כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני ואחי התהום...

    Intimacy - In To Me You See

    ארכיון : 3/2010

    38 תגובות   יום שבת, 6/3/10, 11:44
    היה בי איזה רצון נשגב, להיות אחר. לא יודע מי האחר הזה, ובאיזה אופן הוא פועל. אני רק מבין, שהוא, לא אני. והמרחק הזה, בין מי שאני, לבין מי שאני מסוגל להיות, לבין מי שהייתי חולם להיות, הוא המרחק ממני, אליי, בין האובד, לזה שכבר לא מצליח למצוא. בטח חיפשתי בכל המקומות הלא נכונים, וגם אם המשפט הזה לא ממש מדוייק, מישהוא צריך לכתוב אותו.
    גם באהבה, זה המרחק ביני לבין מי שהייתי רוצה להיות, שם, החיזור העדין והמבוייש שלי, מצליח להסתיר אפילו ממני את זה שנבדק ונמצא מלא, מידי, בטוסטסטרון. הנשים של היום, כבר גמרו אומר לבלבל בין מה שגברי, למה שאגרסיבי, ולהפכם לאחד. הם לא.

    אני מחפש אותך. תדעי. גם אם תמשיכי להתקיים רק בחזיונותיי ההזויים. רכה ודורשת רכות, ולא קושי, או כוח. וזה, מתרחש בכל פינת רחוב, ותחת כל קפה רענן. כל מבט ימינה או שמאלה, הוא כזה שזז כדי לפנות מקום לבואך, זה שנותר ריק, תדיר. אבל רק בלילות הריקים נפגשים האמת והשקר, אז בפרברים של החיים, אחרי שגורשו כל היום כדי שלא יפריעו, חוזרים ושבים כמו חתול רחוב עקשן במיוחד.
    הביחד שלבד, והלבד שמוטב לו להיות הוא, מאשר יחד שמשקר, כלום כולם אינם אלא פתרונות רגעיים, בהעדרה של אהבה אחת, שאין בה לילות אבודים.

    כל מיני סוגים של ביחד, ידעתי בחיי, עד שהגעתי לשלום עם כל האפשרויות כולן.
    הצילומים שצילמתי כאן למעלה בסרטון הקצר, הם של ביחדים מכל מיני סוגים.
    אחרים.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יורם-כהן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      תגובות אחרונות

      פיד RSS