כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 5/2017

    1 תגובות   יום ראשון, 14/5/17, 05:01

    תוצאת תמונה עבור גוף ונפש

     

    גוף ונפש אחד הם?

     

     

    ממש לא.

     

     

    הגוף ניתן בהשאלה לנפש

     

    לפרק זמן מסויים.

     

     

    לעיתים ניתן גוף מושלם

     

    ולעיתים גוף מעוות,משותק,חסר איברים...

     

     

    במידה והיה לך גוף מושלם

     

    למזלך,בצעירותך

     

    ההתמודדות עם גוף מזדקן

     

    מתקמט,מאבד תיפקודיו

     

    תהא קשה יותר.

     

    אולי באמת תחווה תחושה

     

    שהגוף בוגד בך.

     

     

    במידה ומראש קיבלת

     

    גוף מכוער,מעוות,חסר תפקודים

     

    אולי יקל לך

     

    עם בוא הזיקנה

     

    כי פיתחת כוחות נפש 

     

    מיום היוולדת

     

    בהתמודדות מול

     

    הרס מערכות הולך וכלה...

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שישי , 12/5/17, 01:40

      תוצאת תמונה עבור בגידה

       

      אתה חווה סוג של בגידה

       

      כשגופך מאותת חולשה

       

      קורס בכאבו

       

      מאותת את אות הסיום

       

      שיגיע מתי שהוא.

       

       

      אתה מאפשר לעצמך

       

      להתבונן בחידת החיים

       

      להרהר ולבחון מחדש

       

      ולשתף

       

      את המעונינים בכך.

       

      כמו שיש את אלה

       

      שבשמחה ליווך

       

      בדרכי החיים

       

      כל תלמד מי מוכן ללוותך

       

      בסיומם.

       

       

       

      וכך...

       

       

       

      אתה חווה סוג של אחווה

       

      כשגופך מאותת חולשה

       

      קורס בכאבו

       

      מאותת את אות הסיום

       

      שיגיע מתי שהוא.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום חמישי, 11/5/17, 03:22

        תוצאת תמונה עבור סערות חיים

         

        בסערה חולפים חיי אדם
        דרך מסדרונות גופו
        בוכנות עורקי דמו
        פעימות ליבו

        בסערה נושבו רוחות מחשבותיו
        בדהירת פעימות ליבו
        גאות רגשותיו
        צריחת סערות ליבו

        אדם !

        מה לך נחרד
        אסוף שמלות חייך בידך
        ותן לשלוה מקום לעטוף אותך
        בבטחה

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום חמישי, 11/5/17, 02:43

          צטט: אסתר רבקה 2014-05-28 07:16:15

          1

          ''

           

           

          להרחיב התודעה משמעו לפתוח פתח לכניסת האור למקומות חשוכים בחיינו

           

          לכל אחד מאיתנו מגיעים חיים מלאי חסד, אושר ואהבה. אנו זכאים לסיפוק, לרוגע, לשפע, לשלווה. אך,

          רבים מאתנו יוצרים את מציאות חייהם בהתאם לאגו. האגו "מסנן" את ראיית עולמם,לפי תועלתו ולא מאפשר להם לראותה, דרך עיני התודעה. הוא כולא, מכווץ אותה, סוגר עליה ורק לעיתים רחוקות הם יזכו לרגעים של חסד ,בהם ירגישו את אותה "התעלות נפש".

           

          עלינו לפתח את "שרירי" הנפש שלנו. את יכולתנו לחשוב אחרת, את כישורי ההסתכלות על העולם מעבר למשקפי האגו. ההישג הגדול שלנו יהיה חיבור אמיתי ל"אני האמיתי" שלנו.

           

           לפי תפיסת היהדות ,הנשמה הינה ביטוי לחלק של תודעת האדם, אשר מבטא את יכולתו להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה אשר מהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך –כי ישות מסוימת היא יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקאלי מורכב אחר.

          על פי תפיסה זו, נשמה היא הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית[ויקפדיה].

           

          כאשר נרחיב את התודעה, נוכל להיות מודעים יותר לעצמנו, לערכנו,ליכולותינו, ליחסינו עם הסביבה, לתרומתנו ולייעודנו. נוכל ליצור מציאות מיטיבה עבורנו ועבור יקירנו. כך נפתח את הפתח לכניסת האור לכל אותם מקומות חשוכים בחיינו. זה המקום הטבעי שלנו. זה המקום בו אנו בוחרים לחיות- יחד באור.

           

          תודעה ערה ,היא מצב קרוב יותר למה שאנו מכנים שינה, מאשר למה שאנו מכנים ערות:  כשאדם רק מתחיל להתעורר בבקר, התודעה שלו מצויה בשיאה בכל שלושת הממדים.

           ברגע שהוא פוקח עיניו, הוא בדרך כלל מאפשר לעצמו להיכנס מיד נכנס למצב של מאמץ ולחץ וזה הרגע בו התודעה נרדמת. במצב של מאמץ או לחץ נפשי, כשהרגשות מצויים במצב של מהומה והיצרים עובדים על גירוי יתר, התודעה נעשית צרה, נמוכה, שטוחה ועכורה. היא נכנסת לבית סוהר, ממנו המציאות רק נשקפת מבעד לצוהר חסום בסורגים.

           

           מבחינת גלי המוח, מצב המהומה הפנימית אותו אני מכנים ערות, הוא הוא מצב שנקרא: גלי ביתא. ואילו המצב שבין השינה המלאה של הלילה, ובין ההתעוררות המלאה של יציאה אל היום ההומה, היא מצב של גלי אלפא. מצב האלפא, שבו שלושת הממדים מצויים במצב פעיל,  הולך לאיבוד ברגע שמהומת היום מצליחה להיכנס פנימה ולעשות בפנים בלאגן.

           

          *גבריאל רעם בכתבתו אומר כי התודעה של רוב בני האדם נוטה להיסטריה -ברגע שיש ביטוי רגשי.הדבר אשר גורם לתגובות ולתנודות חזקות במיוחד, הם הרגשות השליליים ...

          מטרת האדם השואף להגיע לרמת תודעה והתפתחות רוחנית גבוהה יותר - היא לגרום לתודעתו להיות כמה שיותר שקטה, כמה שיותר פאסיבית. אדם בעל תודעה גבוהה הוא בעל תודעה שקטה, אבל הוא גם בעל עצמה חזקה העוברת דרך התודעה הצלולה שלו".

          אדם בעל תודעה רחבה, מתייחס לתודעה שלו כמו אל חומר נפץ. שומר מכל משמר שלא לטלטל אותה, ולכן הוא נראה לסביבה שקט ואנמי, אבל השקט הזה הוא כיסוי למידת הזהירות שבה אותו אדם מתייחס לתודעה שלו, ולחשש שלו לפגום באיזשהו אופן בצלילות תודעתו.

           

           

           

           

          http://www.idan-**גבריאל רעם

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום חמישי, 11/5/17, 01:35

            תוצאת תמונה עבור פטפוט התקשורת

             

            אנחנו לומדים מרוחות הרחוב

            מלבד ההמונים

            מנהרת פטפוט התקשורת

            את מחדלי הדת

            ובוראה.

             

            אולי עדיף לנו

            להכנס מתחת למעטה הבשר

            ולחפש את

            את הרוח

            הדחוקה

            מתחת לשכבות

            שטיפת המוח

            המודרנית.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום חמישי, 11/5/17, 01:29

              ''

               

               

              עם היחלשות הגוף

              אתה נעשה קשוב יותר

              לנשמה.

               

              חוסר אמונה מתאים יותר לצעירים

              שכוחם במותניהם.

               

              הזיקנה מלמדת אותך

              ששירת האון והיופי

              מתחלפת

              בחדירת הרוח.

               

              אתה פחות איכפתי

              לפוליטיקה החרדה.

               

              אתה קשוב לעצמך.

              לשיח בינך לבינך 

               

              המסקנה המתבקשת

              היא אמונה.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שני, 8/5/17, 02:03

                תוצאת תמונה עבור לבדות

                 

                האומנם בדד הוא בהכרח אומלל?

                 

                המושג לבדות אשר נגזר מהמילה לבד, הופיע לראשונה בספרות החדשה [מתקופת ההשכלה עד ימינו].

                ועמו ההבנה שלהיות לבד הוא צורכם של פרטים מסוימים שבדרך כלל יוצרים "יש מאין". ראוי להדגיש שהאמנות בכללותה: ספרות, שירה, מוסיקה, ציור, פיסול ועוד נעשית על ידי אנשים שזמנו לעצמם לבדות.

                 

                כותבת יעל סנדר:" רק אדם המסוגל להיות עם עצמו, לבדו, יכול להפיק יצירות המיוחדות רק לו. כפי שקשה בתחילה לרכוש את מיומנות הכתיבה [מכיוון שהיא מצריכה שליטה בדיבור פנימי והיפרדות מהדיבור הקולי הקודם לו],כך מתקשים אנשים רבים "להיפרד" מה"לבד" שהוא מצב פיזי[לו הורגלנו מגיל ינקות] ולעבור למצב בו נדרש האדם לעמוד מול הפנימיות שלו ומול מחשבותיו".

                 

                בחומש בראשית כתוב: " לא טוב היות האדם לבדו[=רק הוא]" ,אף על פי שאלוקים[יוצר יש מאין] מופיע כישות נפרדת [לבד]מחוץ לבריאה .

                -לבד ברמת הפשט הוא ברמה הפיזית: בגפו, בדד, בודד, ביחידות, בנפרד .למושג זה גם קונוטציה שלילית: בודד הוא גלמוד, שונה, פרוש מאחרים.

                -למושג לבדות שני פנים: האחד- בדידות, ערירות [פן פיזי] והאחר- בלבדיות, ייחודיות [פן רגשי, רוחני] המייצגים את ההתפתחות הרוחנית של האדם .

                 

                דוגמאות מתקופות קדומות בהיסטוריה היהודית הם הפרושים:אלה אדר הביעו צורך להבעה עצמית השונה מחוקי החברה נקראו פרושים, שונים -ולא פעם נודו מהקהילה מכיוון שהתנהגותם השונה היוותה איום על הכלל. הפתרון השכיח של אנשים אלה היה התבודדות וחיפוש מקום מסתור כדי לשמור על אורח- חייהם.

                דוגמא נוספת הם המקובלים ,שכדי לתת ביטוי לחשיבתם הלא קונבנציונאלית באותה עת ,כתבו את יצירותיהם בסתר ובכתב סתרים[בינהם ספר הזוהר].

                קלף "הלבדות" של אושו:

                 

                קלף ה"לבדות" של אושו, הינו קלף המתאר מצב קיומי של אהבה עם כל העולם.האהבה יכולה להתקיים ולהעדר בזוגיות כמו בלהיות לבד. הלבדות אינה תלויה בכמה אנשים נמצאים "איתך" או "שלך" , אלא תלויה בכמה נפרד אתה מרגיש מהם.הרי בכל אחד מאיתנו ישנם לפחות שניים אם לא 2 מליון ..

                 

                לפי אושו,האדם שאינו בזוגיות אינו מיובש , שכן גם בזוגיות תוכל להיות בדד, וגם לבדך. אתה יכול להית בודד ועצוב או ליהנות מהחופש של ההתבודדות.

                 

                הלבדות היא חיובית מאוד. אתה מלא בנוכחות שלך לעצמך, ואין כל צורך כרגע באף אחד אחר.

                 

                כשאתה לבד , אתה אף פעם לא חסר. ממקום כזה ,לא תוכל לעולם להיות באהבה , להיעלם באהבה , שכן המחסור שנמצא בתוכך יצעק תמיד ויחפש תמיד להתמלא. דרישה כזו (להתמלא, לקבל ) תבוא תמיד מהאגו.לאהבה אתה מגיע תמיד שלם. יותר נכון- האהבה קורית כשאתה שלם.

                 

                וזה לא שאנחנו מוארים ולא שאין בנו חוסרים , אבל יש לנו את הכלי הגדול מכולם- והוא הרגע. ברגע אנחנו יכולים להיות כל זאת. וברגע שתעמוד מול אותו אחד , וכלום בך לא יצעק לקבל , אלא רק תרצה לשפוע מטובך עליו , ורק להעלם בנוכחותו - שם פתאום תדע שאתה באהבה. שאתה אהבה. אהבה.

                 

                לפי הקלף כשהוא מגיע בפריסה,כרגע עדיף לך להיות לבד וללמוד להתחבר לעצמך,מאשר להיות בזוגיות שגורמת לך בדידות ועצב.עדיף לאט ובטוח, מאשר מהר ונגמר.כמובן שבסופו של דבר הבחירה בידיים שלך.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שבת, 6/5/17, 01:50

                  תוצאת תמונה עבור פניה למסלול אחר

                   

                  הרבה דברים יכולים להשתנות

                   

                  עם הגבהת מספר השנים

                   

                  על כתפינו.

                   

                   

                  אתה יכול להתחיל באמונה תמימה

                   

                  באמון מלא לסביבתך

                   

                  עד שקורים דברים

                   

                  המסירים ומזעזעים את קרום התום

                   

                  שעטף אות עינך בצעירותך

                   

                  ופקחם מי בעדינות ומי באכזריות.

                   

                   

                  אתה יכול להמשיך ולשחק

                   

                  שנשארת כשהיית.

                   

                   

                  אתה יכול לחשוף החוצה

                   

                  ולהתנהל אחרת.

                   

                   

                  השאלה היא כמה תשאר

                   

                  נאמן לעצמך.

                   

                   

                  כמה תתעקש להסוות את השינוי שחל

                   

                  את הסיבה ששברת את ההרגל

                   

                  ופנית למסלול אחר.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שישי , 5/5/17, 21:01

                    צטט: אסתר רבקה 2011-06-28 05:09:22

                    השגות על המתירנות מינית

                     

                    היהדות והרפואה הסינית תמימי דעים לגבי יחסי מין ללא מידה. הרפואה הסינית מנסה להתאים עצמה יותר ויותר לעולם המערבי המודרני, אבל בדבר אחד מומחיה נחושים בדעתם: מתירנות מינית מזיקה לבריאות.

                     

                    מהי מתירנות?התייחסות  למין כאל הנאה נטו ,ללא כל קשר אל רגשות ,מחויבות או פרטנר קבוע ובלעדי.  מתירנות נחשבת להיכנעות ליצר המיני והשתעבדות לו לעיתים.

                     

                     מערכת יחסים על בסיס גופני חוסמת  מציאת קשר אמיתי . ביחסי יזיזות,לדוגמא, בונים  מנגנון הגנה שחוסם רגשית וגם מעכב  בדרך לבגרות נפשית ורגשית  שהיא המוכנות לקשר אמיתי. סטוצים וקשרים מזדמנים מרחיקים  ממציאת אהבה- אהבת אמת. מין מזדמן הוא סם המאלחש את הכאב והבדידות ורק מחדד את הכמיהה לאהבה.

                     

                    היהדות מתייחסת לחיים המיניים בדרך ממוצעת, בהליכה בשביל הזהב, תוך שמירה על איזון נכון ומדויק בין הצורך בקיום המין האנושי, והצורך בסיפוק היצר המיני הטבעי באיש ובאישה מחד גיסא, לבין מתירנות מינית, ניאוף, סטיות מיניות, וריבוי מיותר בעיסוק בדברים אלו מאידך גיסא, וכפי שאמרו חז"ל – יצר, תינוק ואישה, תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.

                     

                    אישה לא בנויה למין מזדמן מעצם טבעה ומבנה אישיותה.זה  יכול להיות קירבה ונחמה וסיפוק רגעי של חוסר באינטימיות,כמו כן הוא יכול להקנות מיומנויות שונות במין ובתקשורת בין אישית ,אך מאחר ואין חיבור רגשי אמיתי נוצרים אכזבה וכאב כי אין פה קשר אמיתי ואוהב.אישה שחשופה פיסית בקשר מיני מתמשך נעשית פגיעה רגשית. הנאה מינית עמוקה קושרת את האישה אל הפרטנר שלה אפילו ברמה ההורמונאלית פיסיולוגית המפעילה את הרגש.

                     

                    חכמי ישראל הכירו בעובדה, שאין מעשה בו יוכל האדם להתעלות ולהתרומם למדרגת שותף עם הקב"ה באופן הפעיל ביותר כמו במעשה הזיווג שבין איש לאשתו; ומאידך, אין לך מעשה שבו יוכל האדם לרדת לשפל המדרגה עד הדמיון לבהמה, כאותו מעשה עצמו.

                     

                    אי לכך נמנעת היהדות מדרישה להתחסדות-יתר של סגפנות ופרישות מינית, ודבר זה מעולם לא נחשב כרצוי מבחינה דתית.מגמת היהדות היא להוציא לפועל בצורה מושלמת עד כמה שאפשר את ההיבטים החיוביים בחיים המיניים, ולמנוע ולרסן את כל הצדדים השליליים במעשים ובמחשבות הקשורים לחיים המיניים.

                     

                    היהדות איננה דורשת עקירת היצר המיני, אלא השתלטות על היצר. אין פרושה נסיגה מן העולם ומפעולה בתוכו. אין האדם צריך להילחם עם תאוותו, רק שיסתפק מן ההיתר.

                     

                    הרפואה הסינית טוענת ,שמתירנות מינית מזיקה לבריאות ,יחסי מין רבים עם בני זוג מזדמנים וכאלה שנעשים מתוך בדידות –מהווים ניצול יתר של האנרגיה הגופנית והתשה  של הגוף.

                     

                    ניצול יתר של האנרגיה המינית תוך זמן קצר ובתדירות שאינה מאפשרת לגוף ליצור מחדש את שאבד, פוגע במשאבי האנרגיה ועם הזמן מחסני האנרגיה מתרוקנים. ההתרוקנות הזאת לא מתרחשת ברגע ולכן לוקח לנו הרבה זמן להכיר בכך אם בכלל. מי שאחראי על האנרגיה הזו לפי הרפואה הסינית, הן הכליות. אנו נוהגים להשתמש באנרגיה הצבורה בכליות באופן בלתי מבוקר ולא ערים לתוצאות העלולות להיגרם מכך. איננו מתעוררים גם כאשר ישנם סימנים מוקדמים. איננו מבינים את הקשר בין מגוון בעיות ומחלות שמתגלות רק בשלב מאוחר יותר לבין חיי המין הקודמים שלנו. נזקי חיי מין מתירניים ומופרזים לא מסתכמים בבעיות גב. חולשה בכליות כתוצאה מבזבוז האנרגיה המינית עלולה להוביל לבעיות נוספות כמו נשירת שיער, בעיות שמיעה, ירידה בראייה שמתחוללים בגיל צעיר יחסית. זה נובע מניצול יתר של הכליות. הכליות ברפואה הסינית הן אלו אשר אחראיות בין היתר על האנרגיה המינית ועל איברי המין. הן אלו אשר מזינות את מח העצם האחראי על העצמות ועל הזנת המוח. חולשה באנרגיה של הכליות יכולה להתחיל בכאבי-גב תחתון בלבד.

                     

                    גם היהדות מזהירה כי עודף חיי-מין פוגע בשיער, מביא לנשירת שיניים מוקדמת, להתכהות בעיניים בגיל צעיר יחסית ולמחלות נוספות.

                     

                    לסיכום:ההשקפה המתירנית הרואה בהנאה של בני אדם ערך עליון מביאה לחופש מיני מלא, ולסיפוק היצר המיני בכל דרך אפשרית, בתנאי שהוא נעשה בהסכמה הצדדים המעורבים, כשהם בוגרים וברי-כושר שיפוט.אך- יש למצוא את דרך המלך ולמזג בין פרישה מינית מוחלטת מחד, והמתירנות המינית המופקרת מאידך כדי לקיים אורח חיים תקין ובריא.

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום שישי , 5/5/17, 01:39

                      תוצאת תמונה עבור תהפוכות חיים

                       

                      אינני יודעת מה אתכם

                       

                      אבל משך השנים

                       

                      עברו במוחי

                       

                      מחשבות,דעות,קביעות

                       

                      ששינו צורתם.

                       

                       

                      ועיינתי בהם

                       

                      "הפוך בה והפוך בה"

                       

                      ןקיבלתי החלטות מעשיות

                       

                      ואולי גם שהינם פחות מעשיות.

                       

                       

                      וכך היה מוחי למנהיג

                       

                      צעדי בחיים...

                       

                       

                      ואיפשרתי לו להתנסות

                       

                      ולהוביל את כלכולי

                       

                      גופנפש

                       

                      בתהפוכות חיי.

                      דרג את התוכן:
                        3 תגובות   יום שישי , 5/5/17, 01:35

                        צטט: אסתר רבקה 2016-07-01 12:38:47

                        תוצאת תמונה עבור גופנפש

                         

                        נקודה מעניינת להתבוננות...גופנפש...

                         

                         

                        אנחנו רגילים לקום בבוקר ולראות את העטיפה החיצונית שלנו משתקפת אלינו בראי. פשוט התרגלנו כל כך, עד שמבלי לחשוב, אנחנו קוראים לעטיפה הזו - "אני."

                         

                        אנחנו מאוד מודאגים מכל כתם וקמט שיש לעטיפה, ועלולים אפילו לקבל דיכאון אם העטיפה הזו שוקלת כמה קילוגרמים יותר מעטיפות של אנשים אחרים…

                         

                        כן אנחנו נותנים חשיבות מוגזמת לעטיפה של הגוף, והורגלנו לטפח אותה עד אבדן חושים או ליתר דיוק עד אבדן כל פרופורציה.

                         

                         

                        כמות עצומה ביותר של אנרגיה מושקעת בהחלקת קמטיה של העטיפה, בהגמשת שריריה, ובקישוטה בבדים תפורים היטב ואפילו לא 10% מתוך כל האנרגיה הזו - מושקעת בטיפוח מה שיש בתוך העטיפה, או לפחות בהכרות עם המהות הפנימית הזו. האם כאשר עטיפת הגוף נפגעת באופן קריטי, חלילה, בתאונה, או בפיגוע – האם האדם נעלם ?

                        בודאי שלא.

                         

                         

                        אבל מה בכל זאת קורה, כאשר הגוף נפגע ?

                         

                         

                        מה שקורה הוא שאותו גוף - כבר לא יכול לשמש כלי לנפש, ולשאר החלקים הרוחניים ששכנו באותה עטיפה, ועליהם לצאת ממנה. אנחנו מכנים את התהליך הזה בשם מוות.

                         

                         

                        אבל האדם- שהיה קודם בתוך הגוף הזה לא נמס, לא התאדה, לא נעלם בהוקוס פוקוס. כי בתוך הגוף הזה הייתה אנרגיה.יי

                        אנרגיה חזקה, שאנשים רבים חשו בה.

                        ואנרגיה, כפי שאמר אלברט איינשטיין- איננה יכולה להעלם – היא יכולה רק לשנות צורה.

                        זהו חוק שימור האנרגיה.

                         

                         

                        כלומר- אם הייתה באדם החי אנרגיה כלשהי, וכולנו נודה שהיא אכן הייתה בו - הרי שהיא לא יכולה למות. רק הגוף יכול למות.


                        דרג את התוכן:

                          פרופיל

                          אסתר רבקה
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS