כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אנחנו

    מסתכל על הסביבה וכותב

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום שישי , 26/9/14, 23:00

    במהלך ספטמבר 2014 טיילנו 3 שבועות במערב ארה"ב. רצ"ב כמה תמונות לטעימות. ארה"ב ענקית אבל איך שהו לא משכנעת. נסענו בכביש מספר אחד - לוס אנג'לס -סאן פרנסיסקו - הכל מסביב נראה  עבש ודהוי משהו... כל הכפרים כמו דרום חולון...חסר הירוק...שמורת יוסימיטי ענקית אבל לא מרשימה, עמק המוות בנבדה הוא מדבר מלח עצום ממדים אבל לא יותר מזה, ואגס היא כפר נבו-רישי גדול עם מלונות ענק משולבים באורות מנצנצים וזקנות משועממות שמהמרות עצמן לדעת כאילו אין מחר.  משהו שם נראה דועך....נשאר האקווריום במונטריי.....ארה"ב צריכה רימויינט דחוף....אבל ניו-יורק היא ניו-יורק הנהדרת

     

     

    ''


    ''


    ''




    ''


    ''


    ''


    ''




    ''


    ''

    דרג את התוכן:
      5 תגובות   יום שבת, 19/4/14, 09:15

       

      נתחיל מהסוף: היינו בפסח במלון "בית השלום" במטולה וגם הפעם דורית עשתה לי בושות

      אתם מכירים את זה שבאתרים הפורנוגרפים שואלים אותך מה עושה לך את זה?


      במלון במטולה הסתבר לי, אחרי לא מעט שנים, שמה שעושה את זה לדורית אלה הקצוות ("השוונצים") של ציפיות השמיכות במלון. אני אמיתי

       

      מסתבר שבמלון הזה הציפיות הלבנות כשלג נתפרו במיוחד על ידי התופרת "עדנה" שעשתה יופי של שוונצים שדורית ממש, אבל ממש לא נרגעה מהם.  איך שנכנסנו לחדר היא נדלקה עליהם, צלמה אותן מכל זוית אפשרית, הרימה טלפון לבעלת המלון וכל החג טירחה לה איך משיגים כאלה ציפות, מי התופרת וכו' וכו'. אני מצידי הסברתי לבעלת המלון שאני לא בעסק, אני רק הנהג ואין לי קשר לבלונדינית

       

      ברור שבעוד חודש יהיה אצלנו  סדר פסח שני עם חנוכת הציפיות שעדנה תתפור לנו (וכמובן לילדים לנכדים ולעוד כמה דודות)

       

      חוץ מזה מדובר באחלה של מלון בוטיק, מטופח, בלי ילדים, בלי וועדי עובדים, חדרים מקסימים, מסעדה מעולה וארוחת בוקר עשירה. מקום שלו ופאסטוראלי. נחזור לשם

       

      ''

                                                    היו שוונצים היה כייף

      ''

                                              לבד - דורית עם השוונצים

      ''

                                                    הוד מעלתם השוונצים


      ''

                                           מסעדת המלון - מומלצת מאד 

      ''

                        את ארוחת הבוקר הנפלאה אוכלים בגן המלון - פאסטורלי  ושקט

       

      ''

           את הסופ"ש סיימנו בטיול בקסריה - הד"ר מבסוטה - יש לה את הטלפון של התופרת.
           יהיו לנו בבית ציפיות עם שוונצים לנצח

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שבת, 22/2/14, 09:28

        לדורית יש היום יום הולדת

        היא חוגגת אותו בטיול בנות שישי-שבת למדבר. היו יחד במלכת המדבר בנפאל 4 שנים
        אחורה
        מאז הן ביחד, כל חודש מסיבה

         

        כל שעה אני מקבל ממנה ווטסאפ לבדיקת נוכחות. נשים. הרגעתי אותה.  את שישי
        בערב עשיתי
        לבד במסעדה סמוכה. הברמנית פינקה אותי

         

        דורית כבר לא ילדה: 30 שנה רופאה, יחד אנחנו מעל 120. היא יודעת שההבדל
        בין טיול
         בנים לטיול בנות הוא כמובן בדיבורים על הסקס:

         

        בטיול בנות הן מחליפות חוויות מה הן לא מוכנות לעשות עם בן-זוגם המניאק שנרדם מול הטלביזיה

         

        בטיול גברים הם מחליפים פאנטזיות מה הם היו עושים עם המאהבת ללא היו נרדמים מול הטלביזיה

         

        הכל דיבורים, התוצאה היא אפס

         

        תהנו מהתמונות

                     

        ''

                       החמישית משמאל עם המשקפים העגולים והכובע המצחיק לא יכולה דקה בלעדיי

         

                     

        ''

                      מצלמת קניון במדבר- עגמומית ראשונה של געגועים הלא כן?

         

                    

        ''

            מצלמת שקיעה במדבר - סימן שהגעגועים התחילו לחפור לה, הסוללה שלה עמדה להגמר

                    

        ''

          חוגג שישי ברגוע - הברמנית התעקשה לצלם וביקשה לשלוח לה את התמונה בתור גלולת הרגעה

                     
        ''

                                 שבת בבוקר - אחרי שהעירה אותי מוקדם יצאה במחול

        דרג את התוכן:
          5 תגובות   יום שבת, 15/2/14, 00:30

                           הבלונדינית גררה אותי בוולנטיין דיי בערב לפאב

                           היא לעולם לא תיוותר על סיבה למסיבה  (וגם עלי)

           

          ''

           

                                  הרבה שנים של אהבה - סבתא מרים וסבא אילן

           

          ''

           

                                                          החנון

           

           

           

          ''

           

                                                  החטיארים לפני שלב הפיליפינית

          דרג את התוכן:
            9 תגובות   יום שישי , 4/10/13, 21:39

            הטיול הזה נערך כבר במסגרת הסכם הממון שלנו שבו הגענו לפשרות סבירות: דורית אחראית על הכל – עלי מוטלת האחריות לכרטיס האשראי, סחיבת המזוודות, לנהיגה ולעונתה. דורית הסכימה שלטיול קצר של שישה לילות היא יוצאת עם שתי מזוודות במקום שתי מכולות עד כה ואני וויתרתי במספר נקודות לא משמעותיות – למשל הנוהג שלה ללכת למספרה וקוסמטיקאית יום לפני שאנחנו מטפסים על הר געש, הסכמתי גם לחצי יום שופינג על כל שישה ימי טיול וגם לשמוע מכסימום 20 דפי הסבר ביום – כל אחד 2.5 דקות לעומת 2.5 שעות עד היום על כל אבן מצויה. סוכם שאני לא חייב להקשיב אלא לשמוע בלבד – דורית הפנימה את העובדה שהורדוס/יוליוס קיסר או שבט האינקה - כולם כבר נכנסו לי באוזן אחת ויצאו מהשנייה

             

            בגדול זכיתי. האחריות שלה לכל הפרטים מביאה דווידנטים: לא חשוב איזה רכב אנחנו מזמינים לטיול – היא תמיד יוצאת ממשרד הקבלה עם המנהל האחראי למגרש הרכבים וחוזרת עם שדרוג חינם לרכב הכי מגניב. זו בהחלט נקודה שרשמתי לזכותי

             

            בשתי נקודות הפסדתי בגדול: בראשונה הסכמתי שהיא תמשיך לאיכול צ'יפס ודגים בידיים, והשנייה הוא הנוהג שלה לחפור בשיחה אין סופית עם כל אחד שאנחנו פוגשים בטיול והיא עושה את זה בשמונה שפות: זו יכולה להיות זונה בתחנת אוטובוס נידחת, גברת עם סלים באמצע רחוב פתלתל ביוון עם אלפי מכוניות צופרות מאחורה, זוג גרמנים במסעדה או מטייל בודד על שפיץ של הר געש: במקום לשאול שאלה פרקטית איך מגיעים מכאן לשם – היא פותחת בשיחה אין סופית שבסיומה היא יודעת על הקורבן הכל: מהיכן הגיע, משפחתו, פרנסתו, המאהבת, לחץ דם, רמת הכולסטרול ואיזה תרופה הוא לוקח נגד סכרת. בסיום השיחה היא לעולם תזכיר לו שחשוב לעשות גסטרו – קולונסטרופיה

             

            אבל יש נקודה אחת בה זכיתי בגדול: לדורית מנהג פולני מביך לבקש מהטבח המקומי את המתכון לתבשיל אותו אהבה באותה מסעדה. דורית עדיין בשלב החביתות השרופות אבל מתכונים יש לה מכל העולם מכאן ועד הודעה חדשה. בלי בושה היא נכנסת למטבח ומתעלקת עליו עד שהוא נכנע. שנים בקשתי ממנה שתחדל, זה הרי הקניין הרוחני שלו -  והיא בשלה. הפעם – במסגרת הסכם הממון שלנו גביתי ממנה מחיר יקר על ההתנהלות הפולנית הזו: היא אומנם תמשיך לנהל לי את חשבון הפייסבוק אך נשללה ממנה הסמכות לפטר חברות שלי כל אימת שהן עושות לי לייק

             

            תיהנו מהתמונות

                              

            ''

                                  מכוניות אצלה זו שריטה רצינית                   

             

                               

            ''

                                 הכל פה ראה טוב - על האי פניארה בדרך להר הגעש סטרומבוליני

             

                                

            ''

                                הר הגעש סטרומבוליני - ההתפרצויות בלילה יוצרות עמוד אש מרשים

             

                                

            ''

                                על הר הרעש אתנה - הר געש מרשים ביותר - 2.8 ק"מ גובהו

             

                               

            ''

                               יושבים על לבה מיולי האחרון של הר הגעש אתנה 

             

                              

            ''

                              מסעדה מומלצת - רוסו פפרונצינו - בתאורומינה - המקרוני הטוב
                              ביותר שאכלתי אי פעם                

             

             

            ''
                                 

            הטבח והדג באותה מסדה - לא בשבילי

             

                           

            ''

                           לורנצ'ו - מסעדת דגים טיפוסית בסנטה טקלה – הדגים חיים ויש
                           לבחור אותם בזמן אמיתי

             

                           

            ''

                           בית הקפה vitally בעיירה סבוקה בו צולמו קטעים מהסרט הסנדק

             

                           

            ''

                            ווילה רומנה דל קזלה – בעיירה פיאצה ארמרינה - ארמון של 3500 מ"ר פסיפס,
                             שימו לב לאופנת הביקיני

             

                           

            ''

                           טיול בקניון גולה אל קנטרה - שצף קצף של מיים

             

                           

            ''

                           האקרופוליס העתיק בעולם בעיירה אגריג'נטו

             

                           

            ''

                           כנסיה טיפוסית בכל עיירה סיציליאנית

             

                          

            ''

                          אלף פעם בקשתי ממנה לא לאיכול בידיים

             

                         

            ''

                         יין עושה לה את זה

             

                        

            ''

                        מנוחת הנהג

             

                       

            ''

                       קצת שלווה ביום האחרון

             

                       

            ''

                       גם הוא לקח יום חופש

             

             

                                  

            ''

                        הסיבה האמיתית לנסיעה - ברור שהיא קנתה אותם

             

             

            דרג את התוכן:
              10 תגובות   יום שישי , 20/9/13, 16:18

               

              בסוכות השארנו את הנכדים אצל ההורים שלהם ונסענו להתאוורר במדבר. טיול בחוות בודדים קראנו לזה

               

              ברור שהיה בלגן

               

              שדורית נוסעת לאן שהוא – לא חשוב לאן – זה יכול להיות גם לשכנה - היא מתארגנת כמו לחתונה. הכל מתוקתק. גם הפעם היא הגיע עם שמלה שחורה, איפור עד הסוף, נעלי עקב תואמים לשמלה השחורה עגילים וכו' – העיקר לא לעשות בושות במדבר. אבה-מה – שירדנו מהמכונית לחנות הגבינות של חוות קורנמל לא הייתה לה שום ברירה ולהשאיר את נעלי העקב באוטו וללכת עם כפכפים. שימו לב לתמונה: כמו פולנייה אסלית היא מסתירה את הרגליים שלא יראו שהגיעה ללא נעלי עקב. שומו שמיים מה הבדואים יגידו,  אמא שלה עוד תזרוק אותה מהבית. אני כמובן הגעתי כמו שצריך: בגדי ב' עם כובע.

              לא שם קצוץ על הבדואים

                            

              ''
               
                                             פולנייה יפה מסתירה את כפות הרגליים
                         
                          
              ''

                                                   הנהג בלבוש מדברי מתאים

               

              חזרנו הביתה והפולנייה הכינה ספגטי. אתם מכירים את המאכל הזה: מן שרוכים ארוכים שלא נגמרים בפה. איך שאני מתחיל לחתוך את השרוכים האלה עם הסכין והמזלג אני חוטף ממנה את המשפט הכל כך מוכר לי:

              "שנים, אבל שנים אני מנסה ללמד אותך אך אוכלים שרוכי ספגטי ועדיין לא למדת! הסברתי לך אלף פעם: לא חותכים אותם – מסובבים סביב המזלג!"

               

              ברור שהיה ריב גדול סביב הספגטי. לא הקשבתי לה וחתכתי אותם, הפולנייה התפוצצה

               

              בסוף היום התפייסנו מאירוע הספגטי והלכנו לפאב. אהובתי הפולנייה אוהבת יין ובעיקר יין משובח שאותו היא שותה בלי עיין הרע. ואיך היא אוכלת את הצ'יפס עם היין? בידיים. ברור שבידיים. לאכול צ'יפס בידיים זה מותר.

              "מתוק שלי – צ'יפס אוכלים בידיים. נקודה". כל פולנייה והנימוסים שלה

               

              שורה תחתונה: אל תקשיבו לפולניות: הכל אוכלים בסכין ומזלג – וחותכים גם את הצ'יפס, גם את הפסטה וגם את הלחם. ככה לימדה אותי אמא שלי ושום פולנייה לא תשנה את זה

               

              שבוע מקסים לכם

               

              דרג את התוכן:
                10 תגובות   יום שישי , 6/9/13, 07:40

                לפני כ 105 שנה, בשנת 1909, נקבצו מספר גברים על סוסים באזור החולות של אחוזת בית, באמצע שום מקום צפונית ליפו ובעזרת צדפים הגרילו בתים אדומי גגות. אחד מהם, דיזנגוף שמו, רכוב על סוס לבן  וחבוש מגבעת פריסאית על ראשו הסתכל הייטב סביבו וקבע נחרצות שכאן יתגשם חלומו של הרצל בצורת העיר ת"א

                 

                 באותה שנה, כ 150 ק"מ צפונית משם, על הפינה הדרום מזרחית של הכינרת, הקימו קבוצת חלוצים את הקיבוץ הראשון במדינת ישראל – דגניה  

                 

                 5 שנים מאוחר יותר, בשנת 1914 נולדה בעיירה Esan     במחוז קולון במרכז גרמניה תינוקת בשם יהודית. האמא שלה הייתה יהודיה , האבא שלה – גוי - נצר פורמאלי כל שהו לאריסטוקרטיה גרמנית  

                 

                 ת"א החלה להתפתח, צצו רחובות, כיכרות, בתי קפה, תיאטראות, במקביל חלוצי דגניה נלחמו על כל רגב אדמה. טבריה לא הייתה כל כך ידידותית, ראש פינה ותל חי היו מרוחקים, חניתה עוד יותר, אבל להט החלוציות גבר על הכל. חלוצי דגניה חרשו בשדות הצפון ובמקביל דחפו העולים החדשים שזה מכבר באו את ת"א כמרכז תרבותי ושלטוני של המדינה בדרך 

                 

                 במקביל להתפתחות דגניה ות"א גדלה הילדה יהודית בבית עם תרבות אריסטוקרטית נוקשה. יהדות כלל לא היה הסיפור שלה אלא מנהגים מרכז אירופים נוקשים, לימודי "קולטורה", אופרות, בתי קפה ו...אופנה היו סדר יומה. גדלה הילדה יהודית ונהייתה נערה יפהפייה שהכול פתוח לפניה. ואז החלו השמיים להתענן, הנערה (20) בחושיה הבריאים צפתה את העתיד, עזבה את הלימודים והצטרפה לתנועת נוער שייעודה – עלייה לארץ ישראל בניית קיבוץ וגאולת הארץ  

                 

                 בשנת 1934, שנתיים לפני פרוץ המלחמה, הגיעה יהודית יחד עם עוד מספר חלוצים לדגניה – ל"הכשרה" של עבודת השדה. אישה מוזרה הייתה היהודית הזו: כל בוקר, לפני היציאה לשדה גיהצה את שמלתה על זכוכית העששית באוהל, נעלה נעלי עקב מבריקות וככה יצאה לעבודת החריש בשדה: סוס, מחרשה ויהודית עם שמלה מגוהצת ונעלי עקב מבריקות. לאחר שנה של הכשרה – לפני כ 82 שנה – עלו על משאית 10 גברים ויהודית אחת יפהפייה בשמלה לבנה ומגוהצת, צעיף סביב צווארה ונעלי עקב מבריקות לרגליה, עזבו את דגניה שמו פעמיהם למרכז הארץ, לאיזור המבצר הצלבני "שוני" וביצות כברה (מערבית לבנימינה)  והקימו קיבוץ חדש במסגרת חומה ומגדל:  מעיין צבי קראו לו  

                 

                  20 שנה ראשונים הם חיו בתנאים לא תנאים, לפעמים ברעב ממש, ושוב פעם העבודה בשדה ושוב פעם השמלה המגוהצת על העששית באוהל ושוב פעם נעלי העקב בבוץ הטובעני - אך נחמה פורטה אחת הייתה לאותה אישה יפה: תל-אביב. פעם או פעמיים בשנה, הרשו לעצמם מספר חברי הקיבוץ לקחת משאית ולנסוע לת"א. לראות הצגה, לשבת בבית קפה. זה היה הדלק שהחזיק את יהודית: שמלה מגוהצת, נעלי עקב, הצגה, קפה עם כוסות פורצלן וכפיות כסף, עוגת תפוחים  ומרלן דיטריך. יהודית מעולם לא הבינה את המנהג הזה של אכילת פלאפל בידיים או ניגוב חומוס, והיא מעולם לא הרשתה לילדיה לאכול כך והם מעולם (עד היום....) לא אכלו כך 

                 

                כשהילדים גדלו קצת – לקחה אותם פעם בחודש לת"א לראות הצגה, או איזה קונצרט משמים, או איזו אופרה מטרחת, העיקר לשבת בבית קפה עם כוסות הפורצלאן, עוגת תפוחים ולדבר על מרלן דיטריך

                 

                 60 שנה חייה יהודית בקיבוץ ומעולם לא הבינה מה היא עושה בו. 60 שנה היא חייה בקיבוץ וחלמה על ת"א: שמלה מגוהצת, נעלי עקב מבריקות, קונצרט, בית קפה עם כוסות פורצלאן, עוגת תפוחים, כפיות כסף ומרלן דיטריך

                  

                יהודית היא האמא שלי

                ''
                   
                                     האמא שלי בהיותה בת 70          
                 

                הפוסט הזה עולה פעם בשנה בתחילת ספטמבר לזכרה

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 30/7/13, 21:11

                  יצאנו בשישי האחרון (26 יולי 2013) סבתא דורית ואני לגנקי. אנחנו מאד אוהבים שירת ארץ ישראל וזה המקום לכך. הם מכירים אותנו שם ומייד בכניסה הם מחתימים את סבתא דורית שלא תשיר "חזק מדי" היות ואף פעם אין קשר בין מה שהיא שרה למה שהזמר שר. לד"ר אפס חוש מוזקאלי.  אני לעומת זאת נער מקהלה ותיק ונמצא איתם במו"מ מתקדם להיות זמר הבית המחליף שלהם לעת מצוא. מהצד השני – ברגע שמתחילה המנגינה סבתא דורית מאבדת בלמים ומתחילה לרקוד, משהו כמו רפלקס מותנה בשלב הגריאטרי. לד"ר אין שום אנהביציות – לא חשוב מה קורה באולם - היא יכולה לרקוד גם על מזלג כל עוד המנגינה רצה. אני פחות טוב בקטע הריקודים אבל לרוע מזלי היא לא מוותרת עלי, התוצאה תמיד מביכה

                   

                   

                  ''

                                                            זה המקום רח' קרליבך בת"א

                  ''

                                         רק רגע חמוד שלי - גם בשישי בלילה יש אנשים חולים

                  ''

                                                            הצחקת אותי


                  ''

                             החולים כבר מתו, התזמורת מנגנת הסבתא אחרי התדלוק והבלגן מתחיל


                  ''

                                                   הסבתא על מבערים - גם מכבי אש לא יכבו אותה


                  ''

                                            לא יעזור לך בית דין - אתה תרקוד איתי מתוק שלי

                   

                  ''

                                                  תראה לנכדות שאתה אוהב אותי

                  דרג את התוכן:
                    9 תגובות   יום שבת, 6/7/13, 13:03

                    אתמול שישי בערב 5 ליוני הלכנו סבתא דורית ואני לראות את מופע הריקוד-עירום "רנסנס" בנמל יפו. שלושה גברים ושלוש נשים עירומים לגמרי בתנועות מוזרות על הבמה. לא כל כך התחברתי, אבל דורית, לאחר שהסתכלה הייטב הרגיעה אותי שאין לי במה להתבייש....המופע הציג פוזיציות עצובות של ערמות גופות עירומים בתנועה מוזרה ורמת ריקוד נמוכה משהו. זה לא עשה לי את זה למרות שאני חובב אירוטיקה מושבע. לעומת זאת - כיצאנו פגשנו קבוצה רוסית שחגגה ברחבת מסעדת הדייגים. הרוסים חגגו כמו שצריך: וודקה, ריקודים ושמח. סבתא דורית כמובן אבדה מייד בלמים והופ הייתה בפנים, אני כמבוגר האחראי שמרתי על צלילות הדעת אפילו שאחד הרוסים נדלק עליה....התמונות מדברות בעד עצמן...

                     

                    ''

                                                        הכניסה לאולם - אולם נעים וממוזג

                     

                    ''

                                     הצנזורה מיותרת - הבנות נראו טוב יותר מאשר הן רקדו

                     

                    ''

                                                        לא התאפק הרוסי ועוד לייד אשתו

                    ''

                                                             יפו על רקע סבתא דורית

                     

                    ''

                                                   אולי תעזוב את המצלמה ותצטרף אלי?

                     

                    ''

                                                                      בוא כבר!

                     

                    ''

                                               זוית מעט פרובוקטיבית, הלא כן? בדיוק הזוית שאני אוהב

                     

                    ''

                                                                  נו ????!!!!!!!!!!

                     

                    ''

                                                     אם אתה לא נכנס אני רוקדת לבד.....

                     

                    ''

                                                              סבתא דורית והזמרת

                     

                    ''

                                                    תן לדפוק את הראש, חיים רק פעם אחת

                     

                    ''

                                                           סבתא דורית עם הנהג שלה

                     

                     

                    ''

                                                                אין כמו יפו בלילות

                     

                    ''

                                                                חיוך של נהג תורן

                     

                    ''

                                                    מחר הולכים לעבודה עם הצרות הרגילות

                    דרג את התוכן:
                      7 תגובות   יום שבת, 29/6/13, 11:22

                      דורית היא רופאה, מתמחה ביין אדום וקצינת התוכן אצלנו במשפחה. הגיל המצרפי שלנו הוא מעל 125 שנה ולכן מוכרחים לחיות את הרגע - והד"ר דואגת לרגעים האלה מצויין. עם בוא האביב, מייד אחרי מסיבת השבועות שארגנו בגינה  היינו ברביבים בערב שירה מיוחד שנקרא "תרמילו של אמיר", במצדה עם שלמה ארצי, בבלומפילד עם ברברה סטרייסנד, ברביבים והוד השרון בערבי שירה ואין ספור טיולים. צרפתי כמה תמונות לטעימות

                       

                      ''

                      על ארבע אחרי יותר מדי יין אדום במסיבה שהיא ארגנה  לחוג המטיילים שלנו 

                      ''

                               ערב שירה ברביבים - לד"ר חגורה שחורה באחיזת לאסו

                      ''

                      עדיין בערב שירה ברביבים - אני תמיד מקפיד שיהיו סביבי נשים יפות


                      ''

                                                          ארצי במצדה

                      ''

                                         ארצי במצדה עם הרוח בשערה

                      ''

                                        ארצי במצדה והחנון שתמיד מגיע בזמן

                                

                      ''

                                 שלמה  מארח את דודו טסה - פשוט נפלאים


                      ''

                       ערב שירה אצלנו בגינה - בעלת הביית מדגימה חניקה ידידותית
                       תרגיל של פולניה קלאסית

                      ''

                             היא עומדת על כך שאלמד לרקוד, אבל תמיד איתה בלבד

                      ''

                                             בית הכנסת החורבה ירושליים

                      ''

                                                 בית הכנסת החורבה מבפנים

                      ''

                                               ערב שירה בבית האיכר הוד השרון

                      ''

                       ערב שירה בבית האיכר בהוד השרון - היא לא מוותרת על צילום
                      עם מהנדס מרובע. שכל של אישה

                      ''

                                           או' ברברה אהובתי, היית תותח !

                      ''

                         טיול לירושליים - אם לא אחיזת לאסו אז בדיקת בטן לא חודרנית

                      ''

                            ולסיום לפני זריחה - הפוסט נסגר עם שלמה. היה ממש נפלא



                      דרג את התוכן:
                        3 תגובות   יום שבת, 18/5/13, 07:05

                        כמו בכל שנה גם השנה הזמינה בעלת הבית איזה 50 זוגות לדרוך לנו על הדשא ולחגוג איתנו שבועות. הפולנות לא ויתרו על הקולטורה, הכינו "מסכת" כמו בימים הטובים בפולניה, האוכל היה נפלא, מזג אויר משגע והאוירה נפלאה. עד 3 לפנות בוקר נמשכה השירה. מי צריך מכבי שיש חברים

                         

                        ''

                                                                       הכנות ערב חג

                        ''

                                         מנוחת פועל במה עם סיום ההכנות

                        ''
                         

                                           כולם הגיעו - מתחילים לשיר

                        ''

                                          צוות ההפקה בתצלום קבוצתי

                        ''

                                 בעלת הבית לא מוותרת על ה"מסכת"

                        ''

                                לא לדאוג עוד רגע זה ייגמר ונמשיך לאכול

                        ''

                                                 אוכלים ושרים

                        ''

                                סוף הלילה - שתי בלונדיניות חצי שיכורות

                               

                         

                        דרג את התוכן:
                          14 תגובות   יום שישי , 10/5/13, 16:01

                          הבת הבכורה שלי - רעות יחד עם בעלה - ערן -  ושלושת הבנות (תמר איילה ודר) נמצאים בקליפורניה לפוסט דוקטורט. זה סיפור משעמם. הסיפור המעניין הוא הנכדה האמצעית - איילה - 4.5 - שזכתה שם באליפות הקיטש...הגברת לא הולכת לגן ללא עקבים וגרדרובה מהסרטים  ולא יעזור בית דין

                           

                          ל

                          ''

                           

                          ''

                           

                          ''

                           

                          ''

                           

                          ''

                           

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה