כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2017

    3 תגובות   יום שני, 29/5/17, 23:45

    ישבנו ושוחחנו

     

    שני פנסיונרים כעת.

     

     

    בני דודים.

     

     

    מכירים מגיל צעיר.

     

     

    וכעת מביטים ממרום גילנו

     

    ומלבנים.

     

    משתי נקודות מבט שונות:

     

     

    הוא חושב על החיים.לרזות.להשאר צעיר.

     

    כמה שאפשר.

     

     

    אני ריאלית.

     

    סקרנית וחוקרת.

     

     

    את אז,עכשו ואת הסוד האפל והמרתק

     

    של בעל הקלשון.

     

     

    הוא נרתע מלעסוק בו.

     

    אני לא.

     

     

    לבסוף סיכמתי

     

    שהמוות וכל הדרך אליו

     

    מאתגר.

     

    צריך להביט לו בעיניים.

     

    לא לפחד.

     

     

    הוא סיכם שלא לשכוח אבל את הכאן ועכשו.

     

     

    וכך הסתיימה השיחה עם חומוס אבו גוש משותף.

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום שבת, 27/5/17, 05:06

      תוצאת תמונה עבור לבקש את ידה

       

      רוצות שוויון?

       

       

      אז למה אנחנו

       

      לא כורעת ברך

       

      ומבקשות את ידו

       

      של הגבר שלנו?!

       

       

      למה לחכות שכבודו יתרצה

       

      ויועיל בטובו להגשים חלומותינו?

       

       

      רוצות חתונה מפוארת?!

       

      אז למה את טורחת על שמלה יקרה ומנקרת

       

      ועוד שמלות לחתונה

       

      והוא בחליפה אחת מסתפק

       

      ובעצם מגדירים את החתונה בעיקרה

       

      על איך היתה הכלה?!

       

       

      מצד אחד צועקות לשוויון

       

      מצד שני רוצות להתפנק

       

      בזכות השברירויות הנשית.

       

       

      אז אולי תחליטו:

       

      כן להיות האישה הקטנה המצפה לו שיועיל

       

      בטובו לבקש ידה עם טבעת חלומותיה

       

      או סתם לגשת ולהגיד לו בצורה שוויונית:

       

      התועיל בטובך להינשא לי?!

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום רביעי, 24/5/17, 10:33

        וכל המהדהדים עמי

         

        בדרך 

         

        הכותבת האנונימיות

         

        המגיבים

         

        חלק עם פנים ושם

         

        לחלקם

         

        מסתתרים

         

        מאחורי תמונה ריקה

         

        המדריכים מקום לדמיון

         

        למימוש

         

        מדוע הצטרפו

         

        למסעי.

         

         

        יבורכו אלה וגם אלה.

         

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום רביעי, 24/5/17, 00:37

          צטט: אסתר רבקה 2016-08-27 08:05:30

          צטט: אסתר רבקה 2012-10-01 19:40:54

          ''

           

          השיעורים בחיינו

           

          אוסף החוויות אותם אנו עוברים משך מסע חיינו,אותם התנסויות טובות,קשות,מכעיסות,מפתיעות וכו-הם למעשה שיעורים הנשלחים אלינו ולשמם הגענו לכאן,אל החיים בגלגול הזה.

           

          אדם נכנס לחיינו ומחולל בהם סערה.לאחר זמן מה עוזב אותם,ומותיר אותנו עם אנרגיות מעשינו המשותפים.אנו מתבוננים תוהים,על חוויותינו עימו.ניתנת לנו  אפשרות לכעוס עליו ועל "מזלנו" - אם החוויה נושאת טעם רע ,או להיפך-לאתגר את עצמינו ולבדוק מהו  השיעור שהוא בא ללמדינו.

           

          כל מפגש בחיינו מכיל בתוכו לימוד על עצמנו. ישנם מקרים עוצמתיים -בהם אותו מפגש יכול להשפיע עלינו למשך כל חיינו וישנם רגעים, במפגש אחר שילמדו אותנו על כך שעברנו כברת דרך אמיתית, השתנינו, התקדמנו. לעיתים אנשים באים להראות לנו את ה"אני הקודם" שלנו, את המקום בו היינו לפני כן, המקום ללא עבודה עצמית והתקדמות מודעת. לעיתים מראים לנו את עתיד נתיבנו. את המקום אליו אנו רוצים ושואפים להגיע.

           

          לא פעם אנו יוצאים מתוסכלים,כואבים ומתרעמים על השיעור שחווינו.האגו הפגוע שלנו רוצה את ההסבר כאן ועכשיו על מה שקרה .אך מכיוון שעיננו עיני בשר ודם,לא תמיד תגיע התשובה המיידית לתודעתנו על הסיבה והמטרה של השיעור שזה מקרוב עברנו.

           

          חוויות השיעור הזה והשיעורים שיגיעו כמובן אחריו, אלו הן המעצבות את אשיותינו ואת תפיסת עולמינו.תודעתנו צורבת אותם ברמות שונות של מודעות והן שקובעות ,במידה רבה,את הדרך בה נעצב את דרכינו להבא.

           

           הבחירה שלנו איך להתמודד עם החוויה ,היא שתקבע את הבגרות והבשלות שלנו ללמוד ולהפיק לקחים ולהמשיך הלאה.במידה ולא נעשה עבודת מודעות על החוויה איתו נמגנט שיעור דומה עד שנשנה את אורח חיינו או מעשינו אותם בא האדם ללמדנו ,ולא השכלנו,ללמוד את שיעורו.

           

          עצם הידיעה וההכרה שלנו ,שאין דבר קורה במקרה ,והכול הוא שיעור אחד גדול שעלינו לעבור, או שהוא כבר מאחורינו או לזה שאנו  מצפים אחריו.כמו גלים ,נשלחות אלינו חוויות הלימוד,וכל החוכמה היא לגלוש ולחוות את הגל ,ללמוד את ליקחו.לא לחמוק ממנו והאמת היא,שגם לא ניתן.

           

          במקום זאת אנו יכולים:

          -לבחור ולהסתכל מעבר לקושי ולתסכול העכשווי.

          -להביט על האתגר שבשיעור ולא על הקושי בו. חשוב שנדע שאף אחד לא מקבל קושי ,אם הוא לא מקבל במקביל גם את הכוחות להתמודד איתו.

          -לראות בניסיון הטוב או הרע –שיעור מאתגר ולא עונש. את הקשיים ניתן לראות כמתנה שקיבלנו שמטרתה לעזור לנו להתעורר אל מה שבאמת חשוב ונכון ולא כעונש ומטרד.

          -לראות אל השיעור כהזדמנות מצוינת לצמיחה רוחנית ולשינוי.

           

          אם נלך בדרך החיובית ונלמד את אוסף השיעורים הרוחניים ,שנשמתנו בחרה לעבור לטובתנו,למען המטרות שלשמם הגענו לכאן,גבולות תודעתנו יתרחבו ונפנה מקום לאור שיכנס לתוכנו במקום לאפלת חוסר הבנת תכלית השיעורים.נקבל בשלווה את פני השיעורים וכך נרגיש שאנו מגשימים את עצמנו.

           

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שלישי, 23/5/17, 23:55

            תוצאת תמונה עבור נע ונד

             

            לחוש כתייר הבא לביקור

             

            בעולם.

             

             

            מאז ומתמיד הזדהיתי עם דמות

             

            "היהודי הנודד".

             

            הוא לא תוקע יתד בשום מקום.

             

            הוא נע ונד במרחב

             

            משאיר רישומו

             

            וממשיך ליעד הנסתר הבא.

             

             

            הוא לא נזקק לאישור הבריות

             

            על אשר רואות עיניו

             

            ומפרש מחשבותיו ורגשותיו..בדרכו הייחודית.

             

             

            כך נעה ונדה לי במרחב הזמני

             

            כמה שניתן לי

             

            ורק אבק כפות רגלי

             

            משאיר חותם אנרגטי

             

            במרחב.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שני, 22/5/17, 05:38

              צטט: אסתר רבקה 2015-07-26 11:27:02

              תוצאת תמונה עבור קלטת פנימית

               

              אלוקים לא ברא זבל

               

               

              יש לך כישרונות,חכמה ,חמלה-הכל נמצא בפנים.אתה צריך לפגוש ולהכיר את האני הפנימי  האמיתי שלך.

               

              להפסיק לקחת החלטות מתוך פחד.

               

              להפסיק לרדת על עצמך.

               

              להפסיק להיות עם ספקות עצמיים.

               

              ברגע שתאמר אני עיף,נמאס לי כבר.אני לא מוכן יותר עוד אף רגע אחד מחיי להמשיך עם זה.נמאס לי לברוח.נמאס לי לפחד....-זה הזמן לשינוי.


              הקלטות השליליות שנשמעות בראש שלנו שוב ושוב-צריך להפסיק אותן.

               

              אם אתה צריך שמישהו אחר יגיד לך תמיד שאתה בסדר-אלה סימני אזהרה.


              בדוק:מה הקלטת השלילית שלי?איזה דברים עוברים שוב ושוב בראש שלי?הן עובדות נורא מהר עד שכמעט לא מרגישים.אלה מחשבות אוטומטיות.

               

              אם בקלטת יש משפט כמו-לא מגיע לי יותר.אני לא רצוי.לא אוהבים אותי.זה משפיע על כל התפיסה.כל הגוף מתאים את עצמו לקלטת הזאת.כל המערכת.

               

              [ד"ר פיל]

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שני, 22/5/17, 04:42

                תוצאת תמונה עבור כוחות על

                 

                ובסופו של דבר

                 

                מגיעה ההתפכחות.

                 

                 

                למעשה,

                 

                זאת ההארה עליה מדברים.

                 

                 

                כל מפרסמי כוחות העל

                 

                להם זכו,

                 

                מחופשים ע"י קהל מאמיניהם

                 

                המכתירים אותם

                 

                בהערצתם

                 

                מוכנים לתת להם מממונם.

                 

                 

                ואותם רוחניים

                 

                מנצחים בשרביט מילים

                 

                מאמינים בלהט בקדושת פליטת מוחם ורגשותיהם

                 

                לאור שלהבת הערצת ההמונים

                 

                הנדחפים באמונה -בבערותם

                 

                וביכולת העל

                 

                שהוטמנו בנבחרי

                 

                העולם הרוחני החדש.

                 

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שני, 22/5/17, 04:33

                  תוצאת תמונה עבור שליטה בהמונים

                   

                  הרוחניות לגווניה

                   

                  נותנת כוחות

                   

                  למנהיגיה

                   

                  בדיוק כמו האמונה

                   

                  הנותנת כוחות למאמיניה.

                   

                   

                  אתה חש עטוף בקדושה

                   

                  או בכוחות -על אצלך.

                   

                   

                  העניין באמונה -שזה תלוי בבורא

                   

                  וברוחניות -זה בתוכך

                   

                  תובנות האדם

                   

                  המשליך על חיבור

                   

                  ליכולות עליונים.

                   

                   

                  אתה חש יכולת לתקשר עבור נזקקים

                   

                  להעביר להם כוחות ריפוי

                   

                  העושים אותך למאסטר בעל

                   

                  היכולת להעביר מתורתו ומכוחות העל שבו

                   

                  להמונים הרוצים להאמין

                   

                  שיש בו.

                   

                   

                  כמו האמונה שהרב הכל יכול

                   

                  הוסמך בכוח תלמודו

                   

                  להעביר מקדושתו ומכוחות העל שלהם הוסמך

                   

                  את פתרונות מצוקות החיים

                   

                  של ההמונים.

                   

                   

                  זה וזה מאמינים

                   

                  איש איש בדרכו

                   

                  וגורפים כבוד וכסף

                   

                  בשליחת עצמם 

                   

                  ובהשליית הזקוקים

                   

                  לקיסמי תמיכה.

                   

                   

                   

                   

                  דרג את התוכן:
                    11 תגובות   יום שישי , 19/5/17, 03:10

                    צטט: אסתר רבקה 2016-07-01 12:38:47

                    תוצאת תמונה עבור גופנפש

                     

                    נקודה מעניינת להתבוננות...גופנפש...

                     

                     

                    אנחנו רגילים לקום בבוקר ולראות את העטיפה החיצונית שלנו משתקפת אלינו בראי. פשוט התרגלנו כל כך, עד שמבלי לחשוב, אנחנו קוראים לעטיפה הזו - "אני."

                     

                    אנחנו מאוד מודאגים מכל כתם וקמט שיש לעטיפה, ועלולים אפילו לקבל דיכאון אם העטיפה הזו שוקלת כמה קילוגרמים יותר מעטיפות של אנשים אחרים…

                     

                    כן אנחנו נותנים חשיבות מוגזמת לעטיפה של הגוף, והורגלנו לטפח אותה עד אבדן חושים או ליתר דיוק עד אבדן כל פרופורציה.

                     

                     

                    כמות עצומה ביותר של אנרגיה מושקעת בהחלקת קמטיה של העטיפה, בהגמשת שריריה, ובקישוטה בבדים תפורים היטב ואפילו לא 10% מתוך כל האנרגיה הזו - מושקעת בטיפוח מה שיש בתוך העטיפה, או לפחות בהכרות עם המהות הפנימית הזו. האם כאשר עטיפת הגוף נפגעת באופן קריטי, חלילה, בתאונה, או בפיגוע – האם האדם נעלם ?

                    בודאי שלא.

                     

                     

                    אבל מה בכל זאת קורה, כאשר הגוף נפגע ?

                     

                     

                    מה שקורה הוא שאותו גוף - כבר לא יכול לשמש כלי לנפש, ולשאר החלקים הרוחניים ששכנו באותה עטיפה, ועליהם לצאת ממנה. אנחנו מכנים את התהליך הזה בשם מוות.

                     

                     

                    אבל האדם- שהיה קודם בתוך הגוף הזה לא נמס, לא התאדה, לא נעלם בהוקוס פוקוס. כי בתוך הגוף הזה הייתה אנרגיה.יי

                    אנרגיה חזקה, שאנשים רבים חשו בה.

                    ואנרגיה, כפי שאמר אלברט איינשטיין- איננה יכולה להעלם – היא יכולה רק לשנות צורה.

                    זהו חוק שימור האנרגיה.

                     

                     

                    כלומר- אם הייתה באדם החי אנרגיה כלשהי, וכולנו נודה שהיא אכן הייתה בו - הרי שהיא לא יכולה למות. רק הגוף יכול למות.


                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שלישי, 16/5/17, 13:56

                      תוצאת תמונה עבור מלאך המות

                       

                      יקירי העונים ,הכותבים,המהדהדים לדברי


                       

                      אני לרוב שותקת

                       

                      אך קוראת בעיון את כל הנשלח והמוגב על מעלותיו.

                       

                       

                      אני מודה על כל רגע,דקה,חודש ושנת חיים נוספת.

                       

                       

                      אני בוחנת את רוחות הזמן המנשבות מסביבי ובתוכי

                       

                       

                      ומנסה לאגדם למילים בקצרה ,בנסיעה הרבה

                       

                       

                      וכל אחד יבין ממקומו.

                       

                       

                       

                      ילדי טוענים שנושא המות אהוב עלי.

                       

                       

                      זה לא זה.

                       

                       

                      אני פשוט מקבלת אותו כחלק ממסע חיי.

                       

                       

                      אינני פוחדת ממנו.

                       

                       

                      אפילו מחבבת את הדמות עם הקילשון

                       

                       

                      הרי הוא שליחו של זה

                       

                       

                      שהטיס אותי לעולם זה.

                       

                       

                       

                       

                      מטבעי אני סקרנית

                       

                       

                      והנושא שכל כך מפחיד את סביבותי

                       

                       

                      אינו מפחיד אותי.

                       

                       

                       

                      פעמים רבות בשעת מדיטציה

                       

                      חוויתי מראות ובליבי אמרתי

                       

                      הלוואי והקוצר יקח אותי בשעת מעוף הנפש.

                       

                       

                       

                      ושוב.אני אוהבת את החיים.

                       

                      אני אוהבת את ילדי ונכדי.

                       

                      מסע חיי מסקרן אותי עד שיוחלט שדי.

                       

                       

                      אוהבת אתכם.

                       

                      אסתי

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום שלישי, 16/5/17, 02:02

                        תוצאת תמונה עבור מאין באת ולאן אתה הולך

                         

                        טוב.

                         

                        אז מזדקנים להולכים.

                         

                        לאן?

                         

                         

                        אתה הולך ונעשה במצב המתנה כאן

                         

                        כאילו ששם מחכה לך משהו

                         

                        במצב ההפוך מהחיים כאן.

                         

                         

                        באת מאי שם.

                         

                        כרגע אתה כאן.

                         

                        וכמה שהדעת לא סובלת ולא מבינה

                         

                        אתה וכל הישות שלך

                         

                        וכל מה שבנית וחשבת שאתה

                         

                        נעלם באי שם

                         

                        הנסתר.

                         

                         

                        ועוד אומרים חלק

                         

                        שאנו כמו החיות נגמר.

                         

                         

                        איך זה יתכן?

                         

                        אנחנו שחשבנו.יצרנו.אהבנו.

                         

                        טיפחנו עצמינו.

                         

                        בנינו פנים צעירות מבוטוקס לעת זיקנה

                         

                        נעלם כאחת החיות

                         

                        שרק תפקדה לפי תוכנה אלוהית

                         

                        ולא חידשה.המציאה.הרסה.נלחמה?

                         

                         

                         

                        הכל נגוז ונעלם?

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום שני, 15/5/17, 23:41

                          תוצאת תמונה עבור מעגלים

                           

                          מעגלים מעגלים

                           

                          מסתובבים שיעורי האדם.

                           

                           

                          הם עטים עליך

                           

                          לפתור ולהכינם.

                           

                           

                          אתה חושב ששיעור מסויים

                           

                          נגמר

                           

                          ואחכ

                           

                          אחרי שנים

                           

                          הוא מציץ אליך בחיוך:

                           

                          "מבחן חוזר"

                           

                          הוא מכריז...

                           

                           

                          אל תתעצל להבחן....

                           

                           

                          מעגלים מעגלים

                           

                          מסתובבים שיעורי האדם.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS