כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 2/2012

    14 תגובות   יום רביעי, 29/2/12, 11:11

    לוקח זמן

    עם הגיל והשנים

    לראות מעבר לבגדים

    פצעים קטנים -כאנושים.

     

    בחברתנו האומרת כל

    ולא כלום

    נפגעי רגשות רבים זבים

    ברחובות

    והאהבה בדמעה-

    אינה מצליחה להשחיל מילה.

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום רביעי, 29/2/12, 08:18

      כל אדם צוייד

      בצעצועים בעולם הזה

      כדי להעביר זמנו בעניין

      ולשוב לעולם הרוח

      אחרי מאה ועשרים

      פחות או יותר.

       

      השיקול לסוג הצעצועים

      ערכם וומשקלם בחברה

      נקבעו לפי אמונה

      שניתן לקבלה...[ או שלא]

      לפי סוג התיקון שקיבלה על עצמה

      הנשמה בטרם בואה.

       

      אז מה לנו כי נתלונן?

       

      סתם הגיג מהלילה...

      דרג את התוכן:
        12 תגובות   יום שלישי, 28/2/12, 04:23

        אומר לך את האמת.

        כל פעם ש...

        צירוף אותיות שמך

        מגיע אלי בכל צורה

        על צג המחשב-

        מיתרי נרעדים

        מבקשים טללי יחס רכים

        מתמזגים

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שלישי, 28/2/12, 03:34

          תלויה בין שמים

          וארץ עומדת פרושת זרועותיה

          לתפסיני לאן שלא אפול.

          תערסלני אל חיקה החם

          תאמר לי :להיכן?

          ושם תביאני רכה ומתרצה

          לחיק הנכון

          במקום הנכון.

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום שני, 27/2/12, 13:30

            אסתר המלכה

            אסתר המלכה היא גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים. היא מתוארת במגילת אסתר כאשתו של אחשורוש לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע נביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא.
            אסתר,בת אביחיל משבט בנימין, שהיה דודו של מרדכי ומגולי יהודה שגלו לבבל בימי המלך יהויכין, הייתה יפת תואר וטובת מראה.

            אסתר המלכה הינה דמות חשובה ומשמעותית בהווי היהודי, מלכה של אימפריה חשובה,שהצילה ממוות מיעוט אליו השתייכה.רוב גיבורי התנ"ך הנם גברים, ואילו סיפור מגילת אסתר והניצחון לדת היהודית התאפשר הודות לאישה אחת - אסתר. כאשר אנו קוראים את סיפורה של אסתר אנו מגלים כי אסתר עברה תהליך של טרנספורמציה, שמשפיעה עליה ועל סביבתה בצורה משמעותית. בשלב הראשון: דמות כנועה, ביישנית, צנועה-ובשלב השני: חל מהפך, היא הופכת להיות חזקה, מניפולטיבית, גוזרת גזירות, ומפתה. היא מחופשת למלכה, אשת אחשורוש, בעוד שלאמתו של דבר היא יהודייה כשרה, וצדקת נסתרת; וכדרכם של אלו היא מכסה את חסידותה וגדולתה, מעיני בשר ודם, וכל כולה לשם שמיים.

            שמה הפרסי, "אסתר", לקוח משמה של האלה הבבלית אשתר או מן המילה הפרסית star (כוכב).
            המהר"ל מפראג אומר ,לפי כתבתה של הרבנית ציפורה הלר,שנסיבות לידתה של אסתר לא היו מקריות. ניכור ובדידות הם כלים כמו כל כלי אחר, והם ניתנים לנו כדי לאפשר לנו להפוך למה שאנחנו יכולים וצריכים להיות. דווקא מעומק נקודת הריקנות הזאת, פרח החיבור העמוק של אסתר עם האלוקים. שורש המלה אסתר הוא ס-ת-ר. שמה מבטא את עצם מהותה - היכולת לחדור מבעד לחומות ההסתר ולהבחין באלוקים גם במקומות שאחרים לא היו מסוגלים. אסתר הייתה מומחית בחדירה דרך החומות שסובבות אותנו. זה היה כלי הנשק שהיא רכשה לעצמה בשנות בדידותה .אסתר למדה לראות את האלוקים בכל מקום שבו הביטה. היא ראתה בו את אביה היחיד והניחה לשכינתו להנחות ולכוון אותה.

            ואילו שמה היהודי הוא "הדסה" כשמו של השיח הדס. הדס הוא אחד מארבעת המינים שאנו נוטלים בסוכות. ההדס מסמל את העיניים. עיניה של אסתר יכלו לראות את המציאות הפנימית בבירור, כפי שהעיניים שלנו רואות את המציאות החיצונית. שהדמות הצנועה הזו מגלמת בתוכה עוצמה פנימית.
            אסתר, כמו ההדס, לפי דברי התלמוד-הייתה "ירקרוקת".ירוק הוא צבע שמורכב משני צבעי יסוד - כחול וצהוב. כחול מסמל קרירות וצהוב מסמל חום. אורה הפנימי של אסתר הורכב משני הכוחות גם יחד - להט בוער כשמש עם רכותם הצוננת של המים. משום שהיא פיתחה את טבעה הרוחני באופן כל כך מושלם, היא הייתה מסוגלת להגיע לכל אדם ולמצוא בתוכה את היכולת להתחבר אליו. ה"ירקרקות" שלה הייתה סמל רוחני לענווה, היענות ורגישות.

            אסתר גודלה על ידי מרדכי שהיה בן דודה- לאחר שהוריה נפטרו. הוא הפך אחר כך, למדריכה הרוחני ובסופו של דבר לבעלה.אביה של אסתר נפטר כשהיא הייתה עדיין ברחם אמה; אמה נפטרה בלידתה. כך, היא באה לעולם עם הפצע המדמם של לא להיות שייכת לאף אחד.

            כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה בגלל יופייה. על פי חז"ל, לקיחה זו של אסתר הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.

            כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה מוצגת באור שלילי, כאשר היא חוששת לגורלה, אך לאחר מכן היא מתעשתת ומחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן את עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת תחבולות ומניפולציות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה.

            לפי חז"ל, אסתר תבעה מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים קיבלה את מבוקשה.

            לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן ביקשה אסתר ממרדכי על ידי התך, סריס הנשים-לצום . יש המקשרים את תענית אסתר, הנהוגה בערב חג הפורים.

            על שמה העברי של אסתר, הדסה, נקראה ההסתדרות הציונית הדסה, שייסודה היה בזמן פורים.

            אסתר / מילים:חיים צבי


            היא בוכה על הכר

            המלכותי,



            בכי חרישי, כמעט

            ילדותי,



            את הכל כבר נתנה,

            המלכה הקטנה,



            לא רוצה משרתות,

            לא משתה עם כרים וכסתות,



            והרי נתבטלה הגזרה,

            רוצה רק אותך מרדכי,

            בחזרה.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שבת, 25/2/12, 09:35

              יום המשפחה להאדרת תרומת המשפחה להעברת ערכים תרבותיים ולאומיים''

               

              משפחה היא המסגרת החברתית האנושית שבה בני האדם חיים וגדלים. למשפחה תפקידים חשובים ביותר בהתפתחות היחיד והחברה כולה. במסגרת המשפחתית נבנים השקפות העולם והערכים של בני המשפחה ומעוצבת דעתם כלפי נושאים שונים, בתחומים שונים. המשפחה מהווה גם כלי בעזרתו מועברים ערכים תרבותיים ולאומיים לדורות הבאים.

               

              יום המשפחה או יום האם, הוא מועד המצוין בישראל ובעולם. בישראל הוא מצוין בל' בשבט, התאריך שבו נפטרה הנרייטה סולד אשר הקימה את ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים", למרות שמעולם לא ילדה ילדים משלה, הייתה סאלד אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרת עליית הנוער. ב-1912 היא ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה" והייתה גם האישה הראשונה שנבחרה לוועד הפועל הציוני.

               

              ביום האם הדגישו את תפקידיה של האם כמטפלת בבית ובילדים, תפיסה מסורתית של האם ותפקידיה .בעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים במדינת ישראל, שונה יום האם ליום המשפחה,ולנשים יוחד יום האישה הבינלאומי . השינוי נובע מהשינויים הסוציולוגיים שעברה המשפחה - כיום אבות רבים משתתפים בגידול הילדים ובעבודות משק-הבית, ואף מגדלים בעצמם ילדים.

              כיום זה אנו מדגישים את הקשרים בין בני המשפחה הקרובה והמורחבת ונותנים את הדעת על מהות האהבה ועל התמיכה ההדדית בין בני המשפחה. התפיסה היא של חלוקת תפקידים שוויונית במשפחה, ומתן הכרה לכל סוגי המשפחות השונות: גרושים, משפחות חד הוריות, משפחות קטנות, משפחות גדולות.

               

              היסטוריית חגיגת יום האם:

              -יום האם נחגג לראשונה ביוון העתיקה כחגה של ריאה, אם כל האלים.

               -עם התפשטות הנצרות חגגו את "יום אם הכנסייה", ובמהלך השנים החג התמזג עם "יום האם".

              - ב-1600 ציינו לכבוד אמהות בריטניה את "יום ראשון של האמהות". ביום ראשון זה קיבלו העבדים חופשה על מנת שיגיעו לבתיהם לחגוג את המועד. בחג נאכלה עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת האם".

              -בארצות הברית התפתח מושג "יום האם" במחצית השנייה של המאה ה-19. במשמעותו המוכרת כיום, בתור תאריך המציין את פועלן של נשים ושל אמהות, נחוג יום האם לראשונה בשנת 1908 במדינת מערב וירג'יניה. הוגת הרעיון הייתה אנה ג'ארביס,אשר הרעיון להקדיש יום אחד בשנה לאמהות התגבש בראשה בימי האבל אחרי מות אמה. היא פנתה לגופים שונים ברחבי ארצות-הברית, הציעה את הרעיון והשאר היסטוריה.

              בשנת 1875 הוכר "יום האם" רשמית על-ידי הנשיא וודרו ווילסון. ב-1914 הכריז הנשיא וודרו וילסון על יום האם כעל חג לאומי, והוא נקבע ליום ראשון השני בחודש מאי. פרח הציפורן הלבן, המסמל את הטוהר וכוח הסבל של האם, נקבע כסמלו של היום.

               

              בימים אלו נוסחה הצעת חוק חדשה על ידי ארגון משפחה חדשה, הקוראת להפיכת יום המשפחה לחג לאומי. באמצעות חקיקת החוק הם מבקשים להדגיש את חשיבות המשפחה בחברה הישראלית. לדעתם,יש צורך בהפיכת יום המשפחה לחג לאומי על מנת להעלות על נס את המשפחה כערך ישראלי-לאומי ראשון במעלה.

               

              ולפנינו שיר על התהוות המשפחה:

                המשפחה שלי /מילים: יורם טהרלב

               

              זה התחיל בשני הורים

              עליזים וצעירים

              שהולידו בשבילי

              את המשפחה שלי

              וכשיש לי מסיבה

              רק תביטו מי שבא

              רק תביטו מי שבא:

               

              סבא בא, אבא בא

              אריה מכפר סבא בא

              בא ברוך, ברוך הבא

              עם דודה, דודה רבה

              סבא בא, אבא בא

              גם הסבתא יבבה

              אהלן ומרחבא

              מי שבא ברוך הבא!

               

              מביאים לי מתנות

              גם גדולות וגם קטנות

              מניחים הם בפינה

              ויוצאים אל הגינה

              מנשקים את אחותי

              ובאים לצבוט אותי

              ובאים לצבוט אותי:

               

              סבא בא...

               

              ואחר כך בחצר

              מתחילים הם לדבר

              מתווכחים בצעקות

              וכמעט הולכים מכות

              אך כשהכיבוד מוכן

              הם רצים אל השולחן

              הם רצים אל השולחן:

               

              סבא בא...

               

              ואחרי זה מבקשים

              שאני אקום לשיר

              וקוראים, כשאני שר:

              איך שהקטן מוכשר!

              גם היום אל האולם

              באו לכבודי כולם

              באו לכבודי כולם:

               

              סבא בא...

              דרג את התוכן:
                14 תגובות   יום שבת, 25/2/12, 09:09

                25/02/2012

                 

                צרחה אמיתית''

                 

                משהו אוחז כבצבת

                את הבטן וקורא

                לשים לב לרגשות

                הגואות מעמקי הלב.

                 

                שם בבית החרושת

                של פרצי רגשות עתיקים

                מתלבנת צעקה מעומקים

                מבקשת להתפרק בזעם

                למרומים.

                 

                אז אם תשמעו צרחה אמיתית

                הנצרחת ללא שליטה

                זאת היא היצירה שלי

                ללא בקרה

                נולדת לעולם.

                דרג את התוכן:
                  4 תגובות   יום שבת, 25/2/12, 06:12

                  אחשורוש-חכם,טיפש או תחמן? ''

                  אחשורוש היה המלך ששלט באימפריה הפרסית מהודו ועד כוש, אשר כללה 127 מדינות, על פי סיפור המעשה שבמגילת אסתר. אחשורוש נזכר גם בספר עזרא "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם". אולם קיים ספק אם מדובר באותו מלך.

                  אחשוורוש מלך על העולם כולו, ומלכותו הייתה באופן של התפשטות -הוא השתמש בכלי המקדש ובגדי כהונה, וישב על כסא שלמה וכו', ומצד גודל התפשטותו היה ביכולתו לערוך משתה במשך "שמונים ומאת יום"21-שמטרתו הייתה להראות "את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו של אחשוורוש.

                  אחשוורוש - מוצג כמלך שתיין, רודף נשים ותענוגות. למרות עושרו,הוא אינו מצליח לשלוט בממלכתו. הוא אדם שלא יודע את מגבלות הכוח, ועם כל צבאו האדיר הוא לא מצליח במלחמתו עם היוונים ונהרג בידי אנשי החצר שלו, על משכבו. הפן החיובי שבו, שהוא מתגלה כמלך סובלן ופרגמאטי, המשתדל לרצות אל כולם, ואין לו עניין בעריצות לשמה. ישנן דעות לכאן ולכאן-האם היה מלך טיפש שנגרר אחרי המן, או מלך ערמומי. יש הבוחרים לקבוע שהיה מלך הפכפך - או במילים אחרות - אינטרסנט, ותמרן את כולם לרצונו בלא אידיאלים מסוימים. אחשוורוש ידע היטב לתמרן את האישים ואת המצבים המשתנים לטובת שלטונו ולחזק את מעמדו האבסולוטי. הוא טיפח את המן ומינה אותו לראש הממשלה ובעזרתו חיסל את ראשי שש המשפחות המיוחסות, שהיו שותפות לשלטון. כאשר התגלתה לו אי אמינותו ואי נאמנותו של המן, חיסל גם אותו. טיפש אינו מסוגל לתמרן כך עניינים ויחסים בין-אישיים ברמה כזו. מסירת גורל היהודים בידי המן להשמדה, אינה מצביעה בהכרח על טיפשות אלא על רשעות. "אחשוורוש שנא את ישראל יותר מהמן הרשע" . 
                  אחשורוש התעניין בעיקר בנעשה בארמונו. לאורך המגילה הוא מארגן מספר רב של משתאות בארמון. בנוסף הוא אוסף את כל נערות הממלכה כדי לבחור מהן את אשתו במקום ושתי-כשהוא בוחר באסתר,ומקים "בית נשים" ו"בית פילגשים". 

                  במאמרו מעלה חיים נבון את המסר אנטי-נשי שבמגילה: "להיות כל איש שורר בביתו" - האיש, הגבר, צריך לשלוט בביתו ובמשפחתו. אחשוורוש, המלך האוויל, אשר המגילה שמה אותו ללעג ולקלס. מלך שלא מצליח לקיים יחסי משפחה נורמאליים בתוך ביתו, מנסה להכתיב למיליונים איך ינהלו את חיי המשפחה שלהם. הגדרה נוקשה של יחסים היררכיים בתוך המשפחה היא נחלת אחשוורוש וההולכים בדרכו, ולא נחלתם של מרדכי ובניו. 
                  נשות המלך אחשוורוש היו צריכות לעבור טירונות קוסמטית משפילה. חודשים ארוכים הן התפלשו בתכשירי איפור וטיפוח, שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בבשמים ובתמרוקי הנשים. בחצר אחשוורוש התייחסו לנשים כגופות מהלכות. דואגים לטפח את מראה גופן, ובו בזמן חונקים את אישיותן. 
                  אחשוורוש עסק גם במינויים: הוא ממנה את המן לראש השרים, אולם בעקבות האירועים המתוארים במגילה המן נתלה ומרדכי היהודי ממונה במקומו. פה ושם מסופר במגילה גם על פעולות של אחשורוש מחוץ לתחומי שושן הבירה, כגון הטלת מסים.

                  לסיכום,אחשורוש מייצג את השלטון הפרסי: רדיפה אחר החומריות, ראוותנות, מצבי רוח, השתייה כדת ,את טבעת החותם - מי שבידו טבעת המלך רשאי לעשות כפי רצונו .

                  ומעט באווירה פורימית:

                  שיר הסריסים /נתן אלטרמן 

                  נעמד בתור
                  מפנים ומאחור
                  נסתדר לפי הכרס
                  ונשיר לנו שיר ערש ,בום, בום, בום...

                  חשותנא שמי,
                  ומחוטא זה אני.
                  חשותנא ומחוטא
                  מלמדים גם את מזמוטא. בום-בום-בום...

                  קורקבנא שמי
                  וכרכשתא זה אני
                  קורקבנא וכרכשתא
                  לקהל אומרים "טפשת".בום-בום-בום...

                  אחשורוש תינוק
                  מסדר לו פיב אוקלוק
                  ושותה לו שם למטה
                  עם המן ועם ויזתא

                  בום, בום, בום...

                  וכטוב לבו
                  אחשורוש אמר לי: בוא
                  בוא חביבהל'ה כרכשתי
                  ותאמר לגברת ושתי.בום, בום, בום...

                  שתאיר פנים
                  שתראה למזמנים
                  לכלנו סאווה, סאווה
                  את שמלת אמנו חוה. בום, בום, בום...

                  גלי, גלי, גל
                  זה היה אחד סקנדל -
                  ושתי מחדרה ירדה
                  וסדרה לו עד דלא ידע. בום, בום, בום...

                  היא אמרה לו כך:
                  אויה תרח מתרח
                  עד מתי תשתה קוניאקים
                  עם אותם הפסקונדיאקים. בום, בום, בום...

                  אחשורוש מובן
                  נעשה שחר לבן,
                  חמתו עוד לא שככה
                  ואצלו בבטן ככה. בום, בום, בום...

                  אז בא מרדכי
                  ואמר למלך: די,
                  באסתר עיניך שימה
                  אין לה אבא, אין לה אמא. יש לה - בום, בום, בום...

                  ומאז - הוש, הוש
                  חג מהודו ועד כוש.
                  ופקידי שושן יפקדו
                  לעשות מכוש עד הודו. בום, בום, בום...

                  דרג את התוכן:
                    6 תגובות   יום שישי , 24/2/12, 20:41

                    24/02/2012

                     

                    הוא-היא''''

                     

                    הוא עו"ד,היא לא.

                     

                    הוא מצא אישה

                    עושר רב הביאה לו..

                    אושר?

                    טוב זה לא המקום לדסקס.

                     

                    היא נשארה בחוסר כל

                    וצאצאיהם תולים עליה.

                    כתפה השתוחחה במאמץ

                    לא לתת לגב

                    להישבר לכמה וכמה חלקים.

                     

                    הוא ישב בבית קפה 

                    בחברת האישה החדשה .

                    משהו מכובד

                    קפה טעים עם עוגת גבינה.

                     

                    היא הרימה מטלפון ציבורי

                    קולה מרטט,

                    לומר לו שילדהם סביבה..

                    את הקצבה ..איחרת לתת.

                     

                    היא,האישה החדשה

                    בכעס השפופרת שאינה

                    לפלאפון המהודר לקחה

                    וכך  בה נזפה:

                     

                    "איך את מסוגלת להפריע

                    לצדיק הבולס ושבע

                    בשעת תענוגו העילאה

                    במסעדה המהוללה".

                     

                    תמונה אחת מיני מליונים

                    לסיטואציה קטנה

                    של מאבק חד הורית

                    במדינה  אדישה...

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שישי , 24/2/12, 12:12

                      המחסן הקוסמי של השמחה''


                      שמחה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם, בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו. 
                      הרגש מתאפיין במחשבות ובביטויים גופניים מסוימים, כמו חשיבה אופטימית, מבע פנים צוהל, עיניים מאירות, חיוכים, ותחושה אנרגטית וקלילה של הגוף. 
                      השמחה מרחיבה את כוחות הנפש, הופכת את האדם לאנרגטי, ומדרבנת אותו לפעילות ולעשייה, לעומת העצב שמכנס את כוחות הנפש ומשבית את פעילותו של האדם. 
                      ישנה זיקה הדדית בין השמחה לבין האהבה; שמחה עמוקה יכולה לעורר אצל האדם את רגש האהבה, ומימוש אהבה והתעוררותה גורם לאדם לשמחה.
                      מיכל אורלוב כותבת: "כולנו שואפים לחיות את חיינו מתוך שמחה, שלווה ותחושה של סיפוק. אנו גם יודעים שכדי להשיג את זה, עלינו לפתח את העולם הפנימי, כך שנוכל לחוש שמחה. העולם החיצוני הוא ייצוג סמלי של עולמנו הפנימי. בדרכנו ישנם דרכים רבות ושונות בהם יש באפשרותנו לחיות. יש נתיב של מאבק, הישרדות ויש נתיב של שמחה. לפעמים אנו כ"כ עסוקים שאנו משאירים את הדברים שעושים אותנו למאושרים לזמן אחר בעתיד, שיהיה לנו יותר זמן או יותר כסף. לא נוכל לחוש שמחה אם לא נכלול אותה כבר עכשיו במודעותינו. "
                      "היקום מושיט לך יד לעזרה - קח והטען כפי יכולתך שמחה בחייך! 
                      פנה בלבך אל המחסן הקוסמי של השמחה ובקש טיפול. ברגע שאתה מתכוונן אליו - הם נדרכים להקשיב לך ולפעול. למעשה, מופקד על המחסן-הקוסמי מלאך שומר, עמו אתה יכול לשוחח. 
                      טקסט להזמנת אנרגית השמחה:"אני פונה למחסן קוסמי של אהבה ומבקש להטעין אותי באנרגיה הנפלאה שלך עד כמה שאוכל להכיל".
                      בצורה זו של פנייה תשוגר אליך מן המחסן הקוסמי מסה של אנרגיה בהתאם לצרכיך ולגודל החסך שלך. אנרגיה זו נטענת בבת אחת דרך הצ`אקרות. באותו אופן אתה יכול לפנות לכל מחסן קוסמי שתרצה ולבקש אנרגיה."(מרגלית איילון)

                      פתגמי שמחה:
                      - "אין בנמצא שמחה גדולה מזו שלא ציפינו לה." ~ סופוקלס 
                      - "לבי עולה על גדותיו מרוב שמחה, כאשר יש לי מים ופת חרבה." ~ אפיקורוס 
                      - "השמחה נמצאת בכל; צריך לדעת להפיקה." ~ קונפוציוס 
                      -"מי שאינו אוהב איש, אינו מכיר את שמחת החיים." ~ סעדי 
                      -"ידידים, צנצנת יין, בילוי נעים, ספרים, פינה בין הפרחים; לא הייתי מוותר על שמחה זו למען העולם כולו, זה שכאן וזה העתיד לבוא." ~ חפיז 
                      - "שמחה משותפת היא שמחה כפולה." ~ פתגם אמריקני 
                      - "איני עושה דבר ללא שמחה." ~ מישל דה מונטן 
                      - "היכולת היחידה שאני זקוק לה היא לשמוח בחלקי." ~ מישל דה מונטן 
                      - "אנרגיה היא שמחה נצחית." ~ ויליאם בלייק 
                      -"שמחתו של הזולת מהווה חלק גדול של שמחתנו." ~ ארנסט רנן 
                      - "השמחה היא בריחתנו אל מחוץ לזמן." ~ סימון וייל 
                      -"השמחה כמוה כנהר שדבר לא יעצור את מרוצת מימיו." ~ הנרי מילר 
                      -"עשה לא חשוב מה, אך הפק ממנו שמחה." ~ הנרי מילר 

                      ולסיום לכבוד חג הפורים השיר הידוע:
                      "ושמחת בחגך והיית אך שמח"

                      דרג את התוכן:
                        12 תגובות   יום שלישי, 21/2/12, 08:20

                        ''

                         

                        להיות חסר כל

                        או עני בשפת ההמון

                        לא מובן כמושג.

                        זאת צריכה להיות חוויה

                        על כל האספקטים שהיא מביאה.

                         

                        אכזרי לאמר?

                        לא!

                        כי לעשירות יש מחיר גם,

                        אך כעת נתמקד בנסיון חוסר הכל.

                         

                        בבקר לקום לילדים רעבים ולספור

                        מעות ספורות ...

                        אולי יהיה לחם לקנות?

                        החלב לא מובן מאליו

                        אולי אבקת הנס גם נגמרה?

                         

                        כן,דברים כאלה קטנים

                        שלאלו שיש אינם עולים

                        לא על הדעת

                        ולא אל המודע

                        כאילו כולם בסביבה

                        בטנם מלאה....

                         

                        למה אנו לא אוהבים להיות

                        מסווגים בזו הקוביה?

                        למה אנו לא סופרים

                        לא מעריכים

                        לא מחשיבים

                        את הקבצן שבפינה...

                         

                        סתם ,מעט מחשבה..

                        דרג את התוכן:
                          12 תגובות   יום שני, 20/2/12, 12:44

                          ''

                           

                          על הכל עלינו להודות.

                          [בנאלי- אבל כן].

                          על זריחת השמש מהמקום הצפוי

                          על שקיעתה טובלת בים בתום יום.

                           

                          על עיננו הנפקחות בבוקר אור

                          ועל פקחותנו לגלות ולפתור

                          חוכמות עתיקות וחדשות

                          ולחפון אותם עמוק עמוק.

                           

                          על הכל עלינו להודות.

                          על חיבוק ילדינו

                          על כיבוד הורותנו

                          על חיוך אוהבנו

                          על הכדור הגדול

                          הממגנט אותנו

                          כדי שלא נחדול להיות...

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS