כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 8/2018

    1 תגובות   יום חמישי, 16/8/18, 04:11

     

    תוצאת תמונה עבור חוש שישי

     

    החוש השישי מכיל את העולם שמעבר לחושים

     

    החוש השישי נקרא גם אינטואיציה,תחושת בטן, הרגשה פנימית וכד', הוא מעין תחושה של חוויה רוחנית עליונה המצווה עלינו לפעול בדרך זו או אחרת בתחום כלשהוא. ברוב המקרים הללו, איננו יכולים להגיד בדיוק מה גרם לנו לפעול בדרך בה פעלנו, ואנו תולים זאת בקיומו של החוש שישי. תחושת בטן זו-לא מלווה בפחד,אלא נועדה לעזור לנו להחליט מה לעשות.

     

    חמשת החושים אשר יש לנו,בני האדם הם: חוש המישוש, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח ,הם הכלים הברורים והמוחשיים בעולם החומר המסייעים לנו למצוא את דרכינו בעולם ,להתמצא ,לשרוד ולהבין אותו.

     חוש נוסף שניחנו בו,הוא החוש השישי , שהוא מעין תכונה או כישרון מסוים המאפיין אותנו,כבני האדם. מטרתו של חוש זה הוא להכיל את העולם שמעבר לחושים. לכולנו יש במידה מסוימת ,חוש שישי. תחושות בטן או אינטואיציות המלוות אותנו, ובמקרים רבים הן גם נכונות. האינטואיציה עדיין נחשבת לתופעה מיסטית.

     

    האינטואיציה נוצרת במוחנו אך לא באמצעות מחשבה. היא נוצרת באופן דומה לכאב. או לריח נעים. או לתחושה של קור. המוח יוצר תחושות אלה [כאב, ריח, קור] ושולח אלינו רק את השורה התחתונה- ופתאום אנחנו יודעים. פתאום אנחנו שמים לב שבעצם קר לנו, או שכואב או שאיש מסוים אינו נעים לנו. פתאום אנחנו מבינים משהו.

     

    האינטואיציה מגיעה אלינו כתחושה והיא נושאת עימה מידע אמיתי ומדויק. פעמים רבות עלינו לפענח את התחושה האינטואיטיבית כדי להבין את ה"מסר". איננו שותפים ליצירה של התחושות שלנו בכלל ושל האינטואיציה בפרט, וזאת הרגשה די מוזרה, בעיקר כאשר מדובר במידע אודות אנשים או מצבים. האינטואיציה מתייצבת בפנינו כעובדה גמורה: למשל:"תיזהר מהאדם הזה!" זכותנו להחליט – אם להקשיב לאינטואיציה או לא.

     

    החיות נעזרות באינטואיציה באופן טבעי. בני אדם נוטים לתת להיגיון להשתלט על האינטואיציה. ד"ר גרט גיגרנזר טוען ,כי האינטואיציה יכולה לעזור לנו לבצע החלטות נבונות ומהירות יותר. תת המודע שלנו קולט רמזים מהמודעות הרציונלית, ומעביר אלינו את המידע דרך רגשות אינטואיטיביים. אם יש לנו,לדוגמא,  תחושות לא טובות לגבי חברה לעבודה, יתכן וברמה העמוקה יותר אנחנו מבחינים בדפוסים זהים לה ולמישהו שהתייחס אלינו לא יפה בעבר.

     

    האדם בעל היכולות העל-חושיות מקבל את המידע באופן אישי אינדיבידואלי, דרך אמצעים שונים. תחושה אינטואיטיבית גורמת לנו לדעת דברים ועובדות מבלי שנחשוב על העניינים. אין זה תהליך חשיבתי רגיל. אנחנו מקבלים את המידע בבת-אחת, לפעמים גם בפתאומיות, ונדמה לנו כאילו יש לנו "ידע אוטומטי". אתה פתאום יודע. אינטואיציה היא תחושה שמביאה אתה מידע.

     

    ניתן לפתח את החוש השישי באמצעות תרגילים והתמדה. כל אחד, בשילוב מאמץ של התמדה בתרגול, יכול להפעיל את הפעילות המוחית ,כך שיוכל להגיע ליכולות גבוהות של החוש השישי שלו. כך יוכל לחזות דברים או לקרוא מחשבות. מוחנו משדר לנו מידע אודות המציאות ,ואנחנו יכולים לקלוט זאת בסימנים קטנים ועדינים בגופנו, בתחושות, בהרגשה. אם רוצים לפתח את יכולת הזיהוי כדאי ללמוד להכיר את הסימנים הללו ולתרגל אותם.

     

    "אינטואיציה היא כמו שריר", אומר ד"ר גיגרנזר. "היא מתחזקת ככל שמשתמשים בה". בסופו של דבר, הקשבה לקול הפנימי תהפוך לטבע שני ותעזור לאדם בקבלת החלטות חשובות.

     

    הרב מיכאל לייטמן,בהסתמך על הקבלה אומר:

    בחמשת החושים הרגילים והמוכרים לנו, אנו מרגישים את העולם הזה, והחוש השישי מיועד לגלות בפנינו בני האדם,את העולמות העליונים. חמשת החושים מצויים בגופנו ואילו החוש השישי הוא חוש חוץ-גופי, הנקרא גם "נשמה".

    תהליך פיתוח החוש השישי,מתחיל מהתעוררות שאלות קיומיות באדם כגון "למה אני חי?", "בשביל מה אני חי?" שאלות הבאות מתוך חיסרון ורצון להרגיש מה שנמצא מחוץ לעולם הזה. זוהי תחילת החוש השישי. כאן מגיעה לעזרתנו חכמת הקבלה שמיועדת לפתח את החוש הזה.

    בתחילה החוש השישי הוא כנקודה בלבד, אחר כך אנו פותחים אותו למעין "כלי", שבתוכו מקבלים מה שיש בעולמות העליונים. כשהנקודה גדלה היא הופכת לכלי גדול שנקרא "עשר ספירות", ובו מתקבל האור - הרגשת העולמות העליונים.

    כשאדם כבר מתחיל להרגיש בחוש הזה מציאות חדשה, מערכות וכוחות המפעילים את עולמנו, הקבלה גם עוזרת לו להבין מה הוא מרגיש, מאיפה זה בא, ואיך הוא יכול להמשיך לפתח את ההרגשה הזו ולהתקדם הלאה".

     

    המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כחוש השישי: היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע להורמונים המגיעים למוח המפעיל את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום רביעי, 15/8/18, 10:20

      תוצאת תמונה עבור לקחת אחריות

       

      אז מי פה קורבן?

       

      החיים  הם תמרון בין הבחירה להיות קורבן או אדם שלוקח אחריות על חייו ופועל למענם באסרטיביות.

       

      לא פעם אנו עוברים קושי בחיינו ומיד מחפשים את האשמים במה שקורה אתנו:הסביבה,החברה,אלוקים,הגורל וכו.זה הצד הקורבני שבנו שמנסה להטיל את האשמה בגורם חיצוני ,במקום לקחת את האחריות על עצמנו למה שקורה ולדברים שאנו יכולים לעשות לשינוי המצב.

       

      ביכולתנו,להחליט להפסיק להיות קורבנות.נעצור רגע ממרוץ החיים ניקח נשימה ונתבונן מה עומד לפנינו.לא נחשוש לקבל החלטות גם אם נטעה או נכשל נבין כי זה חלק מהכלים שבידנו ומותר לנו לא להצליח לצורך המשך לימודנו בעולם הזה.

       

      ההתנהגות הקורבנית מביאה תחושות של פחדים ,כעסים,רגשי אשם וכו ,שאנו במו ידינו עזרנו ליצירתם. כעס פנימי ממגנט כעס חיצוני.כל תחושת קורבן ממגנטת סיטואציה דומה.דומה מושך דומה.

       

      אם נתבונן לתוכנו,נחווה ,נלמד להכיר את פנימיותנו ורבדינו המודחקים וננסה להאיר בתוכנו את המקומות החשוכים האלה-נגיע לסליחה עצמית ולטיפול ב"שכבות החלשות" שבתוכנו.למענינו ולמען יצירת סביבה פנימית וחיצונית חיובית לנו ולסובבים אותנו.

       

      בקלפי הטארוט נמצא קלף התלו[הקורבן],אשר יוצא פעמים רבות לרוב אלו שבאים להתייעץ בקלפים.מכאן שרובנו "נהנים" מתחושת הקורבנות ולהעביר את האחריות על חיינו למקור חיצוני במקום למקום של אחריות ושיפור עצמי.

       

      קלף זה מדבר על התעוררות משינה תודעתית, הגוררת אחריה שחרור וויתור על דפוסי חשיבה, אמונות וצורות התנהגות שאינם נחוצים או אינם מתאימים יותר.

      עם שחרורם אנו נפתחים לכניסה של חכמה חדשה, מקדמת ומפתחת המביאה עמה שינוי פנימי עמוק וצמיחה ברמה החשיבתית, הנפשית והרוחנית. זהו "תשליך עמוק" בכל הרמות. כשחוכמה אחת מפנה מקומה לחכמה אחרת חדשה ונכונה יותר- ניתן להיפתח לרמות אחרות גבוהות יותר של תודעה, המתעלה מעל לאגו הפרטי של האדם. האדם לומד שעליו לשנות את עצמו ולא את האחר ובזה מתמקד.

      בהיותו של התלוי הפוך הוא מסוגל לראות את המציאות מזווית שונה ומפרספקטיבה רחבה יותר ממה שראה עד עתה, גם מנקודת מבטו של האחר עיני האדם מופנות אל המתרחש בנפשו ,ולא רק החוצה -כפי שקורה אצל אדם שעדיין לא התעורר.

       

      חכמה דרך הקרבה עצמית, לצעוד בעקבות האמונה האישית, תקשורת עם החלקים התת-הכרתיים של האדם, שימת לב לפרטים החשובים באמת לאדם, מוח אסטרלי, ממלכת הנפש, המעמקים החבויים של הנשמה, ברית עם ישות עליונה למרות פחד ארצי.

       

      קלף המתאר קורבן או ויתור, בדרך כלל מרצון. נכונות לוותר על נכסים (בעיקר חומריים) לצורך השגת מטרות ארוכות-טווח, שהן חשובות יותר לשואל. תבונה הנקנית במחיר נטישה של הישגי העבר.

       

      חיובי: ויתור על דברים משניים כדי לשמור על העיקר. נדיבות עד כדי הקרבה עצמית, למען אדם או עניין החשובים לשואל. אפשרות לראות את כל ההיבטים של מצב מסוים, ולהתייחס אליהם בשוויון-נפש. כוח השיפוט של השואל במיטבו, משום שהוא איננו צמוד לתבניות קשיחות ולדעות-קדומות. הצלחה לטווח ארוך, משום שהשואל הסכים להיות בעמדת חולשה ולא לכפות את מהלך העניינים. אי-אלימות מנצחת. דרגה רוחנית גבוהה.

       

      שלילי: נטייה מופרזת להקרבה עצמית ומילוי תפקיד של קורבן נצחי. קשייו של השואל מדומים, משום שהוא מתעקש להיצמד אליהם ולהמשיך להתלונן במקום להחליט ולעשות משהו לפתרונם. הוא רואה את עצמו כמרכז היקום ועסוק רק בבעיותיו האישיות. חופש-פעולה מוגבל. שקיעה ברחמים-עצמיים.

       

      נאחל לעצמנו להשכיל ולהבין איך להתבונן נכון ומוך מודעות לגשת לחיים ולשנותם ממקום של כוח ויכולת התמודדות פנימית שתלויה בנו.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שבת, 11/8/18, 13:08

        ''

         

        לדעת לקבל את  האמת 

        אחת מהסיבות לכך שאנשים נתקעים בטעויות שלהם, נובעת מכך שהאגו שלהם גורם לכך שהם לא יהיו מסוגלים להעביר על עצמם ביקורת באובייקטיביות, מה שגורר לכך, שהם אינם מסוגלים לקבל את העובדה שאולי הם טועים, דבר הגורר לכך שאינם יודעים לקבל את האמת ,ממי שאמרה.

        הפחד לומר או לשמוע את האמת, אומר הרב ברג, הוא המחסום המכשיל הגדול ביותר שאתו אנו מתמודדים, כשאנו משתוקקים לחוות מערכות יחסים ממלאות, כנות ומלאות אהבה. כשאנחנו מסתירים דבר מה, אותו דבר מה יוצר פירוד בינינו לבין האדם האחר. אם אנחנו לא פתוחים לשמוע את מה שיש לאחרים לומר לנו מבלי להגיב או לקחת אותם באופן אישי, אנחנו מרחיקים את עצמנו מאנשים אלה.

        תמיד קל יותר לומר לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע. לעיתים קרובות יותר נוח להסכים עם מישהו, גם אם אנחנו לא באמת מסכימים עמוק בפנים. ומכיוון שההתמודדות עם אמיתות כואבות בנוגע לעצמנו מפחידה במידה זהה, החברים ובני המשפחה שלנו יכולים להרגיש שעליהם לומר לנו רק מה שאנחנו רוצים לשמוע.

        החכם- רוצה כל הזמן להיות טוב יותר. הוא מקבל את האמת ממי שאמרה, לא כדי לתת קרדיט לאומר אותה אלא בשביל עצמו. החכם- רוצה לשפר את עצמו בשביל עצמו, הוא הראשון שמרוויח מכך. לכן החכם-ידע לוותר על הכבוד והאגו של עצמו ,וידע לקבל את האמת ממי שאמרה.

        לא לחינם נאמר "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים) ולא לחינם נאמר "איזהו חכם, הלומד מכל האדם" (מסכת אבות). כי החכם יודע ומסוגל ללמוד מכל דבר. החכם מוצא בכל דבר את ההזדמנות להחכים. החכם שמח מכך שיש לו הזדמנות להחכים ולהשתפר.

        היום, כשעליכם לומר את האמת, אזרו את האומץ לפתוח את לבכם כמו גם את פיכם. וכאשר עליכם לשמוע את האמת, אזרו את הכוח לפתוח את אוזניכם ולסגור את פיכם.


        אמרות כנף על אמת ושקר:

        *השימוש בשקר או בהעלמת עובדות נועד לחפות על שגיאה - להגן על תדמית עצמית, על אגו, מפני חשיפתו בציבור של מי ששגה.(דיוגינס) *מדבר שקר תרחק(שמות)

        *להשיג את האמת אפשר בשעה אחת, להחזיקה - דרוש מאבק כל החיים.(הסבא מנוברדהוק)

        *בערות פחות רחוקה מהאמת מאשר דעה קדומה.(דידרו)

        *השקרים האכזריים ביותר נאמרים לעיתים קרובות בדממה.(דיוגינס)


        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 10/8/18, 11:10

           

          ''

           

          נשים בחברה הישראלית מתמודדות עדיין עם חוסר שוויון מהותי

           

          המודעות הגוברת של נשים למעמדן החברתי והחיפוש אחר דרכים לשינוי הביאו נשים רבות למסקנה כי חייב  להיות שינוי עמוק בסדר היום הלאומי-חברתי. הן הבינו כי שיפור מעמדן אינו קשור רק בהן אלא בשינוי החברה כולה.

           

          אין ספק כי תרומתן של נשים בישראל לפוליטיקה, לכלכלה ולחברה היא משמעותית. עם זאת, נשים בחברה הישראלית מתמודדות עדיין עם חוסר שוויון מהותי בתחומי חיים רבים. מוסדות, נורמות חברתיות, מסורת וחוקים דתיים ממשיכים להחליש נשים ונערות בבתי-הספר, בעבודה, ובבתי הדין הרבניים, וממשיכים להנציח אי-שוויון בין המינים.

           

          תמונת מצב הנשים כיום בארץ:

          -לנשים ישנה שליטה גבוהה יותר על הילודה.

          -ניכר שינוי מסוים בנורמות החברתיות שהיו מושרשות בעבר.

          -הלחץ החברתי המופעל על נשים להינשא הוקל במעט במשך השנים.

          -מלאכת הטיפול במשק הבית קלה כיום בהשוואה לעבר ודורשת פחות זמן, בזכות המודרניזציה ושילוב המכשור האוטומטי בעבודות הבית.

          - הדחף של הנשים לצאת לעבודה גדל גם לנוכח העובדה שמעטים הזוגות המסוגלים לקיים משפחה על בסיס משכורת אחת בלבד.

          - בצה"ל באה לידי ביטוי רוח השינוי. בג"צ אליס מילר פתח בפני נשים את קורס הטיס היוקרתי, וכיום מצטרפות לשורות חיל האוויר גם נשים טייסות.

          -כיום מכהנות יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים בישראל.

          -הפער בגובה השכר בין נשים לגברים עדיין קיים, ומגיע כיום ל-30%-35%. אחוז הנשים המובטלות עדיין גבוה יותר מאחוז הגברים.

          -ייצוג הנשים במערכת השלטונית לא השתפר.

           

          נשים מסתכלות על בעיית אי השיוויון בצורה שונה. נשים העובדות בצבא או סטודנטיות במחלקות שרובן גברים, מודעות לאי השיוויון בין המינים ולאפליה ורגישות לנושאים אלו ורואות בהם בעיות חברתיות חמורות, יותר מאשר סטודנטיות מחוגי לימוד שבהם לומדות בעיקר נשים או אחיות העוסקות במקצוע נשי מובהק. מכאן, שיש השפעות של מין, גיל, מוצא עדתי, רמת דתיות, רמת השכלה וסוג מסגרת תעסוקתית, על תפיסת מעמד האישה כבעיה חברתית.

          עוד ארוכה הדרך לפני הנשים להגיע לשוויון למרות המנהיגות החדשות שעלו לראשות המפלגות.עוד ארוכה היא דרכן.

           

          ולפנינו שיר על יחסים אישה-גבר:

          אני רואה לך בעיניים /מילים ולחן : אתי אנקרי

           

          אני רואה לך בעיניים

          אני רואה את הכול

          היית עוטף אותי בבית וחום

          אני רואה לך בעיניים,

          אני רואה את הכול

          היית סוגר אותי, אם היית יכול

          אני רואה לך בעיניים

          שכלום לא חשוב

          רק אתה, אני ואתה שוב ושוב

          אני רואה לך בעיניים

          שיותר מהכול -

          היית סוגר אותי,

          אם היית יכול

          היית בונה לי קירות

          היית מתקין מנורות

          שיהיה לי אור

          אני רואה לך בעיניים,

          זה כתוב בגדול

          היית מרשה לי, מוחל על הכול

          אני רואה לך בעיניים,

          רואה את הכול

          היית אוהב אותי כמו שאיש לא יכול

          הייתי משוטטת בין הקירות

          הייתי עושה בם צורות -

          שיהיו לי שמיים

          אני רואה לך בעיניים

          אני רואה את הכול

          היית עוטף אותי בבית וחום

          אני רואה לך בעיניים

          אני רואה את הכול -

          רק אותי לא רואה בתוך הכחול

          הלכתי לפני שעות

          וטוב לי מחוץ לקירות

          להתגעגע לבית

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום חמישי, 9/8/18, 17:18

            ''

             

            קרני האור פותחים את היום

             

            ''

             

            סומק של הוד

             

            ''

             

            הצפת אור

             

            ''

             

            ''

             

            בוקר מבורך לכולנו

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 3/8/18, 07:58

               

              ''

               

              כד המים הסדוק    
                 

               לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו.
               במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק
               כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.
               
               לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
               
               "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"?
               
               "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך. 
               בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי.
               
               נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל".
               
               ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.
               
               נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו".
               
               מוסר השכל: לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים.
               אך אלו הסדקים/החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים. 
               עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שישי , 3/8/18, 05:18

                תוצאת תמונה עבור ניתוח לב פתוח סיכונים

                 

                 

                יומן הלב שלי 2

                 

                ובכן אני אחרי ניתוח לב פתוח.

                 

                ארגון מחדש של חדרי הלב.

                 

                הולכה בדרך חדה של הדם.

                 

                מה השתנה שם?

                 

                האם אשנ נתיבותי?

                 

                זה די מפחיד להפקיד את ליבך וגופך בידי רופאך.

                 

                בידי אהובך.

                 

                בחרתי להעלם ולשכוח את הניתוח.

                 

                שכחתי את כל מהלכו.

                 

                דרך של הגנה מאי שפיות....

                 

                 

                ןכשהתעוררתי למחרת לא האמנתי לרופאים שאני ביום למחרת.

                 

                ביקשתי תמונה להוכחה

                 

                שאכן עברתי חוויה לא פשוטה זו....

                דרג את התוכן:

                  תגובות אחרונות

                  פרופיל

                  אסתר רבקה
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS