כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 3/2012

    10 תגובות   יום חמישי, 29/3/12, 04:57

    29/03/2012

     

    קשת תחושות''

     

    והבקר

    צלילי פעמונים זעירים

    ממרחקים

    מלטפים,נושקים

    ענוגות

    וממהרים לערסל

    קשת תחושות

    צבעוניות

    כשלל הצבעים

    בהם טבלת את חיי

     

    אז..

    דרג את התוכן:
      10 תגובות   יום חמישי, 29/3/12, 03:12

      משה רבינו''

      למשה רבנו, נודע מקום מיוחד במינו בשל התפקיד הרב-ממדי שמילא. משה היה המנהיג הלאומי הגדול, שהפך עם של עבדים לאומה. משה היה גם המנהיג הדתי הגדול, שקיבל את התורה מה' והעבירה לעם ישראל.היה גדול הנביאים שקמו לישראל, גואלם של ישראל ממצרים,באותות ובמופתים; 


      לפי המסורת הוא נולד בז באדר.הוא הנהיג את בנ"י במדבר ארבעים שנה, והוליכם עד לערבות מואב - על גבול הארץ המובטחת. הוא מוסר התורה במעמד הר סיני, וממכונניה העיקריים של הדת היהודית.האמונה בנבואתו של משה היא העיקר השביעי בשלושה עשר העיקרים של האמונה היהודית. לפי המסורת כתב מפי ה' את חמשת חומשי התורה. 
      משה עשה את האמונה המונותיאיסטית באל אחד ויחיד, לנחלת עם שלם. הוא גם העביר להם יסודות נוספים של התורה - החרות האישית של האדם, אהבת האדם, הצורך בעזרה לעני ולחלש, הבחירה החופשית, שכר ועונש והאפשרות של החוטא לחזור בתשובה. משה נתן לישראל ולעולם כולו את תורת האלוהים. משה קבע את אורח חייו הדתי, הלאומי והחברתי של העם כולו לכל דורותיו. 


      בת פרעה קראה את שמו משה מפני שהיא משתה אותו מן היאור - "כי מן המים משיתיהו" . השם 'משה' הוא גם שם מצרי (שפירושו "בן"). במסורת היהודית יוחסו לו שמות נוספים, אך 'משה' נותר בחיבורים היהודים השונים לאורך הדורות השם בעל המשמעות העיקרית.

      לידתו של משה הייתה על רקע שעבודם של בני ישראל במצרים, המגיע לשיא בגזירתו של פרעה - "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו".
      בזמן הזה, נולד משה לעמרם ויוכבד בני שבט לוי, והוצפן שלושה חודשים מפחד המצרים. משראתה אמו שאין עוד אפשרות להחביאו, היא מניחה אותו בתיבת גומא, בסוף שעל שפת היאור. בתו של פרעה רואה אותו שם, חומלת עליו, ולוקחת אותו אתה לארמון המלך.
      אחותו של משה, מרים הנביאה, מציעה לבת פרעה שתמצא לה מינקת מן העבריות, הלוא היא יוכבד האם, ובעצם מחזירה אותו באופן זמני לחיק המשפחה המקורית.
      את ימי ילדותו ונערותו, בילה משה בבית פרעה. הוא היה כבד פה. לכן,ה' מחלק תפקידים למשה ולאהרן: משה צריך להעביר לאהרן את דבר ה', ואהרן צריך להיות דובר -ולהעביר את הדברים ליעדם,מאוחר יותר כשיוציא את בני ישראל ממצרים.
      לפי האגדה,משה לקח את כתרו של פרעה ורצה להרגו, ואז הציע יתרו כי ישימו לפניו גחלים ויהלומים לראות אם יש בו דעה או לא. ומשה רצה לקחת יהלומים ובא מלאך והסיט את ידו ולקח גחלת ואז נהיה כבד פה וכבד לשון.

      משגדל משה בבית פרעה, יצא יום אחד וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, מתברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה.
      פרעה שומע על כך ומבקש להמיתו, ומשה נמלט מפניו למדין. במדיין המשיך משה בקו האופייני לו; בראותו לצד הבאר את בנות יתרו, כהן מדין, והן מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן. 
      בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את ציפורה בתו לאישה. למשה נולדו שני בנים - גרשום ואלעזר.
      משה הפך לרועה הצאן של יתרו במדבר, וכך לאחר שנים רבות הוא מגיע אל מחזה מופלא: שיח סנה שבוער ולא מתאכל (הסנה הבוער). אז נגלה אליו האל לראשונה ומבשר לו ,שהוא אשר יושיע את ישראל מצרתם. משה הטיל ספק ביכולתו לכך, ואף התווכח עם האל וביקש ממנו אותות ומופתים שיאמינו לו, אך בסופו של דבר הוא יוצא לתפקיד שנועד לו. כמענה לטענתו שהוא סובל מגמגום, ממנה לו האל את אחיו הבכור אהרן לדובר.

      בגיל שמונים הגיע משה למצרים, והתחיל בסדרת פניותיו אל פרעה ובעשר המכות, שבסופו של דבר הובילו ליציאת מצרים. 
      לאחר ששב משה למצרים, תבע משה מפרעה לשחרר את עם ישראל, וכשפרעה סירב, ניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, מכת בכורות, נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. גם לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחרי בני ישראל ואז כאשר מרכבות פרעה רדפו אחרי בני ישראל,השם הורה למשה להטות את ידו על הים. המים נבקעו לשנים וכך יכלו בני ישראל לחצות את ים סוף. כאשר ניסו המצרים לחצות, הטה משה שוב את ידו, והמים חזרו למצבם הראשוני והמצרים טבעו.
      לאחר שבועות ספורים הגיע העם למעמד הר סיני ובו הוריד משה לבני ישראל את התורה. מתן תורה נחשב מאז לאחד מן המעשים המכוננים של משה ושל העם. 

      משה מתואר כגדול הנביאים, היחיד שה' דיבר אתו פנים אל פנים. למרות מעלתו העליונה מתואר משה כ"עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". הוא מתווך בין העם לאלוהיו ומתפלל עבורו בעת צרה. בשל טעותו ב"מי מריבה" ,נגזר עליו שלא ייכנס לארץ ישראל. 
      משה מת לאחר שראה את הארץ המובטחת לעמו מפסגת הר נבו,אליה לא בא, והוא בן 120 שנה - "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" .המסורת מציינת את יום הולדתו ואת יום פטירתו בתאריך ז' אדר.

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום רביעי, 28/3/12, 08:58

        ההגדה של פסח וחמשת הבנים 
        ''



        ליל הסדר נועד לשחזר באופן סמלי את סיפור השעבוד במצרים ואת יציאת מצרים .במרכזו של הטקס - קריאת ההגדה של הפסח, המספרת את סיפור יציאת מצרים. בקריאת ההגדה משתתפים כל בני המשפחה, אך קהל היעד העיקרי הוא הדור הצעיר - הבנים והבנות. לבני הדור הצעיר חובה לספר ביציאת מצרים, כדי שהם ידעו, יזכרו - ויעבירו את הסיפור ואת הזיכרון לדורות הבאים.

        המנהג היה שבעל הבית או היושב בראש השולחן היה קורא את ההגדה בפני המסובין.

        ההגדה של פסח היא ספר שקוראים בו בליל הסדר, והוא מספר את ניסי יציאת מצרים .קובץ של מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח, מסביב לסעודת החג, על מנת לצאת ידי חובת מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

        ההגדה כוללת שלושה עניינים: סיפור גאולה, הלל וברכות.

        היוזמה לעריכת הספר נולדה מצרכי הרבים,להקל על הגדת הדברים. כבר בתקופה קדומה רשמו היהודים את נוסח ההגדה של פסח בכתב, אע"פ שעברו בזה על האיסור העתיק לכתוב תפילות או ברכות.

        ספר זה זכה למהדורות רבות, והיו שעיטרו את ההגדה בציורים יפים. הסדר בעבר נערך דומה למה שכתוב במשנה, ושינו את אמירת ההגדה לתחילת הסדר במקום בסופו. כמו כן נכתבו פירושים שונים במשך הדורות והספר תורגם לשפות רבות.

        ברצוני להתייחס במיוחד לנאמר בהגדה:"כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" ,ובהסתמך גם על דבריו של הרב יעקב נגן והרב אורי שרקין:

        1.הבן החכם של ההגדה- לפי פירוש אחד,הבן הראשון הוא "דתי". בשבילו ליל הסדר הוא אוסף של הלכות, והוא אינו מתייחס אל התוכן המרכזי, שהוא יציאת מצרים. גם התשובה אליו היא בהתאם, תשובה הלכתית, אבל הוא "מפספס" את כל תכנו של החג.לפי פירוש אחר-החכם, זכה בתוארו בזכות השאלות שהוא שואל. הוא היחיד מבין ארבעת הבנים שיודע שהוא לא יודע. הוא עומד בפני העולם בענווה, עולם שהוא יפה כל-כך דווקא משום שהבלתי-נודע מסתתר בו. החכם שומע את קריאתו של אלוהים "בקשו פני תמיד" ויודע שהחיים הם מסע של חיפוש. הוא זוכה לחזור לתמימות, תמימות עליה אומר הפתגם החסידי: "גדולה התמימות מהחכמה, אבל כמה חכם האדם צריך להיות כדי להיות תמים".

        2. הרשע -לפי פירוש אחד, חושב את עצמו לאידיאליסט. הוא אומר: מדוע העבודה הזאת היא "לכם", למילוי הכרס הגופנית או הנפשית שלכם, ולא "לו", לריבונו של עולם? והתשובה היא: אם אתה חושב שהאידיאלים שלך נקיים מנהנתנות אישית - אתה טועה ומוציא את עצמך מן הכלל האנושי. התשובה לרשע היא שאילו היה שם הוא לא היה נגאל. אך מה אפשר לעשות, שהוא לא "שם" אלא "כאן", והוא כבר נגאל, בעל כורחו ובעל כורחנו? - א"כ, גם הרשע, סופו להיתקן.

        לפי פירוש אחר -הרשע כועס על כל מי שלדעתו "עבדו" עליו וסיפרו לו שקרים. הוא מזלזל בכל אלו שעוד מאמינים בהסברים שכעת נראים לו שטחיים וחלקיים, אם לא שקריים. הוא מאבד את האמון בחברה ובתרבות בה גדל ומסתגר מפניהן, מסרב להקשיב ולקבל שום דבר מאלו שמעלו באמונו. מטרתו היא התרסה בלבד: "רשע מה הוא אומר? 'מה העבודה הזאת לכם'?-ואתה הכהה את שיניו,ויש אומרים שבור לו בפועל את שיניו.

        3.התם - לפי פירוש אחד,השאלה העניינית ביותר היא של הבן התם: "מה זאת"? הוא פתוח לקבל תשובה של תוכן, ואכן הוא מקבל אותה: "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים, מבין עבדים".לפי פירוש אחר-הואיודע לשאול. אולם, בתמימותו הרבה, הוא מוכן לקבל על שאלותיו תשובות פשטניות. לפעמים נובעת פשטנות זו ממגבלות המשיב, ולעיתים מזומנות - ממגבלות של השואל, "ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו".

        4.שאינו יודע לשאול- לפי פירוש אחד,צריך לפתוח לו את הראש. איך עושים את זה: אומרים לו "לאמור", דהיינו: שיאמר למישהו אחר. למי הוא צריך "לאמור"? - לבן הרשע. ומה יאמר לו? - את התשובה השמורה לו: "בעבור זה עשה ה' לי...". המפגש עם הרשע ינער את הבן האדיש ויוציא אותו מאדישותו.לפי פירוש אחר,שאלות הן הבסיס לצמיחה. השאלה פותחת בפני השואל הזדמנות להתבונן בעולם בעיניים חדשות, מתוך מוכנות ללמוד ולהשתנות, ומשמשת כלי המניע אותו לחפש ולגלות. ללא היכולת לשאול - אדם נשאר "תקוע" במקומו ובמעלתו, הוא יודע רק את המוכר ואילו כל שאר העולם נותר עבורו ספר חתום. מתפקיד האב הוא ללמד את בנו לשאול.

        הרבי מלובביץ מספר על הבן החמישי שהוא ה"תינוק שנשבה" ,שלא למד ולא ידע דבר כי הוריו לא למדוהו ומחובת אלו שגדלו על הידיעה להזמינו לליל הסדר ולקרבו וללמדו את הכתוב בהגדה .''

        רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שהיה ידוע באהבתו הגדולה לכל יהודי, אמר ביחס לדברי ההגדה "אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" כי ניסוח זה בא ללמדנו שה"אחד", אלוהים, נמצא בכל אחד מארבע דמויות אלו - לא רק בחכם, אלא גם בתם, בזה שאינו יודע לשאול, ואפילו ברשע. ונוסיף את החמישי שגם בו נמצא האחד הוא האלוקים.

        ולא נשכח את שירה של נעמי שמר ששייך לפולקלור פסח בזכות:

        ארבעה האחים/נעמי שמר

        ביום בהיר ונהדר

        יצאו מתוך ההגדה

        חכם ותם רשע גדול

        וזה שלא ידע לשאל.

        וכשארבעת האחים

        יצאו לנוע בדרכים

        מיד מכל ארבע רוחות

        פרחים הגיעו וברכות

        פגש חכם בחכמה

        אהב התם את התמימה

        והרשע בתור אשה

        תפס מרשעת אימה

        וזה שלא ידע לשאל

        לקח את היפה מכל

        שלב ידו בתוך ידה

        וחזר אתה להגדה

        לאן הובילו הדרכים?

        היכן ארבעת האחים?

        בשיר שלנו ידידי

        אסור לשאל יותר מדי!

        דרג את התוכן:
          8 תגובות   יום רביעי, 28/3/12, 05:41

          28/03/2012

           

          השותלים''

           

          יש השותלים בך

          את עצמם

          ומגדלים עץ מסועף

          בתוך ורידך ועורקיך.

           

          עד שאתה קולט את המצב

          הם יכולים להחליט

          להעזיב עצמם ממחוזותיך

          ולהשאיר בידך

          את מלאכת העקירה.

          דרג את התוכן:
            10 תגובות   יום שלישי, 27/3/12, 15:21

            קערת ליל הסדר ''

            קערת ליל הסדר -היא צלחת מסורתית סמלית אותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.בקערה מוצגים שישה מאכלים המייצגים רעיונות הקשורים לסדר הפסח וליציאת מצרים. כל אחד מששת המאכלים נאכל או מוצג בחלק אחר מההגדה של פסח, על מנת לעזור להמחיש את סיפור ההגדה ,יחד עם שלוש המצות, המצויות אף הן במרכז שולחן הסדר.
            ה'קערה' היא בעצם שלוש המצות המכוסות במפה (גם בין המצות יש להפריד במפיות). על קערת ה'סדר' מציבים את ששה דברים, בצורה מסוימת.

            על פי הקבלה:
            קערת הסדר - למאכלים בקערת הפסח המסורתית, משמעות סמלית, כל אחד מהם מיצג רצון מתוקן, רצון לאהבה ונתינה.
            קערת הסדר מסמלת את התהליך ההתפתחות הנברא.
            לאחר שהאדם מתעלה מעל האגו שלו ומסגל את האהבה והנתינה,הוא כבר כשיר לקבל את התענוג שהבורא רצה להעניק לו והוא אוכל את המזון בכדי לגרום תענוג לבורא.
            ששת הסימנים שמניחים בקערה מסמלים עבורנו את התכונות המתוקנות של הנברא,תכונות שבהם הוא יכול לקבל את התענוג שבא מהבורא.

            ומה הם הדברים?
            א.זרוע - כנגד ספירת חסד
            גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית-המקדש. אין אוכלים את ה'זרוע'. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג.

            ב.ביצה - כנגד ספירת גבורה
            קשה, בקליפתה. זכר ל'קרבן-חגיגה' שהיו מקריבים בזמן בית- המקדש. אוכלים אותה בתחילת הסעודה.

            ג.מרור - כנגד ספירת תפארת
            עלי חסה ושורש 'חזרת',הנקראת גם- 'חריין'. המרור נועד להזכיר לנו את מרירות חייהם של אבותינו במצרים ואוכלים אותו במהלך הסדר. כמות המרור המינימלית שיש לאכול היא 'כזית' - 19 גרם. אולם אם אוכלים קלח (שהוא דחוס יותר), דרוש להוסיף עוד 2 גרם, וכן עבור מה שנשאר בין השיניים. התלמוד מכיר את המנהג לאכול חסה בתור מרור כבר לפני כמעט 2000 שנה. עם זאת, חכמי התלמוד גם מודעים לבעייתיות שבכך: שהרי המרור אמור להזכיר לנו את מרירות חיי בני ישראל במצרים, והחסה דווקא די מתוקה, אולם חכמי התלמוד מסבירים כי מדובר בכך שהחסה בהתחלה טעימה אולם לאחר כמה ימים הופכת מרה, וכך גם המצרים קיבלו מלכתחילה את בני ישראל במצרים בסבר פנים יפות ,ורק לאחר מכן מיררו את חייהם.

            ד.חרוסת - כנגד ספירת נצח
            רסק תפוחי-עץ, אגסים ואגוזים טחונים, מתובלים ביין. החרוסת מזכירה את הטיט שבו עבדו אבותינו בפרך. טובלים בה את המרור. הגמרא גם מספרת שאת המרור, החסה, היו טובלים בחרוסת משום "קפה" שפירושה ביוונית: תולעת שעולה על ירקות מסוימים ואכילתה בטעות יכולה להרוג את האוכל, והתבלין שהיה בחרוסת היה מבריח אותה. בקהילות ישראל מסוימות-טובלים רק את המצה עם המרור בחרוסת, אחרי אכילת המצה. 
            לגבי המרקם של החרוסת קיימות שתי שיטות בתלמוד: 
            דלילה מאד - זכר לדם של בני ישראל שנשפך במצרים, או סמיכה מאד - זכר לטיט בו בנו בני ישראל לפי מה שמספרת התורה בספר שמות. התלמוד מציע פשרה לגבי דרך ההכנה: חרוסת לא סמיכה מדי ולא דלילה מדי. בקהילות ישראל השונות מצויים מנהגים שונים על סמיכותה ותיבולה של החרוסת, שיסוד כולם הוא במחלוקת הזו. 


            ה.כרפס - כנגד ספירת הוד
            עיקרו - מין ירק. אפשר להשתמש בתפוח-אדמה מבושל או בפרוסת בצל. הספרדים נוהגים להשתמש בסלרי עלים. הוא נאכל בתחילת הסדר (פחות מ'כזית'), טבול במי-מלח, כדי להתמיה את הילדים.

            ו.חזרת - כנגד ספירת יסוד
            כנ"ל במרור. את ה'חזרת' אוכלים ב'כורך', דהיינו בתוך המצה, זכר למנהגו של הלל הזקן שהיה כורך את המצה והמרור יחדיו.

            כל אחד מ"סימני הסדר" מתאר את האופן שבו האדם תיקן את רצונו מקבלה לעצמו לנתינה על ידי תיקון האגו. כתוצאה מהתיקון, האדם מגיע למעמד שווה לבורא ובכך מגשים את המטרה שלשמה נברא. קערת הפסח והמצות שלצידה, מסמלות את הרצון הכללי של האדם שמוכן עתה לקבל את האור האינסופי והנצחי.

            על פי תקנות האר"י בעניין קערת סדר פסח, הבינו שניתן לסדר את המזונות על הקערה בצורת מגן דוד. 
            הרב מרדכי אליהו כתב במאמרו על סדר הפסח:
            "סדר הקערה לדעת רבינו האר"י ז"ל:
            -חכמה בינה דעת - שלוש מצות

            -חסד וגבורה - זרוע וביצה

            -תפארת - מרור עלי חסה או הנדכא

            -נצח והוד - חרוסת וכרפס

            -יסוד - מרור קלח חסה

            -מלכות - זו הקערה".

            דרג את התוכן:
              10 תגובות   יום שלישי, 27/3/12, 06:06

              27/03/2012

               

              ערימת השנים

               

              וכל ערימת השנים הזו

              נערמת מולה.

               

              "כמה שהיא גבהה"-

              הרהרה בינה לבינה.

               

              וכמו שמרימים שטיח מעל שטיח,''

              הציצה ברווח שביניהם

              לא בלי מאמץ ניכר

              לפחות בתחתונים שבהם

              וגילתה להפתעתה:

               

              כל עבודת השנים

              הותירה צלקות לא מועטות

              במקומות שונים

              וחוט משי כסוף מקשר בינם

              נותן להם איכות וטעם

              לאירועים השונים.

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום שני, 26/3/12, 14:44

                26/03/2012

                 

                העברת שליטה''

                 

                כשאתה חסר אונים

                מול השפעת אדם כלשהו- עליך

                ויהא זה אף אהוב...

                 

                כשאינך יכול

                ללא חישת האנרגיה שלו,

                שמיעת קולו

                מגע צמא

                עם מה שהוא מיצג עבורך..

                 

                אתה מעביר שליטה עליך.

                 

                נותן לו את הגה חייך

                מרפה את אישיותך

                ותולה בו יהבים

                שיתכן שהוא כלל לא מבין

                איך לספקם עבורך.

                דרג את התוכן:
                  8 תגובות   יום שני, 26/3/12, 05:31

                  26/03/2012

                   

                  כל זמן מסויים''

                   

                  כל זמן מסויים

                  משילה את עורה

                  של תקופה שעברה

                  וממשיכה לאביב חדש

                  על כל התכולה המצפה.

                   

                  כל זמן מסויים

                  נמצא נשל מיותר

                  המכיל את העבר

                  ובו נמצאים מעשים,

                  ערמת מחשבות מצחינות

                  חלקם מאירות

                  אנשים/מצבים

                   אשר הצליחו להמשיך עמה

                  וכאלו שלא קיבלו

                  את שינויי זמנה.

                   

                  כל זמן מסויים

                  מוותרת על רכוש

                  בכל המימדים

                  ולוקחת בטנא מסעה

                  את הנבחרים שבנבחרים.

                  דרג את התוכן:
                    12 תגובות   יום ראשון, 25/3/12, 15:47

                    25/03/2012

                     

                    התרה''

                     

                    לעיתים אתה רק צריך התרה.

                    זה לא גט

                    כי אינך נשוי רק לאחד/אחת

                    כלבבך.

                     

                    לעיתים אתה צריך לגזור

                    חוט שהתעבה מזמן

                    ולא ידע

                    להקרע בזמן.

                     

                    אינך מנתח

                    וסכין מיומנת אין לך

                    רק הלב המיבב מבקש:

                     

                    "מתי כבר תניח..

                    ונלך..."

                    דרג את התוכן:
                      12 תגובות   יום רביעי, 21/3/12, 19:39

                      האם הנפש שלנו לובשת בגדים?''

                       

                      לבוש הוא דבר אשר נמצא מחוץ לאדם ומקיף אותו. הוא לא חלק ממהותו של הגוף. אבל, בכל זאת כשאדם יוצא לרחוב הוא יוצא עם לבוש, עטוף, ובכל פעם הוא מתאים את לבושו למצב הנתון. לבושו של האדם מאפשר לבאים עימו במגע,ללמוד מיהו ולעמוד על מהותו. במילים אחרות: הלבוש מבטא את האדם...

                       

                      הנשמה אשר היא רוחנית, יורדת לעולם ומתלבשת בלבוש גשמי, כי היא צריכה לבוא במגע עם העולם והנבראים. בין השכבה הפנימית של הנשמה עצמה לבין השכבה החיצונית של הגוף נמצאת שכבה נוספת, הנקראת בקבלה: "לבושי הנפש" . היא אחראית לאופן שבו משתקפת הנשמה של האדם בגופו, ועד כמה יהיה לה קל או קשה לזרוח דרכו.

                       

                      כשם שיש לגוף האדם לבושים גשמיים, כך יש לנפש לבושים רוחניים והם: מחשבה ,דיבור ומעשה. הלבושים מבטאים את הנפש. כמו הבגדים, לבושי הנפש גם מכבדים את האדם . לבושי הנפש ,הם ביטויים חיצוניים בלבד וניתן לשנותם בקלות-ולכן ,הם מכונים "לבושים". הם דומים לבגדים אותם לובש האדם. לבושים אלה ,הם הכלים אשר באמצעותם מתבטאים כוחות הנפש. לנפש שלושה לבושים מחשבה, דיבור ומעשה. האדם יכול בכל זמן לשנות ולהחליף את לבושי נפשו.

                       

                      ואלו הם לבושי הנפש:

                      -מחשבה – מחשבה נחשבת כלבוש המאוחד עם הנפש, ולכן בתורת החסידות ,ישנו דגש מיוחד על הצורך בשמירה מיוחדת על לבוש זה, שלא לחשוב מחשבות אסורות, כי על ידי השחתת לבוש המחשבה, נפגמת גם הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, הכוחות השכליים (חוכמה,בינה ודעת) של האדם.

                      לפי שיטת אדמו"ר הזקן בספר התניא, כאשר מתעוררים באדם מחשבות זרות יסיח את דעתו מהמחשבות, ויתייחס עליהם לא על ידי מלחמה עימם, אלא על ידי העתקת המחשבה לענינים אחרים .

                      -דבור - דיבור הוא הלבוש האמצעי של הנפש ,שאינו מאוחד עם הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחות הרגש של האדם. הנפש מצטמצמת ,כדי להתלבש בדבור. הדיבור מקבל את החומר שלו וגם את אופן פעולתו מהמחשבה ופועל בהפסקות . הדיבור הגשמי מורכב מקול גשמי אשר נוצר על ידי ההבל היוצא מן הלב, ופועל בחמשת מוצאות הפה: השפתיים, השיניים, החיך, הגרון והלשון.

                      -מעשה -הוא הלבוש השלישי של הנפש. ב'לבוש' זה באים לידי ביטוי בעיקר, כוחותיו ההתנהגותיים של האדם. מעשה הוא הלבוש החיצוני, הלבוש הנפרד, האדם משקיע כשרונותיו ופעולותיו בדברים דוממים וגשמיים, דברים שאינם בערכו. ומבחינה זו הדיבור נעלה פי כמה מן המעשה, מפני שהדיבור מתייחס רק לבני אדם שהם בערכו. נוסף על כך, מעשה אינו שייך רק לאדם אלא גם לבעלי חיים.

                       

                      כשם שהלבושים הם לא חלק מהאדם ,אין לו שום קשר מהותי עמם, והוא לובשם ופושטם כרצונו, כך הוא גם היחס בין לבושי הנפש לעצם הנפש: המחשבה הדיבור והמעשה אינם חלק ממהות הנפש עצמה, ולכן הוא יכול לפושטם, מכיוון שברצונו וביכולתו של האדם,להימנע מלעשות ולדבר, ואף להימנע מלחשוב מחשבה מסוימת [כי אף שאדם מוכרח לחשוב תמיד, מכל מקום בקלות ביכולתו להחליף את מחשבותיו למחשבה שונה].

                       

                      למרות שלבושי הנפש ניתנים לשינוי ואינם מהות האדם עצמו, הרי בדרך כלל [אף שאינו מוכרח], מהות האדם מתגלית דרך לבושיו. כמו שאדם חשוב מתלבש בלבושים חשובים וכדומה, כך מהות הנפש מתגלה דרך לבושיה, המחשבות הדיבורים והמעשים של האדם. שימוש נכון בלבושים אלו ,הרי הנפש מתעלה למקום עליון יותר ממה שהיתה לפני ההתלבשות בלבושים אלו.

                       

                      בכל הקשור לשינוי הלבושים - המחשבה הדיבור והמעשה, לא דרוש שום מאמץ מיוחד.

                      -אדם אשר שונא מישהו יכול בקלות,למרות רגשי הלב הללו, לעשות לו טובה, לדבר אודותיו דברים טובים ואף לחשוב בטובתו. הוא אמנם אינו אוהבו כלל ואף שונאו, אך ברגע שהחליט שבכל הקשור למחשבה ולדיבור ולמעשה יתנהג כלפיו באהבה - הרי כהרף עין ביכולתו לבצע את החלטתו. גם אם הוא משוכנע בשכלו שהלה אינו ראוי לשום טובה, הוא יכול לפעול במחשבה בדיבור ובמעשה בניגוד לדעתו, וכל זאת בלי מאמץ מיוחד, בלי הכנה מראש ובלי שום מהפך פנימי.

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום רביעי, 21/3/12, 06:47

                        ''אמבולנס המשאלות מגשים חלומות ומשמח ליבם של חולים סופניים- אודה לעזרתכם

                        אני מעביר את המייל הבא. במידה ותוכלו לסייע בשליחתו למי שיכול להעזר בשירותיו של אמבולנס המשאלות.
                        אני מנסה לסייע לפרויקט מדהים שנקרא "אמבולנס המשאלות" זהו מודל שהביאו מהולנד
                        ולפיו ציידו אמבולנס בכל הציוד הנדרש כדי לסייע לחולים סופניים להגשים משאלות.
                        אתם לא תאמינו, אמבולנס - יש, מתנדבים להפעילו -יש.
                        מה אין מספיק?
                        אין מספיק שיווק לפרויקט ולכן יש לא מעט ימים בשנה שהאמבולנס עומד בחניה ללא
                        שימוש והמתנדבים נותרים חסרי מעש.
                        מה שצריך לעשות זה לפרסם את המידע בין כמה שיותר אנשים כדי שיסייעו בדברים
                        הבאים:
                        1. לפרסם את הפרויקט - עיתונות, רדיו, טלויזיה, אינטרנט, העברה בדוא"ל, וכיו"ב.
                        2. להגיע לבעלי התפקידים המתאימים בארגוני סיוע, ובבתי חולים, שיש להם
                        אינטרקציה עם אוכלוסיה הזקוקה לשירות מסוג זה.
                        3. לחשוב על רעיונות נוספים לפרסום הפרויקט ולהביא למקסימום שימוש בציוד
                        ובמתנדבים.
                        להלן הקישור לאתר שלהם :
                        http://www.mda-ambulance-wish.org.il/AmbulanceWish/Homepage.aspx
                        אשמח אם תפיצו את המייל.
                        ניתן לחזור אלי עם רעיונות, פרטים של אנשי קשר מתאימים, ועוד לדוא"ל
                        harel55@gmail.com
                        תודה לכם
                        הראל (לא הגנן)

                        דרג את התוכן:
                          6 תגובות   יום רביעי, 21/3/12, 04:48

                          21/03/2012

                           

                          משבצת חלומות''

                           

                          לכל אדם משבצת חלום

                          אליו גורר הוא אהוביו

                          מכניסם לתוכה

                          מיישר קוום לטעמו,

                          מרפד אותה-

                          באלפי כוכבי הזייתו.

                           

                          לכל אדם כר דשא נרחב

                          המאגד תכונות אהוביו

                          בדמיונו

                          מתאימם לרצונותיו

                          מקשטם בפרחיו

                          מכתירם בכתריו.

                           

                          לכל אדם משבצת פיכחון

                          בה נשפכים וניגרים

                          דמי התנפצות מראתו

                          ומתגלית המרמה

                          הרצון להתאמה

                          שאין מאחוריו

                          כיסוי

                          מלבד תאוותו ..

                          אשר אינה בידו...

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS