כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2016

    4 תגובות   יום שלישי, 31/5/16, 18:58

    אהבה עצמית היא המפתח להתמודדות עם העולם

    ''

    אהבה עצמית מהווה את מכלול הדברים אשר אדם יכול לעשות למען עצמו, בעודו מציב את עצמו בראש סדרי עדיפויותיו. זוהי יכולתו של האדם לחוש אהבה עזה כלפי עצמו, לחוש כבוד כלפי עצמו, הערכה, סימפטיה, אמפתיה, מחילה וסלחנות, כלפי האדם המשתקף אליו ,כשהוא מתבונן במראה.

     

    אהבה עצמית היא המפתח, לאופן בו אנחנו מתמודדים עם העולם. כל סיטואציה שאנו עוברים, קשורה באופן זה או אחר לאהבה ולהערכה עצמית. היא התנאי הבסיסי וההכרחי לכל תהליך שינוי ולכל ניסיון לחולל מעבר אמיתי לכוון של הצלחה, שגשוג, ריפוי או הקלה.

     

    חוסר אותנטיות של אנשים, מגיע ממקום של חוסר באהבה עצמית. אנשים נוהגים לחפש אישורים וביקורות טובות מאחרים -כדי להגדיר ,עד כמה הם עצמם טובים ואהובים. זאת אחת הסיבות העיקריות  הגורמות לנו להרגיש לא טוב עם עצמנו. להסתובב סביב השאלה: "מה אני צריך לעשות, או מי אני צריך להיות כדי שיאהבו אותי, או כדי שיעריכו אותי?".

     

    אנשים מוותרים על האותנטיות שלהם, על האמת שלהם ,כדי לקבל מגורם חיצוני את מה שקיים בתוכם בשפע, במצב של פוטנציאל המחכה למימוש. אנשים מסתכלים על העולם שמסביבם ועל אנשים אחרים מתוך השוואה. אנשים משווים עצמם להישגים של אחרים ורק אז מחליטים אם כדאי להתחיל ולאהוב את עצמם. כלומר הם עושים תהליך מתוך החוץ פנימה.

     

    אהבה עצמית היא היכרות אמיתית עם כל הדברים הנפלאים, מהם אנחנו בנויים בתוכנו. אהבה עצמית אמיתית מתרחשת, כאשר אנו מוכנים להפסיק להתעסק במחשבות המעכבות, וברגשות הסוערים שלנו, ונעשים פתוחים וחשופים כלפי העולם. כאשר אנו מוכנים לעזוב את המוכר והידוע ועורכים מסע אל  תוך פנימיותנו -ומגלים שם את  עצמיותנו ,ממוזגת עם הטבע הנצחי, העצום והאינסופי שלנו.

    אנחנו מגלים בתוכנו-מעיין של אהבה בלתי מותנית. משם נובעים שפע של רגעי השראה, יצירתיות ואינטליגנציה.

     

    באהבה עצמית אנו אוהבים את עצמינו, מקבלים את כל החלקים שבנו ובעלי שלווה אמיתית בחיים. לא תלויים בכלום, לא בסביבה, בכסף או בהצלחה. אוהבים את עצמינו כמו שאנחנו ,ולמעשה, בתוך המרחבים האינסופים הללו, אנחנו יכולים לרפא את עצמנו באופן יסודי וטרנספורמטיבי. שם אנחנו יכולים לקדד את עצמנו לשינוי אמיתי בתוך חיי היום יום.

     

    אהבה עצמית אינה מתבטאת בשבח עצמי בכל הזדמנות ולספר עד כמה אתה גדול, אלא זאת אותה תחושה פנימית. כשאנחנו באים מתוך אהבה עצמית, עוצמה פנימית-העוצמה הגדולה ביותר, ואנו מתקדמים קדימה בצעד ענק. זאת מפני שאנחנו  מביאים את עצמנו האמיתי, אותנטיים לגמרי, מאה אחוז אנחנו עם כל המיוחד שבנו אותו אנו תורמים גם לסביבתנו.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 31/5/16, 06:12

      תוצאת תמונה עבור אישה מוכה

       

      האם אפשר להמשיל

       

      אישה מוכה

       

      לקורבנות שהלכו

       

      "כצאן לטבח"?

       

       

      כן.

       

       

       

      השיתוק והפחד

       

      מהשיגעון שבביתה

       

      מהאיום היום יומי

       

      הכולל השפלות,קללות

       

      איומים....

       

       

      חוסר היכולת של השכנים

       

      המשפחה,הסובבים

       

      להתערב מכל מיני סיבות נוחיות...

       

       

      השיתוק המנטלי,הרגשי

       

      חוסר האונים

       

      הצורך לגונן על הילדים.

       

       

      ובסופו ששל דבר

       

      אם היא לא נרצחת

       

      ע"י צורר נפשה הפסיכופט

       

      עוד יושב מולה

       

      יחד עם דיעות "המבינים דבר"

       

      החברה השופטת והמחללת

       

      והנשים הצדקניות

       

      שחלקם בהחלט גם מוכות

       

      נציג האומה...

       

      כאילו מתום לב:

       

      "אז למה נשארת איתו?

       

       

      וכך היא  מואשמת

       

      ופטור...בלא כלום....

       

       

      מלכוד...

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 30/5/16, 05:47

        תוצאת תמונה עבור כיבוד הורים

         

        יומן סבתוש 41:

         

         

         

        למה ישנם נותני שירות

         

        המרשים לעצמם לדבר ולהתנהג

         

        אל האדם המזדקן

         

        בעליונות "צעירה" צינית ודוחה?

         

         

        מכירה אחת שנזקקה לשירותי כביסה

         

        ופנתה לבעל המכבסה

         

        מסכום נמוך הוא החל להעלות את הדרישה לתשלום.

         

        מהתנהגות אדיבה הוא החל לזלזל

         

        ונזף בה על הטורח שהיא גורמת לו

         

        בנותנו שירות בתשלום לא מועט.

         

         

        מאיפה באה היכולת הזו

         

        לזלזל בקשיש

         

        שכל עוונו הוא מספר השנים המצטבר?

         

         

        יש להתחיל בחינוך הציבור

         

        לכיבוד הקשישים .

         

        לפרסם יום יום פרסומים

         

        המדברים על התנהגות נאותה.

         

        להזכיר לציבור שלא רחוק כל כך היום

         

        שהם יהיו באותו מצב....

         

         

        ארץ אוכלת זקניה....

         

        מתחיל בקצבה הזעומה

         

        ןממשיך בנהג האוטובוס

         

        הממהר לנסוע בפראות

         

        לפני שהקשיש מגיע למצב ישיבה.

         

        הזלזול בקשישים שקרוביהם אינם מלווים אותם

         

        בבתי הרפואה וכו.

         

         

        כדאי לכולם להתעורר

         

        כי מה שאתה עושה לקשישך

         

        יחזור אליך כבומרנג

         

        בערוב ימך.

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 28/5/16, 06:45

          תוצאת תמונה עבור ממרחק זמן

           

          יומן סבתוש 40:

           

           

           

          ממרחק דור אתה מתבונן

           

          באדם שהשפיע פרק נכבד בחייך

           

          וכבר אין לך כל עניין בו

           

          מלבד עליבות מעשיו

           

          שהשפיעו ומשפיעים

           

          על הסטוריית חייך.

           

           

          ממרחק זמן אתה יכול לראות

           

          במשקפת הפוכה

           

          את המהומה והזעזוע

           

          שעברת בעטיו ועמו

           

          לנתח המשגים

           

          לבדוק השיעורים

           

          ולדעת

           

          היכן למדת לקח טוב

           

          היכן הפצע עמוק

           

          היכן הסליחה טבעה

           

          בלבת רגשותך.

           

           

           

          אתה מביט באדם

           

          אשר פניו הזדקנו

           

          חיוכו אינו אומר לך דבר

           

          נוכחותו מעבירה רגשות בוז  בך

           

          ואתה מתמלא  שמחה

           

          שרק באירועי משפחה

           

          אתה נתקל בו

           

          ומספיק לך ודי...

           

          והותר...

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 27/5/16, 14:56

            תוצאת תמונה עבור העולם כמשחק

             

             

            יומן סבתוש 38:

             

             

             

            לו היינו דואגים יותר

             

            לאמת הפנימית שלנו

             

            ולא מה יגידו....

             

            מצבנו היה טוב יותר.

             

             

            לא היינו מוציאים אנרגיה

             

            על חזותנו החיצונית

             

            ומערימים ערמות שקרים

             

            כדי לרצות

             

            מאחזי עיניים אחרים...

             

             

            והילדים אינם טפשים....

             

            הם יודעים מצויין מה אנחנו עושים

             

            ובזים לנו

             

            ולומדים לאחז עיננו

             

            בדיוק כפי שאנו 

             

            מתאמצים לעשות זאת

             

            ממניעים שונים.

             

             

            לא די שאנו על במה,מריונטות נשלטות

             

            בידי עליון או מה שזה לא יהיה

             

            אנו גם מריונטות של החברה

             

            של עצמנו

             

            ומחנכים ילדנו לערכים

             

            שהם כבר הבינו שהם חיצוניים

             

            ולא מופנמים.

             

             

            אז אולי די!?

             

            אולי נוותר על המשחק

             

            לטובת האמת הפשוטה?

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 27/5/16, 08:22

              תוצאת תמונה עבור שלום עולמי

               

              יומן סבתוש 38:

               

               

              אתה קם לעוד בוקר

               

              הכרתך מונה את המטלות

               

              העומדות לפניך.

               

               

              מחשב המוח מעלה מחדש נתוני הכרתך

               

              הלב מאתחל מחדש את רגשותיו

               

              ליום החדש.

               

               

              הגוף מתמתח עד גבול יכולתו

               

              מבשר על תקינות אבריו

               

              [פחות או יותר].

               

               

              יום חדש לקדם את מספר ימך

               

              לנצל את ברכת השמים התכולים

               

              הפרושים מעל ראשך.

               

               

              לברך על יום של שלוה,חוסר איום ממשי

               

              משאיר לתקשורת להשחירו לאט לאט

               

              עם איומי חזון משחיר.

               

              אולי לדורות הבאים.

               

              כרגע בבקשה

               

              תנו לי להנות

               

              מהאשליה

               

              של שלום עולמי

               

              בעולמי הפנימי 

               

              ובגלובלי.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 26/5/16, 22:33

                תוצאת תמונה עבור ללכת על כדורהארץ

                 

                 

                יומן סבתוש 37:

                 

                 

                 

                ככל שאני מתהלכת

                 

                על אדמת כדור הארץ שלנו

                 

                אני חשה יותר לא מבינה

                 

                את סדר התנהלות הדברים.

                 

                 

                אולי אני סוג של ילדת קריסטל

                 

                אוטיסטית למציאות,לשינויים,ליחסי האנוש

                 

                לקודים הבלתי נתפסים

                 

                של צדק מעוות.

                 

                כן אפילו הצדק האלוקי.

                 

                 

                כל המסכות האלה שסביבי

                 

                כל ההתנהלות הלכאורה מרעישה

                 

                אך שותקת בצריחה רמה...

                 

                 

                ככל שאני כאן יותר

                 

                בכדור המוזר הזה

                 

                רגלי לכאורה נטועות באדמה

                 

                נפשי משוטטת אל על אל על

                 

                ומבכה את חוסר ההבנה

                 

                למרות מסע שנותי....

                 

                 

                האם אי פעם אבין

                 

                או אסיים בורה יותר 

                 

                ממה שהגעתי לכאן 

                 

                עם לידתי?

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 26/5/16, 07:30

                  ''

                   

                  דומה מושך דומה-חסר מושך חסר

                   

                  "חוק המשיכה" תמיד עובד, לעולם לא נוכל להתחמק ממנו. כל מה שבא אל תוך חיינו, אנחנו מושכים  אותו. כשאנחנו מבינים את הסוד, אנחנו יכולים לשבת ולהכתיב בדיוק מה אנו רוצים שיכנס לחיינו, ועם ודאות מוחלטת שזה יגיע  [בוב פרוקטור]

                   

                  דומה מושך דומה.כפי שנראה את עצמנו-כך תראה אותנו הסביבה. חוק הזה, מציע משואה האומרת שמה שאנחנו משדרים אל העולם-זה מה שחוזר אלינו. מכיוון שכל דבר ביקום נושא תדר -התדר הזה מהדהד, או ממגנט, תדר זהה לו. לפי חוק זה כל דבר, בין אם חי, צומח או דומם נושא תדר מסוים בתוכו ומושך אליו תדרים דומים . לפיכך מחשבה בעלת תדר מסוים ,תמגנט דברים ומחשבות בעלי תדר דומה והתוצאה היא שהעולם החיצוני לנו מתהווה על פי המחשבה שלנו.

                   

                  לכן,אם נאמין שמגיע לנו שפע, נדמיין אותו , נחיה כאילו הוא כבר פה, הוא אכן יגיע אלינו בצורת כסף, הצלחה, בן זוג או כל דבר אחר שמתפרש בעינינו כשפע. אם נסתובב עם תחושה פנימית מתמדת של "אין לי" , "חסר לי " , זה מה שנמשוך אלינו בחזרה.

                   

                  אנחנו ממגנטים אלינו את אותה אנרגיה שאנו משדרים אל העולם.כאשר אדם נמצא במקום של חסר-הוא משתמש בתפקיד הקורבן.

                   

                  זהו מקום של חוסר באנרגיה, חוסר בידע, חוסר ביכולת להתבטא, מקום של חוסר. כשאדם נמצא במקום של חוסר הוא מנסה למשוך אליו אנרגיה או ידע ומתחיל לשאוב אנרגיה מהסביבה שלו, מכיוון  שיש אצלו ואקום, מקום חסר, ולמקום החסר הזה האדם מרגיש שהוא זקוק לאנרגיה ואז הוא  מושך אותה אליו.

                   

                  ככל שיהיו במקום נמוך יותר וימשוך  יותר אנרגיה יהיה  זקוק ליותר אנרגיה. המקום הזה ריק מהיסוד, זה משהו מאוד בסיסי. אדם שמרגיש קורבן, יש בו אנרגיה אשר לא ממומשת שנים רבות: מהילדות, מגלגול קודם .לאנשים המרגישים שחסר להם- יכולת ועוצמה ואז הם מנסים למשוך אותה מאחרים. דבר הגורם לכך שנוצרת מלחמת אגו, כי אחד רוצה למשוך והשני לא רוצה לתת ואז נוצר קונפליקט. זה יכול להיות בתוך המשפחה, בין עובד ומעביד או בין חברים ועוד.

                   

                  הנושא הזה של רודן וקורבן זה שתי אנרגיות המשלימות זו את זו. כי איפה שיש מקום של קורבנות זה מושך אנרגיה ואז הרודן בא ומשלים את המקום החסר.

                   

                  גיל טטרו בכתבתו "חוקי היקום: דומה מושך דומה" מציע:מכיוון שאנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו[רייך]  ,הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא :

                   

                  1.למפות את העולם הפנימי שלנו ולשים אותו על נייר למולנו בכדי שנהיה מודעים למה שמתחולל בתוכנו.

                  2. לרשום את האמונות לגבי אנשים, עצמנו, משפחה, כסף, מערכות יחסים, הצלחה, כישלון, חופש, אחריות, ביטחון אהבה ועוד. לבחור לפחות חמישה עשר נושאים עיקריים, ולפחות עשר אמונות או מחשבות על כל נושא. אפשר שנהיה  מופתעים שיש נושאים מסוימים שרוב האמונות שלנו  לגביהם שליליות.

                  3. אחרי שרשמנו את האמונות שלנו מולנו, אנחנו מוכנים ליצור את השינוי. ליד כל אמונה יש לכתב אמונה חילופית, שתשרת אותנו ואת ואת חיינו בצורה טובה יותר.


                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 26/5/16, 05:08

                    תוצאת תמונה עבור משפחה

                     

                    יומן סבתוש 36:

                     

                     

                     

                    במפגשים משפחתיים,נרצה או לא נרצה-תהיה הצפה.

                     

                    אתה  פוגש את עברך מקדם את פניך.

                     

                    חושף שיניים מחייכות

                     

                    דמעות שמחה ועצב.

                     

                    משוחח את דמויות מרכזיות מדפי חייך.

                     

                     

                    יש שם נחל של דינמיקות 

                     

                    מתפתל במרחבי היחסים

                     

                    שהיו עם כולם.

                     

                     

                    נכון,יש חיוכים,הסתרות פנים רוחניות

                     

                    אם אתה רגיש אתה נלפת

                     

                    בידי תחושות מהעבר.

                     

                     

                    הכל נרקם ועולה מול פניך

                     

                    באלפי נימי תחושות

                     

                    אלפי מורי אצבע מעברך.

                     

                    וכל זה קורה

                     

                    בשקט הרועם

                     

                    של המפגש

                     

                    המשפחתי

                     

                    סמיך בדם הקרבה.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 25/5/16, 06:52

                      תוצאת תמונה עבור פדיון הבן

                       

                      פדיון הבן הוא טקס שחוגגים לבן בכור.

                      כשהתינוק הזכר בן שלושים ואחד ימים.

                      הטקס נעשה על ידי תשלום של חמישה מטבעות כסף טהור הנקראים "סלעים" לאדם שהוא כהן.

                       

                      לבן הבכור אשר נולד להורים יהודים-מיוחסת קדושה מיוחדת.           

                       

                      לפיכך, כאשר נולד בן בכור יש לערוך טקס מיוחד במהלכו פודים את התינוק, באמצעות תשלום של חמישה שקלים לכוהן.

                       

                      טקס פדיון הבן נעשה בעקבות התפיסת המקרא כי הבנים הבכורים כשייכים לאלוהים:

                      "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" (שמות י"ג 2).

                       

                      מתחילת הבריאה, היו הבכורות מיועדים לשמש בבית המקדש ככוהנים המשרתים את האלוקים.

                      המדרש מספר כי המכירה המפורסמת במהלכה מכר עשיו לאחיו הצעיר יעקב את הבכורה, נעשתה לאחר שעשיו הבין כי הבכורה הכרוכה בעבודה בבית המקדש עלולה להביא עמה גם סכנות במקרה והעבודה לא מתבצעת כראוי.

                       

                      הסבר ראשון למנהג זה:

                      על פי המסופר במקרא, הוטלו עשר המכות על מצרים כדי לשכנע את פרעה לאפשר לבני ישראל לצאת אל המדבר. במכה העשירית, מכת בכורות, נפגעו רק בכורי מצרים בעוד בכורי ישראל נשארו ללא פגע.

                       

                      פדיון הבן חל רק על גברים ולא על נשים, שכן למרות שבמת בכורות נהרגו כל הבכורות המצריים, הן גברים והן נשים, הרי שמבין הבכורות הזרים נהרגו רק הגברים; הנס שבורא העולם פסח על בכורות בני ישראל חל, לפיכך, רק על הגברים.

                       

                      בתודה על הצלתם, הם היו צריכים לעסוק כל חייהם בעבודת האל, אך לאחר חטא העגל הם הוחלפו על ידי הכהנים והלווים, תמורת פדיונם בכסף:

                      "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶש" (במדבר י"ח 16-15).

                       

                      לבן הבכור שנולד יש קדושה מיוחדת. לפיכך, כאשר נולד בן בכור יש לערוך טקס מיוחד במהלכו פודים את התינוק, באמצעות תשלום של חמישה שקלים לכוהן.

                       

                      מדוע צריכים לפדות את הבכורות?

                       

                      הציווי לפדות את הבנים הבכורים מופיע בתורה.

                       

                      מתחילת הבריאה, היו הבכורות מיועדים לשמש בבית המקדש ככוהנים המשרתים את האלוקים. המדרש מספר כי המכירה המפורסמת במהלכה מכר עשיו לאחיו הצעיר יעקב את הבכורה, נעשתה לאחר שעשיו הבין כי הבכורה הכרוכה בעבודה בבית המקדש עלולה להביא עמה גם סכנות במקרה והעבודה לא מתבצעת כראוי.

                       

                      הציווי האלוקי לקדש את הבכורות כהכנה לכהונה מופיע בספר שמות, זמן קצר לאחר תיאור מכת בכורות במהלכה נהרגו כל בכורות מצרים. כל הבכורות נהרגו מלבד הבכורים שבעם ישראל, ולפיכך בורא העולם ציווה לקדש את הבכורות ככוהנים.

                       

                      אך משהו השתבש.

                       

                      בחטא העגל עם ישראל כולו עבד אלילים - כולל הבכורות. רק שבט אחד לא השתתף בחגיגה הפגנית: שבט לוי. כעונש על כך ניטלה הכהונה מן הבכורות וניתנה ללויים.

                       

                      הכהונה ניטלה אך הקדושה נותרה; ולאמתו של דבר על הבכור לשרת בבית המקדש. כדי לשחרר אותו מחובתו זו אנו עורכים טקס פדיון הבן.

                       

                      הסבר שני:

                       לפי האמונה היהודית, הטבע כולו נברא, מתפתח ומתקיים ברצון האל, ולפיכך שייך לו.

                      המסורת היהודית ביטאה הכרה זו באמצעות המנהג להקדיש לאל את ביכורי היצירה האנושית:

                      -ביכורי פֵּירות ויבול היו מובאים בחג השבועות אל בית המקדש

                      -בכורי בהמות הוקדשו לאל

                      -הבנים הבכורים צריכים היו לעסוק בעבודת הקודש.

                       

                      עריכת הטקס לבכור בגיל חודש היא דרך סמלית לפדותו ולהחזירו לרשות הוריו.

                       

                      בפדיון הבן חייבים רק בנים שנולדו ראשונים - לפני כל ילד אחר - לאימם.

                       

                      התורה מגדירה כי רק הבנים ש'פתחו את רחם אמם' חייבים בפדיון הבן.

                      לפיכך, ילד שנולד לאחר לידת עובר מת, פטור מפדיון הבן. ילד שנולד לאחר הפלה בתוך ארבעים יום מההתעברות חייב בפדיון הבן; אם ההפלה אירעה לאחר-מכן, יש להתייעץ עם רב כיצד לנהוג.

                       

                      אם האב או האם כוהנים או לויים, הבן פטור מפדיון הבן.

                       

                      תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, או תינוקות שנולדו לאחר ניתוח קיסרי (אפילו בלידה טבעית), פטורים מפדיון הבן.

                       

                      בלידת תאומים טבעית, הבן שנולד ראשון חייב בפדיון. אם הבת יצאה ראשונה, הבן פטור מפדיון הבן.

                       

                      את הפדיון יש לערוך לילד מגיל חודש ומעלה. משמעות הדברים היא שהפדיון נערך 31 יום לאחר הלידה, כשמלאו לו שלושים יום.

                       

                      גם אם יום ה-31 חלף ועדיין לא נערך פדיון לבן, יש לערוך אותו בהקדם האפשרי. זו חובתו של האב לפדות את בנו, וכשהילד מגיע לגיל בר מצווה מצווה זו עוברת אליו ועליו לפדות את עצמו.

                       

                      כיצד עורכים את פדיון הבן

                       

                      לשם עריכת פדיון הבן יש להצטייד ב:

                       

                      -בכור

                      -כוהן

                      -האב

                      חמשת סלעים כסף (140 גרם כסף, או שווה ערך)

                      מניין (רצוי).

                       

                      סעודת מצווה (רצוי עם יין ובשר)

                       הסעודה הנערכת לכבוד פדיון הבן היא סעודה מיוחדת - סעודת מצווה וזו זכות להשתתף בה.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 24/5/16, 06:08

                        תוצאת תמונה עבור החיים כבמה

                         

                        יומן סבתוש 35:

                         

                         

                         

                        לזכות בחיים ארוכים

                         

                        זאת אומרת

                         

                        לראות שינויים.

                         

                         

                        שינויים ברמה ההיסטורית

                         

                        שינויים ברמת הנגישות לחיים ה"טובים".

                        מכונות,המצאות וכו.

                         

                         

                         

                        לזכות בחיים ארוכים

                         

                        זה אומר לצפות

                         

                        על המשך עלילת חייך וחיי יקירך

                         

                        בעיקבות החלטות,השגחה פרטית

                         

                         

                         

                         

                        לזכות בחיים ארוכים

                         

                        זה לצפות בבמאי העולם

                        [ולא משנה איך אתה קורא לו]

                         

                        מזיז את כלי השחמט שלו

                        [במקרה זה -אלו אנחנו]

                         

                        ומפתיע במהלכים לא צפויים

                         

                        אותנו,שחשבנו כי לנו

                         

                        השליטה

                         

                        ההחלטה

                         

                        היכולת ליצור כל מה שנרצה

                         

                        ללא עזרתו.

                         

                         

                        כך קורה שפתאום

                         

                        היודע כל

                         

                        מביא טורנדו לחיינו

                         

                        ואנו מופתעים ונבוכים

                         

                        מכך-

                         

                        שלמעשה

                         

                        הכל "הבל הבלים"

                         

                        ואנו מריונטות של חזונות

                         

                        שחשבנו 

                         

                        שהם שלנו

                         

                        "עצמנו וכוח ידינו".

                         

                         

                        מסקנה:

                         

                        צניעות רבותי,צניעות!

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 23/5/16, 02:29

                          תוצאת תמונה עבור החלטה

                           

                           

                          יומן סבתוש 23:

                           

                           

                          למה אנחנו מצפים לאישור מילדינו 

                           

                          על כך שהיינו הורים מתאימים להם?

                           

                           

                          למה קשה לנו לקבל ביקורת מילדינו

                           

                          על הדרך בה החלטנו לעיתים החלטות שהשפיעו גם על חייהם?

                           

                           

                          למה צריך להגיע לגיל "מופלג"

                           

                          כשכבר אינך יכול לחזור אחורה בזמן

                           

                          ולהנזף על כך שכ"תלמיד של החיים"

                           

                          בחרת כך ולא אחרת?

                           

                           

                          למה לא מלמדים אותנו בבית הספר

                           

                          על השלכות כל החלטה והחלטה בחיים

                           

                          על הדורות הבאים?

                           

                           

                          והאם היינו מקשיבים?!

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS