כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 3/2012

    6 תגובות   יום שני, 12/3/12, 12:54

    צריך לדעת מתי

    להחליף תפאורה

    על במת חיינו

    במשחק האמיתי.

     

    הבמאי נסתר..אכן

    אך השחקן אמור להיות רגיש

    אינטליגנט ומודע

    מתי נגמרה מסכת אחת

    ולעבור למסכת הבאה.

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שני, 12/3/12, 09:09

      ממרחק הזמן

       גומעת זכרונות

      ממלאת מאגרים שקופים

      בחיים חולפים.

       

      מזמן קרוב של העת

       ממיינת עובדות

      רגשות,מעשים

      ומבשלת עבור הימים הבאים.

       

      ממבט נשר גבוה

      צופה עתידות

      היכולים לנבוע

      ממיזוג העיתים

      מעובדים,מציצים.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום ראשון, 11/3/12, 05:13

        קלף השחרור- של אושו''


        אנו רואים תמונה של עלי לוטוס בבוקר.אנו רואים את האדווה שיצרה טיפה, אשר נפלה מהעלה רק כרגע.
        זו רגע חשוב.רגע יקר-של כניעה לחוק המשיכה .עם החלקתה מהעלה -מאבדת הטיפה את זהותה ומצטרפת למרחב העצום של המים שמתחתיה.


        בדמיוננו -נוכל לדמיין את הטיפה- רגע לפני שנפלה,את הרעד והפחד ממש על קצה העלה, בין הידוע והמוכר- לנפילה לבלתי ידוע,לנעלם.


        בעולמנו אין דבר שהוא נחות או נעלה.עלה,דשא,ענן,כוכב בעצם קיומם הם שווים.


        האדם לעומת זאת, רוצה להיות גבוה יותר,לכבוש את הטבע,להלחם ולשלוט על דברים,ללא הפסקה.
        לעומתו האדם התמים- אשר חדל ממאבק.אינו רוצה להיות גבוה יותר,אינו מעוניין להוכיח לאף אחד שהוא משהו מיוחד.הוא נהיה כמו עלה הלוטוס שבתמונה.חלק מהאין סוף כמו הטיפה שצנחה,מתמזג באוקיינוס החיים שסביבו,הוא נעשה רק גל מגליו.הוא מבטל את ה"אני"-וכך מגיעה למקום הטהור של-ה"תמים".

        מצאתי בבלוג: סולמות שיר לקלף השחרור-והריהו לפניכם:
        כל יום עולה עוד שלב בסולם החיים ,כל יום מגלה עוד פן בתוכי שלא ידעתי ליפני , כל יום מתחדשת ,כל יום... 

        זה מורכב ולא פשוט 


        אפילו קצת עצוב 


        זה שואל ומתחבט 


        אפילו קצת צובט 


        זה קורע ומערבל 


        אפילו קצת מבלבל 


        זאת הגדילה שמחלחלת בנשמה 



        מתחבטים בודקים צדדים 


        אולי לכאן אולי לשם 


        לפעמים נשארים תקועים 


        עד שכבר לא נושמים.... 



        זה מחליש ולא קל 


        אפילו קצת דמעה 


        זה מעיק ומתסכל 


        אפילו קצת כועס 


        זה הופך ומגלגל 


        אפילו טרוניה 


        זה השינוי שמבקשת הנשמה 



        מתהפכים ואין דרך חזרה 


        אולי מחר אולי בכלל 


        לפעמים כמו בת יענה 


        עד שכבר אין מוצא..... 



        זה גודל וזה כאן 


        אפילו קצת שמחה 


        זה מתיישב ומתלבש 


        אפילו קצת עדנה 


        זה נכון ואמיתי 


        אפילו קצת שלווה 


        מתחבקים עם החיים באהבה 



        מרפים את השליטה השגויה 


        זורמים לתוך השלמה 


        מוצאים את הפרדה מדרך ישנה 


        כי הגיע זמן לחדשה.... 



        זה מורכב ולא פשוט 


        אבל זאת מציאות... 
        בבוא קלף זה למתייעץ עמנו ?אנו אומרים לו כי כנראה עליו להכיר בכך שדבר מה הסתיים בחייו,שמשהו הושלם.יתכן שזה בעבודה,מערכת יחסים,בית אהוב ?או כל דבר שהגדיר אותו לעצמו לגבי זהותו-זה הזמן שישתחרר מהגדרת עצמו,שירשה לעצמו להיות עצוב אך ללא היאחזות בדבר שהיה-עליו לשחרר ולא להיאחז בדברים שגמרו את תפקידם בחייו.


        משהו גדול יותר כנראה מחכה לו,מימד חדש שיתגלה לו.הוא נמצא בנקודת "אין חזור" וכוחו המשיכה עושה את עבודתו.


        עליו ללכת עם זה-זהו סמל השחרור.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שבת, 10/3/12, 10:21

          ניקיון הבית מחמץ-על שום מה?''

          הסתיים פורים,בשעה טובה- והחל מסע הציד אחרי כל פירור חמץ בכל מקום שהוא! 

          בימים שלפני חג הפסח מנקים את הבית היטב ,מכל דברי החמץ שבו. על המקפידים במצוות, להקפיד בבדיקת המקומות שבהם סיכויי הימצאותו של החמץ גבוהים, כמו במטבח, בפינת האוכל, בחדר הילדים ובמקומות נוספים שבהם עשוי להימצא חמץ. עליו לזכור גם את החנות, המחסן, המכונית ושאר האתרים שבבעלותו.

          חמץ הוא כל אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, כוסמת, שעורה, שיבולת שועל, שיפון) שבא במגע עם מים, לאחר שנתלש מן הקרקע ושהה מעל שמונה עשרה דקות ללא לישה. גם המאכלים והמשקאות הנעשים ממינים אלה (בירה, שמרים, ויסקי, עוגיות, ופלים וכו') הם חמץ.

          "חמץ" ברוחניות זה האגו, הרצון לקבל של האדם. "חמץ" ברוחניות זוהי , ישות והתנשאות. 

          הרב לייטמן אומר:"בזמן שהאדם רוצה להיפטר מהאגו שלו, לצאת מעל האגו שלו, לעבור מאהבה עצמית ושנאת הזולת לאהבת הזולת, הוא כאילו מנתק את עצמו מהרצונות האגואיסטיים שלו, ועובר לרצונות של נתינה, השפעה ואהבת הזולת. וזה נקרא "פסח", שבעצם האדם יוצא מהגלות שלו מרוחניות לרוחניות, לאהבת הזולת. 
          ולכן החג הזה מסמל התנתקות מ"החמץ", מהאגו שלנו. לכן הוא כל כך שנוא עלינו בזמן הפסח, בזמן החג הזה, שהוא כולו סמל של היציאה לחירות. לחירות מ"מלאך המוות", מהאגו שלנו, שכל הזמן סוגר אותנו בעולם הזה, ולא מרשה לנו לראות את העולם הרוחני, את נצחיותנו, את שלמותנו. לכן אנחנו כל כך מקפידים בחג הזה, דווקא כסמל לכך שאנחנו רוצים לצאת לעולם אחר, למצב אחר, משנאה לאהבה."


          בכתבתה של רותם גקסון, אומרת הרבנית עידית לנסר כי אין כמעט הבדל מבחינת חומרים בין המצה לחמץ. למעט השמרים- ההתפחה. למעשה, ההבדל היחידי ביניהם הוא האוויר. בחמץ יש אוויר ובמצה לא. והאוויר שווה לכלום. ברוחניות נמשל האוויר לרוח-אגו. ולפיכך, נמשל החמץ לגאווה שבאדם, להבלטת האני.
          המצה, לעומת זאת, נקראת גם לחם עוני, מלשון ענווה-צניעות. העיסוק ב'עצמי', הוא מהות העבדות. כשאנו אוכלים מצה בפסח, אנו מרפים מהאגו שלנו ומשתחררים.
          פסח זו התזכורת השנתית שלנו לצניעות. לזכור מה עיקר ומה טפל.
          בוודאי שצריך להיות חזקים ולהכיר בכוחנו ובמעלותינו, אבל יחד עם זאת לזכור מאיפה קיבלנו את הכוח הזה".
          ובכן,נשנס מותננו לקראת ניקיון בגוף ובנפש...חג אביב שמח!

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שבת, 10/3/12, 06:49

            טיהור הבית
            ''

            לפחות פעם בחצי שנה, חשים צורך לטהר את הבית באופן יסודי. במעבר לדירה חדשה שהכילה קודם אנרגיות של אנשים אחרים, או אחרי שמישהו בבית היה חולה. לאחר טיהור הבית התחושה היא רגועה יותר ונינוחה יותר, יש בתהליך משהו משחרר ומנקה שמותיר מרחב טהור ליהנות ממנו. 

            לעיתים אנו חשים לא נעים בבית, כאילו אנו לא לבד, אנו חשים מבט עיניים בעורף, אולם איש לא נמצא עמנו ובכל זאת אנו חשים זאת. טיהור הבית הוא האמצעי היעיל כנגד תחושות אלו.

            במקרים רבים אנו חשים לא בנוח בבית, או במקום העבודה. 

            מטרת הטיהור היא להפריד בין אנרגיות חיוביות לאנרגיות עודפות ואנרגיות שליליות.

            אנרגיות שליליות מגיעות למקום ,בגלל כל מיני מצבי כעס, רוגז ותסכול, לרבות פחדים וחרדות, מצויות בבית מסיבות שונות, בין אם רבנו או התווכחנו עם אנשים שונים בבית או מחוצה לו, ובין אם הבאנו אותם עמנו מבחוץ, ובין אם מכל סיבה אחרת. כך שכדי להכניס הביתה אנרגיות רעננות וחיוביות עלינו תחילה לשחרר ולפנות אנרגיות שעבר זמנן. 

            מטרת הטיהור האנרגטי:

            להוציא מהבית אנרגיות מיותרות שיכולות ליצור כובד, משקל יתר על השוכנים בבית ועל ההתנהלות בו. פעמים רבות מצטברת בבית אנרגיה כבדה, בגלל חוסר אוורור, תקופה של כעסים או חולי, או אם המקום היה סגור הרבה זמן. 

            לדוגמא: בתורת הפנג שואי, כשאנחנו מפנים חפצים ישנים מהבית אנחנו יוצרים מקום לצ`י לזרום באופן חופשי ולהתחדש, כך אנו מפנים בתוכנו רגשות ישנים, אנרגיות ישנות ומאפשרים לדברים חדשים להיכנס.

            טקס הטיהור נועד לשחרר את הבית מאנרגיות של חפצים ,או אנשים אחרים.לכן,לעיתים- דווקא בימים הראשונים לאחר טקס הטיהור, יש תחושה של חוסר שקט. טקס זה , ניתן לערוך לבד או עם כל בני המשפחה.

            בסיום ביצוע כל התיקונים בבית ,יש לבצע תהליך של טיהור.

            ראשית הטיהור מתחיל בניקוי פיזי של הבית .מנקים את כל פינות הבית מקורי עכביש ואבק. 
            [קורי העכביש לוכדים בפינות אנרגיה עודפת, מיותרת. אבק יוצר ערפול וחוסר בהירות. כגון: דרך זכוכית מאובקת קשה לראות החוצה.]

            את טקס הטיהור,כדאי לערוך לאחר שניקית את הבית .

            בתורת ישראל נאמר על הים, שהוא "מקווה מים רבים". כן אנו יודעים שמלח סופח אליו אנרגיות עודפות על כן הוא מקור טיהור בלתי אכזב, השילוב של שניהם ביחד מעולים, והים נחשב כמטהר רב השפעה.

            הילרים רבים טובלים בים אחת לשבוע קבוע לצורך טיהור גופם בים.

            במקרים שיש בבית מתחים וחרדות, מומלץ לשטוף את הבית במי ים שיעזרו להסיר אותם.
            מלאו מיכל או בקבוק במי ים, הרטיבו בעזרתם את ריצפת הבית, בכל פינה, והשהו למספר שעות. המלח סופח אליו אנרגיות עודפות. 
            לאחר מכן שוטפים היטב את הרצפות בעזרת הרבה מאוד מים טריים ונקיים. [אין לערבב במים הנקיים שום סבון או חומר אחר, שכן תפקיד המים הוא להוציא החוצה את כל המלח הטעון באנרגיות העודפות.]

            ניתן לאחר מכן להעביר שוב סחבה טבולה וסחוטה במי ים. [הסיבה למלח היא: מלח בהיותו המרכיב הדחוס והמרוכז ביותר שבו אנו משתמשים בבישול יומיומי, ונחשב לאחד היסודות החשובים ביותר לחיים, הוא הניגוד המשלים של עולם האנרגיה הבלתי נראה. ] 

            ניתן להניח קעריות עם מים ומלח בפינות הבית ומתחת למיטות למספר שעות. או בכל מקום בבית שאנחנו רוצים לטהר. לאחר מספר שעות יש לשפוך את המים ,שספחו את האנרגיות העודפות לאסלה ולהוריד את המים.

            ניתן לטהר את הבית בעזרת עשן, ריח, צלילים, אור ואמצעים נוספים.

            אפשרויות לטיהור:

            *עמוד במרכז הבית,בשעה האהובה עלייך ביום, הדלק נר ואחל לעצמך מה שאתה רוצה .עבור עם הנר מחדר לחדר. ברך ברכות הקשורות לכל אזור בבית. את הברכות יש אמור בקול רם. נרות עושים הפרדה אנרגטית, יוצרים חמימות, אור ואווירה. כשמדליקים נר הוא סופח אליו אנרגיות עודפות וריחות לא נעימים ומעלה את האנרגיה כלפי מעלה.

            *הדלק קטורת, או פזר בבית כל ריח אחר שיוסיף להרגשה . קטורת של מור ולבונה, שימשה בבית המקדש לטיהור. קטורת שמדליקים בבית מטהרת ויוצרת ריח נעים ואווירה.

            *השמע מוזיקה שאתה אוהב כדי לתרום לאווירה. 

            *הדלק עלי מרווה יבשים. מרווה או רודה (בקבלה)- הוא צמח שמטהר את הגוף כששותים אותו כחליטה ומטהר את המרחב הפיזי כשמבעירים אותו ויוצרים עשן. 
            מנהג יצירת עשן לטיהור הבית בעזרת מרווה מקורו מהאינדיאנים, ורודה לקוח מהקבלה.
            מרווה מנקה מהבית את האנרגיות המיותרות והאנרגיות החיוביות נשארות.
            לוקחים חופן מרווה יבשה או רודה, שמים במחבת, מבעירים את המרווה בעזרת גפרור עד שנוצר עשן. או אם הצמח טרי, שמים את המחבת על הכיריים, מחממים עד שהוא מתייבש במחבת ומתחיל להישרף, השריפה יוצרת עשן.
            עוברים את כל פינות הבית, סביב-סביב, עם עשן המרווה. סוגרים את הבית לשעה, לאחר מכן פותחים ומאווררים.

            *ניתן לעשות את טיהור הבית ,בעזרת ריח שמנים אתריים, השמנים האתריים, הם תמציות שמיוצרות מצמחים .האיכות שלהם בכך שהם נדיפים ומשחררים ריח החוצה. לכל שמן יש השפעה אחרת. 
            השימוש בהם מומלץ ומקובל באמצעות מבער. 
            מדליקים נר, מניחים אותו במקום המיועד לו במבער השמנים, במיכל המבער שמים מים וכחמש טיפות שמן אתרי. כשהמים מתחממים, השמן מפיץ את ריחו בבית.
            [חלק מהשמנים האתריים אינם מומלצים לנשים בהריון ולתינוקות עד גיל 3, על כן יש להיוועץ קודם לשימוש בהם במידה ויש תינוקות או נשים בהריון.]

            *ניתן להשתמש בפעמונים הטיבטיים הם בעלי תדר שיוצר הרמוניה. משתמשים בהם לאיזון ופתיחת צ`קרות, לניקוי הילות, לטיהור וכדי לאזן את התדרים בבית ולנקות את האנרגיה.
            עוברים עם הפעמונים בכל הבית, מצלצלים בהם ופיזור הצליל באוויר הוא שמשנה את התדר האנרגטי.
            אפשר להפעיל את צליל הפעמונים בפינות חסומות בבית. 

            טקס קצר יותר אפשרי ניתן לבצע לאחר שהלכו אורחים ששהו בבית, ובמיוחד עם האווירה לא הייתה נעימה:

            *אוורור הבית.
            *פיזור ריח נעים 
            *הדלקת נר- יש לתת לנר לבעור עד הסוף.



            4 פעמים בשנה יש לערוך טקס של טיהור/איזון הבית לפי עונות השנה.

            *בראש השנה כתחילת הסתיו.
            *חנוכה -בתחילת החורף.
            פסח -עם תחילת האביב. 
            ובשבועות- תחילת הקיץ. 

            כל מה שצריך לעשות ,הוא לנקות את הבית .לסדר בלגן שצברנו בתקופה האחרונה.להדליק נר ריחני או מספר נרות בגוונים תואמים לאלמנטים ולאחר שברכת את עצמך- להניח לנרות לבעור עד כלות. טקס כזה "שורף" את האנרגיות הישנות ומטעין את הבית באנרגיות חדשות.

            מומלץ להשאיר חלון פתוח כשעה אחרי שכבו הנרות.

            טיהור הבית בעזרת רייקי
            אנרגיות הרייקי מיועדות לטיפול טיהור וריפוי של עצמנו, וכן של המרחב העוטף אותנו.כגון ההילה שלנו, ומיועד לטיפול באחרים. סמלי רייקי שונים יוצרים בין היתר, טיהור והגנה, לכן אפשר לצייר אותם אנרגטית - בכניסה לבית, בכל פתחי הבית ובפינות החדרים.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שישי , 9/3/12, 18:36

              09/03/2012

               

              מנפלאות עולם הוירטואל''

               

               

              היא הטילה נוכחותה

              הלא צפויה,

              ואנרגיות מילותיה

              גרמו לי להקאה רוחנית

              לא צפויה.

               

              איך ניתן להתעלם

              לשחק ברגשות

              שנים של התעלמויות

              ויום אחד

              להטיל צואה

              על תמונה באתרה?

               

              החסימה היתה בהנאה

              מעולם כמוה לא חוותה.

              נעלם שמה

              נעלמה נוכחותה-

              היתה כלא היתה.

               

              מנפלאות עולם הוירטואל...

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום שישי , 9/3/12, 09:25

                09/03/2012

                 

                מלאך מספר הזכרונות

                ''

                 

                 

                הלילה התהפכתי על משכבי

                כאחשוורוש בזמנו

                וביקשתי מסריסי הדמיוניים

                להוביל אחר כבוד

                אלי-

                את ספר הזיכרונות...

                 

                מצאתי שם שמו של מלאך

                אשר אותי לא עזב

                מעולם.

                ריפד ימי כשהיו קשים

                בתובנות ומעשים נאצלים.

                 

                החלטתי שעל סוס לא ארכיבהו

                ולהמן לא אתן להוליכהו

                בחצרות העיר שושן.

                 

                את תמונתו אתלה בפייסבוק

                וזה יהיה הכרוז

                שיפיץ הדר זכרונות מעשיו.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 9/3/12, 03:53

                  החוש השישי מכיל את העולם שמעבר לחושים''

                   

                  החוש השישי נקרא גם אינטואיציה,תחושת בטן, הרגשה פנימית וכד', הוא מעין תחושה של חוויה רוחנית עליונה המצווה עלינו לפעול בדרך זו או אחרת בתחום כלשהוא. ברוב המקרים הללו, איננו יכולים להגיד בדיוק מה גרם לנו לפעול בדרך בה פעלנו, ואנו תולים זאת בקיומו של החוש שישי. תחושת בטן זו-לא מלווה בפחד,אלא נועדה לעזור לנו להחליט מה לעשות.

                   

                  חמשת החושים אשר יש לנו,בני האדם הם: חוש המישוש, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח ,הם הכלים הברורים והמוחשיים בעולם החומר המסייעים לנו למצוא את דרכינו בעולם ,להתמצא ,לשרוד ולהבין אותו.

                   חוש נוסף שניחנו בו,הוא החוש השישי , שהוא מעין תכונה או כישרון מסוים המאפיין אותנו,כבני האדם. מטרתו של חוש זה הוא להכיל את העולם שמעבר לחושים. לכולנו יש במידה מסוימת ,חוש שישי. תחושות בטן או אינטואיציות המלוות אותנו, ובמקרים רבים הן גם נכונות. האינטואיציה עדיין נחשבת לתופעה מיסטית.

                   

                  האינטואיציה נוצרת במוחנו אך לא באמצעות מחשבה. היא נוצרת באופן דומה לכאב. או לריח נעים. או לתחושה של קור. המוח יוצר תחושות אלה [כאב, ריח, קור] ושולח אלינו רק את השורה התחתונה- ופתאום אנחנו יודעים. פתאום אנחנו שמים לב שבעצם קר לנו, או שכואב או שאיש מסוים אינו נעים לנו. פתאום אנחנו מבינים משהו.

                   

                  האינטואיציה מגיעה אלינו כתחושה והיא נושאת עימה מידע אמיתי ומדויק. פעמים רבות עלינו לפענח את התחושה האינטואיטיבית כדי להבין את ה"מסר". איננו שותפים ליצירה של התחושות שלנו בכלל ושל האינטואיציה בפרט, וזאת הרגשה די מוזרה, בעיקר כאשר מדובר במידע אודות אנשים או מצבים. האינטואיציה מתייצבת בפנינו כעובדה גמורה: למשל:"תיזהר מהאדם הזה!" זכותנו להחליט – אם להקשיב לאינטואיציה או לא.

                   

                  החיות נעזרות באינטואיציה באופן טבעי. בני אדם נוטים לתת להיגיון להשתלט על האינטואיציה. ד"ר גרט גיגרנזר טוען ,כי האינטואיציה יכולה לעזור לנו לבצע החלטות נבונות ומהירות יותר. תת המודע שלנו קולט רמזים מהמודעות הרציונלית, ומעביר אלינו את המידע דרך רגשות אינטואיטיביים. אם יש לנו,לדוגמא,  תחושות לא טובות לגבי חברה לעבודה, יתכן וברמה העמוקה יותר אנחנו מבחינים בדפוסים זהים לה ולמישהו שהתייחס אלינו לא יפה בעבר.

                   

                  האדם בעל היכולות העל-חושיות מקבל את המידע באופן אישי אינדיבידואלי, דרך אמצעים שונים. תחושה אינטואיטיבית גורמת לנו לדעת דברים ועובדות מבלי שנחשוב על העניינים. אין זה תהליך חשיבתי רגיל. אנחנו מקבלים את המידע בבת-אחת, לפעמים גם בפתאומיות, ונדמה לנו כאילו יש לנו "ידע אוטומטי". אתה פתאום יודע. אינטואיציה היא תחושה שמביאה אתה מידע.

                   

                  ניתן לפתח את החוש השישי באמצעות תרגילים והתמדה. כל אחד, בשילוב מאמץ של התמדה בתרגול, יכול להפעיל את הפעילות המוחית ,כך שיוכל להגיע ליכולות גבוהות של החוש השישי שלו. כך יוכל לחזות דברים או לקרוא מחשבות. מוחנו משדר לנו מידע אודות המציאות ,ואנחנו יכולים לקלוט זאת בסימנים קטנים ועדינים בגופנו, בתחושות, בהרגשה. אם רוצים לפתח את יכולת הזיהוי כדאי ללמוד להכיר את הסימנים הללו ולתרגל אותם.

                   

                  "אינטואיציה היא כמו שריר", אומר ד"ר גיגרנזר. "היא מתחזקת ככל שמשתמשים בה". בסופו של דבר, הקשבה לקול הפנימי תהפוך לטבע שני ותעזור לאדם בקבלת החלטות חשובות.

                   

                  הרב מיכאל לייטמן,בהסתמך על הקבלה אומר:

                  בחמשת החושים הרגילים והמוכרים לנו, אנו מרגישים את העולם הזה, והחוש השישי מיועד לגלות בפנינו בני האדם,את העולמות העליונים. חמשת החושים מצויים בגופנו ואילו החוש השישי הוא חוש חוץ-גופי, הנקרא גם "נשמה".

                  תהליך פיתוח החוש השישי,מתחיל מהתעוררות שאלות קיומיות באדם כגון "למה אני חי?", "בשביל מה אני חי?" שאלות הבאות מתוך חיסרון ורצון להרגיש מה שנמצא מחוץ לעולם הזה. זוהי תחילת החוש השישי. כאן מגיעה לעזרתנו חכמת הקבלה שמיועדת לפתח את החוש הזה.

                  בתחילה החוש השישי הוא כנקודה בלבד, אחר כך אנו פותחים אותו למעין "כלי", שבתוכו מקבלים מה שיש בעולמות העליונים. כשהנקודה גדלה היא הופכת לכלי גדול שנקרא "עשר ספירות", ובו מתקבל האור - הרגשת העולמות העליונים.

                  כשאדם כבר מתחיל להרגיש בחוש הזה מציאות חדשה, מערכות וכוחות המפעילים את עולמנו, הקבלה גם עוזרת לו להבין מה הוא מרגיש, מאיפה זה בא, ואיך הוא יכול להמשיך לפתח את ההרגשה הזו ולהתקדם הלאה".

                   

                  המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כחוש השישי: היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע להורמונים המגיעים למוח המפעיל את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף.

                  דרג את התוכן:
                    6 תגובות   יום חמישי, 8/3/12, 04:22

                     

                    ‏08/03/2012

                     

                    להיות מודע''

                     

                    הבעיה בלהיות מודע

                    הוא לראות ולשתוק

                    לשתות מראות

                    ולא לרוות אלא להיחנק

                    עם הידע

                    והרצון לעזור.

                     

                    אתה כבר עברת את זה

                    אתה מבין מה יעבור האדם

                    בו אתה צופה..

                     

                    אבל זה השיעור שלו

                    הוא לא רוצה התערבות.

                    [אתה לא אמור להתערב].

                    הוא צעיר

                    הוא בטוח בצידקתו.

                     

                    ומה שנותר לך

                    זה לצפות אט אט

                    באסימונו

                    הנופל בצרחה:

                    "שגיתי שגיאה"!

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום חמישי, 8/3/12, 04:04

                      האם באמת  יין ישמח לבב אנוש''

                       

                       

                       לפני אלפי שנים גילו בני האדם את סוד תסיסת הענבים. עוד בימי קדם, בתקופה בה לא היו אמצעי בישול וזיקוק היה היין המשקה האלכוהולי היחיד שניתן היה לייצר ולשמור. מאז ,יש אליו התייחסות רבה בתרבות האנושית.תיאורים מצוירים וכתובים של תהליך ייצור היין ושל טקסי שתייתו מופיעים בתרבויות קדומות רבות במרחב הים תיכוני בכלל ובארץ ישראל בפרט.

                       

                      מזה שנים רבות מתנהל וויכוח בין חסידי שתיית היין לבין המתנגדים באשר לתרומת השתייה של המשקה האלכוהולי לבריאותו של האדם. כמשקאות חריפים אחרים, בשתייה מרובה היין גורם לשכרות בטווח הקצר ולנזקים בריאותיים בטווח הארוך. רוב החוקרים ממליצים על כוס אחת לאישה ועד שתיים לגבר מכיוון ששתייתו  מעלה את רמת הכולסטרול הטוב בדם ושומר על העורקים. בשתייה מתונה, מועיל היין כאמור,במניעת מחלות לב.

                       

                      יין הוא משקה חריף המיוצר לרוב מענבים. היין נוצר בעת תסיסת מיץ ענבים, כאשר הסוכר הופך עם הזמן לאתנול (המכונה כוהל או אלכוהול).אלכוהול נוצר כתוצאה מתהליך התססה של סוכרים על ידי חיידקים, ריקבון של סוכר ענבים, ולכן הרפואה הסינית רואה ביין חומר מזיק לבריאות – עדיף מבחינתה לשתות תה ירוק ולאכול תפוחים, רימונים וענבים והרבה פירות וירקות טריים.

                       

                      בתנ"ך מוזכר היין כמשקה שעלה על שולחנם של מלכים ומלכות, ואחד מבעלי התפקידים הבכירים ביותר בכל חצר מלכות היה שר המשקים שתפקידו היה לפקח על איכות היין ולטעום ממנו בטרם הוגש למלך, מחשש להרעלה.

                       

                      בפרק ט' מסופר על אודות נוח- השיכור הראשון. בצאתו מן התיבה אנו קוראים על הקריירה החדשה שהוא פותח בקריירה של כורם ויינן. זאת ועוד, נח לא רק היצרן של המשקה המובחר והמשכר – נח מסתבר גם כלקוח... הוא היה האדם הראשון שנטע כרם וגם הראשון ששתה לשוכרה.

                       

                      כותב רש"י – 'ויחל - עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת'. נח בניגוד למצופה ממי שמכיר את אלוקים ואת עוצם ידו מתחיל את 'החיים שאחרי' לא בבית הכנסת, או בבית המדרש אלא דווקא בעסקי חולין.... נח היה צריך לטעת את הגפנים לטובת עבודת השם היין צריך להיות חלק מעבודת השם ולא מסייע להפגת המרירות המלווה את האדם הרואה את חורבן העולם שסביבו. הניסיון להפיג את המרירות בגלל העולם החרב נגמר אצל נח בהתעללות אותה הוא עובר בשכרותו על ידי נכדו...!!!

                       

                      גם, לוט שמתאלמן מאשתו תוך כדי קריסת העולם הסובב אותו בסדום ועמורה. מתפתה לבנותיו המציעות לו לפנות אל היין ומשתכר. לוט שנאנס ע"י בנותיו משמש לנו דוגמא לרמת חוסר השליטה והתת אנושיות שאדם שיכור יכול להגיע אליה.

                       

                       כרמים שופעי פרי, סימלו תמיד עושר חקלאי גדול. לא בכדי בשובם ממסעם בארץ נשאו המרגלים אשכול ענבים דווקא. סיפור לוט ובנותיו מרמז על האופן השלילי שבו נתפסה ההשתכרות, ובמקומות אחרים מוזכרת ההימנעות משתיית יין כחובתם של הכוהנים והמשמשים בקודש. שמשון הגיבור, במסגרת הנדרים שקיבל על עצמו, נמנע בין השאר משתיית יין.

                       

                       ביוון העתיקה מקובל היה לשתות את היין בקערה גדולה, שעברה מאיש לאיש. כשפרצה מגיפת הדבר,

                      התחילו לשתות יין בכוסות אישיות.

                       

                      נוהג נפוץ נוסף,ופחות מרנין היה להרוג אנשים באמצעות יין מורעל, והוא שהתחיל את מנהג השקת הכוסות של ימינו.הכוסות אז היו רחבות ושטוחות, וההשקה החזקה הייתה גורמת למעבר יין בין הכוסות. הערבוב בין היין של האורח ושל המארח עשה את שניהם סמוכים ובטוחים כי האחד אינו מנסה להרעיל את האחר. גם הברכה "לחיים", מקורה בתקופה בה פחדו מהרעלה במהלך שתיית יין.

                       

                      ביהדות שתיית היין  היא מצווה ויש לו תפקיד באירועים חברתיים ובאירועים דתיים. בנצרות הוא מסמל את דמו של ישו ועל המוסלמים הוא אסור לשתייה.

                       

                      ולפנינו שיר עתיק ימים:

                       שיר השיכור/גו עמר

                       

                      כולם אומרים שאני שיכור

                      וכולם צועקים - איזה בור

                      התאמינו! רק

                      כוסית אחת שתיתי

                      ועוד כוסית קטנה טעמתי

                      ועוד כוסית קטנה לגמתי

                      עד כי דאגותי שכחתי

                      וקולי נשאתי:

                       

                      הוי, חברים, תיירים הקשיבו נא לי

                      אומלל כמוני

                      עד אנה אסבול

                       

                      ישנם אומרים - צדקתי

                      אך רובם טוענים שהשתגעתי

                      התאמינו? לא

                       

                      כוסית אחת שתיתי

                      ועוד בוסית קטנה טעמתי

                      ועוד כוסית קטנה לגמתי

                      עד כי בגדי קרעתי

                      ועיני דמעתי

                       

                      הוי, זוללים, סובאים הקשיבו נא לי

                      אם לא עכשיו,

                      אימתי

                       

                      הלא תאמרו: שתיתי

                      והלא תגידו: השתכרתי

                      התאמינו כן

                       

                      כוסית אחת שתיתי

                      שניה ושלישית טעמתי

                      תשיעית ועשירית לגמתי

                      עד כי בחיים מאסתי

                      וקולי נשאתי:

                       

                      הוי, שומרים, שוטרים

                      קיראו נא אותי

                      חיים כאלה

                      עד אנה אסבול

                      דרג את התוכן:
                        8 תגובות   יום רביעי, 7/3/12, 19:19

                        07/03/2012

                         

                        חייך''

                         

                        אתה כל כך מתרגל לרעש סביב

                        לנחיצותך על ידי אחרים,

                        שכשכל זה שוכך סביבך

                        ושוב אין הצריך אותך..

                         

                        אתה יודע..

                         

                        הילדים בגרו

                        הבית שקט

                        הצרכים התגמדו

                        ואתה ניצב מול מראת חייך

                        אמור למסור דו"ח:

                         

                        על שהיה

                        על שישנו

                        ומה לעזאזל אתה הולך לעשות

                        בשנים המקרבות

                        לסוף....

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 7/3/12, 16:56

                          מה ההבדל בין טעות לכישלון

                          ''

                           

                           

                          כאשר אדם טועה משמעות הדבר שהוא עשה משהו שלא הניב תוצאה רצויה. מדובר על פעולה או התנהגות שהאדם עשה או לא עשה.כשהאדם מייחס את הטעות לפעולה או התנהגות שגרמה לאי ההצלחה ולא מוריד מערכו על כך ונשארת לו תחושת ערך עצמי גבוה לגבי יכולותיו ואישיותו,יש מצב שילמד דרכים ופעולות מוצלחות יותר ויצליח בעתיד במקום שטעה.

                           

                          כאשר האדם מדבר במונחים של כישלון הוא מתייחס אל עצמו כאל ניכשל. האדם נכשל,אין פה התמקדות בפעולה או התנהגות שהוא ביצע. כאשר האדם אומר " נכשלתי ב..." החוויה הפנימית שלו היא (חולשה, מפלה, רפיון , תבוסה ) חוויה קשה ללא ספק.סיכויי אדם כזה להצלחה הם קטנים מכיוון שהוא מייחס לעצמו את הכישלון ואין לו הרבה סיכויים לשכנע את עצמו שזה אחרת.

                           

                           

                          טעות וכישלון מתייחסים ל- 2 דברים שונים לחלוטין.

                           

                          טעות הינה :שגיאה, משגה, שיבוש.

                           

                          כשלון הינו: מפלה, חולשה, רפיון, תבוסה.

                           

                           מותר לנו לטעות ואפילו להרגיש עם זה טוב כשזה קורה ,כי כשאתה טועה זה מראה שאתה פועל ולומד מהטעויות.

                          טעות והצלחה הולכים ביחד.אדם שמצליח גם עשה ועושה טעויות. העניין הוא לא לפחד לטעות.כל זמן שאתה לא לוקח את זה למקום של כישלון הפוגע בדימוי העצמי שלך.ברגע שתיקח לשם את הטעות תכשיל את עצמך,במקום לחפש דרכי פעילות והתנהגויות שונות.

                           

                          מה שהורג את חלומותינו הוא הפחד מכישלון.הוא הופך את החלום לבלתי אפשרי.מוביל אותך לייאוש,פחד וחוסר עשייה.

                           

                          מנצחים הם אנשים כמוך /אלמוני

                           

                          מנצחים לוקחים סיכונים.

                          כמו כל אחד אחר, הם פוחדים להיכשל,

                          אבל הם מסרבים להניח לפחד לשלוט בהם,

                          מנצחים אינם נכנעים.

                          כאשר החיים נעשים קשים, הם מחזיקים מעמד,

                          עד אשר המצב משתפר.

                          מנצחים הם גמישים.

                          הם מבינים שיש יותר מדרך אחת,

                          והם מוכנים לנסות דרכים אחרות.

                          מנצחים יודעים שהם אינם מושלמים,

                          הם מכירים בחולשות שלהם

                          ומפיקים את המיטב מנקודות החוזק שלהם.

                          מנצחים נופלים, אבל אינם נשארים למטה.

                          הם מסרבים בעקשנות לאפשר לנפילה

                          למנוע מהם להמשיך לטפס.

                          מנצחים אינם מאשימים את הגורל בכישלונות שלהם

                          ולא את המזל בהצלחותיהם.

                          מנצחים לוקחים אחריות על חייהם.

                          מנצחים חושבים באופן חיובי

                          הם רואים את הטוב בכל דבר,

                          את הרגיל, הם עושים למיוחד.

                          מנצחים מאמינים בדרך בה בחרו ללכת,

                          גם כאשר היא קשה,

                          גם כאשר אחרים אינם רואים לאן היא מובילה,

                          מנצחים הם סבלניים

                          הם יודעים שיעד השווה להשגה

                          דורש מאמצים ונחישות.

                          מנצחים הם אנשים כמוך,

                          הם עושים את העולם מקום שיותר טוב לחיות בו.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS