כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2011

    2 תגובות   יום שלישי, 31/5/11, 18:08

    יום שלישי 31 מאי 2011

     

    מסע המלכות

     

    אי שם במרחבים

    אנרגיות זהב צהוב

    מרחפות ומבקשות

    להתאחד עם המקור.

     

    זו את זו מברכות

    במעוף המלכות

    נחיל נשמות צמאות

    מחפשות את המאור הגדול.

     

    תמיד שבות חזרה

    אל נמל החומריות

    גופן מצפה להתנעה

    של הנשמה.

     

    באי רצון לנחות

    הקושי להתנתק מה"כלות"

    אך המגנט ממגנט

    והן שבות מחויכות

    מתגעגעות.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 31/5/11, 17:50

      היום ארבעים ושלושה ימים לעומר-חסד שבמלכות

       

      שליטה בריאה מתבצעת בדרכי נועם ואהבה.על מנהיג יעיל להיות חם ומתחשב.

       

      שאלות לבחינה עצמית:

       -האם שליטתי גורמת לי להיות אוהב יותר?

      -האם אני מנצל את סמכותי ומנהיגותי מתוך התחשבות?

      -באם אני כופה את סמכותי על אחרים?

       

      האתגר היומי:

       

      עשה מעשה טוב עבור אלה הנמצאים תחת חסותך.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 31/5/11, 14:05

        מקור שמה של רחב הוא שהייתה רחבה בזכויות

         

        רחב הזונה, היא דמות תנ"כית הנזכרת בספר יהושע, בסיפור כיבוש יריחו, אשר סייעה למרגלי יהושע במשימתם. רחב, אשר נודעה  בכינויה רחב הזונה, הינה דמות מקראית, המתוארת כאחת שעסקה בזנות. "פונדיקתא" [תרגום יונתן]-דהיינו, בעלת אכסניה. אך לדברי חז"ל,הייתה זונה ממש. על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא :שהייתה רחבה בזכויות. פירוש נוסף שניתן:שהיא הייתה מוכרת מזונות.

        המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה, והמרגלים הלכו אליה לא במקרה אלא על מנת לתשאל אותה, כי היא ידעה את מסתרי יריחו, בשל העובדה שגדולי הארץ ביקרו אצלה. הסבר נוסף משלב את שתי המשמעויות בכך ,שעוברי דרכים מצאו בפונדק את כל מחסורם הפיזי, מזון ואישה. ורחב כבעלת ה'פונדק' העירוני סיפקה שירותים אלו. הסבר זה מאיר באור חדש מדוע דווקא אליה באו המרגלים, וכן מניין היה לה ידע רב כל כך על הנעשה בארץ, היות שעוברי דרכים היו מצויים אצלה.

        רחב נחשבה בין ארבע הנשים היפות שהיו בעולם: שרה, רחב ,אביגיל ואסתר [מגילה],וגם בין הגיורות החסידות: הגר, אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות, יעל [מדרש תלפיות].

         

        רחב הייתה בת עשר שנים כשיצאו ישראל ממצרים, ובת חמישים כשבאו לארץ כנען.היו לה קשרים עם כל השרים וגדולי המדינה, ולכן באו אליה המרגלים לשמוע ממנה על העם [זבחים].

         

         היא מתוארת בספר יהושע בסיפור כיבוש יריחו, כאחת שסייעה למרגלי יהושע במשימתם. רחב הכניסה את המרגלים לביתה,והחביאה אותם מפני מלך יריחו בפשתי עץ הערוכים לה על הגג. היא ספרה להם כי כל יושבי הארץ פוחדים מפניהם, והשביעה אותם שיצילו את בני משפחתה.

         

         רחב הסתירה את המרגלים ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם. על פי ספר יהושע, כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר.

        את רחב,כפי  שהמרגלים הבטיחו הצילוה בעצמם, באו אל ביתה להצילה עם כל בני ביתה. "ויאמר יהושע אל-העם הריעו כי-נתן יהוה לכם את-העיר. והייתה העיר חרם היא וכל-אשר-בה לה' רק רחב הזונה תחיה היא וכל-אשר אתה בבית כי החבאתה את-המלאכים אשר שלחנו. ומאז,רחב ישבה בקרב ישראל [יהושע].

         

        לאחר שנתגיירה רחב, נשאה יהושע לאישה-ויצאו ממנה עשרה נביאים כוהנים ,והם: ברוך, נריה, שריה, מחסיה, ירמיהו, חלקיהו, חנמאל, שלום, יחזקאל ובוזי. ויש הסוברים כי חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה [רות רבה].

         

        מכאן אנו מבינים כי רחב אשר הייתה זונה כל ימיה, מכיוון שהגיעה להכרה אמיתית בקב''ה ומסרה נפשה להציל את המרגלים, קירבה הקב''ה וזכתה למדרגות גבוהות -וכדאיתא בחז''ל [מגילה ]:שנשאה יהושע ונולדו ממנה ז´ נביאים ואף חולדה הנביאה. כי מי שזוכה לקרוב הקב''ה שכרו רב לאין שעור.

         

        היותה של רחב זונה מעצים את המעבר שעשתה בין העולמות. ייתכן וזו הסיבה לעיסוקם המרתק של חז"ל ביופייה של רחב ובמיניותה: "תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה ואביגיל, רחב ואסתר... תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה" [בבלי מגילה].כוח הפיתוי של רחב חזק היה כל-כך, טוענים החכמים, שלא צריך היה לראותה או לשומעה, אלא רק להגות את שמה: "אמר רבי יצחק:

        -          כל האומר "רחב רחב" - מיד שופך זרע. אמר לו רב נחמן:

        -          אני אומר "רחב רחב" ולא איכפת לי! אמר לו [ר' יצחק]:

        -           כשאני אומר [זאת, אני מתכוון] ביודעה ובמכירה [במי שיודע את רחב ומכיר אותה]" .

        ולסיכום, נשאלת השאלה :לאור הנאמר -האם רחב היא דמות חיובית או שלילית? צדיקה או אופורטוניסטית? האם היא באמת מאמינה בה', או שמא ניצלה את העניין המביך כדי להציל את עורה? לשאלה זו לא אמורה להיות תשובה. הסיפור מכוון כך שהקורא יראה כאן את שני צידי המטבע, והדילמה באשר לרחב תיוותר תלויה בחלל האוויר.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 31/5/11, 06:07

          יום שלישי 31 מאי 2011

           

          ריאליטי

           

          הנחתי הייתה- התחברות אמיתית

          אך היא התקיימה ברובד מציאות שקרית.

          היא לא המריאה לשחקים

          לא הקיפה רבדים אמיתיים.

           

          היא נגעה בפרברים

          איבדה עניין במציאות העתים.

          היא הייתה מעוף בזמן לאחור

          נגעה בפצעים פעורים

          רפרפה ברגעים קסומים

          והתעלפה בצוק העיתים הריאליים.

           

          קח יד לשלום

          הרם כוס סליחה לאשליות

          והחזק בחייך העכשוויים

          האמיתיים,בתחומי הקווים הירוקים.

           

          היה שלום חבר

          זה שוב אינו חוזר

          זה נח בחגווים

          גוסס בין חרכים

          משתוחח עם אמיתות עירומות

          ונופח נפשו רכות.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שלישי, 31/5/11, 05:57

            במידה שאדם מודד מודדים לו-מתן צדקה

             

            חז"ל קבעו, כי אדם העושה מצווה יש לו על מצחו אות של אור המלווה אותו באותו היום, אולם כשהוא מקיים את מצוות צדקה האות של האור מלווה אותו שבוע שלם. הם אומרים: "במידה שאדם מודד מודדין לו" -האדם מקבל במידה שבה הוא נותן לאחרים. כה גדולה מצות הצדקה וגמילות חסדים, עד שעליה אמרו רבותינו שבזכות מצוות אלו ציון תפדה, יקרב משיח צדקנו, ומעלתם שקולה כנגד כל התורה כולה!!

                                                                                                       

            צדקה היא עזרה וולונטארית - חומרית לנזקקים. הצדקה היא ערך חברתי הקיים בכל דת ובכל צורת התאגדות חברתית.היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או משורשים דתיים.

             

            מתן הצדקה יכול להיות:

            -בין אדם לאדם

            -על ידי ארגונים וגופים ממוסדים הפועלים למען הנזקקים בקהילתם או בקהילות אחרות.

            -על ידי מדינות וגופים בינלאומיים הפועלים למען הנזקקים בכל פינה בעולם.

             

            מתן הצדקה נחשב על-ידי חלק מפוסקי ההלכה היהודים, למצווה שבין אדם לאלוקים, המילה צדקה יכולה להתפרש גם במובן של "צדק". אלוקים בוחר אנשים מסוימים להיות שלוחיו כדי לחלק את השפע לאחרים. לפיכך, כשאנו מצויים בעמדה שבה אנו יכולים לסייע לאדם אחר, אין אנו מתנהגים מתוך גאווה ותחושה שאנו מחלקים משהו השייך לנו, אלא עושים צדק בכך שאנו מחלקים בנאמנות את הכסף שאלוקים נתן בידינו, בהתאם לרצונו של האלוקים.

             

            רוב הפוסקים רואים במתן צדקה, מצווה שבין אדם לחברו.התורה רגישה מאוד לדינמיקה העדינה שבין התורמים ובין מקבלי הסיוע. התורה רואה בשימור כבודו העצמי של המקבל חלק חשוב מאוד במצוות הצדקה.

             

            על  פי  חכמי   המקובלים   אין ליתן  צדקה  בלילה,  לפי שהלילה  הוא  זמן  דין .אך, אם בלילה  בא  לביתו   אדם  עני  ומבקש  צדקה,מחויב   ליתן לו צדקה. ישנו סיפור שהרבי האחרון מחב''ד שם צדקה בקופה בלילה ומישהו התרעם עליו הייתכן וכו'. הרבי שאל את חמיו הרבי הריי''צ מה דעתו. הרבי הקודם ענה לרבי:תנוח דעתך האיש ההוא מן הסתם לא נותן צדקה גם ביום...

             

            צדקה יכולה להגיע בצורות שונות:צדקה יכולה להיות נתינה בסיסית, כמו להציע למישהו טרמפ או לשאת את משאו הכבד של ידיד. צדקה יכולה גם ללבוש צורות "רוחניות" יותר – לעודד חבר השרוי בדיכאון או לחלוק את הידע והתובנות שלנו עם אדם אחר.

             

            הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, 1135–1204) ערך רשימה שבה מפורטות שמונה רמות של נתינה התואמות את דרגות הרגישות של הנותן לצרכיו ולרגשותיו של המקבל:

             

             רמה 8: לתת באי-רצון, בפרצוף חמוץ:אין ספק שעדיף לתת באי-רצון מאשר לא לתת כלל. זוהי צורת הצדקה הנמוכה ביותר. יש אירוניה בכך שלצורת נתינה זו אופיינית אנוכיות מסוימת, שכן המניע שביסודה אינו אכפתיות או אהבה אמיתית, אלא רגש אשמה ,או תחושת חובה. צדקה אמיתית, לעומת זאת, מלווה בברכות ובמילים חמות.

             

             רמה 7: לתת פחות משאתה יכול להרשות לעצמך, אך בנועם- ביטוי כן של אכפתיות ושל דאגה היכולה לספק את האדם מבחינה רגשית ולתת לו את הכוח להמשיך הלאה, אפילו אם אין בידיך או אם אינך מוכן לתת לו את מלוא מבוקשו.

             

            רמה 6: לתת בנדיבות, אך רק לאחר שנתבקשת- לעולם לא תדע כמה קשה ומביך היה להם לפנות אליך בבקשת טובה, וכמה נואש הוא הצורך שלהם בכך שתשיב להם בנדיבות ובנעימות. התורה אינה גורסת שעלינו לוותר על כל גבולותינו האישיים ולתת לאחרים לנצל אותנו, אולם אם נהיה כנים עם עצמנו נוכל תמיד למצוא דרך להיענות לצרכיו של הזולת או להפנות אותו למישהו אחר שמסוגל לעזור לו.

             

            רמה 5: לתת בטרם נתבקשת: למד לצפות מראש את צרכיהם של אחרים אף בטרם ייגשו אליך. אל תמתין שהם ישמיעו קריאה לעזרה בטרם תושיט להם יד. אל תגביל את מעורבותך למי שמוצאים חן בעיניך. חפש הזדמנויות שבהן תוכל לעזור באופן משמעותי.

             

            רמה 4: המקבל מכיר את הנותן, אך הנותן אינו מכיר את המקבל: הנתינה נעשית כך שמקבל העזרה יודע את זהותו של הנותן, אך הוא עצמו נשאר בעילום שם. במקרה זה הנותן נוהג בענווה רבה יותר, כיוון שהוא אינו יודע את זהותו של האדם שהוא נותן לו את עזרתו. ברם רגשותיו של המקבל עדיין נפגעו, שכן הוא יודע מי נתן לו את הצדקה.

             

            רמה 3: הנותן מכיר את המקבל, אך המקבל לא מכיר את הנותן.ברמת צדקה זו –המקבל אינו יודע מי נתן לו את הצדקה, וכך נשמר כבודו העצמי.

             

            רמה 2: לתת בעילום שם, כך שהמקבל והנותן אינם מכירים איש את רעהו. לקבל צדקה בעילום שם – כששני הצדדים נשארים אנונימיים – מוציא את עיקר העוקץ מהחוויה של הצד המקבל. הרבה יותר טוב לתת סיוע בסתר, מתוך התמסרות כה שלמה לזולתנו עד שהאגו שלנו מתמזג בשלהם, שכן אז איש מן הצדדים אינו מרגיש שהוא בעמדה עליונה או נחותה.[ הקהילות היהודיות ייסדו בכל הדורות קרנות צדקה שאותן מנהלים בני אדם הניחנים ביושר ובדיסקרטיות מרביים, הפועלים בהתנדבות  כדי לאסוף צדקה ולחלק אותה לנזקקים ].

             

            רמה 1: לעזור למישהו להפוך למסוגל לקיים את עצמו-הצורך הבסיסי ביותר של האדם הוא לחוש שזקוקים לו ושהוא מוכשר ובעל יכולת. לכן צורת הצדקה הגבוהה ביותר היא לעזור לאדם למצוא עבודה או לעזור לו להתבסס בתחום העסקי. דרך פעולה זו משמרת את כבודו של המקבל, ובעת ובעונה אחת היא גם משנה אותו מאדם מקבל לאדם המסוגל לסייע לאחרים. בדומה לכך, אם אתה מצוי בעמדה שבה אתה יכול לייעץ לאדם אחר, חשוב לטעת באותו אדם ביטחון באשר ליכולתו למצוא פתרונות ללבטיו ואפילו להפוך בעצמו למקור עוצמה לאחרים.

             

            בתקופתנו בה עגל הזהב שלנו הוא רדיפת המותרות ותאוות הממון, חשיבותה של מצוות הצדקה לאין ערוך,מכיוון שמצווה זו מחנכת את האדם לוותר על החומר לטובת הרוחני ולהתחשב בצרכי זולתו. נתינת צדקה היא  מעשה של התעלות מעל טבעו של האדם. חוקי החומר אומרים - מה ששלי שייך לי ומה ששלך שייך לך. לעומתם, חוקי הרוח אומרים – גם מה ששלי בעצם שייך לך, או יותר נכון שייך לקב"ה שהוא למעשה כולנו.

            גם לאדם הרוחני כמובן חשוב שצרכיו הבסיסיים והחומרים יסופקו, אולם הוא לא עסוק באגירה וצבירה מעבר למה שהוא זקוק לו. מתוך גישה זו הוא מתחלק עם סביבתו בשפע שהוא זוכה לקבל. כדי להגיע למקום הנשגב הזה יש להתעלות מעל הטבע הבהמי-גשמי שנולדנו איתו, לעמול ולהתאמן בנתינה ועידון אופיינו.

            דרג את התוכן:
              10 תגובות   יום שני, 30/5/11, 22:24

              ה"מאבק" שלנו באגו

              "האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא אסור באזיקים." ז'אן ז'אק רוסו.

              האזיקים אינם פיזיים, ואף לא חברתיים. הם בראש ובראשונה מנטליים. כולנו אכן נולדים חופשיים, אך משהו קורה לנו בשנתיים הראשונות לחיינו: אנחנו נסגרים סביב האגו.

              האגו הינו תחושה עמוקה של נפרדות ועליונות. הוא צורך רגשי ופסיכולוגי כפייתי לראות ולחוש את עצמנו כנפרדים - וכטובים יותר - מהאחר, מהעולם ומהיקום כולו. הוא נקודת הייחוס שבה תחושת האינדיבידואליות שלנו היא גם תחושה של ניכור, שבה החוויה של עצמאות היא גם חוויה של בידוד, ושבה אפילו חוויית החופש מועבת על ידי תחושות עמוקות של שעבוד, של מוגבלות ושל ייאוש השוכנים בלב הווייתנו.

              לאגו יש קשר ישיר לאופן שבו אנחנו קולטים את העולם. אנחנו שומעים מה אחרים אומרים על העולם ועלינו, אנחנו רואים איך הם מתנהגים ומה הם עושים ואיך הם עושים. כשאנחנו מפסיקים להקשיב לעצמנו ומתחילים להקשיב לדברים שמסביב, זהו המקום שבו האגו מתפתח.

              האגו הוא בעיה גדולה מאוד. בהקשר האישי והצר שבו חיים רובנו, האגו הוא הגרעין הרגשי והפסיכולוגי הבסיסי שאיתו אנחנו מזדהים.

              האגו יכול לתפוס מקום כשאדם לא קשוב לעצמו. הוא מאבד את האני שלו ואז יש מקום לאגו. אדם שמנותק מהאינטליגנציה הרגשית שלו ומהמודעות העצמית, האגו מנהל אותו. זהו מקום שבו תגובות לדברים שאחרים עושים או אומרים הן תגובות של עלבון ופגיעות. הכבוד לוקח תפקיד עד כדי כך שאנשים מרגישים שהכבוד שלהם נרמס.

              לו היינו מקשיבים לעצמנו ומחוברים לעצמנו היינו מאפשרים לאנשים להיות שונים מאתנו, בלי להיפגע. מותר להם להביע מחשבות שונות משלנו, להתנהג אחרת מאתנו ולהרגיש שונה.

              אדם שמרגיש חלש, פגוע, חסר ביטחון ופגיע - אין לו שליטה על האגו שלו, וכשהתגובה מגיעה מתוך האגו ,אזי היא חסרת מעצורים ולעיתים חסרת פרופורציה למה שהניע את הפעולה. האדם עלול אז לצעוק, להכות או לבחור בדרך אלימה כתגובה, או לחילופין הוא עלול "להתקפל" ולא להגיב כלל ואת הכעס והעלבון לשמור בתוכו, מצב שעלול להזיק לבריאותו.

              חיזוק הביטחון העצמי, יכול לאזן את האגו. בטחון עצמי נובע מהיות האדם שלם עם עצמו. זהו מצב שאינו תלוי בגורם חיצוני. הקשבה פנימית - אני מול עצמי. מפגש בין אנשים, כשהם מקשיבים במלוא מובן המילה אחד לשני, בלי להיות עסוקים באיך להגיב ובמה לומר, זהו מצב של העדר אגו. ברגע שאדם חושב איך להגיב ומה לומר, בזמן שהאחר מדבר, כאן האגו פועל.

              האגו אינו אויבנו,הוא חלק מעצמנו ולכן הוא שייך לנו.אנו זקוקים לו בתחילת דרכינו הרוחנית,כדי להביא אותנו לבשלותה.במקום לראות את האשם בחוץ,לכל המתרחש בחיינו-עלינו להבין למה קורים לנו דברים.במקום להיפגע מאנשים ולהאשימם,עלינו לשאול-למה זימנו אותם וסיטואציות מסוימות לחיינו,ואיך נלמד מהם כדי להתפתח.איזה שיעורים אנו מזמנים לחיינו ומה תכליתם.ללמוד לשחרר שיעורים מתוכנו במקום להאשים אחרים ולא ללמוד לקחים.

              האגו זה משהו שנחוץ לנו כדי להתקדם בחיים. הוא מחזק ומתמרץ את מעשינו, מאפשר לנו להעריך מחדש את עצמנו ללא תלות באחר. האגו הוא בהחלט תכונה חיובית ואם נאפשר לו לחיות באיזון ובאפקטיביות בחיינו, נצא נשכרים.

              דרג את התוכן:
                6 תגובות   יום שני, 30/5/11, 20:00

                יום ראשון, 15/11/09,


                לסגור מעגלים   

                 

                 

                 

                 

                 

                 לחזור לאנרגיות ישנות

                 

                 לסגור מעגלים

                 

                 עם עצמך.

                 

                 

                 

                 

                 

                 לחוש תחושות ישנות

                 

                 פחדים של אז

                 

                 ולהחליט להבין ולהתמודד.

                 

                 

                 

                 

                 

                  ישנם שיעורים בחיים

                 

                 ויש אומץ

                 

                 לשוב לאחור כדי לקושש

                 

                 עשבים שוטים שהנחת בדרך. 

                 

                 

                 

                 

                 

                 העבודה מיגעת

                 

                 העשב הוסיף שורשים עיקשים

                 

                 אך גם אני -עקשנית

                 

                 עודרת,מנכשת

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שני, 30/5/11, 19:56

                  היום ארבעים ושניים ימים לעומר-מלכות שביסוד

                   

                  ההתקשרות מרוממת את האצילות שבך.היא מטפחת ומחזקת את כבודך העצמי ואת כבודו של זה אליו אתה מקושר.

                   

                  שאלות לבחינה עצמית:

                   -האם התקשרותי בולמת את ביטוי אישיותי ותכונותיי?

                  -האם היא מכניעה את האדם אליו אני מקושר?

                   

                  האתגר היומי:

                   

                  השתדל להדגיש ולהאיר את נקודות האור של מקשריך.

                  דרג את התוכן:
                    8 תגובות   יום שני, 30/5/11, 06:48

                    יום שני 30 מאי 2011

                     

                    ורד על סף ביתי

                     

                     

                    הנחת ורד

                    על סף ביתי

                    שרת ניגון ערב

                    בערוב יומי.

                     

                    שוררת מספרי משוררים

                    ליהטת במקל קוסמים.

                     

                    הפרחת מילים למכביר

                    מילאת יקומך בבועות ספיר

                    אשליות צבעוניות מתפוצצות

                    במגעו העדין של האוויר.

                     

                    איידתי אותך כפי שהגעת

                    שלחתי אותך כאנרגיה מנופחת

                    רוקנתי תכולתך מתוכן.

                     

                    למה המשחק יקירי?

                    שוב אין בו יותר צורך...

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שני, 30/5/11, 03:02

                      יום שני 05 יולי 2010

                       

                      בבואך

                       

                      כשאתה קורא את שירי

                      בחן על איזה גל

                      נח הקולמוס.

                      בדוק את צבעו

                      הכסוף הוא כירח

                      הצהוב הוא  וזורח

                      האדום הוא,חמור סבר

                       או סתם צח ולבן כשלג.

                      בבואך לקלוף את קליפות שירי

                      הצץ אל הפרי

                      אשר עטף עצמו

                      כבד ימים

                      ברפרופי מלאכך

                      הרדומים.

                       

                      בבואך אל ביתי

                      משכן יונתי

                      בחן כליך

                      האם הם ערוכים

                      למצעי אהבתי?

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שני, 30/5/11, 02:58

                        פנקס קטן-תובנות גדולות -"נזקיה של הדאגה"


                        בדרכי אל גילוי התובנות החדשות בחיי,במסע החיים שלי תוך כדי לימוד רייקי וקלפי טארוט וקריאת ספרים-רשמתי בפנקס קטן את כל המנטרות מהספרים ובכל פעם שחשתי נמיכות קומה-פתחתי את הפנקס ושיננתי מחדש את התובנות.
                        הדבר עשה פלאים.המוח קלט את המסרים ואת המנטרות והשינוי הגיע יחד עם התובנות.
                        והרי לפניכם אחד מהמשפטים שליוו אותי בדרכי :
                        מתוך הספר:"הנזיר שמכר את הפרארי שלו":
                        "הדאגה מדלדלת הרבה מכוחה של התודעה ובמוקדם או במאוחר היא גורמת נזק לנפש."

                        ציטוטים כלליים בנושא דאגה.
                        "דאגה בלב אש ישחינה" ~ משלי
                        "עדיף לעמוד בפני סכנה פעם אחת בחיים מאשר להיות במצב של דאגה תמידית." ~ המרקיז דה סאד
                        "לב חסר דאגה חי זמן רב." ~ פתגם אירי
                        "מרבה נכסים מרבה דאגה." ~ חז"ל
                        "משחק מזל הוא בנה של הקמצנות, אחיה של הדאגה ואביו של הרוע." ~ ג'ורג' וושינגטון
                        "דאגה גוררת עצה." ~ ז'ילבר קסברון
                        "האהבה נחנקת משמחות שאינן כרוכות בדאגה." ~ מארטיאליס
                        "לקנות את החיים במחיר של דאגה רבה מדי, פירושו לאבדם." ~ ויליאם שייקספיר
                        "דאגה היא הריבית שמשלמים מבקשי הצרות" ~ ג'ורג' וושינגטון
                        "האושר לעולם אינו יציב. הוא אינו אלא הפוגה בדאגה." ~ אנדרה מורוא
                        "אם תרצה תוכל לפרוש לתוך עצמך. אין בנמצא מקום מקלט שקט יותר, או פחות מלא דאגה." ~ מרקוס אורליוס

                        הדאגה צפה כל אימת שאנו ניצבים בפני שאלה פתוחה המכוונת לזמן עתיד: מה זה? מי זה? מה קרה? מה יהיה? כיצד או איך זה הסתיים?
                        הדאגה אמנם חיונית להתנהלותם התקינה של החיים. כך לדוגמא, טוב אם נחוש דאגה כאשר ניווכח כי ילדנו יצא מתחום ראייתנו. תכליתה של זו, להאיץ בנו לחפשו ולהשיבו לתחום השגחתנו. הדאגה הופכת לנטל, כאשר מתגובה נקודתית לאירוע מסוים, היא הופכת להרגל תגובה קבוע ומתמשך, כלומר, הופכת מדאגה לדאגנות.
                        האדם הנוטה להגיב בדאגנות, דואג מכל דבר, רוב הזמן, ואם חלילה יחדל מדאגתו, יחפש וימצא לו מיד סיבה טובה לדאגה.
                        מלבד היותה צל, המעיב על שמחת החיים, ידועה גם השפעתה השלילית של הדאגנות על תפקודו התקין של הגוף. הרפואה הסינית מזהה בדאגנות גורם להחלשת מערכת העיכול, דבר המתבטא בתחושת עייפות לאורך זמן, חוסר ריכוז, עיכול לא תקין, בעיות שינה ועוד.
                        הדאגנות, גם אם אינה מהווה פיתרון לשאלה הפתוחה הרוחשת בתודעה, מעניקה לנו אשליה של שליטה בחיינו.
                        אם אתה חי את הכאן ועכשיו ומאמין שמחכה לך אך ורק טוב וחי עם חשיבה חיובית על העתיד -אתה ממגנט לחייך דברים חיוביים.
                        הרי יש עניין של "נבואה המגשימה את עצמה"- כשאתה חושב שיקרה דבר רע-הדברים הרעים מתמגנטים אל חייך.
                        העבר,לא ניתן לשנותו- ולכן הפק ממנו לקחים והנח אותו.
                        העתיד הוא דבר ערטילאי ואין אתה יכול לעשות דבר ,אלא רק לקוות שיהיה טוב ושתהיה חכם להביא אליך טוב זה.
                        הדבר היחיד שנמצא בידינו הוא ההווה ,הרגע-שבו יש לנו אפשרות למצותו במלואו מתוך שמחה ואופטימיות.
                        ובכן-בוא ונחיה מתוך תחושה בריאה -שישנם דברים שאין לנו עליהם שליטה-ואז,חבל לדאוג -כי במילא, אין ביכולתנו לעשות דבר.
                        ולגבי הדברים שבשליטתנו הנמצאים מולנו "כאן ועכשיו"-נחיה אותם ונביאם אל המקום הנכון לנו.
                        בהצלחה!

                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום ראשון, 29/5/11, 19:02

                          היום ארבעים ואחת יום לעומר-יסוד שביסוד

                           

                          לכל אדם יש צורך להתקשר אל אחרים ,עם פעולות חשובות ועם חוויות משמעותיות.גם אם יש לך סיבות טובות להטיל ספק ביכולת שלך להתקשר ,עליך לזכור כי אלוקים נתן לך נפש אלוקית מלאת חיים ואהבה ,המאפשרת לך לחוות את מה שבליבם ובנשמתם של אחרים.רק כך תוכל להשיל מעליך את מנגנוני ההגנה שבך ולתת אמון באחרים.ההתקשרות לזולת מתאפשרת כשהיא מגלמת בתוכה את ששת המידות ומתממשת ע"י פעולות מעשיות.

                           

                          שאלות לבחינה עצמית:

                           -האם אני מתקשה להתקשר?

                          -האם אני מתקשר בקלות למקום העבודה אך מתקשה להתקשר אל אנשים?

                          -האם העובדות הפוכות?

                          -האם אני מתקשה להתקשר למאורעות חשובים בחיי?

                          -האם זה משום שאני ביקורתי מדי ומוצא פגם בכל דבר כתירוץ לחוסר רצון להתקשר?

                          -האם זה מחשש לחוסר נוחות הנובע מפגיעותי?

                          -האם בעבר נפגעתי כתוצאה מהתקשרותי?

                          -האם בטחוני באחרים נוצל לרעה?

                           

                           האתגר היומי:

                          עליך ליזום קשר חדש עם אדם מסוים שחשוב לך.הקדש בכל יום זמן משותף לשניכם.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS