כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 7/2017

    1 תגובות   יום שבת, 15/7/17, 16:04

    תוצאת תמונה עבור ניצוצות נשמה

     

    לקראת יום הולדתי

     

    אני מתבוננת בנשמות

     

    הנמצאות לצידי במסע.

     

     

    קבוצות ,קבוצות

     

    של ניצוצות

     

    שטים עימי לאורך דרכי

     

    לאורך תלמודי

     

    תיקוני דרכי

     

    שיפוץ הבנותי

     

    שינוי התנהגויותי.

     

     

    רק מההתבוננות בנוסעים לצידי

    אני יכול לאסוף שברי תובנות

    לסיבות ירידתי

     

    לכאן....

     

     

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שבת, 15/7/17, 16:00

      צטט: אסתר רבקה 2013-08-09 01:41:28

      ''

       

       

      הנשמה שלנו יורדת לצורך עליה מחדש

       

      הנשמה היא ביטוי פילוסופי לחלק הרוחני שבאדם על פי תפיסות דתיות או רוחניות. כאשר אנו שואלים מהי נשמה, אנו  מקבלים  תשובות חלקיות, הבנות שונות ומשונות שנוצרו במהלכי השנים על ידי אלה אשר תהו על קנקנה .

       

      ב-1859, צ'ארלס דארווין הציג תיאוריה טבעית, חומרית לחלוטין על היווצרות היצורים החיים, בלי להיזקק להיפותזת הבורא .התגלית כי שינויים כימיים וביולוגיים בלבד הם שגרמו לכל הגיוון הרב שאנו רואים ביצורים החיים על-פני כדור הארץ, הטביעה את התפיסה כי אין ביקום שום שמץ של דבר על-טבעי, כי הוא טבעי לחלוטין.

      הגישות  השונות לתפיסת מהות הנשמה:

      תיאוריה טבעית, חומרית: הנפש אינה נפרדת מהגוף; עם מות הגוף מתה הנפש, ואין לנו חיים מלבד אלה כאן על פני האדמה. מכאן ברור כי החיים יקרים עד מאוד וחובה לשמור עליהם ככל האפשר, ולא להקריב אותם על מזבח הבטחות העולם הבא. 

      -נשמה כמהות החיים: על-פי תפיסה זו, נשמה היא עצם העובדה כי אדם מסוים הנו חי, ולא גורם פיזיקאלי פשוט. האדם מסוגל למצוא משמעות במציאות שסביבו.

       

      -נשמה כביטוי לתודעה: הנשמה היא ביטוי לחלק של תודעת האדם אשר מבטא את יכולתו של האדם להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה שמהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך שישות מסוימת היא יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקאלי מורכב אחר. על פי תפיסה זו, נשמה היא הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית.

       

      -נשמה כישות עצמאית: הנשמה היא ישות ממשית, חסרת צורה, המסוגלת לקיום שאינו מחויב ותלוי בקיומו הגופני של האדם. כאשר היא נמצאת בגוף היא מהווה המנוע הפנימי ומרכז הבקרה והשליטה שלו, וכאשר היא עוזבת אותו -הגוף מאבד את חיוניותו והופך לחפץ דומם, שאין לו זרם תודעה סובייקטיבי. על פי תפיסה זו, לנשמה קיום במישורים שאינם פיזיים, ועל כן היא כפופה לחוקיות שונה מהחוקיות הפיזיקאלית (למשל היא יכולה להיות בכמה מקומות בו זמנית).

       

      הנשמה היא החכמה, והיא יושבת במוח כמלך בגדוד, ודומה לכבוד בוראה, ומואסת בתענוגי בני אדם והבלי שעשועיהם. ומחכמת ומשכלת דעת, וכל מחשבותיה לעבוד להקדוש ברוך הוא ביראה, ומחשבת מה יהיה בסוף בעת שימות הגוף ויכלה, ואיך תשוב בטהרה למי שבראה והכניסה בגוף?

       

      בהיוולדה בגוף,הנשמה באה לחוות רשימה  של משימות שנוצרו מגלגולים קודמים, חוויות שלא השלימה, או שלא ידעה להתמודד עמן ולא למדה מהן,  היא מחלקת את עצמה למספר רב של זרועות המהוות ניצוצות חווים בהתאם לגודל הרשימה ותכולתה.

       

      לפנינו ניגון ידוע של חסידות חב"ד. הניגון מתאר את ירידת הנשמה לגוף, ירידה המסבה לה סבל ומצוקה; היא צועקת ומבקשת לשוב למקורה הראשון האלוהי, ואינה חפצה כלל להיות שקועה בחומר. אולם למצוקה זו מענה בצידוק מפתיע: "ירידה זו צורך עליה". הנשמה יורדת אל הגוף משום שדווקא בו, בעולם המעשה הארצי, יש משמעות לחיים השואפים להתדבק ברוחני ולהתמזג עימו.

       

       התפיסה החסידית ,היא תפיסה מורכבת יותר, המבקשת להעניק פשר קיומי לחיים עצמם – לא רק כתחנת-ביניים בדרך לעתיד טוב יותר, לא רק כשלב נחות ובלתי-נמנע, אלא גם כתקופה בעלת ערך סגולי מיוחד. דווקא בעולמנו הארצי, על פיתוייו ואתגריו, על כשליו ומכאוביו, טמונה אפשרות להתעלות.

       

      הנשמה יורדת לתוך הגוף  /מחבר לא ידוע

      הנשמה יורדת לתוך הגוף 

      וי צועקת וי וי 

      ירידה זו צורך עליה 

      עד שכל זה הוא כדאי

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שישי , 14/7/17, 03:31

        צטט: אסתר רבקה 2013-08-04 12:08:59

        ''

         

        התמודדות עם כאב-תחשוב טוב יהיה טוב

         

        כאב הינו מערכת ההתרעה של הגוף שתפקידה להעיר אותנו בעזרת תחושת יתר ,הבאה לידי ביטוי ע"י עצבים המפוזרים בכל הגוף. במקום שאין עצבים לא יהיה כאב כמו בציפורניים, שיער או פרסת הסוס.

        הכאב מראה שדבר מה מתחולל בגופנו,ועלינו לשים לב אליו.בלעדיו לא היינו שמים לב אליו ומטפלים בבעיה.הוא  גורם לנו לזהות את המחלה ולטפל בה.כשתחלוף המחלה, יחלוף גם הכאב.

        הכאב צריך לגרום להפסקת הפעילות של אותו איבר שנפגע כדי שהגוף יוכל לתקן את הנזק, אחרת ימשיך את הפעילות ועלול לגרום  לנזק לכל החיים.  

        תפקיד הכאב הוא: ללמד אותנו לקח.אם יש לנו כאב בטן לדוגמא,הכאב לעיתים,יכול להתריע על אכילה לא נכונה ,כדי שנמנע ממנה בעתיד.

        ד"ר ראומה לוי במאמרה :"התמודדות עם כאב ללא תרופות" אומרת כי:"חלק מן הכאב הוא אובייקטיבי וחלק הוא סובייקטיבי. ההתייחסות שלנו לכאב, הפחד ממנו, התסכול והסבל קובעים במידה רבה את דרגת הסבל מהכאב. יש הבדל לסבול את הכאב ומהכאב. לסבול מהכאב מגביר אותו כי כשאדם סובל מהכאב הוא מתעצבן, נאנח וזה מכניס אותו ללחץ ומתח, מתח גורם להתכווצויות שרירים, עליה בלחץ הדם ובסופו של דבר לעליה מוגזמת של הכאב.

        אפשר לעזור לכאבי ראש ע"י תרגיל נשימה וזה מייד עוזר, בזמן נשימה הגוף נכנס להרפיה ואז הדם זורם יותר טוב ויש חמצן. בדרך כלל באופן טבעי אדם שם את היד במקום הכאב. בגוף יש חשמל ובאיבר חולה וכואב, המתח החשמלי הוא מינימאלי ובאיבר בריא יש יותר חשמל. היות ובידיים יש הכי הרבה אנרגיה, כי הן כל הזמן בפעילות, סוגרים מעגל חשמלי - חום על מקום הכאב. לכן גם כשעושים תרגיל נשימה לכאב ראש מכסים את הראש בתוך הידיים".[ניתן ללמוד "רייקי" ולהשתמש באנרגיה זו,להקלה על הכאבים ע"י הנחתם במקום הכאב].

         

        ניתן גם להתמודד עם הכאב בעזרת מדיטציה ודמיון מודרך, המעוררת את המוח אשר ברשותו כלים לטיפול והקלה בכאב ושחרורנו  ממנו,לצד הרפואה הרגילה המציעה כדורי הרגעה. תרופות משתקות כאבים ופועלות כמו סמים . הן עובדות על מנגנונים שונים,על מנגנון הפחתת כאב וגם נוגדי דיכאון שמגבירים את דיכוי הכאב.שימוש מופרז בהם ,יהפוך בעצמו  לסיבה לכאבים.

         

        האמונה שיש לנו את היכולת להתמודד עם הכאב הנה  השלב ראשון לריפוי עצמי. עלינו לבטא את רגשותינו ולתת ביטוי למצוקה: לבקש עזרה,לא להתבייש או לחשוש. לשתף אחרים בקושי שלנו יוריד את המועקה,הפחדים והבדידות בהתמודדות מול הכאב. וכן,להיחשף לסוגי טיפולים נוספים אותם לא הכרנו קודם.

         

        אומרת יעל רוזנברג במאמרה "להתמודד עם הכאב":לחשוב מחשבות חיוביות, כי התודעה היא הבסיס של החוויה. אנו חווים את הכאב בהתאם למה שאנו חשים כליו. אם נעבוד על המחשבה שלנו ונראה את הדברים בצורה חיובית,העולם יאיר לנו את פניו בחזרה,ועוצמת הכאב תפחת אפילו אם אובייקטיבית נוכל לבדוק עוצמת כאב והיא בעצם לא השתנתה.לפי תורת הסוד-דומה מושך דומה .כלומר תחשוב רע -יגיע רע.תחשוב טוב,יגיע טוב.

         

        למוחנו ישנה היכולת לטפל כמעט בכל מחלה.עלינו למעשה להשתמש בתרגילים המטפלים בכאב וכך לעורר את המוח לשחרר משככי כאבים ובכלל ולטפל בגורם לכאב.

        מומלץ ללמוד את הדרך לא בזמן כאב המסיח את הדעת,אלא לפני שהוא מגיעה וכך נוכל להפעיל את המדיטציה עם תחילת זיהוי בואו של הכאב[עמו מגרנה למשל],ולהיכנס להרפיה אשר תרגיע בזמן אמת את הכאב.המוח המתורגל לדרך יפעל מידית ויפעל את פעולתו.

        דרך אחת מביאה לפנינו במאמרה "התמודדות עם כאב"- דורית קרסו,והריהי לפניכם:

         

        תרגיל ראשון להקלה על מגרנה:

        -נעצום עיניים ונחשוב על מקום שקט בטבע, למקום זה יש איכויות של שלווה, אותו מקום מרגיע, רגוע ושליו, עכשיו, נפעיל את כל החושים: נריח, נאזין, נביט ונמשש כדי להתחבר אל המקום.

        -כאשר אנו שרויים בשלווה במקום השקט שלנו, נביט לצד שמאל, נמצא שם בריכה, גדולה במעט מאמבטיה, בריכה המותאמת לגודל הגוף שלנו. הבריכה מלאה במים שצבעם זהב. אלו מים בעלי תכונות ריפוי והקלה על כאב.

        -אנו פושטים את הבגדים ונכנסים אל הבריכה, נותנים לעצמנו להירגע בתוך הנוזל המוזהב אשר חומו בדיוק כחום גופנו. לאט, לאט, האטומים הזהובים של מי הריפוי נכנסים, מפעפעים דרך העור אל תוך הגוף. מיליוני אטומים זעירים זהובים עושים את דרכם אל תוך הגוף דרך העור.

        -בתוך הגוף, האטומים הזהובים מחפשים את דרכם אל המקום הכואב, מצטופפים סביבו בהמוניהם, מקיפים אותו מכל עבר וחודרים לתוכו, כל אטום זהוב נוגס פיסה זעירה מהכאב ומעלים אותה. כך מיליוני אטומים זהובים מתקבצים להם סביב מוקד הכאב ומעלימים אותו פיסה קטנה אחרי פיסה, עד שהכאב נעלם כולו.

        -אפשר לשהות באמבט הזה חצי שעה ואף יותר, עד שחשים הקלה. אז יוצאים מהאמבט, העור זהוב כולו בשל המים הזהובים, מתייבשים בשמש ומתוך המקום השקט חוזרים לאט אל החדר.

         

        אז ,שנהיה בריאים!

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום חמישי, 13/7/17, 04:24

          צטט: אסתר רבקה 2015-09-30 08:49:15

          ''

           

          האגו והביטול

          לפי פרויד, הנפש הינה מבנה מורכב המחולק לשלוש רשויות, והן:

          - סתמי - איד (id): החלק המאגד את היצרים הטבעיים 
          -אני - אגו (ego): החלק המהווה את עיקר המודע של האדם 
          -אני עליון - סופר אגו (super-ego): החלק המאגד את המוסר וצורכי החברה

          במונחים פרוידיאניים ,האגו משלב בין דרישות האיד (היצרים, האינסטינקטים), הסופר-אגו (האני העליון המוסרי) והמציאות. אגו "בריא" הוא כזה שמצליח לשמור על האיזון בין האיד לסופר אגו. האגו הוא גם מה שמעורר את תחושת העצמי באדם.

          האגו, כחלק ממנגנוני הפעולה ההישרדותיים לכאורה, נוטה בדרך כלל להתנגדות. מנגנונים אלו הם דפוס שסיגלנו לעצמנו כחלק מבניית הזהות האישית לצורך שימור תחושת האני.

          תחושה זו כבודה במקומה מונח, אבל היא גם יוצרת בנו תחושת נפרדות עקשנית. לכן, אם נאפשר לעצמנו לנוע לעבר הקבלה, נתקדם לרובד עמוק יותר של נשמתנו ונרפה את ההתנגדות הפנימית המעייפת-שכאשר אנו מתחילים בדרך הרוחנית שלנו, 'האגו' או תחושת הנפרדות, חש שעצם קיומו מאוים ויוצר לנו 'מכשולים' שמגיעים לעתים כהשתקפות דרך זולתנו או דרך הסביבה.

          המדד העיקרי המבואר בחסידות, לרמות ההתפתחות הפנימית של האדם הינו המעבר בין הרגשת ישות לביטול. ככל שהאדם מרגיש יותר את מציאותו החיצונית הנקראת ישות, הרי הוא מנתק את עצמו מפנימיותו וחוסם את עצמו מהתפתחות פנימית, וככל שהוא יותר בביטול הרי הוא מממש בצורה אמיתית את מעלותיו כאדם ומתחבר יותר לחיים אמיתיים.

          ההסבר לכך הוא, שהמשמעות העמוקה של ביטול אינה חוסר הערכה עצמית, דהיינו תחושה של שפלות ונמיכות הרוח, אלא ההכרה שכל מעלותיו וכישרונותיו ניתנים לו מלמעלה. לא הוא עשה את עצמו, וממילא כל מהותו היא מה שניתן לו מהבורא.

          לכן על-ידי תחושת הביטול נפתחת תודעת האדם להכיר את מעלותיו וערכו העצמי האמיתי, דהיינו, לא מה שהשיג, אלא מה שהוא מצד עצמו כמו שהבורא ברא אותו.


          אני לא אלוהים/אלמוני

          אני לא אלוהים , 

          אני בסך הכול בן אדם . 

          אני לא אלוהים , 

          אני טועה ונופל כמו כולם. 

          יטענו אחרים כי גם הוא טועה, 

          אני לעימות שכזה לא נכנס. 

          שלא אזרק לגיהנום ועוד אקבל קנס. 


          נפש צעירה עם אגו זקן , 

          צוחק תמיד על כמה שהוא מסכן . 

          אני מקבל בראש, הוא תמיד ייפגע , 

          האגו הזקן שלי חושב שתמיד מאנים לו רע. 

          הוא צודק באיזשהו מקום - אחרי הכול הוא האגו. 

          מלוטף שמצליחים , נפגע שנכשלים. 


          מי עיוור יותר , אני או האגו שלי , זה תלוי בזמן ובמקום. 

          מתישהו צריך לומר כאן : "עד הלום" . 

          אם הכישלון נועד מראש , מה הטעם להילחם 

          לבזבז אנרגיות מיותרות , סתם להתלהם. 

          עדיף שאסתום את הפה ואמשיך ללכת , 

          כי האמת היא - שהזמן לא עומד לכת. 


          אז אני עומד מול המראה שאיננה תלויה על הקיר, 

          זו שאותי יום אחד בקול תרועה תעיר. 

          היא מראה לי את עצמי , בערום מלא חשוף לעיניים בוחנות. 

          לא חוסכת ממני שום פרט בחיי , שלא אתחמק ושלא יהיו לי טענות. 

          "זה מי שאתה, תתמודד ואל תתבייש להיות ישר ובוטה , 

          כדי שלא ידרכו עליך ותישאר מאחור , עם נפש פגועה ואגו בוכה. " 


          אני לא אלוהים , 

          אני בסך הכול בן אדם . 

          אני לא אלוהים , 

          אני טועה ונופל כמו כולם. 

          כדאי אבל לקום . ועכשיו.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שלישי, 11/7/17, 05:47

            צטט: אסתר רבקה 2016-10-30 06:23:55

            צטט: אסתר רבקה 2013-11-11 11:14:52

            ''

             

            ימי שלישי עם מורי/ מיץ' אלבום

            לא כל יום נופל לידך ספר שמלווה אותך כל חייך...


            כבר בתחילת דרכי ה"רוחנית"-גילו לי את סוד קיומו של ספר אשר לימד אותי רבות על החיים והדרך להתייחס אליהם.אשמח מאד לשתף אתכם בכמה מהחוכמות והתובנות שקיבלתי מהספר.


            ימי שלישי עם מורי הו ספר של מיץ' אלבום שהיה גם סרט טלוויזיה זוכה פרס האמי, בכיכובו של ג'ק למון ובהפקתה של אופרה וינפרי .


            זהו סיפור של מיץ' אלבום .הוא כתב ספורט פופולארי מדטרויט, מישיגן, העסוק מעל הראש. הוא כותב טור יומי בעיתון, מנחה בטלוויזיה וברדיו ומזניח את חייו האישיים. חייו סובבים סביב מטוסים ובתי מלון יחד עם המחשב האישי שלו והטלפון הסלולארי.


            ערב אחד, בעת זפזופ בערוצי הטלוויזיה מבחין מיץ' בפנים מוכרות: היה זה מורי שוורץ ,המרצה האהוב שלו מהאוניברסיטה, 16 שנים קודם לכן, שהתראיין וסיפר על כך שהוא גוסס ממחלת ה- ALS. בעצת חברתו מחליט לנסוע לבקר את מורי בביתו שבבוסטון, ההופך להיות ביקור שבועי, בימי שלישי, בו מעביר מוריי את הקורס האחרון שלו, שנושאו - משמעות החיים. מערכת היחסים הנרקמת בין השניים מאלצת את מיץ' להתעמת עם כל מה שניסה להדחיק בעבר, ובכך משנה את דרך חשיבתו ואת חייו.

            מיץ' אלבום זכה בהזדמנות שנייה. הוא גילה מחדש את מורי, בחודשי חייו האחרונים של האיש הזקן. מורי, שידע שהוא עומד למות, נפגש עם מיץ' בחדר העבודה שלו בכל יום שלישי, ממש כפי שנהגו בזמן הלימודים במכללה. יחסיהם שניצתו מחדש נהפכו לשיעורים אחרונים ב"קורס של החיים": שיעורים בהם לומדים כיצד לחיות. 


            אולי גם אתם, כמו מיץ', איבדתם את הקשר עם המורה הרוחני שלכם במשך הזמן, התובנות שהעניק לכם היטשטשו והעולם נראה קר יותר. האם לא הייתם רוצים לפגוש שוב באדם הזה, לשאול אותו את השאלות הגדולות שעדיין רודפות אתכם, לשאוב ממנו חוכמה לארגון חייכם העסוקים היום כפי שקיבלתם ממנו פעם, כשהייתם צעירים? 


            "ימי שלישי עם מורי" הוא תיעוד קסום של הזמן שבילו יחד, ובאמצעותו חולק מיץ' עם הקוראים את מתנתו האלמותית של מורי. 
            והרי לפניכם כמה תובנות מהספר:
            *האהבה היא הפעולה ההגיונית היחידה.
            *המפתח למציאת משמעות בחיים הוא-להפסיק להוציא את הזבל.
            *אולי המוות הוא נקודת השוויון הסופית,הדבר הגדול הזה שמסוגל לגרום לזרים גמורים- להזיל דמעות זה על זה.
            *הדבר החשוב ביותר בחיים-הוא ללמוד כיצד לתת אהבה וכיצד לאפשר לה להיכנס.
            *השפעת השקט על יחסים בין בני אדם.מדוע השקט גורם לנו מבוכה?איזה נחמה אנחנו מוצאים בכל הרעש הזה?
            *רחמים-ומדוע בחברה שלנו יש מחסור כל כך גדול בהם?
            *אני מרשה לעצמי בכייה טובה אם אני זקוק לה.אבל אז אני מתרכז בכל אותם דברים טובים שעדיין יש לי בחיי.בסיפורים שאני עומד לשמוע.
            *אינני מרשה לעצמי יותר רחמים עצמיים מקצת בכל בוקר,כמה דמעות-וזה הכול.
            *חשבתי על אותם אנשים שבילו חלק גדול משעות הערנות שלהם ברחמים עצמיים.רק כמה רגעים של דמעות,ואז אפשר להמשיך.ואם מורי יכול לעשות זאת,עם מחלה נוראית שכזו...
            *המחלה נוראית-רק אם מתייחסים אליה כך.
            *מורה משפיע על הנצח.הוא לעולם לא יכול לדעת עד היכן מגיעה השפעתו.
            *עצימת עיניים-זה עושה את כל ההבדל.לפעמים אי אפשר להאמין למה שרואים-ואז צריך להאמין למה שמרגישים.ואם אתם רוצים שאחרים יבטחו בכם,אתם חייבים להרגיש שגם אתם בוטחים בהם-גם כשאתם נמצאים בחושך.גם כשאתם נופלים.

            זוהי טיפה בים התובנות של הספר-קראו הסכיתו ולמדו...

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שלישי, 11/7/17, 05:44

              תוצאת תמונה עבור להעמיד במקום

               

              אתה רואה אותו

               

              זחוח דעת מעצמו.

               

              הדמות שעשתה שמות

               

              חיה,נושמת ומתהלכת.

               

               

              אתה רואה את החיוך הפנימי

               

              החצוף

               

              של האדם

               

              שעשה עוול לאורך שנים רצופות

               

              בטוח במהלכיו

               

              לא הופך לנציב מלח

               

              גם אם יביט לאחור.

               

               

              ואתה שואל את עצמך

               

              האם באמת יש אלוהים

               

              שיעמידו על מקומו.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שבת, 8/7/17, 05:13

                תוצאת תמונה עבור הנאה

                 

                כמה אתה נמצא בתוך עצמך?

                 

                קראתי כתבה.

                 

                 

                כאישה המחזיקה את עצמה מודעת

                 

                עד כמה שניתן

                 

                אני מאמינה שרני לגמרי בתוכי.

                 

                 

                הענין בגיל השלישי

                 

                שאתה מאבד חלק מחושיך

                 

                [כמובן לא מרצונך]

                 

                ןמתחיל להלך בהתאם.

                 

                 

                מעורפל יותר

                 

                מגשש יותר בגשמיות...

                 

                 

                מרחף יותר 

                 

                בענן הרוח.

                 

                 

                אז מי נהנה יותר?

                 

                הקשיש או הצעיר?

                 

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שישי , 7/7/17, 19:19

                  צטט: אסתר רבקה 2015-07-24 03:15:47

                  ''

                   

                  אז לבכות זה טוב-או רע?

                   


                  בכי הינו, תופעה פיזיולוגית, בה זולגות דמעות מבלוטת הדמעות בעין, כתגובה למצב רגשי אצל בני אדם.
                  אצל הרך הנולד הבכי הוא שפה ואינו מעיד בהכרח על מצוקה כלשהי, אלא מהווה בקשה מהסובבים להתייחס אליו ולטפל בצרכיו.

                   
                  בכי נחשב פורקן אישי עז וחד של רגשות אצל בני האדם. הביטויים הפיזיים הרבים של הבכי יכולים לכלול בין השאר דמעות, הסמקה, קצב לב מואץ ויבבה.

                   
                  התפקיד של הבכי עדיין אינו ברור די צרכו ותיאוריות שונות הוצעו על-מנת להסביר את התופעה:
                  אנשים בוכים כי הם נמצאים במצוקה, עצובים או שמחים.

                   
                  למה יש צורך בדמעות? המסתורין גדל אם לוקחים בחשבון שבני אדם הם בעל החי היחיד שבוכה. שאר בעלי החיים מייללים, מקוננים, נאנחים או גועים אבל לא בוכים.

                   
                  דמעות מהוות חלק אינטגלי מעצם היותנו בני אדם והתפתחו במהלך ששת מיליוני השנה האחרונות כאמצעי תקשורת בין בני אדם.

                   
                  -צ'ארלס דרווין טוען כי הבכי הוא מנגנון שהתפתח באבולוציה, באמצעותו בני אדם (ובמיוחד ילדים) מושכים את תשומת-לבם של אחרים ומגייסים את עזרתם.

                   
                  -השערה נוספת נשענת על העובדה שבדמעות הנוצרות בעת בכי רגשי -ישנם ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מסוימים, ובהם ההורמון האדרנוקורטיקוטרופי, הקשור לדחק. עובדה זו מעלה את האפשרות שהבכי נועד להוריד את ריכוזו של הורמון זה וחומרים אחרים הקשורים לדחק כאשר ריכוזם נעשה גבוה מדיי. תיאוריה כזו תוכל גם להסביר מדוע אנשים מרגישים טוב יותר לאחר בכי.

                  . שיר: מה עושים הדגים כשהם עצובים?/ בת שבע שפירא

                   
                  מה עושים הדגים כשהם עצובים?
                  הם בוכים במעמקי הים הרטובים.
                  ואז מעיניהם העגולות והלחות
                  זולגות להן דמעות גדולות ומלוחות,
                  והן נמזגות במי הים המלוחים,
                  וכך אין איש יודע שהדגים בוכים,
                  ואין מי שינחם אותם
                  עמוק עמוק בין גלי הים.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שישי , 7/7/17, 19:07

                    תוצאת תמונה עבור גן נאה

                     

                    גן נאה נטעתי

                     

                    בגינת חיי.

                     

                    שתילים נעים גידלתי

                     

                    ילדי-פרחי....

                     

                     

                    צמחו לתפארת

                     

                    ונטעו גנים משלהם

                     

                    ומפירות גידולי

                     

                    צמחו גידוליהם

                     

                    והיו לנכדי.

                     

                     

                    גן נאה לי

                     

                    ובו אני גאה.

                    דרג את התוכן:
                      20 תגובות   יום חמישי, 6/7/17, 04:44

                      צטט: אסתר רבקה 2016-07-26 14:41:23

                      ''

                       

                      האם ה"אגו"-הוא תכונה חיובית ?


                       לו היינו מקשיבים לעצמנו ומחוברים לעצמנו היינו מאפשרים לאנשים להיות שונים מאתנו, בלי להיפגע. מותר להם להביע מחשבות שונות משלנו, להתנהג אחרת מאתנו ולהרגיש שונה.

                      אדם שמרגיש חלש, פגוע, חסר ביטחון ופגיע - אין לו שליטה על האגו שלו, וכשהתגובה מגיעה מתוך האגו ,אזי היא חסרת מעצורים ולעיתים חסרת פרופורציה למה שהניע את הפעולה. האדם עלול אז לצעוק, להכות או לבחור בדרך אלימה כתגובה, או לחילופין הוא עלול "להתקפל" ולא להגיב כלל ואת הכעס והעלבון לשמור בתוכו, מצב שעלול להזיק לבריאותו.

                      חיזוק הביטחון העצמי, יכול לאזן את האגו. בטחון עצמי נובע מהיות האדם שלם עם עצמו. זהו מצב שאינו תלוי בגורם חיצוני. הקשבה פנימית - אני מול עצמי. מפגש בין אנשים, כשהם מקשיבים במלוא מובן המילה אחד לשני, בלי להיות עסוקים באיך להגיב ובמה לומר, זהו מצב של העדר אגו. ברגע שאדם חושב איך להגיב ומה לומר, בזמן שהאחר מדבר, כאן האגו פועל.

                      האגו אינו אויבנו,הוא חלק מעצמנו ולכן הוא שייך לנו.אנו זקוקים לו בתחילת דרכינו הרוחנית,כדי להביא אותנו לבשלותה.במקום לראות את האשם בחוץ,לכל המתרחש בחיינו-עלינו להבין למה קורים לנו דברים.במקום להיפגע מאנשים ולהאשימם,עלינו לשאול-למה זימנו אותם וסיטואציות מסוימות לחיינו,ואיך נלמד מהם כדי להתפתח.איזה שיעורים אנו מזמנים לחיינו ומה תכליתם.ללמוד לשחרר שיעורים מתוכנו במקום להאשים אחרים ולא ללמוד לקחים.

                      האגו הוא משהו שנחוץ לנו כדי להתקדם בחיים. הוא מחזק ומתמרץ את מעשינו, מאפשר לנו להעריך מחדש את עצמנו ללא תלות באחר. האגו הוא בהחלט תכונה חיובית ואם נאפשר לו לחיות באיזון ובאפקטיביות בחיינו, נצא נשכרים.

                      דרג את התוכן:
                        4 תגובות   יום חמישי, 6/7/17, 04:38

                        תוצאת תמונה עבור זבל

                         

                        קצת נבירה בתוכי

                         

                        העלאה באוב של אירועים

                         

                        וכבר הבטן מתהפכת

                         

                        להקיא מצבורי זבל

                         

                        עתיקים

                        דרג את התוכן:
                          3 תגובות   יום ראשון, 2/7/17, 05:40

                          תוצאת תמונה עבור נתינה

                           

                          הדרך הטובה ביותר

                           

                          להעביר את הזמן

                           

                          שקיבלנו למכביר

                           

                          דווקא בגיל השלישי

                           

                          היא נתינה.

                           

                           

                          לעזור כמה שניתן.

                           

                          להיות מועיל.

                           

                          בשביל עצמך.

                           

                           

                          זה יכול להיות בעבודת השגחה

                           

                          מפגש ענק עם בני גילנו.

                           

                           

                          זה יכול להיות עזרה לילדינו

                           

                          בגידול נכדינו.

                           

                           

                          זה יכול להיות בפיזור מילים חיוביות אל סביבתנו.

                           

                           

                          רק לא להסחף

                           

                          לדיבור ולהג

                           

                          על בריאותנו

                           

                          עברינו

                           

                          אומללותינו וכו....

                           

                           

                          אפילו אנחנו אם אנו מודעים

                           

                          נברח מעצמינו.

                           

                           

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS