כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2013

    0 תגובות   יום שני, 13/5/13, 06:29

    ''

     

    היום ארבעים ושמונה ימים לעומר-יסוד שבמלכות

     

    בחן את מידת ההתקשרות שבשליטתך.

    עצמאות בריאה אינה מונעת ממך להתקשר לאדם אחר.

    אדרבא,בטחון עצמי מאפשר לך לכבד את עצמאותו של השני ולהתקשר אליו בסופו של דבר קשר זה יחזק את שליטתך.

     

    שאלות לבחינה עצמית:


     -האם שליטתי מונעת ממני להתקשר?

    -אם כן,האם הסיבה נעוצה במצב של חוסר ביטחון פנימי אליו אני לא מודע?

    -האם אני מכיר בעובדה שפחד מהתקשרות משקף חוסר בטחון עצמי?

    -האם אני משוחח עם האדם אליו אני מקושר בעניין החשש שבי שמא הקשר ביננו יפגע בגבולות הפרטיות שלי?

     

    האתגר היומי:

     ממש את שליטתך בכך שתחזק את הקשר עם אדם קרוב.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 12/5/13, 08:54

      ''

       

      מדוע נקדים מאכלי חלב לבשר בסעודת חג השבועות''

       

      שבועות מגיע ועמו אכילת מאכלי החלב. מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות אינו ידוע. מדובר במנהג אשר נוצר ככל הנראה במזרח אירופה במחצית המאה השש עשרה. ר` יוסף קארו, אשר כתב באותה תקופה בצפת את חיבור ההלכה הגדול "שולחן ערוך", לא הזכיר כלל את המנהג הזה. הראשון שהתייחס למנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות היה ר` משה איסרליש [הרמ"א], אשר חי באותן שנים בעיר קרקוב שבדרום פולין.

       

       הסיבות לאכילת מאכלי חלב בשבועות:

      א.כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. לכן,כל הבשר של עם ישראל,כולל סירי הבישול – הפכו מרגע קבלת התורה ללא-כשרים. האפשרות היחידה אשר נותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.

      מעמד הר סיני חל בשבת, ולכן לא יכלו לשחוט או לבשל. ולא עוד אלא שיש כ"כ הרבה הלכות של בשר ולכן העדיפו לאכול משהו אשר קל ומהיר בהכנה והם מוצרי החלב.

       מכאן-עם קבלת התורה ,הותרה לבני ישראל אכילת מוצרי חלב. במלים אחרות, באותו יום שהבשר שלהם נאסר, החלב הותר. הם אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון, וגם אנחנו אוכלים זאת היום.

      על פי מסורת אחרת, לפני קבלת התורה היה חייב כל העם לטהר את עצמו, ומאחר שמאכלי בשר מביאים לידי התאווה, הסתפק העם במאכלים של חלב, שצבעו הלבן מתאר את הטוהר והניקיון.

       

      ב.התורה נמשלה לחלב."דבש וחלב תחת לשונך" [שיר השירים].בדיוק כפי שהחלב יכול לסעוד ולקיים את הגוף האנושי [הנקת תינוק], כך גם התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

       

      ג. הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה [בהר סיני הוא נשא תפילה למחילה על חטא העגל, ואז בפעם השלישית 40 יום עד ששב עם הלוחות השניים]. ישנה סברה האומרת, כי מאכלי בשר נקשרו לעגל הזהב ולחטא הקשור בו. והתורה הרי היא זכה וטהורה כחלב.

      לערכו המספרי של חלב, 40, יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד. בנוסף לכך, התלמוד נפתח באות מ' – גימטרייה 40 – ומסתיים באות מ'.

       

      ד. על פי הזוהר, כל אחד מ-365 הימים בשנה מקביל לאחת משס"ה [365] מצוות לא תעשה שבתורה. התורה אומרת: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך; לא-תבשל גדי בחלב אמו". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות,חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו. ובנוסף-אנו מצווים לא להשתמש באותה כיכר לחם בארוחה בשרית ואחר כך בארוחה חלבית.בכך שאנחנו אוכלים שתי סעודות, בשרית וחלבית – אנחנו משתמשים בשני לחמים. זאת, במקביל לקרבן "שתי הלחם" המיוחד שהוקרב במקדש בשבועות.

       

      ה. הר סיני נקרא גם "הר גבנונים" מלשון גיבנות – פסגות. הר של שיאים נעלים. "גבינה" מזכירה לנו את הר סיני. מלבד זאת. גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה.

       

      ו. משה נולד ביום השביעי בחודש אדר, ונשאר בבית במשך שלושה חודשים עם בני משפחתו, לפני שהונח בתיבה על הנילוס ביום השישי בחודש סיוון. אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה את התופעה המופלאה בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות ושבה בת פרעה הצילה אותו ונתנה לאמו למעשה להיניק אותו מחלבה.

       

      ז. בעל "אמרי נועם" אומר: התורה משולה לחלב כי החלב הוא המזון היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד. [תינוקות ].אם אדם אוכל רק לחם הוא נשאר צמא ואם הוא שותה רק מים הוא נשאר רעב. החלב מספק גם את הרעב וגם את הצמא של האדם. כך התורה היא תזונתו הרוחנית של האדם, מספקת גם את הצמא וגם את הרעב הרוחני של האדם.

       

      ח.משחקי גימטרייה-היה מי שחישב ומצא שסכום אותיות המילה "חלב" בגימטרייה הוא ארבעים (ח (8) + ל (30) + ב (2) = 40), ומכאן נגזרו מספר נימוקים הקושרים מספר זה לחג השבועות כחג מתן תורה. אחרים חישבו בגימטרייה את ערך המילה "גבינה" (ג (3) + ב (2) + י (10) + נ (50) + ה (5) = 70), ונזכרו מיד בכך שעל פי האמירה הידועה יש "שבעים פנים לתורה".

       

      הארוחה החלבית לא החליפה במקור את הסעודה הבשרית, מאחר ועל פי ההלכה מצווה להדר את החג בסעודה של ממש, בה אוכלים מאכלי בשר ושותים יין.

       

      הלכות רבות נקבעו על מנת לוודא שאכילת הסעודה הכפולה לא תגרום חלילה לערבוב בין המאכלים ותכשיל את הסועד באכילת בשר וחלב יחד. למרות הקושי והחשש, גבר הרצון להזכיר את לחם הביכורים על ידי אכילת מאכלי החלב קודם לאכילת הבשר.

       

      כדי להבטיח שאמנם יוגשו שתי כיכרות לחם, נקבע כי סעודת חג שבועות,תחולק לשני חלקים:

      -          בתחילת הסעודה יוגשו לשולחן מאכלי חלב, שיאכלו עם כיכר הלחם הראשונה.

      -          לאחר הפסקה קצרה יוגשו לשולחן מאכלי בשר שיאכלו עם כיכר הלחם השנייה.

       

      היו אף אלו שהקפידו לערבב חלב בעיסה ממנה נאפתה אחת מכיכרות הלחם, על מנת להבטיח שלא ימשיכו לאכול מאותה כיכר בחלקה השני של הסעודה, בה מוגשים לסועדים מאכלי הבשר.

       

      הרמ"א הקביל את המנהג לאכול גם ארוחה חלבית בחג השבועות למנהג הקיים בחג הפסח, ולפיו מניחים בקערת הסדר שני מאכלים [זרוע וביצה], לזכר שני הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש בחג הפסח, קורבן הפסח וקורבן חגיגה.

       

      כיום,המנהג לבש צורה חדשה. אלו המקפידים על מצוות סעודת החג כהלכתה ממשיכים באכילת הסעודה הכפולה, אולם בקרב הציבור הרחב התקבל המנהג לאכול בחג השבועות סעודה אחת בלבד, סעודה חלבית.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 12/5/13, 06:57

        ''

         

        היום ארבעים ושבעה ימים לעומר-הוד שבמלכות''

         

        כוח שליטה הוא מתנה מהבורא לכל אדם.

        במידה שתהיה מסוגל להעריך נכונה מתנה נפלאה זו,תצליח להשיג את מידת ההוד שבמלכות.

         

        שאלות לבחינה עצמית:


         -האם כתוצאה משליטתי ועצמאותי אני כנוע וענו?

        -האם אני מנהיג שחצן?

        -האם אני מעריך את התכונות המיוחדות בהן התברכתי?

         

        האתגר היומי:

         

        הודה לאלוקים על שנסך בך כבוד עצמי.

        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום שבת, 11/5/13, 11:50

          ''

           

          אז איך מתייחסים בזוגיות טובה לנושא השוויון בין המינים? 

           

          העולם עבר תמורות רבות בעשורים האחרונים ועימו גם חלו שינויים רבים בערכים, בציפיות וברצונות בני זוג בעת כניסתם לקשר זוגי. בני זוג המתחילים קשר זוגי מצפים מהזוגיות שהם יוצרים שתהיה בה אינטימיות רגשית ומינית גבוהה, שוויון בין בני הזוג, סובלנות גבוהה וקבלת השוני בין בני הזוג.ולמרות הכל העלייה בשיעור הגירושין מעידה שלרוב הכוונות הטובות בהתחלה מתבדות.

           

          בעשורים האחרונים תהליכים חברתיים הובילו שינויים מרחיקי לכת בשוויון בין המינים ובפתיחת תחומים חדשים בפני הנשים. שינויים אלו פתחו את האפשרות לחופש ולהגשמה עצמית של בני שני המינים אולם במקביל הובילו גם למצבים של בלבול, מבוכה ותסכול.

           

           יציאת שני בני הזוג לעבודה אמורה להיות מלווה במקביל לכך, בחלוקה שוויונית בין שני בני הזוג באחריות על תפקוד הבית וחינוך הילדים. מצב זה ,שונה משמעותית מחלוקת התפקידים המסורתית בין המינים ועלול להוביל למתח ולבעיות בקשר הזוגי בין שני בני הזוג. קונפליקט זה עלול להחריף אצל בני זוג אשר שניהם מצליחים ולשניהם יש אפשרות ורצון להתקדם ולהצליח בקריירה. בחלק מהמקרים, נוסף קונפליקט בין התרבות, הדת והחינוך אותו קיבלו שאינו מתקדם ומודרני לבין הצרכים בשינויי תפקידים מסורתיים בין בני הזוג.

           

          הזוגיות של היום מתמודדת בראש ובראשונה עם סוגיית השוויון וכל מה שנגזר ממנה. הזוגיות מצויה עכשיו אי שם באמצע הדרך, בין אי-שוויון בין המינים לשוויון. שוויון בין גברים לנשים, על פי ההשקפה של זכויות אדם נקבע  בראש ובראשונה על פי תרגומם לחיי המעשה ולא לפי תיאוריות שונות ומגוונות.

           

          הזוגיות בעידן שלנו,במצב אופטימלי,אמורה להיות מבוססת על שיתוף פעולה בין הגבר לאישה כבעלי עוצמות וכוחות שווים. צמיחת גבר ואישה חדשים – עוצמתיים, שוויוניים ומאוזנים יותר אחד עם השני. הזוגיות מכילה  נוחיות, שגשוג, סיפוק ורווחה כלכלית לעומת המודל הזוגי הישן.

           

          בעבר עליונות הגבר וזכויות היתר שלו והנחיתות של האישה והיעדר הזכויות שלה, היו מובנים מאליהם. היו פערים והבדלים מהותיים וברורים  בין גברים לנשים שיצרו אפליה ביניהם וגרמו לתסכולים ולמאבקים פנימיים בתוך התא הזוגי. מרבית הנשים חשו חלשות, מנוצלות, נאנסות וחסרות אונים מול הגברים. ואילו מרבית הגברים חשו אחראיים מדי, מותשים, בודדים ומנוכרים מול נשותיהם.

           

          מאז שנות החמישים חלו שינויים במעמד האישה ובדפוסי הנישואים, אך עדיין חלקן של הנשים בעבודות הבית ובגידול הילדים גדול בהרבה מזה של הגברים .למרות השינויים שחלו במעמד האישה בתחום הפוליטי והתעסוקתי, נראה כי התחום של חיי משפחה ונישואים מפגר מאחור, מבחינת ההישגים.

           

          אחד הנושאים הגורם למתחים רבים בין בני הזוג ,הינו מצב בו שניהם עסוקים בקריירה שלהם אולם בכל הנוגע לניהול הבית, גידול וחינוך הילדים, לגבר ברור ומובן מאילו כי זהו תפקידה של האישה והוא אינו נוקף אצבע בעוד על בת הזוג לתפקד כ"סופר וומן" המשלבת בהצלחה וללא תלונות קריירה משגשגת, ניהול משק הבית וגידול ילדים.

           

          בני זוג צריכים להתמודד לפעמים עם השוני הגדול בין הצרכים שלהם:יש אנשים שזקוקים ליותר מרחב מאחרים. ישנם הזקוקים ליותר קרבה מאחרים. אם בני זוג יוכלו להתחיל למלא את הצרכים השונים האלה בלי לחוש דחויים, או שצפוף להם מדי, הם יוכלו להתחיל לנהל מערכת יחסים שוויונית יותר. הבנויה על קבלת השוני, לא על ציפייה מהזולת להיות כמוך. לכן סתם חלוקה של מטלות הבית חצי-חצי אינה הסוד לנישואים מאושרים. מילוי צרכיו של הזולת הוא הסוד, ויכול להוביל לתחושת שוויון אמיתית, המבוססת על הכרה בכך שהבדלי אישיות יוצרים צרכים שונים.

           

          האושר אינו מובטח ע"י שוויון במטלות הבית.הדגש צריך להיות על  תקשורת נכונה  בין בני הזוג ולקיחת אחריות משותפת עליה, כך שני בני הזוג יהיו מאושרים יותר. שוויון בתקשורת הוא התחום היחידי שבו בני שני המינים יכולים למצוא מכנה משותף. שוויון בתקשורת הוא אחריות שווה בהעלאת נושאים, בהבעת רגשות, במציאת פתרונות ובהוצאתם לפועל. אם אחד מבני הזוג משתלט בתקשורת ביניהם, התוצאה היא שבן הזוג השני עובד קשה יותר. זה לא הוגן ולא שוויוני. מעטים יהיו מאושרים במצב של תקשורת לא שוויונית. שני בני הזוג  לוקחים אחריות משותפת "לדאוג" לאקלים של מערכת היחסים.

           

          המגמה  היא כי בסופה של הדרך הזאת יהיה השוויון המלא בין בני הזוג מובן מאליו ממקום של הבנה עמוקה וכבוד הדדי,עם מגמה כי  מוסד הנישואים יכיל אהבה, חברות ,תמיכה, פרגון ושיתוף פעולה.אולי זה מה שיפחית את מגמת הגירושין ההולכת וגדלה בימינו. הנשים הרבה יותר עוצמתיות ובעלות כוח לבטא את עצמן ולהוביל ואילו הגברים יחלו לשתף, להתחלק ולהוריד מעצמם חלק מנטל ההובלה ומעודף האחריות שהוטל על כתפיהם.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שבת, 11/5/13, 07:29

            יום רביעי 01 יוני 2011

             

            ''

             

            אזעקת מלאכים

             

            רשת פרוסה במרחבים

            לוכדת נשמת האנושות

            מתנועעת עם פעימת הלבבות

            מלטפת מציאויות קשות

            מרככת גזרות

            מפעילה אזעקת מלאכים

            לעזרת נזקקים.

             

            רפרופי זמן מהירים

            מקדמים תבל למטרת העיתים.

            בואם של ימים חדשים

            זכים ומלאים

            הלוקחים עמם

            מסך אש התמיד

            בסך עם

            אור הגנוז לצדיקים

            ומביאים חזון חדש

            לעולמנו המבכיר

            לקראתם.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 11/5/13, 02:38

              ''

               

              היום ארבעים ושישה ימים לעומר-נצח שבמלכות 
                


              כבודו העצמי של האדם והצלחתו של כל מנהיג נבחנת ברמת הסבלנות שלהם.כוח רצון והחלטיות משקפים את העוצמה וההוד שברוח האנושית,ואת כוח שליטתו של היחיד.


              שאלות לבחינה עצמית:


               -עד כמה אני החלטי בהשגת יעדי?

              -מהי מידת השכנוע שלי להיאבק למען מטרה נעלה?

              -עד כמה אני בטוח בעצמי?

              -האם חוסר ההתמדה וסף סיבולת נמוך שבי היא תוצאה של חוסר הערכה עצמית.

               -האם אני מסווה את חוסר בטחוני ע"י מציאת תירוצים אחרים לרמת הסבלנות הנמוכה שבי?   
               

              האתגר היומי:

               

              פעל למען עניין שאתה מאמין בו ועד כה לא הצלחת לממשו.תן זינוק והתחל.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שישי , 10/5/13, 09:40

                ''

                 

                דומה מושך דומה-חסר מושך חסר

                 

                "חוק המשיכה" תמיד עובד, לעולם לא נוכל להתחמק ממנו. כל מה שבא אל תוך חיינו, אנחנו מושכים  אותו. כשאנחנו מבינים את הסוד, אנחנו יכולים לשבת ולהכתיב בדיוק מה אנו רוצים שיכנס לחיינו, ועם ודאות מוחלטת שזה יגיע  [בוב פרוקטור]

                 

                דומה מושך דומה.כפי שנראה את עצמנו-כך תראה אותנו הסביבה. חוק הזה, מציע משואה האומרת שמה שאנחנו משדרים אל העולם-זה מה שחוזר אלינו. מכיוון שכל דבר ביקום נושא תדר -התדר הזה מהדהד, או ממגנט, תדר זהה לו. לפי חוק זה כל דבר, בין אם חי, צומח או דומם נושא תדר מסוים בתוכו ומושך אליו תדרים דומים . לפיכך מחשבה בעלת תדר מסוים ,תמגנט דברים ומחשבות בעלי תדר דומה והתוצאה היא שהעולם החיצוני לנו מתהווה על פי המחשבה שלנו.

                 

                לכן,אם נאמין שמגיע לנו שפע, נדמיין אותו , נחיה כאילו הוא כבר פה, הוא אכן יגיע אלינו בצורת כסף, הצלחה, בן זוג או כל דבר אחר שמתפרש בעינינו כשפע. אם נסתובב עם תחושה פנימית מתמדת של "אין לי" , "חסר לי " , זה מה שנמשוך אלינו בחזרה.

                 

                אנחנו ממגנטים אלינו את אותה אנרגיה שאנו משדרים אל העולם.כאשר אדם נמצא במקום של חסר-הוא משתמש בתפקיד הקורבן.

                 

                זהו מקום של חוסר באנרגיה, חוסר בידע, חוסר ביכולת להתבטא, מקום של חוסר. כשאדם נמצא במקום של חוסר הוא מנסה למשוך אליו אנרגיה או ידע ומתחיל לשאוב אנרגיה מהסביבה שלו, מכיוון  שיש אצלו ואקום, מקום חסר, ולמקום החסר הזה האדם מרגיש שהוא זקוק לאנרגיה ואז הוא  מושך אותה אליו.

                 

                ככל שיהיו במקום נמוך יותר וימשוך  יותר אנרגיה יהיה  זקוק ליותר אנרגיה. המקום הזה ריק מהיסוד, זה משהו מאוד בסיסי. אדם שמרגיש קורבן, יש בו אנרגיה אשר לא ממומשת שנים רבות: מהילדות, מגלגול קודם .לאנשים המרגישים שחסר להם- יכולת ועוצמה ואז הם מנסים למשוך אותה מאחרים. דבר הגורם לכך שנוצרת מלחמת אגו, כי אחד רוצה למשוך והשני לא רוצה לתת ואז נוצר קונפליקט. זה יכול להיות בתוך המשפחה, בין עובד ומעביד או בין חברים ועוד.

                 

                הנושא הזה של רודן וקורבן זה שתי אנרגיות המשלימות זו את זו. כי איפה שיש מקום של קורבנות זה מושך אנרגיה ואז הרודן בא ומשלים את המקום החסר.

                 

                גיל טטרו בכתבתו "חוקי היקום: דומה מושך דומה" מציע:מכיוון שאנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו[רייך]  ,הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא :

                 

                1.למפות את העולם הפנימי שלנו ולשים אותו על נייר למולנו בכדי שנהיה מודעים למה שמתחולל בתוכנו.

                2. לרשום את האמונות לגבי אנשים, עצמנו, משפחה, כסף, מערכות יחסים, הצלחה, כישלון, חופש, אחריות, ביטחון אהבה ועוד. לבחור לפחות חמישה עשר נושאים עיקריים, ולפחות עשר אמונות או מחשבות על כל נושא. אפשר שנהיה  מופתעים שיש נושאים מסוימים שרוב האמונות שלנו  לגביהם שליליות.

                3. אחרי שרשמנו את האמונות שלנו מולנו, אנחנו מוכנים ליצור את השינוי. ליד כל אמונה יש לכתב אמונה חילופית, שתשרת אותנו ואת ואת חיינו בצורה טובה יותר.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 10/5/13, 05:19

                  ''

                   

                  היום ארבעים וחמישה ימים לעומר-תפארת שבמלכות

                   

                  בחר את מידת הרחמנות שבשליטתך.מנהיג טוב הוא מנהיג רחום.

                   

                  שאלות לבחינה עצמית:


                   -האם בגלל סמכותי אני פחות רחמן?

                  -ברם אני מודע לכך שחלק חשוב מהכבוד העצמי מותנה ביכולת לרחם?

                  -האם אני מבצע משימות ביעילות?-האם אני מסודר?

                  -האם אני נותן הוראות ברורות לאלה שתחת חסותי?

                  תפארת,הרמוניה-חיונית למנהיגות מוצלחת.

                   

                  האתגר היומי:


                   בדוק תחום מסויים שנמצא תחת חסותך.האם ניתן ליעל או לקצץ גורמים מיותרים ובכך לחזק את מפעלך?

                  דרג את התוכן:
                    14 תגובות   יום חמישי, 9/5/13, 11:54

                    ''

                     

                    למה אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות?

                     

                    מי לא מחכה לסעודת החג החלבית של שבועות?השאלה שאנו שואלים את עצמנו ,למה התברך חג השבועות מכל החגים במאכלי חלב במנהגיו?והרי לפנינו תירוצים רבים ושונים:

                     

                    ולפנינו מספר סברות:

                    א. בני ישראל אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון,בעת מתן תורה ולכן, וגם אנחנו אוכלים זאת היום. כאשר חזרו בני ישראל ממעמד הר סיני אשר חל ביום שבת לאוהליהם,לא יכלו עוד להשתמש בכלי האוכל  שלהם,מפני  חילול שבת ודיני הכשרות שאך זה נתודעו אליהם,וכן,מכיוון שעד אז הייתה אסורה עליהם אכילת איבר מהחי שכלל גם את החלב.

                    לפיכך נאלצו להסתפק בינתיים במאכלי חלב עד שיכינו לעצמם כלים מיוחדים לבשר. האפשרות היחידה לשמור כשרות הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת ולא יצטרכו לחלל את השבת בהגעלת סירים ועוד.

                    סברה אחרת אומרת כי מאכלי בשר נקשרו לעגל הזהב ולחטא הקשור בו. והתורה הרי היא זכה וטהורה כחלב.

                     

                    ב. הארץ שממנה מביאים את הביכורים הלא היא: "ארץ זבת חלב ודבש".התורה נמשלה לחלב, כפי שאומר הפסוק,בדיוק כפי שהחלב יכול לסעוד ולקיים את הגוף האנושי (הנקת תינוק), כך גם התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

                     

                    ג. הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה . גימטרייה של "חלבי" = 50 - כנגד חמישים ימים של ספירת העומר שבין פסח לשבועות.

                     לערכו המספרי של חלב, 40, יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד.

                     בנוסף לכך, התלמוד נפתח באות מ' – גימטרייה 40 – ומסתיים באות מ'.

                     

                    ד. התורה אומרת: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך; לא-תבשל ?גדי בחלב אמו". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות (התורה קוראת לשבועות "חג הביכורים"), חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו.

                    נקודה נוספת: אנחנו מצווים לא להשתמש באותה כיכר לחם בארוחה בשרית ואחר כך בארוחה חלבית, שמא דבק בה משהו מהבשר. בכך שאנחנו אוכלים שתי סעודות, בשרית וחלבית – אנחנו משתמשים ממילא בשתי כיכרות. זאת, במקביל לקרבן "שתי הלחם" המיוחד שהוקרב במקדש בשבועות.

                     

                    ה. אוכלים בחג השבועות גבינה על שום הר סיני, שעליו נתנה התורה. על הר סיני נאמר "למה תרצדון הרים גבנונים" (תהילים ס"ח, טז). מנין באה המילה "גבנונים" אם לא מגבינה?הר סיני נקרא גם "הר גבנונים" מלשון גיבנות – פסגות. הר של שיאים נעלים. "גבינה" מזכירה לנו את הר סיני. מלבד זאת. גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה.

                     

                    ו. משה, כידוע, לא רצה במינקת מצרית והעדיף לינוק חלב ממינקת יהודיה, על כן העביר לדורות מסר הקשור לחלב. אבל תיכף ומייד התעוררה בעיה: במה להאכיל את התינוק? באותם ימים לא היו תחליפי חלב לתינוקות, אז כשהאם היולדת לא הייתה בנמצא או שלא יכלה להניק, היו שוכרים לו מינקת. מכיוון שסירב לינוק מהנשים המצריות. התלמוד מסביר שפיו היה חייב להישאר טהור, מכיוון שהוא עתיד לדבר עם השכינה. לבסוף מצאה בתו של פרעה אישה אחת שממנה הוא הסכים לינוק – יוכבד, אמו הביולוגית!

                    אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה את התופעה המופלאה הזאת בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות.

                     

                    ועוד פירושים סמליים:

                     

                    *כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך התורה היא מזון רוחני קיומי לכל אדם

                    *החלב - צבעו לבן, והלבן מסמל טוהר. בני ישראל נצטוו להיטהר לקראת קבלת התורה.

                    *ילדי הגן לובשים בגדים לבנים בחג השבועות, כביטוי לטוהר לקראת חגיגת מתן תורה.

                     

                    ועל הגבינה שעושים מחלב:

                     האם ידעתם כי הגבינה נוצרה בדרך מקרה! לפני אלפי שנים קיבת בעלי החיים שימשה מיכל להחזקת נוזלים - הנאד. באחת הפעמים מילא רועה הצאן מיכל זה בחלב. כשהיגיע למחוז חפצו אחרי הליכה ממושכת בחום ובשמש פתח את הנאד ולתדהמתו מצא חומר לבן קרוש בתוך נוזל מימי. המאכל ערב לחיכו ולחיך חבריו. רועי הצאן היו הראשונים לגבן גבינה. הם הבינו כי בקיבת בעלי החיים ישנו חומר המסייע ליצירת הגבינה. הגבינה היא מאכל נפוץ ואהוב בין רועי הצאן. רבו האגדות עליה ושירי הלל על טעמה הטוב.

                    היוונים הכריזו כי הגבינה הומצאה ע"י האלים. עד היום מכבדים אורחים חשובים בגבינה והצרפתים אפילו מקנחים ארוחותיהם בגבינה צהובה.

                     

                    ונסיים בסיפור לשבועות:

                    תרנגול בסיר החלב /נכתב על ידי: שלמה ברנדווין. 

                    הרב פרנק גר בכרם אברהם. מדי פעם בפעם היו באות אליו נשים עם בעיית כשרות של תרנגול.

                    באה אליו אישה ואמרה לו: תראה, התרנגול שלי נפל בטעות לסיר החלב.

                    שואל אותה: מה עשית?

                    אומרת לו: הוצאתי אותו מהסיר.

                    שואל אותה: אצל מי את קונה את החלב?

                    עונה לו: אני קונה אצל זה וזה.

                    אומר לה: התרנגול שלך כשר.

                    שואלת: איך כשר?

                    עונה: החלבן הזה יש לו שמונים אחוז מים.

                    הרב ידע שהיא אישה ענייה, ואם יטריף לה, לא יהיה לה תרנגול אחר.

                    דרג את התוכן:
                      8 תגובות   יום חמישי, 9/5/13, 03:34

                      ''

                       

                      הזרה-רות המואבייה ממגילת רות

                       

                      במגילת רות ,אנו לומדים על הסובלנות שהייתה קיימת כלפי גרים בתרבות הישראלית בכלל ובשבט יהודה בפרט. הסיפור אודות רות המואבייה מדגיש את הבחירה החופשית של האדם לעומת הייחוס שלו, וקובע כי אפילו גר שמגיע ממדינה אויבת ושונה בתרבותה מהתרבות הישראלית -כמו מואב, נמדד רק על פי מעשיו, ולמעשה מתקבל על ידי הגורמים האריסטוקרטים של שבט המלכות והופך להיות עצם מעצמיה של המלכות הישראלית.

                       

                      למרות אופייה הסיפורי משמשת מגילת רות כמקור לפרטים הלכתיים חשובים בתורת הקניין והבעלות, הליכי ייבום ונישואין, ודיני הגיור.

                       

                      רות המואבייה ,המתגלית כדמות אצילית,הינה דמות מקראית ראשית במגילת רות .היא  הייתה בתו של עגלון מלך מואב, נכד לבלק מלך מואב [ההוא ששכר את בלעם לקלל את בני ישראל],נינה היה דוד המלך.

                       

                       רות מאופיינת בכך שהייתה  "זרה"- לאורך כל חייה:

                      -בשדה מואב הייתה אשת היהודי, האישה שעזבה את בני עמה ובחרה לחיות עם איש זר.

                      -ביהודה הייתה מואבייה, זרה וענייה שבאה ממרחק.

                       

                      ולמרות הכול ,בכל מקום חייתה באמונתה - לא נכנעה ולא השתנתה.עקשנית ,לא קיבלה את עצת חמותה, לא קיבלה את מרות סביבתה. בדרכה הלכה, באמונתה חייתה. נאמנה הייתה לבעלה, והשקיעה את כל כוחה בגאולתה - ובגאולתו.

                       

                      מטרתה של רות לא הייתה למצוא אהבה.כל רצונה היה  שבועז יגאל אותה ויחזיר את מחלון אל החיים, באמצעות הבן אשר ייוולד לה. בועז אשר הבחין בסגולותיה של רות ואהבה - מוכן היה למלא את מקומו של המת: לשאת את רות, לגאול את השדות, כדי "להקים שם המת על נחלתו, ולא ייכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו"

                       

                      מגילת רות,אשר קוראים בה בחג השבועות, מספרת את סיפורה של משפחת אלימלך אשר הייתה מיוחסת משבט יהודה.עקב הבצורת והרעב עזבה המשפחה את מולדתה והלכה לשדה מואב, אחד מאויבי ישראל באותה תקופה.

                       

                      לאחר זמן מת אבי המשפחה אלימלך. ובניה של אותה משפחה, מחלון וכיליון, התחתנו עם שתי מואביות, רות ועורפה . חז"ל קבעו כי  היו הן  בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב.

                       

                       לאחר כעשר שנים מתים גם שני הבנים, ונותרות רק נעמי, אם המשפחה, ושתי כלותיה. לאחר שלא נותר לה דבר, ולאחר שהיא שומעת כי הבצורת בארץ ישראל פסקה, מחליטה נעמי לחזור למולדתה .היא מבקשת מכלותיה להיפרד מהן.

                       

                      עורפה נעתרת ומביאה לעולם את גלית הפלשתי. כך קרה ששני האויבים שערכו את ההתמודדות המפורסמת בעמק האלה שהסתיימה בהטחת אבן הקלע במצחו של גלית הענק היו למעשה קרובי משפחה רחוקים. חכמי ישראל מציינים כי גלית זכה לגבור במשך 40 יום על ישראל בזכות 40 הצעדים בהם התמידה עורפה ללוות את חמותה נעמי, למרות הפצרותיה שישובו 'אישה לבית אביה'.

                       

                      רות הלכה בעקבות צו ליבה, ללא כל צו או הבטחה אלוהית, ללא ידיעה מה ילד יום. אין להתפלא על כך שזכתה רות להיות סבתא רבה של דוד המלך, ועם ישראל זכה בה. בנחישות ובדבקות במטרה,רות קושרת גורלה לגורל חמותה ועמה,וחמותה נכנעת לרצונה.לכן, אין זה מקרי שעד היום זוכות הגיורות בישראל לשם 'רות'.

                       

                      לאחר שהן חוזרות לבית לחם, הולכת רות ביוזמתה ובברכתה של חמותה לשדות, ללקט שיבולים אחר הקוצרים ומושכת את תשומת לבו של בעל השדה, בעז. [ביום בו שבו נעמי ורות לבית לחם נפטרה אשת בועז דבר שסלל את הדרך לנישואיו העתידיים עם רות המואבייה]. בליל נישואיו לרות ניפטר בועז עצמו. הוא לומד לדעת שרות היא כלת דודו אלימלך, ולפיכך מבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר, אלא תלקט רק בשדהו. בעת שפגשה את בועז הייתה רות בת 40 שנה בועז לעומתה היה בן 80 שנה.

                       

                      לאחר תקופה, יועצת נעמי לרות ללכת בלילה אל הגורן שם שוהה בעז בעת זמן זריית השעורים, ולשכב למרגלותיו במטרה לגרום לבועז לשאת אותה לאישה .

                       

                      רות נשמעת לה.כשבעז מתעורר, מבקשת ממנו רות לישאה לאישה .בעז נעתר. נישואי רות לבועז העמידו בעיה הלכתית לגבי היותה בת מואב,אך בעיה זו נפתרת כשהתבררה המסורת שהתקבלה ממשה מסיני, כי האיסור אינו חל על מואביות הבנות,ולכן רות כשרה לבוא בקהל.

                       

                      על פי מסורת המקורות ,זכתה רות לאריכות ימים מופלגת, היא הספיקה לראות את ימי מלכות דוד עד תומם ואף הייתה נוכחת בעת 'משפט שלמה' המפורסם.

                       

                      על פי מסורת מקומית ,קברם של רות וישי אבי דוד המלך, מצוי במבנה צלבני המתנוסס במרומי תל רומידה המשקיף על חברון. מסיבה זו הוקם בית הקברות היהודי הוותיק בקרבת מקום.

                       

                      רות המואביה/מילים: בתיה כרמי

                       

                      את עמה וביתה עזבה

                      בעקבות צוו לבבה

                      בעקבות צוו לבבה

                      אל עם זר עם נעמי הלכה

                      וגורל בגורל שזרה

                      וגורל בגורל שזרה

                       

                      אל תיפגעי בי לעזבך

                      לשוב מאחורייך

                      כי באשר תלכי אלך

                      אלך בעקבותייך

                      אל נא תיפגעי בי לעזבך

                      לשוב מאחורייך

                      כי באשר תלכי אלך

                      אלך בעקבותייך

                       

                      ובנשוב בשדות רוחות

                      שיבולים אז תצא ללקוט

                      שיבולים אז תצא ללקוט

                      המואבייה בשדות בועז

                      כי היה לבבה כה עז

                      כי היה לבבה כה עז

                       

                      אל תיפגעי בי לעזבך

                      לשוב מאחורייך

                      כי באשר תלכי אלך

                      אלך בעקבותייך

                      אל נא תיפגעי בי לעזבך

                      לשוב מאחורייך

                      כי באשר תלכי אלך

                      אלך בעקבותייך

                       

                      את עמה וביתה עזבה

                      בעקבות צוו לבבה

                      בעקבות צוו לבבה

                      המלוכה לה ניתנה כשי

                      את דוד, את דוד בן ישי

                      את דוד, את דוד בן ישי

                       

                      אל תיפגעי בי לעזבך

                      לשוב מאחורייך

                      כי באשר תלכי אלך

                      אלך בעקבותייך

                      אל נא תיפגעי בי לעזבך

                      לשוב מאחורייך

                      כי באשר תלכי אלך

                      אלך בעקבותייך

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 9/5/13, 03:28

                        ''

                         

                        היום ארבעים וארבעה ימים לעומר-גבורה שבמלכות

                         

                         בחן את מידת הביקורתיות שבשליטתך ובמנהיגותך.על אף שהשליטה נעשית מתוך אהבה,עליה להתאזן בעזרת הביקורת.

                        מנהיגות יעילה נבנית על סמכותיות וביקורת.פן נוסף בביקורת השליטה שלך הוא קביעת שדה פעולה בו יש סמכות לפעול.

                         

                        שאלות לבחינה עצמית:


                         -האם אני מבחין מתי אין לי סמכות לפעול?

                        -האם אני מפעיל סמכות במצבים שאינם מוצדקים?

                        -האם אני מודע למגבלותיי כפי שאני מודע לכוחי.

                        -האם אני מכבד את סמכותם של אחרים?

                         

                        האתגר היומי:


                         לפני שאתה נוטל עמדה סמכותית בכל נושא שהוא ,עצור כדי לבחון האם יש לך את הזכות והיכולת לפעול במצב זה

                        דרג את התוכן:
                          5 תגובות   יום רביעי, 8/5/13, 17:02

                          ''

                           

                          הפחד-נלסון מנדלה

                           


                          הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנו חלשים מדי.


                          הפחד העמוק ביותר שלנו הוא:שאנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.


                          זה האור שבנו,לא האפלה שבתוכנו ,שמפחיד אותנו יותר מכל.


                          אנחנו שואלים את עצמנו:איזה זכות יש לי להיות מבריק,יפיפה,מוכשר ואהוב?


                          למען האמת-איזו זכות יש לך לא להיות?


                          אין שום דבר נאור בלהצטמק,כדי שאחרים לא ירגישו חוסר בטחון.


                          ככל שניתן לברק שלנו להאיר,אנחנו מעניקים בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו.


                          ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו,נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS