כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 12/2015

    3 תגובות   יום חמישי, 31/12/15, 04:12

    ''

     

    תוצאת תמונה עבור עיניים

     

    העיניים הם ראי הנפש

     

    העיניים,שייכות לצאקרת העין השלישית ונחשבות ל"ראי הנפש". רבים מייחסים להן תכונות רבות. דרך העיניים ניתן ללמוד על נפש האדם, רחשי ליבו ,מצב רוחו של האדם .בכוחן של העיניים להביע שמחה, עצב וכעס, הצלחה וייאוש , אהבה והסתייגות. העיניים מסגירות את המתחולל בנפשו של האדם.

     

    מכיוון שאין בלוטות המפרישות שומן באזור מסביב לעיניים - זהו האזור הראשון עליו ניכרים נזקי הגיל והשמש.  קמטוטים, חוסר שינה וכתמי שמש מופיעים באופן בולט מאוד. אזור העיניים שלנו ,הינו האזור הדק והעדין ביותר בפנים.  אך יחד עם זאת, אזור עמיד ביותר. בעצם יכול "לסבול בלי להגיב".

     

    אנו יכולים בעזרת העיניים, לראות ולחוש אחרים .אנו יכולים להיראות ולהיוודע אם הן חלונות הנשמה או עשויות להיות ריקות מתוכן וחסרות חיים-כאילו אין איש בבית.מצד שני, הן יכולות להיות נוצצות,זוהרות ומלאות חיים.הן עשויות להיות עצומות למחצה,מלאות פחד או כעס.קרות,מחשבות חישובים,רכות ומלאות עדינות. ...  יש עיניים כאלו עם זיק של חיות ואחרים עם עיניים "כבויות" , יש בעלי עיניים עצובות ויש אחרים שעיניהם צוחקות וניתן לראות בהן את האושר ואת השמחה .  אצל חלק אפשר לראות בעיניים את הרוע , הניכור וחוסר האכפתיות ואצל אחרים רואים את הנדיבות וטוב הלב .   

     

    אנו רואים בעיננו פיזית,נפשית ורגשית.רשמים אלו נוצרים על ידי האימפולסים העצביים הנשלחים אל המוח ע"י הרשתית,כך שמראה ברור תלוי יותר בתפקוד מערכת העצבים מאשר בעין.אם איננו מרגישים בנוח עם המראה שאנו רואים ,החיזיון עלול להיות מופרע על מנת להפכו למקובל יותר.יתכן שנרצה לסגור או להכחיש את במידע בפני המראה שראינו,ולראות אך ורק את הנמצא מול עיננו ולא הטמון מתחתיו,או להיפך נראה רק את הטמון ולא את הפרטים הקרובים.

     

    אדם הפוקח את עיניו, מעוניין ללמוד להתפתח לאגור ידע, אינפורמציה מרובה  ויחד עם זאת מוכן להיפתח לחברה ולשתף ברגשותיו תחושותיו ואת צפונות ליבו. עיניים פקוחות קולטות אינפורמציה ומעניקות אפשרות לחדור אל ליבו של האדם. וזאת ההבחנה בין עיניים רואות לעיניים מתבוננות.

     

    לדרך בה זה העומד מולך מביט אליך, יש משמעות :

    -          יש כאלו המישירים מבט ואחרים המשפילים את מבטם .

    -          -ישנם אנשים אשר תוך כדי שיחה הופכים אותך "שקוף" בהביטם על משהו אחר, רחוק , אי שם הרבה מעבר לעיניך ואליך... 

    -           יש המביטים בהיסוס, לעיתים בחטף

    -          ויש גם כאלו אשר מבטם "מרצד" . אלו עם המבט ה"מרצד" עושים הכול על מנת שלא תצליח להישיר לעיניהם מבט . הם משתמשים בכל טכניקה ופירוטכניקה על מנת להסיט את מבטך מהם ...  שלא תצליח לקלוט את מבטם ולהביט בעיניהם . 

    אלו ה"מרצדים" עושים שימוש בלבוש , בצורה ובטון הדיבור , בצחקוקים מזויפים על מנת לגרום לך כי לא תצליח להביט בעיניהם .  כדי שלא תוכל לחוש אותם , להבין מי הם באמת . 

     

    מבט חטוף בעיניו של מישהו קרוב , קרוב באמת - בן/בת זוג , ילד , הורה, חבר קרוב ...  אפשר להרגיש ולהבין אותו היטב.   מיד.  בלי אף מילה ...  כהרף עין אפשר לחוש אם הוא שמח או עצוב , אם הוא טרוד או נינוח .  אם טוב לו או רע לו ... 

    עם מישהו קרוב באמת אי אפשר לזייף , 

    עם מישהו קרוב באמת תדע מיד אם הוא דובר אמת ,   

    עם מישהו קרוב באמת , אפשר לנהל שיחה שלמה ולהבין הכול מבלי להוציא מילה אחת ... רק עם מבט .  

     

      סוגי העיניים ומה הם אומרות:

      *עיניים גדולות ועגולות ,מראות על אישיות חמה ואוהבת.גישה אכפתית,יצירת מגע כן ואוהב.גורם לאנשים לחוש בנוח.

    *עיניים בולטות, מראות על סגנון חיים עצבני וחודר.ניסיון ליצור בכוח מגע בעיניים .גורם לאנשים לחוש חרדה ואי נוחות בנוכחות האדם.עיניים אלו מונעות ולא מעודדות רגשות חמים אצל אחרים.

    *עיני תינוק מאפיינות תכונה מורחבת,מפצירה,שייכים בד"כ לבני טיפוחיהם של ההורים.מבע כפול ומכופל.מראות שהאדם לא איפשר למקטע העיניים שלו להתפתח ולהתבגר במלאות.עיניים מפתות ומניפולטיביות.שימוש בעיניים רכות וחושניות כדי לרתק ומאמץ להתקרב לאחר.קצת חוסר בגרות של ראיית העולם והקיום בו.

    *עיניים קשות ומתוחות רואות את העולם במונחים של שליטה וניצול.תוקפנות,אסרטיביות.נשלחות כאילו כדי לתפוס ,כל מה שמתמקדות בו.

    *עיניים רכות מראות על ראיית עולם פסיבית ומקבלת.אדם נוח ורגוע.קצת פחות מסוגל או מעוניין לשלוט בפעולות חייו [בניגוד לבעל העיניים הקשות].

     

    עיניים לפי פירוש הקבלה:

    - עיניים רחבות כמו הפנים - איש בלייעל.

    -עיניים כעיניי חמור - שוטה ואיש עם אופי קשה.

    -עניים שממהרות להיפתח ולהסגר - איש רמאי ולא נאמן.

    -עיניים אדומות - גיבור. עז נפש.

    -עיניים מבהיקות ומאירות - בעל מידות טובות. נאמן. ומהיר.

    -עניים שהולכות מכאן לשם - רמאי שקרן .

    -עניים שחורות עם כתמים אדומים - איש טוב.

    -עיניים שקועות מאוד - בעל מומים ופגמים וצריך להיזהר ממנו.

     

    העיניים מאפשרות לקלוט את העולם.רשמי חושים אלו עלולים להיפגע ע"י טראומה עד שיכולתנו לראות בבירור מופרעת.במיוחד לגבי ילדים.אירועים כמו רצח,מלחמה,תאונה חמורה ,מריבות הורים או התעללות מילולית ודחייה,יכולים לגרום לנו להפסיק לרצות לראות לפירוש חוש הראיה ובמקום זה ליצור לעצמנו עולם דמיוני.

    קשיים בראיה יכולים לעיתים קרובות להיות קשורים לרגשות מודחקים,לפחד או לדחייה של העולם החיצוני מתוך העדפות עולמינו הפנימי.לכן בעיות בראיה קשורות לנושא קבלה או דחייה של מה שאנחנו רואים וההשפעה הרגשית של המראה הנתפס בעין.

     

    ולפנינו השיר:

     

     מה אומרות עינייך /מילים: יצחק שנהר

     

    שמש שמש רד לים,

    רוח רוח קל יהום

    מי חולם חולם עלייך

    במשלט משלט עירום.

     

    שני אורות בליל בליל בליל

    לי רומזים רומזים פתאום.

    מה אומרות עינייך עינייך עינייך

    בלי לומר עד תום, עד תום.

     

    בין סלעים סלעים והר

    עץ בודד בודד ינום.

    מי הולך הולך אלייך

    עם ערוב ערוב היום?

     

    שני אורות בליל...

     

    בוקר בוקר עת יאור

    ואשוב אשוב מלחום,

    האמצא אמצא עדיין

    זכר זכר לחלום?

     

    שני אורות בליל...

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 29/12/15, 06:27

      תוצאת תמונה עבור חילונים ודתיים

       

      בראיה לאחור...

       

      היכולת שלי לקבל כל ילד ,לפי השקפת עולמו,היתה נכונה ועודנה נכונה,לעניות דעתי.

       

      מכיוון שעשיתי תהליך של חזרה בשאלה

       

      חלק מילדי נשארו בדת וחלק הלכו בדרך החילוניות.

       

      אחד מהם חזר לדת.

       

       

      וכעת שחתונתו מתקרבת,

       

      אני הולכת לשחזר את שהיה -באירוע.

       

       

      לחזור אל דמויות העבר ואף להתחתן עם הדמויות שחוויתי ,מאז.

       

      כמה פתיחות יותר מזה צריך מצידם ומצידי?

       

      אכן,במה נאה הכין אלוקים בחיי

       

      ודמויות ססגוניות מכל קצוות העם...

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 26/12/15, 10:49

        תוצאת תמונה עבור העור של הנחש

         

        "אני כבר כל כך רגיל לחיות" אומר באשי...מדה מארקר.

         

        וחבל...

         

        המחדש מידי יום ביומו

         

        נאמר בתפילה.

         

        כל רגע ורגע השם אומר

         

        "ויהי"

         

        והעולם לא מתפרק,

         

        מתפוצץ.

         

         

        להיות רגיל לחיות-

         

        זה היפך ממטרת החיים.

         

         

        לכן -

         

        שינוי,

         

        רענון ערכות וערכים

         

        שאינם מתאימים יותר -

         

        חשובים.

         

         

        צא וראה חכמתו של הבורא

         

        אשר פקד על נחש

         

        להשיל עורו

         

        מידי פעם.

         

         

        ניתנה לאדם החוכמה,

         

        להשיל ברוחניות

         

        את המשומש,

         

        הרגיל

         

        ולרענן

         

        את ערכת רוחנו..

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 25/12/15, 04:51

          ''

           

           

           טובה ישנה השפעה גדולה על עיצוב אישיותו של הילד

           

          מוסיקה היא אומנות הצלילים, היא מכלול של רגשות, היא שפה המעמידה את הצלילים לרשות הרעיונות. אנו יכולים לשער עד כמה רוממה את הנפש נגינת הלווים בבית המקדש, ואנו חווים בעצמנו את ההתרגשות האוחזת בנו בעת האזנה ליצירה מוזיקלית או לשיר יפה.

           

          לניגון חשיבות מכרעת בעיצוב האישיות. כבר חכמי יוון הכירו בכך ,שהמוזיקה שאדם שומע מעצבת את אישיותו לא פחות מאשר הדעות שהוא שומע. פילוסופים, סוציולוגים ואנשי חינוך, מאמינים שלמוסיקה טובה, בטונציה ובריתמוס הנכון, ישנה השפעה גדולה על עיצוב אישיותו של הילד, והיא תורמת לפיתוח כישורים קוגניטיביים יצירתיים ורגשיים.

           

          ידוע לכול ,כי תזונת האם משפיעה על התפתחות תינוקה, ומצב נפשה משפיע על מצבו .כך גם לצלילים [שירים, ניגונים, קולות וכו'] אשר שומעת האם בזמן ההיריון, ואשר משמיעים לתינוק מרגעו הראשון - השפעה מכרעת ואדירה על כוחות הרצון שלו, נטיותיו [''אופיו''], מחשבותיו, צמיחתו, אמונתו בעצמו והתנהלותו.

           

          ניגון מוזיקה מרגיעה ומוכרת בחדר התינוק לאחר הלידה, בחודשי חייו הראשונים ירגיעוהו כבמטה קסם, ובדרך כלל תיפול עליו תרדמה עמוקה.

          השפעותיה המבורכות של האזנה יומיומית להנחיה של הרפיה וברקע מוזיקה מרגיעה, יתעצמו ויתחזקו בכל פעם יותר ויותר.

           

          ביהדות תמיד היה שימוש נרחב במוסיקה כמכשיר פנימי אשר אינו שייך רק לעניינים של הוואי, בידור, שמח, קונצרטים וכו'. משתמשים במוסיקה בתשומת לב גבוהה יותר.היהדות רואה את המוסיקה כתקשורת לכל דבר וכשפה ייחודית. המוסיקה מסוגלת להעביר את עומק החוויה שהאדם חווה.

           

          המוסיקה מסוגלת להעביר את עומק החוויה שהאדם חווה יותר מאותיות הדיבור, יש לאותיות המוסיקה אפשרות להגיע לזולת. כלומר, אין את החיסרון של אותיות המחשבה, ויש את המעלות של אותיות הדיבור שהן מגיעות לזולת.

           

          חלק בלתי נפרד מהוואי עם ישראל היה מוסיקה, אשר נוגנה בעיקר ע"י הלוויים אשר שרו גנו בבית המקדש עם כלי נגינה. ללוויים היו מספר תפקידים,בניהם שיר קבוע כל יום בזמן קבוע,בחגים וזמנים מיוחדים ובשבתות.

           

          דר מוטי פרידמן" המסורת של החזנות אשכנזית הולכת אחורה מדורי דורות כשבעצם במקור יש מי שמייחסים אותה לשירת הלוויים בבית המקדש. אחרי זה, כשגלו בני ישראל לכל מיני תפוצות הם לאט לאט פיתחו מסורות שונות שמצד אחד נסמכו על המסורת היהודית הנקראת  'ניגונים מסיני' – הניגונים העתיקים שכביכול ירדו מסיני עם משה רבינו , ומצד שני נסמכו על השפעות זרות.  

           

           

           

          http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=3&Area=1&ArticleId=15595* מאת: כתב של הילה אהרון בריק

          דרג את התוכן:
            3 תגובות   יום חמישי, 24/12/15, 21:46

            ''

             

            אטלנטיס היא אחד מסיפורי המסתורין הגדולים ביותר בהיסטוריה

             

            יש אומרים כי,כשאטלנטיס שקעה - שקעו אתה כל ההישגים שהאדם הגיע אליהם. הרבה מהטוב וממה שמייחד את האנושות שקע יחד אתה...

             

            הממצאים הארכיאולוגיים ,של השנים האחרונות- גילו את קיומה של יבשת אטלנטיס האבודה בה מסופר כי הייתה תרבות מדהימה, עם טכנולוגיה מתקדמת אשר שקעה למצולות ונעלמה. דורות רבים חיפשו אותה ואין ספור חוקרים דרשו למוצאה, או לפחות שרידים שלה.את אותה  עיר מדהימה אשר אבדה  ובה  תרבות אשר היוותה ציון דרך בהתפתחות האדם, תרבות של שלום ושגשוש. תקופה בה האישה הייתה הדמות המרכזית והחשובה. מקום בו קיבלה האישה זכויות גדולות בביתה. היא זו שהורישה את רכוש המשפחה. הנשים היו הכוהנות, היועצות, השופטות ונשות הרוח. הגברים היו השותפים שלהם ויחד הם שגשגו בכל התחומים. יחד הם עסקו בספורט, יחד הם עבדו ויחד הם יצרו תרבות נפלאה.

             

            אפלטון כתב את סיפור אטלנטיס בטימואס, במאה החמישית לפני הספירה. בחיבורו,מתקיים דיאלוג בין שני דמויות ובו דנים על רעיון החברות האוטופיות קרי, אידיאליות. הוא מתאר שיחה מסוימת בין כומר מסוים וסולון המחוקק ואיש הרשות ,אשר חי במאה השביעית לפני הספירה. הכוהן מציג את אטלנטיס כאי גדול הגדול יותר מאסיה הקטנה ומלוב גם יחד -הנמצא מעבר למיצרי גיברלטר. הוא מספר שהייתה זו ממלכה רבת עוצמה כ-9000 שנה לפני הולדתו של סולון בשנת 638 לפנה"ס.

            הארץ חולקה בין האלים ואת אטלנטיס קיבל פוסידון, אל הים. פוסידון התאהב בבת-תמותה ושמה קלייטו ויצר עבורה אי המוקף ברצועות של ים ויבשה המקיפות זו את זו וזאת בכדי להגן עליה. בנוסף לכך, בנה מעברים תת-קרקעיים כדי שיוכל להגיע אליה. מיקום האי היה מאחורי "עמודי הרקולס" הלא הם מיצרי גיברלטר. הוא עבר לגור אתה בבית במרכזו. את האי הוא הקיף בטבעות של ים ויבשה כדי להגן עליו, במרכז הוא סידר לעצמו מעיין אחד עם מים חמים ומעין אחד עם מים קרים ואדמה ממנה יוצאים כל-מני מאכלים .

            קלייטו ילדה 5 זוגות תאומים זכרים שהפכו לשליטים הראשונים של אטלנטיס. פוסידון חילק את האי

            ל- 10 חלקים בכדי שיתאפשר לכל אחד מבניו למלוך על עיר- מדינה עצמאית ומעל כולם המליך את אטלס, בנו הבכור.

             אנשי היבשת למדו לנצל את מחצבי הטבע הרבים וחפרו מהאדמה מתכות יקרות רבות , עולם החי שלהם היה מגוון וכלל, בין השאר, פילים. היו בה גם אגמים, נהרות , יערות ומזון בשפע. במהלך השנים הוקמו גשרים במרכז האי ובמקום הארמון המלכותי הישן נבנה ארמון חדש ומפואר, שהיווה את פאר היצירה הארכיטקטונית. כאן היה גם מקדשו של פוסידון עצמו, שכוסה בכסף ושנהב ובתוך המקדש היו פסלי זהב. המקדש הכיל פסל ענק של האל רוכב במרכבה עם שישה סוסים.

            פתח הים הורחב ושימש כנמל לספינות ומסביב לרצועות האדמה נבנו חומות עם צריחים.

             

            תרבות אטלנטיס,כבשה את כל עמי המזרח התיכון, למעט תושבי אתונה, ורשמה הישגים טכנולוגיים מדהימים. זאת הייתה עיר קסומה, בה כולם חיים בשלום ובשגשוג.בכתביו תיאר אותה אפלטון, כאי רחב-ממדים [גדול מלוב ואסיה הקטנה גם יחד], שנמצא מעבר ל"עמודי הרקולס" [מצר גיברלטר]. האי הפך למרכזה של אימפריה מתקדמת [מבחינת שיט, מסחר, תעשיה ושלטון] ששלטה על כל האיים באזור וגם על חלקים מיבשות קרובות, ובראשה עמדו צאצאיו של פוסידון.

             

            במשך דורות רבים חיו אנשי אטלנטיס חיים מוסריים ופשוטים אולם אלו החלו אט אט להשתנות וכללי המשחק שונו. בצע הכסף ושאיפה לכוח תפסו מקום נכבד בחייהם והחלו לגרום לשחיתויות ושינוי באורח חייהם: ניצול מעמדות , בזבוז משאבים , מותרות , סיאוב מיני וקורבנות אדם , אלמנטים אשר החלו את רצף החורבן של התרבות בסדרת רעידות אדמה עצומות אשר העלימו את היבשה ואת התרבות האטלנדית אל מתחת לפני המים באופן ומיקום לא ידועים  . זה קרה כעונש על חטאיהם .אטלנטיס שקעה במעמקי הים, תוך יום אחד כולו על תושביו.

             

            כאשר ראה שחיתותם זאוס ,הלך וכינס את שאר האלים על מנת להחליט על עונש הולם, זמן מה לאחר מכן נבלע האי כולו על יושביו על ידי הים בהתפרצות של גלי ענק ורעידות אדמה.

             

            מאז שאפלטון כתב את תיאורו המופלא בדבר היבשת ששקעה, ''ביום ולילה אחד נעלמה מתחת לפני הים'' [אפלטון, מתוך ''קריטיאס''],העסיקה קושייה זו את דמיון האדם בוויכוחים עד לאין ספור האם זאת אמת היסטורית או אגדה.

             

            פליניוס, הרומאי מחבר ההיסטוריה הנטורלית [במאה הראשונה לספירה], אף הוא מתייחס לאטלנטיס, ואנשי גיאוגרפיה ערביים קדומים אף הם ציינו את אטלנטיס על מפת העולם.

             

            סופרי ימי הביניים קיבלו אותה כעובדה קיימת מבחינה היסטורית, כאשר אמונותיהם נשענו על אין ספור עובדות  מן המסורות של איים מן המזרח. במסורות של כל העמים מופיע סיפור המבול, המציין שמוצאו משותף.

             

            פרנסיס בייקון כתב את האלגוריה האוטופית שלו "אטלנטיס החדשה" שיצאה לאור בשנת 1627, בה הוא מתייחס לאספקט המדעי של אטלנטיס.

             

            רבים חיפשו אחר מקום אפשרי למקמה, זיהו אותה למשל עם אמריקה, ארצות סקנדינביה, האיים הקנריים, אבל על פי רוב היא שוייכה לצפון האוקיינוס האטלנטי.

             

            הדיון ביבשת האבודה עלה שוב לכותרות רק בשנת 1882 עם פרסום ספר "אטלנטיס, העולם העתיק" מאת איגנשיוס דונלי, שבנה תיאוריה לפיה אטלנטיס הייתה הציוויליזציה הראשונה בעולם ושאר התרבויות על פני כדור-הארץ התפתחו מתרבות זו. בספרו טען ,כי  הייתה יבשת  אטלנטיס הציוויליזציה הראשונה אשר שלטה בעולם , ציוליזציה אשר שלטה בכול אזור הים התיכון , מרכז ודרום אמריקה , הים הבלטי ,הודו וחלקים ממרכז אסיה .

            החוקר והסופר האמריקאי צרלס ברליץ , בן המאה ה-20 אשר התפרסם בעולם כמחברו של הספר משולש ברמודה כתב ספר נוסף אטלנטיס שמו , בספרו מציין ברליץ 270 השערות מיקום שונות של חוקרים שונים בדבר מיקומה האפשרי של יבשת אטלנטיס האבודה.

            קייסי, חוקר אטלנטיס מפורסם נוסף מדבר  על אטלנטיס ומציין טכנולוגיות ביקוע גרעיני , טכנולוגיות לייזר ופלסטיק.כאשר כתב קייסי על לייזר ופלסטיק כעל טכנולוגיות מתקדמות המשויכות לאטלנטיס , לא היו טכנולוגיות אלו קיימות בעולם ופותחו רק בתקופה מאוחרת יותר ,לטענת קייסי למדו ורתמו האטלנדים את החוקים של האנרגיות היצירתיות ביקום , את מהותם של כוחות הטבע והשפעתם על הסביבה הפיזית והרוחנית והצליחו לתעל ידע מעמיק זה ליכולות גבוהות ביותר בריפוי באמצעות קריסטלים ואור , שימוש בהנדסה גנטית , יכולת ביטול כוח המשיכה והבנה עמוקה בדבר מוצא האדם .

             

            ייתכן וכמו דברים רבים אחרים בטבע המוכר לנו, גם האבולוציה מתקיימת בצורה מחזורית , מחזורים קטנים ומחזורים גדולים בני אלפי שנים ומאות אלפי שנים , וקיומה של אטלנטיס שייך לאנושות הקדומה יותר מהאנושות המוכרת בת ימינו ובעקבות שינויים גיאולוגיים ואקלימים משמעותיים אין בנמצא עדויות אשר ישפכו אור על תרבות קדומה זאת אשר קיומה היה בזמן בו גיאוגרפית כדור הארץ היה שונה מזה המוכר לנו כיום.

             

            יש הטוענים כי מדובר בפיקציה בלבד בה השתמש אפלטון בכדי להמחיש את דבריו ודעתו בנוגע לחברה ושלטון אידיאלים, לעומתם ישנם אנשים המאמינים כי הסיפור אכן מייצג מקרה אמיתי אשר התרחש לפני אלפי שנים.

             

            מהזווית היהודית יש לציין שסיפורה של אטלנטיס שימש לא אחת כתחליף לעם היהודי. לתרבויות הפגניות שעברו התנצרות הייתה בעיית זהות מרכזית - החלפת כל המסורות ההיסטוריות והמיתוסים במיתוס היהודי של בריאת העולם ובריאת האדם. המיתוס של אטלנטיס וקישורו למיתוס היהודי איפשר להחזיר אל מרכז הבמה את המיתוסים הפגניים הקדומים ולהפחית מחשיבותם של היהודיים. לפעמים עד כדי ציון הזוי שמקורותיו של ישו עצמו הם ביבשת אטלנטיס הקדומה.

             

            מרגלית איילון בשיעורי ההילינג מציינת כי ישנם הפרעות מאטלנטיס שנותרו אצל אנשים שהיו בתקופה זו והם מתגלים כשתלים המופיעים בכמה צורות:

            א.         דיסק שיוצא ועליו מידע

            ב.         מיקרופילם עדין.

             

            עד מותו טען אפלטון ואף הצהיר כך בכתביו כי הסיפור המתואר בדיאלוג אכן אמיתי.

             

            האם הייתה יבשת אטלנטיס חלק מרצף ההיסטוריה האנושית או הינה יציר דמיונו של המוח האנושי  , אין באפשרות המחקר ההיסטורי המודרני לתת מענה חד משמעי לשאלה זאת  , מספר הדעות העצום וכיווני המחקר הרבים  שונים זה מזה כך שכל אחד היום יכול להחליט במה הוא מאמין.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום רביעי, 23/12/15, 11:51

              תוצאת תמונה עבור מחלה

               

              המחלה כהזדמנות לשינוי

              לפי ההשקפה הסינית,המחלה מתרחשת בתוך הגוף הרגשי והנפשי של האדם.הגוף כולו חולה ,בלי קשר למקום בגוף ,שבו התפתחה המחלה בעקבות מחשבות שליליות. שלא בדומה להשקפה המערבית-שלפיה המחלה היא ישות מבודדת בגוף.

              המחלה היא תוצאה של חוסר איזון .הסיבות למחלה הן בדרך כלל ברמות נפשיות,מנטליות ורוחניות עמוקות.המקום שבו יש לחיידקים הזדמנות להתפתח ולפרוח-הוא המקום בו אין איזון.יש לשפר את הגוף והנפש בצורה כזו שלא יהיה מקום לחיידקים להתפתח.

              מרביתנו מעדיפים להאמין ,שסיבתה של המחלה שבה אנו חולים נעוצה בסביבתנו החיצונית ואינה קשורה במחשבותינו ,רגשותינו או להתנהגותנו.בד"כ אנו מניחים, כי המחלה שחלינו בה היא תורשתית או נגרמת מזיהומים,או עצם זה שאנו חולים במחלה מסוימת הרבה פעמים-הוא דבר מה שאין לנו שליטה עליו.דהיינו,אנו קורבנות חסרי ישע של המחלה.
              כשדבר מה משתבש בגופינו ,נדמה לנו שאנו חיים בתוכו של זר גמור.אנחנו לא מחוברים לגופנו,איננו יודעים לרוב, כיצד הוא פועל ,או מדוע איבר מסוים חדל לפעול.

              מספר מועט של אנשים- בקי במיקומם של האיברים בגוף או באשר לתפקידם ותפקודם בו-לכן אנו מעצימים את הרופאים, היודעים כיצד גופינו פועל.אנחנו מאמינים שידע זה לרוב מעבר להשגה שלנו.

              המחלה מבלבלת מאד.היא דוחקת הצידה את שאר הדברים.היא מרכזת את האנרגיה שלנו חזק סביב עצמנו.

              מצד אחד-זאת יכולה להיות הזדמנות לוותר על כל אותם הדברים שהם באמת חסרי חשיבות ואינם הכרחיים.המיותר יוצא מחיינו -ונשארים אך ורק הדברים המהותיים ביותר עבורנו ועבור מצב רווחינו.שום דבר כבר לא מובן מאליו.החיים הופכים ליקרים יותר מכיוון שהם שבירים וקצרים.אם נכנס פנימה לתוך מודעות חדשה זו,המחלה תפתח את ליבנו ,ותקשר אותנו לדברים החשובים באמת לנו ולחיינו.

              הבעיה היא שלפעמים אנחנו מעדיפים להתמקד ברחמים עצמיים. המחלה עוזרת לנו להימנע ממצבים הבעייתיים בחיינו.אנחנו יכולים להסיר אחריות מעל כתפינו,להרגיש חשובים ומיוחדים.

              עלינו לשאול את עצמנו: האם לא חלינו מכיוון שאנו לא מודעים עד כמה אנו זקוקים לאהבה,לתשומת לב ולטיפול. האם אנו מענישים מישהו שאנחנו כועסים עליו ,לרבות את עצמנו.המחלה יכולה לחלץ את החולה משעמום,מאובדן הערך העצמי. היא ממלאת את חיינו בעניין חדש.אפשר תמיד לדבר ולדון בה ולהיות במרכז הבמה.אפשר להתלונן וללכת לרופא לביקורים,תרופות...אוי כמה תשומת לב אפשר למשוך ... המחלה משמשת כאמצעי למניפולציה של אהובך ע"י הענקת אפשרות לעצמך ,להיות תלוי ומטופל ,וכן למנוע גם עזיבת בני משפחה את הבית. 

              עליך לשאול את עצמך אם באמת לא ידאגו לך אוהבך -גם מבלי שתצטרך להיות חולה.אולי אתה חושש מהשינויים שיגיעו עם הבראתך.אולי החזקת את אהובתך בעזרת המחלה?או אולי להיפך כך אתה מרחיק את מי שרוצה להתקרב אליך ואתה לא מעוניין בקרבתו?

              כל שעלינו לעשות הוא לבדוק את עצמנו בקפידה ולראות- אם איננו משחקים באשמה ובהאשמה.המחלה יכולה להוציא החוצה את התיעוב העצמי והבושה.

              יתכן והחיים קשים להתמודדות, וזוהי דרך מכובדת להתחמק מציפיות גבוהות של אחרים ושלנו מאיתנו.
              כשאנחנו חולים-אין לנו שליטה על העתיד.

              המחלה יכולה לספק מוצא מאומללות באווירת הבית או בעבודה.בגלל תחושה של לכידות במצב ללא מוצא.מחלת בן משפחה עלולה למלא צרכים מסוימים,במשפחה שאינה מתפקדת כראוי.משפחות אלה עלולות לרצות ללא יודעין,לקיים את מחלת בן המשפחה,כי היא מבטיחה איזון ואושר בקרב שאר בני המשפחה.

              כשהאדם מזהה את עצמו באחד מהמצבים האלה ,ביכולתו להימנע ממחלה וממוות -ע"י בחירה בחיים.גישתו של האדם תנבע מהידיעה שהוא בוחר בבריאות וכן נושא באחריות לה.לשם כך עליו להאמין כי יש בכוחו להשפיע על נסיבות חייו.

              ישנה הפסקה.זמן לנשום ולהתחבר מחדש ,ולזכור מי אנחנו.אנחנו מתפנים לצייר או לכתב.יש זמן להגות,לחשוב,ללמוד,זמן לעצמנו.הזדמנות להכיר את עצמנו מחדש.אלו יתרונות עצומים.

              אם נזהה את התסמינים מהם אנו סובלים ,זאת תהיה תחילת תהליך ההחלמה שלנו.להתחייב אל וויתור הישן לטובת החדש לוותר על דפוסים הרסניים ולהביא לחיינו התנהגויות חדשות.
              עלינו לרצות באמת להבריא.

              הגוף מנסה לזכות שוב בשלמותו.הוא מבקש להתרפא.אם לא נאחז בטובות הנאה של המחלה, הרי נוכל לצמוח ולרפא את עצמנו- ולהיות במקום אחר לגמרי ,מלפני שחלינו במחלתנו.אנחנו צריכים את האומץ להשתנות.

              אז שנהיה בריאים ונהנה מבריאות אמיתית מתוך רצון לשינוי ולחיים מלאים ומודעים.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שני, 21/12/15, 02:44

                תוצאת תמונה עבור צופה ושחקן בתיאטרון

                 

                ובאיזה שהוא שלב בחייך

                 

                אתה הופך להיות

                 

                משחקן במשחק

                 

                לצופה בהצגה.

                 

                 

                אתה צריך להלבין שיערותיך,

                 

                לחוש בפרקיך.

                 

                הגוף לא כל כך אי אי אי...

                 

                 

                זה שלב שלפני שהכיסא כורע-מתרסק.

                 

                 

                אתה נישא לאי שם

                 

                מפנה מקומך לשחקו הבא

                 

                שסיים תפקיד משחק חייו

                 

                ועייף....

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 21/12/15, 02:28

                  תוצאת תמונה עבור המלך הוא עירום

                   

                  ואני זאת המצעקת

                   

                  ״המלך הוא עירום״.

                   

                   

                  אך אין שומע.

                   

                   

                  אנשים ממשיכים לדהור קדימה

                   

                  עיניהם עצומות

                   

                  מקובעות מטרה:

                   

                  -כסף,

                  -אגו,

                  -מין,

                  -אלימות.

                   

                  כן,

                   

                  אני השקופה

                   

                  ממזדקני העם

                   

                  שנות החמישים

                   

                  נולדה קוראת בקול

                   

                  שאינו נשמע:

                   

                   

                  למען השם.

                   

                  לאן?

                   

                  עד מתי?

                   

                  ולעזאזל-מה בדיוק המטרה?!

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 20/12/15, 09:46

                    תוצאת תמונה עבור נציב מלח

                     

                    בראיה לאחור....

                     

                     

                    לו היינו צריכים לקבל החלטות

                     

                    עבור מסע דרכינו בצעירותנו-

                     

                    הרבה שגיאות היו נמנעות.

                     

                     

                     

                    אך,

                     

                    לצערנו

                     

                    או לשמחת הורינו

                     

                     

                    עיננו היו צרות מלהביט

                     

                     

                    חוכמתנו היתה מצומצמת 

                     

                     

                    וראיתנו לאחור...

                     

                     

                    אחר הדברים האלה

                     

                     

                    שאפה לאפס.

                     

                     

                     

                    דבר אחד נוכל להודות

                     

                     

                    שכאבי הטעויות והייסורים 

                     

                     

                    כן ,גם של המצפון

                     

                     

                    לא הופכים אותנו

                     

                    לנציבי מלח

                     

                     

                    כעדות

                     

                    ל"טמטום" צעירותנו....

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום ראשון, 20/12/15, 08:38

                      תוצאת תמונה עבור מסר

                       

                      היום לאחר שיחה לא קלה,קיבלתי מסר מתוך קבוצה יקרה וברצוני להעניק אותה גם לכם:

                       

                       

                      כותבת נווית מ"רוח דרומית":

                       

                       

                       

                      מסר יפה שכדאי לאמץ לחיים:

                       

                       

                       

                      האדם צריך להסתכל  כל חייו לחמישה כיוונים!!!

                       

                       

                      קדימה-כדי לדעת לאן הוא הולך...

                       

                      אחורה-כדי להיזכר מאיפה הוא בא...

                       

                      למטה-כדי לראות שהוא לא דורך על אף אחד בדרך...

                       

                      לצדדים-כדי לראות מי תומך בו בשעת צרה...

                       

                      למעלה-כדי להיזכר שיש מי שתמיד מסתכל ושומר עליו!!!!

                       


                       

                      *החיים הם מתנה-חיו אותם!

                       

                      *היום,לפני שאתם אומרים מילה רעה,חשבו על מי שלא יכול לדבר.

                       

                      *לפני שאתם מתלוננים על טעם המזון,חשבו על מי שאין לו מה לאכל.

                       

                      *לפני שאת מתלוננת על בעלך/חברך ואתה צועק על אשתך/חברתך-חשבו חשבו על מי שישן לבד בלילה ומתפלל לאהבה.

                       

                      *היום לפני שאתם מתלוננים על החיים,חשבו על מי שהלך בטרם עת.

                       

                      *לפני שאתם כועסים שהבית מלוכלך,חשבו על האנשים הגרים ברחובות.

                       

                      *לפני שאתם מתעצבנים על המרחק שאתם צריכים לנהוג,חשבו על מי שמשלים את אותו המרחק ברגל.

                       

                      *וכאשר אתם עייפים ומתלוננים על העומס בעבודה,חשבו על המובטלים,הנכים ומי שרוצה אך לא מסוגל לעבוד.

                       

                      *לפני שאתם חושבים להפנות אצבע מאשימה או לגנות אדם אחר,זכרו שאף אחד מאיתנו לא מושלם,וכולנו בני אדם.

                       

                      *ובמקום שהמחשבה המדכאת תוריד את מצב הרוח,לבשו חיוך על הפנים ואמרו תודה שאתם בחיים.

                       

                      החיים הם מתנה-חיו אותם...

                       

                      שבוע מלא אהבה ונתינה.

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום שבת, 19/12/15, 09:43

                        ''

                         

                        מדיטציה טיפולית

                        מדיטציה היא שיטת טיפול אופיינית לרובד הרוחני. דרך מדיטציה ניתן לאמן ולתרגל את היכולת להגדיר את הרצון ואת כיוונו .
                        המדיטציה הטיפולית מתאימה לכל אדם, המחליט לוותר על הסבל -ומחפש שקט פנימי ושלווה. 
                        המדיטציה נותנת לו להניח למחשבות אקראיות ומפריעות ,שליטה ברגשות העולים בו,בתחושות של כעס, רוגז, תסכול ואשמה. 
                        המדיטציה -היא השער לחופש. היא מספקת מודעות עצמית,שחרור מסבל, ריפוי הגוף ומעל הכול, שלום פנימי ואושר. 
                        מדיטציה- הנה תרגול ורכישת מיומנות של ריכוז ההכרה והמודעות. מדיטציה היא תרגול המביא להשקטת ההכרה והבאתה תחת שליטה והרצון המודע שלנו. 

                        מטרת המדיטציה היא -התפתחות רוחנית וגופנית ורכישת מצבי תודעה גבוהים, ידיעה עצמית והארה רוחנית. לעשות לנו היכרות עם האני האמיתי שלנו, ולהתחבר אליו מתוך הדממה .במדיטציה אנו לומדים מהו שקט אמיתי, אושר אמיתי, ריפוי ושחרור מסבל. 

                        המדיטציה מפתחת אצל המתרגל אותה- ריכוז ומודעות. מתוך ריכוז כזה מתפתחת הוויה שאינה מושפעת ונגררת בנקל אחרי גירויים שונים. המדיטציה 'מאלפת' את ההכרה, לנוע להיכן שאנו רוצים, במקום שאנו נגרר אחריה ללא שליטה.
                        עם מיומנות התרגול והתפתחות הריכוז שלנו- צומחת בנו הידיעה העצמית לגבי המהות שלנו - המקור שלנו. 
                        סגולות המדיטציה:
                        - שיפור תפקוד המוח
                        - שיפור מצב הרוח
                        - פיתוח היצירתיות
                        - פתיחות רגשית ושכלית
                        - שיפור זיכרון לטווח קצר
                        - תפקוד משופר בחיים
                        - בריאות מנטאלית וגופנית .

                        אלו הן הסגולות הבסיסיות ביותר של המדיטציה בנוסף לשלבים גבוהים יותר של פיתוח עצמי וכוחות רוחניים נשגבים. 

                        רופאים ממליצים על מדיטציה כדרך למנוע, להאט או לפחות לשלוט על כאבים של מחלות כרוניות, כמו בעיות לב, איידס, סרטן ועקרות. היא גם משמשת להגברת האיזון במצבים של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, היפראקטיביות ובעיות חוסר ריכוז, בשילוב שבין מיסטיקה מזרחית ומדע מערבי.

                        ריפוי עצמי מתחיל במדיטציה.זוהי הדרך הטובה ביותר להעלות את הגוף הפיזי ,הרגשי והמנטאלי-לרמה רוחנית והתחברות לרוחניות. אנדורפין -חומר המופרש מהגוף בשעת המדיטציה כשהגוף נמצא בגלי אלפא ודומה בהרכבו למורפיום משכך כאבים במידה וקיימים פיזית,אך בהחלט גם כאבים נפשיים.
                        ברמה רוחנית זו כל השליליות(כאב בכל הרמות)מתח,התנגדות ופחד מורחקים והעצמי מתמלא שלווה,ביטחון,אהבה,קבלה,אחדות וריפוי.זהו איחוד מחדש עם העצמי הרוחני.עם האדמה וכל החיים.אל אחדות זו מגיעים בעזרת המדיטציה.

                        היא יוצרת תהליך של צמיחה,שחשיבותו גדולה יותר ממטרה או מתוצאה כלשהיא.

                        תרגול המדיטציה מכוון להשגת מצב שבו לא קיימת שום הפרדה בין 'אני' 'לאחר' או בין 'המתבונן' ל-'מושא ההתבוננות' .הוא המצב אליו האדם הרוחני שואף - התמזגות עם כל מה שקיים ועם מקור הבריאה. .

                        מדיטציה / מילים: שמוליק קלוסקי

                        שקע בן אדם תשקע
                        שקע בשינה עמוקה
                        בעוד דקה תנוח
                        ותעיף כל מועקה
                        כל כך הרבה רעש
                        מבוכות ושינויים
                        בעוד דקה הכול
                        ימחק מן הפנים
                        הרבה רעש
                        בעוד דקה הכול
                        ימחק מן הפנים

                        עצום עיניים
                        תנשום עמוק
                        וספור עד עשר
                        תגיע רחוק
                        עצום עיניים
                        נשימה עמוקה
                        וספור עד שבע
                        הגעת רחוק?
                        אה?!
                        Meditation

                        כמה קשה לגעת
                        כמה קל לנשום
                        ולשחרר כל מתח
                        להתבהר עד תום
                        עכשיו יבוא שקט
                        עפעפיים רדומים
                        הראש הזה נוגע
                        בכל מיני צבעים
                        יבוא שקט
                        הראש הזה נוגע
                        בכל מיני צבעים

                        עצום עיניים
                        תנשום עמוק
                        וספור עד עשר
                        תגיע רחוק
                        עצום עיניים
                        נשימה עמוקה
                        וספור עד שבע
                        אה?!
                        Meditation

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 18/12/15, 06:57

                          תוצאת תמונה עבור שואה

                           

                          ברכה רוזנפלד

                           

                          "אֶת הָאֵשׁ בַּחַלּוֹנוֹת
                          אֶת הַדְּלָתוֹת הַבּוֹעֲרוֹת
                          וְהַגַּגּוֹת בַּלֶּהָבָה
                          נוֹשֵׂאת אִמִּי בכף יָדָהּ
                          וַאֲנִי
                          בְּפִי
                          מְכַבָּה
                          לָשׁוֹן חֲרוּכָה צוֹעֶקֶת מַיִם" 

                           

                          את מקשיבה לסיפורי אמך שגם אחרי מותה מהדהדים בתוכך,והשואה בוערת בעצמותייך.מזדחלת בקורותייך.

                          אמי סיפרה לי את תולדות שואתה עוד בהיותי ברחמה.

                          קפצה היא שוב ושוב מהשולחן,כדי שאפול ולא אגיע אליה,אחרי הולדת שני ילדיה.

                          אך אני בכל כוחות עוברותי אחזתי בה

                          ויצאתי בצרחה לעולם

                          אותו רצתה לאסור עלי.

                          אך למי היתה מספרת השכם והערב את ייסוריה.

                          את להט האש שהחריבה משפחתה.

                          וכך צללתי במי ייסוריה,לגמתי דמעותיה ודמעות עמי.

                          אני בת הדור השני.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS