כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 2/2014

    0 תגובות   יום רביעי, 26/2/14, 10:19

    עשרת בני המן מכונים גם "קליפות" בקבלה

     

    עשרת בני המן מופיעים בשמם במגילת אסתר.

    לפי המדרשים היו להמן 208 בנים. רש"י בשם חז"ל מפרש שהעשרה שנהרגו ושנתלו הם אלו שכתבו דברי שטנה על היהודיים ועל ירושלים[ עזרא ]. ע"פ המגילה, עשרת בני המן נהרגו ביום המלחמה הראשון [בי"ג באדר], ונתלו על העץ ביום השני [י"ד].

     

    מקום תלייתם של עשרת בני המן היה על אותו העץ שהכין המן ונתלה עליו. [עץ התלייה הוא "עץ הדעת" המסמל את הרצון לקבל שבאדם. ניתן להשתמש בכוח זה עם הכוונה על מנת לקבל לעצמו, שמכונה "המן", או עם הכוונה על מנת להשפיע לזולת, שמכונה "מרדכי". בתחילה חושב "המן" שהוא יכול לשלוט על כוחות הקבלה שבאדם, ורוצה לתלות את מרדכי על עץ התלייה. אולם מאוחר יותר מתגלה ש"מרדכי", הכוונה על מנת להשפיע לזולת, הוא ששולט בעץ, ותולה עליו את "המן"].

     

    עשרת בני המן [מגילת אסתר ]הם:

     פרשנדתא - לפי המדרש היה הגמון בקרדוניא. שלח לאביו קורה באורך 50 אמה, אותה לקח מתיבת נח‏. מאוחר יותר ניתלה על אותה קור‏ה. [פרשנדתא -הוא אחד מכינוייו של רש"י שמשמעותו פרשן-דתא, כלומר פרשן הדת זאת כהוקרה לפירושיו רחבי ההיקף על התנ"ך והתלמוד].

    דלפון [הוא כיום,כינוי לעני מרוד].

    אספתא

    פורתא

    אדליא

    ארידתא

    פרמשתא אריסי

    ארידי

    ויזתא [הוא כינוי כיום,לשלימזל ולא יוצלח].

     

    לכתיבת וקריאת עשרת בני המן במגילה הכשרה למקרא במגילה בפורים, ישנם מאפיינים מיוחדים:

    -על פי הגמרא [בבלי מגילה]-יש לקרוא בעת קריאת המגילה, את שמותיהם של עשרת בני המן, יחד עם המילה "עשרת" שאחריהם, בנשימה אחת.

    הסיבה היא:

    כדי להורות שכולם יצאה נשמתם בפעם אחת, ולכתחילה נפסק להלכה שיש לעשות כך. יש הסוברים שמי ששכח או לא מסוגל לקרוא בנשימה אחת, יחזור ויקרא מחדש.

     

    -שמות עשרת בני המן צריכים להיכתב בצורה הנקראת "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". דהיינו: שני טורים המסודרים אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל.

     

    ישנה מסורת כי בקהילות יהודיות שונות, התקיים מנהג בו התארגנה קבוצה שהתחפשה להמן ועשרת בניו, כשלויזתא נשמר מעמד מבוזה במיוחד, כנחות מכולם.

     

    כל גילוי רוחני מתגלה בעולם דרך עשר הספירות. המקובלים מסבירים לנו שהכוחות הרוחניים מתגלים באדם בתחילה בצורתם האגואיסטית, כ"עשרת בני המן" שמכונים בקבלה גם "קליפות". במהלך תיקונו הופך המקובל את "עשרת בני המן" לכוחות של נתינה.

     

    עשרת בני המן,נהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם אשר נתלה בניסן של השנה שקדמה לכך.

     

    משייכים את המן ובניו לגזע עמלק. עמל"ק הם ראשי תיבות של "על מנת לקבל". המן מייצג את הכוונה האגואיסטית, הכוונה על מנת לקבל לעצמו, לכן נאמר שהוא מזרע עמלק. לעומתו, מרדכי היהודי מייצג את הכוונה לתת לזולת, הכוונה על מנת להשפיע.

     

    על שנאת עמלק כותב הרמב"ם : "ציוונו לזכור את אשר עשה לנו עמלק, ומה שהקדימו להרע לנו, ולשנוא אותו בכל עת. ונעורר הנפשות במאמרים שנילחם בו ונזרז את העם לשנוא אותו עד שלא תישכח המצווה, ולא תיחלש השנאה ותסור מליבנו עם אורך הזמן."

    "אל תחשוב כי המעשה הזה הוא מתוך אכזריות או דרישת נקמה, אלא שהוא פועל המחייב את השכל האנושי להאביד כל הנוטה מדרך היושר, כדי להשבית בכל המונעים אשר ימנעו השגת השלמות, והוא

    השגת הבורא יתברך ."

     

    אמר רבי חנוך תלמידו של רבי בונים מפשיסחא:"כל זמן שנמשך שלטונו של עמלק, אין אדם יודע שהנהו בחינת אפס. כשפוסק שלטונו של עמלק, יודע אדם שהוא בחינת אפס" .

     

    בשמות עשרת בני המן כפי שכתובים במגילה נגלה כי בשם פרשנדא האות ת' מוקטנת, בשם פרמשתא האות ש' מוקטנת, ובשם ויזתא האות ז' מוקטנת - וביחד מרכיבות האותיות תש"ז.. ואחרי כמה אלפי שנים בשנת תש"ז (1946) בהושענה רבה, עם סיום משפטי נירנברג שנערכו לפושעי המלחמה הנאצים נתלו "עשרת בני המן" - עשרה מנהיגים נאצים. צרוף אירועים מוזר.

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שני, 24/2/14, 01:55

      ''

       

      העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף אין, דאגה מנין?

       

      בעייתנו כבני אדם היא בתפיסת מושג הזמן. בציר הנע בין עבר, הווה ועתיד- איננו מוצאים את עצמנו באף מקום. כשאנחנו תפוסים בעבר, איננו נמצאים באמת, כי העבר כבר עבר ולא ישוב עוד. כשאנחנו חושבים על העתיד אנחנו עדיין לא נמצאים באמת, כי העתיד עדיין לא בא.

       

      הסיבה להרבה מאד צער ומכאוב, נובעת משום שהאדם מתחרט על העבר או שדואג לעתיד. על ידי כך שהאדם חי בהווה, הוא חוסך מעצמו- הרבה צער מיותר. אחד הרבנים שאל פעם את תלמידו

      -          "היכן היית היום?"

      -          "בבית המדרש" ענה הבחור.

      -           "לא שאלתי היכן היה גופך", הרב ענה, "אלא שאלתי היכן הראש שלך היה כל היום" ...

       

      אדם אשר מצליח לחיות את הכאן ועכשיו, מסוגל למצות את הרגע עד תום ובכך, הוא הופך את החוויה שלו מהחיים ,להרבה יותר מלאה ומספקת. אדם זה שם את הדגש, על מטרות אשר מספקות לו את הדברים החשובים לו ביותר בכדי לחיות כרגע, ללא חשש מידיעת העבר או אי ידיעת העתיד.

       

      למעשה, עלינו להבין כיצד אנו חיים את חיינו, גופנו נמצא כאן ועכשיו אך מחשבותינו עוסקות בעבר או בעתיד,אנו מעלים, ממחזרים זיכרונות או מצפים לעתיד. דבר זה יוצר אי שקט תמידי בתוכנו. כשאנו חיים במחשבותינו בעבר או בעתיד, גופנו מייצר בהתאם למחשבה רגש המציף אותנו ואנו חיים מחדש סיטואציות שחווינו, כאב עולה שוב, פחדים אכזבות ועוד. אין אנו מצליחים להבין שמחשבות ורגשות אלו גורמים לנו לחיות באשליה של קיום, כיוון שהעבר כבר עבר ולא ניתן להשפיע עליו יותר בשום עשייה והעתיד עדיין לא הגיע ומה שאנו חושבים לגביו יכול להשתנות בכל רגע.

       

      עלינו לעכל עובדה אחת פשוטה: כל מה שקורה ומתקיים בחיינו קורה ברגע נתון אחד בכל נקודת זמן – וזהו רגע ההווה.  

       

      אם נתרכז בעתיד, יתכן שנחווה תחושה של ציפייה או חרדה מהבאות, והגוף הרגשי שאמרנו שהוא מחובר במיידי למחשבות שלנו - יחווה חיים של חרדה מתמשכת, מכיוון שהמחשבה שלנו משדרת דאגה או סכנה מהבאות, מדברים אשר אין לנו מושג אם יקרו בכלל . אם נאפשר לסיטואציות מהעבר להציף אותנו ,יתכן שנחווה כאב רגשי מנוסטלגיה עקב אכזבה כעס או פגיעה שחווינו, אך כאב זה כרגע אף הוא אשליה, כי אין זו האמת של פגיעה שאנו חווים ברגע הזה, אלא רק שחזור של העבר שממשיך לחיות בתוכנו ולהפעיל אותנו רגשית ופיזית .

       

      שתי האופציות הללו – חיים בזיכרונות העבר או חיים בציפייה לעתיד- אינן טובות עבורנו ,שכן הם לא יכולים לקדם את חיינו כעת לשום מקום. כל זה הוא רק משחק של האני האשלייתי שלנו המופעל ע"י גוף המחשבות.

       

      ר' נחמן מברסלב אמר:"העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף אין, דאגה מנין?" כמו שהזמן הוא דבר בלתי נמצא בפעל, כי העבר אינו נמצא והעתיד לא יצא עדיין אל הפועל, וההווה -אינו אלא העתה הקושר בין העבר והעתיד.

       

      ככל שהאדם חי יותר את הרגע הזה בלבד, כך הוא חי טוב יותר, כך הוא מחובר יותר לעצמו ולמציאות האמיתית וכולי. כי באמת העבר אין, והעתיד עדיין, וההווה כהרף עין וחבל לחשוב על אתמול או על מחר- אם אפשר לחשוב רק על הרגע הזה בלבד.

       

       וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב, כי האדם צריך לשכוח כל זאת [לשכוח את העבר], ויהיה נדמה לו כאילו היום נברא, והוא יחיד בעולם... כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי , כי אין לו לאדם אלא את הרגע הזה בלבד

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום ראשון, 23/2/14, 06:35

        ''

         

        ‏יום ראשון 23 פברואר 2014

         

        הארה

         

        הארה-מילה נאה

        משמעותית,מליצית

        נראית ככוכב מטרות

        האדם

        אשר רוחו

        חשובה בחייו.

         

        נשאת ברוח המילה,

        פסגת שאיפות,

        עלינו מאירה.

         

        וכשאתה נוגע בה

        היא בחיוכה הטוב

        לך משיבה

        בפשטות,ללא יוהרה:

         

        "בני,אני כל כך בהישג יד

        כשענווה והסרת אגו

        נקשרים יחדו.

         

        באפסיות,בפשטות

        בחיבור רוח לאדמה

        שם נמצא היהלום

        שבכתר המבוקש".

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 23/2/14, 02:10

          ''

           
          הרעשן בקריאת המגילה

           


          מנהג הוא להגיע לבית הכנסת ולקרא במגילה ולשמוע אותה מילה במילה ועם הכרזת שמו של המן להרעיש.ובמה מרעישים?ברעשן.

          רעשן הוא צעצוע, כלי המשמיע רעש, ומכאן שמו. נפוץ בישראל בעיקר בחג הפורים. הוא מכשיר המקים רעש. ילדים משתמשים בו בקריאת מגילת אסתר, בעת הקראת שם "המן". ישנו גם כלי נגינה אינדיאני חלול שבתוכו חפץ כלשהו. בעת נענוע הכלי נשמע קול רשרוש.

          בתרבות היהודית נהוג להשתמש בו בפורים בעת קריאת שמו של המן במהלך קריאת מגילת אסתר כחלק ממחיית זכר עמלק שהמן נחשב לצאצאו. 

          מקור המסורת היהודית לגבי השימוש ברעשן היא כנראה מהמנהג :לרשום את שמו של המן על פיסות אבן או עץ והכאתם אלו באלו עד למחיקת השם (נוהג קלאסי של מחיית זכר עמלק) מקור המנהג הוא בדברי הירושלמי "רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן ארורים בניו, לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב". 

           
          הרמ"א כותב: "נהגו התינוקות לצור צורת המן על עצים ואבנים או לכתוב שם 'המן' עליהם ולהכותם זה על זה כדי שימחה שמו, על דרך 'מחה תמחה את זכר עמלק', ו'שם רשעים ירקב'". 

          מנהג זה התפתח עם השנים ונותר ממנו בעיקר הרעש, ומכאן נולד המנהג להרעיש ברעשן. 

          השימוש ברעשן בעת קריאת המגילה מעורר בעיה הלכתית מכיוון שכך ישנו חשש שהציבור לא ישמע כל מילה ומילה, בניגוד להלכה.

          בקהילות היהודיות השונות ,הרעשן הפך למעשה לחפץ אמנותי מעוטר בתחריטים וציורים שונים. קיימים רעשנים ממתכת מעץ ומפלסטיק.

          מחוץ למסורת היהודית משמשים רעשנים כשעשוע לתינוקות וילדים. יש אוהדים המשתמשים ברעשני ענק במשחקי כדורגל וכדורסל, כדרך לבלבל את שחקני הקבוצה היריבה.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שבת, 22/2/14, 05:28
            ''

             

            מגילת הסתר הפנים היא מגילת אסתר

             

            מגילת אסתר היא אחת מחמש המגילות שבחלק הכתובים אשר במקרא. במגילה,לא מוזכר שם האל אף לא פעם אחת. לכן קראו חכמינו למגילה "מגילת הסתר הפנים".לא רק שהדמויות אינן מדברות על אלוקים, הן גם לא מדברות אליו. בשום מקום, גם לא בשיאו של המשבר, הם אינם מתפללים לישועה.בשום מקום, גם לא בשיאן של חגיגות ההצלה, הם אינם נושאים תפילת הודיה.

            הפרשנות המסורתית גורסת שדבריו של מרדכי "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" [מגילת אסתר],מתכוון הדובר לאלוקים. גם שלושת ימי הצום והתענית מרמזים על פניה לאלוקים.

            המקובלים מאירים את המשמעות הפנימית של המגילה, ומסבירים שאנו נמצאים כעת בעיצומו של תהליך רחב ממדים, שבסופו יתגלו הכוחות האלה במלוא תפארתם, ואור הבריאה יציף את העולם בשמחה אין-סופית. אך לפני כן, צפויה האנושות להגיע למצב הפוך לחלוטין, שבו היא תמצא עצמה נבוכה ושבורה עד היסוד.

             

            המגילה כולה מתרחשת בגלות ולא בארץ ישראל, והיא מעלה את שאלה האנטישמיות ושנאת היהודים. המגילה מעלה בצורה חריפה את שאלת הפיתרון הסופי לעם היהודי שהוצעה כבר אז, בפרס של אחשוורוש, על ידי הצורר המן, אבטיפוס לצוררים שונים שקמו במהלך ההיסטוריה לעם היהודי. יש תחושה של הצלה, של השגחה, ויש גם סוף טוב.

             

            הסיפור במגילת אסתר מתאר אירועים שקרו ליהודים בזמן שלטון ממלכת פרס.כותב המגילה היה בקי במנהגי הפרסים ובחוקיהם והכיר היטב את הנעשה בממלכה – את סדרי השלטון ואת הארגון המנהלי של הממלכה. נראה שאפילו את ארמון המלך הכיר כותב המגילה, ושיבץ בסיפור פרטים על מבנה הארמון וחלקיו ועל אורח החיים בו.

             

            המגילה מגוללת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש [יש המתארכים אותו לשנת 482 לפנה"ס לערך, והמסורת היהודית מתארכת אותו לשנת 368 לפנה"ס],בשושן הבירה [הכוונה למילה  "בירתא", מצודה [בארמית] שבה שכן ארמון המלך. שושן הבירה הייתה חלק מן העיר שושן].  

             

            מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי[מרדכי מזוהה במגילה כאחד מאנשי יהודה שגלו מירושלים עם יכניה (=יהויכין) מלך יהודה ] ודודניתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן [שהיה מזרע עמלק].

             

            המלך אחשוורוש הוא כסרכסס, אשר שלט בממלכת פרס בשנים 486-465 לפני הספירה. למלך כסרכסס היה בעיר שושן ארמון חורף גדול ומפואר, הדומה בתיאורו ובמבנהו לארמון שבמגילת אסתר.הוא היה ידוע במשתאות הפאר שלו, וממלכתו אכן השתרעה מהודו ועד כוש. בתעודה שהתגלתה מימי כסרכסס נזכר גזבר המלכותMarduka - ששמו מזכיר את מרדכי היהודי, דודה של אסתר.

             

            על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בפורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת מקרא מגילה,כחלק מפרסום הנס, והודאה על ההצלה. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים, והנס נעשה על ידי אישה.

            דרג את התוכן:
              8 תגובות   יום שישי , 21/2/14, 18:26

              ''

               

              ‏יום שישי 21 פברואר 2014

               

              ההתגשמות בחלום

               

              וגם אם השמש

              לא תזרח על איחודנו,

              וגם אם הירח

              לא יסמיק ממראות לילנו,

              הכל ישאר ברמת החלום

              וההתגשמות תלויה ברצון.

               

              את פריטת ניגון הגעגוע

              חפנתי בעומקי

              את דמעת היגון

              צררתי בחביוני.

               

              אז אל תדאג ...

               

              וגם אם השמש

              לא תזרח על איחודנו,

              וגם אם הירח

              לא יסמיק ממראות לילנו,

              הכל ישאר ברמת החלום

              וההתגשמות תלויה ברצון.

              דרג את התוכן:
                6 תגובות   יום חמישי, 20/2/14, 06:02

                ‏יום חמישי 20 פברואר 2014

                 

                ''

                 

                פרקטיקת החיים

                 

                באמת שניסיתי

                ובכל כוחי

                לבדות לחוות

                ללא כל האנרגיות האנושיות סביבי.

                 

                גיליתי-

                שהחוכמה אינה התבודדות

                אלא התמודדות.

                 

                החוכמה אינה תיאוריות

                אלא שחיה בים המציאות.

                 

                החוכמה אינה מילים

                אלא יישום ופרקטיקה בחיים.

                 

                אז הנה אני צוללת

                לתוך מנהרת שאגת הימים

                ולא חוששת

                גם אם המציל

                רצונו להצילני

                רק באחרית...

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 20/2/14, 02:47

                  ''

                   

                  ענוונתנותו של מרדכי היהודי

                  מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני , היה מגזע יהונתן בן שאול ושמעי בן גרא . 
                  מקור שמו, ככל הנראה, באל הבבלי מרדוך, ולדעת קאהוט- הוא שם פרסי ומורה על אדם קטן, ואולי נקרא כן מרוב ענוותנותו. מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו .וחז"ל פרשו השם מר-דכי שהוא תרגום של מר דרור . מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית בסוד הסנהדרין, ובהיותו "בלשן" ויודע שבעים לשון היה יכול להשיב על שאלות קשות בפסיקה, ולכן נקרא גם פתחיה .

                  הוא הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל ".ונראה שהוא הנזכר בשם מרדכי בלשן בין שבי הגולה עם זרובבל,בספר עזרא ונחמיה. לדעת כמה מחכמי התלמוד מרדכי הוא מלאכי ונקרא שמו מלאכי (כלומר מלכי) אחרי שנעשה משנה למלך .

                  מרדכי, היה מגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.הוא היה אומנה ,או על פי הגמרא - בעלה ובן דודה של אסתר המלכה. הוא נמנה עם צאצאי הגולים משבט בנימין. מרדכי נמנה עם שורותיה של הכנסת הגדולה, אך הודח ממנה כשנתמנה למשנה למלך. הוא שירת כשופט בחצר המלך הפרסי אחשורוש ,שם נקלע לסכסוך עם המן ששימש כעבדו לפני התקופה המדוברת במגילה, ולאחר זמן תפס את מקומו כמשנה למלך אחשורוש.

                  מתוך מגילת אסתר אנו למדים כי מרדכי היה מושך בחוטים מאחורי הקלעים והצליח להגיע לעמדה בחירה בשלטון. הוא אינו מוותר על יהדותו ומחזיק בה בגאווה ,אך עושה הכל כדי להיות מקורב לשלטון. 

                  העלילה הפנימית של המגילה מגוללת בפנינו את דרכו של מרדכי היהודי לארמון המלך:

                  א.מסירת אסתר לאחשורוש.
                  ב. ישיבה בשער המלך - במזרח הקדום שער המלך או שער הארמון משמעותו מקום בו מתבצעים תפקידים ממלכתיים. 
                  ג.הצלת המלך ממתנקשים. 
                  ידיעתו בלשונות זרות עזרה לו להבין את דבריהם של שני סריסי המלך שדברו ביניהם בלשון תרשיש וחשבו שמרדכי לא יבין לשונם,וכך שמע על תוכניתם להרעיל את המלך אחשוורוש.
                  ד.קבלת טבעת המלך. 
                  ה.מרדכי בעזרתה של אסתר דואג לכך שאת אשר זמם המן לעשות ליהודים, עשו היהודים לעם בשושן ובממלכת פרס. 
                  ו.מרדכי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות - לבושו של מרדכי סמלי למעמדו בחצר מלכות פרס על כל המשמעות הערכית מוסרית שלו. 
                  ז.הגעה למעמד של המשנה למלך.

                  קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעיר האמאדאן שבאיראן, ואולם גם בגליל נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי ואסתר.

                  מרדכי היהודי: דמות מופת של מחנך/ מעובד ממכתביו של הרבי מליובאוויטש זי"ע

                  בשעה שיצאה הגזירה להשמיד את העם היהודי,יצא מרדכי ברחובות עיר וכינס 22 אלף תינוקות של בית רבן ללמדם תורה, ויחד אתם לשפוך לב לפני אביהם שבשמים בתפלה ותחנונים, ומסירות נפש גדולה השריש בלבותם, עד שקראו פה אחד: בין במות בין בחיים עמך אנו. ועל ידי זה נקרע גזר הדין ונהפוך הוא ממות לחיים ומיגון לשמחה - בחיי הגוף וחיי הנפש גם יחד.
                  על כל אחד ואחת להתבונן, אשר מרדכי הצדיק הי' מראשי הסנהדרין, ראש לכל הצדיקים, כמשה בדורו, ואף על פי כן יצא בכבודו ובעצמו ללמד תורה ביראת שמים ומסירות נפש לילדים קטנים, תינוקות של בית רבן.
                  על כל אחד ואחת מאתנו לזכור תמיד: אל ידמה אדם בנפשו כי מעמדו ומצבו פוטר אותו מלטפל בחינוך הקטנים, וכיצד יבטל ממעשיו ועסקיו הרמים?!
                  עליו להכיר, כי חשוב מכל הוא לקבוע, על כל פנים, חלק מזמנו, ולהקדיש, על כל פנים, חלק מכוחותיו לכיבוש החינוך של הדור הצעיר, כדי לנטוע בלבם יראת שמים מסירות נפש לכל הקדוש, הקדוש לנו מאז היינו לממלכת כוהנים וגוי קדוש - במעמד הר סיני.
                  ואז רק אז בטוחים נהי' כי הדור הצעיר יהי' נאמן לה' ולתורתו, ובדרך ממילא גם קיום עמנו יהי' בטוח. וגדול כוח עבודה קדושה ומסורה זו לבטל כל הקטרוגים והגזירות ועם ישראל ישכון בטח בדד.


                  ולפנינו שירי פורים/מתוך המגילה

                  ומרדכי יצא מלפני המלך
                  בלבוש מלכות ועטרת זהב,
                  ומרדכי יצא מלפני המלך
                  והעיר שושן צהלה ושמחה.

                  ליהודים הייתה אורה ושמחה,
                  אורה ושמחה וששון ויקר.
                  ליהודים הייתה אורה ושמחה,
                  אורה ושמחה וששון ויקר.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 18/2/14, 05:29

                    ''

                     

                    אסתר המלכה

                     

                    אסתר המלכה היא גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים. היא מתוארת במגילת אסתר כאשתו של אחשורוש לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע נביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא.

                     

                    אסתר,בת אביחיל משבט בנימין, שהיה דודו של מרדכי ומגולי יהודה שגלו לבבל בימי המלך יהויכין, הייתה יפת תואר וטובת מראה.

                     

                    אסתר המלכה הינה דמות חשובה ומשמעותית בהווי היהודי, מלכה של אימפריה חשובה,שהצילה ממוות מיעוט אליו השתייכה.רוב גיבורי התנ"ך הנם גברים, ואילו סיפור מגילת אסתר והניצחון לדת היהודית התאפשר הודות לאישה אחת - אסתר. כאשר אנו קוראים את סיפורה של אסתר אנו מגלים כי אסתר עברה תהליך של טרנספורמציה, שמשפיעה עליה ועל סביבתה בצורה משמעותית. בשלב הראשון: דמות כנועה, ביישנית, צנועה-ובשלב השני: חל מהפך, היא הופכת להיות חזקה, מניפולטיבית, גוזרת גזירות, ומפתה. היא מחופשת למלכה, אשת אחשורוש, בעוד שלאמתו של דבר היא יהודייה כשרה, וצדקת נסתרת; וכדרכם של אלו היא מכסה את חסידותה וגדולתה, מעיני בשר ודם, וכל כולה לשם שמיים.

                     

                    שמה הפרסי, "אסתר", לקוח משמה של האלה הבבלית אשתר או מן המילה הפרסית star (כוכב).

                     

                    המהר"ל מפראג אומר ,לפי כתבתה של הרבנית ציפורה הלר,שנסיבות לידתה של אסתר לא היו מקריות. ניכור ובדידות הם כלים כמו כל כלי אחר, והם ניתנים לנו כדי לאפשר לנו להפוך למה שאנחנו יכולים וצריכים להיות. דווקא מעומק נקודת הריקנות הזאת, פרח החיבור העמוק של אסתר עם האלוקים. שורש המלה אסתר הוא ס-ת-ר. שמה מבטא את עצם מהותה - היכולת לחדור מבעד לחומות ההסתר ולהבחין באלוקים גם במקומות שאחרים לא היו מסוגלים. אסתר הייתה מומחית בחדירה דרך החומות שסובבות אותנו. זה היה כלי הנשק שהיא רכשה לעצמה בשנות בדידותה .אסתר למדה לראות את האלוקים בכל מקום שבו הביטה. היא ראתה בו את אביה היחיד והניחה לשכינתו להנחות ולכוון אותה.

                     

                    ואילו שמה היהודי הוא "הדסה" כשמו של השיח הדס. הדס הוא אחד מארבעת המינים שאנו נוטלים בסוכות. ההדס מסמל את העיניים. עיניה של אסתר יכלו לראות את המציאות הפנימית בבירור, כפי שהעיניים שלנו רואות את המציאות החיצונית. שהדמות הצנועה הזו מגלמת בתוכה עוצמה פנימית.

                    אסתר, כמו ההדס, לפי דברי התלמוד-הייתה "ירקרוקת".ירוק הוא צבע שמורכב משני צבעי יסוד - כחול וצהוב. כחול מסמל קרירות וצהוב מסמל חום. אורה הפנימי של אסתר הורכב משני הכוחות גם יחד - להט בוער כשמש עם רכותם הצוננת של המים. משום שהיא פיתחה את טבעה הרוחני באופן כל כך מושלם, היא הייתה מסוגלת להגיע לכל אדם ולמצוא בתוכה את היכולת להתחבר אליו. ה"ירקרקות" שלה הייתה סמל רוחני לענווה, היענות ורגישות.

                     

                    אסתר גודלה על ידי מרדכי שהיה בן דודה- לאחר שהוריה נפטרו. הוא הפך אחר כך, למדריכה הרוחני ובסופו של דבר לבעלה.אביה של אסתר נפטר כשהיא הייתה עדיין ברחם אמה; אמה נפטרה בלידתה. כך, היא באה לעולם עם הפצע המדמם של לא להיות שייכת לאף אחד.

                     

                    כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה בגלל יופייה. על פי חז"ל, לקיחה זו של אסתר הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.

                     

                    כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה מוצגת באור שלילי, כאשר היא חוששת לגורלה, אך לאחר מכן היא מתעשתת ומחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן את עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת תחבולות ומניפולציות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה.

                     

                    לפי חז"ל, אסתר תבעה מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים קיבלה את מבוקשה.

                     

                    לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן ביקשה אסתר ממרדכי על ידי התך, סריס הנשים-לצום . יש המקשרים את תענית אסתר, הנהוגה בערב חג הפורים.

                     

                    על שמה העברי של אסתר, הדסה, נקראה ההסתדרות הציונית הדסה, שייסודה היה בזמן פורים.

                     

                    אסתר / מילים:חיים צבי

                     

                     

                    היא בוכה על הכר

                     

                    המלכותי,

                     

                     

                     

                    בכי חרישי, כמעט

                     

                    ילדותי,

                     

                     

                     

                    את הכל כבר נתנה,

                     

                    המלכה הקטנה,

                     

                     

                     

                    לא רוצה משרתות,

                     

                    לא משתה עם כרים וכסתות,

                     

                     

                     

                    והרי נתבטלה הגזרה,

                     

                    רוצה רק אותך מרדכי,

                     

                    בחזרה

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שני, 17/2/14, 06:37

                      ''

                       

                      מראה, מראה ,שעל הקיר...-תורת המראות

                       

                      עצמו עינכם וראו בדמיונכם אלפי מראות מסביבכם בכל מיני גדלים.התבוננו במשתקף מהם ותגלו את עצמכם ומקרים הקורים בחייכם, המשתקפים דרך המראות בכל מיני מצבים.

                       

                      אם תאמינו שאלוקים  שולח אליכם ברוב חסדו,כל הזמן הזדמנויות שיכוונו אתכם ותפקידכם רק לזהות את המסר ,את סימני הדרך-כדי שתדעו כיצד להתקדם במסע חייכם,תצאו מחוזקים ומודעים.

                       

                      ההתבוננות במראות- הינה זכות ומתנה.התבוננו בה בעיניים פקוחות,ולימדו את השיעור.

                       

                      כל אדם ומצב בהם אתם נתקלים בחייכם, מציבים בפניכם בעיה אך גם אתגר.המראות הגדולות ביותר הם ילדינו,בן הזוג,מכרים וכו.ככל שהמעגל רחוק יותר[אדם מהרחוב,רשויות]תקטן המראה .

                       

                      יתכן ויהיו מראות מהם תחליטו להיפרד מתוך בחירה לאחר שהפנמתם את המסר שבה ומה הסיבה שהגיע לחייכם.

                       

                      ומה באה המראה לשקף לנו?


                      א.את עצמנו-כיצד אנו מגיבים לכל מיני שיעורים שמגיעים לחיינו,מהי השקפתנו ואלו בחירות אנו עושים.

                      לדוגמא:אתם רוצים לפעול בצורה מסוימת והמשפחה מתנגדת נמרצות.אם נבין שהתנגדות הסביבה למעשה משקפת את לבטינו,את ספיקותינו ובודקת את מידת הנחישות בה אנו פועלים לממש את רצוננו-הרי תפעלו למען מטרתכם, ואולי עם חיוך על פניכם ולא בכעס.כי הבנתם את הפרינציפ.אינכם נבהלים.

                       

                      ב.מערכות היחסים שלנו:איך יחסינו עם האנשים הסובבים אותנו,מה יחסינו לכסף,להגשמה עצמית,מיניות,אהבה ועוד.

                      למשל: אם אדם נקלע משך זמן ממושך ללא אהבה בחייו,הדבר מאפשר לו לבדוק את עצמו בעניין זה ,את מערכת האמונות שלו וכו.

                       

                      ג.איך התקדמנו בחיים.היכן אנו אוחזים?

                      לעיתים דרך האחר משתקף לנו מצב שכבר אינו קיים אצלנו ואנו מבינים שכבר עשינו את העבודה הזו אצלנו.

                       

                       ד.המראה יכולה לשקף את פחדינו-

                      ממה אנו חוששים?היכן עלינו לחזק את הביטחון וההערכה העצמית שלנו.

                      לדוגמא:אי יכולת להתנתק ממערכת יחסים בעייתית.

                       

                      ולכן:

                      -הודו למראה על שירותה הטוב.

                      -התבוננו במשתקף מהמראה,קחו נשימה עמוקה והקשיבו למסר.

                      -חושו וזהו את התחושות שזה מעביר אליכם פיזית,מנטאלית ונפשית.הקשיבו למחשבותיכם,לפירושיכם ולמסקנות העולות .

                      -הפנימו שהכול קורה לטובתכם ובשבילכם למען שיפור איכות חייכם ,להביאכם למקום חיובי ולצמיחה.

                      -הגיבו לתובנות שקיבלתם מתוך מודעות ובחירה.

                       

                      והנה שיר "משקף":

                       

                      בלי מראה שלומית כהן-אסיף

                      הוא אינו יודע
                      איך הוא נראה.
                      בבית אין לו מראה.
                      את עצמו לא פגש
                      את עצמו לא ראה.

                      בתוך:שוק המראותהקטנות, הקיבוץ המאוחד,

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום שבת, 15/2/14, 06:46

                        ''

                         

                        ‏שבת 15 פברואר 2014

                         

                        צפונות לאלוקים

                         

                        שעות יושבת וחושבת

                        מעלעלת בדפים

                        מבקשת פתרונים

                        לחידת החיים.

                         

                        מהרהרת,מודטת

                        מרחפת ,חולמת

                        מעיינת בכתובים

                        בנסתרות ובנגלים.

                         

                        כך חולפים זמנים

                        ופתרונות כצפוי

                        רק בידי

                        אלוקים.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 15/2/14, 06:23

                          ''

                           

                           האמנם זרש משחקת את תפקידה של האישה הקטנה במגילה?

                           

                          זרש היא מדמויות המשנה במגילת אסתר.היא הייתה אשתו של המן האגגי אשר ילדה לו 11 בנים.היא חיה עם בעלה המן  בשושן, בירת ממלכת פרס ומדי .זרש שיחקה את תפקידה של "האישה הקטנה" במגילה,זו התומכת בכל מעשי בעלה ולכן כמעט אינה  מוזכרת בה.

                           

                          חז"ל מספרים ,כי זרש הייתה אישה קשה ותקיפה שהיתה מפורסמת באכזריותה-וכי הסיבה שיעץ מהומן [טוענים כי הוא המן] למלך אחשוורוש לנהוג בתקיפות כנגד סירובה של המלכה ושתי לבוא אל המלך, ולהרוג אותה, הייתה שאשתו זרש תיאלץ להיכנע בפניו ולהקשיב לדבריו "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן".

                           

                          במגילת אסתר ,מוצגת דמותה של זרש כאישה  הזוכה מבעלה ליחס טוב. לכל אורך המגילה מתואר המן כבעל החוזר לביתו ומבקש את עצתה.הוא נעזר בה ומתייחס אליה כשווה בין שווים. ניתן לראות בבירור ,שהיא זו שעל פיה יישק דבר בבית.

                           

                          מקומה של זרש על פי תורת הסוד:

                          האגו של האדם מתחלק לשני חלקים, זכרי ונקבי. "המן" מסמל את החלק הזכרי של היצר הרע, ו"זרש" מסמלת את החלק הנקבי של אותו האגו.

                           

                          זרש ,כאמור, היא אמנם בעלת תפקיד קטן במגילת אסתר, כאשת המן,אך בעלת השפעה גדולה על החלטותיו של המן.היא  מופיעה בשתי הופעות קצרות :

                          -בהופעתה הראשונה - המן חזר הביתה מהמשתה וכעס על מרדכי אשר הפסיק בכלל לתת לו כבוד.הוא מתאונן בפעם הראשונה בפני אשתו זרש ,אשר המליצה יחד עם כל אוהביו של בעלה,לבנות עץ גבוה ולבקש רשות מהמלך לתלות את מרדכי. דברי זרש, אשת המן, הודלפו למרדכי והוא הורה לחרבונה, סריס המלך, להקריא למלך אודות מרדכי, אשר הציל את חיי המלך מבגתן ותרש.

                          -בבפעם השנייה -היא וחכמיו של המן,מנבאים כי המן יפול לפני מרדכי.

                           

                          כאמור,זרש מוזכרת כזו שיעצה לבעלה להכין עץ גבוה חמישים אמה ולתלות עליו את מרדכי היהודי. "ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו: יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו... ויעש העץ" [מגילת אסתר],וכן בהמשך: "ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו, ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו: אם מזרע היהודים מרדכי, אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו, כי נפול תפלו לפניו" .

                          זרש חשבה שעם ישראל הוא או כמו עפר הארץ או כמו כוכבי השמים. רבי יהודה בר אלעאי ,מסביר את דברי זרש הרשעה שאומרת לבעלה כי הוא עתיד ליפול שתי נפילות לפני מרדכי: "נפול תפול לפניו" - "שתי נפילות אלו, למה? מלמד שאמרו לו, אמה זו משולה לעפר, ומשולה לכוכבים. כשהן יורדין - יורדין עד עפר, וכשהן עולין - עולין עד לכוכבים".זרש הבינה שעם ישראל הוא או הכי למטה או הכי למעלה.

                           

                          זרש לא הסתפקה ברצון המן להשמיד את העם, אלא חפצה גם לשבור את רוחם של היהודים ע"י הפחדתם  בעצתה לעשות עץ גבוה. ממנה שאב המן את מזימותיו הרעות, כי היא הייתה יועצתו להרשיע.

                          זרש מסמלת את היכולת שיש לכמה אנשים טובים הנמנים על "אוהבנו" ללחוץ לנו על כל הכפתורים, לגעת בפצעים הכי רגישים, ולחדור אל הפחדים הכי מבהילים שלנו, שתמיד ניסינו להסתיר מעין רואה...

                           

                          הערה אנטישמית זו המתארת את "זרע היהודים" כגורם מאיים, מטיל אימה ומשתלט ,נאמרת להמן מפי זרש אשתו, ללמדנו, שגם רשעותו של המן מתחזקת  בהסתת אשתו . עצה זו חזרה אליו כבומרנג ,כשהמלך תלה אותו עצמו על העץ שהכין למרדכי.

                           

                          למרות הכתוב במגילה כי בעלה המן ועשרת ילדיהם נתלו על העץ, לא מוזכר מה היה בסופה של זרש. ומדוע לא תולים אותה במגילה לפי פירוש אחד? כי היא פשוט חסרת משמעות , לא חשובה.....

                           

                          מתוך פיוט:"שושנת יעקב"[אשר הניה]:

                           

                          ארור המן אשר בקש לאבדי. ברוך מרדכי היהודי

                          ארורה זרש אשת מפחידי. ברוכה אסתר בעדי

                          ארורים כל הרשעים. ברוכים כל הצדיקים

                          וגם חרבונה זכור לטוב

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS