כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 4/2012

    2 תגובות   יום שני, 30/4/12, 05:14

    ואהבת לרעך כמוך...''


    רבי לוי יצחק מברדיצ'ב נהג לספר על אדם שלאחר מותו מבקר בגן עדן ובגיהינום. 

    בגיהינום, הוא רואה את כולם יושבים יחד סביב שולחן ערוך מכל טוב. ביד כל אדם כף כל כך ארוכה עד כי אינו יכול להכניס אותה לפיו. האנשים מנסים ומנסים להכניס את הכף לפיהם, אך ללא הועיל. כולם גוועים ברעב. הגיהינום הוא מקום בו האדם שקוע בעצמו. לעומת זאת, כשכל אחד דואג לרעהו, זהו גן עדן. בגן-עדן, הוא רואה את אותה התמונה - אנשים יושבים סביב שולחן ערוך לתפארת ובידם אותן כפות ארוכות. אך כאן כל אחד משתמש בכף שלו על מנת להאכיל את חברו היושב מולו. כולם נהנים מהאוכל המשובח ואין אחד שנשאר רעב. הגיהינום הוא מקום בו האדם שקוע בעצמו. לעומת זאת, כשכל אחד דואג לרעהו, זהו גן עדן.

    מה פירוש "כמוך" ? האם האדם מחויב למלא את צרכי רעהו כמו שהוא ממלא את צרכי עצמו ? הרי האדם, עם כל המחויבויות שיש לו, לא מספיק אפילו לממש את רצונותיו עצמו, איך אתה דורש ממנו למלא צרכי הזולת?

    במשפט "ואהבת לרעך כמוך" הכוונה היא ואהבת לרעך-כמוך.תאהב את החבר שלך כמו שאתה אוהב את עצמך.

    כלומר,נקודת הפתיחה היא לאהוב את עצמך.לקבל את היתרונות והחסרונות שלך.לא לבקר את עצמך בצורה כזו שלא יהיה לך כוח לשינויים.

    דאג לעצמך,פרגן והחמא לעצמך על הדברים שאתה עושה...

    ומהמקום הזה של אהבת עצמך תוכל גם לאהוב את רעך.

    במידה ותהיה ביקורתי וקפדן כלפי עצמך- כך תנהג גם כלפי רעך.

    ולכן-קודם כל אהוב ודאג לעצמך ומהמקום הזה כבר תדע ותוכל גם להעניק לרעך.

    דרג את התוכן:
      14 תגובות   יום שני, 30/4/12, 01:34

      30/04/2012

       

      עצב טוב לסיומו של יום''

       

      איזה עצב טוב

      לסיומו של יום.

       

      כן,בהחלט מותר להצהיר

      "עד מתי".

      לא חובה תמיד לומר:

      "אני מאושר".

       

      התנודות האלה מסמלות

      "אדם"- מן המניין.

       

      חיוך מרוח כל הזמן?

      האם אפשר?

       

      מה שכן זה עושה על הסביבה

      רושם נהדר..

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 30/4/12, 01:13

        היום עשרים ושלושה לעומר-גבורה שבנצח''

         

        בדוק האם ההתמדה שלך מבוקרת,בעלת אופי בונה ויצרני,והאם היא מכוונת ליעדים מעשיים.

         

         שאלות לבחינה עצמית:

         

        -האם ההתמדה וההחלטיות שבי מכוונים ליצירת הרגלים טובים ולשבירת כאלו שאינם טובים?

        -האם כושר התמדתי נובע מתוך עמדה של חוזק או של חולשה?

        -האם הוא נובע ממניע פנימי או שהוא רק אמצעי הגנה [כנגד גורמי חוץ]?

        -האם התמדתי היא בעלת הרס עצמי ונובעת מחוסר ההחלטיות שבי?

         

        האתגר היומי:

         

        השתדל בכל יום לשרש הרגל שלילי שלך.

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום ראשון, 29/4/12, 21:06

          "גדול המלבין שיניים לחברו יותר מן המשקהו חלב"''

           

           

          כדי לצאת ממעגל של עצבות ,תנו חיוך! קשה לחייך במצב של עצבות, אבל זה יכול לשנות לכם את מצב הרוח מקצה לקצה. כי כמו שמי ששמח מחייך, כך מי שמחייך שמח .החיוך עצמו הוא לא רק תוצאה של שמחה פנימית הוא גם גורם לשמחה פנימית.

           

          אמר ר' יוחנן: טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב, שנאמר: "ולבן שינים מחלב", אל תקרי "לבן שינים" אלא "ליבון שינים" (כתובות קיא).

           

          "ולבן שניים מחלב" - המלבין שיניים לחברו כאילו משקהו חלב.

          המסר הוא:גדול חיוכו של אדם לחברו יותר מאשר שייתן לו כוס חלב קר לדוגמא במזג אוויר חם. כאשר אדם מחייך אל חברו ,חיוכו מחייה את חברו מבפנים ונותן לו חיות למשך זמן רב.לעומת זאת ,אם אדם נותן לחברו דבר גשמי כגון :כוס חלב-חברו נהנה  באותו רגע אבל אחר כך התענוג נגמר מידית לאחר סיום שתייתו.חיוכו של אדם זה נשמר בזיכרון חברו זמן רב ונותן לו הרבה שמחה וכוחות .

           

          בוויקפדיה כתוב ,כי חיוך בפיזיולוגיה הוא הבעת פנים הנוצרת על ידי מתיחת שרירים, במיוחד אלה הנמצאים משני צידי הפה, אבל גם סביב העיניים. בין בני אדם חיוך הוא בדרך כלל ביטוי להנאה, או שעשוע.מחקריים מצביעים על כך ,שחיוך הוא תגובה נורמלית לגירויים מסוימים, המתרחשת ללא קשר לתרבות. תחושת שמחה גורמת בדרך כלל לחיוך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחיוך הוא תגובה הטבועה באדם מעת לידתו .ילדי-פרא, אשר גדלו בניתוק מוחלט מחברה אנושית, אינם מחייכים.בין החיות חשיפת שיניים, הדומה לעתים לחיוך, היא בדרך כלל סימן לאיום, או להכנעה. לחלק מן האנשים, בעת חיוך, נוצרות גומות בצידי הלחיים.

           

          חיוך אינו רק משנה את הבעת הפנים ,אלא יכול אף לגרום למוח לייצר אנדורפינים, המפחיתים תחושת כאב פיזי ונפשי ויוצרים תחושת רווחה. החיוך מכווץ את שרירי הפנים ומשפיע על זרימת הדם בפנים ובעקבות כך על זרימת הדם ועל הטמפרטורה במוח. כל אלה מובילים לשחרור חומרים הגורמים לפעילות מוחית שקשורה ברגש חיובי. במחקרים שונים בקשו מאנשים "לעשות פרצופים" שמחים או כועסים. ואחר כך עשו בדיקות שונות כדי להעריך את מצב רוחם ומצאו שהאנשים שעשו הבעות שמחות היו שמחים יותר מאלו שעשו הבעות כועסות.

           

          חשוב מאוד לחייך לכל אדם וזה חלק מהמצוות שבין אדם לחברו ותורם הרבה לנותן ולמקבל,מרבה אהבת חינם בין איש לרעהו.

           

          "נצייר לעצמנו, איזה הנאה גורם אדם לחבירו, בשעה שהוא משקהו חלב, ובפרט בזמן שחברו מעולף מצימאון או קופא מקור, והלה בא ומשקה אותו חלב חם ומרווה... ויותר מזה, אם נראה אדם שכד חלב על שכמו, ומחזר מידי יום ביומו על בתי עניים וחולים ומשקה אותם בכוס חלב - כמה נעריך את האדם הזה ובאיזה תארים של "טוב ומיטיב" נכתיר אותו. והנה באים חכמינו ז"ל ומגלים לנו, שבלא טרחה יתירה, יש לכל אדם היכולת לגמול חסד עם הבריות במידה יותר גדולה מזו - בכך שיחייך ויראה להם פנים מסבירות, מאירות ושמחות, ומתוך כך נראות שיניו הלבנות. חסד זה גדול במעלתו יותר מלהשקותו חלב" [בעל "אור הצפון"].

           

          ולפנינו השיר:

          חיוך של מלאכים/ מילים: אברהם לוי

           

          מתבדר לו שיערך ברוח

          מהלכת את בין שושנים

          את ליבי הותרת שבור פצוע

          מאותו חיוך של מלאכים

           

          מחייכת את

          כשאותך רודפים המבטים

          האהבות כך לי אמרת

          מן הסתם פורחות רק בסרטים

           

          מתבדר לו שיערך ברוח

          מהלכת את בין החוחים

          את ליבי הותרת שבור פצוע

          מאותו חיך של מלאכים

           

          ואולי אולי

          את מקסם חולף שלא נתפש

          את חומקת מידי

          ופתאום חוזרת שוב בלי חשש

           

          מתבדר לו שיערך ברוח

          מהלכת את בין החוחים

          את ליבי הותרת שבור פצוע

          מאותו חיך של מלאכים 

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום ראשון, 29/4/12, 13:05

            אימון לחשיבה חיובית-קבל ותן מחמאות לעצמך''

            אין זה משנה מה אתה חושב או מרגיש- חפש תמיד את העובדות. את הנתונים. את המידע. 
            ‎התחל להקשיב למחמאות. רק למחמאות. שנן אותן מידי יום. אמור לעצמך מידי בוקר את אותן מחמאות, עד ששניכם, גם אתה וגם עצמך ת א מ י נ ו.
            הענקת מחמאה עצמית היא גרסה אחרת של שיחה עצמית חיובית.זהו הרגל מצוין ומבורך התורם לשיפור הביטחון העצמי. אם מתאמנים בעקביות, הדבר הופך לחלק מהשיחות העצמיות היום יומיות ,ונקלט בתת מודע שלנו .
            אתה מוצא את אשר אתה מחפש ? אם תחפש יופי בתוכך ובאנשים מסביבך- תמצא אותו. אם תחפש כישלונות .... ובכן- תמצא גם אותם.


            מהי מחמאה?
            מחמאה אמיתית היא כנה ובאה מתוך הלב. היא יכולה לבוא בצורת מילים או מחווה, כמו טפיחה על השכם.אפשר לקבל מחמאה ממישהו או לתת אותה בעצמך. המחמאה פשוט מודיעה לאדם האחר שיש בו משהו שאתם אוהבים ומעריכים.
            ישנם שני סוגים של מחמאות : האחד הוא לגבי דבר שמישהו אחר עשה, על עבודה טובה למשל. השני הוא פחות ברור, ומדבר על דרך התנהגות או משהו פחות מוחשי, למשל על כך שמישהו התנהג בצורה מתחשבת ותומכת, או מחמאה מן הסוג "אני מעריך את חוש ההומור שלך" שני הסוגים חשובים.

            מה קורה כאשר מישהו מעניק לכם מחמאה? האם אתם מקבלים אותה ופשוט מודים . האם אתם נינוחים או לא? יתכן שאתם מסמיקים או מתוחים מעט, אבל זכרו, מחמאה היא מתנה מילולית . אם מישהו נותן לכם מתנה יפה ועטופה בהידור, לא תחזירו אותה ותאמרו "מצטער, אינני יכול לקבל זאת". זה מה שקורה כאשר מישהו אומר לכם "אתה נראה נהדר", ואתם אומרים, "לא נכון עליתי במשקל". 
            קבלו ותנו מחמאות.העולם יהיה צבוע בצבעים ורודים יותר ואנשים יהיו מאושרים יותר.

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום ראשון, 29/4/12, 04:12

              היום עשרים ושניים ימים לעומר-חסד שבנצח''

               

               עליך לאהוב את מה שברצונך להמשיכו.יחס ניטראלי או אדיש יתבטא במחוייבות שולית בלבד.ברגע שאתה נתקל בקושי להתחייב בדבר מסוים,עליך לבדוק האם אתה אוהב אותו או נהנה ממנו.האם אתה אוהב את עבודתך?את משפחתך?את הדברים בהם אתה בוחר?כדי לגרום להמשכה ולהתמדה עליך להשקיע אהבה.המשכה מאולצת שבאה בצורה כפייתית,עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה שלך עם אחרים.

               

               שאלות לבחינה אישית:

               

               -האם ההתמדה שלי גורמת לי לחוסר גמישות?

              -האם הדחפים שבי גורמים לי להיות שתלטן?

              -האם אני דורש יותר מדי?

              -האם האחרים אשר אני אתם בקשר,משתפים איתי פעולה מתוך הכרח בלבד או מתוך אהבה?

              -האם בכדי להשיג דבר מה מסוים אין אני נמנע מלפגוע באחרים?

              -האם אני דוגל בשיטה שהמטרה מקדשת את האמצעים?

              -כאשר אני מגן על עצמי או על אחרים נגד השפעות שליליות,האם אני נדחף ע"י אהבה או שנאה?

               

               

              האתגר היומי:

               

              בשעה שאתה נאבק על דבר בו אתה מאמין,עצור רגע-האם אתה פועל מתוך אהבה?

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שבת, 28/4/12, 22:30

                סיפור קין והבל ''

                סיפורו של קין הוא סיפור על הרצח הראשון בהסטוריה האנושית.על הרוע ההרסני שבאלימות,הקיים באדם.זהו הסיפור שמסיים את עידן גן העדן. ההרמוניה מופרת ומובהר כי גן עדן, כבר לא הולך להיות פה.הסיפור, מעלה שאלות קשות לגבי טבע האדם שרק נוצר וכבר מתחיל לחטוא. מלווה בקושי לקחת אחריות. המסר של האל אומר:" אני בראתי העולם וכפי שבראתי בו את האפשרות לחטוא, בראתי בו גם את היכולת לחזור בתשובה." 

                סיפור קין והבל הוא סיפור על קנאה ורצח בין אח לאחיו. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו והורגו, משום קנאתו בכך -שמנחתו של הבל לאלוהים נענתה, שלא כמנחתו.

                קין והבל, היו בניהם של אדם וחוה.קין היה איכר - עובד אדמה, והבל - רועה צאן. יום אחד החליט קין להקריב מנחה לפני ה' מתנובת שדהו, וגם הבל הקריב את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. אלוקים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין.

                קין לא יכול לשאת את העובדה , והדבר מילא אותו בכעס ובדכדוך. ה' פנה אליו והסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, עוד ינחל הצלחה.אך קין אינו מקשיב לדבריו, קם והורג את אחיו בעת היותם בשדה.לאחר מכן, שואל ה' את קין: "אי הבל אחיך?". קין מיתמם ועונה: "לא ידעתי. השומר אחי אנכי?". בתגובה עונה לו ה': "מה עשית?! קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!".

                הסיפור מסתיים בתיאור קורותיו של קין. קין התיישב בארץ נוד קדמת עדן והוליד את בנו חנוך, שעל שמו נקראה העיר שהקים קין, ואילו אדם וחוה זוכים לבן נוסף במקום הבל - שת, שעל פי הנאמר בתורה, נח הוא צאצאו הישיר אשר ממנו וממשפחתו יצאו כל עמי העולם.

                פגיעתו של קין קשה. הכעס והזעם מפנים את עצמם להבל המועדף, שכשלעצמו אינו אשם בהעדפתו. האל היודע על תחושותיו של קיין ועל הנרקם בלבו, נגלה אליו ומנסה לעודד את קין- שעדיין נתונה לו האפשרות לשפר את מעמדו. כשלון אחד עדיין אינו סוף פסוק. האל ממשיך ומעודד את קין, שחווה את רגשותיו כחזקים ממנו, שיש לו את הכוחות לגבור על הזעם ולמנוע את ההתרחשות הקטלנית . 

                בעידוד של האל טמונה גם אזהרה. אני הבורא שלך ובראתי אותך עם יכולת שליטה עצמית ובגלל שבראתי אותך עם יכולת שליטה עצמית ומכיוון שאני מצפה ממך להפעיל אותה, אני יכול גם להעניש אותך אם לא תעשה את המעשה האסור, כי אני יודע שהיתה לך בחירה. 

                קין לא מקשיב לאזהרה .הוא בוחר שלא להביט לתוכו ומכאן הדרך להפיכתו לרוצח קצרה. כל רוצח הוא בסופו של דבר הוא מישהו שבחר שלא להביט לתוך עצמו.ולצערינו אנו רואים מעשי רצח רבים בדורנו,מכל הסוגים.החל מרצח רוז מארין ועד הרצח האחרון במתקפת הטירור הרצחנית בהודו. 


                לפנינו שיר:" כתוב בעפרון בקרון החתום" - הוא עדות, שנשארה לפליטה. עדות כתובה על קיר הקרון - בעפרון, העדות הזאת, מעלה מן האוב את קולה של הדוברת שאין יודע מה עלה בגורלה (בעצם ברור לגמרי מה עלה בגורלה!), ורק במקרה הגיע דבר קיומה אלינו, בזכות סימן שהשאירה על הקיר, בעפרון, ובנס לא היטשטש ונמחק עם השנים. משקף את מצבה הקשה של הדוברת, את הפסיביות שלה, את הימצאותה במשלוח, ללא יכולת פעולה ובחירה. כמו כן, גורלה נקטע באמצע, וכך גם אמירתה לאנושות. 

                כתוב בעיפרון בקרון החתום/ דן פגיס
                כאן במשלוח הזה 
                אני חוה 
                עם הבל בני 
                אם תראו את בני הגדול 
                קין בן אדם 
                תגידו לו שאני... 

                צרוף המילים בכותרת השיר: "קרון החתום" - הוא כעין צופן. המילים מעלות בתודעת הקורא את זיכרון השואה. את ספור הובלתם של מיליוני אנשים, אל מותם בתוך קרונות משא חתומים, ללא מזון ומים ללא אוויר לנשימה, כבעלי חיים המובלים אל הטבח. בתוך השיר, מלותיה של חווה: "כאן, במשלוח הזה" - מחזקות את רושמה של התמונה. המילה משלוח, גם היא טעונה משמעות של שואה והשמדה, במילון הקולקטיבי של כל יהודי שספג אל תוכו את תודעת השואה. 

                המסר שנותר על הקיר, כאמור, איננו שלם. הקורא איננו יודע מה רצתה חווה האם, המובלת עם בנה הבל, אל ההשמדה, למסור לקין בנה הגדול. האם המסר איננו שלם כי היא נלקחה אל מותה לפני שהספיקה להשלימו. או כי אין לה בעצם מה למסור? נגמרו לה המילים? 

                הלקח, אתו נשאר הקורא הוא לקח אנושי, אוניברסלי. גם הרוצח וגם הקורבן הם אחים, בני חוה ואדם. היהודים - הקורבנות, הגרמנים- הרוצחים , כולם בני אדם וחווה. 

                זוהי הצוואה שמותירה אחריה חווה באותה עדות מטושטשת שנותרה על קיר הקרון. זה מה שצריך לנצור בזיכרון. הנרצח הוא בן אדם, הרוצח הוא בן אדם, את שניהם מבכה האם חווה. 

                השיר אמנם טעון במשמעויות הקושרות אותו לאירוע אחד: השואה. אך האמירה הבוקעת ממנו היא על זמנית, אוניברסלית, אמירה על האדם. אם יש איזשהו לקח מהשואה הרי הוא המחויבות שלנו לזכור שכולם היו בני אדם. 

                כאמור זהו שיר קצרצר, משפט אחד קטוע, בן שש שורות, בסך הכל תשע עשרה מילים, הנושא בחובו משמעות אוניברסלית החורגת מגבולות של זמן ומקום מסוימים.

                דרג את התוכן:
                  13 תגובות   יום שבת, 28/4/12, 10:11

                  ''

                   

                  ישנה תפיסה מוטעית,שהנה אדם נכנס לתחום הרוחני,והכול יסתדר בחייו באורח פלא.יתקרב לאלוקים,ליקום-והכול יסתדר בחייו.זה קורה אבל לא מיד בהתחלה.בדומה לכניסה לים.כשמתחילים להיכנס אל הים,המים רדודים,עדיין יש גלים,זרמים סוחפים.ככל שנכנסים עמוק יותר לים,המים עוטפים יותר ורגועים יותר.

                  בתחילה ישנם נפילות רבות באמונה.התהליך מציף הרבה .גם בעומק הים ישנם אתגרים,או מבחנים שהיקום מציב בפנינו-אך לא כמו בהתחלה.הניחוח הוא שונה.

                  המבחנים לאורך כל הדרך משקפים ירידות פנימיות הדורשות עבודה.

                  הרבה אנשים שהתחילו ברוחניות,חושבים שיעקפו את השיעורים.מעין בריחה.גישה זו איננה נכונה.

                  ניתן להגיע לרוחניות גבוהה,אך תמיד תוחזר למקומות שדילגת עליהם,או שהיו בהקפאה.

                  דרג את התוכן:
                    4 תגובות   יום שבת, 28/4/12, 05:11

                    28/04/2012

                     

                    הגישה אל המילה''

                     

                    אפשר לגשת למילים

                    במרירות.

                    לסדרם למשפטים

                    בעצבנות.

                    כל זאת

                    כדי לומר את שלך

                    עם פטיש בידך

                    ולהלום את האמת.

                     

                    אפשר ללטף כל אות

                    לצרפה בנחת למילה

                    והמשפטים דבש ייטופו

                    יחד עם ההבנה,

                    ההפנמה

                    והתובנה.

                     

                    ואתה...

                     שברת הרים במילים.

                    אכזריות הכנסת בהם.

                    כלפיך בעיקר.

                     

                    וכך בנית לך ארמון

                    קר

                    של הבנה

                    זבת דם

                    ומשמידה.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שבת, 28/4/12, 04:58

                      היום עשרים ואחת לעומר-מלכות שבתפארת''

                       

                       בכדי להביא את הרחמנות שבך לשלמות[וכך לחזק מידות נוספות שבה]עליך להוקיר ולהעריך את קיומם של גורמים אחרים.

                       

                      הרחמנות צריכה לעודד כבוד והערכה עצמית –הן של הנותן והן של המקבל.

                       

                      שאלות לבחינה עצמית:

                       

                       -האם אני מבטא את הרחמנות שבי באופן מעורר כבוד?

                      -האם גם אחרים מקבלים את הרושם הזה?

                      -האם אני מכיר בעובדה שכדי ליצור קשר הדדי ביני ובין המקבל עלי לפעול באופן מעורר כבוד?

                       

                      האתגר היומי:

                       

                      מלבד הצדקה שאתה נותן,עזור גם לנזקקים לעזור לעצמם והאופן שיחזק את כבודם העצמי.

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום שישי , 27/4/12, 21:36

                        27/04/2012

                         

                        ואחרי הדמע והשמחה''

                         

                         

                        וביום הזה אחרי ליאותו...

                         

                        לאחר ששבע ימי שואה

                        זיכרון ושמחה

                        כלאחר לידה קשה,

                        נותרתי בתחושה מרוקנת

                        בצעקה שלא נצעקה

                        ובתמיהה על העולם.

                         

                        כמו גלים ציפו ממני

                        יוזמי אירועים אלו:

                         

                        להתבכיין מכאבי איבוד משפחתי

                        להזיל דמעות תנין

                        ולהתמלא ברגשות אשמה

                        כי בגללי הלך חיל ועוד חייל

                        [אלפים ממש].

                         

                        ואח"כ החלו לפזז עצמאות

                        וקיוו ש"אמנגל" פירורי עליצות

                        ואנגוס בבשר הכמעט חי..

                         

                        בחיי...

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום שישי , 27/4/12, 16:56

                          צטט: שרהבקר 2012-04-27 16:47:32''

                          צטט: בריאות לנצח 2012-04-10 15:29:35

                          המכתב של צביה מדבר בעד עצמו. אנא הפיצו הלאה ןעיזרו לה למצוא דירה מתאימה  - תודה, כל טוב. זאב

                          --

                          זועקת לעזרה דחופה !!!
                          חברים יקרים שלי, מבקשת עזרתכם ואשמח אם תפיצו זאת גם לחבריכם:
                          חוזה השכירות שלי מסתיים ב-31/5 !!! מחפשת באופן דחוף דירת 2-2.5 חדרים בת"א
                          במצב טוב, קומת קרקע ללא מדרגות בכניסה לבניין. אין צורך בריהוט, אך אם יהיו
                          בה מקרר וארון בגדים, יהיה זה נחמד (-: עדיף ללא מעלית מפני שיכולה להיות בעיה בהכנסת כיסא הגלגלים. מחוסר ברירה אוכל להקצות 4,000 ש"ח לחודש.
                          ... משום שאינני יכולה להניע את כיסא הגלגלים בכוחות עצמי, וזקוקה לעזרה ביציאה מהדירה, חייבת לגור בת"א, כך שחבריי יוכלו להגיע בשעת הצורך.
                          (מלבד פעמיים, מזה חודשיים וחצי שלא יצאתי מהדירה).

                          בשנתיים וחצי האחרונות אני יכולה לצאת מדירתי הקטנה, הרעועה והבלתי נגישה רק עם כיסא הגלגלים שלי, וזאת בעזרת חברים שמעלים אותי דרך 3 מדרגות.
                           

                          הגשתי בקשה למשרד הבריאות, בהתאם להמלצות במכתבי רופאיי, לקבלת אישור לכיסא גלגלים ממונע.
                          יחד עם זאת, הגשתי בקשה למשרד הבינוי והשיכון לדירת נ"ר (דיור ציבורי), גם זאת על-פי קביעת רופאיי שאני חייבת דירה בקומת קרקע שתהיה מותאמת ומאובזרת,
                          כך שתתאים למגבלותיי.

                          שימו לב לאבסורד המקומם:
                          משרד הבריאות דחה את בקשתי, ונימוקיו: דירתי אינה מתאימה לכיסא ממונע מפני שפתחי המעבר צרים מידי.
                          משרד הבינוי והשיכון דחה את בקשתי משתי סיבות מטומטמות וחסרות היגיון בעליל: 1) לטענתם אינני נכה המרותקת לכיסא גלגלים, להזכירכם: שנתיים היה לי כיסא גלגלים בהשאלה מעמותת "יד שרה", ומזה חצי שנה שיש לי כיסא גלגלים משלי, אותו קיבלתי ממשרד הבריאות !
                          2) למרות המסמכים הרפואיים שבידי, לטענתם אינני סיעודית !
                          לצערי, אני אכן סיעודית, על כל המשתמע מכך: לבוש, רחצה, הכנת מזון וכו'...
                          לציין כי בשתי הוועדות, הרפואית והעליונה, הנכה לא יכול/ה להיות נוכח/ת !?!?

                          אנא מכם אנשים טובים, עיזרו לי למצוא את דירת חלומותיי בשכירות, כך שב-1/6/12 תהיה לי קורת-גג (ולא חלילה אגור ברחוב עם מטלטליי)

                          כל ניסיונותיי לפנות לאנשי תקשורת כגון: נתן זהבי, גבי גזית, אורלי וילנאי וגיא מרוז ועוד...ואף אל חה"כ שלי יחימוביץ' וחה"כ אילן גילאון, שאף הוא נכה, נפלו על אוזניים ערלות.

                          תודה רבה לכולכם,
                          מועדים לשמחה
                          והמון בריאות,

                          צביה
                          "הצלחות המביאות להצלחות"
                          Email: tsvia.segol@gmail.com
                          טל: 03-5445008
                          נייד: 052-2570365

                           

                           

                           

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS