כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 10/2013

    2 תגובות   יום חמישי, 31/10/13, 07:03

    ''

     

    ‏יום חמישי 31 אוקטובר 2013

     

    איך ניתן

     

    איך ניתן להסות

    המיית לב בועט

    כועס,מאוכזב

    אינו רוצה לשחרר?

     

    איך ניתן לעצור

    דמעות זולגות

    מבט כואב,עיף

    מציאות טופחת בו?

     

    איך ניתן לנחם

    חלומות ,ציפיות

    להסות המיות ,סערות

    הבועטות בהריון רחמם?

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום חמישי, 31/10/13, 06:07

      ''

       

      ‏יום חמישי 31 אוקטובר 2013

       

      נסיקה

       

      יום נכמר ללב

      יום געגועים מפעפעים

      מציאות המחדשת עצמה.

       

      חידושים כרובד קטיפה

      מרחיקים אותך ומדחיקים דמותך.

       

      יום של פסק

      זמן חולף ביללה רכה

      שקט אשר הופר

       אי אז בזעקה.

       

      נוח אהוב על מקומך.

      קח כר ושן לך

      בי ,בתוכי וביבבת דמי.

       

      תן לאברותי לפרוח

      נסוק אל על.

       

      שם מחכה אביר חדש

      מושיט היד לנסיקה.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 31/10/13, 05:07

         

        ''

         

        בפרק הקודם דיברנו על העקרונות מנחים לחיים משמעותיים ואמרנו כי:

         

         העיקרון הראשון הוא -שעל האדם להאמין כי לחיים יש משמעות בכל תנאי-כל עוד הוא מסוגל לבחור את תגובתו למה שקורה לו.


        העיקרון השני הוא- כוח ההתרסה של הרוח האנושית החשוב מאד במאבק למען ההישרדות גם בזקנה.

         

         

        עיקרון שלישי :שלושת ממדים לאדם

         

        בני האדם הם יצורים בעלי שלושה מימדים:

        -פיזי

        -נפשי

        -רוחני


        יש לבחון את שלושת המימדים כאשר עושים שינוי כלשהו בחיים.

         

        אין לראות באדם רק מימד אחד או שניים ולהתייחס רק לצדדיו הפסיכו סוציאליים בטיפול.

         

        טיפול כזה מוריד מערך האדם כיצור רוחני ומפחיתה מכבודו ומערכו העצמי.

         

         

        לצערינו,רוב שיטות הטיפול מטפלות במימד הביולוגי והפסיכולוגי,ומתעלמים מהמימד הרוחני שבו.

         

        גישת הרפואה האלטרנטיבית רואה את האדם כמכלול כל המימדים וכך היא נגשת לטפל בו.

        דרג את התוכן:
          14 תגובות   יום רביעי, 30/10/13, 07:49

          ''

           

          קרני האור פותחים את היום

           

          ''

           

          סומק של הוד

           

          ''

           

          הצפת אור

           

          ''

           

          ''

           

          בוקר מבורך לכולנו

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום רביעי, 30/10/13, 05:32

            ''

             

            אל יתהלל חוגר כמפתח

            זהו ביטוי שעניינו הוא צניעות.
            זוהי אמרה המובאת מהמקרא,שמשמעותה: אל לאדם להתרברב ולהתפאר בכוונותיו לפני שהוכיח כי הוא מסוגל לבצען.

            חוגר הוא מי שחובש את בגדי הקרב. מפתח - הוא מי שמוסר את בגדי הקרב - לאחר המלחמה.

            ביטוי זה בא ללמד את האדם לא להתרברב על הצלחותיו העתידיות, פן התרברבות זו תוביל לכשלונו.

            מסופר על בן הדד מלך ארם שהתכונן לתקוף את ממלכת שומרון והתרברב בניצחונו עוד לפני שהביס את אחאב מלך ישראל.
            בן הדד התרברב בצבאו הגדול וטען, בשבועה, כי כל עפר חורבות השומרון (שמתכנן הוא להחריב) לא יספיק למלא את אגרופיהם של חייליו הרבים.
            אחאב מלך ישראל השיב: "ויען מלך ישראל ויאמר דברו, אל-יתהלל חגר כמפתח!"
            כלומר - אל לך להתרברב לפני שניצחת במלחמה. בן הדד, שהיה בטוח לחלוטין בניצחונו, שתה לשוכרה באוהלו והובס על ידי אחאב

            ראוי שאדם לא יתפאר במעשים שבכוונתו לעשות בטרם ביצע אותם בהצלחה.
            רק התחלת את עבודתך וכבר אתה חושב שאתה טוב מהמנוסים ממך? אל יתהלל חוגר כמפתח

            והאגדה: "שלמה והתור המתהלל" -תרחיב את הסבר נאמר:

            ויהי היום ושלמה יושב בארמונו על-יד החלון ופניו אל הגן.
            וממעל למשקוף החלון, בפנת גג, ארבת יונים קטנה, קן מבטחים לתור ובת זוגו. ויבוא באזני המלך קול התור בהגותו לחברתו לאמור: יונתי, השמת לבך אל הארמון הזה אשר למלך?הלא שגיא ונשגב הוא בעיניך, בנין עדי-עד-האין זאת?
            ואולם בעיני-כמוהו כראש שיבולת. לוא הואלתי ואפגע בו בקצה מקורי-ונהפך כרגע לעי מפלה. פיד אחד-והיה כלא היה.
            וישלח המלך את ראשו מן החלון, ובראותו את-פושק השפתיים קראו אליו ויאמר בזעף: אני, קצר-אברה ורחב-פה! האתה תנתץ את ארמוני?איככה לא-בשת להתהלל בשוא?
            - מגערת המלך נחת התור, כמעט התעלף, ואולם עד מהרה מצא את-לבו ויאמר: חכמתך תסעדני, אדוני המלך! לך הבינה ועמך החנינה. כי לפני מי התהללתי? הלא לפני אשתי. החטא בעל בהתפארו מעט לפני אשתו?
            - וישחק המלך למענה התור ויפטרהו בשלום, ואולם העד העיד בו לבלתי ישנה עוד באולתו ואת-פיו ולשונו ישמר.
            ויהי אך שב התור אל שובכו, ושלמה שומע שנית: תמתי, הידעת למה קרא לי המלך? הטי אוזנך ואלחש לך: הפל הפיל לפני את-תחינתו, כי אחוס על ארמונו ולא אישחיתנו, כי על כן ארמון מלך הוא ורבת עמלו בוניו בו.
            ואני גם אני, כשמעי קול תחנוניו, רך לבכי ואשא פניו.
            הנה כזאת וכזאת שאל מעמי המלך וכזה עניתיו. מה הדבר בעיניך, יפית?
            כשמע המלך את-דברי התור לא רגז עוד ולא שחק, כי אמר ביגון: נקל להכריע שבעה יצרים גדולים מהכרע יצר אחד קטן.
             

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום רביעי, 30/10/13, 01:24

               

              ''

               

              מערכת יחסים כעבודה רוחנית

               

              מכיוון שאנו כבני האדם,הפכנו למזוהים יותר ויותר עם ראשינו-מערכות יחסינו מבוססות כיום ,פחות על ההוויה ויותר הם נשלטות ע"י בעיות וקונפליקטים והופכות למקור של כאב.

               

              אם מערכות יחסים מפעילות ומעצימות את דפוסי התודעה של האגו ומעודדות את הכאב-כפי שהן עושות עתה:

               

              -מדוע לא לקבל עובדה זו-במקום לנסות לברוח ממנה?

              -מדוע לא לשתף פעולה –במקום להימנע ממערכות יחסים-במקום לחפש את האשליה של בן זוג האידאלי –כתשובה לכל בעיותינו,כדרך לתחושת סיפוק?


               

              ההכרה בעובדות אלה וקבלתן-מזכה אותנו במידה מסויימת של חופש מהן.

               

              בכל הנוגע לשינוי הפנימי שלנו-אין לנו שום דבר שאנו יכולים לעשות ביחס לזה.איננו יכולים לשנות את עצמנו.

              בוודאי שאיננו יכולים לשנות את בן זוגנו.לא שלנו ולא של כל אחד אחר.

               

              כל מה שנותר לנו לעשות הוא ליצור מרחב לשינוי להתרחש,כדי שהאהבה והחסד יוכלו להיכנס.

               

              ולכן-

               

              בכל פעם שמערכת הזוגיות שלנו אינה מתפקדת,

              בכל פעם שהיא מוציאה החוצה את "הטירוף" שבנו או בבן זוגנו-

              עלינו לשמוח!

              דבר שהיה בלתי מודע-יוצא עכשו לאור.

              זוהי הזדמנות לישועה...

               

              בכל רגע,נשמור על הידיעה של אותו רגע,במיוחד על ידיעת המצב הפנימי שלנו.


              -אם יש כעס-נדע שיש כעס.

              -אם ישנה קנאה

              -התגוננות

              -דחף להתווכח

              -צורך להיות צודקים

              -ילד פנימי הדורש אהבה ותשומת לב

              -כאב רגשי מכל סוג שהוא

              נדע מהי המציאות של הרגע הזה ונחזיק בידיעה זו.

               

              כך מערכת יחסינו הופכת להיות לעבודה הרוחנית שלנו.

               

              אם אנו מזהים התנהגות בלתי מודעת אצל בן זוגנו-נעטוף אותו באהבה,ובחיבוק האוהב של אהבתנו וידיעתנו-לא נגיב להתנהגותו זו.

               

              חוסר מודעות וידיעה-אינם יכולים להתגורר בכפיפה אחת לאורך זמן-גם אם הידיעה קיימת רק אצל אחד מבני הזוג-ואינה קיימת אצל זה אשר פועל מתוך חוסר מודעות.

               

              תדרי האנרגיה המזינים עויינות והתקפה-אינם סובלים את נוכחות האהבה.

               

              אם אנו מגיבים לכל מצבי חוסר המודעות של בן זוגנו-אנו הופכים את עצמנו לבלתי מודעים.


              אך-

               

              אם אנו זוכרים לדעת את תגובתנו-דבר אינו אובד.

              דרג את התוכן:
                4 תגובות   יום שלישי, 29/10/13, 05:48

                צטט: yohananpe_1947 2013-10-29 05:47:31

                מדוע כדאי להקשיב לאחר? סיפור עם מוסר השכל

                                                                                     
                 
                מסופר על בחור חרדי שהלך ברחוב המחבר בין בני ברק לרמת גן, אם אני לא טועה זה רחוב ז'בוטינסקי. באחד מלוחות המודעות הוא ראה מודעה על בחור צעיר שחלה במחלה הנוראה והוא זקוק בדחיפות להשתלת מח עצם... "ומי שמוכן יהיה לתרום יבוא על שכרו מן השמיים".הבחור התרגש והלך לקופת החולים כדי לבצע את הבדיקות.
                 
                לאחר כמה ימים כשהתקשרו להודיע לו שהוא נמצא מתאים, ניגש הבחור החרדי אל הרופא המטפל וביקש לפגוש את הבחור שהוא אמור לתרום לו מוח עצם. כשנפגשו, הוא ראה מולו בחור חילוני והתפתחה ביניהם שיחה ארוכה של כמה שעות, על המחלה, על הדת וכמובן על החיים - שיחה בה הם נקשרו אחד לשני בלב ובנפש. 
                 
                חזר הבחור החרדי לביתו וסיפר לאביו על הפגישה המרגשת שהייתה לו. האבא הקשיב לכל מילה ושאל מי הבחור ומאיזה משפחה הוא. ברגע שהבן אמר מי הבחור ומי אביו זעק אביו זעקה גדולה ואמר: "מי?הוא?? אני אוסר עלייך לתרום לו!! על גופתי המתה אתה תתרום לו!!"
                הבן נבהל מאוד מתגובת אביו, "אבל אבא, זה פיקוח נפש!" אבל האבא המשיך בשלו, "אתה לא תתרום לו!!"
                 
                הבן לא הבין מה קרה לאביו, הוא ניגש וסיפר את זה לרב מקובל גדול שהגיע באופן מיידי לביתם וניסה לדבר אל ליבו של האב ולשאול למה הוא מתנגד. אמר האבא לרב, "אני מכבד מאוד את כבוד הרב ובוודאי שלא אגרש אותך מביתי אבל אם תמשיך לנסות ולשכנע אותי אני אצא מהבית".
                אמר לו הרב "הרי כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" האב נשאר קר וקפוא ולאחר כמה דקות לעיניי כל ההמומים, פתח האב את דלת הבית ויצא.
                 
                הרב היה בהלם, פנה לבן ואמר, "יש פה סוד גדול שאני חייב לדעת אותו". ענה הבן "אבא אדם סגור, אבל כשהוא שותה יין ליבו נפתח. בליל הסדר מצווה לשתות כמה כוסות של יין. אם כבוד הרב יוכל בבקשה להגיע אלינו בסוף ליל הסדר, אולי נוכל לדבר אל ליבו".
                 
                ואכן כך היה, הגיע הרב לביתם בסיום ליל הסדר והאב שכבר היה מבושם מהיין פנה אל הרב ואמר, "כבוד הרב, אני מתנצל על התנהגותי באותו יום. אספר לך את הסיפור שעומד מאחוריי הסירוב שלי שבני יתרום לבנו מוח עצם ואין לי ספק שכבוד הרב יסכים איתי!"
                 
                הקשיב הרב לכל מילה והחל האיש לספר, "אני ניצול שואה... בגטו היינו כמה גברים בתוך חדר אחד קטן, עובדים קשה ולא מקבלים אוכל. הבן שלי הקטן היה איתנו, אבל הגרמנים לא ידעו על קיומו כי היינו מחביאים אותו בתקרת העץ של החדר. בלילה היינו מוציאים אותו והוא היה הולך, "גונב" לגרמנים אוכל ומביא לנו. אותו אדם שאנחנו מדברים עליו, שאתם רוצים ומתחננים שנתרום לבנו מוח עצם, היה מומחה לבניית פצצות. הוא היה עובד בשביל הנאצים ובונה להם פצצות. לכן הוא היה מכובד מאוד, היה מסתובב בגטו בגאווה עם שני שומרי ראש. יום אחד הוא נכנס לחדר שלנו עם מקל בידו והחל לדפוק על הקירות עד שהגיע לתקרה. כשדפק בחוזקה על התקרה נפלו כמה עצים והבן שלי צנח מהתקרה. הוא תפס את בני בחוזקה, עיקם את ידו, הוציא אותו החוצה, סגר את הדלת ושתי יריות נשמעו באוויר... שתי יריות שפילחו את ליבי לנצח. ועכשיו תאמר לי כבוד הרב, איך אוכל לסלוח?! בני לא יציל את בנו!" 
                 
                הרב, שהיה מוצף בדמעות, פנה אל האיש ואמר, "אני מבין לליבך, אבל מה הבן שלו אשם? אולי יש משהו שמסתתר פה ואנחנו לא מודעים אליו? הרי נסתרות הן דרכי האל... וחוץ מזה יש לנו אפשרות לעשות פה קידוש ה' גדול. בוא נלך ונדבר איתו".
                 
                לאחר שעות רבות של שיכנועים מצד הרב, הסכים האב. הם הגיעו לפתח ביתו של האיש וכשנפגשו עיניהם, האב הנרגש כמעט והתמוטט... אבל אז פתח האיש את פיו ואמר, "אתה כועס עליי שנים רבות וכל החיים חיכיתי לרגע שאראה אותך כדי שתדע את האמת ומשמיים זימנו לנו את הרגע הזה עכשיו. הגרמנים רצו להרוג את כל הגברים בחדר שלכם, כי הם ידעו שיש שם ילד קטן "שגונב" להם. אני רציתי להפחית את הנזק ואמרתי להם שאלך ואהרוג רק את הילד, בכדי להציל אתכם. כשהוצאתי אותו החוצה, לא הייתי מסוגל להרוג אותו, אבל השומרים היו ליידי. לכן יריתי שתי יריות והרגתי את שני השומרים! משם הברחתי את הילד למנזר שהיה בקרבת מקום. הגרמנים ידעו שבגדתי בהם, אבל יכלו להרוג אותי, כי הם היו זקוקים למידע שלי בבניית פצצות ולכן הם פגעו בגופי באופן כזה שלא אוכל להוליד ילדים לעולם. כשנגמרה המלחמה ידעתי שאין לי סיכוי להביא ילדים לעולם ולכן הלכתי למנזר וביקשתי את הילד שהשארתי שם. הם החזירו לי אותו ואני גידלתי אותו כל השנים בחום ואהבה. הילד הזה... הוא בעצם הילד שלך! הילד שלי שזקוק להשתלת מוח עצם - הוא בעצם הילד שלך וזו הסיבה שבנך נמצא מתאים להשתלה..."
                 
                השלושה פרצו בבכי, התחבקו והבן ניצל בזכות תרומת אחיו הצעיר.
                 
                 
                המסר הגדול של הסיפור הוא שלא כל מה שאתם רואים בחיים אתם באמת מבינים וחייבים לדון כל אדם לכף זכות...
                 
                 
                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 29/10/13, 04:19

                  צטט: אסתר רבקה 2013-10-25 10:03:42

                  http://www.motke.co.il/kehilot/kehila.aspx?fVq=H&svq=K

                   

                  מוזמנים לקהילה אותה אני מנהלת באתר "מוטקה"-ניו אייג.

                   

                  להשתמע!http://www.motke.co.il/news/new.aspx?0r9VQ=MEJG&fVq=H&pn6Vq=HM

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 29/10/13, 03:15

                    יום חמישי, 28/1/10,


                    ''

                     

                    הספירה הגדולה

                     

                     

                     

                     סופרת את השנים

                     

                     פורטת אותם לפרוטות

                     

                     פורסת אותם כפרוסות

                     

                     מחטטת בין הפירורים. 

                     

                     

                     

                     

                     מעבירה אותם בחוט

                     

                     כמחרוזת מציצה בין חרכיהם

                     

                     מגלידה קשייהם. 

                     

                     

                     

                     

                     אישה גדלה בין טיפות שנותיה

                     

                     ימיה נמדדים ,עטופים בחלומותיה...

                     

                     

                     

                     

                     בעוד כך וכך שנים

                     

                     יטמנו ימי חייה -עטופים בגזרי מעשיה

                    דרג את התוכן:
                      6 תגובות   יום שני, 28/10/13, 14:22

                      ''

                       

                      ראש חודש כסלו

                      בסוף השבוע יגיע ראש חודש כסלו, אשר הינו החודש התשיעי למניין החודשים במקרא, מניין אשר מונים מניסן, והשלישי למניין שאנו מונים מתשרי.במרכזו של החודש נמצא חג החנוכה, חג המסמל את ניצחונם של היהודים על היוונים ואת עצמאותה של ישראל לאחר שנות שיעבוד.

                      ראש חודש -הוא היום הראשון של החודש בלוח העברי -והוא תמיד עוקב אחר מולד הירח. כשם שהזרע מכיל בתוכו את הדנ"א של העץ כולו, כך היום הראשון של החודש -מכיל את הכוחות השונים שיתגלו באותו חודש. באותו היום יש לכולנו הזדמנות למשוך אנרגיה וכוח מכל ההיבטים החיוביים של החודש.
                      כסלו הוא חודש של ניסים, יכולת להפוך מצבים של כאוס למצבים של שליטה וברכה.

                      השם כסלו, כמו שאר שמות החודשים -איננו שם עברי,אלא שם אכדי ,אשר עלה יחד עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון (תחילת ימי בית שני) מהגולה.

                      פירוש השם כסלו:
                      1. באכדית ,נקרא החודש "כיסלימו" שפירושו עבה, שמן.כלומר חודש אשר מרובה (שמן) בגשמים.
                      2. "כסיל" זהו השם העברי של קבוצת כוכבים הנקראת אוריון. קבוצה זו זורחת בשמים בעיקר בחודש זה.
                      3. "כסיל" זהו שם הקשת של אוריון . דבר המסביר גם את מזלו של החודש - הקשת. בחודש זה מרובים הימים בהם מתערבבים הגשם והשמש ונראות קשתות רבות בשמים.בחודש זה על פי המסורת נראתה הקשת הראשונה בעולם לאחר המבול. על פי הכתוב בתורה, לאחר יציאת נח מהתיבה הבטיח לו האל כי לא יהיה עוד מבול על הארץ וכסימן נתן "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ "
                      4. על פי החסידות, כסל = ביטחון על פי הפסוק "אם שמתי זהב כסלי". בחודש זה גברה מידת הביטחון של היהודים בעת מלחמת המכבים.

                      בחודש כסלו, קרה נס גדול. כאשר היוונים שלטו על ארץ ישראל תקופה ממושכת, בכה' בכסלו הגיעה המלחמה לסיום מפתיע, כאשר משפחה אחת, משפחת החשמונאים - המכבים, ניצחו את היוונים. נצחון המעטים על הרבים. כאשר באו החשמונאים לבית המקדש מצאו פך שמן זית טהור אשר עדיין נשא את חותם הכהן הגדול. באמצעות שמן זה ,הם הדליקו את המנורה הכבויה כדי להודיע על הנצחון. השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד, דלק שמונה ימים.

                       
                      בכל שנה, בכה' בכסלו אנחנו מתחברים במשך שמונה ימים למאגר קוסמי של אנרגיית חיים, בריאות, הצלחה, ביטחון והמשכיות.

                      מדוע שמונה ימים? שמונה מקושר לספירת בינה. שבע הספירות מחסד עד מלכות, והספירה השמינית - בינה, שהיא מחסן האנרגיה הקוסמית האין סופית. איך מתחברים לאנרגיה זו, על ידי הדלקת המנורה - חנוכיה, שיש בה שמונה קנים ועוד השמש, בכל יום מדליקים נר בסדר עולה, ביום הראשון נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השמיני את כל שמונת הנרות והכוונה היא שבכל יום משמונת ימים חנוכה אנחנו מגלים יותר אור עד לשלמות המלאה ביום השמיני שבו כאמור מדליקים את כל הנרות, וזה יום של אור שלם ומושלם.

                      מזל החודש הוא קשת , מזל מיסוד האש, השלישי מבין מזלות האש.הוא מצטיין באופטימיות ושמחת חיים. ידוע כבר מזל, כל מה שהוא עושה בדרך כלל מצליח. פילוסוף מטבעו, אוהב נסיעות, לימודים, מוסיקה, אוהב להנות מהחיים, אוהב חברה, מצויין כמורה, עורך דין, מוסיקאי, טבח, ספורטאי, איש עסקים שמרבה לנסוע ולסחור עם ארצות רחוקות.
                      לקשת יש פוטנציאל רוחני, וכשהוא באמת נוטה לרוחניות, גם מסוגל לחולל ניסים ולכן נקרא בר מזל. הצד הפחות סימפטי, הוא הנטייה לסמוך על הנס והכל כבר איכשהו יהיה בסדר, קצת נטיה לקלות ראש, הימורים, נשים וקלות ראש למינה. מזל קשת מסתדר טוב מאוד עם מזלות האש האחרים, וגם עם מזלות האויר.

                      מנהגי ראש חודש:


                      *בכל ראש-חודש לומד כל אחד פסוק או מספר פסוקים מפרק התהילים המסומן במספר שנות חייו. הלימוד הוא בעיון בפירושיהם של רש"י ואחרים.
                      *השבת שלפני ראש-חודש, בה מברכים את החדש, נחשבת לשבת חגיגית. ברכת החדש נאמרת בהתלהבות ובחגיגיות.
                      *עם צאת הכוכבים של ערב ראש-חודש מדליקה האישה את נר ראש-חודש, ויש הנוהגות להדליקו גם למחרת, בבוקר. 
                      *אין הנשים עוסקות בראש חודש במלאכות כגון תפירה, רקימה וכיו"ב.


                      שירי חנוכה/אלמוני

                      הערב בבית נר חג מלבלב 
                      לזכר הפלא בירח כסליו 
                      הנר הדולק 
                      בו רמז ואות 
                      לימי גבורה ניסים ותשועות 
                      ראו והביטו בנות ובנים 
                      הנר מתלקח באלף גוונים 
                      הוא נר ישראל העתיק וחדש 
                      מדור ועד דור אורו יתקדש. 

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שני, 28/10/13, 06:37

                        http://cafe.themarker.com/image/2996314/
                        ‏י

                         

                        יום שני 28 אוקטובר 2013

                         

                        הזמר הזה

                         

                        את הזמר הזה

                        המתהולל בחוצות

                        לכדתי הבוקר

                        עם נחניאלי סתווי.

                         

                        התערבלנו יחדו

                        שחקנו שובבות

                        יצאנו במשחק תעלול,

                        חיוך רחב על פנינו

                        האיר בוא

                        יום חדש

                        מבטיח

                        קורן

                        מלא תהיות

                        ציפיות

                        אהבות

                        ובעיקר סקרנות

                        בבחינת:

                        "מה ילד

                        יום..."

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום ראשון, 27/10/13, 17:39

                           

                          ''

                           

                          בפרק הקודם דיברנו על העקרונות מנחים לחיים משמעותיים ואמרנו כי העיקרון הראשון הוא שעל האדם להאמין כי לחיים יש משמעות בכל תנאי-כל עוד הוא מסוגל לבחור את תגובתו למה שקורה לו.

                           

                          העיקרון השני הוא:


                          כוח ההתרסה של הרוח האנושית

                          כוח ההתרסה חשוב מאד במאבק למען ההישרדות גם בזקנה.

                           

                          את המושג "כוח ההתרסה של הרוח שאנושית טבע פראנקל-כדי לבטא את היכולת האנושית לא להיכנע לכוחות ההרסניים הפנימיים והחיצוניים גם יחד.

                           

                          אין אנו צריכים לקבל ברוח נמוכה[בשפיפות]את מה שהחיים מניחים לפתחנו ובעיקר את האסונות ומכות הגורל.

                           

                          אנו יכולים להתקומם נגדם ולהפוך את ההתרסה –לנשק חשוב להישרדותינו,בכל תקופה ותקופה בחיינו מהבגרות ועד הזקנות.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS