כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 11/2015

    1 תגובות   יום שני, 30/11/15, 06:40

    ''

     

    ברוך שלא עשני אישה...ברוך שעשני כרצונו...

    הרב שי פירון מפרש את הפסוק מברכת הבוקר:"ברוך אתה...שלא עשני אישה" כך:

    "את האישה היהודית פטר אלוקים מקיומן של מצוות עשה מרובות. היא בייחוד חייבת לראות בשחרור זה מחלק ניכר של אמצעי החינוך -שכולם יפים כלפי הגברים, הבעת האמון האלוקי במשמעותה המוסרית העצמית.

     
    החוק היהודי מבוסס אפוא על ההנחה שלנשים יש בדרך כלל יותר נכונות פנימית להתמסר לעצם מטרתן, יותר אמונה נלהבת לגבי תפקידן היהודי וסכנת הפיתויים המזדמנת להן בעת מילוי תפקידן קטנה יותר. 

     
    לכן אין צורך להשתמש כלפיהן בכל התקנות המרובות המיועדות להזהיר אנשים...האישה מסמלת את המלאך השומר על ניצוץ הקדושה, על גחלת הטהרה והמוסר במשמעותה העליונה. ברוח זו אומרת האישה היהודית בכל בוקר ובוקר את הברכה:"שעשני כרצונו" לא רק מתוך הכנעה סבילה כקבלת החלטת ה´.. כי אם ברגשות חיוביים בהחלט, בתודה עמוקה ובשמחה כנה שבוראה עשה אותה "כרצונו", כלומר, לפי הרצון והחפץ שלו יתברך בצורה שמצאה חן בעיניו". שעשני כרצונו- משום שהאישה יותר כרצונו של השם מהאיש.

     
    לכן, היא חייבת בפחות מצוות שנועדו להשלים את האדם ולהביאו למצב מתוקן. הבסיס הרוחני של האישה מתוקן יותר, מושלם יותר ולכן היא חייבת בפחות מצוות". 

    השאלה המתבקשת היא: האם היחס כלפי הברכה לא בא מתוך שאיפת שיווין שאין מקורה בעולמנו היהודי. 

    ולמה כוונתי?

     

    אין לי ספק שהשדר של העולם המערבי עלול להוביל לתחושות של ניכור כלפי רוח הדברים המשתמעים מנוסח ברכה זו. השאלה היא ,

    -האם תחושת העלבון לא באה כתוצאה מהשוואה לא נכונה בין האיש לאישה.

    -האם אין לדבר על שוויון מהותי ושונות רוחנית המביאה גם לידי שונות תפקודית?

    -האם תפיסת השוויון כפי שהיא באה לידי ביטוי בחברה המודרנית לא מזיקה לאיש ולאישה?

    -האם לא מדובר על טשטוש של שונות חיונית הבונה את העולם?

    עד כאן דבריו.

    בברכות השחר האישה וגם האיש מברכים -זה מברך ש"עשני גבר" והאישה משנה ל"שעשני כרצונו".
    ברכה זו תמיד נתנה סיבות לתמיהה למה הכוונה?האם האישה נחותה מהגבר?
    הוא מברך בהתלהבות שעשני גבר ושמח בחלקו-והיא צריכה לשנות את הכתוב ולקבל את הדין-"שעשני כרצונו"

    כפי שאנו רואים במובאה שהבאתי מהרב פירון -רבים מנסים לתרץ ברכה זו ולסבר את אזן האישה התמהה-על מה ולמה אומר כך?האם איני שווה לגבר?ולמה לא לברך "שעשני אישה" ולא" שעשני כרצונו"?

    בשנים בהם התפללתי ,לא חשתי כל נחיתות להתפלל כך.האישה בהחלט לא נחותה בתפילה זו- אלא מקבלת את השונות שבין שני המינים,ולראייה:

    1.אכן יצרה קטן מיצרו של הגבר, והיא ניחנה בתכונות של איפוק וריסון ומחשבה כוללת לגבי תוצאות מעשה "לא מוסרי".יצרו של הגבר גובר עליו מהר יותר מאשר לאישה(לפחות משום שדורות לימדו אותה את מצוות האיפוק...זה כבר עבר אליה בגנים...)

    2.האישה אכן עסוקה יותר מהגבר.היא מתעוררת בלילה לרוב לשמע בכי תינוקם.היא ממהרת להכין את הדייסה ולהלביש את הילדים ולקחת אותם לגן,וללכת לעבודה כדי לעזור בפרנסה ואח"כ לרוץ להוציא את הילדים ואח"כ להכין אוכל לבית ואח"כ להיות ביביסיטרית לילדים ואח"כ לנקות ואח"כ להכין ארוחה לבעלה ואח"כ להכין מקלחות ואח"כ...ואח"כ... ואח"כ...-איך יהיה לה זמן ללכת שלוש פעמים לביה"כ גם ולהניח תפילין,( ולחפש מישהו כדי להתפתות כשהיא כבר חסרת כוחות) ועוד...לכן אין עליה מצוות שהזמן גרמא(שתלויות בזמנים).

    ובאמת כאן שאלת השוויון היא הכרחית.האם באמת יש שוויון בין המינים?
    אין שיווין וכל שוויון הוא כפוי.

    האישה מעצם בריאתה ,במבנה האנטומי שלה מביאה את התשובה הניצחת.
    היא נועדה להכיל(את התינוק ברחמה)ולתת(את האוכל מדדיה)-בזה כל אדם שיש לו עיניים בראשו יודה-עובדה.

    הגבר-נועד להעניק מזרעו אך בתוצאות מעשיו הוא תלוי באישה.לאישה יש עליונות עליו.היא היחידה היכולה להעיד האם באמת הוא האב וסומכים עליה....

    הגבר הוא הברק המבריק הוא החוכמה .האישה היא הבינה-היא מפרקת את מה שהגבר נתן(הזרע)ובונה יצור חדש ומפליא ברחמה.הכול נבנה בתוכה,הכול תלוי בתהליך המתהווה בה-גם הגבר-עיניו נשואות אליה.

    אין ספק שכוחותיה של האישה - גדולים יותר.לא בכדי אומרים שתינוקות נקבות שורדות יותר וגם בזקנותינו, נשים רבות קוברות את בעליהן לפניהן וחיות שנים רבות יותר.
    אז מה לנו כי נלין?-

    ומה עוד אומרים?כי בבוא המשיח אישה תמשול בגבר...כלומר שהעתיד מובטח לנו בנות המין החלש-אז למה להרגיש נחותות?

    ברוך שעשני כרצונו...אמן...

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום שבת, 28/11/15, 22:04

      תוצאת תמונה עבור אהבת נעורים

       

      הקלות בה ניתן לגלוש

       

      לאהבה בתולית ראשונה.

       

       

      הקושי לאהב בתום,

       

      באמת,

       

      בגיל השלישי.

       

       

      אדם מחפש את האהבה הזו

       

      התום

       

      הנעורים

       

      הזרימה

       

       

      ואז הוא מבין -

       

      שהלב עבר שינוי /

       

      לעולם לא יהיו פרפרים צחורים

       

      מרפרפים בביטנך.

       

       

      לעולם לא יהיו חלומות

       

      כחלומות נעורך

       

      המתעוררים לחדות הזוגיות.

       

       

      וכן -יש מסביבך זוגות

       

      אך

       

      אבק השנים

       

      זוב כאבי משקעי העבר

       

      מזדנבים אחריהם.

       

       

      אינם מרפים.

       

       

      מה שהיה היה.

       

       

      ההיצע של הלב נחלש.

       

       

      זה מה יש..

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 28/11/15, 08:17

        תוצאת תמונה עבור סוכריה בצלופן

         

        האלבום המונצח ביותר

         

        הגנוז/פתוח למחצה

         

        שלך ושלי

         

        חתום בהוקרה.

         

         

        שם התודה

         

        על היותך עטוף בצלופן

         

        כסוכריה

         

        מגן,

         

        תומך,

         

        עוטף

         

        עד נשמת אפי

         

        האחרונה.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 28/11/15, 08:13

          תוצאת תמונה עבור שחקנים

           

          להיות מתבונן מהצד

           

          מאז ומתמיד

           

          הגדיר אותי.

           

           

          כילדה

           

          ראיתי וצילמתי

           

          מצבים.

           

           

          מצלמת לעצמי תמונות/מסקנות

           

          שמלוות אותי במסעי.

           

          אלבומים מונצחים,

           

          מתויגים

           

          משתבחים

           

          עם פירושי

           

          תובנות החיים.

           

           

          מצלמת,

          אוגרת,

          מסכמת

           

          לצד מירוץ חיי

           

          וחיי הניצבים/שחקנים בפרקי חיי

           

          ההולכים ובאים.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 27/11/15, 18:47

            תוצאת תמונה עבור להיות צינור לשפע

             

            כשאדם מלא את עצמו

             

            אין לו מקום

             

            לאף אחד

             

            אפילו לא לאלוקיו.

             

             

            ככל שאדם

             

            ימעיט מהאגו שלו

             

            כך ירווח המקום

             

            לאחרים.

             

             

            אדם צריך להיות

             

            צינור מלמעלה

             

            ישפע האור מטה.

             

             

            זה להיות ריק -כדי להתמלא.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שלישי, 24/11/15, 11:44

              תוצאת תמונה עבור ארתור שופנהאואר

               

              ארתור שופנהאואר כתב:

               

              ״ הרצון לחיות,לא התבונה,הוא משמש קברניט אמיתי של מחשבתנו והתנהגותנו.

               

              מה שמניע אותנו באמת אינו התבונה,אלא התשוקה המינית(שרוב הפילוסופים הזניחו לחלוטין),

               

              הרצון להוליד ילדים,המאמץ למנוע רעב,הצורך בקורת גג ובביטחון אישי.

               

               

              התבונה שלנו לא זוכה להתייחסות רצינית

               

              ברגע שהאדם רעב,מאוים,או חש עוררות מינית.

               

               

              התבונה האנושית משולה לאדם צולע,המסוגל אמנם לראות את העומד לפניו,אך הוא רכוב על כתפיו של ענק עיוור-הרצון לחיות

              דרג את התוכן:
                3 תגובות   יום שלישי, 24/11/15, 07:14
                אני תוהה עד איפה העולם יכול לרדת? עד איזו נקודה אפשר להפשיל את לבושו ולגלות את מערומיו? אני תוהה עד כמה האופי האנושי תמים מול קומץ מנהיגים בעלי רוע מספיק כדי להשליט בו וירוק של רוע ורשע? אני תוהה מהו לשד הרשע הגמור.תהומות הרוע? ומה יהיה העולם עד הפרשי ממנו מפקירה בו את צאצאי ? בגיל 19 אחרי קריאה מעמיקה בספרי שואה החלטתי שלעולם כזה איני מביאה ילדים. בגיל 23 הבאתי למרות הכל ואף על פי... האם היה לכך תכלית? כנראה שכן.אך איזה עולם מחשיך והולך הם ממשיכים בו להלך? ועד מתי?
                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שני, 23/11/15, 06:32
                  לחשוב שהעולם הוא סתמי,ללא תכלית ורק החלק המדבר והמודע קיים ומצעק;אללה הוא אעבר״ ומושיט ידו לחרב המונפת ועורף ראשים ותוקע סכינים ורץ לבתולות וכנראה לבתולים הקדושים שהלעיטו אותו להאמין בו.... לחשוב שכל מלחמות הדת אולי הם בלוני אשליה תפורים בתקוות שוא... אכן יהיה מרעיש להגיע לסיום ולגלות את ה״בלוף״...
                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום ראשון, 22/11/15, 06:39
                    כל אחד צורף את חוויות חיין במעבדת חוויות העוברת דרך גופו,מוחו,רגשותיו הלמות לבבו,חלומותיו. ואין אדם אחד דומה לחברו.ואין מעבדה אחת העובדת בדומה לרעותה. עכשו צא וראה. כשאדם מגיב על מעשיך,מחשבותך הוא מעבירם דרך בוכנות מעבדתו ולעולם תהא התוצאה שיקרתי לעומת התוצאה שבאמת התכוונת אליה ומעבדתו צירפה לפרשנות המיוחדת שלך.אז מה לך להגיב על העיוות שהיכולות המעבדות שסביבך בדעתם עליך ועל התנהגותך ופועלים?
                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 22/11/15, 06:04
                      מה הרצון שללי לחיות יודע שאני לא יודע?/צטט באשי דה מארקר והוסיף;הרצון שלנו לחיות הוא כאזיק עלינו. אותו ניצוץ אלוקי בהם הוטענו עם השילוח האלוקי דרך רחם האם לעולם הו האזיק,בו ״האשמה״. בכל אחד מאיתנו בוררת להבה אלוקית המטילה אותנו לבור החיים כדי למלא את יעודנו.כדי שנמלא את מטרת המשלח שהוא נסתר כל כך-שאנו לעיתים בועטים במחשבה על עצם קיומו ב״עלמא דה שקרא״בו החושך רב יותר ויותר מהאור. זאת הסיבה לכך שאיננו עוצרים את העולם ויורדים ממנו למרות ואף על פי.
                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שישי , 20/11/15, 11:24
                        אנחנו בהחלט יכולים להיקלע למצב-חית המחמד של מחשבותינו . אם לא נתרגל את עצמינו לכפות מחשבותינו לרשותנו,אם לא נהיה אדונים למה שחולף במוחי נו-נהיה שבויים לחזיונות מפחידים,לתסריטים שיובילו אותנו לחשיבה שלילית. בקשותינו כלים כמדיטציה לאימון והשקטת מוחינו.אם רק נרצה-נברא מצרות חדשה נשלטת עי כוחינו. הוא שאמרנו-אנו לא חית המחמד של אף אחד.כוחנו ביכולותינו.
                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 19/11/15, 06:50
                          בגוף הזה נושבות רוחות מחשבה. רוחות קלות,רוחות סוערות רוחות עמוקות,רוחות רדודות וכן הלאה. והגוף נלאה לעמוד בסער בעננים הנשאים על ידם לעיתים כורעים עי גשמי ברכה ולעיתים גשמי זעף. בגוף הזה גלים עוברים.גלי רגש. ויש שיסיר חמם ויש שישרוט,ויש ויתערבלו הרגשות. כך היום הסער וישקוט כל זמן נשמה באפו לא ינוח. ואז.... ושקט.
                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS