כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 1/2017

    2 תגובות   יום שני, 30/1/17, 05:48

    תוצאת תמונה עבור הרצח במגדל

     

    בשצף קצף

     

    לקח את הרומח

     

    ושיסף באחת

     

    את אשתו

     

    ילדיו

     

    בן שכנו.

     

     

    שבת

     

    בשם אלוהיו

     

    דרך ברגל גסה

     

    על ערכים בסיסיים 

     

    אנושיים.

     

     

    דם אישה הפקר

     

    עתיד ילדיו הוא הפוסק מה יהא בהם.

     

    והילד שבא לאכל סעודת שבת...

     

    שיצטרף למחווה האימה.

     

     

    ורק ילד חכם בן עשר

     

    התחזה בפני מלאך המוות למת....

     

     

    ויחי!

     

     

    ומה עם הכיפה לראש המעוות ?

     

    עדין מונחת שם אחר כבוד....

    דרג את התוכן:
      5 תגובות   יום שני, 30/1/17, 02:36

      ''

       

      חידת זן עתיקה

       

      שור עובר דרך שער. הראש עובר, הגוף עובר ורק הזנב לא עובר.


      איך זה יכול להיות?

       

      מהו השער?

      השער הוא שער ריק והוא אותו שער בו אנחנו עוברים כל הזמן - הרגע הזה. השער של הרגע הזה הוא ריק כי הוא יכול להכיל כל דבר. כל התרחשות אפשרית ברגע הזה והוא לא מוגבל בשום צורה.

       

      מהו השור?

      השור הוא אנחנו. כל מה שאנחנו בכל רגע נתון: הגוף הפיזי עם כל התחושות שבו והתודעה עם כל התכנים שלה. והשור הזה עובר בכל רגע נתון בשער הריק של הרגע הזה.

       

      מהו הזנב?

      בחידת הזן נאמר שכל הגוף של השור עובר בשער ורק הזנב לא עובר. כלומר הזנב הוא אותו חלק שנמצא בקונפליקט או בפרדוקס אל מול המציאות של הרגע הזה. ולמה הוא לא עובר?

      כי הוא נאחז בעבר. הזנב של השור נאחז בעבר, כלומר הזנב הוא הניסיון שלנו לתפוס את המציאות או את עצמנו בהווה על סמך ניסיון העבר או במילים אחרות ההאחזות שלנו בזהות עצמית כוזבת המבוססת על נסיון העבר. הזנב המזדנב הזה הוא הניסיון "להבין" את המציאות של הרגע הזה על סמך מה שכבר חלף והניסיון הזה מייצר קונפליקט וסבל מכיוון שכל רגע הוא חדש, אותנטי ובלתי מוגבל.

       

      בכל רגע נתון אנו נמצאים אך ורק ברגע ההווה ועם זאת הזהות העצמית שלנו תמיד מבוססת על חוויות העבר. הצמדות לחוויות העבר מייצרת תבניות מחשבתיות שמקבלות פרשנות רגשית: אני לא מספיק חכם או חכם יותר מאחרים, לא מספיק יפה או יפה יותר מאחרים, יותר מידי שחצן או יותר מידי מופנם, אשם במשהו או לא מספיק מוצלח, לא מספיק אהוב, נערץ או כל דבר אחר. כל השפיטות העצמיות האלה מבוססות על חוויות העבר והצמדות לזהות כוזבת המבוססת על זהויות אלה היא הזנב של השור.

       

      אם כך מהו הפתרון?


      חידות זן לא נועדו לפתרון אינטלקטואלי או תאורטי. הן נועדו להביא את האדם להכרה עמוקה בטבע הקונפליקט שלו עם המציאות של הרגע הזה. הייתכן שהזנב באמת לא עובר? הזנב כן עובר בשער כל הזמן כי הרגע הזה מכיל הכל כולל את הזנב, ועם זאת אנחנו נמצאים באשליה שהזנב לא עובר כי הרי הוא עסוק בהצמדות לעבר.

       

      אז מה עושים? איך "פותרים" את הזנב הזה? האם אפשר לקטוע את הזנב הזה? כנראה שלא. אבל יש פתרון הרבה יותר קל: עצם העדות שלנו לכך שהזנב הזה קיים, משחררת אותנו מההזדהות עם הזנב, וההזדהות שלנו עם הזנב היא זו שגרמה לו להתכווץ ולאחוז בעבר. שחרור ההזדהות שלנו עם הזנב משחררת את הזנב עצמו ובו זמנית מאפשרת לו לנו לגלות שהזנב מעולם לא היווה בעיה! אנחנו תמיד עוברים בשלמות בשער של הרגע הזה ונולדים מחדש בכל רגע ללא כל מאמץ.

       

      במדיטציה אמיתית, שהיא פשוט הסכמה טוטאלית עם המציאות של הרגע הזה, ללא ניסיון לשנות משהו, לבדוק משהו או להבין משהו, מרפים מהזדהות עם הזנב התקוע של השור. כשמרפים ומפסיקים לייצר התכווצויות חדשות, הזנב נהיה רפוי, מרפה מהעבר ועובר בשער בקלות. וכל זה מאפשר לנו חווית אחדות ודיוק מדהימה עם המציאות של הרגע הזה.

       

      בהצלחה בחילוץ זנב השור שלכם .


      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום שני, 30/1/17, 02:28

        תוצאת תמונה עבור הדשא של השכן

         

        כשאני מתבוננת בתמונות המחייכות

         

        שכולנו מראים לפייס ובפייס.

         

        משפחות מחייכות כאילו שושנים רק פורחות בחייהם.

         

        משפחות נוסעות.

         

        כולם מפארים את אהוביהם בשם נסיכים,מלכות...

         

         

         

        את תוהה...

         

         

        האם באמת חיינו באגדות

         

        או מראית העין.

         

        שיראו שאצלנו הדשא ירוק.

         

        שיראו כמה אנו מכבדים את הורינו.

         

        שיראו שבנו השיגעון לא תופס.

         

        שיראו שאנחנו לא מאלה שפתאום הורגים...

         

         

        כמה שביר המראה האידאלי

         

        אותו אנו מנסים להפגין

         

        לשכנים....

         

         

        שיראו שהדשא שלנו הכי ירוק

         

        ושהיובש והבוץ 

         

        לא בשכונתנו חלילה....

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שבת, 28/1/17, 08:21

          תוצאת תמונה עבור מרחבי הנפש

           

          ככל שהרגליים כבדות יותר

           

          עם השנים

           

          הרוח קלה יותר

           

          לנדוד במרחבים.

           

           

          מסקנה?

           

           

          אולי זאת הוכנית האלוקית

           

          שככל שהזמן יתגבהה מעליך

           

          ועצמותך יאמרו שירה

           

          תיעזר בתעצומות נפשך

           

          ותגמע מרחבי רוחך

          בתאוות צמאונך

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 27/1/17, 04:44

            ''

             

            מראה, מראה ,שעל הקיר...-תורת המראות

             

            עצמו עינכם וראו בדמיונכם אלפי מראות מסביבכם בכל מיני גדלים.התבוננו במשתקף מהם ותגלו את עצמכם ומקרים הקורים בחייכם, המשתקפים דרך המראות בכל מיני מצבים.

             

            אם תאמינו שאלוקים  שולח אליכם ברוב חסדו,כל הזמן הזדמנויות שיכוונו אתכם ותפקידכם רק לזהות את המסר ,את סימני הדרך-כדי שתדעו כיצד להתקדם במסע חייכם,תצאו מחוזקים ומודעים.

             

            ההתבוננות במראות- הינה זכות ומתנה.התבוננו בה בעיניים פקוחות,ולימדו את השיעור.

             

            כל אדם ומצב בהם אתם נתקלים בחייכם, מציבים בפניכם בעיה אך גם אתגר.המראות הגדולות ביותר הם ילדינו,בן הזוג,מכרים וכו.ככל שהמעגל רחוק יותר[אדם מהרחוב,רשויות]תקטן המראה .

             

            יתכן ויהיו מראות מהם תחליטו להיפרד מתוך בחירה לאחר שהפנמתם את המסר שבה ומה הסיבה שהגיע לחייכם.

             

            ומה באה המראה לשקף לנו?


            א.את עצמנו-כיצד אנו מגיבים לכל מיני שיעורים שמגיעים לחיינו,מהי השקפתנו ואלו בחירות אנו עושים.

            לדוגמא:אתם רוצים לפעול בצורה מסוימת והמשפחה מתנגדת נמרצות.אם נבין שהתנגדות הסביבה למעשה משקפת את לבטינו,את ספיקותינו ובודקת את מידת הנחישות בה אנו פועלים לממש את רצוננו-הרי תפעלו למען מטרתכם, ואולי עם חיוך על פניכם ולא בכעס.כי הבנתם את הפרינציפ.אינכם נבהלים.

             

            ב.מערכות היחסים שלנו:איך יחסינו עם האנשים הסובבים אותנו,מה יחסינו לכסף,להגשמה עצמית,מיניות,אהבה ועוד.

            למשל: אם אדם נקלע משך זמן ממושך ללא אהבה בחייו,הדבר מאפשר לו לבדוק את עצמו בעניין זה ,את מערכת האמונות שלו וכו.

             

            ג.איך התקדמנו בחיים.היכן אנו אוחזים?

            לעיתים דרך האחר משתקף לנו מצב שכבר אינו קיים אצלנו ואנו מבינים שכבר עשינו את העבודה הזו אצלנו.

             

             ד.המראה יכולה לשקף את פחדינו-

            ממה אנו חוששים?היכן עלינו לחזק את הביטחון וההערכה העצמית שלנו.

            לדוגמא:אי יכולת להתנתק ממערכת יחסים בעייתית.

             

            ולכן:

            -הודו למראה על שירותה הטוב.

            -התבוננו במשתקף מהמראה,קחו נשימה עמוקה והקשיבו למסר.

            -חושו וזהו את התחושות שזה מעביר אליכם פיזית,מנטאלית ונפשית.הקשיבו למחשבותיכם,לפירושיכם ולמסקנות העולות .

            -הפנימו שהכול קורה לטובתכם ובשבילכם למען שיפור איכות חייכם ,להביאכם למקום חיובי ולצמיחה.

            -הגיבו לתובנות שקיבלתם מתוך מודעות ובחירה.

             

            והנה שיר "משקף":

             

            בלי מראה שלומית כהן-אסיף

            הוא אינו יודע
            איך הוא נראה.
            בבית אין לו מראה.
            את עצמו לא פגש
            את עצמו לא ראה.

            בתוך:שוק המראותהקטנות, הקיבוץ המאוחד,

            דרג את התוכן:
              3 תגובות   יום שישי , 27/1/17, 04:35

              תוצאת תמונה עבור שלבים בחיי אדם

               

               

              בכל שלב בחיי האדם

               

              מקבל הוא כלים שונים להתמודדות

               

              עם שיעוריו הבאים לקראתו.

               

               

              ראו תינוק לאחר חווית לידתו

               

              לעיתים מגיעה לשיעור חיין 

               

              מושלם בגופו.

               

              מצוייד בכלי מתיקותו

               

              ובפה המחייך או בוכה

               

              כדי לגרום להוריו ומיטיביו שבסביבתו

               

              לאהוב אותו,לשרתו ולטפל בו

               

              עד התבגרו.

               

               

              ראו מתבגר המשתנה בגופו

               

              המנסה לשנות ולגבש השקפתו

               

              בחברת הוריו העוברים את שיעורי

               

              גיל העמידה....

               

              כמה מזל הוא צריך

               

              לעשות את מעבר ההשלה

               

              של עור ילד תמים 

               

              לעור חדש ובוגר

               

              של גבר או אישה.

               

               

              ראו את הבוגרים החדשים.

               

              יפים לרוב בגופו הצעיר ובדיעותהם הרעננות

               

              מצעקים אל העולם

               

              בטוחים שהם קולומבוס ביבשה חדשה..

               

               

              ראו את המטפסים על סולם גיל השלושים.

               

              משכנתא על כתפיהם.

               

              חובות,מיסים.

               

              ילדים ,נשים או גברים 

               

              מנסים להצמיח משהו בחייהם.

               

              מנסים לפצח את סוד הזוגיות

               

              או שנכשלים בה.

               

               

              ראו את בני החמישים.מפוקחים 

               

              מביטים בעולם מגובה המחצית כמעט

               

              הופכים לסבים וסבתות.

               

              מנסים לחגוג על כסף

               

              או להתעצב על מחסורו

               

              ולהתקדם עם גוף המתחיל לחרוק

               

              את עומס שנותיו..

               

               

              ראו את אלה

               

              אשר צובעים את שיבתם

               

              נושאים גופם

               

              בדרך לאי שם.

               

              לרז הנעלם.

               

               

              לסיום או להתחלה חדשה...

               

               

              ואיך נדע?!

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 25/1/17, 03:20

                תוצאת תמונה עבור מחשבה

                 

                מחשבה רודפת מחשבה.

                 

                דמויות ניצבות ואומרות דברם.

                 

                דאגות מתרוצצות בהמולת טפיפתם....

                 

                השקט הפנימי מופר.

                 

                 

                ואתה רוצה להשקיט הבערה.

                 

                ואתה מנתח על מה המהומה...

                 

                ובאחת נס אל ספרך

                 

                מוצא תרופה למכה.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 23/1/17, 07:40

                  ''

                   

                  הכול משתנה בעולם מלבד השינוי עצמו

                   

                  פעמים רבות נאמר, שהכול משתנה בעולם- מלבד השינוי עצמו.החיים משתנים ללא הפסקה.אנחנו מתפתחים,מתים ונולדים.כל הניגודים לוקחים חלק בתבנית מעגלית זו. נתון אחד המשותף לכולם הוא העובדה כי שינוי מתרחש מידי יום ביומו,בכל שעה לכולם. באם העולם זרק אותנו לשינוי בעל כורחנו  או שיזמנו אותו , התחושה היא שלעשות שינוי הינה משימה קשה, שמרגישה ומשדרת בדידות.

                   

                  שינוי אמיתי הוא כמו דלת הנפתחת רק מבפנים.כלומר שרק אנחנו אשר נמצאים בפנים יכולים לפתוח אותה. שינוי אמיתי -הוא שינוי בפנימיות בתכונות אופי, בדפוסי התנהגות וחשיבה. שינוי כזה הוא מרפא אמיתי ומחזיק מעמד לאורך זמן. השינוי נעשה במחשבה. המחשבות העולות בדעתנו והמילים שאנו משמיעים, יוצרות את  המציאות שלנו ואת כל הנוכחים בתוכה-גשמית ורוחנית.

                   

                    אנו זקוקים לשינוי כדי להתחיל לאהוב את עצמנו, כדי להשתחרר מהעבר, לחיות חיים טובים בהווה ולהיפתח לעתיד נפלא ,כדי להפסיק להאשים אחרים במה שקרה וקורה לנו ,כדי לקחת אחריות על חוויותינו,מעשינו, דיבורינו ומחשבותינו, כדי לסלוח ולהיפתח לאהבה.

                   

                  כאשר אנו יוצרים שלום ושלווה ואיזון במוחנו, נמצא יסודות אלו גם בחיינו. אנו זקוקים לשנוי כדי להכניס לחיינו רוגע, שמחה, בריאות, זוגיות טובה, יחסים נפלאים  עם כל הסובב אותנו.

                   

                  אנשים רבים נאבקים זמן רב מלבצע שינויים בחייהם- למרות ששינויים אלו נדרשים מסיבות רבות. אנרגיה רבה מתבזבזת בהתנגדות לשינוי, במקום בזרימה עימו. החיים הם שינוי בלתי פוסק. החיים הם זרימה ותנועה מתמדת.אם רק נפתח להכיר את טבענו האמיתי, כחלק מהותי בזרימת החיים- נכיר בזרימה הטבעית שלנו- ונקדם שינויים המתרחשים ,ונסכים לראות את האמת אודות התנסויות אלו- יפתח בפנינו ידע ואנרגיה רבה.

                   

                  אנשים רבים מעידים על כך, כי לפני השינוי שהתרחש בחייהם- הם היו המומים, פגועים וחשו כמו קורבנות- אך לאחר ההתנסות הם יצאו מחוזקים יותר. החיים מציעים לנו לא רק לצאת מחוזקים יותר אלא להבין את השיעור.

                   

                  התת-מודע יוצר עבורנו התנסויות ,המתבססות על חוויות מעברנו ומשכפל אותם בכל פעם עם שחקנים שונים .כל עוד לא נבין את המקור ולא נסיר את המסכה, נסתובב במעגלים רבים- עד שנהיה מודעים לכך שאנו האחראים על חיינו.

                   

                  כדי להתגבר על פחד משינוי עלינו:

                  -עלינו לבצע את השינוי כמערך רחב של שינויים זעירים,ולא בבת אחת.

                  -עלינו להיות אמיצים ולא לפחד לעשות טעויות.

                  -עלינו להכניס את החדש בתוך הישן.

                  -עלינו לבדוק את כל האלטרנטיבות העומדות לפני שאתם מבצעים שינוי.

                  -עלינו לוותר  על העבר. שחרור הישן מהחיים בכל דרך אפשרית.

                  -עלינו להבין כי הישן חלף ומת כי אין בו כל ברכה .

                  -עלינו להיות משוחררים ופתוחים לעמדות ולדעות שונות ,מאלה שמורגלים אליהם.

                  -עלינו להיות אופטימיים ונחושים .זו סגולה לשינויים קלים וכייפיים.

                   

                  העצה היא לא לאחוז בקצה הגלגל בעת שקורה השינוי ,אלא להיכנס אל תוך תהליך השינוי.לנוע לעבר מרכז הציקלון- ולנוח שם, מתוך ידיעה שגם השינוי הזה יעבור.

                   

                  החיים חוזרים על עצמם ,ועלינו לשים לב לכך ולהיות ערניים,כדי שלא נחזור על אותם שגיאות שוב ושוב- אלא נשכיל לעשות שינויים בהנהגות שלנו ובדפוסי התגובה שלנו עם בוא השינוי.

                   

                  כל שינוי בחיים הינו מנוף לגדילה והרחבת המודעות שלנו אודות עצמנו והחיים סביבנו, עד שמגיע שלב שבו שינויים מתקבלים בברכה, ויוצרים אותם באופן מודע לגמרי.

                   

                  כשאנו חיים, חיים מודעים -הרבה מאוד דברים משתנים .אנו מוכנים לעשות כל שינוי בחיינו ללא חשש.

                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום חמישי, 19/1/17, 10:22

                    תוצאת תמונה עבור רוחניות

                     



                    רוחניות הינה דרך המאפשרת לאדם הבוחר ללכת לאורה לגלות את מהות קיומו.זהו מצב תודעתי-קיומי והשקפת חיים. הדרך להגיע אליה הינה שינוי דרך החיים הישנה, בדרך המתאימה יותר לאדם המעוניין בכך.

                    רוחניות על פי הגדרת ויקפדיה היא "השקפה המטעימה את החלק הנפשי, הפנימי והסובייקטיבי של הקיום האנושי. מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים המטריאליסטים [החומריים, הפיזיים, החיצוניים, האובייקטיביים]- כמשניים בחשיבותם. השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית [טרנסצנדנטלית] כמו אלוקים או חיים שלאחר המוות, וחלקן על אידאות מופשטות אחרות".

                    חכמת הקבלה מגדירה את המילה רוחניות כהשפעה ואהבה, כלומר נתינת שפע ללא שום מחשבה לתועלת אישית.איננו יכולים להרגיש רוחניות דרך חמשת החושים.אך-כל אחד יכול לפתח בתוכו את התכונה הרוחנית ולגלות בעזרתה מציאות חדשה-זאת מכיוון,שבתוך כל אחד מאיתנו קיימת "הנקודה שבלב" - מעין חוש שישי שבאמצעותו ניתן להרגיש את המציאות הרוחנית. כלי חישה אשר עדיין רדום בתוכנו. כדי לפתח אותו, עלינו לקרוא בכתבי הקבלה המקוריים, שבהם מתואר בפרטי פרטים המצב המושלם שלנו.
                    כשאנו קוראים בכתבי הקבלה האותנטיים ורוצים להגיע לאותו מצב נעלה, אנו מושכים על עצמנו כוח מיוחד, שמקורו במצבים המתוארים בכתוב. כוח זה נקראת בלשון הקבלה "המאור המחזיר למוטב", והוא מתחיל לפתח בנו את "הנקודה שבלב" ולכוון אותנו לאט, לאט להרגשת העולם הרוחני. "וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב", כותב בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך"

                    יש באפשרות האדם לתפוס את התדרים הקיימים מחוץ לו על פי "התדר הפנימי" שייצר בתוכו. להיות רוחני זה משהו שלא נראה כלפי חוץ ,אך הוא בעל כוחות אנרגטיים מיוחדים. כשאדם יוצא לדרך הרוחנית ומנסה להכיר את עצמו יותר, לשלוט בחייו או להיפך - להצליח לשחרר, הוא לעיתים מחפש הדרכה כלשהי או מורה שיוכל לכוון אותו לכיוון הרוחניות. 

                    אדם מפותח מבחינה רוחנית יהיה במצב של התבוננות וקבלה חופשית בכל תחומי חייו. הדרך הרוחנית כרוכה בעיקר בראייה מפוכחת על החיים - "התבוננות", בהבנת המציאות העכשווית וקבלתה המוחלטת, בהבנת אלמנטים כגון: אהבה, כעס, עצבות וסבל. 
                    כתוצאה מהבנת בהם-יחולו באופן ניכר שיפורים בהתנהגות .כגון: דיבור נכון, תנועה נכונה, אכילה נכונה ודברים נוספים שישפרו את המתרגל ואת סביבתו. 

                    סביב האדם קיימים תדרים רבים, שאת רובם אינו מסוגל לקלוט, כמו קרני רנטגן או גלי רדיו. אם יצטייד האדם במכשיר קליטה מתאים המתרגם את הגלים הללו לאורך הגל אשר מתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלו,כגון: האוזן, העין, האף והחיישנים האחרים שבגופו - יוכל להכיר בקיומם של הגלים הללו באוויר.

                    מחקרים רבים הראו כי תרגול מדיטציה, תפילה, יוגה, פיתוח מודעות עצמית-או השתייכות לקבוצות רוחניות/דתיות קשורות לבריאות פיסית, נפשית וחברתית .לאור זאת ,חל שינוי בהערכת אנשי מקצוע שונים את מקומה של הרוחניות מתפיסתה כמתייחסת לאמונות נוירוטיות שיש להירפא מהן לתפיסת הרוחניות כמקדמת התנהגויות שיכולות להוות מקור לכוח וחוסן ולהוביל שינוי אצל המטופל .

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שלישי, 17/1/17, 10:20

                      תוצאת תמונה עבור כיתת לימוד

                       

                       

                      ובחלומי...

                       

                       

                      נכנסתי לכיתת לימוד למבוגרים והמרצה הרצה.

                       

                      רציתי לצאת אך הדלתןת היו חסומות ולא היתה יכולת לצאת.

                       

                       

                      התעוררתי....

                       

                      כך זה בחיים.

                       

                      אתה נולד לעולם

                       

                      לומד ולומד כל הזמן.

                       

                      אם אתה רוצה לצאת

                       

                      מרצונך מהכיתה

                       

                      עוצרים אותך....

                       

                      דלתות היקום.

                       

                       

                      היציאה לא ברשותך....

                       

                      היציאה ברשות היד הנעלמה

                       

                      שהצניחה אותך

                       

                      בכיתת לימוד הרמטית....

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום שבת, 14/1/17, 14:45

                        צטט: אסתר רבקה 2016-07-01 12:38:47

                        תוצאת תמונה עבור גופנפש

                         

                        נקודה מעניינת להתבוננות...גופנפש...

                         

                         

                        אנחנו רגילים לקום בבוקר ולראות את העטיפה החיצונית שלנו משתקפת אלינו בראי. פשוט התרגלנו כל כך, עד שמבלי לחשוב, אנחנו קוראים לעטיפה הזו - "אני."

                         

                        אנחנו מאוד מודאגים מכל כתם וקמט שיש לעטיפה, ועלולים אפילו לקבל דיכאון אם העטיפה הזו שוקלת כמה קילוגרמים יותר מעטיפות של אנשים אחרים…

                         

                        כן אנחנו נותנים חשיבות מוגזמת לעטיפה של הגוף, והורגלנו לטפח אותה עד אבדן חושים או ליתר דיוק עד אבדן כל פרופורציה.

                         

                         

                        כמות עצומה ביותר של אנרגיה מושקעת בהחלקת קמטיה של העטיפה, בהגמשת שריריה, ובקישוטה בבדים תפורים היטב ואפילו לא 10% מתוך כל האנרגיה הזו - מושקעת בטיפוח מה שיש בתוך העטיפה, או לפחות בהכרות עם המהות הפנימית הזו. האם כאשר עטיפת הגוף נפגעת באופן קריטי, חלילה, בתאונה, או בפיגוע – האם האדם נעלם ?

                        בודאי שלא.

                         

                         

                        אבל מה בכל זאת קורה, כאשר הגוף נפגע ?

                         

                         

                        מה שקורה הוא שאותו גוף - כבר לא יכול לשמש כלי לנפש, ולשאר החלקים הרוחניים ששכנו באותה עטיפה, ועליהם לצאת ממנה. אנחנו מכנים את התהליך הזה בשם מוות.

                         

                         

                        אבל האדם- שהיה קודם בתוך הגוף הזה לא נמס, לא התאדה, לא נעלם בהוקוס פוקוס. כי בתוך הגוף הזה הייתה אנרגיה.יי

                        אנרגיה חזקה, שאנשים רבים חשו בה.

                        ואנרגיה, כפי שאמר אלברט איינשטיין- איננה יכולה להעלם – היא יכולה רק לשנות צורה.

                        זהו חוק שימור האנרגיה.

                         

                         

                        כלומר- אם הייתה באדם החי אנרגיה כלשהי, וכולנו נודה שהיא אכן הייתה בו - הרי שהיא לא יכולה למות. רק הגוף יכול למות.


                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 14/1/17, 14:40

                          http://cafe.themarker.com/image/2597017/
                          פרק 2-מעשה בידעונית צועניה

                           

                          בנוגווארוד שבטרנסילבניה הלכה לה נערה לשוק ובדרך עצרה אותה צועניה וביקשה לקרא עתידה בכף ידה.

                           

                          הנערה ציחקקה אל אחותה והסכימה בבדיחותא להצעתה.

                           

                          אומנם אמה הזהירה אותה מפני קריאת עתידות אך הנערה חנה שמה, כבר מזמן רחקה מאמונות טפלות.היא היתה חברה בשוה"צ ובקרוב קיוותה היא שמשפחתה תסכים כי תעלה עם חבריה לקבוצה בשומר הצעיר לארץ ישראל ושם תתערה בקיבוץ ותשיר את התקוה בארץ הקודש.

                           

                          נתנה הנערה בתמימותה את כפה ביד הצועניה הזקנה וחיכתה למוצא פיה.

                           

                          התבוננה חוזת העתידות בבעתה בכפה הקטנה מזועזעת ואמי היא הנערה ביקשה את תשובתה:

                           

                          בהונגרית עממית העתירה מילותיה:

                           

                          "רואה אני אש ענקית ואין לי איך לפרש אותה....

                           

                          אבל

                           

                          האש עבורך תשכך ואת תעברי לארץ אחרת ,תתחתני ותבני משפחה....”

                           

                          חיה אחותה משכה אותה מהידעונית צוחקת:

                           

                          "עזבי,אונוש,שטויות..”

                           

                          הסיפור הדהד באוזניה.קשה היה לשכוח את מבטה המזועזע של הצועניה....

                           

                           

                          לימים,משפחתה של אנה התנגדה לנסיעתה לקיבוץ בארץ.את ההכשרה שעברה עם קבוצתה עברה לשוא.הגרמנים פלשו לארצה ולקחו את כל היהודים לאושוויץ.חברה הגוי מהשכונה ביקש שתלך עימו אך היא היתה יהודיה גאה,דחתה את הצעתו ואמרה חד משמעית:

                           

                          "אני הולכת עם אמי ,משפחתי ובני עמי...”

                           

                          ואכן בכבשני האש עלתה האש הנוראה שחזתה היידעונית.אמה,חמשת אחיה ואחיותיה,שני אחייניה ,שכנותיה וחברותיה נעלמו באש הנאצים ימח שמם.היא,אחותה חיה ואחיה ארנו נצלו.

                          ממוראות השואה.השתחררו חולות טיפוס.

                           

                          היא מצאה את אבי ובישרה לו על מות אשתו ובנו כשהוליכו אותם לכבשן האש והאם לא רצתה לותר על בנה.

                           

                          הם נשאו וחיו במחנה המעבר בגרמניה וילדו את שני אחי.

                           

                          אח"כ עלו עם אוניית המעפילים לארץ ישראל אשר בה בחרו מבין כל הארצות שהוצעו להם,כי אמר אבי:"יותר לא יקראו לי בשם הגנאי זיד".

                           

                          באו לתוך מלחמת השחרור מוכנים לבנות חיים חדשים.


                          כך התקיימה הנבואה הנוראה .אש שלא מהעולם הזה ותקומה בסופה.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS