כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 1/2013

    4 תגובות   יום חמישי, 31/1/13, 16:51

    ''

     

    המחסן הקוסמי של השמחה


    שמחה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם, בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו. 
    הרגש מתאפיין במחשבות ובביטויים גופניים מסוימים, כמו חשיבה אופטימית, מבע פנים צוהל, עיניים מאירות, חיוכים, ותחושה אנרגטית וקלילה של הגוף. 
    השמחה מרחיבה את כוחות הנפש, הופכת את האדם לאנרגטי, ומדרבנת אותו לפעילות ולעשייה, לעומת העצב שמכנס את כוחות הנפש ומשבית את פעילותו של האדם. 
    ישנה זיקה הדדית בין השמחה לבין האהבה; שמחה עמוקה יכולה לעורר אצל האדם את רגש האהבה, ומימוש אהבה והתעוררותה גורם לאדם לשמחה.
    מיכל אורלוב כותבת: "כולנו שואפים לחיות את חיינו מתוך שמחה, שלווה ותחושה של סיפוק. אנו גם יודעים שכדי להשיג את זה, עלינו לפתח את העולם הפנימי, כך שנוכל לחוש שמחה. העולם החיצוני הוא ייצוג סמלי של עולמנו הפנימי. בדרכנו ישנם דרכים רבות ושונות בהם יש באפשרותנו לחיות. יש נתיב של מאבק, הישרדות ויש נתיב של שמחה. לפעמים אנו כ"כ עסוקים שאנו משאירים את הדברים שעושים אותנו למאושרים לזמן אחר בעתיד, שיהיה לנו יותר זמן או יותר כסף. לא נוכל לחוש שמחה אם לא נכלול אותה כבר עכשיו במודעותינו. "
    "היקום מושיט לך יד לעזרה - קח והטען כפי יכולתך שמחה בחייך! 
    פנה בלבך אל המחסן הקוסמי של השמחה ובקש טיפול. ברגע שאתה מתכוונן אליו - הם נדרכים להקשיב לך ולפעול. למעשה, מופקד על המחסן-הקוסמי מלאך שומר, עמו אתה יכול לשוחח. 
    טקסט להזמנת אנרגית השמחה:"אני פונה למחסן קוסמי של אהבה ומבקש להטעין אותי באנרגיה הנפלאה שלך עד כמה שאוכל להכיל".
    בצורה זו של פנייה תשוגר אליך מן המחסן הקוסמי מסה של אנרגיה בהתאם לצרכיך ולגודל החסך שלך. אנרגיה זו נטענת בבת אחת דרך הצ`אקרות. באותו אופן אתה יכול לפנות לכל מחסן קוסמי שתרצה ולבקש אנרגיה."(מרגלית איילון)

    פתגמי שמחה:
    - "אין בנמצא שמחה גדולה מזו שלא ציפינו לה." ~ סופוקלס 
    - "לבי עולה על גדותיו מרוב שמחה, כאשר יש לי מים ופת חרבה." ~ אפיקורוס 
    - "השמחה נמצאת בכל; צריך לדעת להפיקה." ~ קונפוציוס 
    -"מי שאינו אוהב איש, אינו מכיר את שמחת החיים." ~ סעדי 
    -"ידידים, צנצנת יין, בילוי נעים, ספרים, פינה בין הפרחים; לא הייתי מוותר על שמחה זו למען העולם כולו, זה שכאן וזה העתיד לבוא." ~ חפיז 
    - "שמחה משותפת היא שמחה כפולה." ~ פתגם אמריקני 
    - "איני עושה דבר ללא שמחה." ~ מישל דה מונטן 
    - "היכולת היחידה שאני זקוק לה היא לשמוח בחלקי." ~ מישל דה מונטן 
    - "אנרגיה היא שמחה נצחית." ~ ויליאם בלייק 
    -"שמחתו של הזולת מהווה חלק גדול של שמחתנו." ~ ארנסט רנן 
    - "השמחה היא בריחתנו אל מחוץ לזמן." ~ סימון וייל 
    -"השמחה כמוה כנהר שדבר לא יעצור את מרוצת מימיו." ~ הנרי מילר 
    -"עשה לא חשוב מה, אך הפק ממנו שמחה." ~ הנרי מילר 

    ולסיום לכבוד חג הפורים השיר הידוע:
    "ושמחת בחגך והיית אך שמח"

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום חמישי, 31/1/13, 07:40

      31/01/2013

       

      ''

       

      ואם...

       

      ואם תתקל בכתובי,

      תעמיק קרוא

      תנדוד בין השורות

      תצייר בדמיונך את מזג האוויר

      את המלודיה המתנגנת בהם-

       

      תבין שמשהו ממך מקליד עמי

      את המילים.

       

      כי אתה בדמי שוכן

      וזיכרונך בי רן

      וכל דברי גם ממך שאובים

      מימים מאוחדים.

       

      אזי –

      דמעתך תמחק

      ותפנים כי

      לנצח רישומך לכוד בתוכי

      כחיים טובים ופחות מטיבים.

       

      ואם תשקע בשרעפיך

      אחרי קריאתך-

       

      תראה אותי מגיעה

      כרוח קלילה ורגועה

      מערסלת מחשבותיך

      מלטפת חלקת ליבך

      אשר בו נטעתי את פרחי-

       

      ואשקם בך

      למען ישארו טביעות אצבעותי

      שם ,בך

      לנצח.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום חמישי, 31/1/13, 05:51

        ''

         

        מסכות פורים-מסכות בחיים

        מסכה, היא פריט המכסה את הפנים חלקם או כולם, ולעתים גם חלק מן הראש. היא מסתירה את זהותו של הלובש וקובעת לו ישות חדשה. המסכה היא אחד הכלים, שבעזרתם מצליח האדם לחוות באופן המהיר ביותר מציאות חלופית או את הפנים האחרות של זהותו הוא. בהשאלה,המסכה היא, דבר המסתיר את תכונותיו האמתיות של האדם.

        כשאנחנו קטנים ,בחג פורים, אנחנו שמים איפור, מסכה ותחפושת ויוצרים לעצמנו זהות חדשה. כשאנחנו גדלים -האיפור והמסכה מתחילים להדבק אלינו, והם חלק בלתי ניפרד ורק בפורים- אנחנו מראים את הזהות האמיתית שלנו ומציגים אותה בתור המסכה.

        מקור המילה 'מסכה' הוא כנראה מן המילה הלטינית Masca שפרושה רוח רפאים, ומערבית (ג'סטאר), שפרושה 'אדם בתחפושת'. מקור המסכות הוא השימוש בעור חיות או נוצותיהם בטקסים בחברות הפרימיטיביות.

        המסכה משמשת כסממן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בתרבויות מערביות ושאינן מערביות (ארצות אפריקה והמזרח). מסכות מיוחדות משמשות לפסטיבלים ולאפיון דרמטי של תכונות כמו: שנאה, כעס, טיפשות וכדומה.

        ביוון העתיקה שימשה המסכה בתיאטרון, לעיצוב דמות וכן כמגבר לקולו של השחקן המדבר. המסכות היו עשויות מעץ ופשתן צבוע. הרומאים הרחיבו את השימוש במסכות שעבר אליהם מהיוונים ובימי הביניים שימשו המסכות בתהלוכות דתיות.

        ביהדות נעשה שימוש במסכה כחלק מתחפושת פורים. השימוש במסכות בחג הפורים, הוא בהשפעת הסביבה והסבת חילופי התפקידים לתכנים של המגילה או מסכות כיד הדמיון הטובה עלינו. מקור השימוש במסכות בפורים הוא המהפך בגורל היהודי "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב , לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" .

        המסכה העתיקה ביותר בעולם, מן האלף השביעי לפני הספירה, נמצאה בארץ ישראל, בחורבת דומא שבאזור חברון. המסכה, עשויה אבן גיר וגודלה 15X22.3 ס"מ, שימשה כנראה כחפץ פולחני.

        יש מגוון יוצא מן הכלל של מסכות בכל החברות האנושיות. מסכות רבות נקשרו עם חגיגות ופולחן דתי, או טקסי קבורה ופריון. יש כמה סוגים של מסכות, ביניהם: מסכה איטלקית, מסכה אפריקאית, מסכות מוות ועוד.

        מסכה נקשרת בטיפוס האגרימוני,בפרחי באך טיפוס האגרימוני נוטה להערים על סביבתו ולשאת ארשת פנים שאינה מתאימה להתרחשויות בנפשו. ארשת פנים זו היא מסכה. תפקידה של המסכה להסתיר את המציאות הפנימית מסביבתו -ולא לאפשר להם לראות שבפנים לא הכול הרמוני, לא הכול מתנהל כשורה בנפשו ורחוק מלהיות ב"סדר".

        כולנו שמים מסכות בנקודות חיים שונות בחיינו.הורדת המסכות מאפשרת לנו ליהנות מהכאן ומהעכשוו, היא מאפשרת לנו להגיע לשיאים של פחד והתמודדות, לעומקים בלתי מושגים של חקירה פנימית וכל זה כדי לאפשר התחדשות - חזרה לחיים מתוך ראיה אמיתית וכנה של המציאות, מתוך יכולת להתמודד עם מפחי נפש, יכולת מופלאה לשפר תקשורת ובעיקר לפתח הקשבה ממקום נקי ואמיתי ללא מסכות.

        למעשה כשאנו עוטים את המסכות של חיינו יש תחושה של בטחון כאילו אנו מוגנים ולא ניתן לפגוע בנו, אנו מסגלים לעצמנו מנגנוני הגנה אלה עד שאנחנו שוכחים את עצמנו לחלוטין, כלומר, את הזהות האמיתית שלנו, למעשה מדובר בפחד האישי שלנו להתמודד עם המציאות כפי שהיא ועם מי שאנחנו באמת.

        הבה בפורים הבא עלינו לטובה ,נבחן את עצמנו ונחליט להסיר אותם לאט לאט ,כדי שנוכל להתחבר ל"אני "האמיתי של כולנו.

        להיות מישהו אחר / מרים אלון

        לפעמים אני רוצה להיות מישהו
        אחר.
        אבא או אמא
        חברה או חבר
        יוכי המורה
        או גברת מוזרה.

        לפעמים אני רוצה להיות
        אפילו ג'וק
        או נמלה או עכביש
        כי אני רוצה לדעת בדיוק
        איך מישהו אחר מרגיש

        קורה למשל
        שמתחשק לי הכי
        להיות חיל
        כמו נעם אחי.
        או ילד קטן כמו אחי אלדד
        או תינוק בבטן שעוד לא נולד.

        ולפעמים (אבל באמת מאד לפעמים)
        אני רוצה להיות
        סבא שלי אפרים
        כדי לדעת איך הוא מרגיש
        בשמים.
        אבל רק לרגע אחד
        ואחר כך מיד (ברגע השני)
        להיות מהר מהר
        שוב אני.
         

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום רביעי, 30/1/13, 23:22

          ''

           

           

           טובה ישנה השפעה גדולה על עיצוב אישיותו של הילד

           

          מוסיקה היא אומנות הצלילים, היא מכלול של רגשות, היא שפה המעמידה את הצלילים לרשות הרעיונות. אנו יכולים לשער עד כמה רוממה את הנפש נגינת הלווים בבית המקדש, ואנו חווים בעצמנו את ההתרגשות האוחזת בנו בעת האזנה ליצירה מוזיקלית או לשיר יפה.

           

          לניגון חשיבות מכרעת בעיצוב האישיות. כבר חכמי יוון הכירו בכך ,שהמוזיקה שאדם שומע מעצבת את אישיותו לא פחות מאשר הדעות שהוא שומע. פילוסופים, סוציולוגים ואנשי חינוך, מאמינים שלמוסיקה טובה, בטונציה ובריתמוס הנכון, ישנה השפעה גדולה על עיצוב אישיותו של הילד, והיא תורמת לפיתוח כישורים קוגניטיביים יצירתיים ורגשיים.

           

          ידוע לכול ,כי תזונת האם משפיעה על התפתחות תינוקה, ומצב נפשה משפיע על מצבו .כך גם לצלילים [שירים, ניגונים, קולות וכו'] אשר שומעת האם בזמן ההיריון, ואשר משמיעים לתינוק מרגעו הראשון - השפעה מכרעת ואדירה על כוחות הרצון שלו, נטיותיו [''אופיו''], מחשבותיו, צמיחתו, אמונתו בעצמו והתנהלותו.

           

          ניגון מוזיקה מרגיעה ומוכרת בחדר התינוק לאחר הלידה, בחודשי חייו הראשונים ירגיעוהו כבמטה קסם, ובדרך כלל תיפול עליו תרדמה עמוקה.

          השפעותיה המבורכות של האזנה יומיומית להנחיה של הרפיה וברקע מוזיקה מרגיעה, יתעצמו ויתחזקו בכל פעם יותר ויותר.

           

          ביהדות תמיד היה שימוש נרחב במוסיקה כמכשיר פנימי אשר אינו שייך רק לעניינים של הוואי, בידור, שמח, קונצרטים וכו'. משתמשים במוסיקה בתשומת לב גבוהה יותר.היהדות רואה את המוסיקה כתקשורת לכל דבר וכשפה ייחודית. המוסיקה מסוגלת להעביר את עומק החוויה שהאדם חווה.

           

          המוסיקה מסוגלת להעביר את עומק החוויה שהאדם חווה יותר מאותיות הדיבור, יש לאותיות המוסיקה אפשרות להגיע לזולת. כלומר, אין את החיסרון של אותיות המחשבה, ויש את המעלות של אותיות הדיבור שהן מגיעות לזולת.

           

          חלק בלתי נפרד מהוואי עם ישראל היה מוסיקה, אשר נוגנה בעיקר ע"י הלוויים אשר שרו גנו בבית המקדש עם כלי נגינה. ללוויים היו מספר תפקידים,בניהם שיר קבוע כל יום בזמן קבוע,בחגים וזמנים מיוחדים ובשבתות.

           

          דר מוטי פרידמן" המסורת של החזנות אשכנזית הולכת אחורה מדורי דורות כשבעצם במקור יש מי שמייחסים אותה לשירת הלוויים בבית המקדש. אחרי זה, כשגלו בני ישראל לכל מיני תפוצות הם לאט לאט פיתחו מסורות שונות שמצד אחד נסמכו על המסורת היהודית הנקראת  'ניגונים מסיני' – הניגונים העתיקים שכביכול ירדו מסיני עם משה רבינו , ומצד שני נסמכו על השפעות זרות.  

           

           

           

          http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=3&Area=1&ArticleId=15595* מאת: כתב של הילה אהרון בריק

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום רביעי, 30/1/13, 07:01

            ''

             

            ילדים ותחפושות ומה שביניהם

            חג פורים עומד בפתחינו...כדאי שהורים לילדים יעשו רגע חושבים...לפני ריצת האמוק לרכוש מסכות עבור ילדיהם..
            לא תמיד הילדים שלנו מגיבים בצורה לה ציפינו,לתחפושת שהכנו עבורם. מסיבה לא ברורה פתאום יש בכי, כעס, חוסר שיתוף פעולה, התנגדות ללבישת התחפושת. תסכול רב לילדים ולהורים. 
            תנו לילדים חופש אמיתי להתחפש כפי שירצו. אל תנסו ליצור מצב שבו גם לתחפושת יהיו "חוקים". לפחות פעם בשנה מותר לא להיות "הגיוניים"!

            כילדה התחפשתי רוב שנות ילדותי, כשמי-למלכת אסתר.אמי הקפידה כל השנים לעשותני מלכה ליום אחד ושמחתי בכך...מלבד בכיתה ב שאז שינתה ממנהגה וחיפשה אותי ל...מכשפה.
            התחפושת הייתה מוצלחת אבל הטראומה זכורה לי עד היום.
            הגיבנת,המסכה המפחידה ,השמלה הארוכה והמקל...
            למה היא עשתה לי את זה?בודאי שלא בזדון,אולי אפילו השקיעה בזה מאמץ והייתה גאה בתוצאה...אבל היום אחרי כמה וכמה עשורים...אני עדיין זוכרת את הרתיעה והתחושה....

            ילדים בגילאים שונים,אומרת במאמרה רות כהן, מתייחסים לתחפושות ולהתחפשות בדרך שונה. הבנת השלב ההתפתחותי בו נמצא כל ילד, כיבוד הטמפרמנט וההעדפות האישיות שלו יאפשרו לנו ולהם ליהנות מהחג והזדמנויותיו.

            תחפושת לתינוק היא "תחפושת בשביל ההורים". מעבר לכל כללי הזהירות המתבקשים, חשוב לזכור שתינוק שלא נוח לו הוא תינוק אומלל... התחפושת החמודה ביותר לא תהיה מוצלחת אם היא לא מאפשרת לתינוק טווח תנועה מתאים, מגרדת או גורמת לתינוק אי נעימות. תחפושת סמלית ונוחה בהחלט מספיקה לקטנטנים.

            פעוטות, נמצאים בשלב התפתחותי בו תפיסת המציאות לא ברורה ומוצקה. דמיון ומציאות מתערבבים לא פעם. ישנם גם פחדים שונים. לצד ההתלהבות והשמחה מהתחפושת,עלולה להופיע גם חרדה גדולה.לכן,כדאי להעדיף תחפושות פשוטות ונוחות, חשוב להימנע ממסכות ואיפור פנים כבד ,ולהיצמד לתחפושות של דמויות הקרובות לעולמו. לפעמים,הפעוטות, אינם מוכנים להתקרב לתחפושת בכלל. תגובה שיכולה להופיע ,גם אחרי שהם ניסו את התחפושת בבית או בחנות והתלהבו מאד. חשוב לכבד את רצונם ולא להפעיל לחץ. 
            ילדי הגן, בני הארבע-חמש, גדולים קצת יותר והיכולת שלהם להבחין בין דמיון ומציאות טובה יותר, אבל גם אצלם היא עדיין לא מושלמת. ילדי גן רבים, אוהבים ונהנים מאד להתחפש. הם משקיעים מחשבה ואנרגיה במציאת התחפושת המתאימה ולעתים קרובות יש להם תמונה מאד ברורה של -איך הם רוצים להראות. בני חמש רבים משתוקקים לבטא באמצעות התחפושת שלהם את הפנטזיות והמשאלות שלהם. משום כך ,חשוב מאד לשתף את הילדים בבחירת התחפושת ולנסות לערוך "תאום ציפיות" מדוקדק ככל האפשר. לא להאיץ או ללחוץ, גם אם הוא מסרב לשתף פעולה או מבקש להוריד את התחפושת. הכינו מראש אפשרות נוספת לתחפושת, או אפילו סתם בגד בצבעים רעשניים במיוחד, כך שאם הילד לא ירצה את התחפושת המקורית, תהיה לכם חלופה. אם הילד לא רוצה להתחפש , חשבו על תחפושת לא מעיקה, כמו מוכר בלונים, שיכול להיות בבגדים רגילים, עם כמה בלונים תפוסים במקל שהוא יאחז ביד. יש הורים שהצילום לאלבום בחג הפורים חשוב להם. אבל אם הילד מתנגד לתחפושת, תוכלו לצלם אותו בתחפושת לאלבום גם בעוד חודש, ולצרף את התמונה לאלבום. 
            אצל ילדי בית הספר היסודי בולט המרכיב החברתי. בתקופה התפתחותית זאת, יש משמעות רבה גם לתגובה החברתית. ילדים רבים יהיו עסוקים יותר בשאלה האם התחפושת מתאימה ולא תגרום לתגובת לעג או זלזול בקרב החברים, מאשר האם היא מבטאת את עולמו הפנימי. יתכן וילדים יחששו שמא התחפושת שלהם "מוגזמת", "ילדותית" או "מקורית" מדי. היו אמפאטיים לדאגות שלהם.
            אז שיהיה לנו חג שמח ותהליך נעים במציאת התחפושת.
            הבה נזכר בשיר תחפושות עליז לכבוד החג:
            שיר המסכה /מילים: לוין קיפניס

            זקן ארך לי עד ברכים
            שפם ארך לי אמתים. 

            היש צוהלת ושמחה
            כמוני מסכה חה חה
            היש צוהלת ושמחה
            כמוני מסכה.

            קרניים לי קרני התיש
            שנים לי שני הליש.

            היש צוהלת ושמחה...

            מלפני צמה עם סרט
            מאחורי זנב תפארת.

            היש צוהלת ושמחה

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום שלישי, 29/1/13, 06:42

              ''

               

              מדיטציה טיפולית

              מדיטציה היא שיטת טיפול אופיינית לרובד הרוחני. דרך מדיטציה ניתן לאמן ולתרגל את היכולת להגדיר את הרצון ואת כיוונו .
              המדיטציה הטיפולית מתאימה לכל אדם, המחליט לוותר על הסבל -ומחפש שקט פנימי ושלווה. 
              המדיטציה נותנת לו להניח למחשבות אקראיות ומפריעות ,שליטה ברגשות העולים בו,בתחושות של כעס, רוגז, תסכול ואשמה. 
              המדיטציה -היא השער לחופש. היא מספקת מודעות עצמית,שחרור מסבל, ריפוי הגוף ומעל הכול, שלום פנימי ואושר. 
              מדיטציה- הנה תרגול ורכישת מיומנות של ריכוז ההכרה והמודעות. מדיטציה היא תרגול המביא להשקטת ההכרה והבאתה תחת שליטה והרצון המודע שלנו. 

              מטרת המדיטציה היא -התפתחות רוחנית וגופנית ורכישת מצבי תודעה גבוהים, ידיעה עצמית והארה רוחנית. לעשות לנו היכרות עם האני האמיתי שלנו, ולהתחבר אליו מתוך הדממה .במדיטציה אנו לומדים מהו שקט אמיתי, אושר אמיתי, ריפוי ושחרור מסבל. 

              המדיטציה מפתחת אצל המתרגל אותה- ריכוז ומודעות. מתוך ריכוז כזה מתפתחת הוויה שאינה מושפעת ונגררת בנקל אחרי גירויים שונים. המדיטציה 'מאלפת' את ההכרה, לנוע להיכן שאנו רוצים, במקום שאנו נגרר אחריה ללא שליטה.
              עם מיומנות התרגול והתפתחות הריכוז שלנו- צומחת בנו הידיעה העצמית לגבי המהות שלנו - המקור שלנו. 
              סגולות המדיטציה:
              - שיפור תפקוד המוח
              - שיפור מצב הרוח
              - פיתוח היצירתיות
              - פתיחות רגשית ושכלית
              - שיפור זיכרון לטווח קצר
              - תפקוד משופר בחיים
              - בריאות מנטאלית וגופנית .

              אלו הן הסגולות הבסיסיות ביותר של המדיטציה בנוסף לשלבים גבוהים יותר של פיתוח עצמי וכוחות רוחניים נשגבים. 

              רופאים ממליצים על מדיטציה כדרך למנוע, להאט או לפחות לשלוט על כאבים של מחלות כרוניות, כמו בעיות לב, איידס, סרטן ועקרות. היא גם משמשת להגברת האיזון במצבים של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, היפראקטיביות ובעיות חוסר ריכוז, בשילוב שבין מיסטיקה מזרחית ומדע מערבי.

              ריפוי עצמי מתחיל במדיטציה.זוהי הדרך הטובה ביותר להעלות את הגוף הפיזי ,הרגשי והמנטאלי-לרמה רוחנית והתחברות לרוחניות. אנדורפין -חומר המופרש מהגוף בשעת המדיטציה כשהגוף נמצא בגלי אלפא ודומה בהרכבו למורפיום משכך כאבים במידה וקיימים פיזית,אך בהחלט גם כאבים נפשיים.
              ברמה רוחנית זו כל השליליות(כאב בכל הרמות)מתח,התנגדות ופחד מורחקים והעצמי מתמלא שלווה,ביטחון,אהבה,קבלה,אחדות וריפוי.זהו איחוד מחדש עם העצמי הרוחני.עם האדמה וכל החיים.אל אחדות זו מגיעים בעזרת המדיטציה.

              היא יוצרת תהליך של צמיחה,שחשיבותו גדולה יותר ממטרה או מתוצאה כלשהיא.

              תרגול המדיטציה מכוון להשגת מצב שבו לא קיימת שום הפרדה בין 'אני' 'לאחר' או בין 'המתבונן' ל-'מושא ההתבוננות' .הוא המצב אליו האדם הרוחני שואף - התמזגות עם כל מה שקיים ועם מקור הבריאה. .

              מדיטציה / מילים: שמוליק קלוסקי

              שקע בן אדם תשקע
              שקע בשינה עמוקה
              בעוד דקה תנוח
              ותעיף כל מועקה
              כל כך הרבה רעש
              מבוכות ושינויים
              בעוד דקה הכול
              ימחק מן הפנים
              הרבה רעש
              בעוד דקה הכול
              ימחק מן הפנים

              עצום עיניים
              תנשום עמוק
              וספור עד עשר
              תגיע רחוק
              עצום עיניים
              נשימה עמוקה
              וספור עד שבע
              הגעת רחוק?
              אה?!
              Meditation

              כמה קשה לגעת
              כמה קל לנשום
              ולשחרר כל מתח
              להתבהר עד תום
              עכשיו יבוא שקט
              עפעפיים רדומים
              הראש הזה נוגע
              בכל מיני צבעים
              יבוא שקט
              הראש הזה נוגע
              בכל מיני צבעים

              עצום עיניים
              תנשום עמוק
              וספור עד עשר
              תגיע רחוק
              עצום עיניים
              נשימה עמוקה
              וספור עד שבע
              אה?!
              Meditation

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום שני, 28/1/13, 08:35

                28/01/2013

                 

                ''

                 

                המצטרפים למסע

                 

                בכתיבת בלוג לאורך שנים

                אתה שם לב לתופעה

                של ה"מצטרפים למסעך".

                 

                יש מצטרפים הכותבים

                מעירים ומאירים

                בכתביהם ובתגובותיהם

                ואתה-

                 מזין וניזון דרכם.

                 

                יש מצטרפים ארעיים

                עוברי אורח חביבים

                באים והולכים

                או לרגע נוחתים.

                 

                ויש את אותם אלה

                הכותבים מכתבים

                מחפשים דו שיח קרוב

                קרבת נשמות

                או סתם שעשוע

                ומחכים לתגובה

                לפי דמיונם הפרוע.

                תסריטים שחלפו בראשם.

                ואתה אמור להיות השחקן

                בבמה ובתפאורה שהכינו עבורך.

                 

                ואני שואלת את עצמי:

                מתי לחסום אותם?

                ולא מכעס

                אלא לטובתי ולטובתם

                כי במשחק הנדנדה

                צריכים שניים

                ואני מעדיפה לרדת

                ולתת לשחקן אחר בחייהם

                לתפוס את הבמה -

                באם ירצה.

                 

                בכתיבת בלוג לאורך שנים

                אתה שם לב לתופעה

                של מצטרפים למסעך.

                 

                יש מצטרפים הכותבים

                מעירים ומאירים

                בכתביהם ובתגובותיהם

                ואתה מזין וניזון דרכם...

                דרג את התוכן:
                  4 תגובות   יום שני, 28/1/13, 05:46

                  ''

                   

                  העיניים הם ראי הנפש

                   

                  העיניים,שייכות לצאקרת העין השלישית ונחשבות ל"ראי הנפש". רבים מייחסים להן תכונות רבות. דרך העיניים ניתן ללמוד על נפש האדם, רחשי ליבו ,מצב רוחו של האדם .בכוחן של העיניים להביע שמחה, עצב וכעס, הצלחה וייאוש , אהבה והסתייגות. העיניים מסגירות את המתחולל בנפשו של האדם.

                   

                  מכיוון שאין בלוטות המפרישות שומן באזור מסביב לעיניים - זהו האזור הראשון עליו ניכרים נזקי הגיל והשמש.  קמטוטים, חוסר שינה וכתמי שמש מופיעים באופן בולט מאוד. אזור העיניים שלנו ,הינו האזור הדק והעדין ביותר בפנים.  אך יחד עם זאת, אזור עמיד ביותר. בעצם יכול "לסבול בלי להגיב".

                   

                  אנו יכולים בעזרת העיניים, לראות ולחוש אחרים .אנו יכולים להיראות ולהיוודע אם הן חלונות הנשמה או עשויות להיות ריקות מתוכן וחסרות חיים-כאילו אין איש בבית.מצד שני, הן יכולות להיות נוצצות,זוהרות ומלאות חיים.הן עשויות להיות עצומות למחצה,מלאות פחד או כעס.קרות,מחשבות חישובים,רכות ומלאות עדינות. ...  יש עיניים כאלו עם זיק של חיות ואחרים עם עיניים "כבויות" , יש בעלי עיניים עצובות ויש אחרים שעיניהם צוחקות וניתן לראות בהן את האושר ואת השמחה .  אצל חלק אפשר לראות בעיניים את הרוע , הניכור וחוסר האכפתיות ואצל אחרים רואים את הנדיבות וטוב הלב .   

                   

                  אנו רואים בעיננו פיזית,נפשית ורגשית.רשמים אלו נוצרים על ידי האימפולסים העצביים הנשלחים אל המוח ע"י הרשתית,כך שמראה ברור תלוי יותר בתפקוד מערכת העצבים מאשר בעין.אם איננו מרגישים בנוח עם המראה שאנו רואים ,החיזיון עלול להיות מופרע על מנת להפכו למקובל יותר.יתכן שנרצה לסגור או להכחיש את במידע בפני המראה שראינו,ולראות אך ורק את הנמצא מול עיננו ולא הטמון מתחתיו,או להיפך נראה רק את הטמון ולא את הפרטים הקרובים.

                   

                  אדם הפוקח את עיניו, מעוניין ללמוד להתפתח לאגור ידע, אינפורמציה מרובה  ויחד עם זאת מוכן להיפתח לחברה ולשתף ברגשותיו תחושותיו ואת צפונות ליבו. עיניים פקוחות קולטות אינפורמציה ומעניקות אפשרות לחדור אל ליבו של האדם. וזאת ההבחנה בין עיניים רואות לעיניים מתבוננות.

                   

                  לדרך בה זה העומד מולך מביט אליך, יש משמעות :

                  -          יש כאלו המישירים מבט ואחרים המשפילים את מבטם .

                  -          -ישנם אנשים אשר תוך כדי שיחה הופכים אותך "שקוף" בהביטם על משהו אחר, רחוק , אי שם הרבה מעבר לעיניך ואליך... 

                  -           יש המביטים בהיסוס, לעיתים בחטף

                  -          ויש גם כאלו אשר מבטם "מרצד" . אלו עם המבט ה"מרצד" עושים הכול על מנת שלא תצליח להישיר לעיניהם מבט . הם משתמשים בכל טכניקה ופירוטכניקה על מנת להסיט את מבטך מהם ...  שלא תצליח לקלוט את מבטם ולהביט בעיניהם . 

                  אלו ה"מרצדים" עושים שימוש בלבוש , בצורה ובטון הדיבור , בצחקוקים מזויפים על מנת לגרום לך כי לא תצליח להביט בעיניהם .  כדי שלא תוכל לחוש אותם , להבין מי הם באמת . 

                   

                  מבט חטוף בעיניו של מישהו קרוב , קרוב באמת - בן/בת זוג , ילד , הורה, חבר קרוב ...  אפשר להרגיש ולהבין אותו היטב.   מיד.  בלי אף מילה ...  כהרף עין אפשר לחוש אם הוא שמח או עצוב , אם הוא טרוד או נינוח .  אם טוב לו או רע לו ... 

                  עם מישהו קרוב באמת אי אפשר לזייף , 

                  עם מישהו קרוב באמת תדע מיד אם הוא דובר אמת ,   

                  עם מישהו קרוב באמת , אפשר לנהל שיחה שלמה ולהבין הכול מבלי להוציא מילה אחת ... רק עם מבט .  

                   

                    סוגי העיניים ומה הם אומרות:

                    *עיניים גדולות ועגולות ,מראות על אישיות חמה ואוהבת.גישה אכפתית,יצירת מגע כן ואוהב.גורם לאנשים לחוש בנוח.

                  *עיניים בולטות, מראות על סגנון חיים עצבני וחודר.ניסיון ליצור בכוח מגע בעיניים .גורם לאנשים לחוש חרדה ואי נוחות בנוכחות האדם.עיניים אלו מונעות ולא מעודדות רגשות חמים אצל אחרים.

                  *עיני תינוק מאפיינות תכונה מורחבת,מפצירה,שייכים בד"כ לבני טיפוחיהם של ההורים.מבע כפול ומכופל.מראות שהאדם לא איפשר למקטע העיניים שלו להתפתח ולהתבגר במלאות.עיניים מפתות ומניפולטיביות.שימוש בעיניים רכות וחושניות כדי לרתק ומאמץ להתקרב לאחר.קצת חוסר בגרות של ראיית העולם והקיום בו.

                  *עיניים קשות ומתוחות רואות את העולם במונחים של שליטה וניצול.תוקפנות,אסרטיביות.נשלחות כאילו כדי לתפוס ,כל מה שמתמקדות בו.

                  *עיניים רכות מראות על ראיית עולם פסיבית ומקבלת.אדם נוח ורגוע.קצת פחות מסוגל או מעוניין לשלוט בפעולות חייו [בניגוד לבעל העיניים הקשות].

                   

                  עיניים לפי פירוש הקבלה:

                  - עיניים רחבות כמו הפנים - איש בלייעל.

                  -עיניים כעיניי חמור - שוטה ואיש עם אופי קשה.

                  -עניים שממהרות להיפתח ולהסגר - איש רמאי ולא נאמן.

                  -עיניים אדומות - גיבור. עז נפש.

                  -עיניים מבהיקות ומאירות - בעל מידות טובות. נאמן. ומהיר.

                  -עניים שהולכות מכאן לשם - רמאי שקרן .

                  -עניים שחורות עם כתמים אדומים - איש טוב.

                  -עיניים שקועות מאוד - בעל מומים ופגמים וצריך להיזהר ממנו.

                   

                  העיניים מאפשרות לקלוט את העולם.רשמי חושים אלו עלולים להיפגע ע"י טראומה עד שיכולתנו לראות בבירור מופרעת.במיוחד לגבי ילדים.אירועים כמו רצח,מלחמה,תאונה חמורה ,מריבות הורים או התעללות מילולית ודחייה,יכולים לגרום לנו להפסיק לרצות לראות לפירוש חוש הראיה ובמקום זה ליצור לעצמנו עולם דמיוני.

                  קשיים בראיה יכולים לעיתים קרובות להיות קשורים לרגשות מודחקים,לפחד או לדחייה של העולם החיצוני מתוך העדפות עולמינו הפנימי.לכן בעיות בראיה קשורות לנושא קבלה או דחייה של מה שאנחנו רואים וההשפעה הרגשית של המראה הנתפס בעין.

                   

                  ולפנינו השיר:

                   

                   מה אומרות עינייך /מילים: יצחק שנהר

                   

                  שמש שמש רד לים,

                  רוח רוח קל יהום

                  מי חולם חולם עלייך

                  במשלט משלט עירום.

                   

                  שני אורות בליל בליל בליל

                  לי רומזים רומזים פתאום.

                  מה אומרות עינייך עינייך עינייך

                  בלי לומר עד תום, עד תום.

                   

                  בין סלעים סלעים והר

                  עץ בודד בודד ינום.

                  מי הולך הולך אלייך

                  עם ערוב ערוב היום?

                   

                  שני אורות בליל...

                   

                  בוקר בוקר עת יאור

                  ואשוב אשוב מלחום,

                  האמצא אמצא עדיין

                  זכר זכר לחלום?

                   

                  שני אורות בליל...

                  דרג את התוכן:
                    8 תגובות   יום ראשון, 27/1/13, 07:39

                    27/01/2013

                     

                    ''

                     

                    לשקוע בבדידות

                     

                    כשאדם שקוע בבדידותו

                    מתוך קורבנות ורחמים עצמיים

                    הוא איננו יכול לראות ניכוחה,

                    חייו מצועפים בוילון מעורפל.

                     

                    יכולים להיות לידו

                    אנשים במהומת אהבה אליו

                    אך המצולות בהם שקע

                    מערבלות חושיו והבנותיו.

                     

                    ישחה הוא במימיו העכורים

                    ולא יבחין-

                    במרבדים פורחים

                    אשר אותו מקיפים.

                     

                    "קום והתנער לך!

                    הורד משקפי החושך מעינך!

                    טול קורה מעל פניך!

                    והבט!

                     

                    ...האור קורא אליך

                    ממעמקיך...

                    דרג את התוכן:
                      10 תגובות   יום ראשון, 27/1/13, 06:07

                      http://cafe.themarker.com/image/2597010/

                       

                      *בתמונה שרידי משפחתי שמנתנה שמונה ילדים,אם ואחיינים-מתוכם חזרו שלושה,כל השאר נספו.לזכרם ולזכר אשתו הראשונה ובנו של אבי שנספו גם ע"י המרצחים.

                       

                       

                       

                      אנחנו,בני הדור השני לשואה

                       

                      אני בת הדור השני לשואה.אני גאה על תוארי זה למרות הכאב הרב שהוא חופן בחובו.לקראת יום השואה כמו בכל שנה אני נערכת לחזור אל מחוזות ילדותי בצל הורי הניצולים,זוכרת ולא שוכחת ומעבירה בהתמדה לילדי ולנכדי את המסר:

                       

                      "לזכור ולא לשכוח!"

                       

                       הדור השני לשואה, או הדור השני, הוא השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל.

                       

                      השאלות הנשאלות:

                      -האם טראומה נפשית שחווה הורה יכולה לעבור לילדיו אף שלא היו נוכחים בעת הטראומה?

                      -מה הם ביטוייה הנפשיים של העברה תחושת הטראומה של השואה- לדור שני?

                       

                      בבית הורי,אשר עברו ב"שן ועין" את אושוויץ,מחנה העבודה יחד עם אובדן אישה ובן ואם ואחיות,אחיינים ועוד הייתה אווירה כבדה, קשה, בה רווחה חשדנות, חוסר אמון למרות אהבת החיים שלהם למוסיקה,תיאטראות ותרבות.


                      הנטל של הציפיות המודעות והבלתי מודעות לפצות את הורי על אובדניהם, היה כבד מנשוא, והקשה על פיתוח שאיפותי העצמיות.

                       

                      הדוגמא הבולטת ביותר בהינה תקופת גיל ההתבגרות .ככל שהתקרבתי לגיל 17-הגיל בו נגדעה שמחת הנעורים של אמי ע"י הנאצים ימ"ש-אמי סבלה יותר מפריחת הנעורים שלי.היא טענה שאני מקנאת בה בעוד שהאמת הייתה מונחת בחלל הבית.כאב הנערה שהושחת יופייה ע"י גזירת שערה,הלבשתה בכותונת והעבדתה לפרך בסכנת חיים יום יומית.נערה שראתה בענן הכבשן את מרבית בני משפחתה פורחים באוויר המחנה.

                       

                      ניסיתי להבינה כנערה ,אך לא יכולתי לעצור את תקופת הפריחה והיופי שלי.העלומים,האהבה הראשונה,הלימודים והבילויים שעברתי כמו כל נערה קונבנציונאלית.התסכול האימהי הלך והחריף.זאת לא הייתה מרידה של בת טיפש עשרה רגילה.זה היה עימות עם האם מול מראת מסכנות חווייתה כנערה.אולי משום כך,יצאתי מגיל הנעורים בהחלטות קשות כמו "לא כדאי להביא ילדים לעולם כזה".אולי משום כך הענשתי את עצמי ברגעים כבדים ועצובים בתוך התקופה היפה של גיל ההתבגרות?

                      מה יכלה נערה כמוני לומר לאם –ילדה-נערה זו מול התסכול והכאב הנורא בה היתה?האם היה ביכולתי לעצור את פריחתי?

                       

                       ההורים הניצולים מעבירים לילדיהם מסר כפול: מצד אחד הם רוצים לגרום לילדים אלה אושר רב ככל האפשר, כפיצוי על הסבל והאובדנים שלהם עצמם, מצד שני הם מעבירים מסר של מחויבות לאבל ומגבלות על ביטויי שמחה ועליצות ספונטניים וישירים. באופן זה, הילד מפתח קונפליקט משמעותי סביב תכנים של שמחה והנאה. הקושי ורגשות האשמה סביב הנאה מן החיים מועברים כך אל הדור השני.אכן זאת הייתה תמונת המצב.

                       

                      אני עומדת פה לזכרם של הורי,משפחתי שנספתה ולזכר כל אותם שישה מיליונים שהורי היוו מיני מדגם מתוכם-כבת  דור שני לשואה גאה ,אשר ללא עזרה כלשהי מגורמי רווחה שונים-גידלה יחד עם אחיה את הוריה ונשאה אותם על גבה והשכילה להעביר הלאה את המסר החשוב והנורא מכל:

                       

                      עם ישראל חיי אף על פי ולמרות הכול!

                       

                      יהי זכרם ברוך של כל הנספים ותחזקנה ידי אלו שעמדו לצידם,ילדים קטנים שהעמידו אור ,תקווה והמשכיות לאודים שנצלו –ועמדו בכך בהצלחה,בדרכם הם-אנחנו ,בני הדור השני לשואה

                      דרג את התוכן:
                        18 תגובות   יום שבת, 26/1/13, 10:16

                        26/01/2013

                         

                        ''

                         

                        משחרר אני

                         

                        כשאתה רוצה מישהו

                        באופן אובססיבי,

                        המטרה אינה מצליחה

                        להיות מושגת.

                        היא בורחת

                        נעלמת.

                        הפחד לאבד,

                        השפיות שמתעלמת

                        והאמת כבויה.

                         

                        כשאתה משחרר אדם

                        או דבר מה

                        שאתה חושק בו

                        עד אובדן הדעת,

                        המקום השלו הזה

                        של השחרור

                        נותן לדברים  להסתדר

                        בדרך הטבע וההשגחה.

                         

                        או שאתה משיג את יעדך

                        והפעם מהמקום השפוי,

                        או שאתה מבין

                        שהצורך לא היה אמיתי

                        אלא תחושה של ילד

                        החפץ בכל מקרה בסוכריה

                        משתטח על הרצפה

                        באמצע ההמון

                        מטיח ידיו ורגליו

                        וצורח:

                        אני רוצה....

                         

                        השתחרר ידידי!

                        חזור לאמצע עצמך

                        הבא את האיזון

                        מתח אותו לעומקך

                        ואמור בנחת:

                         

                        "משחרר אני..."

                         

                        ויירווח לך...

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 26/1/13, 07:43

                          ''

                           

                          יתרו הוא סמל לאדם אשר הולך כנגד הזרם

                           

                          יתרו[חובב בן רעואל המדיני] היה חותן משה, כהן מדין ואביה של ציפורה, אשת משה רבנו- היה בן לשבט הקינים. משמעות שמו יתרו הוא:נעלה, מרומם, עדיף, מהשורש יתר, יתרון[לדעת מומחים, בשפה המצרית העתיקה 'יתר' פירושו 'נהר גדול'. למתן שם כזה לבן-המדבר יש משמעות סמלית עמוקה].לפי מסורת חז"ל "שבעה שמות נקראו ליתרו: יתר, יתרו, חבר, חובב, בן רעואל, פוטיאל, קיני" – ולכל שם חז"ל דרשו דרשה.

                           

                          כאשר משה בורח בצעירותו מבית פרעה הוא מגיע לארץ מדין ושם הוא פוגש את בנותיו של יתרו, כהן מדיין. משה מציל את בנותיו של כוהן מדיין המנסות לשאוב מים מן הבאר, ובריונים מקומיים מגרשים אותן. יתרו מעניק לו מקלט בביתו, נותן לו לרעות את צאנו ולבסוף משיא לו את ציפורה בתו לאישה.

                           

                          היחסים בין משה ליתרו  היו יחסים של כבוד ואהבה.כאשר בני ישראל מגיעים להר סיני אחרי יציאת מצרים, הוא שומע על הניסים שחולל האלוקים לבני-ישראל ביציאת מצרים ולוקח עמו את ציפורה אשת משה ואת שני בניהם גרשום ואליעזר  ויוצא אל המדבר אל בני ישראל. משה מקבל את פניו ומספר לו בפרוטרוט את כל הקורות אותם. הניסים והנפלאות שעשה האלוקים משמחים את לב יתרו. הוא מקריב קורבן לאלוקים, ויחד עם אהרון וכל זקני ישראל הם עורכים סעודה משותפת.

                           

                          זכותו הגדולה של יתרו,אותה מדגיש גם הכתוב ,היא העצה הטובה שנתן למשה ולעם ישראל, עצה אשר קבעה סדרי משפט לדורות. יתרו רואה את העומס המוטל על משה אשר תפקד לבדו כשופט, ומציע לו לבנות מבנה הירארכי של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שישפטו את העם.

                           

                          בדברי חז"ל יתרו הוא האב-טיפוס לגר-צדק. זהו הגוי הישר, המחפש את האמת בכל העבודות-הזרות שבעולם עד שמוצא הוא אותה אצל ישראל ואף זוכה להיות חותן משה איש האלקים. לא לחינם נכתבה ביאת יתרו לפני מתן תורה. הגיור הפרטי של יתרו מופיע כהקדמה למעמד הר סיני שבו עוברים כל ישראל כאומה שלמה תהליך של גיור. כך לומדים חז"ל את הלכות הגיור מהתהליך אותו עברו ישראל עד מתן תורה: מילה ,טבילה וקרבן וקבלת עול מצוות.

                          עובדת היותו של יתרו שלא מבני ישראל, מעוררת את סוגיית הגרות והנישואין לנשים נכריות.נאמר בתלמוד הירושלמי: "בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה, מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו...". במדרש, משמשת קבלת יתרו ,כדוגמה לקבלת גרים בעתיד: רבי אליעזר אומר: .."כשיבוא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשום שמים, אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו. מכאן אתה למד שיהא אדם דוחה בשמאל וימין מקרב...".

                           

                          בחומש במדבר ,מבקש משה מיתרו ,שיישאר עם העם ויסייע להם בחציית המדבר. "ולנו תהיה אור בעיניים".ליתרו הייתה תכונה ומעלה ,החייבת להיות לנגד עיניהם של ישראל בכל מסעיהם. זו מעלה שאיש מבני ישראל באותו דור טרם בורך בה. זו תכונת ההליכה נגד הזרם אותה הפגין יתרו בעצם בואו אל המדבר.

                          על כן טען משה באוזניו: אנו זקוקים לך, כי אתה סמל חי ליכולת ההתגברות על קשיים וליכולת להתמודד עמם. לעם ישראל עצמו לא הייתה ברירה. מסלול המדבר, הוא עתה עבורו מסלול החיים היחיד. אולם עצם היותו כפוי ,יוצר את החשש שקשיי הטלטולים יעוררו בקרבו את המרירות. הקשיים עלולים להרתיעו מהמשך הדרך. על כן, מסוגלת דוגמת חייך, יתרו, לשמש מופת, להיות ל"עיניים".

                          משה חושב להצביע עליו כדי לשאוב עידוד בשעות הקשות שתבואנה מיתרו- אשר בא  למדבר מרצונו החופשי, בהותירו מאחורי גבו מעמד מכובד, משפחה ותנאי מגורים נאותים. יתרו אשר בא עקב הכרת האמת שבלבו בלא להתחשב בקשיים. אולם יתרו סירב וחזר לארצו.

                           

                          משפחת יתרו נזכרת בספר שופטים, בתקופת ההתנחלות,כמי שמתיישבים בגבולה הדרומי של יהודה בנגב ערד. בני "חבר הקיני", ובהם יעל אשת חבר הקיני [אשר הרגה את סיסרא], אשר ישבו באזור יריחו, היו צאצאיו של יתרו. על פי הכתוב, הם קרובים למדיינים וקשורים בקשרי חיתון עם עם ישראל. רוב החוקרים חושבים שהקינים היו שבט נווד, שעסק בעיקר בעיבוד וסחר במתכות, ועל כן מילאו תפקיד חיוני בחברה בעת העתיקה.

                           

                          סיפורו של יתרו אינו מסתיים בתנ"ך ובתורה שבעל פה - אלא ממשיך לעולם המוסלמי: בקוראן יתרו הוא שועייב, נביא העיר מדיין. נבי שועייב הוא הנביא החשוב ביותר לעדה הדרוזית, חכם ויודע הדת. קברו, נבי שועייב שליד קרני חיטין, הוא אתר העלייה לרגל החשוב ביותר לעדה הדרוזית.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS