כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2014

    0 תגובות   יום שישי , 23/5/14, 03:56

    ''

     

    היום שלושים ותשעה ימים לעומר-נצח שביסוד

     

    ההתמדה מהווה מרכיב חשוב בהתקשרות והיא נבחנת ביכולת לעמוד באתגרים ובכישלונות.

    לא ניתן לטפח התקשרות אמיתית ללא מידת ההתמדה והסבלנות.

     

    שאלות לבחינה עצמית:


     -האם אני מחויב לגמרי לאדם עמו אני מקושר?

    -עד כמה אני מוכן לשאת ועד כמה אני מוכן להיאבק כדי לקיים ולשמר קשר זה?

    -האם האדם אליו אני מקושר מודע למסירותי?

     

    האתגר היומי:

     

    הוכח את מידת הסבלנות שבהתקשרותך בכך שתתמודד עם הגורם החוסם את הקשר בניכם.


    [מדברי הרב סימון גיקובסון]

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 22/5/14, 03:46

      ''

       

      היום שלושים ושבעה ימים לעומר –גבורה שביסוד

       

      בחן את מידת הביקורתיות שבהתקשרותך.

      התקשרות צריכה להיעשות מתוך הבחנה והתחשבות זהירה עם מי ואל מי אתה מתקשר.

      גם ההתקשרות הבריאה והקרובה ביותר דורשת לעיתים פסק זמן-התחשבות בחופש הפרט של שני הצדדים.

       

      שאלות לבחינה עצמית:


       -האם התקשרותי מוגזמת?

      -האם אני תלוי מדי באדם אליו אני מקושר?

      -האם אני מתקשר מתוך מצב של ייאוש?

      -האם אני מתקשר עם אנשים בריאים בנפשם?

       

       האתגר היומי:


      בדוק האם חווית ההתקשרות שלך דורשת שינוי או בדיקה מחודשת. [מדברי הרב סימון גייקובסון]

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום רביעי, 21/5/14, 08:44

        צטט: הצעדה אל הפנסיה 2014-05-21 08:26:38

        ''

         

        החיים כחשבון בנק-פרק 6- מה יכול להיות מר בסוכר המתוק והחמוד הזה?

         

        [מתוך "חיים בריאים כהלכה"- של יחזקאל אסחייק]

        הסוכר:

        מה יכול להיות מר בסוכר המתוק והחמוד הזה?כון הוא מזיק לשיניים,אבל מעבר לזה?

        ואיך אפשר להעלות על הדעת שנפסיק לשתות מיצים ממותקים או תה/קפה עם שתי כפיות סוכר במקרה הטוב[יש השותים הרבה יותר כפיות].

         

        בואו ונראה:

        הסוכר בו אנו משתמשים היום הינו מעובד ואיננו טבעי.התחילו לייצרו בצורתו הנוכחית לפני כשלוש מאות שנה.מזקקים אותו,מלבינים אותו ומוציאים בצורה זו את כל מרכיביו הטבעיים והחיוניים שנבראו בהתאמה מלאה לגוף האדם בראשיתם כדי שיתעכלו ויספגו מבלי להפריע למאזן הסוכר בדם.

        תהליך זיקוק הסוכר גרם לו להיות מרוכז יותר .בהגיעו לקיבתנו הוא נספג במהירות לתוך מערכת הדם שלנו.ואז...הוא דומה ל"פצצה"הנוחתת על הלבלב האחראי ליצורו של האינסולין אשר מפרק את הסוכר בגוף וגורמת לו לייצר כמויות גדולות מהאינסולין.

        אצל אדם שאינו סובל מסכרת הלבלב מפריש אינסולין ומצליח להתגבר על כפית הסוכר ,אך עליו לעבוד "קשה" יותרבכדי לפרק ולעכל את הסוכר.זה מאמץ את מערכת העיכול ועלולה לגרום לסכרת עקב קריסת המערכת וחוסר יכולתה לתפקד כרגיל.

        העניין הוא שלצורך עיכול הסוכר לוקח הגוף כמות גדולה ממאגר הסידן דבר המביא למחלות הנובעות מחוסר סידן כמו "אוסטיאופורוזיס".וכן משתמש הגוף בכמות גדולה של ויטמינים כדי לפרק את הסוכר.

        הסוכר מתאחסן בגוף בתור שומן.הכבד יכול לאחסן רק כמות מעטה כדי שתהיה זמינה ואילו שאר השומן  נאגר בירכיים ובמקומות נוספים.מאגרי שומן אלו מעמיסים על הלב ועלולים לגרום למחלות שונות.

        הסוכר גורם גם ל:

        -עששת שיניים

        -בעיות בכלי הדם

        -בעיות בבלוטות

        -במערכת העיכול

        -תולעים ועוד...

        -השמנת יתר.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום רביעי, 21/5/14, 01:21

          ''

           

          היום שלושים ושישה ימים  לעומר-חסד שביסוד ''
            


          אהבה היא המפתח להתקשרות.האהבה מייסדת בסיס אמין עליו ניתן לבנות את ההקשרות.אם אתה מתקשה להתקשר,בדוק באיזו מידה אתה אכן אוהב את האדם או את העניין איתו אתה רוצה להתקשר.


            


          שאלות לבחינה עצמית:


           -האם אני מנסה להתקשר מבלי לפתח ולחזק את רגש האהבה? 


          -האם אני אכן מבטא את התקשרותי מתוך רגש של אהבה?


            


          האתגר היומי: 

           
          בטא את הקשר שלך עם ילדך או עם חברך באמצעות מעשה שנעשה מתוך אהבה.

           

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום רביעי, 21/5/14, 01:13

            ''

             

            השודד האדיב והאומצה המאוסה

             

            הקיסר הרומי, קורא לנשיא ישראל, רבן גמליאל מיבנה, ומטיח בפניו : "אלוהיכם גנב הוא". הטחה הנתמכת כמובן בפסוק מפורש. הסיפור התלמודי,המשך הפסוק משלים את מסכת העובדות המרשיעות: "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה"

             

            כביכול, בא הקב"ה כגנב בלילה ונטל ללא רשות אחת מצלעות האדם.

             


            בת הקיסר מחליטה לענות במקום רבן גמליאל. לתמיהתו של האב, היא משיבה בדיווח על מעשה גניבה - באו גנבים בלילה, גנבו את כוס הכסף המלכותית והחליפוה בכוס של זהב. הקיסר, קולט במהירות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסוג כזה של קורבן שוד, מתפתה לפרובוקציה ועונה: גנבים כאלה? שיבואו עלינו כל יום! אם כך, חוגגת הבת את ניצחונה, מה לך להלין על העוול שנעשה לאדם הראשון? הלוא בסך הכל איבד צלע אחת ותמורתה קיבל "שפחה לשמשו"! מה שם אף כאן, הלקיחה היא לברכה ולא לקללה.


            הקיסר, איש נבון ועקבי, אינו נכנע, ומסביר מדוע הקפיד לצטט ולהדגיש דווקא את חציו הראשון של הפסוק. אין הוא מלין על עצם הנטילה והנתינה שבאה במקומה, אלא על אופי הלקיחה שנעשתה בסתר, בעת תרדמה, כ"גנב בלילה". אם אינו גנב, צריך היה לעשות את מעשיו בגלוי, בעת עירות, לעין השמש!


            כעת מגייסת הבת את מיטב האמצעים המתודיים, ומבקשת לה עזרי-המחשה. אם בתו של הקיסר דורשת אומצה חיה, חיש קל מתמלאת בקשתה, מיד אצים רצים ציידים ומשרתים ומניחים לפניה פיסת בשר מדממת. "מנגל" פוקדת הנסיכה; "גחלים"; "כף בחישה". בעוד הקיסר ורבן גמליאל משתאים למעשיה, נערכת לפניהם התפאורה כולה. כשהכל ערוך ומוכן, נוטלת הבת את חתיכת הבשר השומנית ונוטפת הדם ומניפה אותה באוויר לעין כל. בתנועה מהירה היא טומנת את האומצה ברמץ, תחת התרווד, ולאחר זמן קצר מוציאה משם סטייק עסיסי עשוי היטב וראוי להתכבד בו.


            "אכול", היא מציעה ממעשי-ידיה לאביה. אך זה, שהיה עד לתהליך כולו, מעווה את פניו בתיעוב ומסרב: "מאוסה היא בעיני". אהה! מריעה בת הקיסר ומשיבה את קהל הצופים ההמום לויכוח שפתחו בו, אף אדם הראשון כך - אם היה עד בגלוי לתהליך הפיכת צלעו לאישה - גם הוא היה מואס בה!

             

            על תשובה ניצחת זו, לאחר מופע הפעלולים הקולינרי שעבר עליו, אין בידי הקיסר להשיב דבר. הבת, שניצחה על תהליך ההמחשה כולו, ניצחה את אביה בויכוח, לטובתו של רבן גמליאל.

             

            הגויים מתווכחים - אומר הפתגם - והיהודים מרוויחים.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 20/5/14, 04:07

              ''

               

              ‏יום שלישי 20 מאי 2014

               

              כאב

               

              הכאב מזדחל בבתים

              בשווקים,בלבבות.

              חיים נחשולים נחשולים

              מוערמים בתחושות,

              באירועים מרכינים.

               

              הלב חש בו

              הלב חפץ למגרו

              לתת יד לכואב

              להוציאו ממעמקי שיברו.

               

              כמויות הכאב מפילות

              מאפילות על החן

              שבחיי האדם לעיתים.

               

              אתה רוצה לשאוב אותו

              ולהתיזו למרומים.

               

              שיתעורר עליון

              ינער כוכבי זוהריו

              למיגור

              התופעה.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 20/5/14, 03:16

                ''

                 

                ‏יום שלישי 20 מאי 2014

                 

                תוגה נסתרת

                 

                איזו תוגה נסתרת

                ניגון של עצב

                מיתר פקוע

                מחולל בתוכי

                מחול נכאים

                על סבלות ילדים

                מבוגרים תועים

                מחפשי  דרכים

                נבוכים,דומעים.

                 

                ואנחה בוקעת מקרבי

                מחפשת תשובה במרומים

                ואין....

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 20/5/14, 03:03

                  ''

                   

                  היום שלושים וחמישה ימים לעומר-מלכות שבהוד

                   

                  הנהגה בענווה מחייבת הליכה זקופה.תכונות של ענווה וצניעות יכולות להיות מושגות רק אם ביסודם מונח הכבוד העצמי.היופי וההדר שבענווה הם אציליים ומלכותיים.ענווה שמדכאת את הרוח האנושית ושוללת שליטה אישית,אינה ענווה כלל.

                   

                  שאלות לבחינה אישית:

                   -האם הענווה שבי גורמת לי להרגיש מכובד בעיני עצמי?

                  -האם אני חש חיות ומרץ בתוכי?

                   

                  האתגר היומי;


                   למד אדם אחר להקנות לעצמו אהבה וצניעות ובכך לחזק את גאוותו האישית

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום ראשון, 18/5/14, 06:40

                    ''

                     

                    היום שלושים ושלושה לעומר-הוד שבהוד

                     

                    כל אדם ניחן ברגש ענווה וצניעות.השאלה היא באיזה אופן ובאיזו מידה הוא חש זאת במודעותו.

                    עליך לעדן את הענווה שבך בכך שתתקשר לאנשים בעלי מידות מעודנות משלך.

                    קשר זה יצליח לעזור לך לטפח את מידת הענווה והצניעות.

                     

                    שאלות לבחינה עצמית:

                     

                     -האם אני חושש להיות ענו מדי?

                    -האם אני מסווה ומגן על הצניעות שבי ע"י התנהגות תוקפנית?

                    -האם הענווה שבי אכן אמיתית ,או האם היא ביטוי נוסף של גאווה?

                    -האם יש לי צפיות כתוצאה מהענווה שבי?

                     

                     האתגר היומי:


                    היה ענו לשם ענווה.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שבת, 17/5/14, 20:35

                      ''
                      שמו של הנרי פורד מוכר. הוא חי בתחילת המאה הקודמת, והפך את המכונית לכלי זמין לכל אדם. אחד הסיפורים עליו הוא הסיפור הבא:
                       
                      יום אחד הוא ערך ריצה על שפת הים, וראה דייג נח משתזף בשמש להנאתו. לידו חכת הדיג תקועה בחול, ודגים מקפצים בתוך סל. דגים שנידוגו זה עתה.

                      מר פורד עוצר את מרוצתו פונה אל הדייג המנומנם, ושואלו מדוע הוא נרדם ואינו דג דגים?

                      הדייג תוך שהוא מצביע על הדגים אשר מקפצים בסל השיב שהוא כבר דג היום דגים.

                      ממשיך מר פורד ושואל: ''אבל אם יש לך זמן, מדוע שלא תמשיך לדוג''?

                      שואל הדייג: ''בשביל מה להמשיך''?

                      משיב פורד: ''אם תדוג עוד דגים ותמכרם, תוכל לרכוש רשת דיג ולדוג בבת אחת דגים רבים, במקום לדוג עם החכה רק דג אחד בכל פעם שאתה משליך אותה לים''.

                      שואל הדיג: ''ואם אדוג דגים רבים באמצעות הרשת, מה התועלת שתהיה בכך''?

                      משיב פורד: ''תוכל לרכוש סירה, ולאחר מכן סירות רבות ותדוג דגים רבים''.

                      ''ואז מה יקרה''? שואל הדייג.

                      ''תקים מפעל לעיבוד דגים ותהיה עשיר''.

                      ''ואז מה יהיה''? שואל הדייג.

                      ''לאחר שיהיו לך מפעלים רבים ותצבור כסף רב, תוכל לנוח באתרי נופש, להשתזף בשמש, ולהיות סוף סוף רגוע וניחוח''.

                      משיב הדייג: ''הרי זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, ולמה לי לעבור את כל סדרת העבודות הקשות והמתחים הנדרשים כדי שבסופה של הדרך אוכל לנוח''?

                      מי צודק? הדייג העצלן, הרגוע, המסתפק במה שיש לו, או הנרי פורד אשר ניצל כל רגע מרגעי חייו כדי שבסופם של החיים יוכל לשבת על מי מנוחות?

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שבת, 17/5/14, 05:31

                        ''

                         

                        היום שלושים ושניים ימים לעומר-נצח שבהוד

                         

                         בדוק את מידת העוצמה וההתמדה שבענווה שבך.האם היא עומדת באתגרים?

                        ענווה וצניעות אמיתיות אינן מביאות לרגש חולשה וחוסר בטחון.

                        נצח שבהוד מדגיש את העובדה שענווה אמיתית אינה מפחיתה בערכך.אדרבא,היא נותנת לך כוח מתמשך.

                         

                        שאלות לבחינה עצמית:


                         -האם הענווה שבי נחשבת לחולשה?

                        -האם האחרים מנצלים זאת?

                         

                        האתגר היומי:

                         

                        השתדל להוכיח את עוצמת הענווה שלך בכך שתיזום או תהיה שותף פעיל במטרה טובה.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 16/5/14, 06:11

                          ''

                           

                          לג בעומר הוא בבחינת חג נסתר,אשר הנהגותיו וסיבותיו מחז"ל

                           

                          ל"ג בעומר הנחגג בזמנינו בצורות שונות הוא "חג חדש" יחסית, אשר מקורו במנהג אשר התפתח החל מהמאה ה-12.זהו מנהג חדש יחסית ,מכיוון שעניינו ומנהגיו אינם מוזכרים במקורות האמוראים ואף לא בהלכות הרמב"ם וחכמי דורו.לפיכך, יום ל"ג בעומר הוא בבחינת "חג נסתר",אשר הנהגותיו וסיבותיו מלוקטים מדברי חז"ל המאוחרים יותר. ל"ג בעומר חל ביום השלושים ושלושה לספירת העומר אשר סופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר.

                           

                          ל"ג בעומר נחשב ליום מפנה חשוב בתולדותיו של עם ישראל,לפיכך חז"ל קבעו להרבות בו קצת שמחה רוחנית לדורות,דהיינו,על כל אדם מישראל להיות שמח ביום ל"ג בעומר ע"פ מדרגתו הרוחנית,משום שהסיבות לשמחת יום ל"ג בעומר הן בעיקרן סיבות רוחניות.

                           

                          כיום,עורכים במירון בליל ל"ג בעומר חגיגה גדולה, המאופיינת בתהלוכה, היוצאת מבית עבו שבצפת, בהדלקת אבוקות ומדורות, בריקודים ובתספורת ראשונה של ילדים בני שלוש ליד הקבר – טקס ה"חלאקה".

                           

                          ל"ג בעומר הוא מעין חג למחצה, שכן על-פי המסורת נעצרה בו המגפה שבה מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא [יבמות],לכן נהוג להפסיק ביום זה את מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר, שלפיהם אין עורכים טקסי נישואין, אין מספרים את השיער ונמנעים מביטויי שמחה כמו שירה וריקודים.

                           

                          יש מנהגים שלפיהם מסתיימת בל"ג בעומר אבלות ספירת העומר, ויש הנוהגים להמשיך במנהגי האבלות לאחר ל"ג בעומר עד לסיום ספירת העומר בחג השבועות.

                           

                          על המניעים לציון יום זה קיימות מסורות לא מבוססות, המייחסות אירועים שונים ליום זה:

                           

                          - נפסק מותם במגפה של תלמידי רבי עקיבא.

                          -חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים והושאו משואות לבשר את הניצחון. המורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים- כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. המדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות.

                          -נפטר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), ובשעת פטירתו נתגלו לו סודות תורה נשגבים. על-פי המסורת, היה מחשובי תלמידיו של ר' עקיבא, ולמד מפיו בתקופת מאסרו בידי הרומאים [פסחים]. ספר הזוהר מיוחס אליו. מסורת קדומה קבעה את קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו במירון, ומאז המאה ה-16, על-פי מסורת הנזכרת לראשונה אצל האר"י ותלמידיו, מקובלי צפת, ל"ג בעומר מצוין כיום פטירתו.

                          -קביעת יום חג לקבלת תורת הנסתר ,לפיכך עיקר שמחת יום ל"ג בעומר היא הפנמת המסר של רבי עקיבא-שעיקרו הוא:אהבת ישראל בדרך של"ואהבת לרעך כמוך '... זהו כלל גדול בתורה" [ירושלמי, סנהדרין]והדגשת הצורך במסירות הנפש של צדיקי הדור למען הנחלת לימוד התורה לכלל עם ישראל .

                           

                          ילדי ישראל בכל מקום ומקום נהגו כל השנים לצאת לשדות וליערות ולשחק בחץ וקשת לזכר גזירות הרומאים על מצוות הדת ולזכר מרד בר-כוכבא. ברחבי הארץ מדליקים מדורות ואבוקות לזכר רבי שמעון בר יוחאי וגם לזכר המורדים במרד בר-כוכבא, אשר הדליקו משואות על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד.

                           

                          במדינת ישראל יום זה הוא יום חג לילדים ולתנועות הנוער לסוגיהן. כמו כן, השבוע שחל בו ל"ג בעומר, מצוין בצה"ל כשבוע הגדנ"ע – גדודי הנוער – שהוקמו בל"ג בעומר התש"א – 1941 ועל דגלם קשת וחץ.

                           

                          חג שמח לכולנו!

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS