כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2013

    6 תגובות   יום שישי , 31/5/13, 15:12

    ''

     

    השודד האדיב והאומצה המאוסה

     

    הקיסר הרומי, קורא לנשיא ישראל, רבן גמליאל מיבנה, ומטיח בפניו : "אלוהיכם גנב הוא". הטחה הנתמכת כמובן בפסוק מפורש. הסיפור התלמודי,המשך הפסוק משלים את מסכת העובדות המרשיעות: "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה"

     

    כביכול, בא הקב"ה כגנב בלילה ונטל ללא רשות אחת מצלעות האדם.


    בת הקיסר מחליטה לענות במקום רבן גמליאל. לתמיהתו של האב, היא משיבה בדיווח על מעשה גניבה - באו גנבים בלילה, גנבו את כוס הכסף המלכותית והחליפוה בכוס של זהב. הקיסר, קולט במהירות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסוג כזה של קורבן שוד, מתפתה לפרובוקציה ועונה: גנבים כאלה? שיבואו עלינו כל יום! אם כך, חוגגת הבת את ניצחונה, מה לך להלין על העוול שנעשה לאדם הראשון? הלוא בסך הכל איבד צלע אחת ותמורתה קיבל "שפחה לשמשו"! מה שם אף כאן, הלקיחה היא לברכה ולא לקללה.


    הקיסר, איש נבון ועקבי, אינו נכנע, ומסביר מדוע הקפיד לצטט ולהדגיש דווקא את חציו הראשון של הפסוק. אין הוא מלין על עצם הנטילה והנתינה שבאה במקומה, אלא על אופי הלקיחה שנעשתה בסתר, בעת תרדמה, כ"גנב בלילה". אם אינו גנב, צריך היה לעשות את מעשיו בגלוי, בעת עירות, לעין השמש!


    כעת מגייסת הבת את מיטב האמצעים המתודיים, ומבקשת לה עזרי-המחשה. אם בתו של הקיסר דורשת אומצה חיה, חיש קל מתמלאת בקשתה, מיד אצים רצים ציידים ומשרתים ומניחים לפניה פיסת בשר מדממת. "מנגל" פוקדת הנסיכה; "גחלים"; "כף בחישה". בעוד הקיסר ורבן גמליאל משתאים למעשיה, נערכת לפניהם התפאורה כולה. כשהכל ערוך ומוכן, נוטלת הבת את חתיכת הבשר השומנית ונוטפת הדם ומניפה אותה באוויר לעין כל. בתנועה מהירה היא טומנת את האומצה ברמץ, תחת התרווד, ולאחר זמן קצר מוציאה משם סטייק עסיסי עשוי היטב וראוי להתכבד בו.


    "אכול", היא מציעה ממעשי-ידיה לאביה. אך זה, שהיה עד לתהליך כולו, מעווה את פניו בתיעוב ומסרב: "מאוסה היא בעיני". אהה! מריעה בת הקיסר ומשיבה את קהל הצופים ההמום לויכוח שפתחו בו, אף אדם הראשון כך - אם היה עד בגלוי לתהליך הפיכת צלעו לאישה - גם הוא היה מואס בה!

     

    על תשובה ניצחת זו, לאחר מופע הפעלולים הקולינרי שעבר עליו, אין בידי הקיסר להשיב דבר. הבת, שניצחה על תהליך ההמחשה כולו, ניצחה את אביה בויכוח, לטובתו של רבן גמליאל.

     

    הגויים מתווכחים - אומר הפתגם - והיהודים מרוויחים.

    דרג את התוכן:
      16 תגובות   יום חמישי, 30/5/13, 08:57

      30/05/2013

       

      ''

       

      זיקנה היא בולען

       

      זיקנה היא בולען.

      איטי אך בטוח.

      לאט, לאט נשאב אדם

      לעומקו של בולען-

      נעלם.

       

      תחילה -מנושל מעבודה

      לאחר מכן- מהחברה

      ילדיו העסוקים-

      מידי פעם במקרה הטוב,

      מעיפים מבט...

       

      זיקנה היא מטה וגב

      ההולך ונכפף.

       

      הולך אדם כשפניו

      יותר ויותר מתמקדים

      בנקודה קרובה

      אל מבטו המושפל.

       

      זיקנה היא פרפר

      המעיף נשמת אדם

      הרחק מגוף מקומט

      אל ארץ ללהלנד לא ידועה

      במשיכת נשמה

      כחלץ פקק מבקבוק

      מתערבלת תכולת חיים

      ונמוגה בחלל תכול רחב.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 30/5/13, 08:20

        30/05/2013

         

        ''

         

        מדיטציה

         

        הולכת אל המדיטציה

        מוכה ,חבולת חיים ומחשבות

        מתוחה,דואבת.

         

        יוצאת ממנה רגועה

        איברי מפונקים מהתדר

        אותו לי היא מעניקה.

         

        רכה היא

        מעמיקה היא

        מדמה היא

        מעלה היא

        מרפה,מלפפת

        מרככת מעדנת.

         

        תודה.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום חמישי, 30/5/13, 06:33

          30/05/2013

           

          ''

           

          תיקי זיכרונות

           

          רבים נושאים תיקי זכרונות

          מתקופת היותם איתי.

          לטוב ולרע מוטבעים רגשותינו

          אחד /אחת במארג השני.

           

          לכל אחד מאיתנו

          נושאי כלי מעשיו.

          יחדו ארגנו חיים שלמים

          ומסרנו אצלם אותם להפקדה.

           

          לכל אדם נושאי כלי פועליו

          עדויות לתקופות בחייו.

          אם אך יפגשו לפרוק אותם

          יתגלה ארכיון קוריו.

           

          רבים נושאים תיקי זכרונות

          מתקופת היותם איתי.

          לטוב ולרע מוטבעים רגשותינו

          אחד /אחת בתוך השני.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 30/5/13, 04:47

            ''

             

            כוח הדמיון כאספקלריא של המציאות לחיוב ולשלילה''

             

            "אל תהיה קלה בעיניך התפתחותו של כוח המדמה, גבורתו וצחצוחו, שהוא מקושר בקדושתו וטהרתו. כי הוא הכסא שאור החכמה והחיים העליונים שורים עליו" [הראי"ה קוק].

             

            בכל אדם ואדם שוכנת שכינה, שהיא נציגה של אור אין סוף בחדרי נשמתו ומתחננת שיתקשר איתה. כשהאדם אינו עונה לקריאות אלה, אזי נעשה נתק בינו ובין נשמתו ומופיעות הצרות - מבחוץ או מבפנים.

             

            האדם מכיל את כל העולמות - הנקראים גם נר"ן[נפש,רוח,נשמה] ח"י[חיה,יחידה]. הכוח המדמה הוא הכוח היכול לחבר את האדם לכל מקום שיחפוץ. ככל שהאדם זך יותר, הכוח המדמה שלו זך יותר ויכול לראות דברים יותר גבוהים.

             

            דרך הכוח המדמה,שהוא תחום של בין אדם לעצמו , צדיקים ונביאים יכלו לראות דברים גבוהים מאוד. הכוח המדמה אינו כוח המתעתע בנו, אלא הוא כוח שנתברכנו בו, ובא לעזור לנו על מנת להתחבר חזרה אל שורש הכוחות שבנו למצוא את הכלים לעזור לנו כאשר אנו מאבדים חלילה, את האיזון בעצמנו.

             

            אם האדם טהור ודמיונו טהור [נקי מחשיבה שלילית] מכניסים אותו דרך הדמיון שלו אל העולמות האלה. אם אינו זכאי או שלא רגיל או שמפחד, אזי לא יראה כלום. לשם כך האדם צריך ללמוד לסלק את השליטה .בכדי לפתח את כוח הדמיון עלינו לאמן עצמנו ולנטרל את השליטה במוח וכך,להרשות לנשמה שלנו להראות לנו מה שהיא רוצה להראותנו בתוך מסך הדמיון. הואיל וכך, על האדם להתמיד בפעולות ההתבוננות, מדיטציה, על מנת להמשיך להתחבר דרך הכוח המדמה אל כל העולמות שחפץ בהם .

             

            תפקידו של הכוח המדמה:

            -לעזור לנו בחיי היומיום שלנו. ע"י כך שאנו מעלים ומדמיינים בעיני רוחנו את החיים היותר טובים, מדמיינים עצמנו חיים נכון יותר חסר בטחון ידמיין שהוא בעל ניסיון והדבר ישפיע על תפקודו בביטחון או כשאדם מדמיין אוכל, מופיעים מיצי עיכול בקיבה!].

            -לרפא אותנו ולהחזיר אותנו לאיזון ולכן אפשר ע"י הכוח המדמה לרפא את עצמנו, כל זאת ברובד היומיומי.

            -לעזור ולרפא את עצמנו, מפני שעל האדם ללמוד לאזן ולרפא את עצמו ללא הזדקקות לאחרים, כדי שכל אדם עלי אדמות יהיה עצמאי ובעל יכולת למימוש הפוטנציאל האישי שבו. לכן, המחלות שבאות על האדם באות על מנת ללמדו את הקשר והקשב והתקשורת בינו לבין עצמו.

            -לחבר את האדם לעצמו, לנשמתו ואף לעולמות עליונים יותר. כשאדם מדמה שנכנס לגן עדן עליון או תחתון, הרי בתוכו נמצאים כל העולמות כולם, ואזי כשהוא מבקש להיכנס לגן עדן יכול להיכנס דרך הכוח המדמה "זה השער לה' צדיקים יבוא בו".

            אם האדם לא קשור לנשמתו ולעצמותו יגיעו אליו צרות כניסיונות להביאו להקשבה פנימה, ובסיימם את תפקידן הן מסתלקות .

             

            מעבר למחלות, ישנן צרות שהנשמה "מזמינה" לעצמה כ"עונש" ומיועדות לקרב את האדם לנשמתו ועל כן האדם מצווה לעשות כל אשר ביכולתו על מנת לגלות את האני השוכן בקרבו, את הניצוץ האלוקי ששוכן בו, השכינה, כי ממנה האור.

             

            בעלי ההשגה הגדולים, כוח המדמה שלהם הוא גדול נשגב מאד, והוא מקושר עם החזיונות היותר כלליים שבמציאות, ולפי גודל הרוחניות והטהרה הנפשית שלהם, פועל בהם כוח המדמה את פעולתו לצייר ציורים עליונים ונשגבים, שאור האמת העליונה מתגלה על ידם, בגילויים כאלה, שאין שום שכל הגיוני יכול להגיע אליהם.

             

            יש מנהיגים רוחניים ביהדות החוששים מהכוח המדמה:

            הרב קוק אמר כי "כל התרבות הזמנית בנויה על יסוד כוח המדמה". אנו חיים היום בתרבות אודיו ויזואלית, בתרבות המתמקדת בכוח הדמיון - עד כדי כך, שהשאלה אם אדם ראוי להיות ראש ממשלה או לא נקבעת מול מצלמת הטלוויזיה. שאלת אישיות המנהיג מתמצית ברושם החזותי שאותה אישיות עושה על דמיון הצופה.

             

            בחסידות מובא הכוח המדמה מצד אחד  כמקור התאוות והיצר הרע , ומאידך גיסא: "כל הארת הנשמה היא בלתי אפשרית ללא כוח המדמה שבמחשבתה" .

             

            ר' חיים ויטאל בספרו שערי קדושה מוסיף, כי כוח המדמה הוא כוח חשוב מאוד שיכול לקדם את האדם, ולהוביל אותו לדרגות גבוהות עד כדי נבואה; אך מאידך כוח זה יכול להיות הרסני ביותר ולהפיל את האדם לשאול תחתיות.

             

            רק נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן "כל החטאים באים ע"י כוח המדמה שמשמם נמשכין כל התאוות".

            דרג את התוכן:
              8 תגובות   יום רביעי, 29/5/13, 06:02

              ''

               

              הבאת שלום שבין אדם לחברו


              סמל ל"הבאת שלום" הוא אהרן הכהן. 


              אהרן היה נפגש עם הצדדים לפני הדיון המשפטי ומבקש למנוע מהם את הכאב והסבל המלווים את ההליך המשפטי-שבדרך כלל מגביה את חומות האיבה שבין הצדדים. 


              יסוד פעולת אהרן היה התפיסה ,שהצדק בהסכמה ראוי יותר ואף נכון ממימוש הצדק המשפטי, כמאמר אריסטו: "כשאזרחים הם ידידים זה לזה, שוב אין להם צורך בצדק; ובהיותם צדיקים, עוד יש להם צורך בידידות". 


              תיאור מלבב של אהרן, אוהב השלום ורודפו, בא במדרש: 
              "אוהב שלום" כיצד?... שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו [=מרוב צער על הריב]. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [=מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [=אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. 
              והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [=מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [=אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. 
              וכשנפגשו [=שני היריבים] זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה. לכך נאמר: 'ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל' (במדבר כ, כט). 


              מזה אנחנו למדים על כוחה של המילה.כמה חשוב לא ללכת רכיל ולהעביר אינפורמציה על אחרים.רבים נהנים לשבת בחברה או ליד הטלפון ולדבר על מעשי אחרים ולהעביר פיסות מידע מתוך נקמנות,שעמום,שמחה לאיד וכו.
              כוחה של המילה רב.לפי היהדות עם כל מילה נולד מלאך.אם המילה טובה-ייוולד מלאך בריא ,אם המילה היא קללה לדוגמא ייוולד מלאך "נכה".


              עם כל אחד יחשב פעמיים לפני שיוציא מילה מהפה,לפני שיכפיש את חברו ?העולם שלנו יראה יפה יותר-וכנראה יהלכו בו יותר אנשים מחייכים ומאושרים.


              כיום כשכלי התקשורת ,השם הצדק הדמוקרטי,נוברים בחיי אנשים ומוציאים את "האמת לאור"-לא פעם יש לי תחושה שיש כאן עוול גדול.


              נכון שצריך להעמיד לדין אנשים כמו איציק מרדכי והנשיא לשעבר-אך תמיד כשאני רואה בכלי התקשורת את החגיגה סביבם אני חשה שאנחנו שופכים דם...יתכן ואנו ממש מעלים על גרדום אדם שמתוך כל הדברים שבאמת עשה כנראה ישנם תוספות ?שבהם אנו עושים עוול.


              זכרו חיים ומוות ביד הלשון-והוצאת דיבה היא ממש שפיכות דמים...


              אז בוא נברא מלאכים טובים במקום מלאכים מקרטעים...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 28/5/13, 15:59

                יום שלישי 22 ספטמבר 2009

                 

                 

                ''

                 

                פתרונות מקוריים... 

                 

                לעיתים כשהעצב מתנחל

                מתיישב על הלב

                בודק היכן ניתן להשתחל

                למלא חללים לא פתורים

                 

                אני תופסת אותו

                מעמידה אותו במקומו

                מכניסה תבליני שמחה

                מוחקת את העקבות...

                 

                לעיתים כשהרגש מתחיל

                לעלות באוב

                זיכרונות מוכרים נושנים

                אני אורגת אותו

                 

                מארגנת ממנו תיק סיפורים

                חדש ומתובלן

                ושמה אותו בין שורות

                שיר מתנגן ורענן.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 28/5/13, 00:08

                  ''

                   

                  אם בחרו צופי האח הגדול ברוני מיילי כמועדף לאי הדחה-מה זה אומר עלינו?

                   

                  אם וולגריות וגסות בדיבור,סטריאוטיפים,ומילים שלוחות רסן לגיטימיות על העם הנבחר -מה זה אומר על פרצופם האמיתי של יושבי הארץ המובטחת?

                   

                  הרבה חשבון נפש צריך כדי להסיר את כתם ההזדהות עם מה שהוא ואביו מייצגים....

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שני, 27/5/13, 22:21

                    ''

                     

                     

                    להרחיב התודעה משמעו לפתוח פתח לכניסת האור למקומות חשוכים בחיינו

                     

                    לכל אחד מאיתנו מגיעים חיים מלאי חסד, אושר ואהבה. אנו זכאים לסיפוק, לרוגע, לשפע, לשלווה. אך,

                    רבים מאתנו יוצרים את מציאות חייהם בהתאם לאגו. האגו "מסנן" את ראיית עולמם,לפי תועלתו ולא מאפשר להם לראותה, דרך עיני התודעה. הוא כולא, מכווץ אותה, סוגר עליה ורק לעיתים רחוקות הם יזכו לרגעים של חסד ,בהם ירגישו את אותה "התעלות נפש".

                     

                    עלינו לפתח את "שרירי" הנפש שלנו. את יכולתנו לחשוב אחרת, את כישורי ההסתכלות על העולם מעבר למשקפי האגו. ההישג הגדול שלנו יהיה חיבור אמיתי ל"אני האמיתי" שלנו.

                     

                     לפי תפיסת היהדות ,הנשמה הינה ביטוי לחלק של תודעת האדם, אשר מבטא את יכולתו להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה אשר מהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך –כי ישות מסוימת היא יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקאלי מורכב אחר.

                    על פי תפיסה זו, נשמה היא הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית[ויקפדיה].

                     

                    כאשר נרחיב את התודעה, נוכל להיות מודעים יותר לעצמנו, לערכנו,ליכולותינו, ליחסינו עם הסביבה, לתרומתנו ולייעודנו. נוכל ליצור מציאות מיטיבה עבורנו ועבור יקירנו. כך נפתח את הפתח לכניסת האור לכל אותם מקומות חשוכים בחיינו. זה המקום הטבעי שלנו. זה המקום בו אנו בוחרים לחיות- יחד באור.

                     

                    תודעה ערה ,היא מצב קרוב יותר למה שאנו מכנים שינה, מאשר למה שאנו מכנים ערות:  כשאדם רק מתחיל להתעורר בבקר, התודעה שלו מצויה בשיאה בכל שלושת הממדים.

                     ברגע שהוא פוקח עיניו, הוא בדרך כלל מאפשר לעצמו להיכנס מיד נכנס למצב של מאמץ ולחץ וזה הרגע בו התודעה נרדמת. במצב של מאמץ או לחץ נפשי, כשהרגשות מצויים במצב של מהומה והיצרים עובדים על גירוי יתר, התודעה נעשית צרה, נמוכה, שטוחה ועכורה. היא נכנסת לבית סוהר, ממנו המציאות רק נשקפת מבעד לצוהר חסום בסורגים.

                     

                     מבחינת גלי המוח, מצב המהומה הפנימית אותו אני מכנים ערות, הוא הוא מצב שנקרא: גלי ביתא. ואילו המצב שבין השינה המלאה של הלילה, ובין ההתעוררות המלאה של יציאה אל היום ההומה, היא מצב של גלי אלפא. מצב האלפא, שבו שלושת הממדים מצויים במצב פעיל,  הולך לאיבוד ברגע שמהומת היום מצליחה להיכנס פנימה ולעשות בפנים בלאגן.

                     

                    *גבריאל רעם בכתבתו אומר כי התודעה של רוב בני האדם נוטה להיסטריה -ברגע שיש ביטוי רגשי.הדבר אשר גורם לתגובות ולתנודות חזקות במיוחד, הם הרגשות השליליים ...

                    מטרת האדם השואף להגיע לרמת תודעה והתפתחות רוחנית גבוהה יותר - היא לגרום לתודעתו להיות כמה שיותר שקטה, כמה שיותר פאסיבית. אדם בעל תודעה גבוהה הוא בעל תודעה שקטה, אבל הוא גם בעל עצמה חזקה העוברת דרך התודעה הצלולה שלו".

                    אדם בעל תודעה רחבה, מתייחס לתודעה שלו כמו אל חומר נפץ. שומר מכל משמר שלא לטלטל אותה, ולכן הוא נראה לסביבה שקט ואנמי, אבל השקט הזה הוא כיסוי למידת הזהירות שבה אותו אדם מתייחס לתודעה שלו, ולחשש שלו לפגום באיזשהו אופן בצלילות תודעתו.

                     

                     

                     

                     

                    http://www.idan-**גבריאל רעם

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 26/5/13, 23:26

                      ''

                       

                      ר' זוסיא היה איש הרגש, הקרוב קרבה בלתי אמצעית לאל

                       

                      רבי משולם זושא מאניפולי או זוסיא מאניפולי [מכונה גם "הרבי ר' זושא"] הוא אחת הדמויות הייחודיות והמופלאות בעולם החסידי. ר' זוסיא היה איש הרגש, הקרוב קרבה בלתי אמצעית לאל. ניתן לומר, שר' שייצג את דמות ה"פרא" או ה"משוגע", במובן החיובי של המילים הללו. מרטין בובר ראה בו את דמות "הפתי הקדוש" [בספרו אור הגנוז].

                       

                      הוא נולד בפולין ,בתחילת המאה ה-18 לאביו אליעזר ליפא. .היה אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. גם אין מידע רב על חייו המוקדמים.

                       

                      רבי זושא היה תלמידו של רבי דוב בר, המגיד ממזריטש. בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה. הוא לא הרבה לפקוד את בית המדרש, אלא נהג לשוטט ביער ולזמר שירות ותשבחות לאל.

                       

                      רבי זושא נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ["גלות"]. על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד. השניים נדדו בעיירות פולין, כדי להשתתף בצער גלות השכינה, וכדי לעורר את היהודים לעשות תשובה.

                       

                      רבי זושא נודע כבעל דרך מיוחדת בעבודת השם, הכוללת ענווה וביטול ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד, הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה. רבים באו לשאול בעצתו. החסידים נהגו לקרוא לו "הרבי ר' זושא". הוא חי בדוחק רב. את לימודו ביצע בישיבה ליד האח על רצפת בית המדרש. מספרים כי רבים מהאנשים אשר שמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו- הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה.

                       

                      רבי זושא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר".הוא נימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".

                       

                      מסופר על רבי זושא:

                       פעם אחת נשא רגליו לקבץ מעות עבור פדיון שבויים, ובא למלון אחד והבעל הבית,לא היה בביתו. ראה הצדיק שם קן ציפורים, איך שהם ניצודים, ומגמתם הוא לפרוח באויר העולם, כטבעם להיות צפור דרור. ונכמרו רחמיו עליהם ואמר:

                      -"אני מכתת רגלי להשיג מעות עבור פדיון שבויים, והנה אין פדיון שבויים גדול מזה להתיר הצפרים ממאסרם." ועשה כן ופתח הקן וברחו הצפרים לדרכם. כשחזר הפונדקאי לביתו וראה שהקן פתוח והצפרים אינם. והיצר לו מאוד מזה, ואמר לבני ביתו:

                      -"מי הוא זה שעשה לי הרעה הגדולה?" ואמרו לו:

                      -"יש כאן איש אשר למראה עינינו הוא משוגע, הוא עשה המעשה הרע." אמר הפונדקאי לצדיק:

                      - "אתה המשוגע, איך מלאך לבך לעשות המעשה הרע, להבריח את הצפרים שלי, והפסדת לי ממון הרבה ששילמתי עבורם." אמר לו הצדיק:

                      -כתוב 'ורחמיו על כל מעשיו' -ונכמרו רחמי להוציאם ממסגרותם." והכה אותו בעל הבית מכות אכזריות. אמר לו רבי זושא:

                      -"תדע שאני הולך מעיר לעיר לקבץ מעות לפדיון שבויים, והנה משכורתך יהיה שלימה מאת ה', שאתה תהיה מחוסר לחם." והלך הצדיק לדרכו, וכאשר בא לביתו סיפר לאחיו הרב אלימלך המעשה הזה. ברבות הימים ישבו האחים בסעודה והנה בא עני ועמד בפתח. ורמז ר' זוסא לר' אלימלך על העני. ואמר לו:

                      - "זהו הפונדקאי מהמלון שהכני מכות אכזריות." ושאל ר' זוסא את האיש:

                      -הנה ידוע לי שהיית איש עשיר, ואיך הוא הסיבה שאתה מחזר על הפתחים? ואמר לו ש"נשרף כל אשר לי ונשארתי ריקם מכל" [סיפורים נוראים].

                      דרג את התוכן:
                        16 תגובות   יום ראשון, 26/5/13, 07:27

                        יום שני 30 מאי 2011

                         

                        ''

                         

                        ורד על סף ביתי

                         

                         

                        הנחת ורד

                        על סף ביתי

                        שרת ניגון ערב

                        בערוב יומי.

                         

                        שוררת מספרי משוררים

                        ליהטת במקל קוסמים.

                         

                        הפרחת מילים למכביר

                        מילאת יקומך בבועות ספיר

                        אשליות צבעוניות מתפוצצות

                        במגעו העדין של האוויר.

                         

                        איידתי אותך כפי שהגעת

                        שלחתי אותך כאנרגיה מנופחת

                        רוקנתי תכולתך מתוכן.

                         

                        למה המשחק יקירי?

                        שוב אין בו יותר צורך...

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 25/5/13, 09:40

                          ''

                           

                          השפעת השם על מעשי המרגלים

                           

                          נאמר:לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע, כמו שמצינו במרגלים.

                           

                          בתחילת פרשת "שלח לך" מוזכרים שמות האנשים, "ראשי בני ישראל", ההולכים לתור את הארץ.

                          התורה מפרטת את שמותם של המרגלים אך אינה מביאה את טיעוניהם של עשרת המתנגדים לכניסה לארץ. בניגוד לכלב בן יפנה ויהושע בן נון, יתר האנשים מתוארים כקבוצה הומוגנית אחת.

                           

                          אמר הקב"ה אני בראתי את האדם ישר והם בקשו להם חשבונות רבים. אין בכל דבריהם אלא דבר אחד - וימאסו בארץ חמדה.

                           

                          א"ר יוסי בר חנינא ארבע מידות נאמרו בשמות:[ בעל הטורים מוסיף גם שהגימטרייא של "אלה שמות האנשים" היא "שמותיהם מכוערים"].

                          -יש ששמותם נאים ומעשיהם נאים,

                          -יש ששמותם כעורים ומעשיהם כעורים,

                          -יש ששמותיהן כעורים ומעשיהם נאים,

                          -ויש ששמותן נאים ומעשיהם כעורים וכו',

                           שמותיהן כעורים ומעשיהן כעורים, אלו המרגלים

                           

                          -בשמות המרגלים בולטת העובדה כי ברוב שמות המרגלים חסר כינוי של אחד משמות הקב"ה. אצל הושע בן נון בא דבר זה על תיקונו בהוספת אות לשמו. מדרשי חז"ל והבדיקה הסטטיסטית מצביעים יחדיו, באופן המובהק ביותר, על העובדה שבשמות המרגלים חסרות אותיות, אחת או שתיים, המייצגות בדרך כלל כינוי של הקב"ה.

                               

                          הנבחרים לרגל את הארץ:

                           

                          גאואל בן מכי- על שגאה לומר דברים אשר לא כן על הקב"ה, לפיכך על כן נעשה מך. שהיה בעל גאווה ומראה פנים לדבריו וה' מנמיכו: ר"ל משפילו כמד"א ואם מך הוא. ("צדה לדרך") שתמיד רוממות ארץ ישראל בגרונו מה ראה לומר וכל העם אשר ראינו אנשי מדות? אלא אמר לא דומה ראית ארץ ישראל מהמדבר לראיתה מנגב וחברון.                                                                                           

                          גדי בן סוסי -הטיח דברים כלפי מעלה, והעלה סיסיא .שנגזר עליו מיתה משונה כמו גודו אילנא ושם יאכלנו. שהיה בן סודו של כלב מה ראה לומר לא נוכל לעלות אל העם ? אלא תלמיד חכם  היה. אמר כשם שמצווה להגיד הדבר הנשמע כך מצווה לא להגיד הדבר שאינו נשמע. שמנושאי אשכול הענבים היה מה ראה להוציא דבת הארץ? אלא אמר אם אני אומר את דעתי מיד הם בוחרים להם נשיא אחר.  נמצאתי מקפח את פרנסתי.

                          גדיאל בן סודי -דבר דברים קשין כגידין .שהגיד סוד שלא נמסר לו. שהיה בן סודו של כלב מה ראה לומר לא נוכל לעלות אל העם ? אלא תלמיד חכם  היה. אמר כשם שמצווה להגיד הדבר הנשמע כך מצווה לא להגיד הדבר שאינו נשמע.

                          הושע בן נון -אתה מוצא ביהושע שמתחילה היו קוראין אותו הושע, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא יהושע.

                          יגאל בן יוסף- על שהוציא דיבה על הארץ, לכך נאסף בלא עתו .שנתבזה כמו לחם מגועל. שהוסיף על חטאו פשע. שקומת ארזים קומתו מה ראה לומר ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם? אלא אמר אם אני מפחידם, בי יבחר בן עמרם לעמוד בראש הנלחמים בכנעני.

                          כלב בן יפונה - למטה יהודה כלב בן יפונה .בן שפנה מעצת מרגלים.למה נקרא שמו כלב בן יפונה על שם מעשיו. כלב בן חצרון ונקרא בן יפונה על שפנה מעצת מרגלים.

                          נחבי בן ופסי נחבי - למטה נפתלי .שהחביא דבריו של הקב"ה.שפסע על מדותיו של הקב"ה החביא האמת ופסה האמונה מפיו כמו 'פסו אמונים מבני אדם'. שלא נחבא מרדיפת המצרים מה ראה להגיד חזק הוא ממנו אלא אמר אני איני חושש אך בני שבטי רכי לב המה ואני נשיאם חייב לייצגם נאמנה.

                          סתור בן מיכאל :סתור - שסתר מעשיו של הקב"ה, מיכאל -  שעשה עצמו מך (חלש) על שהיה בלבו לסתור מה שכתוב מי הוא כא-ל ה', ואומר 'אין כא-ל ישֻרון' . שהיה יודע סתרי תורה מה ראה לומר רעה הארץ? אלא ראה חבריו מתפחדים ואמר אם אלה חוששים מי אני שאסתור דבריהם?

                          עמיאל בן גמלי -העמה כחו (החליש כוחו של הקב"ה), על שאמר כי חזק הוא ממנו (להלן פס' לא), וגמל עצמו שלא נכנס לארץ ישראל. מל' גחלים עוממות, והם בפנים אש בוערות וגמל רעה  תחת טובה או שהיה כגמל מראה סי' טהרה. שמקבל עליו עול מלכות שמים כגמל מה ראה  לפחד מערים בצורות? אלא אמר אם אני  מצטרף לרובם אטה לבם לשאול את פי כל העם ונמצאתי תומך בבן יפונה.

                          פלטי בן רפוא -פלט עמו ממעשים טובים ורפו ידיו שהרי מת. שלא נפלט מגיהנם שנקראת רפאים. שיהושע גידלו, איך קם לחלוק על רבו? אלא אמר אם אני מחזקו יגידו לא מדעתו הוא מדבר ונמצאתי מחליש את בן-נון.

                          שמוע בן זכור - על שלא שמע בדברי המקום, וכאלו שאל בזכורו . שהיה משמיע גנותה של ארץ ישראל  ונזכר עונו לדורות. שהיה מחבב מאוד את ארץ ישראל מה ראה לומר ארץ אוכלת יושביה היא? אלא תכסיסן היה. אמר אעשה עצמי מקורב לרובם וקמעה קמעה אצרפם לכלב ויהושע.

                          שפט בן חורי -על שלא שפט את יצרו, ונעשה חורי מן הארץ .שגרם לעצמו משפט בחור א' של בגיהנם. שגבור מלחמה היה מה ראה להגיד אפס כי עז העם היושב בארץ? אלא ראה חבריו גבורים ממנו אומרים חזק הוא ממנו ולא רצה להתגאות עליהם.

                           

                          שליחות/ שיר מאת אהובה קליין

                          [הערה:השיר נכתב  בהשראת פרשת השבוע: שלח- סיפור המרגלים שהוציאו  את  דיבת הארץ רעה לאחר שחזרו עם מיטב פירותיה- אשכולי ענבים תאנים ורימונים...]

                           

                          ישנה שליחות לשם שמים,

                          זכה וטהורה כמים

                          כדוגמת : משה , אהרון ומרים

                          אמיתיים בעוצמתם כמרחבי הים.

                           

                           ישנה שליחות נושאת  תרמית

                          נחש ערום וגם ממית,

                          כמעשה המרגלים-

                          המוציאים דיבת הארץ במילים.

                           

                          ישנה שליחות של קירות הבית

                          המעידים על אופיו של בעל הבית:

                          האם ,איש אשכולות ורב פעלים?

                          או שמא- רע ורב מעללים?

                           

                          חייב אדם לחפור במעמקי נפשו

                          על מנת לגלות  מהות שליחותו,

                          כישוריו ויכולתו-

                          באמצעותם ימלא ייעודו..

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS