כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 3/2012

    2 תגובות   יום שבת, 3/3/12, 02:08

    ושתי כמנהיגת מרד פמיניסטי נגד שלטון הגבר''

     

    ושתי במגילת אסתר, איננה רק דמות שסולקה מתפקידה, כביכול כדי לפנות מקום "לרעותה הטובה ממנה". למעשה היא ניהלה את  המרד הפמיניסטי הראשון שדוכא באיבו.ושתי הייתה  מנהיגת מרד, ותכונותיה היוו גורם מאיים על שלטונו הבלתי מעורער של הגבר במשפחה. המסר שהופץ כצו בכל המדינות  ,לאחר מרידתה בבעלה היה: "להיות כל איש שורר בביתו" [מגילת אסתר],דהיינו: שלטון הגבר בביתו הוא שלטון אבסולוטי וכל מרד ידוכא ביד חזקה.

     

    ושתי הינה דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשורוש, אשר נהוג לזהותו עם כסרכסס הראשון. המדרש מציין ,כי ושתי הייתה נכדתו של נבוכדנצר השני מלך בבל ,ואילו אחשורוש היה שומר הסוסים של נבוכדנצאר.יוצא מכאן ,כי וושתי הייתה בת המלך ואחשורוש נהיה מלך רק מפני שהוא התחתן עם ושתי.  [על פי מקורות היסטוריים, לכסרכסס הייתה רק אישה אחת בשם "אמסטריס" אולם ייתכן שהכוונה היא לאסתר].

     

    יש המזהים את ושתי עם פריסאטיס, ששמה הפרסי היה "פרושתית". בהשמטת שתי אותיות ראשונות ואחרונות, מתקבל השם "ושתי". פלוטארכוס מתאר אותה כמרשעת, יהירה, תאבת שילטון ואכזרית. תכונותיה תואמות את תיאורה באגדות.

    השם ושתי, הקרוי בפרסית קדומה "והשתי", מובנו 'המהודרת' [ר' אהרן מרכוס ב"קדמוניות"] יש טוענים, כי המובן של השם "ושתי" הוא בניאופרסית 'יופי' .יש הסבורים שמקור השם "ושתי" הוא בהודית ומובנו "הרצויה".משמעות השם ושתי בעילמית :"חוט" .

     

    סיפור מגילת אסתר  נפתח בתיאור המשתה המפואר שערך אחשוורוש במלאת שלוש שנים למלכותו. ביום השביעי למשתה החליט המלך,ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול ,לזמן את ושתי ולהציג את יופייה בפני בכירי הממלכה המשתתפים בהילולה כדי להראות העמים והשרים את יופייה .ושתי, אשר ערכה במקביל משתה נשים משלה, לא נענתה לקריאה, ובכך עוררה את חמתו.

     

    בעקבות המעשה, כינס אחשוורוש את שרי הממלכה ודן עימם בתגובה הראויה לסירובה של ושתי. ממוכן, טען כי ושתי פגעה לא רק בכבודו של המלך, אלא בכלל הגברים ברחבי האימפריה.לנוכח האופן בו נהגה ושתי עם המלך, יבוזו מעתה כל נשות פרס לבעליהן. ממוכן התריע כי רק ענישה בדמות הסרת תואר המלוכה מושתי תביא לתיקון הנזק. אחשוורוש קיבל את העצה, ושתי הודחה, והחיפוש אחר מלכה חדשה החל. החיפוש הסתיים בבחירתה של הדסה, היא אסתר, בת דודו של מרדכי היהודי.

     

    ושתי הינה דמות משנית בסיפור המגילה, שתפקידה מסתכם בתיאור הרקע לסיפור פועלה של אסתר. חוקרים שונים טוענים כי ברובד הסמוי מוענקת לושתי משמעות חיובית, כדמות המכשירה את הקרקע לפעילותם של מרדכי ואסתר.

     

    חז"ל נוטים להציג את ושתי באורח שלילי למדי. בספרות התלמוד והמדרש נטען כי הזימון מצד אחשוורוש נועד להצגתה עירומה בפני אורחיו. נטען כי ושתי לקתה בצרעת, או לחילופין סבלה מזנב שצמח לגופה, וסירובה לזימונו של המלך נבע מן החשש לדימויה כיפת תואר [תלמוד בבלי].

     

    במקומות שונים מכונה ושתי פרוצה ורשעה.כך למשל בדברים הבאים: "שהייתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת" [מגילה].האמירה מלמדת כי ושתי חייבה את בנות ישראל לעבוד בשבת, ומרמזת על ענייני פריצות מינית שאופיה אינו ברור. במקום אחר נטען כי ושתי היא נצר לנבוכדנצר מלך בבל, מחריבו של בית המקדש: "זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים... תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה'" [מגילה] .

     

    לא ברור מדוע בחרו חז"ל להציג את ושתי באורח שלילי. הסבר אפשרי הוא ניסיונם של חכמים להעצים את גדולתה של אסתר הצדיקה והצנועה על רקע האישה שקדמה לה בכס המלכות. הסבר אפשרי אחר רואה בדברים מתן פשר לסיפור הסתום הפותח את המגילה. לפי הסבר זה, חז"ל לא הסתפקו בהבנת הקטע כרקע לסיפור המרכזי של מרדכי ואסתר,והציעו פרשנות חלופית של גמול אלוקי.

     

    בשל סירובה של ושתי לגחמות בעלה האחשוורוש,היא מצוינת כאישה פמיניסטית על ידי תנועות מודרניות לשחרור האישה. ושתי הוצבה כאידיאל לדמות האישה ,הנאבקת על זכויותיה ועל מעמדה. ושתי היא האישה היחידה במקרא המסרבת באופן מפורש להוראה של גבר. עוצמתו של מעשה הסירוב מתגלמת בכך שזהו סירוב כפול – הן לגבר הבעל, והן לגבר המלך. זאת הסיבה שיועציו הגברים של אחשוורוש מציגים את מעשיה כאיום על שלטון הגברים בנשותיהם. ושתי, לשיטת הפרשנות הפמיניסטית ולשיטת גיבורי הסיפור גם יחד, היא האתגר המסכן את השלטון הפטריארכאלי.

     

    על תכונותיה של ושתי כמנהיגה ניתן ללמוד משתי פעולות יחידות שלה, עליהן מספר לנו הסופר:

     -היא עשתה משתה נשים בבית המלכות .

     -היא סירבה להישמע לפקודת המלך .

     שני הפעלים הנקשרים בשמה הם פעלים אקטיביים, וזה מה שמאפיין את דמותה כדמות אקטיבית. מעשה זה שלה הוא המקרה היחיד במקרא בו מתוארת לנו פעילות של התארגנות נשים כלשהי, שאיננה תפקיד של מחוללות, או משוררות לעת ניצחון, או להבדיל של מקוננות בימי אבל ושכול.

     

    סירובה של ושתי היה לרודנותו של הבעל ולדרך ההתייחסות  אליה כאישה. רצונו של אחשוורוש להציגה בפני אורחיו -מקביל לאופן שבו הציג קודם לכן את עושרו. כפי שהחפצים המוזהבים מלמדים על העושר, כך גם היא נתפסה בעיני המלך כאובייקט המעיד על עושר, וככזה, ניתן להציגו לראווה. בשני המקרים, מדובר בחפץ שנועד ללמד על גדולתו של הבעלים.

    ושתי בסירובה מצהירה כי בפני המלך עומד סובייקט בעל אישיות, בעל רצון, ובעל עמדה. המרידה כוננה את המעבר מהיותה חפץ להיותה סובייקט. במובן זה, ושתי מממשת את המטרה הפמיניסטית הבסיסית, של מעבר מתפיסת האישה כאוביקט, כלי שרת של השלטון הגברי, לסובייקט בעל אישיות.

    דרג את התוכן:
      10 תגובות   יום שישי , 2/3/12, 18:58

      02/03/2012

       

      בית''

       

       

      וכעת משנחו רגשותי

      בבטחת הבית,

      מניחה לשרעפי

      לשוטט בין קירותיו

      ללטף סיפוריו

      להתעטף בהגנותיו.

       

      בית -הוא גבר אוהב

      אשר רק המחשבה עליו

      מגוננת על הלב

      ונעימה מתפנקת פורצת במעלה

      ומשוררת בעת ליבוב רגשות מתעטף.

       

      בית- הם ילדים המתקשרים בגעגועים

      מגיעים לחיבוק עוטף

      מעלים רגשות אם ענוגים

      מעומקים לא צפויים.

       

      בית- הוא אתה האוהב

      אשר בתוכך מלכד

      זכרונות ,צופים ענוגים

      עטופים בתום נעורים

      אשר אינם נמוגים

      עם פעמוני השנים.

       

      בית- כל כולך

      כמו שאמרתי

      השכן בליבי שלום.

       

      שבת שלום רעים ואהובים.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שישי , 2/3/12, 15:14

        מרדכי היהודי''

        מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני , היה מגזע יהונתן בן שאול ושמעי בן גרא . 
        מקור שמו, ככל הנראה, באל הבבלי מרדוך, ולדעת קאהוט- הוא שם פרסי ומורה על אדם קטן, ואולי נקרא כן מרוב ענוותנותו. מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו .וחז"ל פרשו השם מר-דכי שהוא תרגום של מר דרור . מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית בסוד הסנהדרין, ובהיותו "בלשן" ויודע שבעים לשון היה יכול להשיב על שאלות קשות בפסיקה, ולכן נקרא גם פתחיה .

        הוא הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל ".ונראה שהוא הנזכר בשם מרדכי בלשן בין שבי הגולה עם זרובבל,בספר עזרא ונחמיה. לדעת כמה מחכמי התלמוד מרדכי הוא מלאכי ונקרא שמו מלאכי (כלומר מלכי) אחרי שנעשה משנה למלך .

        מרדכי, היה מגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.הוא היה אומנה ,או על פי הגמרא - בעלה ובן דודה של אסתר המלכה. הוא נמנה עם צאצאי הגולים משבט בנימין. מרדכי נמנה עם שורותיה של הכנסת הגדולה, אך הודח ממנה כשנתמנה למשנה למלך. הוא שירת כשופט בחצר המלך הפרסי אחשורוש ,שם נקלע לסכסוך עם המן ששימש כעבדו לפני התקופה המדוברת במגילה, ולאחר זמן תפס את מקומו כמשנה למלך אחשורוש.

        מתוך מגילת אסתר אנו למדים כי מרדכי היה מושך בחוטים מאחורי הקלעים והצליח להגיע לעמדה בחירה בשלטון. הוא אינו מוותר על יהדותו ומחזיק בה בגאווה ,אך עושה הכל כדי להיות מקורב לשלטון. 

        העלילה הפנימית של המגילה מגוללת בפנינו את דרכו של מרדכי היהודי לארמון המלך:

        א.מסירת אסתר לאחשורוש.
        ב. ישיבה בשער המלך - במזרח הקדום שער המלך או שער הארמון משמעותו מקום בו מתבצעים תפקידים ממלכתיים.
        ג.הצלת המלך ממתנקשים. 
        ידיעתו בלשונות זרות עזרה לו להבין את דבריהם של שני סריסי המלך שדברו ביניהם בלשון תרשיש וחשבו שמרדכי לא יבין לשונם,וכך שמע על תוכניתם להרעיל את המלך אחשוורוש.
        ד.קבלת טבעת המלך. 
        ה.מרדכי בעזרתה של אסתר דואג לכך שאת אשר זמם המן לעשות ליהודים, עשו היהודים לעם בשושן ובממלכת פרס. 
        ו.מרדכי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות - לבושו של מרדכי סמלי למעמדו בחצר מלכות פרס על כל המשמעות הערכית מוסרית שלו. 
        ז.הגעה למעמד של המשנה למלך.

        קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעיר האמאדאן שבאיראן, ואולם גם בגליל נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר.

        מרדכי היהודי: דמות מופת של מחנך/ מעובד ממכתביו של הרבי מליובאוויטש זי"ע

        בשעה שיצאה הגזירה להשמיד את העם היהודי,יצא מרדכי ברחובות עיר וכינס 22 אלף תינוקות של בית רבן ללמדם תורה, ויחד אתם לשפוך לב לפני אביהם שבשמים בתפלה ותחנונים, ומסירות נפש גדולה השריש בלבותם, עד שקראו פה אחד: בין במות בין בחיים עמך אנו. ועל ידי זה נקרע גזר הדין ונהפוך הוא ממות לחיים ומיגון לשמחה - בחיי הגוף וחיי הנפש גם יחד.
        על כל אחד ואחת להתבונן, אשר מרדכי הצדיק הי' מראשי הסנהדרין, ראש לכל הצדיקים, כמשה בדורו, ואף על פי כן יצא בכבודו ובעצמו ללמד תורה ביראת שמים ומסירות נפש לילדים קטנים, תינוקות של בית רבן.
        על כל אחד ואחת מאתנו לזכור תמיד: אל ידמה אדם בנפשו כי מעמדו ומצבו פוטר אותו מלטפל בחינוך הקטנים, וכיצד יבטל ממעשיו ועסקיו הרמים?!
        עליו להכיר, כי חשוב מכל הוא לקבוע, על כל פנים, חלק מזמנו, ולהקדיש, על כל פנים, חלק מכוחותיו לכיבוש החינוך של הדור הצעיר, כדי לנטוע בלבם יראת שמים מסירות נפש לכל הקדוש, הקדוש לנו מאז היינו לממלכת כוהנים וגוי קדוש - במעמד הר סיני.
        ואז רק אז בטוחים נהי' כי הדור הצעיר יהי' נאמן לה' ולתורתו, ובדרך ממילא גם קיום עמנו יהי' בטוח. וגדול כוח עבודה קדושה ומסורה זו לבטל כל הקטרוגים והגזירות ועם ישראל ישכון בטח בדד.


        ולפנינו שירי פורים/מתוך המגילה

        ומרדכי יצא מלפני המלך
        בלבוש מלכות ועטרת זהב,
        ומרדכי יצא מלפני המלך
        והעיר שושן צהלה ושמחה.

        ליהודים הייתה אורה ושמחה,
        אורה ושמחה וששון ויקר.
        ליהודים הייתה אורה ושמחה,
        אורה ושמחה וששון ויקר.

        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום שישי , 2/3/12, 05:18

          תיכף אסע מהצפון

          לכבוש מקומי בחזרה

          בדרום.

           

          ולא סתם דרום

          דרום עוטף.

           

          לעוטף עזה אלך...

           

          תיכף אחבר להווה אתמולים

          עתידים ,היונקים זמנים.

           

          ''

           

          תיכף אגיר יין

          על מפה לבנה

          לקדש את הימים

          הבאים בחובה

          של עננה לבנה

          בתוספת ריחות

          אביב השנה.

           

          כמה חביבה התחושה...

           

           

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שישי , 2/3/12, 04:48

            בעקבות אחד הפוסטים ב"קפה"-..הגיג

             

             

            זה יפה לתרום

            למען הקהילה.

            זה נותן הרגשה מרוממת

            נקיון וצדקנות כזו-

            ליפי הנפש.

             

            זה קשה להיות בצד שמעבר

            מקבל,מתחנן

            מביטים עליו מלמעלה

            גם היפות

            בנשמות.

             

            אינני אומרת לא לתת

            אך ממקום נקי''

            אמפטי

            לא לסיפוק עצמי

            לטפיחה על שכם אישית.

             

            הטוב הנשפך ממך

            נוגע בקושי הזולת.

            הטוב שמושפרץ ממך

            פוגש נזקק ,נפגע.

             

            ולכן אני אומרת:

             

            זה יפה לתרום

            למען הקהילה.

            זה נותן הרגשה מרוממת

            נקיון וצדקנות כזו

            ליפי הנפש.

             

            תחושה של הבנה

            מודעות והקשבה

            תקל על הנמצא

            בצידו השני

            של המתרס.

            דרג את התוכן:
              11 תגובות   יום חמישי, 1/3/12, 12:24

              עלינו להודות

              בני השישים ומעלה,

              אלה שגדלנו בארץ

              וחשוב היה לנו

              להיות קוצניים כצבר''

              חובשי כובעי טמבל חלוציים

              ללבוש מדים בחזה מלא גאוה

              ושירת התקווה,

               

              שה"זקנה"תפסה אותנו

              מעט עם מכנסיים למטה.

              העולם הפך לכוחני,שתוי ואלים

              ילדינו כבר מעיפים בנו מבטי "פסה"

              וכל האגדות עליהם גדלנו

              כבר לא מעסיקים את נכדינו.

               

              הם במחשב שמו עינם

              בדוגמנות ובכוכב נולד...

              אנו סתם יפה נפש

              המדברים ספרותית

              בעולם שבו "כוסית" ו"מצו"

              והורדת שיער בחזה הגבר-

              הם קודים מנצחים.

               

              אז רעי בני השישים

              מה נותר לנו אם לא להפנים:

              הסיפורים שגדלנו עליהם היו יפים

              אך לגילנו הנוכחי

              לא כל כך מתאימים.

               

              בנהריה בת גלנו נרצחה

              כי רצו את כספה

              ובעיתונות כתבו שנרצחה "קשישה".

              מסוכן בדואר להיות

              כי רוצחים את הנאבקים לצדק בכבוד...

               

              אז בוא נתחבק עם מלוא שנותינו

              נישא למרומים עיננו

              אולי שם לא סיפרו סיפורים

              ודברים אמיתיים קורים...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 1/3/12, 08:53

                ''

                 

                לכאורה אני אותו בן אדם כל הזמן

                עשרים וארבע שעות..

                אז איך אני מצליחה להפתיע את עצמי

                כל פעם מחדש

                בזמנים שונים,בבתים אחרים

                באיזורים לא דומים

                אפילו במרחק מחצית השעה...

                 

                אז אם באים ואומרים לך

                חכמינו מכל הזמנים

                ש"אל תאמין בעצמך

                עד יום מותך"

                 

                תאמין!האמן לי...

                תאמין...לחכמתם

                עתיקת הימים

                דרג את התוכן:
                  8 תגובות   יום חמישי, 1/3/12, 03:40

                  לעיתים כשאינך רוצה מצב

                  אינך מרוצה ממנו

                  הוא לא חופף למה שאתה חושב

                  שמתאים לך להיות בו,

                  אתה מנסה למחוק אותו

                  כמעט כמו האפשרות

                  למחוק ב"קפה"- מילים של תגובה

                  שאינם הולמים לציפיותך.

                   

                  הרצון הזה בשליטה

                  לחפוף מציאות לרצון האגו

                  להיות מוביל בעולם

                  בה לרוב אתה מובל

                  חסר אונים

                  לעתיד לוט בערפל.

                   

                  פשוט ותר על הרצון

                  להכתיב את הבלתי אפשרי

                  ומלא אותו בדברים

                  זוהרים-נוצצים

                  [במידת האפשר כמובן].

                  דרג את התוכן:

                    פרופיל

                    אסתר רבקה
                    1. שלח הודעה
                    2. אוף ליין
                    3. אוף ליין

                    ארכיון

                    פיד RSS