כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 3/2015

    1 תגובות   יום שלישי, 31/3/15, 06:23

    ''

     

    גוף הכאב משבש את כוח השמחה הטבעי שבנו

     

    מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

     

    אנחנו לא מודעים לכך שאנו נושאים אתנו גוף נוסף במשקל רב,אשר שמו:"גוף הכאב". לכל אדם, יש את גוף הכאב ההולך עמו. גוף הכאב שלנו קשור לחיינו הקודמים, לחוויות ילדות, למי שהיינו ולמה שכבר עברנו. גוף הכאב, גם הוא, רוצה להתבטא במציאות. והוא כולו כאבים.

     

    "גוף הכאב" הוא שדה האנרגיה של הרגש הישן, אך החי מאוד, שקיים כמעט אצל כל אדם . כל חוויה רגשית כואבת יכולה לשמש מזון לגוף הכאב. לכן הוא משגשג בהתבססו על חשיבה שלילית ועל דרמה ביחסים. אצל רוב האנשים ישנם תקופות שבהן גוף הכאב רדום ותקופות שבהן הוא פעיל.

     

    גוף הכאב נבנה בנו החל מהילדות והוא משתנה כל הזמן. אפשר להשוות אותו למחסן מלא חפצים שאין לנו צורך בהם.לפעמים המחסן הזה כל-כך עמוס,שמספיקה דחיפה אחת קטנה והוא נפתח ונישפך על כל מי שנמצא בסביבתנו.

     

    מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

     

    אקהרט טול כותב:"כל רגש שלילי חדש - שלא מתמודדים עמו באופן מלא, שלא מקבלים אותו ואחר כך משחררים אותו - משאיר אחריו שרידי כאב שיוצרים יחד שדה אנרגיה שחי בכל תא בגופכם. שדה האנרגיה הזה מורכב לא רק מכאב מן הילדות, אלא גם מכאב שהתווסף אליו בגיל ההתבגרות ובחייכם הבוגרים, וחלק ניכר ממנו נוצר על ידי קולו של האגו".

    כדי לשחרר את גוף הכאב עלינו להבין כי  אין שום יעוד נעלה לגוף הכאב בעולמנו, ושכל תרומתו לחיינו הוא יצירת דפוסי אכילה לא בריאים, תחושת דיכאון וסירוס כוח השמחה הטבעי .

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שני, 30/3/15, 08:34

      תוצאת תמונה עבור רוחות מנשבות

       

       

      רגשות הם פרץ רוחות

       

      הנושבות בין חדרי ליבך.מזעזעות,

       

      מענגות,מערסלות-

       

      הכל על פי טובם.

       

      מחשבות הן קרה

       

      המנקרת במעלה מוחך.

       

      חובטות,מתפתלות,רציניות,מנתחות.

       

      אנרגיות מניעות אותך-

       

      מעלה,מטה,לצדדים.

       

      כך אתה הופך למשרתם של אדונים.

       

      תרצה-תתבונן בחיוך.

       

      תרצה-תביט נרגן.

       

      מה שבטוח בלעדיהם-

       

      אתה סתם ריקן..

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 30/3/15, 05:19
        כשתינוק נולד-הוא בא אל העולם.פורץ מרחם אמו.זעיר,תלותי,חסר אונים.נתון לרחמי מולידיו. כשאדם בדרך ללכת אל עולמו והוא שבע ימים ושנים שבע תחושות מחשבות,כאבים ופחדים.פרצי רגשות.סיפור עב כרס של חיים.דפיו בלואים.פניו קמוטים.חושיו כהים וכו. וכו. מה השוני?תינוק מביא אור בא בימים נפרד ממנו.תינוק יגלה גופו וכשרונותיו הקשיש ילך ויפשוט אותם .... אז זה משחק אכזרי? האם זה כבלון המתמלא אויר ועם השנים נופח אותו עד שבא מישהו ואוספו מעולמו? מסקרן התהליך...חפור בו וחפור בו...אך התשובה בידי הריק?או למאמינים נחמה פורתא-פתרונות בידי הבורא אשר רצה לבנות לו דירה פה,בתחתונים(כנאמר).
        דרג את התוכן:
          3 תגובות   יום שבת, 28/3/15, 08:50

          תוצאת תמונה עבור חלום

           

          אתה יוצר לך חלום.

           

          כל השנים

           

           

          מתכוונן להגשמתו.

           

           

          בא הקב״ה ומגישו לך מוגשם ומונשם באריזה בלה יותר

           

          אבל חוכמת השנים זוהרת בה.

           

          ואז.....

           

          אתה בורח כל עוד נפשך בך....

           

          הרי זה היה חלום

           

          וחלומות סופם יקיצה

           

          והערות דורשת עבודה,מאמץ.

           

           

          ואז אתה נבהל

           

          זיעת פחד מטפטפת ממצחך

           

          ואתה נס,נס,נס.....

           

          בחייך אלוקים-אני רק נהניתי לחלום....

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שבת, 28/3/15, 08:42

            תוצאת תמונה עבור לא מדבר,לא שומע,לא רואה

             

            הביטחון השיטחי של האדם הצעיר

             

            ברעננותו העכשוית.

             

            הפחד של העלומים

             

            להתבונן בקמטי השנים

             

            שבפניו של מרובה ימים .

             

            הנסיון של עול הימים

             

            לחמוק מגזירת הטבע

             

            המובנת מעליה.

             

            הצורך שלו לטמון עמוק עמוק את ראשו בחול....

             

             

            לא לראות.

             

            לא לשמוע.ו

             

             

            לא לדבר.

             

             

            כמה פתטי.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שני, 23/3/15, 11:54

              כשהניר קומט על ידך

              ונזרק לפח נידח

              והשם שנתת לפעולתך:

              ירידה בתשוקת החיים

              סגרת את ערוץ הלב

              ובחרת בקו ישר לילך עליו

              בדיוק ובהגיון....

               

              אם זה העביר אותך

              לאיי אושר

              תהנה שם

              תתחמם בשמש להנאתך.

               

              העיקר שזה הגיע ממקום מודע.

              מקום אמיתי וכן עם עצמך.

              מאושרת באושרך.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום ראשון, 22/3/15, 12:04
                לך תשכנע אדם כי בכל גיל יש מקום למהפך. השינוי אליו חולמים דורש העזה. ויתור על הודאי. עליה וירידה על גלים רכים,עזים,סוחפים. ויתור על הפחד. תבלון הומור עם חוצפה ותעוזה. הכניסה אינה מותרת לפחדן, לאוהב הנוחיות.לאורג ואינו נארג...
                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום ראשון, 22/3/15, 11:56
                  הימים ימי טרום אביב מריחים פסח באוויר. משכנעים אותנו לזרוק את האגו שכולו חמץ. ממליצים לפנינו על המצה הצנועה והענווה. ימים כאלה....
                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 08:30

                    תוצאת תמונה עבור מעלות בזיקנה

                     

                    אנו מפתחים מעלות לעת זקנה...

                     

                    מעלה נוספת אשר ניתן לפתחה בזיקנה הינה:

                     

                    היכולת לאהוב את האחרים.

                    פחות אנוכיות והתעמקות במצבינו

                     

                    גם :

                     

                    החשיבות העצמית

                    חייבת להיות פחותה-אסור לנו לקחת את עצמנו כל כך ברצינות,כפי שהתרגלנו לכך בצעירותנו.

                     

                    ובנוסף,משהגענו לאמצע חיינו,עלינו ללמוד:

                     

                    הגבלה עצמית בריאה של סיפוק צרכינו.

                     

                    וגם עלינו ללמוד להיות:

                     

                    אסירי תודה לחיים עבור מה שכבר קיבלנו מהם.

                    אנו חייבים ללמוד מחדש להודות לחיים על מה שנפל בחלקנו וגם על מה שעוד נכון לנו לעתיד.

                    התודה יוצרת אושר,מחממת את הלב ופותחת לנו דלת להרגשה טובה.

                     

                    עלינו להיות אסירי תודה עבור:

                     

                    הזיכרונות ועבור היכולת לזכור תמונות מן העבר,המציפות את הנשמה ברגעי האושר.

                     

                    מסופר על אדם אשר ביקש מאישתו לקחת את אמו לבית קפה.

                    כשהצטרף אליהם בבית הקפה,שאל את אמו האם נהנתה מהבילוי.

                    אמרה הזקנה בעצבות:

                    טוב מאד.קיבלתי כוס קפה.

                    אשתו האדימה ושאלה בכעס:

                    -ולא קיבלת שום דבר ליד הקפה?

                    ענתה הזקנה בקול בכייני:

                    -כן,היו גם עוגיות.

                    -וזה היה הכל?

                    -לא,גם דבש וחמאה היו.

                    -ולא היתה גם לחמניה עם גבינה צהובה טובה?

                    אה,כן-ענתה הזקנה באנחה,היתה.

                    וגם ליפתן שזיפים עם גלידה היתה,נכון.שאלה כלתה

                    כן,נאנחה הזקנה בקול חנוק,היתה...

                     

                    אמנם הזיקנה מביאה תסכולים רבים,אך על האדם המזדקן ללמוד להיות אסיר תודה על מה שהחיים מעניקים לו.

                     

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 01:47

                      תוצאת תמונה עבור התרסקות

                       

                      היום בו התרסקתי

                      לאלפי רסיסי כאב.

                       

                      היום בו הבנתי

                      עומקי תחושות מתוך קיפאון

                      המתחיל להפשיר

                      באלפי זעקות כאב.

                       

                       

                      הימים של אחרי

                      אשר אינם מרפים

                      מושכים נימי לב נסתרים

                      קורי עבר ישנים.

                       

                      לשוב לחוש.

                      לזרום בתוך בוכנות דמי

                      הסוער אל ההבנות

                      הרדומות

                      אשר התעוררו לתחיה

                      וזעקו אל עולמי

                      תוכחותיהם.

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום חמישי, 19/3/15, 20:48

                        ''

                         

                        ראש חודש ניסן -חודש ההשתחררות וההתעלות.


                        משמעותו של ראש החודש ,לפי דברי הרב אורי שרקי,היא התבוננות בערך החידוש. אנו יכולים לראות בעינינו כיצד הירח מתחדש בכל חודש. הירח מופיעה בצורה מוקטנת, ואז במשך כשבועיים הוא הולך וגדל עד שמגיע לשיא גודלו, ואחר כך שוב הולך וקטן עד שנעלם וחוזר חלילה. תהליך זה מעורר בנו את רעיון החידוש. לכן גם שמו של הירח במקרא הוא: חודש, כלומר שהוא מחדש את עצמו.

                        מהותו הפנימית של חודש ניסן הוא שפע של אור שניתן לנו בחודש זה בשפע.

                        בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", כי בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים,חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. חודש בו הראשוניות מתבטאת בחופשי, עצמאות, אי תלות באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו. הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. תכונותיו המיוחדות של חודש ניסן-הופכות אותו לחודש המסוגל ביותר לתהליך של גאולה שמיימית. 

                        חודש ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן לפי מניין החודשים במקרא. בחודש ניסן יש 30 ימים. ראש חודש ניסן, שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה. בחודש זה חל חג הפסח, שהוא הראשון מבין שלושת הרגלים ובזמן בית המקדש היו כל ישראל עולים בהם לירושלים. 

                        שמות החודש:
                        א. השם ניסן:
                        1. בשפה האכדית פירושו:אנשי הצבא או דגלי הצבא - זהו החודש הראשון לאחר חודשי החורף הגשומים, בו יכול הצבא לצאת לדרכים ולהתכונן לקרבות.
                        2. "ניסנו"-מלשון ניצן שפריחתו באביב- בחודש זה מניצים העצים והטבע כולו עומד ופורח. זהו חודש האביב שבו הכל פורח, הכוחות הפנימיים פורצים החוצה. תקופה בה השמש - המסמלת את גילוי האור האלוקי, יוצאת מנרתיקה ומאירה וזורחת בכל עצמתה, והבריאה כולה נמצאת במצב של התחדשות, פריחה ושגשוג. 

                        3. ניסן מהמילה ניסיון: על שם הניסיונות אשר עמדו בפני בני ישראל בצאתם ממצרים.

                        4.ניסן מלשון נס- משום שנעשו בו ניסים לישראל. "נס" פירושו גילוי פתאומי של הארה אלוקית הנעלית יותר מהטבע.

                        ב.שמו האחר של החודש הוא "חודש האביב": מסמל את התקופה המשמעותית בטבע תקופת האביב המסמלת פריחה והתחדשות.

                        ג.חודש ניסן נקרא גם "חודש הגאולה"-על שם אחד האירועים הבולטים בחודש זה - "יציאת מצרים" וגאולת עם ישראל מגלות מצרים.

                        חג הפסח ,על פי הקבלה,אותו אנו חוגגים בחודש ניסן, מהווה את יצירת הכלי הנדרש להכיל ולקלוט בפנימיות את כל אותם ההשפעות הניתנות לנו מלמעלה. עלינו להתנקות מהחמץ הרוחני, על מנת שנהיה זכאים ומזוככים לקבלת השפע ולאכול מצה, על מנת שנכיל ונקלוט בפנימיותנו - כמזון גשמי, את כל אותם ההשפעות. בכך נזכה לגאולה הסופית והמוחלטת, שבניגוד לגאולת מצרים בה נאלצנו לברוח מהרע בריחה לא מסודרת ,הרי שהגאולה העכשווית תתרחש כגאולה פנימית, מסודרת וסופית.

                        מזל החודש - טלה. על פי המסורת השם בא כרמז לקורבן הפסח אשר הקריבו בני ישראל במצרים, קורבן אשר בזכותו נגאלו ויצאו מעבדות לחירות. המצריים ,האלילו את הטלה והפכו אותו לאל זאת בעקבות השפע והעשירות שהטלה מסמל, ובפרט בחודש ניסן שהוא תקופת הרבייה של הטלה. לכן נצטוו בני ישראל להביא את קרבן הפסח מן הטלה דווקא, על מנת לסמל כי העם היהודי אינו מחשיב את העושר והפריון החומרי, ולהפך, מקדש אותו והופכו לעושר רוחני כאשר אנו זובחים את הטלה ומקדישים אותו להשם. 

                        בחודש זה ניתנה למשה רבנו ,מצות קידוש החודש וכל מבנה לוח השנה העברי.הוא החודש בו נולד יצחק וכן החודש בו נעקד ויעקב קיבל את הברכות ונקבע שהוא העיקר, הוא הנבחר. על פי אחת הדעות בתלמוד ,נברא העולם בחודש ניסן .בו נגאלו בני ישראל ממצריים, ובו עתידים להיגאל עם ביאת המשיח. בחודש זה אירעו מאורעות כבירים בדברי ימי ישראל כגון: יציאת מצרים, הקמת אוהל מועד - המשכן, קריעת מי הירדן בדומה לקריעת ים סוף בשעה שבני ישראל עברו לארץ ישראל, כיבוש יריחו ועוד.

                        חודש טוב לכולנו.

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום חמישי, 19/3/15, 00:42

                          ''

                           

                          בראיה לאחור...

                           

                          כל הדברים שאנו עושים בכאן ועכשו,מחליטים,מאמינים בצדקת הדרך,נאבקים,מזילים דמעות,דם ויזע-ייבחנו לאחר שנים בעיין אוביקטיבית ובזכוכית מגדלת.

                           

                          הראיה מרחוק מלמדת אף מחנכת:


                          לעולם פעולה הנעשית היום משפיע על הקארמה של העתיד.

                           

                           

                          גם אם חשבנו שנקפנו אצבע רק מכוחנו..ישנם גורמים רבים אשר פעלו מסביב[בראיה אחורה עם נשכיל-נבין].

                           

                          לעולם אלו שישפטו את מעשיך אחורנית -יביעו דעתם ממקומם הם, מבלי להבין את גודל הסיטואציה שגרמה לך להחליט החלטה מסויימת.

                           

                           

                          ולעזאזל...זה כל כך מקומם שמישהו מאשים החלטה גורלית ממקום מתחכם,מוסכמתי,ידעני,מוסרי ומבין כזה.........

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS