כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 4/2013

    2 תגובות   יום שני, 1/4/13, 07:25

    ''

     

     

    ברכת הלחם

     

    "הלחם הוא מתנת הברכה של הטבע, מאכל שאין להמירו באחר. כשאנו נופלים למשכב, תאבוננו ללחם הוא האחרון שעוזב אותנו, וכשאנו הולכים ומחלימים שוב תאבון זה ללחם הוא הראשון שמתעורר בנו. הלחם מתאים לכל שעות היום, לכל גיל ולכל מזג. הוא משבח מאכלים אחרים: הוא אבי העיכול הטוב והרע. אין הוא מאבד דבר מטעמו הטוב כשנאכל עם בשר או עם מאכלים אחרים. כל כך הוא נוח לאדם, עד שלבנו נוטה אליו כמעט עם לידתנו ואינו נוטה ממנו עד זיקנה ושיבה" (פרמנטייר, צרפת, 1772). 

    לחם הוא מוצר מזון בסיסי, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר ההיסטוריה האנושית. לחם הוא מאפה רך המתקבל מאפייה, מבישול או מטיגון של בצק, לרוב בצק שהותפח על ידי שמרים. הוא אחד מסממני הציוויליזציה האנושית, זאת בשל התהליך המורכב שצריך לעבור הלחם על מנת להיות מוכן למאכל.

    מתוך עדותו של אורי חנוך "בוגר השואה":
    "אז מה היינו עושים? אז היינו גונבים את הלחם גם אם לא היינו צריכים אותו [...] לא היה אחד שלא היה לו חצי כיכר לחם מתחת לכר. לא רק מפני שהם לא נתנו לנו. אבל לחם זה בטחון. רק לחם, דרך אגב. לא תפוח-אדמה, לא תפוח-עץ ולא אגס. זה לא בטחון. בטחון זה לחם. מדברים על לחם. לא היה אחד שלא היה לו בתוך המיטה לחם. רק לחם. זה סיפור של לחם".

    מברכים על הלחם "המוציא לחם מהארץ"-מכיוון שאין לאדם ליטול דבר להנאתו מעולמו של הקב"ה בלא נטילת רשות והכרה בכך שהקב"ה ברא אותו.

    אמרות הקשורות ללחם:
    "בזעת אפיך תאכל לחם" ~ תנ"ך 
    "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" ~ תנ"ך 
    "אם אין לחם, שיאכלו עוגות." ~ מארי אנטואנט
    "לחם אין לי, חזון יש לי" ~ דוד בן גוריון 
    "לחם! עבודה!" ~ סיסמת מחאה 

    ולפנינו שירה של רחל שפירא:
    למדני את השיר הפשוט / רחל שפירא 

    למדני את השיר הפשוט של הלחם
    ופרוס לי חלק משלומך.
    קחני עם אבק היומיום על השכם
    כשתראני לפניך.

    אני שהנחתי לרגש יחף
    לרחף,
    כבר אני יודעת כי
    התפתלה דרכי
    ומגובה רב ראשי עכשיו
    נרכן -
    כבר יודעת כי
    התפתלה דרכי
    ובאה עד כאן.

    פזמון:
    למדני את השיר הפשוט של הלחם
    ופרוס לי חלק משלומך.
    קחני עם אבק היומיום על השכם
    כשתראני לפניך.

    חיי וחייך אורות וצללים
    מכילים
    בעיני שבת,
    בעיני חולין.
    לו מחר שלך ייגש אל אתמולי
    בעיני שבת,
    בעיני חולין,
    שלך ושלי.

    פזמון:
    למדני את השיר הפשוט של הלחם
    ופרוס לי חלק משלומך.
    קחני עם אבק היומיום על השכם
    כשתראני לפניך.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 1/4/13, 02:17

      ''

       

      במידת המלכות כל המידות באות לביטוי בשלמות ובאחדות

       

      המושג "מלכות" קיבל צבעים עדינים ורכים בתורת הסוד ובספרות החסידית.מדת ה"מלכות" יוצרת מצב אשר בו, כל המידות שבאדם באות לידי ביטוי בשלמות ובאחדות מופלאה. מלכות מדגישה ומממשת את האופי וההוד של הרוח האנושית. זהו אותו סממן שהופך אותנו לאנושיים. היא גם רגש השתייכות: זו הידיעה שאתה חשוב ומסוגל לשנות, שביכולתך להיות מנהיג מנוסה המסוגל לתרום לעולם.

       

      מידת המלכות מסמלת את תפקידן של  הנשים בבריאה. היא המאחדת את כל הכוחות הטמונים בתוכנו לשלמות אחת. הנשים מגלות את התמונה השלימה של האדם בכל יופייה ותוקפה. הן מגלות כיצד כל הפרטים משתלבים יחדיו לשלמות אחת. התורה באה ללמדנו כי האמהות מילאו את תפקידן וייעודן בשלמות. תפקידן וייעודן הם החשובים ביותר, כלשון קדמונינו: "כי שורש המלכות הנה היא באמת למעלה מכולם, והיא עולה למעלה מהכול...".

       

      מידת המלכות שייכת ביותר לנשים, הן מושרשות במלכות. זו המידה הסופגת ומעבירה הלאה למציאות:

      -בחיצוניות -הנשים רובן ככולן שולטות הן.

      -בפנימיות -יש לנשים נטייה לשכוח את עצמן.

      הנשים  חוות את המציאות על תמורותיו ושברונו- כשהכאב וחוסר האונים עובר להן בגוף, והמרפא העמוק ביותר הוא הקשר הבלתי אמצעי לאלוקים מתוך אמונה ותפילה. הן בחוויה ישירה של אמונה בקב"ה, מסתמכות עליו באמת וחשות לעומק כי בלעדיו אין להן דבר.

       

      קערת "ליל הסדר"- היא כנגד מידת "המלכות". היא אחת מעשר ההנהגות היסודיות בהן מנהיג אלוקים את עם ישראל. קערת ליל הסדר מכילה סימנים שונים: זרוע, ביצה, מרור וכו'. למעשה, הקערה עצמה [הצלחת]- הינה החלק העיקרי והחשוב ביותר, היא בבחינת הכוח הכללי ההופך את הכול ליחידה אחת.

       

      וכדברי אבישי מזרחי* בכתבתו:

      ממידת "מלכות", נסו להכיל את האדם המיוחד שעומד מולכם, ללמוד אתו בעיון, לפנות לו מקום בתוככם, לאהוב במבט שני או שלישי ואולי כך להצליח להתקרב אליו.

      ולא רק בין איש לאישה -אלא גם ביחס לאלוקים.במקום להחליט לו מי צדיק ומי לא, מי הוא העובדו ומי אשר לא עבדו- נסו להקשיב לו, לשמוע אותו, להתחבר אליו כמו שהוא רוצה ולא כפי שאנו רוצים לראות אותו ולצייר אותו.

      הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו דרך התורה ודרך העולם, אם לא נאט קצת ממרצנו ונטה אוזן לעולם לא נשמע את דברו. מלכות זו תכונה, זו מידה מיוחדת, במקום להיות כל הזמן "אני" אולי כדאי להיות קצת "אין" ובכך ורק בכך להתמלא באוצרות אין קץ.

       

       

       

      *אבישי מזרחי/המלכות החיוורת

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 1/4/13, 02:09

        ''

         

        היום שבעה ימים שהם שבוע לעומר

          

        מלכות שבחסד

          

        רק במידה ואתה מכבד את עצמך ,תוכל לפתח אהבה בוגרת שמתבטאת ברגש אינטימי של אצילות ומלכות.

        רגש זה יאפשר לך להכיר מקומך המיוחד ותרומתך לעולם.

        אהבה שמדכאת ושוברת את הרוח האנושית אינה בגדר אהבה כלל.

        אהבה מושלמת דורשת תחושה של חירות ושליטה אישית על כל אותם כוחות שמונעים את שלמות האהבה.


          האימון היומי:

        מצא פן מיוחד באהבתך שרומם את רוחך והעשיר את חייך...עתה לאחר שמצאת,יש לך סיבה טובה לחגוג!

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 1/4/13, 01:56

           

           

          ''

           

          שביעי של פסח

           
          שביעי של פסח, הוא יום טוב.על פי חז"ל, החג הזה מציין את נס קריעת ים-סוף, שהוא הסיום והשלמות של היציאה ממצרים.הוא נחוג לזכר קריעת ים סוף והצלת ישראל מפני צבא מצרים שרדף אחריהם, ועל כן יש הקוראים בו את שירת הים שהיא ביטוי אמיתי להודאה, שעלינו להודות לקב"ה על מפלת אויבינו ועל נקמתנו מאומות העולם.

          במשך כל הלילה הקב"ה הוליך רוח אל הים, עד שהים נקרע ל-12 גזרים-שביל לכל שבט, ולבסוף פרעה וחילו נטבעו בו. לפי המדרשים, באותו לילה הייתה שעה קשה לישראל, והייתה מידת הדין מתוחה עליהם, עד כדי כך שאפילו מלאכי השרת לא אמרו שירה לפני הקב"ה ,כמנהגם מידי יום ביומו, בגלל השתתפותם בצערם של ישראל.

          לזכר לילה זה, שמצד אחד הייתה בו מידת הדין ,ומצד שני נעשתה בבוקרו תשועה גדולה ואדירה לישראל, נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח בבתי כנסת את "תיקון שביעי של פסח"-המדבר על הגאולה העתידה.

          הוא שונה מכל חג אחר, בכך שאין מברכים בו את ברכת 'שהחיינו'. לפי הרמב"ם,הסיבה היא מכיוון שכבר ברכנו שהחיינו בתחילת הפסח.

          בתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה ,וזו הסיבה שבגללה נהג הבעש"ט לאכול ביום זה את 'סעודת המשיח'. חסידי חב"ד מקפידים על כך,כמו כן בלילה לפני -קוראים בתורה כל הלילה.

          לפנינו שירו של רבי פרג'י שוואט, רשות לקדיש של שביעי של פסח .השיר: 'פעולות אל מה נוראות'.

          פעלות אל מה נוראות ועצמת ידו מה רבה

          רם על שבח והודאות ונעלה על כל מרכבה

          גאה גאה על נבראות יום שת הים לחרבה 

          יתגדל עושה נפלאות ויתקדש שמיה רבא

          דרג את התוכן:

            פרופיל

            אסתר רבקה
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            ארכיון

            פיד RSS