיי הגוף וחיי הנפש גם יחד.
                על כל אחד ואחת להתבונן, אשר מרדכי הצדיק הי' מראשי הסנהדרין, ראש לכל הצדיקים, כמשה בדורו, ואף על פי כן יצא בכבודו ובעצמו ללמד תורה ביראת שמים ומסירות נפש לילדים קטנים, תינוקות של בית רבן.
                על כל אחד ואחת מאתנו לזכור תמיד: אל ידמה אדם בנפשו כי מעמדו ומצבו פוטר אותו מלטפל בחינוך הקטנים, וכיצד יבטל ממעשיו ועסקיו הרמים?!
                עליו להכיר, כי חשוב מכל הוא לקבוע, על כל פנים, חלק מזמנו, ולהקדיש, על כל פנים, חלק מכוחותיו לכיבוש החינוך של הדור הצעיר, כדי לנטוע בלבם יראת שמים מסירות נפש לכל הקדוש, הקדוש לנו מאז היינו לממלכת כוהנים וגוי קדוש - במעמד הר סיני.
                ואז רק אז בטוחים נהי' כי הדור הצעיר יהי' נאמן לה' ולתורתו, ובדרך ממילא גם קיום עמנו יהי' בטוח. וגדול כוח עבודה קדושה ומסורה זו לבטל כל הקטרוגים והגזירות ועם ישראל ישכון בטח בדד.


                ולפנינו שירי פורים/מתוך המגילה

                ומרדכי יצא מלפני המלך
                בלבוש מלכות ועטרת זהב,
                ומרדכי יצא מלפני המלך
                והעיר שושן צהלה ושמחה.

                ליהודים הייתה אורה ושמחה,
                אורה ושמחה וששון ויקר.
                ליהודים הייתה אורה ושמחה,
                אורה ושמחה וששון ויקר.

                דרג את התוכן:
                  8 תגובות   יום שבת, 26/2/11, 21:39

                  "תענית אסתר" נקרא מתוך כבוד לאסתר המלכה על גבורתה

                   

                  מזה יותר מאלף שנה, עוד מתקופת הגאונים, עם ישראל צם בי"ג באדר בערב פורים.הצום נקרא:"תענית אסתר" וחל בתאריך י"ג באדר ביום, ערב חג פורים בדרך כלל או ביום הקודם לו [ישנם מקרים יוצאי דופן].

                   

                  תענית אסתר אינה מתקיימת לזכר שלוש ימי התענית הנזכרים במגילת אסתר. שלשה ימים אלה היו בחודש ניסן. הצום שאנו צמים בערב פורים, נקבע לזכר התענית שהתענו מרדכי, אסתר וכל ישראל, בערב פורים, שנה לאחר שלוש ימי התענית הנזכרים לעיל, בהתאם למנהג ישראל - שכל שעה שנקהלו היהודים לעשות מלחמה באויבי ה' ובאויבי ישראל, היו עושים תענית ביום התקהלם ומבקשים מה' שיפיל אויביהם לפניהם במלחמה.

                   

                  במגילה אנו קוראים על אסתר המתבקשת על ידי מרדכי לגשת אל המלך מיוזמתה. היא מסכימה אמנם לגשת אליו, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן:"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן".

                   

                  אסתר התייצבה לפני אחשוורוש מבלי שהוזמנה - וסיכנה בכך את חייה במטרה לבטל את הגזירה של המן הרשע .בגזרה נאמר כי ביום שלושה עשר לחודש אדר, ישמידו, יהרגו ויאבדו את כל היהודים, נער וזקן, טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז. ועל ידי נס הפורים, תליית המן ועלייתם של מרדכי ואסתר, נשלחה אגרת נוספת מאת המלך אחשוורוש, המתירה ליהודים לעמוד על נפשם ביום י"ג באדר ולהרוג בשונאיהם.

                  אך עדיין הגזירה הראשונה לא נתבטלה, משום שכל אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אינו מתבטל, וממילא גם לשונאי ישראל היה מותר להרוג ביהודים. כלומר, יום י"ג לחודש אדר נקבע על ידי המלכות ליום שבו הותר לשונאי ישראל להשמיד להרוג ולאבד בישראל, ולעומתם הותר לישראל לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם.

                   ואף על פי שכבר היה מרדכי משנה למלך, מכל מקום עדיין הסכנה הייתה גדולה, ועדיין היו צריכים לרחמי שמים, כדי שיצליחו להתגבר על שונאיהם ולהורגם. על כן היהודים שלא היו צריכים להילחם, התעוררו לתשובה והתענו באותו יום, כפי שידוע ומקובל בישראל, שבעת צרה מתעוררים לתשובה. ואין תשובה גדולה יותר מאשר התשובה שעל ידי התענית, אשר מזככת את חומריותו של האדם ומחזירה את רוחניותו למקומה הטבעי והמרכזי.

                   

                  על כן נהגו ישראל, להתענות בכל שנה בי"ג באדר, זכר לאותה תענית. ועדיין יש שונאים שרוצים להשמידנו, ועדיין אנו זקוקים לתענית ותשובה כל שנה מחדש.

                   

                   הסיבה שאסתר ביקשה שיצומו למענה בא מהמונח "צום" מלשון "צמצום" – מיעוט הצרכים הפיזיים או במלים אחרות – הימנעות מאכילה. הצום מסייע בהפחתת הצרכים הגופניים של האדם דבר המאפשר לנו ביתר קלות להתרכז בפן הרוחני. התרכזות ברוחניות, מובילה בהכרח ל"תשובה", שבים וחוזרים אל מצב הטהרה השורשית והבסיסית שלנו. אסתר מבקשת לצום כי ברור לה, שמתוך החיפוש הרוחני העצמי, ישיגו בני עמה את הקשר הרוחני ההכרחי להצלחת משימתה.

                  לא מדובר כאן בצום של עצבות. להיפך, זהו צום של התעלות וקבלת השראה.

                   

                  על פי התורה, בכל פעם שהצבא עומד לצאת למלחמה, על החיילים לצום ביום הקודם לכן, וזאת בניגוד מוחלט לצבאות האחרים, אשר מבלים את אותו יום בצחצוח חרבות, באכילה ובשתייה. הנשק הטוב ביותר של היהודי מאז ומתמיד, היא ההבנה, שכוח וניצחון מגיעים מן הא-ל [שמות ].בנוסף, העובדה שאנחנו חלשים יותר מבחינה פיסית בתחילת הקרב, מבטיחה שלא נטעה לחשוב, שהניצחון הגיע כתוצאה מ"כוחי ועוצם ידי"!

                  התענית הנהוגה כיום, מנציחה את אותו צום של טרם קרב – להצלת העם היהודי. אף על פי כן, מתוך כבוד לאסתר שגילתה גבורה בהשתדלותה, הצום נקרא "תענית אסתר".

                   

                  תענית אסתר הוא יום תענית שיסודו במנהג של עם ישראל וככזה הוא קל יותר משאר התעניות. אם י"ג אדר יוצא בשבת מתענים ביום חמישי שלפניו, דהיינו בי"א באדר.

                  דרג את התוכן:
                    5 תגובות   יום שבת, 26/2/11, 13:18

                    תומס אדיסון כונה האזרח המועיל של אמריקה

                     

                    לפני 162 שנים ,נולד ממציא נורת החשמל תומס אלווה אדיסון [1847 – 1931] באוהיו שבארה"ב  והיה לממציא ואיש עסקים אמריקאי .הוא המציא ופיתח מוצרים רבים אשר נועדו לצריכה המונית, בהם נורת החשמל, פונוגרף, הטלגרף הדו הכיווני ועוד. רבים כינו אותו האזרח המועיל של אמריקה או "הממציא הגדול של כל הזמנים".

                    אדיסון לא היה מלומד, לא תהה על צפונות הטבע וכלל לא טרח לקדם את הידע המדעי. את כל-כולו שיקע בהמצאת מוצרים שאפשר לשווקם - ובמהירות. במשך חייו הצליח אדיסון להשפיע על שגשוגה התעשייתי של ארצות הברית. הוא הניע אנשים רבים ביניהם הנרי פורד, לפתוח עסקים חדשניים. בחייו הוא הפך לגיבור אמריקאי.

                     

                    למרות זאת,לא מעט תארי גנאי נקשרו לאדיסון -בעיקר בשל התנהגותו הגסה והעקשנית .הוא רחש בוז למתמטיקאים והתעקש על הפעלת מערכות החשמל שלו בזרם ישיר. הוא לא נתן אמון במערכת זרם החילופין, גם כשממציא גדול אחר אשר עבד עמו - הוכיח לו שניתן להעביר זרם חילופין באמצעים זולים יותר למרחקים גדולים יותר.

                    רבים בטוחים, כי אדיסון הוא שהמציא את נורת החשמל, אך האמת היא שהיה מדען אחר – וורן זה לה רו הוא אשר המציא אותה לראשונה. אדיסון רשם על שמו את הפטנט ורק  עזר רבות במכירת הנורה בזול, אך הוא אינו המדען שפיתח את הנורה לראשונה.

                     

                    תומס אדיסון היה יוצא דופן כבר מילדותו . כבר בגיל שש גברה עליו סקרנותו ,והוא העלה באש את האסם בחוות משפחתו, "רק בשביל לראות מה יקרה". הוא גם ניסה לשכנע אחד מחבריו לעוף, אחרי שנתן לו סם משלשל הגורם לגזים. ב-1854 עקרה משפחת אדיסון מאוהיו לפורט יורון שבמישיגן,והוא החל בלימודיו כאשר היה בן שבע.מוריו החליטו שהוא חסר כישורי למידה. הוא לא הצליח להסתגל לשגרת הלימודים בבית הספר ונחשב תחילה כדיסלקטי ואחרי שלושה חודשים בלבד עזב את הלימודים. אמו, אשר הייתה מורה לשעבר ,לימדה אותו קרוא וכתוב בבית. כבר בגיל 12סיים הילד "חסר הכישורים" את קריאת כתבי שקספיר ודיקנס.

                     

                    בשנות השישים נדד אדיסון ממקום למקום כמפעיל טלגרף. פעמים רבות התרשל בתפקידו וניצל את הקו לניסויים פרטיים - ופעם אחת פוצץ תחנת טלגרף, כשפירק את המצבר שלה. הוא היה עקשן וחמום-מוח, ומעולם לא החזיק במשרה למשך זמן רב.

                     

                    בנעוריו ,אדיסון הפך לכבד שמיעה באופן חלקי,בעקבות מחלת השנית. דבר אשר לא מנע ממנו להמשיך לעבוד. שמיעתו הלקויה סייעה לו להתרכז בעבודתו, אולם מנעה ממנו להתענג על הפונוגרף, המצאתו החביבה עליו ביותר. כשביקש להאזין לפונוגרף, היה עליו לנעוץ את שיניו בשפופרת הרמקול, כדי שגלי הקול יהדהדו בעצמות ראשו.

                     

                    כשהיה בן שתים עשרה עסק במכירת עיתונים ודברי מתיקה ברכבת ,שם גם הקים את מעבדתו הראשונה בקרון המטען עד שפרצה שריפה בקרון המטען. אחר כך הוא נדד ממקום למקום כמפעיל טלגרף.

                     

                    אדיסון אהב לקרוא ,ויום אחד נפל לידיו ספרו של מייקל פאראדיי :"מחקרי ניסוי בחשמל" בעקבות קריאת הספר החליט להיות ממציא.לימים אמר על מייקל פאראדיי "הסבריו היו פשוטים, הוא לא השתמש במתמטיקה והייה איש ניסוי מושלם" .

                    כאשר גילה את פרדיי, אדיסון עזב את חברת הטלגרף וסטרן יוניון והקדיש את כל זמנו לניסויים. בשנת 1869 קיבל פטנט על המצאתו הראשונה: מונה קולות חשמלי.

                    כיוון שלא עלה בידו למצוא קונה להמצאה, קבע לעצמו כלל שממנו לא סטה כל שאר ימי חייו: "אם אי-אפשר למכור את זה, אינני רוצה להמציא את זה."

                     

                    אדיסון הקדיש את כל זמנו לניסויים. ב - 1887 הקים בית חרושת להמצאות שהעסיק כ- 3600 עובדים.

                    אדיסון ניהל את המעבדה במנלו פארק ביד תקיפה .עובדיו זכו לכינוי "פלוגות נדודי השינה", כי אדיסון העבידם בפרך יומם וליל. בשעות הקטנות של הלילה, היה מפצה אותם במאכל ובשתייה, בשיחות בטלות ובמוסיקה מהעוגב הגדול שהוצב במעבדה. בחצות הלילה ,היו בוקעים צלילי העוגב מבניין העץ הלבן שבראש הגבעה;. ברקי אור היו מבזיקים מן החלונות המוארים ויוצרים הילה על-טבעית מעל מעבדתו של הקוסם.

                    במשך 40 שנה עבד עם עוזריו על ניסויים שהולידו 520 פטנטים ביניהם מסרטה לראינוע פונוגרף משופר ותקליטים אריכי נגן ומכשיר הכתבה משרדי.

                     

                    המצאתו הגדולה ביותר היא הנורה החשמלית, אשר הייתה בטוחה וזולה יותר מפנסי הנפט והגז שהיו בשימוש באותה העת. אדיסון ידע, שכדי להביא את החשמל לביתו של כל אדם ,יש צורך בסיב זוהר בלי להבה, בתוך נורה סגורה וקטנה.הוא  העביד את אנשיו 24 שעות ביממה עד שנמצא הפתרון בדמות חוט כותנה מפוחם שיכל להישאר מלובן ולהפיץ אור במשך 13 שעות.

                    באותם ימים, לא הייה בנמצא שום מערכת של ייצור חשמל ואספקתו לבתי לקוחות- לכן פיתח אדיסון בתי נורה מתברגים, מפסקי אור ,תילים מבודדים, מדי חשמל נתיכים ותחנת כוח מרכזית. כשנכנסה תחנת הכוח החשמלית הראשונה ברחוב פרל במנהטן ניו יורק ב1882 ,עבר העולם לראשונה מעידן הקיטור לעידן החשמל.

                     

                    בזמנו, נחשב אדיסון לממציא הגדול והמפורסם בעולם ["הקוסם ממנלו פארק"]והפורה ביותר בהיסטוריה. הוא רשם מספר שיא של פטנטים ברחבי העולם, 1,093. רבים מהפטנטים שלו היו שיכלול של המצאות קודמות [למשל הטלפון] עליהם עבדו בין היתר רבים מעובדיו. ביקורת שהושמעה כלפי אדיסון הייתה כי אינו משתף אחרים בקרדיט על ההמצאות.

                     

                    אדיסון התחיל את חברת הפטנטים של סרטי הקולנוע,שהייתה ידועה גם כמונופול של אדיסון .חברה זו הייתה תאגיד של תשעת אולפני הסרטים המרכזיים באותה תקופה.

                     

                    סוד הצלחתו של אדיסון היה שילוב של שאפתנות חזקה, ביטחון עצמי עצום, ומעל לכול - סקרנות שלא ידעה שובע ודמיון טכנולוגי גאוני. יש אומרים ,כי ההמצאות שלו נועדו לשפר את איכות חייהם של בני האדם באמצעות עזרים טכנולוגיים, ויש אומרים שהוא רצה פשוט להרוויח כסף.

                     

                    את עמדתו האישית בכל מה שקשור להמצאות ,אפשר ללמוד מדברים שהוא עצמו אמר פעם על עבודתו: אדיסון הרוויח סכום של 4 מיליון דולר (הון עתק באותם ימים) תמורת המצאת מערכת תאורה חשמלית, אבל מאוחר יותר הפסיד את כל הסכום הזה, כשנכשל בפיתוח שיטה לזיקוק עפרות ברזל. כשהתברר לו שהפסיד את כל הכסף, אמר: "טוב, נו, הכסף הלך, אבל הצורה שבה הפסדתי אותו הייתה כיף אמיתי!"

                     

                     אדיסון הוליד שישה ילדים, משתי נשים, בחג המולד של 1871 התפנה אדיסון לשעה קלה כדי לשאת לאישה את מרי סטילוול, שהייתה אז בת שש-עשרה. שעה אחרי הטקס כבר היה אדיסון במעבדה וטיפל בבעיית ייצור. ככל הנראה ,היה לו רק מעט זמן להקדיש למשפחתו.אחד מילדיו  הפך לפוליטיקאי מצליח ביותר.

                     

                    ב 1931 הלך לעולמו כשהוא משאיר אחריו 3.5 מיליון עמודים של מכתבים ורשימות מעבדה המתעדים  1093 פטנטים שהשאיר אחריו .

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שבת, 26/2/11, 06:40

                      יום שישי , 21/8/09,


                      למרר בבכי   

                       

                       

                       

                      זה לא הדמעות שזולגות

                       זה המסר

                       היכולת לפרוץ כילדה

                       בבכי רם קולני ומתריס. 

                       

                       

                       

                       

                       

                       יש משהו בלמרר

                       

                       להוציא לחות מזוג עיניים

                       

                       ולנגב ברעש את האף .

                       

                       ללא בושה... 

                       

                       

                       

                       

                      אני זורמת...

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שבת, 26/2/11, 06:38

                        חלום שלא נפתר הוא כאיגרת שלא נקראה

                         

                        חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים, ותחושות במהלך השינה. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות, שגם נצפתה בחיות, ושגם ילדים לומדים לזהותה כבר בגיל צעיר.

                         

                        חז"ל גילו לנו שהשינה היא אחד חלקי שישים מהמיתה, והחלום הוא אחד חלקי שישים מהנבואה. דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן. לפותרי חלומות היה מעמד מיוחד בחצרותיהם של מלכים, ולרוב הם שימשו ככוהנים, בשל החשיבות הרבה שבני אדם ייחסו לחלומות בעולם העתיק.

                         

                        חכמת הקבלה מלמדת שכל אחד מאתנו נמצא בעולם הזה כדי להשיג את האור. על מנת להגיע למצב זה, עלינו לעבור תהליך של שינוי ושיפור תמידיים. החלומות, יכולים להיות הזדמנויות וסימני דרך ,המאפשרים לנו להבין מה עלינו לשנות בחיינו. הם גם מסוגלים לספק לנו אנרגיה שתסייע לנו להוציא אל הפועל את משימותינו.

                         

                        במשך היום קיים מאבק בין מודעות החומר של הגוף המבקש סיפוק חומרי, לבין מודעות הנשמה ששואפת להיות בנתינה, בעשייה ובהשפעה. השינה היא למעשה מתן אפשרות לנשמה להגיע למקום שהגוף אינו שולט בו, והזמן, תנועה ומקום אינם מגבילים. בלילה מקבלת הנשמה כוח, לו היא זקוקה ליום המחרת.

                         

                        ככל שהאדם נמצא בתהליך מתקדם יותר בעבודה הרוחנית שלו, כך יוכל לזהות טוב יותר את הסימנים שיופיעו בחלומותיו. לכן,חשובה המודעות שמובילה אותנו לחלומות אלה.

                         

                         לחלום שגרתי מספר מאפיינים:

                        -חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום

                        -אי יכולת לשלוט ולכוון את השתלשלותו

                        -חוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט.

                         

                        מדענים משערים כי כרבע מהשינה מוקדשת לחלום. ישנם  סוגי חלומות שונים,והם:

                        1 .חלום טבעי-זהו חלום הנובע ממחשבות האדם במשך היום או מדברים שעסק בהם במשך היום. החלום קשור יותר לעולם הדמיון המושפע ממזגו, מסוג האוכל, מהתרבות בה האדם חי וכן מהלחצים שהוא חווה ביומיום. חלומות אלה הם לרוב משונים ביותר, ועליהם נאמר: "והחלומות שווא ידברו."

                         2 .חלום השגחי-זהו חלום שבא לבשר בשורה טובה או להפך להזהיר ממשהו רע.

                        3. חלום נבואי-זהו חלום שבאמצעותו האדם מקבל ידע לגבי אירועים שיקרו לו או לאנשים הסובבים אותו. חלום מסוג זה מכין ומכוון את החולם לידיעה מוקדמת לעתיד הצפוי.

                         

                         החלומות נחווים כ:

                        -סיוט-מפחיד ומטיל אימה סיוטים מתרחשים כאשר במשך היום אדם מתנהג באופן שלילי, או חווה מצבים שליליים ללא כל שליטה. הסיוטים נועדו לסייע לאדם בחשיבתו ובהעלאת שאלות על זהותו ועל המשך דרכו.

                        -חלום טוב, הגורם לאדם לקום בהרגשה טובה וחיוניות.

                        -חלומות ארוטיים, המערבים תמונות ומראות הקשורים למין.

                         

                        קיימות גישות רבות להסברת מהותו של החלום:

                         -תגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים.

                        -כוחות המודחקים שנכבשו על ידי האגו לעבר המודעות

                        -הבעת התודעה באופן סימבולי

                        -התקשרות עם  התת-מודע הקולקטיבי ואם הקל. הקב"ה מודיע אל הנשמה בחלום את הדברים העתידיים לבוא בעולם כדי שיקבל האדם תוכחה מדברי העולם.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 25/2/11, 17:28

                          המוסר-כ"כלוב התניות" עפ"י אושו

                          המוסר -הוא סוג של מודעות אנושית, שמטרתו לתת כללים מנחים להתנהגות האדם בכל תחומי החיים החברתיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו האינסטינקטיביים. ובכלל זה בבית עם המשפחה, בהתנהגות עם אנשים, בעבודה, בפוליטיקה, במדע ובמקומות ציבוריים. הדת קבעה יסודות לארגון חיי האדם, קשריו עם האנשים ויחסיו כלפי עצמו. סך כל יחסים אלו מהווים את המוסר והערכים, על פי החוק הכללי שממנו שאב האדם השראה במהלך ההיסטוריה של המורשת האנושית והחברתית. מבין החוקים הכלליים שמניעים את האדם קיים גורם המוסר. משחר ההיסטוריה חותרת כל אומה שיהיו לה ערכים ועקרונות שבהם היא מתפארת ופועלת להמשיכם ולשנותם בהתאם להתחדשויות. הם משוננים, נלמדים ונרכשים ומן הראוי לא לחרוג מהם או להפר אותם מבחינת הנוהג והחוק.

                          המוסר הוא לימוד. הוא מציב את ההתנהגות האנושית לאור כללי המוסר. כללים אלו מניחים אמות מידה להתנהגות, שהאדם קובע לעצמו או שהוא רואה בהם התחייבויות, שבמסגרתן הוא מבצע את פעולותיו או שזהו ניסיון להסיר את המימד המוראלי של מדע המוסר והפיכתו לגורם מווסת.

                          אושו רואה את המוסריות כמגבילה "את כל המיץ של החיים ואת האנרגיה שלהם לתחום הצר של השכל שלה".היא אינה יכולה לזרום בהם,ולכן בתמונה בקלף היא נראית כ"זקנה מיובשת".ההתנהגות שלה תמיד מתאימה,נוקשה וחמורה.היא רואה הכול בנחרצות-או שחור או לבן-אין אמצע...

                          היא אורבת בשלהם של כל אותם אנשים שחונכו לרעיונות נוקשים ביחס לטוב ורע,חטא ומצווה,מקובל ולא מקובל,מוסרי ולא מוסרי.

                          כשאנשים אלו שופטים-השפיטה שלהם באה ממקום של התניה.שיפוטים אלו כשהם מיושמים עליהם או על אחרים-הם מונעים מהם את חווית הדברים אותם הם שופטים.

                          כדי להפסיק שיפוט זה עלינו לשבור את כלוב ההתניות שבו הושמנו-ולהגיע לאמת שבליבנו-ולהביט אל העולם ממבט חדש לחיים כפי שהם באמת.

                          אנשי המוסר הם כל אותם אנשים פוריטאניים המכונים "אנשים טובים עושי המעשים הטובים".
                          אושו טוען כי אם המוסריות לא מגיעה ממקום של מודעות הרי היא כבלון נפוח.כל תרבותו של האדם הינה לדבריו,כשכבה דקה שכל רוח יכולה להרסה.

                          כשהמוסריות מגיעה ממקום מודע,האדם יגיב מתוך ה"מודעות שלו",ויעשה את מה שטוב לו.מודעות זו אינה רעה,אלא באה ממקום יפה,פשוט ונכון-ללא מאמץ או תרגול.

                          כשמגיעה קלף השיפוטיות אל הפונה אלינו עלינו לבדוק נקודה זו איתו ולהבין איך היא עוזרת או מטרפדת אותו בחיי היום יום שלו-בכאן ועכשיו.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS