כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 3/2018

    1 תגובות   יום רביעי, 28/3/18, 03:47

    ''

     

    הרמוניה בין האנרגיה הגברית והנשית-לשם מה?

     

     

     

    הפילוסופיה הסינית הבינה כי בטבע קיימים שני סוגי אנרגיה. יין - האנרגיה הנקבית, שהיא פנימית, צפונית, קרה, נמוכה ומעמיקה. ויאנג- האנרגיה הזכרית, שהיא חיצונית, דרומית, חמה, גבוהה ושטחית. אנרגיה אחת משלימה את השנייה ויוצרת את השלם. גברים ונשים מגיעים לעולם מכוח אחדותם של הביצית הנקבית, והזרע הזכרי, והם חיים בזכות זרימת האנרגיה בין זוג האנרגיות המנוגדות הללו, המצויות בו.

     

    צידו השמאל של המוח הוא  הצד הגברי ואחראי על הצד הימני של הגוף . המוח הימני או הצד הנשי אחראי על הצד השמאלי של הגוף. הצד הגברי מחובר בדרך כלל לרציונאליות שלנו, לוגיקה, חשיבה ליניארית, והבנה. הזכרי נושא את תדר השמש, הזהב, המאור הגדול. הצד הנשי מחובר לרגשות, טיפוח, אכפתיות, חמלה, אהבה, וכל התכונות הרגשיות. הנקבי- הנסתר, המתגלם בלבנה הכסופה, מביא לידי ביטוי את היכולת לספוג, לקבל ולהכיל את האור .לכל אחד מאיתנו ישנם צדדים רגשיים  ויכולת מנטאלית.

     

    למה אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שיש בתוכנו שתי סוגי אנרגיות:אנרגיה גברית ואנרגיה נשית? מכיוון שאין שלמות בקיומה של אנרגיה אחת, גם אם היא תהיה בשפע. נהפוך הוא. עודף באנרגיה מסוג אחד יצור חוסר איזון באדם. רמת חיותו של האדם, ובריאותו, מקורן בזרימה בניהם:ככל שעוצמתן של אנרגיית הזכר ושל אנרגיית הנקבה מתקרבות יותר לביטויין המלא ולשוויון ערך ביניהן, כך יחיה האדם ביתר שקט גופני, נפשי ורוחני. במידה שביטויו של כוח אחד גובר יתר על המידה, וביטויו של הכוח המנוגד לו, מצטמצם, האדם נמצא באי שלום פנימי, כלומר בחוסר איזון היוצר מחלה.

     

    מחלה, על כל צורותיה, תמיד נובעת מאי שוויון בביטוי אנרגיות הזכרי והנקבי בחייו של האדם - גם אם סיבתה או גורמיה הינם תורשה, וירוסים, הרעלה, התפרצות תאים סרטניים וכדומה כי חוסנו הפיזי (יעילות המערכת החיסונית) וחוסנו הנפשי של האדם הינם תמיד שיקוף של איזון הכוחות הנ"ל בתוכו. 

     

    ישנה חשיבות משמעותית להיות באיזון מתמיד בשני הצדדים, הזכרי והנקבי- יש להשיג שלמות  והרמוניה ,כדי להיות מסוגל להשיג את הטוב ביותר של בעולמנו הפנימי:נפשית ,פיזית ונפשית.

     

    האדם אשר מחזק  בעיקר את הצד של החשיבה הרציונאלית ,צריך  ללמוד לאזן את הרגשות, את הצד הנשי. לתרגל שימת לב רבה לרגשות. המחזק את הצד הנשי ,הוא לעתים קרובות אמוציונאלי. משמעות הדבר היא שאנחנו נסחפים לרגשות שלנו ולכן החשיבה שלנו נפגעת. איכות של חשיבה לוגית, לתהליך המחשבה והיכולת לנתח, אינו אפשרי כאשר הרגשות נמצאים בחזית.

     

    כאשר אנו חווים חסימות, או חוסר איזון בתוך המהות האנרגטית  הזכרית  והנקבית  שלנו התוצאות יכולות להיות הרסניות ומזיקות לגוף הפיזי והמנטאלי שלנו.

     

    כאשר האנרגיה שלנו מאוזנת, נצליח למצוא בן/בת זוג איתו/ה נוכל לחיות חיים מאוזנים. כאשר האנרגיה שלנו איננה מאוזנת אזי קשה לנו לחיות בזוגיות. אין לנו השלמה אלא הקצנה של אותה אנרגיה או התנגשות בין שני אנשים בעלי אותה אנרגיה.

     

    ההשלמה בין האנרגיה הזכרית והנקבית תבנה הרמוניה נפלאה, הפריה הדדית וחיים משותפים מאוזנים. ההקצנה של אותה אנרגיה בבני זוג, בין אם הם בעלי אנרגית יין או יאנג, תהווה תשתית לחיכוכים, חוסר שלווה, העדר הבנה ועד לפרידה בלתי נמנעת.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום רביעי, 28/3/18, 03:34

      תוצאת תמונה עבור על שפת ים כנרת

       

      בניתי לי משפחה

       

      בעמל רב.

       

      נפשות רבות בה פועלות

       

      מסיקות מסקנות מבנייתה.

       

       

      הייתי בחורה

       

      פעלתי מהבטן

       

      לא לימדו אותי כמו היום

       

      לבדוק כל אבן פינה.

       

       

      במסלול זה של החיים

       

      הזעתי רבות

       

      היום בנדבכיה עמלים

       

      ילדי,נכדי וניני בעתיד.

       

       

      לו היתה לי מראש הנחיה

       

      יתכן והיה בה גאון ותפארת

       

      מה שבנה אותה

       

      זה דם יזע,דמעות

       

      מעורב בדיצה רינה ושמחה...

       

       

      אז בניתי בנין רב תפארת

       

      על שפת ים הכינרת...

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שלישי, 27/3/18, 08:51

        תוצאת תמונה עבור יציאת מצרים

         

        בדרך ליציאת המצרים שלי

         

        עברתי דרכך.

         

        גיליתי את החושך והמכות

         

        בסביבתך.

         

         

        היה שלום.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 27/3/18, 08:11

          תוצאת תמונה עבור מחול החיים

           

          כך גיבובי המילים.

           

          כל המחשבות הנזרקות

           

          אל חלל האוויר

           

          אינן שוות

           

          את מחול החיים

           

          המרקד לפני בצהלה אמיתית.

           

           

          כאשר פועלך בעולם

           

          מקבל צבע וצורה.

           

          התמורה כל כך אדירה

           

          שנעתקת המילה.

           

           

          החוויות שמעניקים לך החיים

           

          שוות את כל המצוקות

           

          מלפנים.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 19/3/18, 21:53

             

            ''

             

            דומה מושך דומה-חסר מושך חסר

             

            "חוק המשיכה" תמיד עובד, לעולם לא נוכל להתחמק ממנו. כל מה שבא אל תוך חיינו, אנחנו מושכים  אותו. כשאנחנו מבינים את הסוד, אנחנו יכולים לשבת ולהכתיב בדיוק מה אנו רוצים שיכנס לחיינו, ועם ודאות מוחלטת שזה יגיע  [בוב פרוקטור]

             

            דומה מושך דומה.כפי שנראה את עצמנו-כך תראה אותנו הסביבה. חוק הזה, מציע משואה האומרת שמה שאנחנו משדרים אל העולם-זה מה שחוזר אלינו. מכיוון שכל דבר ביקום נושא תדר -התדר הזה מהדהד, או ממגנט, תדר זהה לו. לפי חוק זה כל דבר, בין אם חי, צומח או דומם נושא תדר מסוים בתוכו ומושך אליו תדרים דומים . לפיכך מחשבה בעלת תדר מסוים ,תמגנט דברים ומחשבות בעלי תדר דומה והתוצאה היא שהעולם החיצוני לנו מתהווה על פי המחשבה שלנו.

             

            לכן,אם נאמין שמגיע לנו שפע, נדמיין אותו , נחיה כאילו הוא כבר פה, הוא אכן יגיע אלינו בצורת כסף, הצלחה, בן זוג או כל דבר אחר שמתפרש בעינינו כשפע. אם נסתובב עם תחושה פנימית מתמדת של "אין לי" , "חסר לי " , זה מה שנמשוך אלינו בחזרה.

             

            אנחנו ממגנטים אלינו את אותה אנרגיה שאנו משדרים אל העולם.כאשר אדם נמצא במקום של חסר-הוא משתמש בתפקיד הקורבן.

             

            זהו מקום של חוסר באנרגיה, חוסר בידע, חוסר ביכולת להתבטא, מקום של חוסר. כשאדם נמצא במקום של חוסר הוא מנסה למשוך אליו אנרגיה או ידע ומתחיל לשאוב אנרגיה מהסביבה שלו, מכיוון  שיש אצלו ואקום, מקום חסר, ולמקום החסר הזה האדם מרגיש שהוא זקוק לאנרגיה ואז הוא  מושך אותה אליו.

             

            ככל שיהיו במקום נמוך יותר וימשוך  יותר אנרגיה יהיה  זקוק ליותר אנרגיה. המקום הזה ריק מהיסוד, זה משהו מאוד בסיסי. אדם שמרגיש קורבן, יש בו אנרגיה אשר לא ממומשת שנים רבות: מהילדות, מגלגול קודם .לאנשים המרגישים שחסר להם- יכולת ועוצמה ואז הם מנסים למשוך אותה מאחרים. דבר הגורם לכך שנוצרת מלחמת אגו, כי אחד רוצה למשוך והשני לא רוצה לתת ואז נוצר קונפליקט. זה יכול להיות בתוך המשפחה, בין עובד ומעביד או בין חברים ועוד.

             

            הנושא הזה של רודן וקורבן זה שתי אנרגיות המשלימות זו את זו. כי איפה שיש מקום של קורבנות זה מושך אנרגיה ואז הרודן בא ומשלים את המקום החסר.

             

            גיל טטרו בכתבתו "חוקי היקום: דומה מושך דומה" מציע:מכיוון שאנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו[רייך]  ,הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא :

             

            1.למפות את העולם הפנימי שלנו ולשים אותו על נייר למולנו בכדי שנהיה מודעים למה שמתחולל בתוכנו.

            2. לרשום את האמונות לגבי אנשים, עצמנו, משפחה, כסף, מערכות יחסים, הצלחה, כישלון, חופש, אחריות, ביטחון אהבה ועוד. לבחור לפחות חמישה עשר נושאים עיקריים, ולפחות עשר אמונות או מחשבות על כל נושא. אפשר שנהיה  מופתעים שיש נושאים מסוימים שרוב האמונות שלנו  לגביהם שליליות.

            3. אחרי שרשמנו את האמונות שלנו מולנו, אנחנו מוכנים ליצור את השינוי. ליד כל אמונה יש לכתב אמונה חילופית, שתשרת אותנו ואת ואת חיינו בצורה טובה יותר.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שני, 19/3/18, 21:48

              תוצאת תמונה עבור פוסח על שתי הסעיפים

               

              פסח הוא בדיוק זמן פסיחה

               

              לנקות את הפסיחה על על שני סעיפים

               

              וזורק סעיף אחד לשבט או לחסד

               

              לחמץ או כשר.

               

               

              פסח הוא עת

               

              לצחצח את החרבות

               

              ולחתוך את הלא רלוונטי

               

              כדי להביא את העיקר.

               

               

              פסח מביא ניחוחות נקיון

               

              ריח חדש של רעננות

               

              עי זריקת המעופש רב השנים

               

              בחדש מחויך.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 23:31

                 

                תוצאת תמונה עבור אהבה עצמית

                 

                אהבה עצמית היא המפתח להתמודדות עם העולם

                ''

                אהבה עצמית מהווה את מכלול הדברים אשר אדם יכול לעשות למען עצמו, בעודו מציב את עצמו בראש סדרי עדיפויותיו. זוהי יכולתו של האדם לחוש אהבה עזה כלפי עצמו, לחוש כבוד כלפי עצמו, הערכה, סימפטיה, אמפתיה, מחילה וסלחנות, כלפי האדם המשתקף אליו ,כשהוא מתבונן במראה.

                 

                אהבה עצמית היא המפתח, לאופן בו אנחנו מתמודדים עם העולם. כל סיטואציה שאנו עוברים, קשורה באופן זה או אחר לאהבה ולהערכה עצמית. היא התנאי הבסיסי וההכרחי לכל תהליך שינוי ולכל ניסיון לחולל מעבר אמיתי לכוון של הצלחה, שגשוג, ריפוי או הקלה.

                 

                חוסר אותנטיות של אנשים, מגיע ממקום של חוסר באהבה עצמית. אנשים נוהגים לחפש אישורים וביקורות טובות מאחרים -כדי להגדיר ,עד כמה הם עצמם טובים ואהובים. זאת אחת הסיבות העיקריות  הגורמות לנו להרגיש לא טוב עם עצמנו. להסתובב סביב השאלה: "מה אני צריך לעשות, או מי אני צריך להיות כדי שיאהבו אותי, או כדי שיעריכו אותי?".

                 

                אנשים מוותרים על האותנטיות שלהם, על האמת שלהם ,כדי לקבל מגורם חיצוני את מה שקיים בתוכם בשפע, במצב של פוטנציאל המחכה למימוש. אנשים מסתכלים על העולם שמסביבם ועל אנשים אחרים מתוך השוואה. אנשים משווים עצמם להישגים של אחרים ורק אז מחליטים אם כדאי להתחיל ולאהוב את עצמם. כלומר הם עושים תהליך מתוך החוץ פנימה.

                 

                אהבה עצמית היא היכרות אמיתית עם כל הדברים הנפלאים, מהם אנחנו בנויים בתוכנו. אהבה עצמית אמיתית מתרחשת, כאשר אנו מוכנים להפסיק להתעסק במחשבות המעכבות, וברגשות הסוערים שלנו, ונעשים פתוחים וחשופים כלפי העולם. כאשר אנו מוכנים לעזוב את המוכר והידוע ועורכים מסע אל  תוך פנימיותנו -ומגלים שם את  עצמיותנו ,ממוזגת עם הטבע הנצחי, העצום והאינסופי שלנו.

                אנחנו מגלים בתוכנו-מעיין של אהבה בלתי מותנית. משם נובעים שפע של רגעי השראה, יצירתיות ואינטליגנציה.

                 

                באהבה עצמית אנו אוהבים את עצמינו, מקבלים את כל החלקים שבנו ובעלי שלווה אמיתית בחיים. לא תלויים בכלום, לא בסביבה, בכסף או בהצלחה. אוהבים את עצמינו כמו שאנחנו ,ולמעשה, בתוך המרחבים האינסופים הללו, אנחנו יכולים לרפא את עצמנו באופן יסודי וטרנספורמטיבי. שם אנחנו יכולים לקדד את עצמנו לשינוי אמיתי בתוך חיי היום יום.

                 

                אהבה עצמית אינה מתבטאת בשבח עצמי בכל הזדמנות ולספר עד כמה אתה גדול, אלא זאת אותה תחושה פנימית. כשאנחנו באים מתוך אהבה עצמית, עוצמה פנימית-העוצמה הגדולה ביותר, ואנו מתקדמים קדימה בצעד ענק. זאת מפני שאנחנו  מביאים את עצמנו האמיתי, אותנטיים לגמרי, מאה אחוז אנחנו עם כל המיוחד שבנו אותו אנו תורמים גם לסביבתנו.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 04:50

                  צטט: 

                  ''

                   

                   

                  אדם מואר מקבל את המציאות כפי שהיא

                   

                   מצבו הטבעי של האדם הינו להיות  מואר באור האלוקי ומחובר למקור נשמתו ,כך שיכול הוא לשמוע את ההדרכה הפנימית ולצעוד בעולם, כהוויה שלמה שסלחה לעצמה.

                   

                  הארה הינה מושג דתי, שמקורו בבודהיזם ומתאר את יציאתו של האדם ממחזור הלידה והמוות הנצחי המקובל בדתות הודו. שבירה זו של המעגל הנצחי של גלגול הנשמות, נובע משינוי אישיות חריף [בדרך כלל גם פתאומי ומיידי] המעביר את האדם ממצבו הרגיל -למצב תודעתי עליון ונשגב ,שהינו המושא המרכזי של הדת הבודהיסטית.

                   

                  'הארה' הינה תנועה חיובית. האדם אינו שופט את עצמו או את עולמו אלא מנסה להוסיף בהם אור.

                  הארה הינה מצב תודעה ,בו המציאות מתקיימת בזמן הווה, ואינה מושפעת מהעבר או העתיד, שהינם פרי יצירתו של האגו. הארה הינה מצב בו הדואליות מתקיימת בהרמוניה יחסית וללא קונפליקט פנימי.

                   

                   אדם שחווה הארה מכונה "נאור" או "מואר". בכדי להגיע להארה ,על האדם לצאת מעצמו ולבחון את עצמו מבחוץ מכול הזויות,לחזור לעצמו להסתכל החוצה ולהפנים לתוכו את כול מה שראה,ומתוך כך להאיר עצמו,זאת הארה.

                   

                  אדם מואר מקבל את המציאות כפי שהיא ונמצא במצב קבלה מוחלט של הקיים. הוא אינו מוותר על האגו שלו ואינו נמצא במצב של הכנעה, הוא יודע לשלוט באגו האנושי ,ומשתמש בו כדי להאיר את חבריו בני האדם ואינו נכנע לקולו התובעני של האגו הפנימי.

                   

                   ישנו סיפור זן: תלמיד ביקש מרבו להורות לו את הדרך לנירוונה. ענה לו המורה: "על ידי שאוכלים וישנים". התלמיד תמה "והרי כולם אוכלים וישנם?" והמורה ענה: "ההבדל הוא בכך שכאשר אני אוכל, אני אוכל וכאשר אני ישן, אני ישן". היכולת להיות "נוכח" בכל מעשה באופן מוחלט, יוצר חיבור למהות החיים, מגע עם הקיום, וחיבור זה הוא ההתעוררות[הארה] אליה כל-כך משתוקקים.

                   

                  ככל שהאדם מבדיל בין דברים, הוא רחוק יותר מההארה, וככל שהאדם מוצא קווי דמיון, ובצורה זהה, אם הוא מבין כיצד דבר ודבר קרובים ומאוחדים, ידע שהוא קרוב להארה. ויותר יחווה את האחדות למרות שחי בנפרדות. ההארה היא החיבור לשורש של המציאות.

                   

                  הדרך של האדם להגיע לאחדות היא על ידי כך,שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר: עליו לשאול, מה הסיבה של כל מחשבה או רגש שעולים בו, למה דבר זה או אחר פועלים או נעשים בצורה כזו או אחרת? למצוא את האחדות בין דברים שונים, פשוט לשאול למה ההוא אומר ככה והשני אומר אחרת? ואם אדם ישאל מספיק פעמים, יגיע לנקודה של אחדות שכל הדעות שווים, וכך גם אם יחקור את הרצונות שלו, יגלה שהם בסופו של דבר מאותו המקור.

                  כמו כן גם אם אדם יחקור את החומר, ויבדוק את מקור מימד הזמן ומרחב המקום, הוא יגלה שכל האירועים נמצאים באותו המקום ובאותו הזמן. וכשאדם בודק לעומק, הוא יגיע לשאלה, האם זה באמת משנה? ומה הסיבה שזה משנה?

                  ומי שיתמיד לחקור את הדברים לעומקם, יגלה איך הדברים זהים אחד לשני, ובסופו של דבר הוא מגיע לתפישת מציאות כזו, שאין לו הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות וזו ההארה.

                   

                  ברבות השנים הועתק מושג ההארה ממקורו, אל דתות מזרחיות אחרות כמו ההינדואיזם והג'ייניזם ובשנים האחרונות הפך מושג זה למקובל מאוד בספרות העידן החדש.

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 04:46

                    תוצאת תמונה עבור מכיר כמו כף יד

                     

                    איזו התיימרות זאת

                     

                    לומר לאדם

                     

                    שאתה מכירו

                     

                    כמו כף ידך..

                     

                    חחחחח

                     

                     

                    האם אתה מכיר את רבדיך?

                     

                    האם אתה מבין מילותך?

                     

                    האם אתה מבין מהיכן נשאבים רגשותך?

                     

                    תגובותך?

                     

                     

                    אני חושבת שאפילו ההוא

                     

                    שבוחן כליות ולב

                     

                    אינו מתיימר לומר שהוא מכיר

                     

                    אפילו את עצמו

                     

                    ככף ידו...

                     

                     

                    קצת צניעות ומודעות

                     

                    מעולם לא הזיקה...

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 04:42

                      תוצאת תמונה עבור במת העולם

                       

                      לא נותר אלא לראות

                       

                      את הדרך בה מגיבים אלינו

                       

                      כשאנחנו נמצאים בסיטואציות

                       

                      עם הדמויות

                       

                      בהם נבחרנו

                       

                      או בחרנו

                       

                      לבלות את חיינו.

                       

                       

                      לא נותר אל להתבונן

                       

                      ללמוד דרך באי חיינו

                       

                      את ראיית ותפיסת חייהם

                       

                      ולהסיק

                       

                      לאן הגענו

                       

                      ואיזה דמות אנו משחקים

                       

                      על במת עולמינו.

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום שני, 5/3/18, 09:46

                        תוצאת תמונה עבור נקמה

                         

                         

                        מה יקרה לאדם

                         

                        שיאחז בכאבו 

                         

                        אחוז וחנוק

                         

                        ולא יתן לו מפלט

                         

                        עשרות שנים?

                         

                         

                        מה יקרה לכואב 

                         

                        אם ימתין למושא כאבו

                         

                        כדי לשחרר עליו מעמסו

                         

                        לנקום בו נקמתו?

                         

                         

                        מאדם אוהב יהפך

                         

                        לאדם דואב

                         

                        המוותר על זרימתו

                         

                        משמר כעסו 

                         

                        ובדמיונו יוותר

                         

                        שעת חשבון ונקם....

                         

                         

                        כמה חבל...

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום ראשון, 4/3/18, 11:38

                          ''

                           

                          תוצאת תמונה עבור גוף הכאב אקהרט טולה

                           

                          גוף הכאב משבש את כוח השמחה הטבעי שבנו

                           

                          מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

                           

                          אנחנו לא מודעים לכך שאנו נושאים אתנו גוף נוסף במשקל רב,אשר שמו:"גוף הכאב". לכל אדם, יש את גוף הכאב ההולך עמו. גוף הכאב שלנו קשור לחיינו הקודמים, לחוויות ילדות, למי שהיינו ולמה שכבר עברנו. גוף הכאב, גם הוא, רוצה להתבטא במציאות. והוא כולו כאבים.

                           

                          "גוף הכאב" הוא שדה האנרגיה של הרגש הישן, אך החי מאוד, שקיים כמעט אצל כל אדם . כל חוויה רגשית כואבת יכולה לשמש מזון לגוף הכאב. לכן הוא משגשג בהתבססו על חשיבה שלילית ועל דרמה ביחסים. אצל רוב האנשים ישנם תקופות שבהן גוף הכאב רדום ותקופות שבהן הוא פעיל.

                           

                          גוף הכאב נבנה בנו החל מהילדות והוא משתנה כל הזמן. אפשר להשוות אותו למחסן מלא חפצים שאין לנו צורך בהם.לפעמים המחסן הזה כל-כך עמוס,שמספיקה דחיפה אחת קטנה והוא נפתח ונישפך על כל מי שנמצא בסביבתנו.

                           

                          מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

                           

                          אקהרט טול כותב:"כל רגש שלילי חדש - שלא מתמודדים עמו באופן מלא, שלא מקבלים אותו ואחר כך משחררים אותו - משאיר אחריו שרידי כאב שיוצרים יחד שדה אנרגיה שחי בכל תא בגופכם. שדה האנרגיה הזה מורכב לא רק מכאב מן הילדות, אלא גם מכאב שהתווסף אליו בגיל ההתבגרות ובחייכם הבוגרים, וחלק ניכר ממנו נוצר על ידי קולו של האגו".

                          כדי לשחרר את גוף הכאב עלינו להבין כי  אין שום יעוד נעלה לגוף הכאב בעולמנו, ושכל תרומתו לחיינו הוא יצירת דפוסי אכילה לא בריאים, תחושת דיכאון וסירוס כוח השמחה הטבעי .

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS