כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 7/2017

    1 תגובות   יום שני, 31/7/17, 04:43

    צטט: אסתר רבקה 2015-08-25 07:36:04

    יום ראשון, 26/8/12, 07:05

     

     

    ''

     

    שני מפתחות

     

    שני מפתחות קטנים מצאתי

    לפצח כספתך:

    אחד עם ראש שחור

    השני כסוף.

     

    ובאתי אל ביתך

    לתיתם לך.

     

    לא חשבתי חלילה, לפרוץ

    ולעשות סדר בבלגן שבה.

     

    ואתה שברת את הכלים שבידך

    נתפסת לבהלה...

    זעם עבר בך..

     

    אבל אני לא באתי להחריב

    רק להשיב לך את אבדתך...

     

    ועתה –

     

    עשה במפתחות

    כרצונך,לבדך

    בבדידותך,בכאבך

    בדרמות שיוצר מוחך...

     

    הרבה הצלחה...

     

     

    חוות דעת על השיר:

    הדוברת פונה לנמען ומטיחה בו בתיסכול את האשמותיה.
    היתה לה כוונה טובה לגביו, 
    אך הוא,
    כמשתמע מהשיר לא הבין את כוונותיה.
    "שבר את הכלים".

    אסתי,
    בשירך האקספרסיבי בחרת ב"מפתחות" מטפוריים החוברים למפתחות ליטראליים- מציאותיים,
    את מביעה כעס על שלא איפשרו "כניסה" לעולמו של האחר./חני ברוכין

     

    הערתי:השיר הוא תוצר של חלום בו קיבלתי הבהרה מהנשמה על מצב מסויים.

    ===================================

     

    ונדב הוסיף מילים[אהבתי מאד]:


    /שני מפתחות קטנים מצאתי/ .... שני פתרונות למצב קיים, מציעה.
    /לפצח כספתך:/ ... אל ליבך הגיע ..... 

    /אחד עם ראש שחור/... אם עודך צעיר עדיין...
    /השני כסוף./... ואם זרקה השיבה בשער....

    /ובאתי אל ביתך/..... מציעה קירבתי אליך...

    /לתיתם לך./.... להתמסר לך....

    /לא חשבתי חלילה, לפרוץ/
    /ולעשות סדר בבלגן שבה./..... בלי כוונה לשנות אותך, חלילה...

    /ואתה שברת את הכלים שבידך
    נתפסת לבהלה.../ ..... קירבתי אליך הבהילה אותך... 
    /זעם עבר בך/ ..... חשש משינוי חדש בחייך, עורר זעמך...

    /אבל אני לא באתי להחריב/... אין בליבי כוונת זדון...
    /רק להשיב לך את אבדתך./..להשיב את שמחת החיים שאבדה לך..

    ועתה –

    /עשה במפתחות/..... נכונותי נתונה לך.....
    /כרצונך,לבדך/ ....הברירה בידך....

    /בבדידותך,בכאבך
    בדרמות שיוצר מוחך.../ אתה האחראי הבלעדי לבדידותך וכאבך...

    /הרבה הצלחה.../.. למרות דחיית היד המושטת..מאחלת הצלחה... 

    תודה אסתי היקרה שירך היפה....אהבתי. נדב.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שבת, 29/7/17, 04:02

      צטט: אסתר רבקה 2014-08-23 23:38:39

      ''

       

      לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם

       

      שלמה המלך, החכם מכל אדם, אומר בספר משלי : "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם ,אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה".

       

      פרוש: אדם עצל צריך ללכת אל הנמלה החרוצה, כדי ללמוד את דרך חייה ולהחכים.

       

      הנמלה חיה לא יותר מממוצע של ששה חודשים. בתקופה קצרה זו אין היא מסוגלת לאכול יותר מגרגיר או גרגיר וחצי של תבואה. אולם היא אוספת כה הרבה שהיה מספיק לה למשך שנים ארוכות לו זכתה והייתה חיה כל כך הרבה.

       

      הנמלה, יצור קטן ומעניין זה, חושבת: אולי יאריך השם יתברך בורא כל העולם את ימי ושנותיי? אאסוף איפוא מאכל לרוב, שיהיה לי מה לאכול במקרה ואקבל "ארכה" מן השמים... תקווה תמימה זו מדרבנת את הנמלה לעבודה מתמדת. אין היא יושבת "בחיבוק ידיים" ואין היא נלאית מלעבוד ולאסוף מזון לימים יבואו.

       

      ולזה התכוון שלמה המלך כאשר יעץ ללמוד ממעשיה של הנמלה. "לך אל נמלה עצל" - לך ואסוף מצוות ומעשים טובים כל זמן שאתה יכול, כל זמן שאתה חי ויש לך כוח.

       

      המסר הוא:כי יהודי צריך תמיד לחפש אחר מצוות ומעשים טובים. לעולם אין זה מספיק, ולעולם אין לאמור די. כמו הנמלה האוספת גרגיר לגרגיר, צריך היהודי לעשות מצווה ועוד מצווה כל ימי חייו

      ומהו ראה דרכיה וחכם? רבנן אמרו: ראה דרך ארץ שיש בה -שבורחת מן הגזל.

       

      ועוד נאמר במשלי:"אשר אין לה קצין שטר ומשל" - אחריות אישית. ממה שידוע לנו היום, במושבות של נמלים יש נמלה אחת או יותר הנחשבת ל"מלכה", אך למעשה אינה עוסקת בניהול, אלא רק יושבת בקן, אוכלת ומטילה ביצים. הנמלים הפועלות מסתובבות בחוץ בלי אף קצין, שוטר או מושל שמשגיח עליהן, ובכל-זאת עובדות ומביאות אוכל לקן. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לעשות את מלאכתו גם כשאף אחד לא משגיח עליו. גם האזרח המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לפתור את בעיותיו ולא לחכות שהממשלה תעשה זאת.

       

      "תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה" - תכנון וחיסכון. מינים רבים של נמלים, ובפרט של נמלת הקציר הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון: גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: "הנמלה הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי" [דברים רבה].כל מושבה אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרוויח עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות של מחסור, "וממנה למוד להכין הכול בעוד לאל ידך" (מצודת דוד).

       

      אמר ר' שמעון בן חלפתא: מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה.

       

      ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה, ולא שופט ולא שוטר יש לה, שנאמר:"אשר אין לה קצין שוטר ומושל, אתם שמניתי לכם שופטים ושוטרים, על אחת כמה וכמה שתשמעו להן! הוי, שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך".

       

      רבי ברוך ממזבוז אמר:זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שבת, 29/7/17, 03:55

        תוצאת תמונה עבור טפרים

         

        הטפרים של רודפי הבצע

         

        הם המסוכנים ביותר.

         

        בתאוותם ימכרו את אמם...

         

        המוסר ירד כמוסרות חשקם.

         

         

        כן טפרי רודפי הבצע

         

        מאימים על העולם.

         

        בכוח כספם

         

        יבלעו את התם.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שישי , 28/7/17, 03:36

          תוצאת תמונה עבור חשיפה

           

          הנגישות להשמע בפייסבוק

           

          להתריע על כל כך הרבה מחדלים

           

          שאנחנו עוברים

           

          מול הבירוקרטיה

           

          השיפוטיות

           

          האפשרות לנבור לעומק

           

          בפרהסיה.

           

           

          מביאה את תסכול ההמונים

           

          לרמה גבוהה של עצבנות

           

          וחשיפה.

           

           

          גורמת לאשליה

           

          שאחרי שנשפוך את משא תחושותנו

           

          משהו באמת

           

          יזוז כאן.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום חמישי, 27/7/17, 06:06

            צטט: אסתר רבקה 2014-08-10 10:08:48

            ''

             

            קשה כשאול קנאה- רשפיה רשפי אש שלהבתיה

             

            "קשה כשאול קנאה- רשפיה רשפי אש שלהבתיה" נאמר בשיר השירים. קין והבל היו מהראשונים שמסופר על קנאה של קין שהובילה לקיצוניות של "רצח מתוך קנאה". חכמים אמרו כי "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם", האדם באשר הוא אדם - גדול ככל שיהיה.

             

            הקנאה היא מצוקה וכעס עצמי שאדם חש כאשר הוא מרגיש נחות לעומת זולתו והנו בעל רצון לשפר את מעמדו. [בעברית, לפועל "לקנא ל-" יש משמעות אחרת. היא מציינת תמיכה מוגזמת בדבר מסוים או ברעיון מסוים, והתנגדות קשה לכל מי שמנסה לפגוע בדבר זה. שם הפעולה של פועל זה הוא קנאות].

             

            -בפאן החיובי- הקנאה נובעת, מהרצון הטוב של האדם לא להרגיש חסר כלשהו. הצד החיובי שממנו נובעת הקנאה, הוא הרצון של האדם להרגיש שלמות. כל זמן שהאדם מרגיש שהוא חסר דבר מה ,יחוש תמיד קנאה כלפי מה שנדמה לו כטוב יותר ממה שיש לו.

             

            -בפאן השלילי-רגש הקנאה בעל כוחות הרס העוברים דרך זעמו של קנאי המכלה כל חלקה טובה באדם וסביבתו.המקנא חומד תענוגים גשמיים ורוחניים שנפלו בחלק חברו השווה לו בעיניו.הקנאה מוציאה את האדם מן העולם. הקנאה ממררת את חייו של האדם. הקנאה אינה נותנת לאדם מנוח.

             

            הקנאה מתעוררת באדם כשהוא מוצא אצל הדומה לו יתרון גופני, שכלי, נפשי, או רוחני, ובשל כך נכנס הוא לעצבות ומועקה, התסכול הנגרם ממצב זה מביאו לתגובות זועמות המופנים הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו, ובמקרים רבים אף לכדי פגיעה בגוף ונפש במושא קנאתו. קנאה בזולת היא רגש המתעורר אצל אנשים[וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים], בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה. בהקשר של יחסים בין בני זוג, קנאה היא חשד בבגידה, שמתעורר במקרה שבו בן הזוג מביע סימני חיבה כלפי זרים.

             

            בבסיס הקנאה נמצאת ההסתכלות על מה ששיך לשני ,שגורמת לנו לרצות את אותו הדבר. תחושת הקנאה נובעת מטעות בסיסית בצורת החשיבה. מבוגרים וילדים כאחד נוטים לחשוב שהם יכולים וצריכים לקבל תמיד את מה שהם רוצים. כשאינם מצליחים לקבל את מבוקשם בשעה שמישהו אחר כן מצליח בכך, הם חושבים: זה פשוט לא הוגן!

             

            במסורת הפסיכואנליטית מקובל להבחין בין שני סוגים של קנאה:

            -envy (צרות עין, חמדנות) -קנאה מהסוג של "אני רוצה מה שיש לך, ולא מוכן שיהיה לך את זה"

            - jealousy (קנאה תחרותית)-קנאה פחות פוגענית, מסוג "קנאת סופרים" שמשמעה – "אני רוצה מה שיש לך, ולא מפריע לי שגם לך יש".

             

            היהדות מלמדת ,שאלוקים נותן לכל אחד בדיוק את מה שדרוש לו. לכל נשמה יש ייעוד - סיבה להיותה כאן. לכן, כל אחד מאתנו ,מצויד בהתאם למטרה הייחודית שלו. לפי הדברים שיש או אין לנו -נקבל רמזים. לדוגמה, כשרון מוסיקלי מכוון אותנו לדרך מסוימת; יכולות אינטלקטואליות ,עוני עשוי להניע אותנו להגיע להישג משמעותי בעולם העסקים וכו. היכולות והכישרונות שיש לנו, הם הכלים הנחוצים לנו למימוש ייעודנו. אין שום טעם לחשוק בדברים שישנם לאחר, כיוון שהם לא יכולים לסייע לנו למלא את המשימה שלשמה נשלחנו הנה. יתר על כן, הדברים שחסרים לנו, מייצגים את האתגרים הספציפיים הדרושים לנו, כדי לפתח את הגדולה הייחודית שלנו.

             

            כדי להימנע מן הסוג השלילי של הקנאה מוטב שנשאל את עצמנו:

            -האם מה ששייך לשני הוא באמת הדבר שנחוץ לנו ביותר?

            -האם הסתכלות כזאת משרתת באמת את מטרותינו החיוביות?

            -האם אנו באמת נהנים ממנה?

             

            ולפנינו שיר המבטא את הקנאה :

            קנאה /אהובה קליין

             

            יש קנאה מונעת אסון

            מצילה נפשות מביזיון,

             מונעת נחל דמעה

            ים התבוללות מעלימה.

             

            דוגמת פינחס בן אלעזר,

             ברמ"ח אבריו נלחם,

             למען טיהור העם

            וקינאת בורא עולם.

             

            יש קנאה הרת אסון

            מעל כל הגיון-

            צומחת מתוך אש התאווה

            מטפסת בסולם הגאווה.

             

            דוגמת קורח והנשיאים

            בחיצי כבוד נאבקים,

             קשתם תבוא בליבם

            בעמקי עפר קבורתם!

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום חמישי, 27/7/17, 05:53

              תוצאת תמונה עבור ניירת

               

              ניירת.

               

              ממש מחלה.

               

              אתה מועמס בפפירוס 

               

              לעת זיקנתך.....

               

               

              חלית?

               

              אתה מקבל דוח מחלה

               

              ואחכ

               

              מליון הפניות 

               

              להמון מומחים.

               

               

              ואז המוסדות

               

              אליו אתה פונה

               

              מבקשים צילומים

               

              ואתה חש טובע בין הדפים

               

              כשכל רצונך

               

              לנוח בין הכרים

               

              עד חלוף הסערה

               

              במקום לרוץ ממומחה למומחה

               

              מהוכחה להוכחה....

               

               

              למה רופא המשפחה 

               

              שריכז לך הכל

               

              הפך לתמרור בעל זרועות

               

              השולח אותך לבעלי מקצועות

               

              ועליך להתקשר ולהזמין.

               

              ואז המומחה פנוי לאחר שבועות וחודשים

               

              ובאים ומזכירים לך

               

              ואתה ומחלתך בתוך כל ההפניות

               

              נופים....

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שני, 24/7/17, 11:36

                תוצאת תמונה עבור מוזה

                 

                גם בתקופת השקט בכתיבה

                 

                הסופות טורדות

                 

                הרעמים רועמים

                 

                הברק מבריק.

                 

                 

                אנו אוגרים חוויות,סחפי רגשות

                 

                תחושות,מגעים

                 

                וברגע של פריצה

                 

                משליכים דליי מוזה

                 

                הישר אל הדפים

                 

                הלבנים

                 

                הסופגניים

                 

                המכסים-מגלים

                 

                טפח פחות או לפעמים יותר.

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום ראשון, 16/7/17, 20:39

                  צטט: אסתר רבקה 2016-08-27 08:05:30

                  צטט: אסתר רבקה 2012-10-01 19:40:54

                  ''

                   

                  השיעורים בחיינו

                   

                  אוסף החוויות אותם אנו עוברים משך מסע חיינו,אותם התנסויות טובות,קשות,מכעיסות,מפתיעות וכו-הם למעשה שיעורים הנשלחים אלינו ולשמם הגענו לכאן,אל החיים בגלגול הזה.

                   

                  אדם נכנס לחיינו ומחולל בהם סערה.לאחר זמן מה עוזב אותם,ומותיר אותנו עם אנרגיות מעשינו המשותפים.אנו מתבוננים תוהים,על חוויותינו עימו.ניתנת לנו  אפשרות לכעוס עליו ועל "מזלנו" - אם החוויה נושאת טעם רע ,או להיפך-לאתגר את עצמינו ולבדוק מהו  השיעור שהוא בא ללמדינו.

                   

                  כל מפגש בחיינו מכיל בתוכו לימוד על עצמנו. ישנם מקרים עוצמתיים -בהם אותו מפגש יכול להשפיע עלינו למשך כל חיינו וישנם רגעים, במפגש אחר שילמדו אותנו על כך שעברנו כברת דרך אמיתית, השתנינו, התקדמנו. לעיתים אנשים באים להראות לנו את ה"אני הקודם" שלנו, את המקום בו היינו לפני כן, המקום ללא עבודה עצמית והתקדמות מודעת. לעיתים מראים לנו את עתיד נתיבנו. את המקום אליו אנו רוצים ושואפים להגיע.

                   

                  לא פעם אנו יוצאים מתוסכלים,כואבים ומתרעמים על השיעור שחווינו.האגו הפגוע שלנו רוצה את ההסבר כאן ועכשיו על מה שקרה .אך מכיוון שעיננו עיני בשר ודם,לא תמיד תגיע התשובה המיידית לתודעתנו על הסיבה והמטרה של השיעור שזה מקרוב עברנו.

                   

                  חוויות השיעור הזה והשיעורים שיגיעו כמובן אחריו, אלו הן המעצבות את אשיותינו ואת תפיסת עולמינו.תודעתנו צורבת אותם ברמות שונות של מודעות והן שקובעות ,במידה רבה,את הדרך בה נעצב את דרכינו להבא.

                   

                   הבחירה שלנו איך להתמודד עם החוויה ,היא שתקבע את הבגרות והבשלות שלנו ללמוד ולהפיק לקחים ולהמשיך הלאה.במידה ולא נעשה עבודת מודעות על החוויה איתו נמגנט שיעור דומה עד שנשנה את אורח חיינו או מעשינו אותם בא האדם ללמדנו ,ולא השכלנו,ללמוד את שיעורו.

                   

                  עצם הידיעה וההכרה שלנו ,שאין דבר קורה במקרה ,והכול הוא שיעור אחד גדול שעלינו לעבור, או שהוא כבר מאחורינו או לזה שאנו  מצפים אחריו.כמו גלים ,נשלחות אלינו חוויות הלימוד,וכל החוכמה היא לגלוש ולחוות את הגל ,ללמוד את ליקחו.לא לחמוק ממנו והאמת היא,שגם לא ניתן.

                   

                  במקום זאת אנו יכולים:

                  -לבחור ולהסתכל מעבר לקושי ולתסכול העכשווי.

                  -להביט על האתגר שבשיעור ולא על הקושי בו. חשוב שנדע שאף אחד לא מקבל קושי ,אם הוא לא מקבל במקביל גם את הכוחות להתמודד איתו.

                  -לראות בניסיון הטוב או הרע –שיעור מאתגר ולא עונש. את הקשיים ניתן לראות כמתנה שקיבלנו שמטרתה לעזור לנו להתעורר אל מה שבאמת חשוב ונכון ולא כעונש ומטרד.

                  -לראות אל השיעור כהזדמנות מצוינת לצמיחה רוחנית ולשינוי.

                   

                  אם נלך בדרך החיובית ונלמד את אוסף השיעורים הרוחניים ,שנשמתנו בחרה לעבור לטובתנו,למען המטרות שלשמם הגענו לכאן,גבולות תודעתנו יתרחבו ונפנה מקום לאור שיכנס לתוכנו במקום לאפלת חוסר הבנת תכלית השיעורים.נקבל בשלווה את פני השיעורים וכך נרגיש שאנו מגשימים את עצמנו.

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום ראשון, 16/7/17, 20:35

                    תוצאת תמונה עבור אבא

                     

                    מסע הנשמות שלי-2

                     

                     

                    כמובן אבי-איך לא?

                     

                    מרדן שהלך בעיקבות עקרונותיו

                     

                    עזב את החיידר

                     

                    ונזרק לרחוב .

                     

                     

                    מצא דרכו ברחוב

                     

                    ואחכ נישא וילד את בנו.

                     

                     

                    באה השואה ודרסה ברגל בוטה

                     

                    את אשתו וצאיצאו

                     

                    ןכך בנה משפחה חדשה על ההריסות

                     

                    אמי ושלושת אחי ןאני.

                     

                     

                    איש עבודה הומור כמסכה

                     

                    הסתירה את המית בכיו ....

                     

                     

                    אבי.אתה הכנסת אותי לעולם של השאלה

                     

                    והתשובה

                     

                    המרד והבדיקה

                     

                    ואי הקבלה כמובן מאליו...

                     

                     

                    יהי  זכרך ברוך

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום ראשון, 16/7/17, 04:38

                      תוצאת תמונה עבור אמא

                       

                      הנשמות במסע חיי-1

                       

                       

                      הנשמה החשובה ביותר שהצטרפתי אליה היתה כמובן אמי.

                       

                      היא זאת שנשאה אותי

                       

                      היא זאת שילדה אותי.

                       

                      היא תחילת מסע הנשמה שלי עלי אדמות.

                       

                       

                      אמי היקרה.

                       

                      אמי הדמות הטרגית

                       

                      של בוגרת שואה מגיל 17-22.

                       

                      אמי חניכת השוהצ בהונגריה.

                       

                      אמי ששוכנעה לא ללכת עם הגרעין שלה לקיבוץ.

                       

                      אמי שהחלטה זו זרקה אותה לפיר השואה הארור.

                       

                       

                      אמי היא הנשמה המתלווה אלי

                       

                      בתוכי,בחובי בכל כולי.

                       

                       

                      קחי את כל הכבוד להיות הנשמה הראשונה 

                       

                      הפותחת את מסע הנשמות שלי

                       

                      בחלד.

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום ראשון, 16/7/17, 04:31

                        תוצאת תמונה עבור זר פרחים

                         

                        ישנם תקופות בהם אתה מתחבא

                         

                        מעצמך לעצמך...

                         

                        אתה במעין תרדמת של שיגרה.

                         

                        ימיך טבולים בענן עשן

                         

                        בערפילית...

                         

                         

                        אתה קם,הולך,עושה

                         

                        והכל בטמטמת שיגרה.

                         

                         

                        ויש את ההתעוררות.

                         

                        הטעמים שוב מסקרנים.

                         

                        הבריות שוב מעניינות

                         

                        החיים שוב זורמים 

                         

                        ומזרימים.

                         

                         

                        אולי זאת קרבת יום ההולדת.

                         

                        אולי זר הפרחים שקיבלתי.

                         

                         

                        משהו הנץ אותי

                         

                        קרץ לי לבוא אחריו...

                         

                         

                        האלך?

                         

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום ראשון, 16/7/17, 03:36

                          צטט: אסתר רבקה 2012-08-28 03:22:31

                          ''

                           

                          קלף ה"הקול הפנימי" -של אושו

                          קלף הקול הפנימי משדר שלווה אינסופית, הרמוניה, שקט פנימי וידיעה.

                          הקול הפנימי יכול להיות גם שובב .לצלול עמוק לתוך הרגשות ולהופיע שוב כדי לזנק לעבר השמים.הוא מחובר ליקום. 

                          לקול הפנימי שבנו ישנו תפקיד מרכזי- על מנת שנחיה את החיים הנכונים עבורנו. באמצעותו, אנו שואלים את השאלות הפנימיות, ומקבלים את התשובות המספקות הבנה -על מקומנו האמיתי בחיים, ביחס לשיעורים השונים עמם אנו מתמודדים. הקול הפנימי אינו מדבר במילים,אלא בשפת הלב. הוא דומה לנביא הדובר אך ורק אמת.


                          התבוננות אמיתית פנימה -היא כניסה אל הלא נודע. מי יודע בפני מה נעמוד בעומקים הפנימיים? מה שלא מוכר לנו-מפחיד. היכולת להתגבר על החשש ולהיות נכונים להוריד את כל ההגנות החיצוניים -אינה נרכשת בקלות. הצורך להיאחז במוכר ובידוע -חזק. אך ההתקדמות מתגמלת אותנו. לאחר שחצינו את גבולות החיצוני, התפיסה משתנה לבלי הכר, והקול הפנימי הופך הקול המוביל בחיינו. 


                          הפנים שבקלף הינן ערניות,דרוכות ומסוגלות לקבל גם את החושך וגם את האור.
                          גביש הקריסטל אותו מחזיקות הידיים בתמונה מסמלות את הבהירות וההתעלות.


                          ישנם זמנים שיש בתוכנו כמה קולות שכל אחד רוצה למשוך אותנו למקום אחר,לדרך שונה.עצם הבלבול שזה יוצר בתוכנו מזכיר לנו ,כי עלינו להתכנס לתוכנו ולמצוא את השקט והמרכוז שבנו כדי להקשיב לאמת שלנו ...


                          וכשתמצא את האמת שלנו בתוך עצמנו,אמת זו תתפקד דרכך.כשאתה פועל על פי האמת הפנימית שלך אינך צריך יותר דבר.כל מה שאתה עושה נעשה ע"י האמת.אתה הולך,ישן,נח,מדבר עם האמת הפנימית שלך.עם השקט שבתוכך בגלל החיבור אל עצמך,החיבור האמיתי.
                          אז אתה חי את חייך כאמת-מלא חיים ,קורן,מאושר,שר.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS