כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2014

    0 תגובות   יום שישי , 16/5/14, 06:02

    ''

     

    היום שלושים ואחד ימים לעומר-תפארת שבהוד

     

    בדוק אם הענווה שבך נובעת גם מתוך רחמנות.כשם שהענווה מביאה לרחמנות,כך הרחמנות מובילה לענווה.אם הענווה שבך לוקה בחסר,נסה להיות רחמן.

     

    שאלות לבחינה עצמית:


     -האם הענווה שבי גורמת לי להיות מרוכז בעצמי ולא חברותי.או האם היא מתבטאת בהזדהות עם אחרים?

    -האם היא מאוזנת ומועילה?

    -האם היא מכבידה על אחרים?

     

     האתגר היומי:


    בטא רגש של אהבה במעשה שנעשה מתוך רחמנות.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 15/5/14, 05:44

      צטט: הצעדה אל הפנסיה 2014-05-15 05:36:59

      ''

       

      החיים כחשבון בנק-פרק חמישי- במעט שימת לב נוכל להיכנס למסלול של תזונה נכונה

       

      [מתוך "חיים בריאים כהלכה"-יחזקאל אסחייק]

       

      במעט שימת לב נוכל להיכנס למסלול של תזונה נכונה.

      בעולמנו קיימים שפע של דברים טובים:

      -מים-הרבה מים.

      -פירות וירקות שלכל אחד מהם תרומה ייחודית לבריאותנו.חלקם מחזקים את מערכת החיסון,חלקם מונעים מחלות,אחרים משפיעים על דילול הדם מורידים כולסטרול,משפרים ראיה,עוזרים למערכת העיכול ומכילים הרבה ויטמינים ומינראלים ועוד.

      רצוי להשתדל לאכול מכל המינים כדי לקבל את תרומתם הייחודית.

      כדאי להקפיד ולאכול 5-8 מנות של פירות ו/או ירקות.

      ישנם שפע של מוצרים כגון:

      -מוצרי חלב וגבינות [לא מעל 5%]

      -בשר

      -הודו

      -עופות

      -ביצים

      -דגים

      -כל סוגי הקיטניות

      -אורז מלא

      -דגנים מלאים

      -קמח מחיטה מלאה

      אלה מזונות מומלצים וזמינים ובשפע.

       

      מזונות תעשייתיים או מסחריים-כדאי להתרחק מהם.הם עלולים להזיק .

      לא כדאי להכניס אל פינו בשרים מעובדים,ציפס,פלפל,ממתקים,חטיפים,כל המשקאות הממותקים ובעיקר קוקה קולה.

      שומר נפשו ירחק!!!!

       

      אם אנחנו בכל זאת נאלצים לקנות מוצר תעשייתי כדאי שנשים לב למה שנכתב בתווית המזון שעליו.

      -

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום חמישי, 15/5/14, 04:57

        ''

         

        מה המשותף בין פיטר פן לפוחדים מהתקדמות  במסע חייהם?

         

        כולנו מכירים את סיפורו של פיטר פן, הילד שמסרב לגדול ולהתבגר. הוא חי בארץ "לעולם לא" ומבלה את ימיו בקרבות נגד פיראטים ונגד אינדיאנים בעזרת חבורת הילדים האבודים שלו. 

         

          על שמו נוצר המונח "תסמונת פיטר פן" בידי ד"ר דן קולי לתיאור "אנשים שאינם מוכנים ואינם מסוגלים לקחת על עצמם מחויבות רגשית. הלכודים בין בתהום שבין הגבר שהם אינם רוצים להיות והילד שהם כבר אינם מסוגלים לחזור להיות ואולי יש בכך סמל מתאים מעין כמוהו לחברה המודרנית עם הערצת בן העשרה שלה. 

         

         הרצון ש"המציאות הקודרת" של התבגרות וההתפוררות, של הזקנה- יחסכו,והסיכוי להגיע לחיי אלמוות.

         

         אך כמו שאנו יודעים הדרך של כולנו ביחד ולחוד הולכת לכיוון אחד:"בעל כורחך אתה נולד,בעד כורחך אתה חי ובעל כורחך אתה מת"-אלו הם חיינו. 

         

         ככל שאתה פוקח עיניים ואינך טומן ראשך בחול ואתה מבין ,שבכל גיל ישנם תובנות,מסר ויופי משלו,והנך ממלא את יומך במקום במחשבות פחד מהבאות-בפעילויות רוחניות,פיזיות ואהובות עליך,כך הדרך נעשית קלה יותר ומהירה יותר.אתה מגלה שישנם הפתעות רבות בדרך,הנאות ולמידה אין קץ .אמונתי היא שגם למות היא למידה.

         

        כלומר עד הרגע האחרון אנחנו כולנו "ילדים[תלמידים] של החיים". אז נתחיל בהחלטה להקל על המסע ולאסוף לתרמילנו דברים נעימים שלא יכביד על דרכינו...  

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 15/5/14, 04:27

          ''

           

          היום שלושים יום לעומר-גבורה שבהוד

           

          על הענווה להיות מבוקרת וממוקדת.הענווה מביאה ליראה,ולרגש כבוד כלפי אחרים.

           

          שאלות לבחינה עצמית:


           -מתי צריכה הענווה לגרום לי להתפשר ומתי לא?

          -האם קורה שכאשר אני עומד מול רשע,אני בוחר לשתוק או להיות ניטראלי בשם הענווה?

          -האם העובדה שמידת הענווה שבי לוקה בחסר היא תוצאה מכך שאיני מכבד אחרים?

           

          האתגר היומי:

           

          בדוק האם סירובך להתחייב בנושא מסוים נובע מרגש ענווה אמיתי.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 14/5/14, 05:14

            ''

             

            יום ראשון 26 יוני 2011

             

            יום עם חיוך על הפנים

             

             

            יום כזה של תהיות

            פליאה ובדיקה עצמית.

            יום בו מפשילה לאיטי

            מפת עברי

            וחופרת בו ,מחפשת

            תשובות לשאלות רבות.

             

            יום מהוסס כזה

            בה הילדה שבי

            חבוקה ב"גדולה" שאני

            מתחבטת בשאלות גבוהות

            ושוכחת להתעסק בקטנות.

             

            יום סגררי

            עם מקבץ חיוכי ילדים

            פליטות רכילות מפיות ה"גדולים"

            מחוות קטנות ופיוסים.

             

            אז שיהיה לנו בוקר שעשועים

            ריקודי מעגלים שובבים

            פיות ומלאכים קונדסים

            ולמה לא?גם חיוך על הפנים.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 14/5/14, 05:08

              ''

               

              היום עשרים ותשעה ימים לעומר-חסד שבהוד

               

              בחן את מידת אהבתך,זאת שנוצרה מתוך ענווה.

              ענווה אמיתית אינה מדכאת,אלא להיפך,גורמת לשמחה.

              ענווה ללא אהבה אינה יכולה להיות אמיתית ,כיוון שרק ענווה אמיתית מאפשרת לך להתעלות מעל עצמך ולאהוב את השני.

              גאווה במסווה של אהבה מבטאת אהבה עצמית או גרוע מזה.

              הפיכת אחרים לחלק מעצמך ומאהבתך הזמנית.

               

               

               שאלות לבחינה עצמית:

               

              -האם הענווה שבי גורמת לי להיות אוהב ונותן יותר?

              -האם הענווה מגבילה אותי?

              -האם אני ענו ושמח או ענו אומלל?

               

              האתגר היומי:

               

              תן צדקה לפני שאתה מתפלל בענווה ותודה לשם.פעולה זו תחזק את תפילתך.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שלישי, 13/5/14, 06:27

                צטט: הצעדה אל הפנסיה 2014-05-13 06:16:45

                ''

                 

                החיים כחשבון בנק-פרק רביעי-לוקחים אחריות על בריאותנו

                 

                חולה מגיע לרופא המשפחה עם תוצאות בדיקות הדם וכו.לרוב כשהרופא מגלה מחלה חדשה ,שלא היתה עד כה ידועה לחולה הרופא יסתפק במשפט קצר לרוב בן מילים ספורות:

                אדוני,יש לך בעיה זו וזו,עליך לקחת תרופה פלונית.קח מרשם לבית המרקחת,שלוש פעמים ביום לפני הארוחה.בבקשה...הפציאנט הבא"

                אלו מעשים של יום יום וכמובן ישנם רופאים יוצאים מהכלל ויבורכו על כך.

                אין הרופא מספר לאדם על הגורמים שהביאו עליו את מחלתו ומה עליו לעשות כדי שהיא לא תחריף בעתיד.אין הוא מסביר לו על שיטות נוספות של טיפול למחלה זו ,אם ישנן ומהו הסיכון והסיכוי של כל אחת מהשיטות וכדומה.

                לכן,אל לנו להיות סמוכים ובטוחים על הרופא,ואל לנו ללכת כעיוורים אחריו אלא חובה עלינו לשאול ולברר כל דבר מבלי לחשוש מפני קוצר רוחו וגערותיו.

                עלינו לזכור כי מדובר בחיים שלנו ולא בחייו של הרופא.

                לעיתים כדאי ללכת ולבקש חוות דעתו של רופא נוסף,אשר יניח את דעתנו.

                 

                מה בין טייס לרופא?

                מדוע אנו בודקים וחוקרים על הרופא לפני שאנחנו הולכים אליו האם הוא מומלה בתחומו,מה נסיונו ועוד.לעומת זאת אנו עולים על מטוס ולא שואלים על נסיונו וכישוריו של הטייס?

                ההבדל הוא פשוט מאד.

                הטיס טס איתנו!

                אם ישגה הטייס הרי הוא מסכן את עצמו בדיוק כפי שהינו מסכן אותנו.

                לעומתו הרופא-

                אין הוא נמצא איתנו על שולחן הניתוחים.הוא חותך אותנו ,אבל אינו מסכן את עצמו .

                זאת הסיבה שיש לברר היטב על רופאנו.

                 

                אכן יש לתת כבוד לרופאינו אך מאידך-אין לתת לו כבוד יתר.אין צורך לפחד מפניו ויש לשאול את השאלות המציקות עד שנרגיש שהבנו את המחלה והשלכותיה.

                 

                רק נזכור:אם אנחנו לא נפקח ,נעקוב ונבדוק את מהלך המחלה ואת הטיפול בנו ,כמובן מתוך ציות לטיפול המקובל על הרופא לאחר שהסביר לך את ערכו-אין מישהו אחר שיעשה זאת עבורנו...

                אם כך ניקח אחריות על בריאותנו!!!!

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 13/5/14, 03:10

                  ''

                   

                  המחשבות הם דרך הנשמה לתקשר עם הגוף

                   

                  אפלטון אמר, שהמחשבות הן הדרך של הנשמה שלנו לתקשר עם גופינו.קייטי ביירון אומרת, כי מחשבות מתרוצצות ומיוצרות במוחינו כל הזמן. כמו שאנחנו מייצרים רוק, ואי אפשר לעצור את זה, כך גם המחשבות חולפות בראש.

                   

                  מחשבות הן  כלי עבודה. הן בונות תשובות הן יכולות לעשות אותה  חיוביות או שלילית. הן אלו  שישפיעו על מצבו הפיזי של הגוף.  הן ילוו אותו בכל עשייה בה נהיה , הן יתערבבו עם מחשבות אחרות,  עד יום מותנו לא נפסיק לחשוב. חוץ מאתנו- איש אינו יכול להשתמש בהן. רק אנו נחליט איזה מחשבה  תזרום עכשיו בתוכנו . מחשבות הן מה שאני חושב כעת.רק אנחנו יכולים לחשוב את המחשבות שלנו.איש לא יכול לכעוס עבורך,  רק אתה  תבחר  אם לכעוס או לאהוב.

                   

                   -כעס הוא מחשבה שלילית .מחשבות רעות - מגיעות לעיתים. אפשר לתת להם לעורר עניין, להנמיך אותנו, להפוך את זה לדיון סוער של הנשמה עם הגוף שלנו ואפשר פשוט לתת להן לחלוף, כי הם שם.

                  -אהבה  היא מחשבה  חיובית. כל מחשבה חיובית  היא הזרמה של תשובות מרגיעות לתוך הגוף, מחשבה חיובית היא דבר שאני אוהב אותו ובדמיון שלי הוא כבר אצלי.

                   

                  שאילה קת'רין* אומרת ,כי ישנם כמה אופנים בהם ניתן להתבונן במחשבות:

                   א. זיהוי הופעתה של מחשבה בתודעה -על ידי ציון מנטאלי. כלומר, כל פעם שעולה מחשבה, אנחנו מציינים באופן מנטלי: "מחשבה". כך אנחנו מפתחים תשומת לב למה שמתרחש בתודעה מרגע לרגע.

                  ב.התבוננות בטבעה של המחשבה- אנו מעלים שאלות מסוימות מידי פעם. שאלות "שנזרקות" לחלל התודעה. לדוגמא: מה זו מחשבה? מאיפה היא מגיעה ולאן היא הולכת? מה טבעה? מידי פעם, ניתן לשאול את השאלה הזו בדיבור הפנימי ולתת לה להדהד בתוכנו.

                  ג.התבוננות אשר בוחנת את המחשבות -תוך ניסיון לזהות איזה סוגי מחשבות מתעוררות בתודעתנו שוב ושוב. התבוננות זו בוחנת גם, וזו מילת מפתח, את תוכן המחשבות. היא מנסה לזהות את התבניות המחשבתיות העיקריות שלנו. ראייה בהירה של הנטיות המחשבתיות היא הדרך להשתחרר לאט לאט מאותם מחשבות שאינן מועילות ושגורמות לנו לסבל ומצוקה.

                   

                  היידגר* אומר כי מחשבה היא  תהליך של חיפוש. תהליך נפשי של חיפוש. המחשבה היא המהות של עצמה. לאדם אין יכולת להגיע למהות של עצמו מכיוון שזהו תהליך של הכנסת האין סוף, בתוך סוף של מחשבה. לאדם ישנה יכולת להבין חלק של האין סוף, שזהו הלא נחשב, בעזרת הרגשות או הדמיונות. מחשבה היא פעולה הנעשית לפני ההבנה, הידע וההכרה.

                   

                  הבנה או תפיסה הם מונחים של סיום המחשבה, ותוצאה של תהליך :


                  -החיפוש- המחשבה.

                  -הכרה- היא היכולת של האדם להבין שהוא מסוגל לדעת.

                   -הבנה- התוצאה הסופית של פעולת החשיבה באדם.

                   

                   כשמחשבה מקורית יותר, זאת אומרת -שהיא מחשבה רחוקה יותר מהמהות שלה ומהתפיסה האנושית. ומכוון שכך  כדי להבינה אנו צריכים לעשות תהליך ארוך יותר של חיפוש..."הלא נחשב היא המתנה הכי נעלה שיכולה לתת המחשבה".הלא נחשב של המחשבה הם הדברים שאנו לא מודעים להם, או אותם דברים שלא חשבנו עליהם, אלה אותם דברים שמגרים אותנו לצאת לתהליך החיפוש לחשיבה.

                   

                  ולפנינו השיר מעורר מחשבות:

                   

                  מחשבות /מילים: יהודה מסס ועמיר בניון

                   

                  מחשבות רבות בלב איש

                  המחשבות כולן, יש טובות יש עצובות

                  יש לי מכולן, מחשבות מתחלפות מחשבות

                  בלב כולם

                  מחשבות רבות בלב איש

                  המחשבות כולן, יש טובות יש עצובות

                  יש לי מכולן, מחשבות נפגשות מחשבות

                  בלב כולם

                   

                  עכשיו אני חושב

                  איך זה בעצם שהלב

                  לא מוותר, איך זה לרצות להיות

                  למשהו אחר, מה זה פתאום לשכוח

                  זיכרונות בכל הכוח

                  עד הסוף, בכל הכוח

                  עד הסוף

                   

                  עכשיו אני הולך, הולך בתלם

                  לא רוצה להתנגד, שולי הדרך מסמנים להיצמד

                  צועד בכל הכוח כי זה לא הזמן לנוח

                  עד הסוף, בכל הכוח עד הסוף

                   

                   

                  *שאילה קת'רין מורה לוויפסנה -מאמר:" תרגול ויפסנא ועבודה עם מחשבות"

                  *מהספר "מה זה נקרא מחשבה " של היידגר ( 1954)

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 13/5/14, 02:51

                    ''

                     

                    היום עשרים ושמונה ימים לעומר-מלכות שבנצח

                      

                    שליטה עצמית היא היסוד להתמדה.בהתמדה שכוללת את כל ששת המידות הקודמות היא אכן עדות לרוממות הרוח האנושית.

                      

                    שאלות לבחינה עצמית:

                      *האם אני מבטא את ההתמדה שבי בצורה מכובדת?

                    *האם התמדתי מוציאה את הטוב שבי?

                    *ברגעי קושי וסכנה ,האם אני מתנהג כבן מלך וצועד בראש זקוף,בוטח בכוחות האלוקיים שבי,או האם אני נרתע ונרעד?

                     

                    האתגר היומי:

                      

                    הלחם למען מטרה נעלית.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 11/5/14, 23:39

                      ''

                       

                      היום עשרים ושבעה ימים לעומר-יסוד שבנצח

                       

                      התקשרות מהווה מרכיב חיוני בהתמדה,והיא מבטאת מחוייבות בלתי מסויגת לאדם או לעניין אליו אתה מקושר.מחויבות זו תעזור לך לשאת ולסבול כדי לשמור על אותה היקשרות.

                       ללא התקשרות,גם ההתמדה לא תשמר. 

                       

                       

                      האתגר היומי:

                       

                      עליך להתקשר מיידית לעניין חדש או לאדם חדש.בכך תממש את החלטתך החדשה.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 11/5/14, 07:47

                        צטט: הצעדה אל הפנסיה 2014-05-11 07:38:49

                        פרק שלישי-החיים כחשבון בנק-לוקחים אחריות אישית על בריאותנו

                         

                        [מתוך הספר"חיים בריאים כהלכה"-יחזקאל אסחייק]

                         

                        הרופא הסטנדרטי היום אינו עוסק ברפואה מונעת.הוא אינו לומד כמעט מאומה על נושא המזון והשלכותיו על הבריאות.

                        ההבדל בין רפואה ציבורית לרפואה אישית:

                        -העיקרון עליו מושתתת הרפואה הציבורית הוא :השימוש בתרופות כאמצעי ריפוי ולא ברפואה מונעת.

                        -הרפואה האישית-גם בהיותך קשור לרפואה הציבורית ,תוכל לפנות למשל אל רופא המשפחה שלך לבקש/לדרוש ממנו בדיקות מעקב תקופתיות,בכדי ללמוד על המגמה של בריאותך,האם היא מחמירה או נחלשת.למשל לפנות כדי לבקש דיאטנית שזו יוזמה שלך.

                         

                        ברפואה הציבורית השימוש בתרופות ניתן כאמצעי ריפוי ולא כרפואה מונעת.קרוב לוודאי שעלות שימו בריאותנו זולה בהרבה מהריפוי לאחר מחלה

                        לרפואה הציבורית ישנן עקרונות המתאימים לכלל ולא לפרט.הם אינם לוקחים בחשבון את טובתנו האישית –לכן עלינו לקחת את האחריות על בריאותנו ,ולא לסמוך בעיניים עצומות על הרופא ועל הרפואה הציבורית..

                        לדוגמא:

                        הדילמה של הרופא בבוא אליו חולה בעל לחץ דם גבוה :מה להעדיף?לתת תרופה או להציע שינוי אורח חיים?

                        חוקרים הצליחו להוכיח שניתן להגיע לירידה משמעותית בלחץ הדם בהתערבות לא תרופתית,אך מכיוון שכולנו יודעים עד כמה קשה להביא לשינוי באורחות החיים –כך יוצא שההמלצה היא על תרופות.האין מחובתו של הרופא להזכיר לחולה את התרומה של דיאטה,ספורט,מדיטציה כדי לאזן את לחץ הדם?

                         

                        מנסיוני,לאחר שהתגלה אצלי לחץ דם גבוה ותחילה העמיסו עלי תרופות ובדיקות כמה פעמים ביום של לחץ דם שרק הביא ללחץ גבוה יותר ודאגה.

                        פשוט לקחתי את עצמי בידיים וירדתי כשלושים קילו,הגברתי את המדיטציות שכידוע מורידות מתח ומרפאות,התחלתי ללכת ולתרגל עצמי בחדר כושר.כל עולמי השתנה יחד עם מראה מחמיא..

                         

                        ואני לא בעלת רצון וכוחות על-פשוט הרעיון לקחת תרופות כל חיי ולחוש חולה לא מצא חן בעיני...

                         

                         

                         

                        שמנה ללא חשבון ותמונה למטה-לוקחת אחריות על בריאותי-הכל אפשרי!

                        ''
                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 11/5/14, 05:57

                          ''

                           

                          היום עשרים וחמישה ימים לעומר-נצח שבנצח

                           

                          בחן את מידת העוצמה והביטוי שבהתמדתך.לכל אחד מאתנו כוח רצון ויכולת החלטה.ביכולתנו לשאת ולסבול הרבה מעבר למה שאנחנו משערים,ולהישרד גם בנסיבות קשות ביותר.

                           

                          שאלות לבחינה עצמית:

                           

                           -האם אני עקבי?האם ניתן לסמוך עלי?

                          -מדוע,למרות שניתן לנו כוח הרצון ויכולת ההחלטה,בכל זאת אנו נמנעים מלנצל אותם?

                          -האם אני חושש להתמודד עם כוח ההתמדה שלי?

                          -האם אני חושש מכישלון כתוצאה מהתחייבויות רבות מדי?אם כן,מדוע?

                          האם זה כתוצאה ממשבר שעבר עלי?

                          -האם אני מנצל את כוח הסבל שלי למטרות שאינן חיוביות?

                          -האם אני מפחית בערכה של יכולתי לסבול?

                           

                           האתגר היומי:

                           

                          השתדל לפתח הרגל טוב חדש

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS