כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2014

    0 תגובות   יום שישי , 30/5/14, 03:55

    ''

     

    היום ארבעים וחמישה ימים לעומר-תפארת שבמלכות

     

    בחר את מידת הרחמנות שבשליטתך.מנהיג טוב הוא מנהיג רחום.

     

    שאלות לבחינה עצמית:


     -האם בגלל סמכותי אני פחות רחמן?

    -ברם אני מודע לכך שחלק חשוב מהכבוד העצמי מותנה ביכולת לרחם?

    -האם אני מבצע משימות ביעילות?-האם אני מסודר?

    -האם אני נותן הוראות ברורות לאלה שתחת חסותי?

    תפארת,הרמוניה-חיונית למנהיגות מוצלחת.

     

    האתגר היומי:


     בדוק תחום מסויים שנמצא תחת חסותך.האם ניתן ליעל או לקצץ גורמים מיותרים ובכך לחזק את מפעלך?

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום חמישי, 29/5/14, 04:20

      ''

       

      למה אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות?

       

      מי לא מחכה לסעודת החג החלבית של שבועות?השאלה שאנו שואלים את עצמנו ,למה התברך חג השבועות מכל החגים במאכלי חלב במנהגיו?והרי לפנינו תירוצים רבים ושונים:

       

      ולפנינו מספר סברות:

      א. בני ישראל אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון,בעת מתן תורה ולכן, וגם אנחנו אוכלים זאת היום. כאשר חזרו בני ישראל ממעמד הר סיני אשר חל ביום שבת לאוהליהם,לא יכלו עוד להשתמש בכלי האוכל  שלהם,מפני  חילול שבת ודיני הכשרות שאך זה נתודעו אליהם,וכן,מכיוון שעד אז הייתה אסורה עליהם אכילת איבר מהחי שכלל גם את החלב.

      לפיכך נאלצו להסתפק בינתיים במאכלי חלב עד שיכינו לעצמם כלים מיוחדים לבשר. האפשרות היחידה לשמור כשרות הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת ולא יצטרכו לחלל את השבת בהגעלת סירים ועוד.

      סברה אחרת אומרת כי מאכלי בשר נקשרו לעגל הזהב ולחטא הקשור בו. והתורה הרי היא זכה וטהורה כחלב.

       

      ב. הארץ שממנה מביאים את הביכורים הלא היא: "ארץ זבת חלב ודבש".התורה נמשלה לחלב, כפי שאומר הפסוק,בדיוק כפי שהחלב יכול לסעוד ולקיים את הגוף האנושי (הנקת תינוק), כך גם התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

       

      ג. הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה . גימטרייה של "חלבי" = 50 - כנגד חמישים ימים של ספירת העומר שבין פסח לשבועות.

       לערכו המספרי של חלב, 40, יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד.

       בנוסף לכך, התלמוד נפתח באות מ' – גימטרייה 40 – ומסתיים באות מ'.

       

      ד. התורה אומרת: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך; לא-תבשל ?גדי בחלב אמו". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות (התורה קוראת לשבועות "חג הביכורים"), חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו.

      נקודה נוספת: אנחנו מצווים לא להשתמש באותה כיכר לחם בארוחה בשרית ואחר כך בארוחה חלבית, שמא דבק בה משהו מהבשר. בכך שאנחנו אוכלים שתי סעודות, בשרית וחלבית – אנחנו משתמשים ממילא בשתי כיכרות. זאת, במקביל לקרבן "שתי הלחם" המיוחד שהוקרב במקדש בשבועות.

       

      ה. אוכלים בחג השבועות גבינה על שום הר סיני, שעליו נתנה התורה. על הר סיני נאמר "למה תרצדון הרים גבנונים" (תהילים ס"ח, טז). מנין באה המילה "גבנונים" אם לא מגבינה?הר סיני נקרא גם "הר גבנונים" מלשון גיבנות – פסגות. הר של שיאים נעלים. "גבינה" מזכירה לנו את הר סיני. מלבד זאת. גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה.

       

      ו. משה, כידוע, לא רצה במינקת מצרית והעדיף לינוק חלב ממינקת יהודיה, על כן העביר לדורות מסר הקשור לחלב. אבל תיכף ומייד התעוררה בעיה: במה להאכיל את התינוק? באותם ימים לא היו תחליפי חלב לתינוקות, אז כשהאם היולדת לא הייתה בנמצא או שלא יכלה להניק, היו שוכרים לו מינקת. מכיוון שסירב לינוק מהנשים המצריות. התלמוד מסביר שפיו היה חייב להישאר טהור, מכיוון שהוא עתיד לדבר עם השכינה. לבסוף מצאה בתו של פרעה אישה אחת שממנה הוא הסכים לינוק – יוכבד, אמו הביולוגית!

      אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה את התופעה המופלאה הזאת בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות.

       

      ועוד פירושים סמליים:

       

      *כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך התורה היא מזון רוחני קיומי לכל אדם

      *החלב - צבעו לבן, והלבן מסמל טוהר. בני ישראל נצטוו להיטהר לקראת קבלת התורה.

      *ילדי הגן לובשים בגדים לבנים בחג השבועות, כביטוי לטוהר לקראת חגיגת מתן תורה.

       

      ועל הגבינה שעושים מחלב:

       האם ידעתם כי הגבינה נוצרה בדרך מקרה! לפני אלפי שנים קיבת בעלי החיים שימשה מיכל להחזקת נוזלים - הנאד. באחת הפעמים מילא רועה הצאן מיכל זה בחלב. כשהיגיע למחוז חפצו אחרי הליכה ממושכת בחום ובשמש פתח את הנאד ולתדהמתו מצא חומר לבן קרוש בתוך נוזל מימי. המאכל ערב לחיכו ולחיך חבריו. רועי הצאן היו הראשונים לגבן גבינה. הם הבינו כי בקיבת בעלי החיים ישנו חומר המסייע ליצירת הגבינה. הגבינה היא מאכל נפוץ ואהוב בין רועי הצאן. רבו האגדות עליה ושירי הלל על טעמה הטוב.

      היוונים הכריזו כי הגבינה הומצאה ע"י האלים. עד היום מכבדים אורחים חשובים בגבינה והצרפתים אפילו מקנחים ארוחותיהם בגבינה צהובה.

       

      ונסיים בסיפור לשבועות:

      תרנגול בסיר החלב /נכתב על ידי: שלמה ברנדווין. 

      הרב פרנק גר בכרם אברהם. מדי פעם בפעם היו באות אליו נשים עם בעיית כשרות של תרנגול.

      באה אליו אישה ואמרה לו: תראה, התרנגול שלי נפל בטעות לסיר החלב.

      שואל אותה: מה עשית?

      אומרת לו: הוצאתי אותו מהסיר.

      שואל אותה: אצל מי את קונה את החלב?

      עונה לו: אני קונה אצל זה וזה.

      אומר לה: התרנגול שלך כשר.

      שואלת: איך כשר?

      עונה: החלבן הזה יש לו שמונים אחוז מים.

      הרב ידע שהיא אישה ענייה, ואם יטריף לה, לא יהיה לה תרנגול אחר.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 29/5/14, 04:05

        ''

         

        היום ארבעים וארבעה ימים לעומר-גבורה שבמלכות

         

         בחן את מידת הביקורתיות שבשליטתך ובמנהיגותך.על אף שהשליטה נעשית מתוך אהבה,עליה להתאזן בעזרת הביקורת.

        מנהיגות יעילה נבנית על סמכותיות וביקורת.פן נוסף בביקורת השליטה שלך הוא קביעת שדה פעולה בו יש סמכות לפעול.

         

        שאלות לבחינה עצמית:


         -האם אני מבחין מתי אין לי סמכות לפעול?

        -האם אני מפעיל סמכות במצבים שאינם מוצדקים?

        -האם אני מודע למגבלותיי כפי שאני מודע לכוחי.

        -האם אני מכבד את סמכותם של אחרים?

         

        האתגר היומי:


         לפני שאתה נוטל עמדה סמכותית בכל נושא שהוא ,עצור כדי לבחון האם יש לך את הזכות והיכולת לפעול במצב זה

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום רביעי, 28/5/14, 05:59
          1

          ''

           

           

          להרחיב התודעה משמעו לפתוח פתח לכניסת האור למקומות חשוכים בחיינו

           

          לכל אחד מאיתנו מגיעים חיים מלאי חסד, אושר ואהבה. אנו זכאים לסיפוק, לרוגע, לשפע, לשלווה. אך,

          רבים מאתנו יוצרים את מציאות חייהם בהתאם לאגו. האגו "מסנן" את ראיית עולמם,לפי תועלתו ולא מאפשר להם לראותה, דרך עיני התודעה. הוא כולא, מכווץ אותה, סוגר עליה ורק לעיתים רחוקות הם יזכו לרגעים של חסד ,בהם ירגישו את אותה "התעלות נפש".

           

          עלינו לפתח את "שרירי" הנפש שלנו. את יכולתנו לחשוב אחרת, את כישורי ההסתכלות על העולם מעבר למשקפי האגו. ההישג הגדול שלנו יהיה חיבור אמיתי ל"אני האמיתי" שלנו.

           

           לפי תפיסת היהדות ,הנשמה הינה ביטוי לחלק של תודעת האדם, אשר מבטא את יכולתו להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה אשר מהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך –כי ישות מסוימת היא יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקאלי מורכב אחר.

          על פי תפיסה זו, נשמה היא הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית[ויקפדיה].

           

          כאשר נרחיב את התודעה, נוכל להיות מודעים יותר לעצמנו, לערכנו,ליכולותינו, ליחסינו עם הסביבה, לתרומתנו ולייעודנו. נוכל ליצור מציאות מיטיבה עבורנו ועבור יקירנו. כך נפתח את הפתח לכניסת האור לכל אותם מקומות חשוכים בחיינו. זה המקום הטבעי שלנו. זה המקום בו אנו בוחרים לחיות- יחד באור.

           

          תודעה ערה ,היא מצב קרוב יותר למה שאנו מכנים שינה, מאשר למה שאנו מכנים ערות:  כשאדם רק מתחיל להתעורר בבקר, התודעה שלו מצויה בשיאה בכל שלושת הממדים.

           ברגע שהוא פוקח עיניו, הוא בדרך כלל מאפשר לעצמו להיכנס מיד נכנס למצב של מאמץ ולחץ וזה הרגע בו התודעה נרדמת. במצב של מאמץ או לחץ נפשי, כשהרגשות מצויים במצב של מהומה והיצרים עובדים על גירוי יתר, התודעה נעשית צרה, נמוכה, שטוחה ועכורה. היא נכנסת לבית סוהר, ממנו המציאות רק נשקפת מבעד לצוהר חסום בסורגים.

           

           מבחינת גלי המוח, מצב המהומה הפנימית אותו אני מכנים ערות, הוא הוא מצב שנקרא: גלי ביתא. ואילו המצב שבין השינה המלאה של הלילה, ובין ההתעוררות המלאה של יציאה אל היום ההומה, היא מצב של גלי אלפא. מצב האלפא, שבו שלושת הממדים מצויים במצב פעיל,  הולך לאיבוד ברגע שמהומת היום מצליחה להיכנס פנימה ולעשות בפנים בלאגן.

           

          *גבריאל רעם בכתבתו אומר כי התודעה של רוב בני האדם נוטה להיסטריה -ברגע שיש ביטוי רגשי.הדבר אשר גורם לתגובות ולתנודות חזקות במיוחד, הם הרגשות השליליים ...

          מטרת האדם השואף להגיע לרמת תודעה והתפתחות רוחנית גבוהה יותר - היא לגרום לתודעתו להיות כמה שיותר שקטה, כמה שיותר פאסיבית. אדם בעל תודעה גבוהה הוא בעל תודעה שקטה, אבל הוא גם בעל עצמה חזקה העוברת דרך התודעה הצלולה שלו".

          אדם בעל תודעה רחבה, מתייחס לתודעה שלו כמו אל חומר נפץ. שומר מכל משמר שלא לטלטל אותה, ולכן הוא נראה לסביבה שקט ואנמי, אבל השקט הזה הוא כיסוי למידת הזהירות שבה אותו אדם מתייחס לתודעה שלו, ולחשש שלו לפגום באיזשהו אופן בצלילות תודעתו.

           

           

           

           

          http://www.idan-**גבריאל רעם

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 28/5/14, 05:50

            ''

             

            היום ארבעים ושלושה ימים לעומר-חסד שבמלכות

             

            שליטה בריאה מתבצעת בדרכי נועם ואהבה.על מנהיג יעיל להיות חם ומתחשב.

             

            שאלות לבחינה עצמית:


             -האם שליטתי גורמת לי להיות אוהב יותר?

            -האם אני מנצל את סמכותי ומנהיגותי מתוך התחשבות?

            -באם אני כופה את סמכותי על אחרים?

             

            האתגר היומי:

             

            עשה מעשה טוב עבור אלה הנמצאים תחת חסותך.

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שלישי, 27/5/14, 07:02

              ''

               

              האם אנו לא אמורים להיות צמחוניים על פי היהדות ?

               

              היהדות מצווה אותנו להתייחס יפה לבעלי חיים, אבל מתירה לנו לשחוט אותם.

               

              השאלה הנשאלת ע"י הצימחונים והטבעונים:

              "האם אנו לא אמורים להיות צמחוניים? על פי היהדות רצוי מאוד לאכול מאכלי בשר ודגים בשבתות וחגים.

              לדברי הרב בצרי:אפשר להיות יהודי דתי צמחוני למרות  שישנה אמנם מצווה לשמוח בבשר ויין בשבתות, אבל מי שלא שמח - שלא יאכל.

               

              מדוע היהדות מתירה אכילת בשר בעלי חיים? וגם אם הבשר חיוני מסיבה מסוימת, מדוע להשתמש גם בעורם ובאבריהם של בעלי חיים להכנת פריטי קודש, דוגמת קלף לספר תורה, שופר וכן הלאה?                       

              היחס של היהדות כלפי בעלי החיים הוא אמנם כזה שמנסה למנוע מהם צער מיותר, אבל היא אינה אוסרת על אכילת בשר, ובמקרים מסוימים [כמו שבתות]- אפילו ממליצה על כך מפורשות.

              הרב בצרי אומר כי רק לאחר המבול קיבל נח את הרשות לאכול בשר חיות, באמצעות הציווי "ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ". לולא האישור הזה - לא היינו יכולים לאכול בשר.

               

              הרב זמיר כהן, יו"ר ארגון הידברות, אמר כי השחיטה היהודית לא גורמת לבעל החיים שום סבל.

              וטרינר בשם ד"ר רוברטו קליין ערך מחקר המוכיח ש:

              בעלי החיים אשר התורה התירה לאכילה, ונשחטים על פי כללי השחיטה היהודית, אין בהם צער בעלי חיים אפילו לשנייה אחת מכיוון שלכל בעלי החיים ישנם שני עורקים המזרימים דם למוח - עורק קדמי ועורק אחורי. עם הפסקת אספקת הדם למוח אין תחושות ואין כאבים, ועצם החיתוך החד והמהיר אינו כואב.

              מכאן :

              מסקנתו של ד"ר קליין ברורה: שיטת השחיטה היהודית היא היחידה בעולם שלא גורמת צער בעולם, אפילו לא לשבריר שנייה".

               

              אכילת בשר לא נועדה רק להשביע את התאווה האנושית, ויש לה תכלית רוחנית. התלמוד מלמד, שהסיבה שבבריאת העולם נבראו אדם וחווה אחרי כל שאר היצורים היתה כדי ללמד אותם לקח כפול:

              -בני אדם יכולים להוות או את שיא הבריאה

              או

              - היצור החי הנמוך ביותר.

              אם  בני האדם מתנהגים כראוי, אז הכל נברא לכבודם.

              אך-

               אם הם משפילים את עצמם, אזי עליהם לזכור ש"אפילו היתוש נברא לפניך".

               

              האדם הוא הנברא היחיד שיש לו בחירה חופשית. אנו יכולים לעבוד על עצמנו ולהפוך לטובים יותר מן הטבע שלנו, או להשתמש לרעה במתנות השמיים שקיבלנו ולהפוך לגרועים יותר. רק בן אדם יכול להיות נדיב, נחמד, חסר אגו, ולפעול נגד התכונות הטבעיות שלו.

              כמו כן, רק האדם יכול להיות אכזר, הרסני ורצחני [למרות שלפעמים נראה שבעלי חיים מבצעים פעולות של חסד או הרס, הם בעצם רק הולכים אחר אינסטינקט ההישרדות שלהם – לא מתוך רשעות ורוע].

               

              כאשר אנו משתמשים בחופש שלנו כדי לפעול בדרך נטולת אנוכיות, דרך של חסד או קדושה, אזי אנו נעלים מכולם, ושאר הברואים נמצאים שם כדי לשרת אותנו. על ידי אכילת יצורים אחרים, אנו למעשה מרוממים אותם למקומות שאליהם לא היו יכולים להגיע בעצמם.

               

              "בתורת הקבלה"-ההתייחסות לכל הבריאה הינה התייחסות רוחנית, כשכל החומר בעולם הוא רק מעטפת לרוחניות הפנימית.

               

              אומר הרב בדוש :

              "בספרי הקבלה כתוב שיש כמה דרגות בבריאה:

              -דומם

              -צומח

              -חי

              -מדבר

              -והדרגה החמישית היא היהודי.

               כל אחד מהכוחות בטבע משתוקק להתעלות לדרגה שמעליו:

              -הצומח נאכל על ידי הבעל חי, וכך מתעלה לדרגה של חי.

              -הבעל חי מתאווה לעלות למדרגה של האדם.

              לכן –

              התורה מתירה לאכול את בשר בעלי החיים הכשרים. בכך הבעל חי מתעלה והופך להיות חלק מהמדבר.

              עם זאת, אסור לאכול חיות מסוימות, שאם תשים לב הן יותר עזות, חצופות, רעות או בעלות תכונות שליליות אחרות. כשבשרן נכנס בגוף, זה משנה גם את האדם עצמו.

               

              ידוע שכאשר האדם ניזון מהמרכיבים הקיימים בבריאה - הוא מתקן אותם ומרומם אותם מדרגת צומח או חי לדרגת מֵדבר, עד כדי כך שהרמ"ק, מגדולי המקובלים של לפני כ-500 שנה, כתב שדווקא אדם שהגיע למדרגת צדיק הוא זה שצריך להקפיד לאכול בשר, כי בכך הוא מתקן את הבריאה".

               

              לגבי העניין של עלייה בדרגה הדבר חל גם על שופרות, קלפים וכן הלאה למרות  שהשימוש הוא חיצוני.

              זאת מכיוון:

              ש"אם אותו פריט משרת ומשמש את האדם, מדובר בהתעלות לדרגה אחרת. וכשמדובר בחפץ של מצווה, כמובן שההתעלות שלו גדולה".

               

              "זו זכות לבעלי החיים שיכתבו עליהם את התורה הקדושה",

               

               

               

              מקורות:

              http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture

              http://www.hidabroot.org/ARDetail

              http://www.he.chabad.org/library

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שלישי, 27/5/14, 01:39

                ''

                 

                מדוע נקדים מאכלי חלב לבשר בסעודת חג השבועות''

                 

                שבועות מגיע ועמו אכילת מאכלי החלב. מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות אינו ידוע. מדובר במנהג אשר נוצר ככל הנראה במזרח אירופה במחצית המאה השש עשרה. ר` יוסף קארו, אשר כתב באותה תקופה בצפת את חיבור ההלכה הגדול "שולחן ערוך", לא הזכיר כלל את המנהג הזה. הראשון שהתייחס למנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות היה ר` משה איסרליש [הרמ"א], אשר חי באותן שנים בעיר קרקוב שבדרום פולין.

                 

                 הסיבות לאכילת מאכלי חלב בשבועות:

                א.כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. לכן,כל הבשר של עם ישראל,כולל סירי הבישול – הפכו מרגע קבלת התורה ללא-כשרים. האפשרות היחידה אשר נותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.

                מעמד הר סיני חל בשבת, ולכן לא יכלו לשחוט או לבשל. ולא עוד אלא שיש כ"כ הרבה הלכות של בשר ולכן העדיפו לאכול משהו אשר קל ומהיר בהכנה והם מוצרי החלב.

                 מכאן-עם קבלת התורה ,הותרה לבני ישראל אכילת מוצרי חלב. במלים אחרות, באותו יום שהבשר שלהם נאסר, החלב הותר. הם אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון, וגם אנחנו אוכלים זאת היום.

                על פי מסורת אחרת, לפני קבלת התורה היה חייב כל העם לטהר את עצמו, ומאחר שמאכלי בשר מביאים לידי התאווה, הסתפק העם במאכלים של חלב, שצבעו הלבן מתאר את הטוהר והניקיון.

                 

                ב.התורה נמשלה לחלב."דבש וחלב תחת לשונך" [שיר השירים].בדיוק כפי שהחלב יכול לסעוד ולקיים את הגוף האנושי [הנקת תינוק], כך גם התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

                 

                ג. הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה [בהר סיני הוא נשא תפילה למחילה על חטא העגל, ואז בפעם השלישית 40 יום עד ששב עם הלוחות השניים]. ישנה סברה האומרת, כי מאכלי בשר נקשרו לעגל הזהב ולחטא הקשור בו. והתורה הרי היא זכה וטהורה כחלב.

                לערכו המספרי של חלב, 40, יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד. בנוסף לכך, התלמוד נפתח באות מ' – גימטרייה 40 – ומסתיים באות מ'.

                 

                ד. על פי הזוהר, כל אחד מ-365 הימים בשנה מקביל לאחת משס"ה [365] מצוות לא תעשה שבתורה. התורה אומרת: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך; לא-תבשל גדי בחלב אמו". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות,חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו. ובנוסף-אנו מצווים לא להשתמש באותה כיכר לחם בארוחה בשרית ואחר כך בארוחה חלבית.בכך שאנחנו אוכלים שתי סעודות, בשרית וחלבית – אנחנו משתמשים בשני לחמים. זאת, במקביל לקרבן "שתי הלחם" המיוחד שהוקרב במקדש בשבועות.

                 

                ה. הר סיני נקרא גם "הר גבנונים" מלשון גיבנות – פסגות. הר של שיאים נעלים. "גבינה" מזכירה לנו את הר סיני. מלבד זאת. גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה.

                 

                ו. משה נולד ביום השביעי בחודש אדר, ונשאר בבית במשך שלושה חודשים עם בני משפחתו, לפני שהונח בתיבה על הנילוס ביום השישי בחודש סיוון. אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה את התופעה המופלאה בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות ושבה בת פרעה הצילה אותו ונתנה לאמו למעשה להיניק אותו מחלבה.

                 

                ז. בעל "אמרי נועם" אומר: התורה משולה לחלב כי החלב הוא המזון היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד. [תינוקות ].אם אדם אוכל רק לחם הוא נשאר צמא ואם הוא שותה רק מים הוא נשאר רעב. החלב מספק גם את הרעב וגם את הצמא של האדם. כך התורה היא תזונתו הרוחנית של האדם, מספקת גם את הצמא וגם את הרעב הרוחני של האדם.

                 

                ח.משחקי גימטרייה-היה מי שחישב ומצא שסכום אותיות המילה "חלב" בגימטרייה הוא ארבעים (ח (8) + ל (30) + ב (2) = 40), ומכאן נגזרו מספר נימוקים הקושרים מספר זה לחג השבועות כחג מתן תורה. אחרים חישבו בגימטרייה את ערך המילה "גבינה" (ג (3) + ב (2) + י (10) + נ (50) + ה (5) = 70), ונזכרו מיד בכך שעל פי האמירה הידועה יש "שבעים פנים לתורה".

                 

                הארוחה החלבית לא החליפה במקור את הסעודה הבשרית, מאחר ועל פי ההלכה מצווה להדר את החג בסעודה של ממש, בה אוכלים מאכלי בשר ושותים יין.

                 

                הלכות רבות נקבעו על מנת לוודא שאכילת הסעודה הכפולה לא תגרום חלילה לערבוב בין המאכלים ותכשיל את הסועד באכילת בשר וחלב יחד. למרות הקושי והחשש, גבר הרצון להזכיר את לחם הביכורים על ידי אכילת מאכלי החלב קודם לאכילת הבשר.

                 

                כדי להבטיח שאמנם יוגשו שתי כיכרות לחם, נקבע כי סעודת חג שבועות,תחולק לשני חלקים:

                -          בתחילת הסעודה יוגשו לשולחן מאכלי חלב, שיאכלו עם כיכר הלחם הראשונה.

                -          לאחר הפסקה קצרה יוגשו לשולחן מאכלי בשר שיאכלו עם כיכר הלחם השנייה.

                 

                היו אף אלו שהקפידו לערבב חלב בעיסה ממנה נאפתה אחת מכיכרות הלחם, על מנת להבטיח שלא ימשיכו לאכול מאותה כיכר בחלקה השני של הסעודה, בה מוגשים לסועדים מאכלי הבשר.

                 

                הרמ"א הקביל את המנהג לאכול גם ארוחה חלבית בחג השבועות למנהג הקיים בחג הפסח, ולפיו מניחים בקערת הסדר שני מאכלים [זרוע וביצה], לזכר שני הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש בחג הפסח, קורבן הפסח וקורבן חגיגה.

                 

                כיום,המנהג לבש צורה חדשה. אלו המקפידים על מצוות סעודת החג כהלכתה ממשיכים באכילת הסעודה הכפולה, אולם בקרב הציבור הרחב התקבל המנהג לאכול בחג השבועות סעודה אחת בלבד, סעודה חלבית.

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שלישי, 27/5/14, 01:27

                  ''

                   

                  היום ארבעים ושניים ימים לעומר-מלכות שביסוד

                   

                  ההתקשרות מרוממת את האצילות שבך.


                  היא מטפחת ומחזקת את כבודך העצמי ואת כבודו של זה אליו אתה מקושר.


                   

                  שאלות לבחינה עצמית:


                   -האם התקשרותי בולמת את ביטוי אישיותי ותכונותיי?

                  -האם היא מכניעה את האדם אליו אני מקושר?

                   

                  האתגר היומי:

                   

                  השתדל להדגיש ולהאיר את נקודות האור של מקושריך.

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 26/5/14, 07:31
                    9

                    ''

                    ראש חודש סיוון -חיבור לאחדות עם האחר


                    חודש סיוון הוא החודש השלישי למניין החודשים במקרא,ותשיעי למניין שאנו מונים מתשרי.


                    בתחילתו של כל חודש עברי, מתקיים במודעות שעור העוסק בכוחות הרוחניים הפועלים באותו החודש.חודש סיוון, מחבר אותנו לכוח של אחדות והרמוניה עם האחר. הכרה ושימוש בכח זה בחיי היום יום תקרב אותנו לאפשרות של חיי נצח.

                    המאפיין העיקרי של חודש סיוון הינו, גילוי אור נעלה, או גילוי עומק הנפש, אשר כלפיו אין כל סתירה בין תחתון ועליון שכן הוא אינו מוגדר כלל במימדי מקום או מיקום. דבר המאפשר תהליך עבודה נפשית מאוחד ומאוזן שאינו 'סובל' מסתירות או ניגודים בין תנועות נפשיות שונות.

                    סגולתו של החודש,היא לאחד ולאזן בין אותם שתי התנועות והתהליכים ההפכיים בנפש האדם - תהליך קבלת השפע מלמעלה בחודש ניסן, ותהליך העבודה העצמאית בחודש אייר. שכן לאחר קבלת כל ההשפעות העליונות וספיגתם הפנימית על ידי העבודה העצמית, מגיע האדם לאיזון פנימי המביא אותו לשלב חדש ונעלה יותר בחייו, בשלב זה מגיע אדם לרמות כה גבוהות של התאחדות נפשו עם האור האלוקי עד שאין הוא מבדיל יותר בין שתי התהליכים של קבלה והשפעה, ואין הם מהווים סתירה זה לזה.

                    השם סיוון, כמו שאר שמות החודשים בלוח השנה העברי הובא מהשפה האכדית, ועלה יחד עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי בית שני. 

                    פירוש השם סיוון: מרבית החוקרים נוטים לשער כי מקור השם, "סיוונו", פירושו "עת להט השמש". בלוח גזר נקרא החודש "קציר כל". כי בחודש זה מגיע הקציר לשיאו. 

                    מזלו של החודש - תאומים:

                    -תאומים רומזים למשה ואהרון אשר על ידם נתנה התורה. משה ואהרן מסמלים שניהם גישות ותנועות שונות הפכיות לחלוטין: משה הוא המנהיג המשמש כצינור להעברת המסרים העליונים, הוא אינו מתעסק כלל עם העם כעם, כל תפקידו של העם בעיני משה הוא אך ורק לקבל ולקלוט. אהרן לעומת זאת מסמל את ההפך הגמור. אהרן מתואר כאיש שרב עסקו היה עם העם, בהיותו משכין שלום בין הבריות, ומשתדל להביא את העם לרמות גבוהות יותר. חודש סיוון שהוא החודש השלישי המאחד בין הפכים, מתייחס אל משה ואהרן כתאומים זהים, שכן לאחר האיזון הנכון בין שתי התנועות מתגלה האמת הפנימית-המאחדת.

                    -תאומים רומזים לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה אשר נתנו כאחד.

                    -תאומים רומזים לשני לוחות הברית.החודש בו ניתנה התורה לעם ישראל. 


                    השל"ה הקדוש חיבר "תפילת הבנים" שיש לאמרה בערב ראש חודש סיוון. זוהי תפילה לכל עת ובפרט לערב ראש חודש סיוון .על האדם להתפלל על עצמו ועל צאצאיו לילך בדרכי ישרים. .

                    מה קרה בחודש סיוון?
                    -א' סיוון בתמ"ח- באו בני ישראל למדבר סיני על מנת לקבל את התורה.
                    -ו' סיוון בתמ"ח- חג מתן תורה - ביום זה קבלו בני ישראל את התורה בהר סיני מפיו של הקב"ה.
                    -ו' סיוון- יום לידתו ופטירתו של דוד המלך. זו אחת הסיבות לקריאתה של מגילת רות בחג השבועות, המגילה המספרת על שושלת דוד המלך.


                    אדם שנולד בחודש סיוון על פי הנומרולוגיה, הוא אדם נבון ובעל מידות טובות רבות. רגיש בנפשו ויודע להתבטא, מוחל על עלבונותיו, אנשים לא ידברו עליו רעה, מעט יכעס ומיד יתגבר על יצריו, למרות שקיימת נטייה לריב - מה שיקרה רק בתנאי לחץ, הוא יציית לבני האדם. אוהב נשים, הרבה פעמים ישתוק אבל כאשר יהיה נתון בלחץ ידבר והרבה. יכול להיות מצב שהכספים בחייו יבואו מבת זוגתו.
                    הצבעים הצבעוניים טובים לו.

                    סיפור על הדרך לעליה רוחנית במתאים לחודש סיוון:

                     
                    כשאדם מתחיל עבודה רוחנית הוא משול לילד קטן שאבא תומך בו ועוזר לו ללכת, אולם כדי שהילד ילמד ללכת לבד ולקבל עצמאות, עוזב אותו האב ומאפשר לו ללכת לבד. והרי זו ההזדמנות לגדול.
                    לילה אחד אדם חלם חלום, הוא חלם שהוא הולך לאורך החוף, ועל פני השמיים חלפו במהירות סצנות מחייו. בכל סצנה הוא שם לב לשני זוגות עקבות רגליים בחוף, זוג אחד שייך לו והשני של הבורא.
                    עם חלוף הסצנה האחרונה הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול. הוא שם לב שפעמים רבות לאורך דרך חייו היו רק זוג עקבות אחד, כמו כן הוא שם לב שזה קרה בתקופות הקשות ביותר בחייו. דבר זה הטרידו והוא פנה לבורא בנוגע לכך: "אמרת שביום שאלך אחר חוקיך, אתה תלך עימדי לאורך כל הדרך, והנה שמתי לב שבתקופות הקשות ביותר בחיי יש רק זוג עקבות אחד. אינני מבין מדוע כאשר הצטרכתי אותך יותר מכל עזבתני..."
                    ענה לו הבורא: "בני היקר, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזבך. באותן תקופות בהן כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות לא היו אלה עקבותייך, היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כתפיי

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום ראשון, 25/5/14, 05:48

                      צטט: הצעדה אל הפנסיה 2014-05-25 05:29:13

                      ''

                       

                      פרק שישי-החיים כחשבון בנק- הסוכר מוסתר בצורות שונות ותחת שמות שונים

                      [מתוך "חיים בריאים כהלכה"- של יחזקאל אסחייק]

                       


                      לאחרונה רבים מהרופאים מתייחסים לסוכר כאל רעל,והגיע הזמן לפקח עליו כמו על סיגריות ואלכוהול.
                      הסוכר מוסתר בצורות שונות ותחת שמות שונים כמו:

                       
                      -דגני בוקר "בריאים"
                      -דברי מאפה
                      קטשופ ורטבים למינהם.
                      -שתיה ממותקת
                      -שוקולדים
                      -חטיפים.

                      לגבי פירות יבשים טבעיים:תהליך הייבוש גורם לכך שהסוכר הטבעי שלהם הופך למרוכז יותר.לכן מומלץ להשרותם במים-כדי להחזירם למצבם הטבעי ,להקפיד על לעיסה מרובה ולא להגזים בכמויות.
                      אין להשתמש בפירות יבשים מסוכרים-לאחר הייבוש מוסיפים להם סוכר או גלוקוז.

                      ניתן לייבש פירות כגון:
                      בננות,תפוחים וכו בתנור אפיה –יהיה אותו טעם ללא תוספות לא רצויות.

                      דבש לא מומלץ מעבר לשתי כפיות שטוחות ליממה.
                      מיצי פירות בעיקר רימונים או מיץ גזר וסלק אינם מומלצים בגלל ריכוז הסוכר בהם.עדיף לאכל את הפרי בשלמותו,ללעוס אותו היטב מאשר לסחוט אותו ולשתותו כמיץ.אם בכל זאת נרצה נמהל את המיץ במים ונשתה אותו לאט.

                      חשוב לזכור!


                      הסוכר,הקמח הלבן,המרגרינה,המלח ותוספות כימיות נמצאים בסוגי מזון רכים כ:


                      -עוגות ,עוגיות וופלים
                      -פיצות
                      -קרקרים
                      -איטריות
                      -אבקות מרק
                      -שימורים
                      רטבים למינהם
                      -סלטים מוכנים תעשייתיים
                      מוצרי מתיקה
                      משקאות קלים
                      -גלידות
                      -חטיפים למינהם בכמויות לא מבוטלות.

                      זכרו!
                      הסוכר אינו תמים וצח כפי שהוא נראה וזה כולל גם את הסוכר החום שגםהוא מעובד.
                      רצוי בנוסף מהיגמלות מסוכר,להפחית מקיומו במזוננו ובשתייתנו-עד שנגמל ממנו לחלוטין...

                      נכון-לא קל חברים-אך אפשרי עם הרבה מודעות ורצון להיות אדם בריא ומשוחרר מרעלים.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 25/5/14, 05:11

                        ''

                         

                        היום ארבעים ואחת יום לעומר-יסוד שביסוד

                         

                        לכל אדם יש צורך להתקשר אל אחרים ,עם פעולות חשובות ועם חוויות משמעותיות.


                        גם אם יש לך סיבות טובות להטיל ספק ביכולת שלך להתקשר ,עליך לזכור כי אלוקים נתן לך נפש אלוקית מלאת חיים ואהבה ,המאפשרת לך לחוות את מה שבליבם ובנשמתם של אחרים.


                        רק כך תוכל להשיל מעליך את מנגנוני ההגנה שבך ולתת אמון באחרים.


                        ההתקשרות לזולת מתאפשרת כשהיא מגלמת בתוכה את ששת המידות ומתממשת ע"י פעולות מעשיות.

                         

                        שאלות לבחינה עצמית:


                         -האם אני מתקשה להתקשר?

                        -האם אני מתקשר בקלות למקום העבודה אך מתקשה להתקשר אל אנשים?

                        -האם העובדות הפוכות?

                        -האם אני מתקשה להתקשר למאורעות חשובים בחיי?

                        -האם זה משום שאני ביקורתי מדי ומוצא פגם בכל דבר כתירוץ לחוסר רצון להתקשר?

                        -האם זה מחשש לחוסר נוחות הנובע מפגיעותי?

                        -האם בעבר נפגעתי כתוצאה מהתקשרותי?

                        -האם בטחוני באחרים נוצל לרעה?

                         

                         האתגר היומי:


                        עליך ליזום קשר חדש עם אדם מסוים שחשוב לך.הקדש בכל יום זמן משותף לשניכם.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 24/5/14, 00:46

                          ''

                           

                          היום ארבעים יום לעומר-הוד שביסוד


                           

                           מידת הענווה חשובה מאד כדי ליצור התקשרות בריאה.הגאווה מפרידה בין בני אדם.


                          התעסקות ברצונות וצרכים אישיים יוצרת חיץ בינך לבין אחרים.


                          הענווה מאפשרת לך להעריך אדם שני ולהתקשר אליו.


                          התקשרות שהיא רק בבואה של צרכיך הינה התקשרות עם עצמך בלבד.


                          התקשרות בריאה מאחדת שני אנשים נפרדים ,בעלי אישיות עצמאית,שמעוניינים להשיג מטרה נעלה יותר מאשר סיפוק צרכיהם.


                          ענווה אמיתית נובעת מההכרה שאלוקים הוא חלק בלתי נפרד מחייך

                           

                          שאלה לבחינה עצמית:

                           

                          האם אני מודע לשותף השלישי –אלוקים-בהתקשרות ושרק בזכותו אני מסוגל להתאחד עם אדם אחר למרות ההבדלים בינינו?

                           

                           האתגר היומי:


                          כשאתה מתפלל,הודה  לאלוקים  על סיועו בהתקשרותך עם אחרים.

                          [הרב סימון גיקובסון]

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS