כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 3/2017

    5 תגובות   יום חמישי, 30/3/17, 04:16

    ''

     

    דומה מושך דומה-חסר מושך חסר

     

    "חוק המשיכה" תמיד עובד, לעולם לא נוכל להתחמק ממנו. כל מה שבא אל תוך חיינו, אנחנו מושכים  אותו. כשאנחנו מבינים את הסוד, אנחנו יכולים לשבת ולהכתיב בדיוק מה אנו רוצים שיכנס לחיינו, ועם ודאות מוחלטת שזה יגיע  [בוב פרוקטור]

     

    דומה מושך דומה.כפי שנראה את עצמנו-כך תראה אותנו הסביבה. חוק הזה, מציע משואה האומרת שמה שאנחנו משדרים אל העולם-זה מה שחוזר אלינו. מכיוון שכל דבר ביקום נושא תדר -התדר הזה מהדהד, או ממגנט, תדר זהה לו. לפי חוק זה כל דבר, בין אם חי, צומח או דומם נושא תדר מסוים בתוכו ומושך אליו תדרים דומים . לפיכך מחשבה בעלת תדר מסוים ,תמגנט דברים ומחשבות בעלי תדר דומה והתוצאה היא שהעולם החיצוני לנו מתהווה על פי המחשבה שלנו.

     

    לכן,אם נאמין שמגיע לנו שפע, נדמיין אותו , נחיה כאילו הוא כבר פה, הוא אכן יגיע אלינו בצורת כסף, הצלחה, בן זוג או כל דבר אחר שמתפרש בעינינו כשפע. אם נסתובב עם תחושה פנימית מתמדת של "אין לי" , "חסר לי " , זה מה שנמשוך אלינו בחזרה.

     

    אנחנו ממגנטים אלינו את אותה אנרגיה שאנו משדרים אל העולם.כאשר אדם נמצא במקום של חסר-הוא משתמש בתפקיד הקורבן.

     

    זהו מקום של חוסר באנרגיה, חוסר בידע, חוסר ביכולת להתבטא, מקום של חוסר. כשאדם נמצא במקום של חוסר הוא מנסה למשוך אליו אנרגיה או ידע ומתחיל לשאוב אנרגיה מהסביבה שלו, מכיוון  שיש אצלו ואקום, מקום חסר, ולמקום החסר הזה האדם מרגיש שהוא זקוק לאנרגיה ואז הוא  מושך אותה אליו.

     

    ככל שיהיו במקום נמוך יותר וימשוך  יותר אנרגיה יהיה  זקוק ליותר אנרגיה. המקום הזה ריק מהיסוד, זה משהו מאוד בסיסי. אדם שמרגיש קורבן, יש בו אנרגיה אשר לא ממומשת שנים רבות: מהילדות, מגלגול קודם .לאנשים המרגישים שחסר להם- יכולת ועוצמה ואז הם מנסים למשוך אותה מאחרים. דבר הגורם לכך שנוצרת מלחמת אגו, כי אחד רוצה למשוך והשני לא רוצה לתת ואז נוצר קונפליקט. זה יכול להיות בתוך המשפחה, בין עובד ומעביד או בין חברים ועוד.

     

    הנושא הזה של רודן וקורבן זה שתי אנרגיות המשלימות זו את זו. כי איפה שיש מקום של קורבנות זה מושך אנרגיה ואז הרודן בא ומשלים את המקום החסר.

     

    גיל טטרו בכתבתו "חוקי היקום: דומה מושך דומה" מציע:מכיוון שאנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו[רייך]  ,הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא :

     

    1.למפות את העולם הפנימי שלנו ולשים אותו על נייר למולנו בכדי שנהיה מודעים למה שמתחולל בתוכנו.

    2. לרשום את האמונות לגבי אנשים, עצמנו, משפחה, כסף, מערכות יחסים, הצלחה, כישלון, חופש, אחריות, ביטחון אהבה ועוד. לבחור לפחות חמישה עשר נושאים עיקריים, ולפחות עשר אמונות או מחשבות על כל נושא. אפשר שנהיה  מופתעים שיש נושאים מסוימים שרוב האמונות שלנו  לגביהם שליליות.

    3. אחרי שרשמנו את האמונות שלנו מולנו, אנחנו מוכנים ליצור את השינוי. ליד כל אמונה יש לכתב אמונה חילופית, שתשרת אותנו ואת ואת חיינו בצורה טובה יותר.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום חמישי, 30/3/17, 04:13

      אלוקים....

       

      לא שומעת את הזעזוע...

       

       

      הוא רצח את גרושתו

       

      ערף ראשה

       

      והלך בחוצות

       

      עם ראשה

       

      המדמם....

       

       

      אלוקים...

       

       

      לאן הגענו.

       

       

      דעאש התביית על הכל.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום חמישי, 30/3/17, 04:08

        תוצאת תמונה עבור נתינה

         

         

        אתה נותן.

         

        כי משהו בך מאפשר.

         

        משהו בך חש

         

        את כאב הזולת.

         

         

        אתה נותן.

         

        כי אתה חש

         

        את נזקקות הזולת

         

        את הצרחה בשתיקתו.

         

         

        אתה נותן

         

        ואינך דורש

         

        חזרה

         

        מאמץ.

         

         

        רק טיפונת הכרה...

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 24/3/17, 00:44

          תוצאת תמונה עבור להקרע מצחוק

           

           

          זימנתי אלי את הרגש

           

          לנזיפה.

           

           

           

          עומד נבוך

           

          מביט בי עגום מבט. 

           

           

          הנהן בראשו

           

          המסכים עם כל מילה.

           

           

           

          לפתע פרץ בצחוק מתגלגל.

           

          קפץ עלי מחבק

           

           

          ובקריצה

           

           

          הטביע על לחיי הרטובה

           

           

          נשיקה...  

           

           

           

          סוף דבר...

           

           

          נקרענו מצחוק

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שלישי, 21/3/17, 07:15

            תוצאת תמונה עבור נחבא לכלים

             

            לפעמים

             

            במבט לאחור

             

            אתה נבוך

             

            להזכר

             

            בדברים שעשית

             

            אמרת

             

            פעלת

             

            בתקופות

             

            בהם הרגש פעל

             

            על טורבו

             

            ואילו ההגיון

             

            נחבא

             

            לכליו.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שני, 20/3/17, 05:59

              תוצאת תמונה עבור זיקנה

               

              כשגדלתי אט אט כילדה,נערה אישה

               

              לא הקדשתי לזה מחשבה

               

              כבדה מדי.

               

               

              הבשר אותו בשר צעיר ורענן

               

              בוכנות העורקים והלב עבדו כמובן מאליו

               

              והכל היה דופק כמו שצריך.

               

               

              עכשו כשאני גדלה

               

              שמה לב לנסיגת היכולות

               

              בשקט,כגנב

               

              באים ימי הקשישות

               

              וגוזלים ללא מילים

               

              ללא בקשת מחילה

               

              את כוחותינו

               

              עד שהם מכלים....

               

               

               

              וגומרים מלאכתם

               

              לאור יום.

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום ראשון, 19/3/17, 11:30

                תוצאת תמונה עבור נתינה

                 

                דילמה סבתאית:

                 

                 

                מה גבול הנתינה

                 

                לאהובים מכל

                 

                ומציאת מקום הנתינה 

                 

                לעצמך?

                 

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  3 תגובות   יום שבת, 18/3/17, 06:17

                  ''

                   

                  ה"מאבק" שלנו באגו

                  "האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא אסור באזיקים." ז'אן ז'אק רוסו. 

                  האזיקים אינם פיזיים, ואף לא חברתיים. הם בראש ובראשונה מנטליים. כולנו אכן נולדים חופשיים, אך משהו קורה לנו בשנתיים הראשונות לחיינו: אנחנו נסגרים סביב האגו.

                  האגו הינו תחושה עמוקה של נפרדות ועליונות. הוא צורך רגשי ופסיכולוגי כפייתי לראות ולחוש את עצמנו כנפרדים - וכטובים יותר - מהאחר, מהעולם ומהיקום כולו. הוא נקודת הייחוס שבה תחושת האינדיבידואליות שלנו היא גם תחושה של ניכור, שבה החוויה של עצמאות היא גם חוויה של בידוד, ושבה אפילו חוויית החופש מועבת על ידי תחושות עמוקות של שעבוד, של מוגבלות ושל ייאוש השוכנים בלב הווייתנו.

                  לאגו יש קשר ישיר לאופן שבו אנחנו קולטים את העולם. אנחנו שומעים מה אחרים אומרים על העולם ועלינו, אנחנו רואים איך הם מתנהגים ומה הם עושים ואיך הם עושים. כשאנחנו מפסיקים להקשיב לעצמנו ומתחילים להקשיב לדברים שמסביב, זהו המקום שבו האגו מתפתח.

                  האגו הוא בעיה גדולה מאוד. בהקשר האישי והצר שבו חיים רובנו, האגו הוא הגרעין הרגשי והפסיכולוגי הבסיסי שאיתו אנחנו מזדהים. 

                  האגו יכול לתפוס מקום כשאדם לא קשוב לעצמו. הוא מאבד את האני שלו ואז יש מקום לאגו. אדם שמנותק מהאינטליגנציה הרגשית שלו ומהמודעות העצמית, האגו מנהל אותו. זהו מקום שבו תגובות לדברים שאחרים עושים או אומרים הן תגובות של עלבון ופגיעות. הכבוד לוקח תפקיד עד כדי כך שאנשים מרגישים שהכבוד שלהם נרמס. 

                  לו היינו מקשיבים לעצמנו ומחוברים לעצמנו היינו מאפשרים לאנשים להיות שונים מאתנו, בלי להיפגע. מותר להם להביע מחשבות שונות משלנו, להתנהג אחרת מאתנו ולהרגיש שונה. 

                  אדם שמרגיש חלש, פגוע, חסר ביטחון ופגיע - אין לו שליטה על האגו שלו, וכשהתגובה מגיעה מתוך האגו ,אזי היא חסרת מעצורים ולעיתים חסרת פרופורציה למה שהניע את הפעולה. האדם עלול אז לצעוק, להכות או לבחור בדרך אלימה כתגובה, או לחילופין הוא עלול "להתקפל" ולא להגיב כלל ואת הכעס והעלבון לשמור בתוכו, מצב שעלול להזיק לבריאותו.

                  חיזוק הביטחון העצמי, יכול לאזן את האגו. בטחון עצמי נובע מהיות האדם שלם עם עצמו. זהו מצב שאינו תלוי בגורם חיצוני. הקשבה פנימית - אני מול עצמי. מפגש בין אנשים, כשהם מקשיבים במלוא מובן המילה אחד לשני, בלי להיות עסוקים באיך להגיב ובמה לומר, זהו מצב של העדר אגו. ברגע שאדם חושב איך להגיב ומה לומר, בזמן שהאחר מדבר, כאן האגו פועל.

                  האגו אינו אויבנו,הוא חלק מעצמנו ולכן הוא שייך לנו.אנו זקוקים לו בתחילת דרכינו הרוחנית,כדי להביא אותנו לבשלותה.במקום לראות את האשם בחוץ,לכל המתרחש בחיינו-עלינו להבין למה קורים לנו דברים.במקום להיפגע מאנשים ולהאשימם,עלינו לשאול-למה זימנו אותם וסיטואציות מסוימות לחיינו,ואיך נלמד מהם כדי להתפתח.איזה שיעורים אנו מזמנים לחיינו ומה תכליתם.ללמוד לשחרר שיעורים מתוכנו במקום להאשים אחרים ולא ללמוד לקחים.

                  האגו זה משהו שנחוץ לנו כדי להתקדם בחיים. הוא מחזק ומתמרץ את מעשינו, מאפשר לנו להעריך מחדש את עצמנו ללא תלות באחר. האגו הוא בהחלט תכונה חיובית ואם נאפשר לו לחיות באיזון ובאפקטיביות בחיינו, נצא נשכרים.


                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 17/3/17, 06:41

                    תוצאת תמונה עבור ראיה נכונה

                     

                    כל העניין הוא כיצד להתבונן.

                     

                    קדימה ,אחורה ולצדדים.

                     

                     

                     

                    כל העניין הוא כיצד להסיק

                     

                    מהנתונים

                     

                    את המסקנה האחרונה.

                     

                     

                    כל העניוון הוא איך לבחור

                     

                    את הפעולה הנכונה

                     

                    בשורה תחתונה...

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 16/3/17, 14:18

                      תוצאת תמונה עבור וילון

                       

                      כשאתה נולד

                       

                      אתה מסיט אט אט

                       

                      את הוילון

                       

                      המסתיר לך

                       

                      את רזי העולם.

                       

                       

                      כשאתה מבוגר

                       

                      אתה מפזז לך על הבמה.

                       

                       

                      כשאתה מזדקן

                       

                      אתה מסיט עם הזמן

                       

                      אט אט את המסך

                       

                      עד שהאורות הכבים

                       

                      מבשרים על סיום ההצגה.

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום רביעי, 15/3/17, 02:52

                        ''

                         

                        ניקיון הבית מחמץ-על שום מה?

                        הסתיים פורים,בשעה טובה- והחל מסע הציד אחרי כל פירור חמץ בכל מקום שהוא! 

                        בימים שלפני חג הפסח מנקים את הבית היטב ,מכל דברי החמץ שבו. על המקפידים במצוות, להקפיד בבדיקת המקומות שבהם סיכויי הימצאותו של החמץ גבוהים, כמו במטבח, בפינת האוכל, בחדר הילדים ובמקומות נוספים שבהם עשוי להימצא חמץ. עליו לזכור גם את החנות, המחסן, המכונית ושאר האתרים שבבעלותו.

                        חמץ הוא כל אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, כוסמת, שעורה, שיבולת שועל, שיפון) שבא במגע עם מים, לאחר שנתלש מן הקרקע ושהה מעל שמונה עשרה דקות ללא לישה. גם המאכלים והמשקאות הנעשים ממינים אלה (בירה, שמרים, ויסקי, עוגיות, ופלים וכו') הם חמץ.

                        "חמץ" ברוחניות זה האגו, הרצון לקבל של האדם. "חמץ" ברוחניות זוהי , ישות והתנשאות. 

                        הרב לייטמן אומר:"בזמן שהאדם רוצה להיפטר מהאגו שלו, לצאת מעל האגו שלו, לעבור מאהבה עצמית ושנאת הזולת לאהבת הזולת, הוא כאילו מנתק את עצמו מהרצונות האגואיסטיים שלו, ועובר לרצונות של נתינה, השפעה ואהבת הזולת. וזה נקרא "פסח", שבעצם האדם יוצא מהגלות שלו מרוחניות לרוחניות, לאהבת הזולת. 
                        ולכן החג הזה מסמל התנתקות מ"החמץ", מהאגו שלנו. לכן הוא כל כך שנוא עלינו בזמן הפסח, בזמן החג הזה, שהוא כולו סמל של היציאה לחירות. לחירות מ"מלאך המוות", מהאגו שלנו, שכל הזמן סוגר אותנו בעולם הזה, ולא מרשה לנו לראות את העולם הרוחני, את נצחיותנו, את שלמותנו. לכן אנחנו כל כך מקפידים בחג הזה, דווקא כסמל לכך שאנחנו רוצים לצאת לעולם אחר, למצב אחר, משנאה לאהבה."


                        בכתבתה של רותם גקסון, אומרת הרבנית עידית לנסר כי אין כמעט הבדל מבחינת חומרים בין המצה לחמץ. למעט השמרים- ההתפחה. למעשה, ההבדל היחידי ביניהם הוא האוויר. בחמץ יש אוויר ובמצה לא. והאוויר שווה לכלום. ברוחניות נמשל האוויר לרוח-אגו. ולפיכך, נמשל החמץ לגאווה שבאדם, להבלטת האני.
                        המצה, לעומת זאת, נקראת גם לחם עוני, מלשון ענווה-צניעות. העיסוק ב'עצמי', הוא מהות העבדות. כשאנו אוכלים מצה בפסח, אנו מרפים מהאגו שלנו ומשתחררים.
                        פסח זו התזכורת השנתית שלנו לצניעות. לזכור מה עיקר ומה טפל.
                        בוודאי שצריך להיות חזקים ולהכיר בכוחנו ובמעלותינו, אבל יחד עם זאת לזכור מאיפה קיבלנו את הכוח הזה".
                        ובכן,נשנס מותננו לקראת ניקיון בגוף ובנפש...חג אביב שמח!


                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום רביעי, 15/3/17, 02:45

                          תוצאת תמונה עבור אמת

                           

                          כל אחד בוחר באמת בה הוא רוצה להאמין.

                           

                          לעיתים רחוקות זאת באמת נטו האמת שלו.

                           

                          לעיתים הוא חולק אמת עם אחר כדי לרצות אותו

                           

                          כדי להראות לו שהם במכנה משותף.

                           

                           

                          לעיתים הוא מחלק אמת עם הקבוצה שהוא רואה בה את הקבוצה שלו

                           

                          לעיתים קרובות הוא חובש,לובש וכו סממנים חיצוניים

                           

                          כדי שידעו שהאמת שלו שייכת לעוד הרבה כמוהו.

                           

                           

                          לעיתים האמת נאחזת בו.

                          לעיתים בחיבוק אדיר ולעיתים רופסת סביבו.

                           

                           

                          כל כך הרבה פנים פתאום

                           

                          האמת תופסת

                           

                          שלא תמיד הוא זוכר

                           

                          האם היא באמת האמת שלו

                           

                           

                          או סתם תחפושת מאחד הפורימים דאשתקד....

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS