כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 7/2017

    1 תגובות   יום שבת, 1/7/17, 08:18

    צטט: אסתר רבקה 2016-10-04 09:00:27

    ''

     

    ברוך שלא עשני אישה...ברוך שעשני כרצונו...

    הרב שי פירון מפרש את הפסוק מברכת הבוקר:"ברוך אתה...שלא עשני אישה" כך:

    "את האישה היהודית פטר אלוקים מקיומן של מצוות עשה מרובות. היא בייחוד חייבת לראות בשחרור זה מחלק ניכר של אמצעי החינוך -שכולם יפים כלפי הגברים, הבעת האמון האלוקי במשמעותה המוסרית העצמית.

     
    החוק היהודי מבוסס אפוא על ההנחה שלנשים יש בדרך כלל יותר נכונות פנימית להתמסר לעצם מטרתן, יותר אמונה נלהבת לגבי תפקידן היהודי וסכנת הפיתויים המזדמנת להן בעת מילוי תפקידן קטנה יותר. 

     
    לכן אין צורך להשתמש כלפיהן בכל התקנות המרובות המיועדות להזהיר אנשים...האישה מסמלת את המלאך השומר על ניצוץ הקדושה, על גחלת הטהרה והמוסר במשמעותה העליונה. ברוח זו אומרת האישה היהודית בכל בוקר ובוקר את הברכה:"שעשני כרצונו" לא רק מתוך הכנעה סבילה כקבלת החלטת ה´.. כי אם ברגשות חיוביים בהחלט, בתודה עמוקה ובשמחה כנה שבוראה עשה אותה "כרצונו", כלומר, לפי הרצון והחפץ שלו יתברך בצורה שמצאה חן בעיניו". שעשני כרצונו- משום שהאישה יותר כרצונו של השם מהאיש.

     
    לכן, היא חייבת בפחות מצוות שנועדו להשלים את האדם ולהביאו למצב מתוקן. הבסיס הרוחני של האישה מתוקן יותר, מושלם יותר ולכן היא חייבת בפחות מצוות". 

    השאלה המתבקשת היא: האם היחס כלפי הברכה לא בא מתוך שאיפת שיווין שאין מקורה בעולמנו היהודי. 

    ולמה כוונתי?

     

    אין לי ספק שהשדר של העולם המערבי עלול להוביל לתחושות של ניכור כלפי רוח הדברים המשתמעים מנוסח ברכה זו. השאלה היא ,

    -האם תחושת העלבון לא באה כתוצאה מהשוואה לא נכונה בין האיש לאישה.

    -האם אין לדבר על שוויון מהותי ושונות רוחנית המביאה גם לידי שונות תפקודית?

    -האם תפיסת השוויון כפי שהיא באה לידי ביטוי בחברה המודרנית לא מזיקה לאיש ולאישה?

    -האם לא מדובר על טשטוש של שונות חיונית הבונה את העולם?

    עד כאן דבריו.

    בברכות השחר האישה וגם האיש מברכים -זה מברך ש"עשני גבר" והאישה משנה ל"שעשני כרצונו".
    ברכה זו תמיד נתנה סיבות לתמיהה למה הכוונה?האם האישה נחותה מהגבר?
    הוא מברך בהתלהבות שעשני גבר ושמח בחלקו-והיא צריכה לשנות את הכתוב ולקבל את הדין-"שעשני כרצונו"

    כפי שאנו רואים במובאה שהבאתי מהרב פירון -רבים מנסים לתרץ ברכה זו ולסבר את אזן האישה התמהה-על מה ולמה אומר כך?האם איני שווה לגבר?ולמה לא לברך "שעשני אישה" ולא" שעשני כרצונו"?

    בשנים בהם התפללתי ,לא חשתי כל נחיתות להתפלל כך.האישה בהחלט לא נחותה בתפילה זו- אלא מקבלת את השונות שבין שני המינים,ולראייה:

    1.אכן יצרה קטן מיצרו של הגבר, והיא ניחנה בתכונות של איפוק וריסון ומחשבה כוללת לגבי תוצאות מעשה "לא מוסרי".יצרו של הגבר גובר עליו מהר יותר מאשר לאישה(לפחות משום שדורות לימדו אותה את מצוות האיפוק...זה כבר עבר אליה בגנים...)

    2.האישה אכן עסוקה יותר מהגבר.היא מתעוררת בלילה לרוב לשמע בכי תינוקם.היא ממהרת להכין את הדייסה ולהלביש את הילדים ולקחת אותם לגן,וללכת לעבודה כדי לעזור בפרנסה ואח"כ לרוץ להוציא את הילדים ואח"כ להכין אוכל לבית ואח"כ להיות ביביסיטרית לילדים ואח"כ לנקות ואח"כ להכין ארוחה לבעלה ואח"כ להכין מקלחות ואח"כ...ואח"כ... ואח"כ...-איך יהיה לה זמן ללכת שלוש פעמים לביה"כ גם ולהניח תפילין,( ולחפש מישהו כדי להתפתות כשהיא כבר חסרת כוחות) ועוד...לכן אין עליה מצוות שהזמן גרמא(שתלויות בזמנים).

    ובאמת כאן שאלת השוויון היא הכרחית.האם באמת יש שוויון בין המינים?
    אין שיווין וכל שוויון הוא כפוי.

    האישה מעצם בריאתה ,במבנה האנטומי שלה מביאה את התשובה הניצחת.
    היא נועדה להכיל(את התינוק ברחמה)ולתת(את האוכל מדדיה)-בזה כל אדם שיש לו עיניים בראשו יודה-עובדה.

    הגבר-נועד להעניק מזרעו אך בתוצאות מעשיו הוא תלוי באישה.לאישה יש עליונות עליו.היא היחידה היכולה להעיד האם באמת הוא האב וסומכים עליה....

    הגבר הוא הברק המבריק הוא החוכמה .האישה היא הבינה-היא מפרקת את מה שהגבר נתן(הזרע)ובונה יצור חדש ומפליא ברחמה.הכול נבנה בתוכה,הכול תלוי בתהליך המתהווה בה-גם הגבר-עיניו נשואות אליה.

    אין ספק שכוחותיה של האישה - גדולים יותר.לא בכדי אומרים שתינוקות נקבות שורדות יותר וגם בזקנותינו, נשים רבות קוברות את בעליהן לפניהן וחיות שנים רבות יותר.
    אז מה לנו כי נלין?-

    ומה עוד אומרים?כי בבוא המשיח אישה תמשול בגבר...כלומר שהעתיד מובטח לנו בנות המין החלש-אז למה להרגיש נחותות?

    ברוך שעשני כרצונו...אמן...


    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שבת, 1/7/17, 08:06

      תוצאת תמונה עבור מוות

       

      פחד מהמוות.

       

      פחד מוות.

       

      לדבר עליו.

       

      להסתכל על מהלכיו.

       

      להתבונן בדרכיו....

       

       

      ככל שאתה מתקרב לקו הסיום

       

      אתה מתקרב לאחיזתו.

       

      לשליטתו.

       

       

      אז למה אנו עוצמים חזק את עיננו?

       

      קופצים פיותינו.

       

       

      רק לא לראות...

       

      רק לא לשמוע....

       

      רק לא לדבר עליו....

       

       

      קצת חוש הומור

       

      מהחוסר ברירה הזו

       

      העומד לו משועשע עם קלשונו בידו

       

      ומגחך למאמצינו...

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        אסתר רבקה
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS