כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 8/2012

    5 תגובות   יום שישי , 31/8/12, 18:46

    ''

     

    במידה שאדם מודד מודדים לו-מתן צדקה

     

    חז"ל קבעו, כי אדם העושה מצווה יש לו על מצחו אות של אור המלווה אותו באותו היום, אולם כשהוא מקיים את מצוות צדקה האות של האור מלווה אותו שבוע שלם. הם אומרים: "במידה שאדם מודד מודדין לו" -האדם מקבל במידה שבה הוא נותן לאחרים. כה גדולה מצות הצדקה וגמילות חסדים, עד שעליה אמרו רבותינו שבזכות מצוות אלו ציון תפדה, יקרב משיח צדקנו, ומעלתם שקולה כנגד כל התורה כולה!!

     

    צדקה היא עזרה וולונטארית - חומרית לנזקקים. הצדקה היא ערך חברתי הקיים בכל דת ובכל צורת התאגדות חברתית.היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או משורשים דתיים.

     

    מתן הצדקה יכול להיות:

    -בין אדם לאדם

    -על ידי ארגונים וגופים ממוסדים הפועלים למען הנזקקים בקהילתם או בקהילות אחרות.

    -על ידי מדינות וגופים בינלאומיים הפועלים למען הנזקקים בכל פינה בעולם.

     

    מתן הצדקה נחשב על-ידי חלק מפוסקי ההלכה היהודים, למצווה שבין אדם לאלוקים, המילהצדקה יכולה להתפרש גם במובן של "צדק". אלוקים בוחר אנשים מסוימים להיות שלוחיו כדי לחלק את השפע לאחרים. לפיכך, כשאנו מצויים בעמדה שבה אנו יכולים לסייע לאדם אחר, אין אנו מתנהגים מתוך גאווה ותחושה שאנו מחלקים משהו השייך לנו, אלא עושים צדק בכך שאנו מחלקים בנאמנות את הכסף שאלוקים נתן בידינו, בהתאם לרצונו של האלוקים.

     

    רוב הפוסקים רואים במתן צדקה, מצווה שבין אדם לחברו.התורה רגישה מאוד לדינמיקה העדינה שבין התורמים ובין מקבלי הסיוע. התורה רואה בשימור כבודו העצמי של המקבל חלק חשוב מאוד במצוות הצדקה.

     

    על  פי  חכמי   המקובלים   אין ליתן  צדקה  בלילה,  לפי שהלילה  הוא  זמן  דין .אך, אם בלילה  בא  לביתו   אדם  עני  ומבקש  צדקה,מחויב   ליתן לו צדקה. ישנו סיפור שהרבי האחרון מחב''ד שם צדקה בקופה בלילה ומישהו התרעם עליו הייתכן וכו'. הרבי שאל את חמיו הרבי הריי''צ מה דעתו. הרבי הקודם ענה לרבי:תנוח דעתך האיש ההוא מן הסתם לא נותן צדקה גם ביום...

     

    צדקה יכולה להגיע בצורות שונות:צדקה יכולה להיות נתינה בסיסית, כמו להציע למישהו טרמפ או לשאת את משאו הכבד של ידיד. צדקה יכולה גם ללבוש צורות "רוחניות" יותר – לעודד חבר השרוי בדיכאון או לחלוק את הידע והתובנות שלנו עם אדם אחר.

     

    הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, 1135–1204) ערך רשימה שבה מפורטות שמונה רמות של נתינה התואמות את דרגות הרגישות של הנותן לצרכיו ולרגשותיו של המקבל:

     

     רמה 8: לתת באי-רצון, בפרצוף חמוץ:אין ספק שעדיף לתת באי-רצון מאשר לא לתת כלל. זוהי צורת הצדקה הנמוכה ביותר. יש אירוניה בכך שלצורת נתינה זו אופיינית אנוכיות מסוימת, שכן המניע שביסודה אינו אכפתיות או אהבה אמיתית, אלא רגש אשמה ,או תחושת חובה. צדקה אמיתית, לעומת זאת, מלווה בברכות ובמילים חמות.

     

     רמה 7: לתת פחות משאתה יכול להרשות לעצמך, אך בנועם- ביטוי כן של אכפתיות ושל דאגה היכולה לספק את האדם מבחינה רגשית ולתת לו את הכוח להמשיך הלאה, אפילו אם אין בידיך או אם אינך מוכן לתת לו את מלוא מבוקשו.

     

    רמה 6: לתת בנדיבות, אך רק לאחר שנתבקשת- לעולם לא תדע כמה קשה ומביך היה להם לפנות אליך בבקשת טובה, וכמה נואש הוא הצורך שלהם בכך שתשיב להם בנדיבות ובנעימות. התורה אינה גורסת שעלינו לוותר על כל גבולותינו האישיים ולתת לאחרים לנצל אותנו, אולם אם נהיה כנים עם עצמנו נוכל תמיד למצוא דרך להיענות לצרכיו של הזולת או להפנות אותו למישהו אחר שמסוגל לעזור לו.

     

    רמה 5: לתת בטרם נתבקשת: למד לצפות מראש את צרכיהם של אחרים אף בטרם ייגשו אליך. אל תמתין שהם ישמיעו קריאה לעזרה בטרם תושיט להם יד. אל תגביל את מעורבותך למי שמוצאים חן בעיניך. חפש הזדמנויות שבהן תוכל לעזור באופן משמעותי.

     

    רמה 4: המקבל מכיר את הנותן, אך הנותן אינו מכיר את המקבל: הנתינה נעשית כך שמקבל העזרה יודע את זהותו של הנותן, אך הוא עצמו נשאר בעילום שם. במקרה זה הנותן נוהג בענווה רבה יותר, כיוון שהוא אינו יודע את זהותו של האדם שהוא נותן לו את עזרתו. ברם רגשותיו של המקבל עדיין נפגעו, שכן הוא יודע מי נתן לו את הצדקה.

     

    רמה 3: הנותן מכיר את המקבל, אך המקבל לא מכיר את הנותן.ברמת צדקה זו –המקבל אינו יודע מי נתן לו את הצדקה, וכך נשמר כבודו העצמי.

     

    רמה 2: לתת בעילום שם, כך שהמקבל והנותן אינם מכירים איש את רעהו. לקבל צדקה בעילום שם – כששני הצדדים נשארים אנונימיים – מוציא את עיקר העוקץ מהחוויה של הצד המקבל. הרבה יותר טוב לתת סיוע בסתר, מתוך התמסרות כה שלמה לזולתנו עד שהאגו שלנו מתמזג בשלהם, שכן אז איש מן הצדדים אינו מרגיש שהוא בעמדה עליונה או נחותה.[ הקהילות היהודיות ייסדו בכל הדורות קרנות צדקה שאותן מנהלים בני אדם הניחנים ביושר ובדיסקרטיות מרביים, הפועלים בהתנדבות  כדי לאסוף צדקה ולחלק אותה לנזקקים ].

     

    רמה 1: לעזור למישהו להפוך למסוגל לקיים את עצמו-הצורך הבסיסי ביותר של האדם הוא לחוש שזקוקים לו ושהוא מוכשר ובעל יכולת. לכן צורת הצדקה הגבוהה ביותר היא לעזור לאדם למצוא עבודה או לעזור לו להתבסס בתחום העסקי. דרך פעולה זו משמרת את כבודו של המקבל, ובעת ובעונה אחת היא גם משנה אותו מאדם מקבל לאדם המסוגל לסייע לאחרים. בדומה לכך, אם אתה מצוי בעמדה שבה אתה יכול לייעץ לאדם אחר, חשוב לטעת באותו אדם ביטחון באשר ליכולתו למצוא פתרונות ללבטיו ואפילו להפוך בעצמו למקור עוצמה לאחרים.

     

    בתקופתנו בה עגל הזהב שלנו הוא רדיפת המותרות ותאוות הממון, חשיבותה של מצוות הצדקה לאין ערוך,מכיוון שמצווה זו מחנכת את האדם לוותר על החומר לטובת הרוחני ולהתחשב בצרכי זולתו. נתינת צדקה היא  מעשה של התעלות מעל טבעו של האדם. חוקי החומר אומרים - מה ששלי שייך לי ומה ששלך שייך לך. לעומתם, חוקי הרוח אומרים – גם מה ששלי בעצם שייך לך, או יותר נכון שייך לקב"ה שהוא למעשה כולנו.

    גם לאדם הרוחני כמובן חשוב שצרכיו הבסיסיים והחומרים יסופקו, אולם הוא לא עסוק באגירה וצבירה מעבר למה שהוא זקוק לו. מתוך גישה זו הוא מתחלק עם סביבתו בשפע שהוא זוכה לקבל. כדי להגיע למקום הנשגב הזה יש להתעלות מעל הטבע הבהמי-גשמי שנולדנו איתו, לעמול ולהתאמן בנתינה ועידון אופיינו.

    דרג את התוכן:
      8 תגובות   יום חמישי, 30/8/12, 07:49

      ''

       

       

      הנשמה שלנו יורדת לצורך עליה מחדש

       

      הנשמה היא ביטוי פילוסופי לחלק הרוחני שבאדם על פי תפיסות דתיות או רוחניות. כאשר אנו שואלים מהי נשמה, אנו  מקבלים  תשובות חלקיות, הבנות שונות ומשונות שנוצרו במהלכי השנים על ידי אלה אשר תהו על קנקנה .

       

      ב-1859, צ'ארלס דארווין הציג תיאוריה טבעית, חומרית לחלוטין על היווצרות היצורים החיים, בלי להיזקק להיפותזת הבורא .התגלית כי שינויים כימיים וביולוגיים בלבד הם שגרמו לכל הגיוון הרב שאנו רואים ביצורים החיים על-פני כדור הארץ, הטביעה את התפיסה כי אין ביקום שום שמץ של דבר על-טבעי, כי הוא טבעי לחלוטין.

      הגישות  השונות לתפיסת מהות הנשמה:

      תיאוריה טבעית, חומרית: הנפש אינה נפרדת מהגוף; עם מות הגוף מתה הנפש, ואין לנו חיים מלבד אלה כאן על פני האדמה. מכאן ברור כי החיים יקרים עד מאוד וחובה לשמור עליהם ככל האפשר, ולא להקריב אותם על מזבח הבטחות העולם הבא. 

      -נשמה כמהות החיים: על-פי תפיסה זו, נשמה היא עצם העובדה כי אדם מסוים הנו חי, ולא גורם פיזיקאלי פשוט. האדם מסוגל למצוא משמעות במציאות שסביבו.

       

      -נשמה כביטוי לתודעה: הנשמה היא ביטוי לחלק של תודעת האדם אשר מבטא את יכולתו של האדם להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה שמהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך שישות מסוימת היא יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקאלי מורכב אחר. על פי תפיסה זו, נשמה היא הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית.

       

      -נשמה כישות עצמאית: הנשמה היא ישות ממשית, חסרת צורה, המסוגלת לקיום שאינו מחויב ותלוי בקיומו הגופני של האדם. כאשר היא נמצאת בגוף היא מהווה המנוע הפנימי ומרכז הבקרה והשליטה שלו, וכאשר היא עוזבת אותו -הגוף מאבד את חיוניותו והופך לחפץ דומם, שאין לו זרם תודעה סובייקטיבי. על פי תפיסה זו, לנשמה קיום במישורים שאינם פיזיים, ועל כן היא כפופה לחוקיות שונה מהחוקיות הפיזיקאלית (למשל היא יכולה להיות בכמה מקומות בו זמנית).

       

      הנשמה היא החכמה, והיא יושבת במוח כמלך בגדוד, ודומה לכבוד בוראה, ומואסת בתענוגי בני אדם והבלי שעשועיהם. ומחכמת ומשכלת דעת, וכל מחשבותיה לעבוד להקדוש ברוך הוא ביראה, ומחשבת מה יהיה בסוף בעת שימות הגוף ויכלה, ואיך תשוב בטהרה למי שבראה והכניסה בגוף?

       

      בהיוולדה בגוף,הנשמה באה לחוות רשימה  של משימות שנוצרו מגלגולים קודמים, חוויות שלא השלימה, או שלא ידעה להתמודד עמן ולא למדה מהן,  היא מחלקת את עצמה למספר רב של זרועות המהוות ניצוצות חווים בהתאם לגודל הרשימה ותכולתה.

       

      לפנינו ניגון ידוע של חסידות חב"ד. הניגון מתאר את ירידת הנשמה לגוף, ירידה המסבה לה סבל ומצוקה; היא צועקת ומבקשת לשוב למקורה הראשון האלוהי, ואינה חפצה כלל להיות שקועה בחומר. אולם למצוקה זו מענה בצידוק מפתיע: "ירידה זו צורך עליה". הנשמה יורדת אל הגוף משום שדווקא בו, בעולם המעשה הארצי, יש משמעות לחיים השואפים להתדבק ברוחני ולהתמזג עימו.

       

       התפיסה החסידית ,היא תפיסה מורכבת יותר, המבקשת להעניק פשר קיומי לחיים עצמם – לא רק כתחנת-ביניים בדרך לעתיד טוב יותר, לא רק כשלב נחות ובלתי-נמנע, אלא גם כתקופה בעלת ערך סגולי מיוחד. דווקא בעולמנו הארצי, על פיתוייו ואתגריו, על כשליו ומכאוביו, טמונה אפשרות להתעלות.

       

      הנשמה יורדת לתוך הגוף  /מחבר לא ידוע

      הנשמה יורדת לתוך הגוף 

      וי צועקת וי וי 

      ירידה זו צורך עליה 

      עד שכל זה הוא כדאי

      דרג את התוכן:
        14 תגובות   יום שלישי, 28/8/12, 03:45

        28/08/2012

         

        ''

         

         

        שנה חדשה מגיעה

         

        האור הקורן מבעד לתריסים

        מעיר נרדמים

        מנעים בצלילי פעמונים

        מבשר סתיו אפשרי

        המגיע חרישית

        פותח שערים

        לחוויות בראשית

        ומסובב עדינות את מעגלי החיים...

         

        ושוב מתחילים

        ברכות פרחונית

        לטוות חלומות חדשים כישנים.

         

        כי שנה חדשה

        מגיעה בזוהרה

        לכסות את העולם

        במעטפת זהב עדינה.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 28/8/12, 03:22

          ''

           

          קלף ה"הקול הפנימי" -של אושו

          קלף הקול הפנימי משדר שלווה אינסופית, הרמוניה, שקט פנימי וידיעה.

          הקול הפנימי יכול להיות גם שובב .לצלול עמוק לתוך הרגשות ולהופיע שוב כדי לזנק לעבר השמים.הוא מחובר ליקום. 

          לקול הפנימי שבנו ישנו תפקיד מרכזי- על מנת שנחיה את החיים הנכונים עבורנו. באמצעותו, אנו שואלים את השאלות הפנימיות, ומקבלים את התשובות המספקות הבנה -על מקומנו האמיתי בחיים, ביחס לשיעורים השונים עמם אנו מתמודדים. הקול הפנימי אינו מדבר במילים,אלא בשפת הלב. הוא דומה לנביא הדובר אך ורק אמת.


          התבוננות אמיתית פנימה -היא כניסה אל הלא נודע. מי יודע בפני מה נעמוד בעומקים הפנימיים? מה שלא מוכר לנו-מפחיד. היכולת להתגבר על החשש ולהיות נכונים להוריד את כל ההגנות החיצוניים -אינה נרכשת בקלות. הצורך להיאחז במוכר ובידוע -חזק. אך ההתקדמות מתגמלת אותנו. לאחר שחצינו את גבולות החיצוני, התפיסה משתנה לבלי הכר, והקול הפנימי הופך הקול המוביל בחיינו. 


          הפנים שבקלף הינן ערניות,דרוכות ומסוגלות לקבל גם את החושך וגם את האור.
          גביש הקריסטל אותו מחזיקות הידיים בתמונה מסמלות את הבהירות וההתעלות.


          ישנם זמנים שיש בתוכנו כמה קולות שכל אחד רוצה למשוך אותנו למקום אחר,לדרך שונה.עצם הבלבול שזה יוצר בתוכנו מזכיר לנו ,כי עלינו להתכנס לתוכנו ולמצוא את השקט והמרכוז שבנו כדי להקשיב לאמת שלנו ...


          וכשתמצא את האמת שלנו בתוך עצמנו,אמת זו תתפקד דרכך.כשאתה פועל על פי האמת הפנימית שלך אינך צריך יותר דבר.כל מה שאתה עושה נעשה ע"י האמת.אתה הולך,ישן,נח,מדבר עם האמת הפנימית שלך.עם השקט שבתוכך בגלל החיבור אל עצמך,החיבור האמיתי.
          אז אתה חי את חייך כאמת-מלא חיים ,קורן,מאושר,שר.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שני, 27/8/12, 15:28

            ''

             

            אחותה של האישה שנדקרה אמש למוות סיפרה כי חרף ההפצרות הרבות, המנוחה לא הסכימה להתלונן נגד בעלה המכה "כדי לא לפגוע בכבודו."


            כמה חוסר הבנה וצביעות יש בחברתנו.

             

            המשפחה רוצה ואינה רוצה שנתלונן

            לבסוף נהיה עליהם למעמסה.

            ותמיד צץ הספק והאשמה שהאישה סתם מגזימה

            והאיש הטוב שמראה עצמו לרוב

            כלפי חוץ איש הגון וישר דרך –

            הוא בעצם מופרע העלול לרצוח.

             

            פעם הנשים סתם פחדו

            ולא היו משוחררות

            ולא עבדו

            ולא היה להם היתר כמו היום לחשוב

            שיש להם חיים מחוץ למטבח.

             

            אבל היום -

            יש פמיניסטיות

            יש מסר חופשי מיני

            מודעות מפתות נשים וגברים

            לדאוג לרווחתם

            כי "שתה ואכל כי מחר תזדקן ותמות.."

             

            אז האישה מבולבלת מהמסר.

            מצד אחד ,קוראים לה בטלביזיה וברדיו לדבר

            מצד שני, אם היא מספרת -היא בסיכון גבוה.

             

            וכולם מודים על כך בשתיקה

            כי אי אפשר להגן על האישה וילדיה

            כי האוייב הנורא מכל בביתה

            והוא אהובה לשעבר ואבי ילדיה.


             

            כמה צביעות!

             

            כולם רואים ועוצמים עיניים

            כולם שומעים את הקולות

            ואוטמים אוזניים.

            כולם מדברים על אישה מוכה זו או אחרת

            וסותמים פיותהם

            פן יבולע להם

            או מישהו יראה שגם ביתם חוגג...

             

            זכרונכן לברכה, נרצחות יקרות

            לצערי אי אפשר לנבאות

            מי אחריכן הבאות....

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שני, 27/8/12, 11:19

              27/08/2012

               

              ''

               

              לדאות על כנפי נשרים

               

              לרצות לראות מעבר

              להררי המסתורין

              של החיים.

               

              לנסות לדאות על כנפי נשרים.

              לקחת משקפת מרחקים

              ולגלות

              את המכוסה.

               

              זה כל מה שרצתה

              וזה כל כך

              הרבה

              ומעבר

              לניתן.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שני, 27/8/12, 07:15

                צטט: אסתר רבקה 2011-09-29 19:02:28

                עוף החול מאגד בתוכו את חוכמת העבר ויכולות ריפוי''

                 

                אי שם קיימת ציפור מדהימה הממחזרת את חייה ,צומחת פורחת ובעלת יכולות ריפוי. כאשר היא מגיעה לשיא התפתחותה, היא שורפת את עצמה באש קדושה. למעשה ,זה לא הסוף אלה התחלה חדשה. היא קמה מן העפר אל החיים חזקה ובריאה יותר, חכמה ויצירתית יותר, אם אפשרות לצמיחה פריחה וריפוי אין סופיים...

                עוף החול מאגד בתוכו את חוכמת העבר והיכולת האין סופית להמשיך ללמוד ולצמוח אל עבר העתיד.

                 

                 במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיות אחרות האמינו שעוף החול [ביוונית: פויניקס] הינו ציפור האש הקדושה. העוף הקטן בצבע החול שצבעיו כצבע הנגב המדברי שבו נמצא המרכז , זכה לברכה "שלא ימות לעולם" .הוא מסמל במיתולוגיות שונות סמל לצמיחה והתפתחות מחודשת ויציאה ממשבר.

                הוא מופיע במיתולוגיות רבות תחת מספר שמות ביניהם : ציפור האש, פניקס, עוף החול, ציפור השמש ועוד.

                 

                לפי המיתולוגיה המצרית, עוף החול חי במדבר במשך 500 או 1461 שנים, לפני שכילה עצמו באש וקם מחדש לתחייה מן האפר. עוף החול הינו תמיד ממין זכר, והוא אינו מתרבה. לקראת סיום חייו הוא בונה לעצמו קן העשוי ענפי קינמון, ומצית את עצמו. מן האפר נוצר עוף החול החדש, אשר לוקח את האפר של עוף החול הישן, עוטף אותו בקליפה עשויה מור, ומניח אותו בהליופוליס שבמצרים.

                 

                עוף החול מתואר לרוב כמו אנפה ולעתים כנחליאלי צהוב או כעיט עם נוצות אדומות וזהובות. הוא מקושר לאל השמש רע, הנולד כל יום מחדש, לאחר מותו בערב הקודם.

                 

                 המצרים קישרו את עוף החול גם למילה "בנו" - היינו גרעין דקל, הצומח מתוך חולות המדבר. זהו גם מקור השם היווני "פויניקס" שמשמעו ביוונית "צבע חום-אדום".

                 

                 קבוצת הכוכבים הנקראת "עוף החול"- נמצאת בשמי הדרום והיא מייצגת את עוף החול המיתולוגי - יצור אגדי שנשרף וקם לתחייה מאפרו. בשל מיקומה הדרומי של ישראל לא ניתן לצפות ממנה בקבוצה זו.

                 

                לפי היהדות:

                ביהדות ישנן אגדות המקבילות לאגדות הפניקס, המיוחסות לנשרים [הנשרפים בכל עשר שנים וצומחים מחדש במשך עשרה מחזורים עד שמתים בגיל מאה], ולציפור בשם "גרופית" [לה מיוחסות תכונות מחזוריות הקשורות לגלגולי חיים ומוות].

                 

                עוף זה נקרא חול."כחול ארבה ימים" כהתייחסות לעוף החול - "עוף ושמו חול ולא נקנסה [=נגזרה] עליו מיתה, שלא טעם מעץ הדעת ולבסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו"[מדרש בראשית רבה] ששמו של העוף "אורשינא - עוף ושמו חול בלשון המקרא, ואינו מת לעולם" [רש"י].

                 

                ולפנינו שיר על עוף החול:

                עוף החול /מילים :חיים צינוביץ' 

                בים הזמן אני טיפה

                עולה על גל עולה יורדת

                ממרחבי הזמן האמונה

                ממלחמות הלהב והחרב

                אני מגדל אני חומה

                נפשי נצרבה בלהבה

                ממחנות שאין מהן מוצא

                מתוך כל זה עוף החול יבקע

                 

                אש תעבור מעלי

                אמרתי אש לא תמחה עקבותי

                אם היית איתי, אם הייתי איתך

                היינו חלק מן האגדה

                 

                בתוך הכל אני אחד

                ואלוהים באצבעו נגע בי

                אמר לי פרוס כנפיים עוף מוזר

                הרי אותך יותר מכל אהבתי

                אז אל תפחד לא אל תירא

                גם אם ללהבה נפלת

                בתוך האש אתה כמו נכחד

                תדע מתוך האש אתה גם באת

                 

                אש תעבור מעלי...

                 

                ואם תרגיש שהאש חזקה

                אם תרגיש שהיא שורפת אותך

                תקרא לי

                אז בעיניים עצומות

                נפרוס כנפיים ונעוף למעלה

                עוף החול, אני ואתה!

                 

                אש תעבור מעלי...

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום ראשון, 26/8/12, 11:11

                  ''

                   

                  בתולה-נסיך המטבעות-שפע,איכות ואסטטיות

                  23אוגוסט - 22 ספטמבר
                  חודש אלול. הם בעלי יסוד עפר
                  חודש אלול.פרק התהילים: פרק צ"ד
                  בפריסה רפואית יהיו האיברים:מעיים ,טחול
                  הצבע השייך למזל בתולה - כחול כהה (נייבי) וחיוור.
                  מזלות מתאימים : שור ובתולה

                  אנשים אלה אינם בוחלים בשום דרך אל העושר,ניחנו בערמומיות וחוכמה רבה.אוהבים כבוד ויעשו הכול כדי לקבלו.בעלי רצון לעזור ולתמוך בסובבים אותם,אך ידרשו כבוד בתמורה.
                  בני מזל בתולה - מושכים, שיטתיים, מאורגנים וחדי עין. היכולת שלכם להגיע לשורשה של בעיה גורם לכם להיות היועץ האהוב על כולם. בררן, עוקצני. ההרגל הרע שלכם להשתלט על כל שיחה יכול לגרום לכם להכנס לרשימה השחורה בכל המסיבות ברחבי העיר. 

                  רמה גבוהה ביותר של אינטיליגנציה רוחנית .כאשר מדברים על יכולת השינוי הכוונה ,היא לטרנספורמציה של ממש.במילים שונות אפשר לכנות אותה יכולת ההמרה .והכוונה היא ליכולת לשנות מצב נתון או להופכו למצב נתון .בלשון המקורות ,זוהי בדיוק אותה יכולת לשנות את רוע הגזרה

                  יכולת הבקשה - זוהי יכולת שדורשת משמעת רוחנית רצינת ביותר.הכוונה כמובן ליכולת של בני מזל מסויים לבקש למען הזולת . יכולת זו נחשבת ליקרת המציאות גם היא , וידועה בפילוסופיה המיסטית בשם:יכולת הברכה או יכולת האמירה.

                  תכונות חיוביות: צניעות, ביישנות, קפדנות, אחראיים, מעשיות, התמדה, חשיבה שכלתנית, מוכנות.

                  תכונות שליליות כאשר הן מוקצנות: טרחנות, דאגנות, ביקורתיות, לוחמנות, שמרנות ופרפקציוניסטיות.

                  בני מזל בתולה מאוד קשובים לצרכי הסובבים אותם ויודעים לתמרן בין הבעיות הנקרות בדרכם. הם אוהבים לעזור לאנשים אחרים אך לא אוהבים לעשות זאת באור הזרקורים אלא בהיחבא. 

                  בני מזל בתולה הם אנשים דקדקניים, מעשיים ושואפים לשלמות, פרפקציוניסטים. הם לא אוהבים ביצוע כושל וחוסר ארגון. 

                  לעיתים נדמה יותר כי הם יותר מדי בררניים. למרות זאת, אם ברצונכם שהמשימה תבוצע כיאות, ראשית תשיגו בן או בת מזל בתולה שלא יהיו מוכנים להתפשר על אופן הביצוע והתוצאות. 

                  לעיתים נדירות תמצאו אותם עצלים המתרצים זאת ברמת הדרישות הגבוהות שלהם עצמם... אך עצלות היא לא תכונה המאפיינת בני מזל בתולה. 

                  על מנת להרגיש טוב עם עצמם הם חייבים לתת מעצמם לאחרים ואפילו לשרת אחרים. הם אוהבים לנצל את המוח האנליטי שלהם לצורך כך. 

                  נראה אותם שנונים ובחברת ידידים וכיף להיות עימם אך לפעמים הם עלולים להיות גם עוקצניים. 

                  בני מזל בתולה הם דאגנים ולכן גם נוטים להיות היפוכונדרים. 

                  בני מזל בתולה הם גם מאוד חומריים ואוהבים לרכוש דברים רק באיכות הגבוהה ביותר, בגלל שאיפתם לשלמות, לעיתים הם יעדיפו להישאר בלי מאשר לרכוש מוצר שאינו באיכות הטובה ביותר. 


                  בתולה. באהבה וזוגיות:

                  באהבה בני מזל בתולה הם דקדקניים מתמיד... הם גם מעשיים והגיוניים הרבה יותר מרומנטיים. 

                  יש להם פתיל עם זמן בערה ארוך בכל מה שנוגע למעשי אהבה. הם אינם ממהרים להיכנס למיטה ואוהבים שדברים יתפתחו לאט ובהדרגה, כולל משחקים מקדימים שיכולים להארך שעות. לעיתים, בגלל הדקדקנות והמעשיות שלהם הם עלולים לגרום לסיום הקשר הרומנטי שלהם היות והם לא ממהרים לגלות את חושניותם. 

                  הם לא אוהבים לדבר על רגשות עמוקים, למעט עם מאהבים שהם בוטחים בהם מספיק לחשוף את נבכי נשמתם. 

                  כל מי שמעוניין לשמור עימם על קשר לאורך זמן, בין אם זה מאהב או ידיד, עליו להתמיד ולתת להם את מרחב הזמן שהם זקוקים לו לצורך התאקלמות בקשר. 

                  ברגע שבני מזל בתולה בחרו בבן או בת זוג, הם מאוד נאמנים לו וישקיעו את מלוא מרצם וכישוריהם בקשר, על מנת שיצליח. 

                  בעל יכולות טכניות רבות, משיכה למדעים מדויקים, שקידה, חיסכון ואיפוק. הוא טיפוס מעשי, ענייני ופונקציונלי וכך גם יהיה יחסו לכסף ולשייך לו. לא זורק בקלות דברים, נוטה לתקן כל דבר, שמרן, סגפן, ונוטה לקמצנות ובודאי שלא יוציא כספים על הנאות עבור עצמו. הוא איש המבצעים, נמלה חרוצה שחוסכת כל שקל ובעל אמונה שכסף גדול מתחיל מחיסכון של פרוטה לפרוטה. לכן הוא גם מאוד יעיל בהתנהלות שלו עם כסף. 

                  בשביל כסף מוכן לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה כי צריך, וגם הוא כמו השור, יעדיף מקום עבודה קבוע, העיקר שיוכל לתת בו מעצמו ולהביא תועלת. מקריבן עבור אחרים, כמו דור ההורים שלנו שעשו הכל על מנת שלנו הילדים יהיה הכל, ואם כבר יקנו לו מתנה ליום ההולדת יגיד: "בשביל מה הייתם צריכים".

                  כסף לחלוטין לא לחשוב לו כמטרה, אלא רק כאמצעי ועבור אחרים, ויהיה עליו ללמוד שכסף בכל זאת יעזור לו בשגשוג ושיפור איכות חייו.

                  אבני הקריסטל המתאימים למזל:

                  קרנליאן - אודם 
                  אבן של אמביציה והנעה. נותנת השראה לביטחון חיובי ואומץ. ממריצה, מפעילה ומפיחה מרץ לכוח אישי. חושפת כישרונות חבויים. מגינה על המשתמש מפני רגשות שליליים. מזכירה לאדם, שעליו להיות "כאן ועכשיו". יוצרת מאזן רגשי ולכן טובה למי שקשה לו לחוות רגשות. עוזרת לאסטמה וללחץ דם. 
                  אחת מאבני החושן אותו לבש הכהן הגדול.



                  אמזוניט 
                  יוצרת הרמוניה עדינה לצאקרת הלב והגרון. בעלת אנרגיות גבריות ונשיות. מיישרת את כל הצאקרות מביאה את הנושא אותה חזרה "למקום של כוח" בו הוא יכול לזהות את כוחו. נותנת כושר עמידה, אמונה ורחמים. מגבירה את יכולת הביטוי, שמחת החיים והיצירתיות.

                  מזל זה מייצג סדר, ארגון, צורך בניקיון, הגיינה, מילוי חובות אישיים וברמה מאוחרת יותר גם חובות חברתיים. היכולת לפתח שיגרה, התפתחות המנטליות, היכולת לקבל מרות וסמכות מבחוץ וצניעות. זה שלב ייני בהתפתחות הילד שלאחר השלב הקודם שבו הוא חש במרכז וחווה את עצמו כמלך או כשחקן ראשי על הבמה שלו, הוא מגלה לפתע שיש חוקים אחרים למשחק. במידה והוא רוצה לשרוד הוא חייב לפתח מערכת יחסים מובנית ומוגדרת עם הסביבה שבה הוא חי ופועל. הוא נדרש למלא חובות אישיים: רחצה, סדר יום קבוע, תזונה סדירה, הכנת שיעורים בבית הספר, היכולת לקבל הוראות ומרות מהורים, אחים בוגרים, גננת, מורים וכו' שהם לא תמיד נעימות או מתגמלות, שהן בגדר חובה ואחריות אישית כלפי עצמו וכלפי האחר. 
                  זה שלב קשה בהתפתחות האישית מכיוון שהוא מהווה מעין "נפילה" ממרכז הבמה להכרה שיש שחקנים נוספים על המגרש הזה בעלי זכויות זהות או יתירות. שלב שעוסק בהבנה של תפקוד הגוף ברמה הפיזית, משמעות של הגיינה, ניקיון וסדר. הכרה בכך שהחברה בנויה מהיררכיה, שאין בה שוויון כוחות. שלמעשה כל אחד הוא בורג בתוך מכונה ענקית. זה שלב של חריצות ועמלנות שבו הילד או האדם נדרש להיות יצרני כדי לספק את צרכי עצמו וכדי להיות חלק מהחברה סביבו. 
                  התרחקות של העצמי מהמיניות לטובת השתלבות בחברה ובניה של יכולת מנטלית שהיא לא יצירתית אלא ריאקטיבית - יודע להגיב נכון על גירויים מבלי לפתח יצירתיות משל עצמי.
                  פרויד הגדיר שלב זה כשלב החביון, שבו מותמרים הצרכים המיניים לצרכים והישגים לימודיים וחברתיים. לשלב זה מתלווה ההתפתחות הקוגניטיבית המואצת שמפתחת אצל הילד יכולת להתייחס באופן יותר רציונאלי ומאורגן למטלות ולמשימות שלפניו.

                  דרג את התוכן:
                    16 תגובות   יום ראשון, 26/8/12, 07:05

                    26/08/2012

                     

                    ''

                     

                    שני מפתחות

                     

                    שני מפתחות קטנים מצאתי

                    לפצח כספתך:

                    אחד עם ראש שחור

                    השני כסוף.

                     

                    ובאתי אל ביתך

                    לתיתם לך.

                     

                    לא חשבתי חלילה, לפרוץ

                    ולעשות סדר בבלגן שבה.

                     

                    ואתה שברת את הכלים שבידך

                    נתפסת לבהלה...

                    זעם עבר בך..

                     

                    אבל אני לא באתי להחריב

                    רק להשיב לך את אבדתך...

                     

                    ועתה –

                     

                    עשה במפתחות

                    כרצונך,לבדך

                    בבדידותך,בכאבך

                    בדרמות שיוצר מוחך...

                     

                    הרבה הצלחה...

                     

                     

                    חוות דעת על השיר:

                    הדוברת פונה לנמען ומטיחה בו בתיסכול את האשמותיה.
                    היתה לה כוונה טובה לגביו, 
                    אך הוא,
                    כמשתמע מהשיר לא הבין את כוונותיה.
                    "שבר את הכלים".

                    אסתי,
                    בשירך האקספרסיבי בחרת ב"מפתחות" מטפוריים החוברים למפתחות ליטראליים- מציאותיים,
                    את מביעה כעס על שלא איפשרו "כניסה" לעולמו של האחר./חני ברוכין

                     

                    הערתי:השיר הוא תוצר של חלום בו קיבלתי הבהרה מהנשמה על מצב מסויים.

                    ===================================

                     

                    ונדב הוסיף מילים[אהבתי מאד]:


                    /שני מפתחות קטנים מצאתי/ .... שני פתרונות למצב קיים, מציעה.
                    /לפצח כספתך:/ ... אל ליבך הגיע ..... 

                    /אחד עם ראש שחור/... אם עודך צעיר עדיין...
                    /השני כסוף./... ואם זרקה השיבה בשער....

                    /ובאתי אל ביתך/..... מציעה קירבתי אליך...

                    /לתיתם לך./.... להתמסר לך....

                    /לא חשבתי חלילה, לפרוץ/
                    /ולעשות סדר בבלגן שבה./..... בלי כוונה לשנות אותך, חלילה...

                    /ואתה שברת את הכלים שבידך
                    נתפסת לבהלה.../ ..... קירבתי אליך הבהילה אותך... 
                    /זעם עבר בך/ ..... חשש משינוי חדש בחייך, עורר זעמך...

                    /אבל אני לא באתי להחריב/... אין בליבי כוונת זדון...
                    /רק להשיב לך את אבדתך./..להשיב את שמחת החיים שאבדה לך..

                    ועתה –

                    /עשה במפתחות/..... נכונותי נתונה לך.....
                    /כרצונך,לבדך/ ....הברירה בידך....

                    /בבדידותך,בכאבך
                    בדרמות שיוצר מוחך.../ אתה האחראי הבלעדי לבדידותך וכאבך...

                    /הרבה הצלחה.../.. למרות דחיית היד המושטת..מאחלת הצלחה... 

                    תודה אסתי היקרה שירך היפה....אהבתי. נדב.

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום ראשון, 26/8/12, 06:54

                      26/08/2012

                       

                      ''

                       

                      פריצת פרגוד בחלום

                       

                      זה החלום הזה

                      אשר פרצת את פרגודו

                      ובאת לומר דברך

                      בצורה בוטה ועניינית.

                       

                      "זה רק חלום"-

                      אמרתי בליבי,

                      אך ידעתי

                      שחלומותי לא שווא ידברו.

                       

                      אז כתבתי לך מענה

                      וירטואלי ענייני

                      והבהרתי שהמסר עבר

                      אני מזמן כבר קיבלתי את הדין

                      אין צורך בבורר נבחר.

                       

                      כי

                      בזה החלום

                      אשר פרצת את פרגודו

                      אמרת דברך

                      בצורה בוטה ועניינית.

                       

                      וירד המסך...

                       

                      לא,אל דאגה

                      לא נחזור אחורנית...

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שבת, 25/8/12, 19:57

                        ''

                         

                        היו היה במקום קטן ואינטימי בישוב בארץ לפלנד הרחוקה ,מקרה מצער וניתן לומר מזעזע.

                         

                        חתולה קטנה יצאה בלילה לטיול לילי קטן לפני השינה ובאו שני כלבי שכנים ונבחו בעוז עליה והבריון שבינהם אף העז פנים כלפיה ונשכה ופצעה.

                         

                        רצו בעלי הכלבים להפריד בין הניצים.רצו בעלי הקטנה המיללת לעזרתה עם כי באיחור...

                         

                        למחרת קיבל אחד מבעלי הכלבים טלפון הדורש ממנו פיצוי על פציעת החתולה בסך דמיוני שאינו בפרופורציה למקרה.

                        זעם הבחור ואמר אין בעיה לפצות,אך לא נגזים בדרישת המעות...

                         

                        למחרת בבקר,נעלם אחד הכלבים מביתו ועקבותיו לא נודעו.ישנן שמועות שבעלי החתולה העלימו אותו ואולי אפילו קיפחו חייו כנקמה.בעלי הכלבים מעדיפים לחשב שהכלב למרות שכלב בית הוא לא קרהו כמקרה דמיוני זה.

                         

                        אמרו לי ידידי הקוראים מה נעשה למשפט שלמה זה ואיך נפתור הצער הרב והנזק?

                        דרג את התוכן:
                          12 תגובות   יום שבת, 25/8/12, 07:22

                          ''

                           

                          כד המים הסדוק    
                             

                           לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו.
                           במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק
                           כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.
                           
                           לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
                           
                           "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"?
                           
                           "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך. 
                           בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי.
                           
                           נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל".
                           
                           ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.
                           
                           נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו".
                           
                           מוסר השכל: לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים.
                           אך אלו הסדקים/החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים. 
                           עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS