כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 12/2014

    2 תגובות   יום שלישי, 30/12/14, 05:33

    ''

     

    לפעמים צריך האדם להעביר ביקורת על מישהו (גם על עצמו). והשאלה היא, איך אפשר להעביר ביקורת בצורה בונה? ביקורת המתחשבת בצרכים של האדם השני, והמספקת מענה טוב יותר, לצרכים של זה שמעבירים עליו את הביקורת.ביקורת כזו הסיכוי שלה להתקבל גדול יותר, מאחר שהיא טובה יותר לשני הצדדים.

     

    רוב האנשים מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק במידה מתונה.כדי שהביקורת תועיל, צריך לשלב בה גם מחמאות. הנטייה הטבעית היא לדחות את דברי הביקורת  ולהתעלם מהם, ולפעמים גם לתקוף את מי שאמר אותם.

     

    ספר משלי ממליץ למתוח ביקורת בזהירות ולהתאים את הביקורת לאופיו של האדם אשר מדברים איתו ובפרט, יש לקחת בחשבון את מידת ההבנה שלו: "תחת גערה במבין, מהכות כסיל מאה" [משלי יז]. כאשר גוערים באדם מבין היודע להסיק מסקנות, הדבר עלול לגרום לו נזק נפשי. הוא רגיש מאד לדברים שנאמרים לו, גערה לא זהירה עלולה להביא אותו למסקנה שהוא חסר-ערך, להשפיל אותו ולשבור אותו מבחינה נפשית יותר ממה שמאה מכות ישברו את הכסיל. הדרך הטובה ביותר להעביר ביקורת על אדם נבון היא ברמז דק, שהרי הנבון יודע להבין, מתוך רמזים דקים, מה כוונתו של הדובר. הרעיון שיש לדבר עם חכמים ברמזים נמצא כבר בדברי חז"ל: "די לחכימא – ברמיזא".

     

    כדאי להקדים לדברי-הביקורת כמה דברי-שבח ומחמאות, כך שהאדם ירגיש טוב ולא ייפגע מהביקורת. כדי להשיג תוצאה חיובית ,יש להדגיש את הצדדים החיוביים של הזולת, כך שיהיה ברור שהפגם שעליו מותחים ביקורת מתגמד לעומתם. ולהוסיף שכוונת הביקורת, להוסיף עוד יותר חיוביות לחיוביות שכבר נמצאת בו.זאת מכיוון  שכשאדם שומע דברי ביקורת, הם תמיד פוגעים בכבודו ובביטחונו העצמי .העברת ביקורת עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הזולת ולגרום לו להרגיש פגום ופסול.

     

     

    אנשים חכמים יודעים להעביר ביקורת באופן שמשיג תוצאה הפוכה - הזולת מרגיש שהביקורת מחמיאה לו ומייפה אותו.עצם העובדה, שאדם חכם טרח למתוח עליו ביקורת מראה, שהוא ברובו טוב, שהרי אילו היה ברובו רע, לא היה "משתלם" להשקיע ולנסות לתקן אותו.

     

    אדם שכל דבריו הם תוכחות וממתיחת ביקורת על אחרים - מקשה את עורפם של השומעים, גורם להם להתעלם מדברי הביקורת שלו ואולי אף מדברי ביקורת בכלל, כי הם רואים שלביקורת שלו אין סוף - לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה בזה משהו רע, ולכן אין טעם להתאמץ ולשפר.

     

    מעבר לנזק שהוא גורם לשומעים, איש ביקורתי גורם נזק גם לעצמו: מכיוון שהוא רואה בכל אירוע את הצד השלילי, הרגשות השליליים מצטברים בליבו, אין לו שמחת חיים, והוא יכול פתאום להישבר וליפול לדיכאון שממנו לא יוכל לצאת .

    .

    המסקנה היא :ככל שהדיבור אותו מוציא האדם מפיו ,מחובר יותר אל הדעת והמחשבה, כך הדיבור הביקורתי  עצמו הופך להיות טוב יותר.חשוב בטרם תדבר. חשוב טוב על כל התמונה המלאה. שים את עצמך במקומו של חברך. נסה להבין את הצד השני. ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. רק כאשר תבין את הצד השני בדיוק כפי שאתה מבין את עצמך, רק אז באפשרותך להעביר אליו ביקורת בונה וחיובית.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שלישי, 30/12/14, 03:33
      החוזק שבאדם מהיכן הואו נובע? מאותם רגעים קשים בהם חרק שיניו כדי להתגבר על המשברים בחייו.מאותם רגעי יאוש שכבר כמעט הרים בהם ידיו. החוזק הזה הוא עמוד השידרה האנרגטי של האדם.
      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום שני, 29/12/14, 18:34
        מצאתי שהברכה בגיל מופלג היא היכולת לומר בקלות יותר את שעל ליבך ללא חשש של מה יגידו. יש משהו בזיקנה שמפסיק לסבול צביעות.לפחות אצלי.
        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום ראשון, 28/12/14, 18:09
          היחשפות אנו בנויים מרגעים.רגעים של אושר.רגעים של אור. רגעים של עליות. רגעים של ירידות.רגעים של חושך. ועוד ועוד. רגעים שאני מנציחה כאן. לאחרונה. וכל אותם רגעים לטוב או לרע הם אני. החשוב הוא לזכור זאת.להבין את הזמניות שברגשות.את הרב גוניות. כך בשעת ירידה נתעודד מהאור בעליה ולהיפך.בשעת עליה נעריך-כי רגעי הירידה מוכרים לנו.
          דרג את התוכן:
            3 תגובות   יום ראשון, 28/12/14, 01:54
            את החלל שבי אף אחד לא מכיר אף אחד לא נגע. אתעומקו,רוחבו,כאבו אף אחד לא חווה. את צרכיו,בקשותיו תחינותיו לחיבוק אף אחד לא שמע. שוקע,בולע דמעותיו וישקוט...
            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שישי , 26/12/14, 05:10

              ''

               

              תוהה על דרך העולם

              תכליתו

              מטרת כל המהמורות

              החיוכים

              הדמעות.

               

              אם אני רק מעגל

              בתוך שרשרת הדורות

              יד אוחזת במסירת כוח

              המשכיות.

               

              איזה פרס עלי לקבל

              או תעודה

              או ליטוף

              או אהבה.

               

              אין סיבה שאיעלם

              ללא מדליה

              לפחות אלוקית

              על פועלי למען ההמשך.

               

              כן אני יודעת 

              שהנני בורג קטן

              אבל לפחות הייתי בורג חיוני

              הכרחי...

               

              הלידות,החלב שהענקתי

              הריצות שרצתי

              הדאגות שדאגתי...

               

              משהו?מישהו?

              פרס ניחומים?

              ליטוף?

              מילה טובה?

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום חמישי, 25/12/14, 17:23
                לכולם יש כרטיס ביקור בו הם מציגים את עצמם לעצמם ולחברה. איש איש ודרכו להציג קורת חייו :הוריו,אחיו,אהבותיו וכו. ואני בחרתי לככב רק באלו אשר הציגו אותי בקורות חייהם באור בו אני רואה את עצמי. האם צודקת אני?
                דרג את התוכן:
                  8 תגובות   יום רביעי, 24/12/14, 06:53
                  כשתם הצורך בך כאם בימי זקנה,ואת במקרה הטוב זוכה בעליה לרגל אליך מתוך נימוס,כיבוד הורים,סימון וי על הביקור-תודי גם על כך.אפילו זה לא מובן מאליו. את צעירה עדין?נלהבת כמו כל אמהות העולם למלא את תפקידך?מצוין!אך אל תשכחי את עצמך בתפקיד כי יום אחד הוא יגמר ויהי. עליך למצא משמעות ומטרה אחרת... אה...והשמרי מהמרמור-זה דרך העולם בלעדיך להסתדר אחרי הקדשת מלוא כוחותייך... ובכן,בהצלחה
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 22/12/14, 08:15

                    ''

                     

                    כל תלמודי מסתכם בכך ששופטי הארץ חורצים לשון והקב"ה מחכך ידיו ומחכה למשפט שמיים.

                     

                    ואתה תלוי בין פיות ארץ לפיות סנגורי וקטגורי שמים-ואין לך פתח מילוט אמיתי -מגזרי הדין.

                     

                    האמת,זה מה זה לא בא בטוב לעת זקנה-כל הגשעפט הזה....

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום חמישי, 18/12/14, 06:37
                      הכעס אצל אנשים חסרי השליטה עליו שהם נדמים לממטרה המפזרת מימה על הסביבה וגם אם יש בהם ברכה לאדמה המילים המומטרות חורכות,שורפות ומלובנות בבשר האנרגטי של זה אשר אליהם הם מכוונות. להיות שק אגרוף של מילים מלאי תסכול וספוגי צואת שנים-ולהסכים לכך שיהפכו אותך לכזה,לותר,למחול,לתרץ עבור האומרם-מטביע את איש שק האגרוף בעלבונות חצץ המוטבעות בו לעולמים.
                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום ראשון, 14/12/14, 11:39
                        איזה אומץ והתעלמות מהמציאות צריך זוג רומנטיקן לגייס כדי להתחתן בשמחה?
                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום ראשון, 14/12/14, 05:32

                          אנשים מוצפים בזבל חייהם,אורבים לאוזן השומע כדי לזרוק עליו את המוצר ולנסות להסדיר את נשמתם הם

                          הם לא מתחשבים וממש לא אכפת להם מה זה עושה לזולתם

                           

                          אוסף מריר,מתוסכל,מעלה צחנה. זה-ממלא את כדור הארץ באנרגיות מלחמה ותסכול

                          איך אפשר וכמה שנים ניתן עוד להמשיך בכל הגועל הזה

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS