כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 6/2013

    4 תגובות   יום ראשון, 30/6/13, 05:46

    30/06/2013

     

    ''

     

    משב חשיבה חיובית

     

    הגוף משדר לנשמה

    אי תקינות וחוסר נוחות.

    הנשמה מרגיעה,מלטפת

    שולחת משב חשיבה חיובית

    להרגעת המערכת.

     

    חוסר המנוחה והשקט

    מזעזע את רוחה

    מבקשת חיבור חדש

    לנוחות שירותי המסע.

     

    הגוף מחייך נבוך

    מתנצל על השחיקה.

    הנשמה בחיבור ארוך

    מרגיעה,

    מכסה עובדת הבלאי.

     

    "יהיה טוב!

    נתארגן מחדש

    נחזק אחת את רעותה.

     

    לדרך נצמד

    לקראת עתיד לוטה

    לקראת סיום מערכה,

    לירידת המסך".

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום ראשון, 30/6/13, 04:52

       

      ''

       

      שחרור מהזמן הפסיכולוגי

       

       

      "זמן השעון"-הוא זמן המתייחס להיבטים מעשיים של חיינו.

      לאחר שטיפלנו בהיבטים אלו-נחזור מיידית למודעות הרגע הזה.

       

      כך נמנע מצבירת "זמן פסיכולוגי"-שהוא הזדהות עם העבר והשלכה מותנית בלתי פוסקת אל העתיד.

       

      אם אתם מציבים מטרה ופועלים להשגתה:

      -אתם משתמשים בזמן שעון.

      -אתם יודעים לאן אתם רוצים להגיע.

      -אתם מכבדים את הצעד שאתם עושים ברגע זה ומעניקים לו את מלוא תשומת הלב.

       


      אבל-----

       

       

      אם אתם נעשים ממוקדים מדי במטרה משום ש:


      *אתם רוצים להשיג באמצעותה יותר אושר,סיפוק,או תחושה עצמית שלמה יותר-שוב אינכם מכבדים את הרגע הזה.

       

      אתם מצמצמים את הרגע הזה משל לאבן שפוסעים עליה בדרך לעתיד.ללא ערך משל עצמו.

       

      זמן השעון הופך לזמן פסיכולוגי!


      מסע חייכם אינו יותר הרפתקה אלא צורך כפייתי להגיע,להשיג,"לעשות את זה".

       

      אתם מפסיקים להריח את הפרחים שלצידי הדרך,אינכם מודעים ליופי ולפלא החיים המתגלים לכם כאשר אתם נוכחים ברגע זה!!!''

       

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שבת, 29/6/13, 06:30

        29/06/2013

         

        ''

         

        נאסף אל עמיו

         

        בילדותי ראיתי

        על השביל המוליך הביתה

        חיפושית שחורה היונקת תכולת החילזון

        באכזריות שותה כולו-

        והמראה זעזע אותי

        נחרט בתוכי.

         

        מידי פעם, כשהחיים שאבו  ממני את כוחי

        בשיעוריהם

        היתה התמונה עולה מול עיני

         באכזריותה.

        חוסר האונים מול המציאות

        הטבע מולך בו

        העובדתיות -קיומית מוחלטת.

         

        וגם  הזקנה יש בה

        תיאור מאבקי החיים

        לגימת החיות שבגוף

        ע"י נימי זיקנה הנקשרים ממרומים

        שותים כבקשית את כוחינו,יכולותינו,

        שלנו, ההולכים

        לאסוף אותנו

        בסופו של דבר

        אל עמינו.

        כנאמר:"נאסף אל עמיו".

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 29/6/13, 03:49

           

          ''

           

          נוכחות חזקה נדרשת במצבים המעוררים תגובה טעונה מאד מבחינה רגשית.


          למשל:

           

          -כשהדימוי העצמי שלנו מאויים.

          -כשאנו ניצבים בפני אתגר חדש המעורר פחד.

          -כשהדברים "לא מסתדרים".

          -כשעולה סיבוך רגשי מהעבר.


          אלו המקרים בהם אנו נוטים להפוך ל"בלתי מודעים".התגובה או הרגש משתלטים עלינו,

           ואנו הופכים להיות :


          -התגובה או הרגש.

          -אנו משחקים את הדמות.

          -אנו מצדיקים את עצמנו,מאשימים,תוקפים,מגיבים...


          אבל העניין הוא שכל זה אינו אתם האמיתי!

          זהו דפוס חשיבה מותנה ,האגו במצב ההישרדות הרגיל שלו.

           

          ההזדהות עם המוח-מגבירה את כוחו.ההתבוננות במוח-מחלישה אותו!

          ההזדהות עם המוח-יוצרת עוד זמן.ההתבוננות במוח-פותחת את מימד הנצח!


          הכוח הנלקח מן המוח הופך לנוכחות.ברגע שאנו מסוגלים לחוש נוכחות-קל לנו לצאת ממימד הזמן[כמובן אם איננו צריכים את הזמן לצרכינו המעשיים]-ואז אנו נעים עמוק יותר לרגע הזה.

           

          כשאנו משתמשים במימד הזמן לצרכים מעשיים בחיינו יכולת המוח הנמצא ברגע זה אינה נפגמת.למעשה-היא משתפרת.השימוש המוח נעשה חד וממוקד יותר.

           

          כך יוצא שתשומת ליבנו כאדם מואר הוא תמיד רגע ההווה,אך עם מודעות גם לזמן באופן כללי.אנו ממשיכים להשתמש בזמן השעון,אך משוחררים מהזמן הפסיכולוגי.

           

          דרג את התוכן:
            10 תגובות   יום שישי , 28/6/13, 08:50
            , 28/7/12

            ''

             

             

            ואז הוא סיפר סיפורו

            בעט סופרים משובחת

            על אומללות,טראומה,בגידות

            חוויות לא קלות

            מסופרות בטוב טעם

            כפי שטיבלם

            משך כל שנות חייו

            לסבר עצמו ומהלכיו

            החלטותיו,כישלונותיו

            הגיגיו.

             

            ואז  היא התבוננה

            חשבה לעצמה:

            ""איש אהוב

            את אותו סיפור

            ניתן לספר אחרת

            וכך לשנות גורלות

            התחלות,תחושת קורבנות".

             

            תדהמתו היתה ברורה

            פניו שינו גוון

            היטב אחז בספרו

            בכתיבתו,ברעיונו

            ולא רצה לשנות

            לא פסיק ולא נקודה.

             

            אז אם תראו אדם

            נושא ספר עב כרס

            זה הוא וחבריו לדרך

            אשר אינם מוותרים על הסרט

            הישן והנוח

            המנתוום הלוך ושחוח

            כואבי גו ולב...

             

            כי מסיפורם הכואב

            לא יהינו להיפטר ולהיפתר...

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 28/6/13, 06:33

               

              ''

               

              כניסה לרגע הזה


              -השתחררו מהדפוס הישן של ההתכחשות וההתנגדות לרגע הזה.

              -התרגלו להסיט את תשומת ליבכם מהעבר ומהעתיד כשאין בכך צורך.

              -צאו ממימד הזמן ככל שתוכלו בשגרת חיי היום יום שלכם.


              קשה לכם?


              *נסו לצפות בנטיה האוטומטית של המחשבות לרצות לברוח מהרגע הזה.

              *תבחינו שאתם בד"כ מדמיינים את העתיד כטוב יותר או כרע יותר מן ההווה:

              אם אתם מדמיינים אותו כטוב יותר-הוא מעניק תקווה או צפיה מענגת.

              אם הוא גרוע יותר-הוא יוצר חרדה.

              שניהם ביחד הם אשליה!

               

              באמצעות ההתבוננות העצמית,חודרת לחייכם נוכחות רבה יותר.ברגע שהנכם מבחינים שאינכם נוכחים-אתם נוכחים!

              בכל פעם שאתם מסוגלים לצפות במוחכם,שוב אינכם שבויים בידיו!

               

              מרכיב נוסף נכנס לתמונה שאינו תוצר המחשבה:נוכחות הצופה!!!

               

              דרג את התוכן:
                4 תגובות   יום שישי , 28/6/13, 06:17

                ''

                 

                פה אל פה עמך דִברתי ואיך אמות –מות משה רבנו

                 

                סיפור מותו של משה מעורר את האדם למחשבה על המוות הצפוי לכל חי, שהרי אם משה, בחיר המין האנושי, מת - מי לא ימות?

                 

                שאלת אפשרותו של האדם לְנַצֵּחַ את המוות ולזכות בחיי נצח העסיקה את המחשבה האנושית מראשיתה: במיתולוגיות ובאפוסים של עמי קדם אנו מוצאים אגדות על אישים שונים שזכו בכך. לא כן במקרא: אישי המקרא, לרבות הגדולים שבהם, ואף הגדול מכולם - משה רבנו, מתו ונקברו. סיפור מיתתו של משה מכריז ,כי אין שום אדם, אף לא זה שזכה לדרגה הגבוהה ביותר של קרבת אלוקים, חסין מפני המוות, וסוף כל אדם למות.

                 

                בספרות המדרש ובספרות הפיוט מתארות בפירוט רב את שעותיו האחרונות של משה. בולט בהם,סירובו של משה להיפרד מן החיים. סירוב שאינו נזכר במקרא. ב"ספרי"[תקופת התנאים], מושמעת מפי משה השאלה – 'למה אני מת', ובפיו של הקב"ה ניתנת התשובה – 'גזירה היא מלפני שהיא שוה בכל אדם' .אמנם, כאן אין משה מתווכח ואין הוא בא בטרוניה כלפי קונו,אולם במקורות מאוחרים יותר הולך ומתפתח מוטיב הסירוב: משה אינו מוותר בנקל. הוא מנסה לשכנע את בוראו בראיות שונות. הוא מגייס לעזרתו את הבריאה והבריות כולם.

                 

                משה רבינו כידוע,הנהיג את העם בכל משך ארבעים שנות הנדודים במדבר, לפני הכניסה לארץ ישראל. במשך תקופה זו, הוא התנסה פעמים רבות על ידי העם המרדן, ואף חולל נסים רבים.

                 

                באחת מהפעמים, נענש משה, עם אהרן אחיו, שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל. נסיבות העונש מסופרות בפרשת "מי המריבה": משה ואהרון אמורים היו לדבר אל הסלע ואז היה אמור הסלע לתת מים. במקום, היכה משה בסלע.

                 

                וכך נכתב בחומש דברים:"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּעֶצֶם הַיּום הַזֶּה לֵאמר: עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבו

                אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מואָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחו וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ... כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לא תָבוא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

                 

                משה נענש בעונש חמור זה,מכיוון  שהיה קטן אמונה והיכה בסלע במקום לדבר איתו. בעיני העם הצופה אותו אקט  נראה כחוסר אמון באל. ויש הטוענים כי כעסו של משה היה לא במקום והיה בו חילול ה'‏‏ .

                 

                המדרשים והפייטנים שואלים: הייתכן שמשה ימות ככל האדם? ימות - אמנם כן, אך לא ככל האדם. גם משה מת, ואם כן "מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלא יִרְאֶה מָּוֶת"? דרך מותו של משה אינו נחלת כל אדם; אין בו מאותה מרירות אופיינית המתלווה למותם של שאר בני אדם.

                 

                משה נפטר בגיל מאה ועשרים שנה, על סף הכניסה לארץ. למשה נתאפשר רק לצפות על ארץ ישראל מרחוק, מעל פסגת הר נבו בארץ מואב. עם מות משה הוא נקבר בגיא מול בית פעור, נעלם מקום קבורתו, והתורה מספרת ש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" .

                 

                בפיוט של ר' אלעזר הקליר "אומן שלא קם כמותו":בפתיחה משה מבקש מה' שלא למות, שהרי "פה אל פה עמך דִברתי - ואיך אמות?". בת קול משיבה למשה כי כל גדולי העולם מתו, "ואתה לא תמות?!", אולם משה אינו מקבל את השוואתו לאדם הראשון ולאבות האומה. אז משיבה לו בת הקול תשובה שונה, שנועדה לפייסו על מותו: מותו לא יהא כמות כל אדם.

                 

                וּמשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמתו" הוא זכה  לאריכות ימים,זמן מספיק כדי  שהשיעור יספיק לטבעו של האדם, הרוחני והחמרי, האישי והמשפחתי, העולמי והמדיני.מאה ועשרים שנה הן "שיעור הזמן המספיק לטבעו של אדם", כמו שנאמר בספר בראשית "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה".

                "לא כָהֲתָה עֵינו וְלא נָס לֵחה" - לא מתוך תהליך של ירידה וניוון גופני מת משה, אלא כשהוא במלוא כוחו. החרפה המלוָה את המוות קשורה גם בעיסוקם של החיים בגופתו נטולת רוח החיים של המת: בטיפול בה, בקבורתה ובקיומו של קבר שתחתיו שוכנות עצמותיו של מי שאך תמול שלשום היה איש חי ופועל. חרפת המוות הזאת אינה נחלתו של משה: איש לא היה נוכח במקום מותו, וה' בכבודו הוא שטיפל בקבורתו וגמל עמו חסד זה - "וַיִּקְבּר אתו בַגַּי" אף המפגש עם קברו של משה נמנע לנֶצח מכל אדם - "וְלא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתו עַד הַיּום הַזֶּה".

                 

                על פי המסורת משה נולד ונפטר בז' באדר. מכיוון שמקום קבורתו לא נודע, נקבע יום מותו כיום הזיכרון לחללי צה"ל וקדושי השואה אשר מקום קבורתם לא נודע.

                 

                פיוטו של ר' אלעזר הקליר "אומן שלא קם כמותו":

                וּבַת קול מְשִׁיבָה וְאומֶרֶת:

                 

                אָדָם כִּי יָמוּת הוד פָּנָיו יְשֻׁנֶּה

                וְאַתָּה זִיוְךָ לא יִשְׁתַּנֶּה

                 

                אָדָם כִּי יָמוּת מַלְאֲכֵי מָוֶת יַבְהִילוּהוּ

                וְאַתָּה מַלְאַךְ הַמָּוֶת לא יְבַהֶלְךָ

                 

                אָדָם כִּי יָמוּת מְטַפְּלִים בּו בָשָׂר

                וְאַתָּה יְטַפֵּל בְּךָ אֱלוהַּ כָּל בָּשָׂר

                 

                אָדָם כִּי יָמוּת מֻטָּל בְּמִטָּה

                וְאַתָּה תִנָּטֵל בִּזְרועַ תּולֶה מַעְלָה וָמָטָּה

                 

                אָדָם כִּי יָמוּת בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי מִטָּתו יֵלֵכוּ

                וְאַתָּה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ יֵלֵכוּ

                 

                אָדָם כִּי יָמוּת לַקֶּבֶר יוּבַל

                וְאַתָּה לְגַן עֵדֶן תִּתְעַל וְלָמָּה תִתְאַבַּל

                 

                אָדָם בֵּין קְבָרִים יִתְקַבַּר

                וְאַתָּה בֵּין צַדִּיקִים תִּתְגַּבַּר

                 

                אָדָם שִׁכְנו בַקֶּבֶר

                וְאַתָּה גָּנוּז תִּהְיֶה מִכָּל שָׁב וְעובֵר

                 

                אָדָם זִיו תָּאֳרו יְשֻׁנֶּה

                וְאַתָּה עֵינֶיךָ לא יִכְהוּ וְזִיוְךָ לא יִשְׁתַּנֶּה

                 

                אָדָם מְצַוֶּה וּמורִישׁ יְרֻשָּׁה עובֶרֶת

                וְאַתָּה תְצַוֶּה יְרֻשָּׁה לא לְעולָם עובֶרֶת

                 

                אָדָם כְּבודו אַחֲרָיו לא יֵרֵד

                וְאַתָּה עַל מִטָּתְךָ כְּבודְךָ יֵרֵד

                 

                אָדָם מַחְשְׁבותָיו וְעֶשְׁתּנתָיו יאבֵדוּ

                וְאַתָּה תורָתְךָ וּמַחְשְׁבותֶיךָ לְעולָם יַעֲמדוּ

                 

                אָדָם מְבָרֵךְ בְּרָכָה לְשַׁנְּנָהּ לְעולָם

                וְאַתָּה תְּבָרֵךְ 'וְזאת הַבְּרָכָה' וְהִיא תִּהְיֶה לְעולָם 

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום חמישי, 27/6/13, 06:49

                   

                  ''

                   

                  שימו קץ לאשליית הזמן!

                   

                  הרגע הנוכחי –הוא הנקודה היחידה היכולה לאפשר לנו להגיע אל מעבר לגבולות המגבילים של המוח.

                   

                  זוהי נקודת החיבור שלנו לממלכת ההוויה שהינה חסרת זמן וצורה.

                   

                  מעולם לא התרחש דבר בעבר.הוא התרחש ברגע זה.לעולם גם לא יתרחש דבר בעתיד.הוא יתרחש ברגע זה.

                   

                  מהות הדברים- אינה יכולה להתפס בשכל.

                   

                  ברגע שנתפוש זאת-

                   

                  מודעותנו תשתנה:

                   מחשיבה-להוויה.

                  מזמן-לנוכחות.


                  הכול יתמלא חיות,יקרין אנרגיה ויהיה שופע בהוויה.

                   

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום רביעי, 26/6/13, 06:51
                    30/6/09


                    ''

                     

                    כאב ואהבה 


                     

                     הכאב שוכן בלב

                     

                     והיא יודעת

                     

                     לכן עוקפת אותו

                     

                     בתחכום. 

                     

                     

                     

                     כשעולה שאלה מכשילה

                     

                     ונוגעת ,ולו ברפרוף

                     

                     בקצותיו

                     

                     היא ממהרת להסיתו,בזריזות. 

                     

                     

                     

                     האהבה שוכנת בלב

                     

                     והיא יודעת

                     

                     לכן משקה אותהבשקדנות 

                     

                     וכשמגיעה גל חום

                     

                    ונוגע בעדינות

                    בקצותיה

                     

                     

                    היא ממהרת לספגו,במהירות...

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 26/6/13, 04:56

                       

                      ''

                       

                       

                      המפתח להפסיק ליצור זמן הוא:

                       

                      לשים קץ לאשליית הזמן.הזמן והמחשבות הם בלתי נפרדים.


                      הפרידו בין הזמן למחשבות-וראו זה פלא המחשבות ישתתקו,אלא אם כן אתם תבחרו להשתמש בהם!


                      אם אתה מזוהה כל הזמן עם הראש,פירוש הדבר שאתה לכוד בזמן.דהיינו,הדחף שלך הוא לחיות באופן כמעט מוחלט דרך זכרון וציפיה.

                       

                      כך אתה מוצא את עצמך מתעסק כל הזמן עם העבר ואינך מוכן לכבד את הרגע הנוכחי,להכיר בו ולאפשר לו להיות כפי שהוא.

                       

                      דחף זה מתעורר, מכיוון שהעבר מעניק לך זהות,והעתיד מבטיח לך הבטחה לישועה,או לסיפוק כלשהו-אך שניהם הם אשליה.

                      ככל שאתה מתמקד יותר בעבר ובעתיד-כך אתה מחמיץ את הרגע הזה,שהוא הדבר היקר ביותר שישנו.

                      וזאת משום ש:

                       

                      -הוא הדבר היחיד.

                      -הוא כל מה שיש.

                      -ההווה הנצחי הוא המרחב בו מתרחשים חייך,המרכיב היחיד שנשאר תמיד יציב.

                      -החיים הם עכשו.

                      -מעולם לא היה זמן שבו חייך לא היו עכשו,ולעולם לא יהיה זמן כזה.

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום שלישי, 25/6/13, 07:49

                        ''

                         

                        מחר מתחילה ניקוי רעלים לשם קיום שלום אמיתי ביני ובין גופי.

                        המעוניינים להתחיל תהליך זה יכולים לבקשו ממני ובשמחה וטוב לבב אשלח את התפריט החינמי,הזול והפשוט ביותר לניקוי .

                        והכל לבריאות הגוף הנפש.

                         

                        ניקוי רעלים

                         

                        קיבלתי לפני כחודש מרשם לניקוי רעלים.הייתי בטוחה שיקשה עלי ,כמו שקשה לעשות דיאטה.

                        אך מרגע שהחלטתי לנסות ,החודש עבר כשמיום ליום תחושתי טובה וקלילה יותר.

                        אני אפילו תוהה אם להפוך לצמחונית!דבר שממש לא חלף בראשי לפני כן.

                         

                        תהליך הניקוי קורה באופן טבעי בגופנו בכל יום ויום על ידי מערכות ההפרשה: הגוף יודע לפנות החוצה מהמערכת רעלנים וחומרים שאינם נחוצים לו.

                         

                        ניקוי הגוף מרעלים מקובל היום בכל העולם בקרב שוחרי הבריאות שהחלו להכיר בערך הבריאותי של ניקוי פנימי מסוג זה על ידי שינוי תזונתי וצמחי המרפא והחליטות.

                        ניקוי וטיהור הגוף מרעלים מומלץ אחת לכמה חודשים גם לאלו שאינם סובלים מבעיה מסויימת וגם לסובלים מבעיות בריאות. גם אם אנו שומרים על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית אנו עדיין חשופים לרעלנים ונאלצים להתמודד עימם. הרעלנים מגיעים ממקורות פנימיים אותם הגוף מייצר וממקורות חיצוניים.

                         

                        העומס האדיר של רעלנים הקיימים כיום בכל מקום, מכביד על הגוף ועל מערכות ההפרשה שלא מצליחות להשתלט על סילוקם ולעמוד בקצב. רמת הרעלנים בגוף עולה, הם מצטברים, מפריעים לספיגת ויטמינים ומינרלים מהמזון, מהווים מצע נהדר להתפתחות פטריות וחיידקים וגורמים להופעת בעיות ומחלות שונות.

                        בנוסף, עם ההזדקנות הגוף מאבד מיעילותו ומכושרו להרחיק רעלנים וחומרים מזיקים

                        .

                        בזמן ניקוי עלולים לצוף גם רגשות ותחושות, דברים עולים לפני השטח ולעיתים בשלבים הראשונים עלולים להופיע חוסר שקט ועצבנות, לכן אל תשכחו בזמן ניקוי לטפל גם בצד הנפשי, לכו לשבת או לטייל בטבע, בים, בהרים.

                         

                        למה כדאי לעשות ניקוי רעלים?

                        -בשביל להרגיש טוב יותר! -בשביל שיהיה קל יותר להוריד משקל עודף - קשה להוריד במשקל כשהגוף עמוס ברעלנים ופסולת, ומערכת העיכול אינה פועלת באופן סדיר ובריא.

                        -בשביל לסייע לגוף לטפל במחלות שונות, פטריות, דלקות, כאבי מפרקים, אלרגיות ועוד.

                        -בשביל לפתוח דף נקי וחדש במערכת היחסים שלנו עם גופינו ובריאותינו.

                         

                        אם סובלים מ:

                        עודף משקל, אלרגיות, עייפות, תשישות, מתח, עצבנות, ירידה בריכוז, בעיות עור, לחץ דם גבוה, נפיחות וגזים, עצירות, צרבות, בעיות עיכול, פטריות, קנדידה, ירידה ברמות האנרגיה, פגיעה בשינה, רגישות יתר למחלות, כאבי ראש ומגרנות, כאבי מחזור, כאבי שרירים, דלקות מפרקים, קשיי לימוד אצל ילדים, דיכאון, בעיות על העור, פריחות ואף הזדקנות מוקדמת - זקוקים לניקוי!!!

                         

                        ככל שרמת הרעילות גוברת, כך חומרת הסימפטומים גדלה.

                         

                        רמת האנרגיה עולה פלאים לאחר תהליך ניקוי הרעלים. פחות עייפים, קמים טוב יותר בבוקר, הגוף כולו מתפקד טוב יותר, ישנה תחושה פנימית נקייה ושלווה, קלילות, ירידה במשקל, מערכת עיכול מעכלת ומפרקת טוב יותר מזון ושומנים והיציאות מתאזנות.

                        ממליצה בחום!

                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום שלישי, 25/6/13, 04:57

                           

                          ''

                           

                           

                          בפרק הקודם שאלנו את עצמנו:כיצד מפסיקים ליצור זמן?

                           

                          -נסו נסו להכיר באופן עמוק בכך שהרגע הנוכחי הוא כל מה שאי פעם יהיה לכם.

                          -הפכו את הרגע הנוכחי למוקד העיקרי של חייכם.

                          -שלא כבעבר בו הייתם בעיקר בעבר וביקרתם מידי פעם בהווה-עברו לחיות בהווה ובעבר בקרו ביקורים חפוזים וכך בעתיד-רק כשהדבר נדרש להתמודדות עם היבטים מעשיים בחייכם.

                          -אמרו תמיד "כן" לרגע הנוכחי.


                          המפתח הוא:

                          לשים קץ לאשליית הזמן.הזמן והמחשבות הם בלתי נפרדים.

                          אתם הפרידו בין הזמן למחשבות-וראו זה פלא המחשבות ישתתקו,אלא אם כן אתם תבחרו להשתמש בהם!

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS