כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2014

    0 תגובות   יום שבת, 3/5/14, 04:47

    ''

     

    היום שמונה עשר יום לעומר-נצח שבתפארת

     

      רחמים לרגע אינם מתקבלים כאמיתיים וכנים.אולי כוונתם רק להשקיט את מצפוני?

     

      שאלות לבחינה עצמית: 

     

    -האם רחמי מתמשכים ועיקביים?

    -האם ניתן לסמוך עליהם או שהם חולפים?

    -האם יש בי היכולת לבטא את רחמי גם כשאני טרוד או רק כשנוח לי?

    -האם אני מוכן להיאבק למען אדם אחר?

     

     

     האתגר היומי: 

     

    באמצע יום עמוס ,מצא פנאי לומר מילה טובה לאדם שזקוק לה.

    הגן על אדם שזקוק לאהדה גם אם בכך לא תרום קרנך.

     

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שישי , 2/5/14, 11:05

      ''

       

      הרמוניה בין האנרגיה הגברית והנשית-לשם מה?

       

       

       

      הפילוסופיה הסינית הבינה כי בטבע קיימים שני סוגי אנרגיה. יין - האנרגיה הנקבית, שהיא פנימית, צפונית, קרה, נמוכה ומעמיקה. ויאנג- האנרגיה הזכרית, שהיא חיצונית, דרומית, חמה, גבוהה ושטחית. אנרגיה אחת משלימה את השנייה ויוצרת את השלם. גברים ונשים מגיעים לעולם מכוח אחדותם של הביצית הנקבית, והזרע הזכרי, והם חיים בזכות זרימת האנרגיה בין זוג האנרגיות המנוגדות הללו, המצויות בו.

       

      צידו השמאל של המוח הוא  הצד הגברי ואחראי על הצד הימני של הגוף . המוח הימני או הצד הנשי אחראי על הצד השמאלי של הגוף. הצד הגברי מחובר בדרך כלל לרציונאליות שלנו, לוגיקה, חשיבה ליניארית, והבנה. הזכרי נושא את תדר השמש, הזהב, המאור הגדול. הצד הנשי מחובר לרגשות, טיפוח, אכפתיות, חמלה, אהבה, וכל התכונות הרגשיות. הנקבי- הנסתר, המתגלם בלבנה הכסופה, מביא לידי ביטוי את היכולת לספוג, לקבל ולהכיל את האור .לכל אחד מאיתנו ישנם צדדים רגשיים  ויכולת מנטאלית.

       

      למה אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שיש בתוכנו שתי סוגי אנרגיות:אנרגיה גברית ואנרגיה נשית? מכיוון שאין שלמות בקיומה של אנרגיה אחת, גם אם היא תהיה בשפע. נהפוך הוא. עודף באנרגיה מסוג אחד יצור חוסר איזון באדם. רמת חיותו של האדם, ובריאותו, מקורן בזרימה בניהם:ככל שעוצמתן של אנרגיית הזכר ושל אנרגיית הנקבה מתקרבות יותר לביטויין המלא ולשוויון ערך ביניהן, כך יחיה האדם ביתר שקט גופני, נפשי ורוחני. במידה שביטויו של כוח אחד גובר יתר על המידה, וביטויו של הכוח המנוגד לו, מצטמצם, האדם נמצא באי שלום פנימי, כלומר בחוסר איזון היוצר מחלה.

       

      מחלה, על כל צורותיה, תמיד נובעת מאי שוויון בביטוי אנרגיות הזכרי והנקבי בחייו של האדם - גם אם סיבתה או גורמיה הינם תורשה, וירוסים, הרעלה, התפרצות תאים סרטניים וכדומה כי חוסנו הפיזי (יעילות המערכת החיסונית) וחוסנו הנפשי של האדם הינם תמיד שיקוף של איזון הכוחות הנ"ל בתוכו. 

       

      ישנה חשיבות משמעותית להיות באיזון מתמיד בשני הצדדים, הזכרי והנקבי- יש להשיג שלמות  והרמוניה ,כדי להיות מסוגל להשיג את הטוב ביותר של בעולמנו הפנימי:נפשית ,פיזית ונפשית.

       

      האדם אשר מחזק  בעיקר את הצד של החשיבה הרציונאלית ,צריך  ללמוד לאזן את הרגשות, את הצד הנשי. לתרגל שימת לב רבה לרגשות. המחזק את הצד הנשי ,הוא לעתים קרובות אמוציונאלי. משמעות הדבר היא שאנחנו נסחפים לרגשות שלנו ולכן החשיבה שלנו נפגעת. איכות של חשיבה לוגית, לתהליך המחשבה והיכולת לנתח, אינו אפשרי כאשר הרגשות נמצאים בחזית.

       

      כאשר אנו חווים חסימות, או חוסר איזון בתוך המהות האנרגטית  הזכרית  והנקבית  שלנו התוצאות יכולות להיות הרסניות ומזיקות לגוף הפיזי והמנטאלי שלנו.

       

      כאשר האנרגיה שלנו מאוזנת, נצליח למצוא בן/בת זוג איתו/ה נוכל לחיות חיים מאוזנים. כאשר האנרגיה שלנו איננה מאוזנת אזי קשה לנו לחיות בזוגיות. אין לנו השלמה אלא הקצנה של אותה אנרגיה או התנגשות בין שני אנשים בעלי אותה אנרגיה.

       

      ההשלמה בין האנרגיה הזכרית והנקבית תבנה הרמוניה נפלאה, הפריה הדדית וחיים משותפים מאוזנים. ההקצנה של אותה אנרגיה בבני זוג, בין אם הם בעלי אנרגית יין או יאנג, תהווה תשתית לחיכוכים, חוסר שלווה, העדר הבנה ועד לפרידה בלתי נמנעת.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 1/5/14, 23:23

        ''

         

        הניקוי עצמו-עשרה ימים אמצעיים[לאחריו חוזרים העשרה הקודמים]:


        ירקות:

        סלק,ברוקולי,גזר,סלרי,מלפפון,קולורבי,חסה,פטריות[2 סלסלות ל10 ימים],בצל ירוק,בצל,פלפל ירוק,פלפל חריף,תפו"א לבן רגיל,בטטה,צנון,צנונית,תרד,קישוא,חציל,עגבניות,שעועית צהובה,שעועית ירוקה.

         

        שתיה:

        הרבה מים,תה צמחים,מיץ גזר כוס ביום.

         

        קטניות:

        אפונה יבשה מבושלת

         

        זרעים:

        שיבולת שועל,סובין שיבולת שועל.

         

        גרעינים:

        חמניות,דלעת,שומשום

         

        פירות:

        חצי אבוקדו ליום.

         

        חלב:

        יוגורט ביו עד 3 ליום

         

        עשבי תיבול:

        עירית,בזילקום,שניר,כוסברה,פפריקה,מוסקט

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 1/5/14, 22:55

          ''

           

          היום שבעה עשר לעומר-תפארת שבתפארת

            

          רחמים אמיתיים אינם מוגבלים.הם אינם ביטוי נוסף של צרכיך אשר מוגדרים ע"י נקודת ראייתך המוגבלת.רחמים מושגים ע"י ביטול ה"אני" והעמדת עצמך במקומו של השני.

           

          שאלות לבחינה עצמית:

           

           -האם אני עומד בתנאים הנ"ל?ואם לא,מדוע?

          -האם אני מצליח לבטא ולממש את רגש הרחמים וההזדהות בליבי?אם לא,מה חוסם אותי מלממש זאת?

          -האם רחמי הם כתוצאה מרגשי אשמה יותר מאשר הזדהות אמיתית?

          -האם אני מרחם מכיוון שאני מרגיש מחויב?

          -האם רחמי הם תוצאה של הרגל או שאני מצליח באמת ליישם,לבחון,ולזכך את רחמי תוך שאני מבחין במגבלותיי הפנימיות והחיצוניות כאחד?

           

          האתגר היומי:

           

          השתדל להביע רחמיך לאדם איתו נהגת בנוקשות,תוך כדי יציאה ממגבלותיך הקודמות.

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום חמישי, 1/5/14, 02:41

            ''

             

            ה"מאבק" שלנו באגו

            "האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא אסור באזיקים." ז'אן ז'אק רוסו. 

            האזיקים אינם פיזיים, ואף לא חברתיים. הם בראש ובראשונה מנטליים. כולנו אכן נולדים חופשיים, אך משהו קורה לנו בשנתיים הראשונות לחיינו: אנחנו נסגרים סביב האגו.

            האגו הינו תחושה עמוקה של נפרדות ועליונות. הוא צורך רגשי ופסיכולוגי כפייתי לראות ולחוש את עצמנו כנפרדים - וכטובים יותר - מהאחר, מהעולם ומהיקום כולו. הוא נקודת הייחוס שבה תחושת האינדיבידואליות שלנו היא גם תחושה של ניכור, שבה החוויה של עצמאות היא גם חוויה של בידוד, ושבה אפילו חוויית החופש מועבת על ידי תחושות עמוקות של שעבוד, של מוגבלות ושל ייאוש השוכנים בלב הווייתנו.

            לאגו יש קשר ישיר לאופן שבו אנחנו קולטים את העולם. אנחנו שומעים מה אחרים אומרים על העולם ועלינו, אנחנו רואים איך הם מתנהגים ומה הם עושים ואיך הם עושים. כשאנחנו מפסיקים להקשיב לעצמנו ומתחילים להקשיב לדברים שמסביב, זהו המקום שבו האגו מתפתח.

            האגו הוא בעיה גדולה מאוד. בהקשר האישי והצר שבו חיים רובנו, האגו הוא הגרעין הרגשי והפסיכולוגי הבסיסי שאיתו אנחנו מזדהים. 

            האגו יכול לתפוס מקום כשאדם לא קשוב לעצמו. הוא מאבד את האני שלו ואז יש מקום לאגו. אדם שמנותק מהאינטליגנציה הרגשית שלו ומהמודעות העצמית, האגו מנהל אותו. זהו מקום שבו תגובות לדברים שאחרים עושים או אומרים הן תגובות של עלבון ופגיעות. הכבוד לוקח תפקיד עד כדי כך שאנשים מרגישים שהכבוד שלהם נרמס. 

            לו היינו מקשיבים לעצמנו ומחוברים לעצמנו היינו מאפשרים לאנשים להיות שונים מאתנו, בלי להיפגע. מותר להם להביע מחשבות שונות משלנו, להתנהג אחרת מאתנו ולהרגיש שונה. 

            אדם שמרגיש חלש, פגוע, חסר ביטחון ופגיע - אין לו שליטה על האגו שלו, וכשהתגובה מגיעה מתוך האגו ,אזי היא חסרת מעצורים ולעיתים חסרת פרופורציה למה שהניע את הפעולה. האדם עלול אז לצעוק, להכות או לבחור בדרך אלימה כתגובה, או לחילופין הוא עלול "להתקפל" ולא להגיב כלל ואת הכעס והעלבון לשמור בתוכו, מצב שעלול להזיק לבריאותו.

            חיזוק הביטחון העצמי, יכול לאזן את האגו. בטחון עצמי נובע מהיות האדם שלם עם עצמו. זהו מצב שאינו תלוי בגורם חיצוני. הקשבה פנימית - אני מול עצמי. מפגש בין אנשים, כשהם מקשיבים במלוא מובן המילה אחד לשני, בלי להיות עסוקים באיך להגיב ובמה לומר, זהו מצב של העדר אגו. ברגע שאדם חושב איך להגיב ומה לומר, בזמן שהאחר מדבר, כאן האגו פועל.

            האגו אינו אויבנו,הוא חלק מעצמנו ולכן הוא שייך לנו.אנו זקוקים לו בתחילת דרכינו הרוחנית,כדי להביא אותנו לבשלותה.במקום לראות את האשם בחוץ,לכל המתרחש בחיינו-עלינו להבין למה קורים לנו דברים.במקום להיפגע מאנשים ולהאשימם,עלינו לשאול-למה זימנו אותם וסיטואציות מסוימות לחיינו,ואיך נלמד מהם כדי להתפתח.איזה שיעורים אנו מזמנים לחיינו ומה תכליתם.ללמוד לשחרר שיעורים מתוכנו במקום להאשים אחרים ולא ללמוד לקחים.

            האגו זה משהו שנחוץ לנו כדי להתקדם בחיים. הוא מחזק ומתמרץ את מעשינו, מאפשר לנו להעריך מחדש את עצמנו ללא תלות באחר. האגו הוא בהחלט תכונה חיובית ואם נאפשר לו לחיות באיזון ובאפקטיביות בחיינו, נצא נשכרים.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 1/5/14, 02:19

               

              ''

               

              שישה עשר יום לעומר-גבורה שבתפארת

               

               

              עליך לבקר ולמקד את רחמיך בכדי לבטאם בצורה היעילה והבריאה ביותר.


              פעל בשיקול דעת כלפי השני והן במידת רחמיך.


              עליך לשקול מתי לפעול או להגביל מתוך רחמים.


              משמעת תעזור לך להבין שלפעמים הימנעות מרחמים היא היא הרחמנות האמיתית.מכיוון שרחמים אינם ביטוי לצרכי המרחם אלא לצרכי המקבל.

               

               

              שאלות לבחינה עצמית:

               

               

                *האם אני רחמן לאחרים יותר מאשר לקרובים אלי?אם כן,מדוע?


               *האם רחמי נובעים מרגשות אשם?


              *האם רחמי על אחרים הם על חשבון צרכי האישיים?

               

              *האם להיפך,רחמי למשפחתי ולקרובי מאפילים על צרכי אחרים?

               

              *האם אני מעריך נכונה את מידת הרחמים הנחוצה למצב נתון?

               

              *האם אני מעניק הרבה או פחות מדי?

               

              *האם אחרים מנצלים את טבעי הרחמן?


              *האם קורה שמתוך רחמי אני מסייע לאחר בפעולות מזיקות?

               

               

              אתגר היום:

               

               

              השתדל להביע רחמים באופן בונה כדי לענות על צרכיו המיוחדים של המקבל.

              דרג את התוכן:

                פרופיל

                אסתר רבקה
                1. שלח הודעה
                2. אוף ליין
                3. אוף ליין

                ארכיון

                פיד RSS