כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 8/2017

    2 תגובות   יום רביעי, 30/8/17, 05:39

    תוצאת תמונה עבור קפצה עליו זקנה

     

    קפצה זיקנה עליו... 

     

    מהי הזקנה הזאת

    שקופצת על אנשים

    ומתחילה לטפל בהם...

     

    ולא מניחה להם

     

    ונשארת עמם.

     

    נטפלת אליהם

     

    ועושה בהם כרצונה.

     

    טפילה

    לא קרואה.

     

    פשוט קפצה על טרפה

    וטרפה את קלפיו.

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 06:02

      צטט: אסתר רבקה 2014-09-23 03:33:16

      ''

       

      קלף ה"השוואה"-אצל אושו



      האם הבמבוק שואל את עצמו אם הוא יפה מהאלון, או יקר ממנו?

      האם האלון היה רוצה גזע חלול ,כמו שיש לבמבוק?

      האם הבמבוק מקנא באלון על גודלו,או עליו המשתנים בין עונה לעונה?

      הרעיון ששני עצים ישוו את עצמם אחד לשני מגוחך-אך אנו בני האדם רגילים להשוות את עצמנו לאחרים,קשה לנו מאד לשבור הרגל זה.

      בוא ונקבל אחת ולתמיד אמיתות אלו:

      *תמיד יהיה מישהו יפה מאיתנו,מוכשר מאיתנו,חזק,אינטליגנטי או מאושר יותר מאיתנו.
      *ולהיפך-תמיד יהיו כאלה שהם פחות מאיתנו באותם דברים שמניתי למעלה.

      הדרך לגלות מי אנחנו היא לא דרך השוואתנו לאחרים-אלא ע"י בחינת הגשמת הפוטנציאל שלנו בדרך הטובה ביותר שאנחנו מכירים.

      בתמונת הקלף "השוואה" ,של קלפי אושו אנו רואים שני גזעים השונים לגמרי אחד מהשני, בסוג,בצבע, במרקם,בהיקף,בגיל,בגמישות,בהזנה ,בהוויה שלהם. ועדיין - שניהם גזעים .
      יש לנו נטייה להשוות את עצמנו לאחרים דבר היכול להוביל להרסנות,הגבלה ושיתוק. אנו משווים את גופינו, יופיינו,רכושנו,יוקרתנו,מעמדנו,השכלתנו,ידיעותינו,כישורינו, מעשינו, ועד למחשבותינו, מילותינו, כוונותינו ,צחוקינו וחלומותינו. אנו בודקים כל הזמן מה יש לשני ולי אין,מה חסר לי. 

      כאשר נפסיק להשוות עצמנו לאחרים ונתחיל להשוות "עצמנו לעצמנו"- נתחיל לגדול באמת.
      אין טעם להשוות עצמי לאדם אחר כיוון שלכל אחד היופי המיוחד לו .לכל אדם יש את הצדדים החזקים והפחות חזקים שלו. כל אחד נוצר בידי הבורא בדיוק כפי שצריך היה להיווצר- כאן ועכשיו .

      ההשוואה מביאה לנחיתות או עליונות.כשלא משווים -הנחיתויות והעליונויות מתפוגגים.אנחנו פשוט אנחנו.המים צריכים כוס כדי שישתו אותם-המים חיוניים וגם הכוס חיונית.כל אחד בתפקידו.אין מקום להשוואה.

      אם אתה לא תהיה בעולם -העולם יהיה חסר את המיוחד שבך.אין אדם אחד שיש לו תחליף.כל אחד מביא אוצר ייחודי לעולם ומעניק אותו לסביבתו.

      זה מה שאתה תורם ומאחרים אתה נתרם.אין צורך בהשוואה.

      כשמגיע קלף ההשוואה אצל הפונה אלינו אנו מבהירים לו את הרעיון המסתתר בתוך הקלף ובודקים מדוע עלה נושא זה אצלו-ועוזרים לו לפתח מודעות בדבר הייחוד שבו והייחוד בכל פרט בסביבתו.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 05:58

        תוצאת תמונה עבור זיקנה

        שירי סוף הדרך הם שלושה שירים שנכתבו על ידי המשוררת לאה גולדברג. השירים עוסקים במחזור המוות והחיים, כאשר הדרך היא מטאפורית לתחנות שונות בחיים, בהן נער, עלם, גבר והזקן בחשבון נפש, סיכום והבנה אופטימית, שניתן להנות ממה שהחיים מזמנים ולחוות אותם בכל יום מחדש.


        שִׁירֵי סוֹף הַדֶּרֶךְ / לאה גולדברג

         


        הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד - אָמַר הַנַּעַר.
        הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.
        הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.
        יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.

        צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם,
        הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל-הָעֶרֶב,
        צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת:
        - הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך?

        ב
        אָמַרְתָּ: יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְלַיְלָה - לַיְלָה.
        הִנֵּה יָמִים בָּאִים - בְּלִבְּךָ אָמַרְתָּ.
        וַתִּרְאֶה עֲרָבִים וּבְקָרִים פּוֹקְדִים חַלּוֹנֶיךָ,
        וַתֹּאמַר: הֲלֹא אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

        וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ,
        וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם,
        וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,
        וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

        ג
        לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
        עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
        עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
        לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

        לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
        בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
        לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
        לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 05:52

          תוצאת תמונה עבור בועה

           

          אדם יוצר לעצמו מציאות.

           

          מתמלל אותו

           

          מפרש אותו

           

          בורא בועת חלום צבעונית

           

          ויוצר ממנו מציאות

           

          שאולה

           

          לזמן מה

           

          עד העלמות הבועה

           

          במרחבהזמן

           

          והיתה-

           

          לריק

           

          מכונסת בחור השחור

           

          של יקום

           

          המכיל הכל

           

          ולא כלום.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שני, 28/8/17, 12:13

            תוצאת תמונה עבור פסיעות

             

            לימדת אותי לשתוק

             

            לימדת אותי לסגור כל דרך

             

            להביע את שהבעתי

             

            מזעקות שנות נדודים.

             

             

            עכשו אני הולכת

             

            בודקת פסיעותי....

             

             

            אין צל נוסף

             

            מלבד צילי

             

            בדרכי

             

            הלאה.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שני, 28/8/17, 06:15

              צטט: אסתר רבקה 2015-09-18 08:03:02

              תוצאת תמונה עבור כעס

               

              תוך כדי ניעור החומרים שבארכיוני מצאתי חומר אותו לא אני כתבתי אך שווה קריאה ויחס

               

              תהנן!!!!

               

              כועס – כעס/כותב:לא ידוע 

               

               

              הכעס הכועס, הכעס השקט, הכעס השותק, הכעס...

              אתה הולך ומתמלא בהתמדה, בעוד שכבה ועוד אחת נוספת על השכבה הותיקה.

              כעסים מכסים אותך לאורך ולרוחב.

              בסוף ימיך כל כעסיך עמך - אלא אם ויתרת והותרת אותם באיזו פינה.

               

              ובכן, כועס, בעיקר כועס על הוריך.

              הפועל היוצא מאכזבותיך הוא כעסך.

              כעס לשם מה? אם השאלה נשאלת ברצינות רבה,

              התשובה היא פשוטה:

              אין ידיעה.

              כיצד זה ניתן לדעת לשם מה כעס לך?

              מה תפקידו ומדוע מלווה נאמן ממלא תפקיד חשוב ביום יום, אפילו שעה שעה, אצל מרבית האוכלוסייה?

              מדוע?

              סימן שאלה בלא תשובה.

               

              לכאורה ניתן לפתור כל בעיה בלי לאגור כעס על כעס בערמה.

              אך עובדה - כאוגרי כעסים - התואר הוא אלופים!!

               

              האם אומץ לך להתבונן - התבוננות טובה בכעסיך?

              חלקם איבדו את משמעותם לא מכבר, ועדיין פעילים בתפוקה מלאה.

               

              התבונן: ערמת האתמולים ממולאת בכעסים, באכזבות היוצרות כעסים, בתסכולים היוצרים כעסים, ובמיוחד בכעסים שלך עליך, על כי כועס אתה - מאוכזב מעצמך ומחוסר יכולתך. מאוכזב מהוריך ומחבריך.

               

              כעסים נולדים, נדבקים ואינם מרפים.

              כעסים הם כמו טפילים - מן הרגע בו הם מתחלים, נאחזים ומתנחלים.

              כעסים לך מתחבאים במחבואים והופכים לתחלואים.

              התבונן בבדיחותא, בחן היטב את כעסך. בחן האם באמת כדאי? האם זה משנה?

               

              קיימים אנשים הפועלים אך ורק מתוך כעסים.

              במידה ומפלס הכעס לא עולה, אינם פועלים, אינם שואלים, אינם מגיבים, אינם מביעים, הדבר קורה אך ורק כאשר מפלס הכעסים עולה.

              חבל!

               

              קיימים אחרים, החיים אך ורק דרך כעסים.

              מן הבוקר עד הערב מבלים במתח עצבים, צועקים ומתווכחים, משיבים מלחמה על כל אפשרות, תגרנים מושלמים.

              אין להם מושג כיצד חיים בלא הכעסים. פשוט אינם מסוגלים, אין להם מילים.

               

              קיימים אלה הכועסים בלא מלים ובלא הבעת פנים.

              בולעי הכעסים.

              אלה ממהרים להיות חולים.

              אין ברירה, הכעסים חייבים להתפרץ, להתנווט לכיווני מסוימים.

              במידה והם לא מוכעסים, הופכים לגידולים או פצעים, סתימות או חסימות.

              פס ייצור של חלק נכבד מהמחלות.

               

              נכתבו מילים רבות על כעסים, ומילים רבות ממתינות לכותבים.

              ההמלצה היחידה הניתנת לעשייה היא: תחת חיטוט בכעסיך והריסת חייך -

              חייה את ימיך - כעס את כעסיך, אך כעס רגעי מקומי, השתדל לא למשוך כעס עמך ימים על ימים.

              אל תדאג, ימיך יספקו לך כעסים חדשים בכל הימים.

              לכן אין צורך  לאגור את אותם כעסים, אלא פשוט לכעוס אותם ולשכוח - לפנות מקום לחדשים ולא להפוך אותך לכעסים אגורים.

              התפנה לכעסיך החדשים, חווה את החוויה של כעסים נקיים, חדשים, בתוליים.

              כעס במלוא עוצמת כעסיך, אך בלא כעסיך הישנים המקומטים והמבואשים.

               

              אם כבר כועס אתה, כעס במלוא העצמה, אך כעס רק מתוך הכעס המקומי. עזוב את כל כעסיך האחרים, אותם כבר  כעסת, טחנת ואמרת.

              עזוב. כעס - כעס אחד בכל פעם - כעס יחיד - ראה, אולי אפילו תהנה!

              זו עלולה להיות הפתעה נעימה לכעוס בהנאה.

              רק אל תהפוך זאת להרגל מגונה.

              החיים יפים מכדי לקלקל לעצמך את הימים על ידי כעסים אסופים ואגורים.

               

              לכן, כעס לך על חברים, ידידים, הורים, או כעס לך עליך עצמך, כעס ואפילו במלוא הכוח.

              אך עם בוא הרגיעה, ותר. סיים את התנודה, ותר על הדשדוש בפרשה.

              צא ולך הלאה.

              עם הזמן תמצא עצמך נטול כעסים, מאחר ולא נאגרים.

              נשמע כמו חלום? אולי, אז לך הגשם לך חלום - חייה ותהנה.   תודה.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שני, 28/8/17, 06:11

                צטט: אסתר רבקה 2016-10-01 10:02:29

                צטט: אסתר רבקה 2013-11-01 09:06:34

                ''

                 

                קרני האור פותחים את היום

                 

                ''

                 

                סומק של הוד

                 

                ''

                 

                הצפת אור

                 

                ''

                 

                ''

                 

                בוקר מבורך לכולנו

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שני, 21/8/17, 04:42

                  תוצאת תמונה עבור היפוקרטס

                   

                  מתוך:המדריך הקצר לחיים ארוכים\ד”ר דיוויד אגוס

                   

                  רופא יווני ששמו היפוקרטס,חי המאה החמישית/רביעית וכיום רואים בו את אבי הרפואה המערבית.

                   

                   הוא עסק גם ב"כללי בריאות"שהתאימו אז לפני כאלפיים שנה וגם היום:


                  *הליכה היא התרופה הטובה ביותר לאדם.

                  *יהי מזונך תרופתך-ותהאא תרופתך מזונך.

                  *הכריזועל העבר,אבחנו את ההווה,צפו את העתיד.

                  *קודם כל-אל תזיקו.

                  *חשוב יותר להכיר את החולה מאשר את המחלה.

                  *אם ניתן לאדם מידה נכונה של תזונה ופעילות-נמצא את הדרך הבטוחה ביותר של בריאותו.

                  *על החכם לדעת כי בריאותו היא ברכתו הגדולה ביותר של אדם,וללמודו איך להפיק מכוח מחשבתו את התועלת ממחלותיו.

                  *כל הגזמה מנוגדת לטבע.

                  *גם לא לעשות דבר זאת תרופה.

                  *למעשה יש שני דברים:

                  -מדע

                  -דיעה

                  הראשון מוליד ידע השני מוליד בורות

                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום שני, 21/8/17, 03:59

                    תוצאת תמונה עבור מלאך

                     

                    הכעס מגיע מהזלזול

                     

                    מאי היכולת לשנות.

                     

                    מאי הסכמה עם מה שקורה

                     

                    מאפיסת הכוחות

                     

                    מהסרת הבועה הורודה

                     

                    שנמצאת מול עיננו

                     

                    הנקראת:

                     

                    חשיבה חיובית.

                     

                     

                    אתה לא יכול ללכת

                     

                    כל חייך

                     

                    עם הבייגלה מעל הראש.

                     

                    ליפות את המכוער

                     

                    לסנגר על המוחש.

                     

                     

                    יש רגעים בהם אתה נשבר

                     

                    ומתחיל פשוט לראות נכוחה

                     

                    את המצב.

                     

                    לאמיתו.

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום ראשון, 20/8/17, 18:29

                      צטט: אסתר רבקה 2013-09-29 12:46:42

                       

                      ''

                       

                      אנו חוששים משינוי משום שנדמה לנו שלאחר מאמץ רב מצידנו והקרבה-עולמנו מוכר לנו.וגם אם לא טוב לנו בכל העולמות שיצרנו לעצמנו ואיננו מרוצים-לפחות לא נופתע.לא נטעה.

                       

                      כשיהיה צורך-נבצע שינויים קלים כדי שהכל ישוב לקדמותו.

                       

                      אנו רוצים להיות כמו ההרים והעצים."יציבים ומכובדים".

                       

                      אך-

                       

                      בלילות נתעורר במחשבה:לו הייתי ציפור עף לאן שרוצה ועושה ככל העולה על דעתי.

                       

                      או

                      הלוואי שהייתי כמו רוח שאיש אינו יודע מאין היא באה ולאן היא הולכת והיא משנה כיוונה ככל העולה על דעתה.

                       

                      אבל-


                      למחרת אנו נזכרים בסיכונים שעוברות הציפורים מציידים ומעופות הגדולים מהם.נזכרים שהרוח גם מחוללת סערות והרס סביבה.

                       

                      טוב לחלום כי תמיד נותן לנו את המרחב בו נוכל ללכת וכך נעשה בעתיד.בחלומותנו אין סיכון,אך מסוכן להגשימם במציאות.

                       

                      ויום אחד נוקש הגורל על חלוננו.זאת יכולה להיות נקישת מלאך המזל או הלמות האורח הלא קרוי.שניהם אומרים:"תשתנה עכשו" ללא שום דיחוי-כאן ועכשו.

                       

                      ואנו-מקשיבים בקול האורח הלא קרוא בשל הפחד שיקח אותנו.אין לנו מקום לויכוח ואנו משנים מקום,דרך,הרגלי אכילה,התנהגות בעל כורחנו.

                       

                      גם מלאך המזל לוקח אותנו עימו לחיים חדשים.

                       

                      ואנו זוכרים:"יש לנו בעיות שאפשר לפתור,גם אם לא תמיד במיידי.עלינו לשמש דוגמא להורינו,למורינו,לילדינו-ולהוסיף ללכת בדרך הנכונה.שכננו מצפים שנקנה לכולם את מיומנויות ההתמדה,המאבק באסונות וההתגברות על המכשולים"-ואנו גאים בעצמנו ובהתנהגותנו.והסביבה מהללת אותנו מכיוון שסירבנו להשתנות והמשכנו בנתיב גורלנו.

                       

                      אך כאן הטעות הגדולה.


                      כמו שהטבע נתון כל הזמן בתהליכי שינוי.ההרים נוצרים ברעידות אדמה,רוחות וגשמים מותירים בהם עקבות.כל יום הם משתנים רק אנו לא שמים לב לכך.גם העיצים משתנים לעיתים מכוסים עלים ולעיתים בשלכת,ציפורים מפיצים זרעוניהם...

                       

                      הטבע קורא לנו להשתנות.וזה שאינו פוחד מפני מלאך המזל מתגבר על פחדו .למרות לבטיו,למרות ההאשמות והאיומים-הם ממשיכים הלאה.מתעמתים עם הערכים והדעות הקדומות שלהם,מתעלמים הנבואות שחורות של יקירהם ומסתכנים.אם מסקרנות,אם משאפתנות ולרוב מיצר הרפתקנות לא נשלט.

                       

                      כשאנו עושים צעדנו הראשונים בדרך זו אנו חוששים שהחלטתנו תגרום סבל לזולת.אח"כ ישנה תחושה של גלמודיות ונטישה.

                       

                      נוודים אלו מוצאים נוודים כמוהם עם אותם תחושות.בשיחות בינהם הם מבינים שאינם לבד.חבריהם למסע והם מתגברים ביחד על המכשולים שבדרכם.הם חשים שהחכימו והם בעלי חיוניות יותר מכפי שציפו.

                       

                      ואז בא יומו של הנווד לגלות את היופי והאתגר שבנופים החדשים.צעדיו המהוססים הופכים למודעים.הוא לומד לשמוח לאתגרים.אינו מתלונן על שיעמום ועיפות.לעיתים בנוחו הוא נהנה מהנוף החדש.מתאהב בדרך שבחר.

                       

                      הוא לא מבלה ימיו בחלומות על הגשמת חלומותיו.יעדו תעלומה וגם עם טעה ישנה יד עליונה המכוונת דרכיו.הוא מגלה שכוח רצונו החזק והחלטותיו הם שהכתיבו את קצב האירועים הבאים עליו.מבין שהקושי-הוא שמו של כלי עתיק ,שבא לעזור לנו להגדיר את עצמנו.

                       

                      בסוף מסעם יוכלו לאמר: היו לי חיים מעניינים ולא בזבזתי את מה שניתן לי.

                       

                      ואלו אשר חשבו שהרפתקה מסוכנת,שינסו את השיגרה.היא הורגת הרבה יותר מהר...

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום ראשון, 20/8/17, 09:34

                        תוצאת תמונה עבור אנטישמים יהודים

                         

                        כשאדם שבע

                         

                        הוא שוכח את ימות הרעב.

                         

                         

                        כשאדם בטוח

                         

                        הוא שוכח את חייו כשהיו הפקר.

                         

                         

                        כשאדם נח לו

                         

                        הוא שוכח את חוסר המנוחה שלפני.

                         

                         

                        כך מורגש לי זכרונם הקצר של המלעיזים

                         

                        ששכחו שתלשו את זקני אבותם.

                         

                        ששכחו שהרעיבו את אבותיהם לא מזמן.

                         

                        ששכחו את הטעם של עם ללא מולדת.

                         

                        ששכחו את פחד הפרוגרומים...

                         

                         

                        כעת מצעקים הם נגד הארץ

                         

                        נגד החילים המגינים

                         

                        נגד כל הבניה בסך הכל של עשרות שנים.

                         

                         

                        מתלוננים,טורקים לארץ בפרצופה את דלתות לבבם

                         

                        וממהרים לניכר

                         

                        ארצות אנטישמיות

                         

                        שבעטו בהם לכיבשנים

                         

                        בתחינה שישובו לבזותם....

                         

                         

                        אנשים חסרי דעת.

                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום שבת, 19/8/17, 08:07

                          תוצאת תמונה עבור חידלון

                           

                          לברוח.

                           

                          לחפש.

                           

                          לתור.

                           

                           

                          כשהכל מונח לפניך

                           

                          על שולחן מציאות ערוך.

                           

                           

                          העיניים טחו מראות

                           

                          הלב בוער בחשקיו הנסתרים

                           

                          הבינה פנתה מקומה

                           

                          לאשליות.

                           

                          לדמיונות.

                           

                          לתעתועי מציאות.

                           

                           

                          ואז יגיע חרמש סיום

                           

                          ואתה מוצא עצמך מרוקן

                           

                          פנים אל פנים

                           

                          עם החידלון.

                           

                           

                          מותש.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS