האם הכל מואר אצלכם בתוך הבית הפנימי שלכם ?

האם ישנם מקומות שהייתם מעוניינים להחזיר לחיים ?

אשמח לעמוד לרשותכם, התקשרו לנייד: 0524430022

חג אורים שמח לכולם.

טלי כנפי

שלום חברים

אני פותחת סדנה נוספת של הבית הפנימי - הילד הפנימי.

הסדנה הינה אינטימית עם קבוצה קטנה, מה שיאפשר יחס אישי.

אתם מוזמנים להצטרף למסע שכולו ריפוי פנימי.

http://www.youtube.com/watch?v=XeCdAt2_C2Q&feature=player_embedded

כיצד חיים עם העובדה שמשהו דרמטי לפתע פוקד את חיינו ומצליח לטלטל את עולמנו? האם אנו מעניקים לעצמנו את הזכות להתאבל כחלק מהשינוי? האם אנו מרשים לעצמנו להיות מחוברים רגשית וגופנית, דבר שיאפשר לנו לחוש ולהרגיש טרם עת את מה שעומד להתרחש?

טלי כנפי פורסם: 07.02.13, 15:16

כמטפלת באנשים אני מוצאת את עצמי נפגשת במקרים ובמצבים שלהם מכנה משותף - אובדן: אובדן של מציאות, אובדן של חבר/ חברה, בני זוג שנפרדים או מתגרשים, אובדן של ילד, אובדן בריאות ואובדן תפקוד עד אובדן חיים.

כשאנו נמצאים בתהליך של שינוי, בין אם זה מתוך עבודה פנימית ובין אם זה מתוך כך שנקלענו למצב של התמודדות עם אובדן המציאות כפי שהכרנו עד כה, אנו נוכחים לדעת שאף אחד לא הכין אותנו לאפשרויות הדרמטיות, המפרות שלווה או נחת בחיים. כיצד מתמודדים עם אובדן?

קרוב לוודאי שאף אחד לא הסביר לנו את חשיבות האבל ובמה הוא מקדם אותנו, ועד כמה הוא מאפשר לנו להביע את רגשותינו, לפרק לגורמים את מה שאבדנו ולקום מחוזקים ומחודשים כחלק מהתהליך עצמו. האבל משרת אותנו לבנות מחדש דברים בתוכנו, לאבד ולעבד, ללמוד לקבל את החדש ולהיפרד מהישן מתוך אהבה. זהו תהליך טבעי שמלווה את חיינו מרגע לידתנו בכל שלבי הגדילה וההתפתחות, כך שכאשר פוקדת אותנו ביום אחד בהיר הפתעה או טלטלה מפרת שלווה והופכת את עולמנו מהיסוד, עלינו לאפשר לעצמנו להתאבל ולכאוב כאחד.

מפגש אישי

בעבר פגשתי באחת מהנשים האמיצות שהכרתי, שמה אורית. היא התמודדה עם משבר באמצע החיים. בעודה רק בת 35 ביום בהיר אחד, ללא הכנה מראש, היא הפכה למוגבלת, עקב כך הפכה לתלותית בכל תחומי החיים, היא איבדה את ביטחונה העצמי, ובן רגע מצאה את עצמה ללא הגנות בסיסיות שהיו לה בעבר.

היא מספרת לי ששנים היא נלחמת על חייה, כדי להחזיר לעצמה דברים שאיבדה. היא איבדה יכולות תפקודיות, משפחה, זוגיות שהייתה לה, ולאורך השנים אף איבדה את תקוותה וכוחותיה להתמודד עם החיים.

אנחנו מדברות ומבינות יחדיו, בפרספקטיבה של שנים, שהמשבר אותו היא עברה ועודנה עוברת אינו ממוקד רק בה, אלא המשבר התפשט לכל עבר. השבר שהצליח לפגוע בה, פגע גם במעגל הראשון והקרוב שהיה לצידה, כמו שמושלכת אבן לתוך הים ולאבן יש הדים מכל עבר. השבר הצליח לשבש באותה עת, את יציבות חייהם של הסובבים אותה. חלקם נרתמו לתמוך בה, לצד התמיכה היו גם כאילו שלא עמדו במשימה הקשה ונטשו אותה בזמן הלא נכון בחייה, דבר שהגביר את הקושי, את הפגיעות, ועיכב אותה מלהשתקם ולחזור לעצמה ולחיים בפרט.

לנשום עמוק ולראות את הצד החיובי שבך

באחת משיחותינו, ישבתי והקשבתי לדבריה בעודי נושמת ואף דומעת, עד כמה נכון הוא הדבר שכאשר אדם נפגע בחייו, הדבר מתפשט לכל עבר ובעיקר במעגלים שמסביבו. עד כמה חסרי אונים אנחנו בכל פעם שאנו נאלצים לאבד שליטה על חיינו, וכיצד הדבר מצליח ליצור הד וטלטלה בכל המעגלים הקרובים אלינו, ובכך מגייס את קרובינו ואינו מותיר אותנו לבד.

שאלתי אותה שאלה ישירה, איך זה השפיע על המשפחה שלה?

היא לקחה לעצמה זמן לחשוב ולנשום ולא מיהרה לענות לשאלתי. היא החלה לתאר לי מצב של רעידת אדמה שפקדה את חייה, ומיהרה לומר שלא הייתה לה את היכולת לדאוג לסביבתה הקרובה והרחוקה, כי כל המשאבים שלה נדרשו עבורה, על מנת שהיא תוכל להשתקם. היא תיארה לי שלפעמים היא נאלצה להגן על עצמה מפני הקולות וההדים החיוניים שביקשו רק לתמוך בה, או לעזור או כל דבר אחר, ומשום שהגנותיה אינן כתמול שלשום אין היא יכלה לאפשר לקולות ולהדים החיוניים הללו, להיות חלק מחייה.

היא תיארה לי שלאורך השנים היא חשה שהיא נמצאת על אנייה שהפליגה לחוף מבטחים ולפתע נקלעה לסערה ואינה מצליחה להימלט מהגלים הגבוהים והמאיימים. פתאום החיים כה שבירים ואינם עוד יציבים כבעבר, זה הוא רגע מכונן, עד כמה החיים אינם מובנים מאליהם.

הזדמנות להיזכר

המלצתי לה לנשום מהבטן אל האף וביקשתי ממנה להישען לאחור ולהרשות לעצמה לזמן קצוב לנוח ולהיות עם עצמה כפי שהיא הייתה בעבר, מלאת ביטחון, ובעלת שליטה על חייה, ביקשתי ממנה להיזכר בכל האור שהיה חלק מחייה ולהזכיר לעצמה בכל הרגעים הקשים איך היא הייתה לפני המשבר ולהיעזר בכוחות המצויים בתוכה שמעולם לא עזבו אותה, לצד הזיכרונות שהיא חשה שיוצרים בתוכה בלבול, אבדן שליטה, עייפות, כעס, כאב וחוסר שקט.

בעודה עוצמת את עיניה יכולתי להתבונן בה ובגופה שהיה מלא עוצמה, כוח, אמונה, חיות ואהבה וכיצד בהדרגה היא החלה להיחלש והפכה לחשופה, כתוצר מהטראומה שהיא עברה. הזכרתי לה שהיא אישה אמיצה על כל מה שהיא עוברת ועל כל מה שבנתה ויצרה לאורך חייה, היא לוחמת אמיתית מבטן ומלידה, ושגם אני כאן בשביל לתמוך בה ולהזכיר לה מי היא הייתה לפני השבר. אישה יפה, חכמה, רגישה, אוהבת, שמחה, מלאת אמונה ותקווה שאוהבת את החיים, אוהבת ליצור, לטייל בעולם ויותר מכל אוהבת להעניק לעולם.

הזכרתי לה שמותר לה לכעוס, להתאבל על המציאות שאליה נקלעה מחוסר שליטה, בחירה או חוסר רצון ושמותר לה לאפשר לעצמה להרגיש תסכול, חוסר אונים, פחד או כל דבר אחר.

להכיר את עצמך

בזכות תהליך האבל האישי שלה, על אובדן העוגנים המוכרים בחייה, עברה אורית שיקום ובמהלכו גילתה ולמדה להכיר ולאהוב את עצמה למרות המגבלות השונות. גם היא הבינה שלהיות חזק, פירושו לפגוש ברגשות הכואבים, המפחידים, הקשים והמורכבים שבתוכנו. זו בוודאי נוסחה בטוחה יותר, כדי להכיר את עצמך ולגלות מי אתה באמת.

רבים מאיתנו נתקלים ונפגשים במהמורות כאלו או אחרות לאורך החיים. האם אנחנו עוצרים ונושמים, בודקים מה קורה לנו בפנים - בלב, האם אנחנו בוחרים לגדול ולהתפתח מהחוויה שערערה את עולמנו מתוך איבוד שליטה, האם נמצא את הכוח לעשות כן ללא שיפוט, או שמא נמשיך כאילו דבר לא אירע. לעתים,

זו אכן יכולה להיות הזדמנות לעצור ולא להמשיך מתוך הרגל, אלא להתבונן ובעיקר להרגיש את קשת הרגשות שפוקד אותנו ללא אזהרה וללא שליטה. זו הזדמנות של פעם בחיים, ליצור משהו חדש ואמיתי משהו ללא מסכות ודפוסים מעכבים, שמנעו מאיתנו לחיות את החיים כפי שהיינו רוצים.

זו הזדמנות לבחור מחדש בחיים עצמם, בנאמנות שלנו לעצמנו ובידיעה של מי אנחנו באמת ומה עושה לנו טוב. לבחון האם אנחנו חיים חיים מספקים ומסופקים, ואם לא, לפעול לשינוי המצב. למרות כל זה, אל לנו לשפוט איש, כי עלינו לזכור שלא לכולנו ניתנת אותה הזדמנות לעשות שינויים בזמן שהיינו רוצים ולא לכל אחד מאיתנו יש את הכוחות המתאימים על מנת לעשות כן.

טלי כנפי, מטפלת אינטגרטיבית

קישור לכתבה בוינט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4342366,00.html

טיפול אישי: לשחרר את האהבה

אם זו אהבה, אז למה כל כך קשה לנו להיות מאושרים? טלי כנפי מזמינה אתכם אל חדר הטיפולים שלה ומסבירה, דרך סיפור אישי, כיצד משתחררים מדפוסים שתוקעים אותנו

פורסם: 

באהבה, טלי כנפי, מטפלת אינטגרטיבית 

קישור לכתבה באתר ynet:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4127942,00.html

חדר הטיפולים הוא מעין מטפורה לרחם שמביא חיים לעולם. כמו בהתפתחות התינוק, כך גם חווה המטופל התפתחות מחדש, למידה ויוצא לדרך חדשה בתום הטיפול. טלי כנפי מסבירה על דרך בחירת הטיפול והמטפל

הרחם הוא המקום בו מתחילים להיווצר חיים, תאים שהופכים במהרה לעובר. בשלבי ההיריון העובר מבשיל, מתפתח, מפתח שרירים, עצמות, איברים פנימיים (הלב, הכבד, הריאות), מערכות פנימיות (מערכת הנשימה, מערכת העיכול), איברים ומערכות החיוניים לחייו של הנולד, כשיצא לאוויר העולם. העובר מוגן ומוזן מהאם ומסביבתה, ככל שהאם מוזנת נפשית, רגשית, ארצית ורוחנית, כך גם הוא והדבר מעניק לו כוחות, תמיכה, אהבה וידיעה שהוא לא לבד ומצפים לו בשמחה.

הסיבה לשימוש ברחם, כאנלוגיה לחדר הטיפולים היא משום שבחדר הטיפולים מתרחשים דברים דומים וזהים למה שמתרחש לראשונה ברחם האם. גם בחדר הטיפולים, הסביבה מוגנת, תומכת, קשובה, מעניקה, רואה, אוהבת ומאפשרת למטופל להתפתח בדרך הנכונה והבריאה עבורו, יחד אם אותן עוצמות איתן הוא נולד. ניתנת למטופל הזכות להתפרק ולהתגבש מחדש, לבנות מערכות גופניות ונפשיות שלא היו בשימוש לאורך חייו. ניתנת לו הזכות לבחון, ללמוד, להאזין לתחושות ליבו וגופו כאחד. לעכל את חייו, את בחירותיו על מנת שיוכל להיוולד מחדש, ממש כמו תינוק שבוחר מתי הוא בשל לצאת לעולם.

בחדר הטיפולים המטפל מעניק למטופל מרחב בטוח, שקט, ללא שיפוט לגדול, להתרחב מבפנים, להגשים את עצמו, לבטא את קולו הייחודי, את יכולותיו בכל תחומי החיים.

רחם האישה כמו חדר טיפולים אישי (צילום: shutterstock)

שלבי הטיפול מדומים לשלבי התפתחות בחיים - תחילה כתינוקות אנו משתמשים בחושים השונים. עם הזמן אנו מתבגרים, ומתפתחים להם צרכים נוספים, צרכים רגשיים, צרכים חברתיים וצרכים תקשורתיים ובמקביל להם אנו מתפתחים גם ברמה ההורמונלית. היכולות שלנו לזהות מה טוב עבורנו ומה נכון עבורנו, מתפתחות אף הן בהדרגה, הן רגשית והן תודעתית. הצרכים הזוגיים מתגלים גם כן, לאורך שלבי ההתבגרות וההתפתחות.

לאחר שלמדנו "ללכת" לבד בדרכנו הבריאה, נוכל לעשות את הצעדים הראשונים בחיינו מחוץ לחדר הטיפולים ולעשות בחירות מתוך בחירה איכותית ומודעת. כאשר נוכל "לאכול" לבד ולדעת מה "טעים" לנו באמת ללא עזרתו של אדם בוגר נוסף, נוכל לבצע זאת ללא תמיכתו של המטפל. כאשר נוכל להתמודד עם החיים ומה שטמון בהם, נבנה חיים חדשים איכותיים, קשובים, נאמנים ואוהבים לעצמנו. כאשר נרגיש בטוחים נוכל לחשוף את עצמנו ואת ליבנו לאחר.

ככל שזכינו בהזנה נפשית, רגשית ותזונתית באופן תקין וברצף בריא לאורך חיינו, החסכים שינהלו אותנו יהיו מינורים וכך גם ההיפך.

עם הבשלתנו והתבגרותנו, נוכל ללמוד דברים חדשים ממש כפי שהיינו ילדים, להיפתח לחדש, לגלות את מה שכבר ידענו ועם השנים לדאבוננו שכחנו. לחשוף את היש בחיינו ואת האין כאחד.

בחירת המטפל

בבחירת המטפל קיימת אנלוגיה לקשר הורי והתפתחותי. ככל שההורה בשל בתוכו להורות, להקשבה, ראייה, נתינה ואהבת האחר, כך הוא בשל להעניק מעצמו לנולד. ככל שהוא השקיע בעצמו, בהתפתחותו האישית והרגשית כך יש לו מה להעניק לרך הנולד. כך גם המטפל. גם כאן משתקפת לנו המציאות שבנינו בחיינו, האם אנחנו בעלי סבלנות, רגישות, אמפטיה, נחת או מרוטי עצבים, עצובים, חסרי גבולות ועוד כהנה וכהנה אפשרויות. מה הם הערכים עליהם גדלנו וכיצד מתקיימים הם בחיינו.

מטפל איכותי הינו זה שהשקיע בהתפתחותו האישית לא פחות מלימודיו: מכיר את עצמו, את רגשותיו, חולשותיו, אהבותיו, מקבל את עצמו ואת עברו ואינו שופט את עצמו. מקיים בחייו את אמונותיו, אדם שחיי את מה שהוא מלמד והפער בין השניים כמעט ואינו קיים. מטפל שכזה יוכל להיות נאמן למטופל כפי שהוא נאמן לעצמו, לבחירותיו ולחייו. לאדם זה הגשמה אישית חשובה לא פחות ממזון גשמי, נפשי ורוחני ובודאי הוא דאג לטפל בעצמו לאורך שנים ארוכות וליצור מציאות בריאה, שלמה ואינטגרטיבית.

ובכן, בחרתם בעצמכם ובחרתם לצאת לדרך חדשה. עכשיו כל מה שנותר הוא לבחור מטפל שיתאים לצאת איתכם למסע התפתחותי, רגשי ותודעתי בו תזכו בחיים מסופקים ומלאים כאחד.

אודות - סדנת הבית הפנימי.

סדנת הבית הפנימי.

הסדנה הינה סדנה טיפולית המתנהלת כטיפול קבוצתי חצי מובנה. בכל מפגש אני מעלה נושא התפתחותי לעבודה. במהלך המפגשים לכל משתתף יש זמן ומרחב להציג את עצמו, את רגשותיו, את היצירה שיצר, על פי הנושא הנבחר ובכלים הבעתיים שנבחרו.

הסדנה ייחודית בכך שהיא מבוססת על ניסיון חיי, ועל תהליכים אינטנסיביים, שיקומיים וטיפוליים שהייתי שותפה להם במהלך כעשור וחצי.

במשך קרוב ל 20 שנות לימוד והכשרה מקצועית רכשתי ידע, ניסיון וכלים טיפוליים אותם אני משלבת יחד עם הנושאים שבחרתי להעלות ולגעת בהם במסגרת הסדנה, כל זאת בעקבות מסע פנימי לגילוי עצמי במשך 17 שנים, שהוביל אותי להגשמה עצמית מלאה, הגשמת מלא הפוטנציאל שלי ואף אפשר לי להיוולד מחדש.

בסדנה אותה אני יצרתי ומנחה כבר כשש שנים, אני מעניקה למשתתפיה את האפשרות לפגוש את עצמם, את החסכים שמנהלים אותם מבפנים, תוך מתן לגיטימציה למי שהם וליכולותיהם ללא שיפוט,  מתן הזנה נפשית ורגשית בריאה, כל זאת על מנת ליצור ריפוי פנימי עמוק בתודעה.

במסגרת המפגשים אני מתנהלת בתפקידים שונים, ביניהם גם כ-"הורה" של משתתפי הסדנה, דבר שמאפשר להם להיכנס אף הם לתפקידים שונים מהעבר בתוך חיי המשפחה, ילדים, אחים, הורים וכל זאת על מנת לאפשר העלאת הדפוסים שהיו בתוך התא המשפחתי המקורי שלה, דפוסים הממשיכים לרוב לנהל אותנו בחיי היום יום.

כך נולד החלק הראשון של סדנת "הבית הפנימי" – "הילד הפנימי".

כמי שעברה את התהליך באופן אישי, שיקמתי את הקשר שלי עם הילדה שהייתה בתוכי – "הילדה הפנימית", דבר שהקנה לי מיומנות רבה לתקשר עם "הילד הפנימי" של אנשים אחרים במהלך עבודתי הטיפולית הן הפרטנית והן הזוגית.

הסדנה מחזירה אותנו למחוזות ילדותנו, מעניקה כלים, הקשבה, ראייה מזוויות שעוד לא פגשנו בחיינו.

הסדנה מאפשרת לפחדים, רגשות, חרדות, זיכרונות להתקיים, מחזירה את ה "ילד שבתוכנו" לחיים.

זו הזדמנות לשנות  את החוזים הפנימיים בתוכנו בכל תחומי חיינו, מלמדת אותנו לאבד שליטה במרחב בטוח על מנת לזכות

בשליטה חדשה ובריאה שאינה תלויה או דורשת מאיתנו לשרוד בחיים.

כך בהדרגה אנו מבשילים לגדול, להתפתח, לצמוח ולהתרחב להכרות עם הקטבים הנוספים בתוכנו.

כך נולד לו חלק ההמשך של סדנת "הבית הפנימי" – "זוגיות פנימית"

כאשר השלמתי את תהליך הזוגיות הפנימית ביני לבין עצמי,  והפכתי לנשואה לעצמי, התאפשר לי ליצור ולהעניק הלאה את הגילויים והריפוי שהענקתי לעצמי בשלב זה.

כאן אנו למדים להקשיב, להאזין, להעניק לעצמנו רשות ולגיטימציה לכל אותם חלקים שאיבדנו איתם קשר והפסקנו לתת להם רשות לחיות כמו למשל: הצד הזכרי מול הנקבי,  העצב מול השמחה,  הילד מול הבוגר,  כעס מול רוגע,  אהבה מול שנאה,  ודברים נוספים שהובילו אותנו לחפש אצל בני זוגנו את אותם חלקים אבודים.

בחלק זה של הסדנה נבין מה היא זוגיות, מה היא אהבה, וההבדל בינה לבין צורך.  נלמד מה היא אינטימיות והאם היא קיימת בחיינו.  נרשה לעצמנו לאבד, לכאוב, להתאבל על מנת להתחדש, ניפרד ממסכות מיותרות בחיינו ונחזיר את עצמנו לחיים.

כך נולד לו הילד השלישי בסדנת "הבית הפנימי" – "הורות פנימית"

כחלק מתהליך האינטגרציה, ההחלמה והריפוי של עצמי הפכתי להורה קשוב, אוהב, מחבק, סלחן ונאמן לעצמו,  דבר שמאפשר לי להוריש למשתתפים ולמטופלי את דרך חיי,  ואומר נלמד לכבד, לאהבו, לסלוח ולקבל את עצמנו כפי שאנו וכך גם את עברנו.

בשלב זה, נלמד לזהות מה טוב עבורנו. נבחר לראשונה בחיינו בחירה הכרתית ובריאה. נחייה מתוך רצף תקין ובריא. נעניק לעצמנו את הזכות לחיות חיים עשירים, מסופקים, אינטימיים, אוהבים וקשובים.

נראה את עצמנו ואת סביבתנו כפי שהיא. נהפוך להורים בריאים וקשובים למי שאנחנו היום ובכך נשנה את הירושה והצוואה הרגשית והפנימית איתה גדלנו.

ולבסוף -  נשמח, נאהב, נצחק מכל ליבנו.

אז למה אתם מחכים  ?! הצטרפו אלינו למסע מרתק שבו תיצרו בית פנימי וחיצוני חדש ובריא כאחד.

באהבה ממני,

טלי כנפי.

www.spiralarose.co.il

בגידה או הזנחה.

האם בגידה של משהו הקרוב לנו צריכה להפתיע אותנו או שמא יש דברים בחיינו שיכולים לעזור לנו לזהות מראש את מה שעלול לקרות לנו? ואיך זה משפיע על הילדים שלנו?

זה הוא סיפור חיים שמלמד כי למטבע אכן יש שני צדדים. לאורך שנים הורגלנו לחשוב ולדעת, כי בגידה הוא מעשה של אדם אחר בלבד כלפי הנבגד, ואנו - הנבגד, אין לנו כל קשר למעשה, למעט היותנו קורבנות של הבוגד, בסיפור זה ניווכח ונגלה אמיתות אחרות.

יפה הגיע אליי לטיפול על רקע של בגידה זוגית ורגשית - היא שיתפה אותי עוד בשיחת הטלפון הראשונה בטרם פגישתנו, על כך שבעלה לו היא עדיין נשואה, בגד בה שנים ארוכות עם נשים אחרות. בפגישתנו הראשונה, בעודה מתיישבת בכורסא, החלה להיאנח ; אני נשואה למשה כבר 45 שנים ועוד בטרם נישאנו כבר ; נודע לי שמשה שהוא אינו גבר של אישה אחת בלבד, ולמרות זאת מעולם לא היה בי האומץ והביטחון להתגרש ממנו ולפרק את הקן המשפחתי. בבית הוריי חונכתי שאסור לפרק משפחה, חונכותי לעצום את העיניים, להפנות את המבט, לנשוך את השפתיים, ולבכות בלילות, כל זאת במחיר כבוד המשפחה.

בעודי מקשיבה לדברים שסיפרה יפה, שאלתי את עצמי, אז מה גרם לה הפעם לאזור אומץ ולהגיע לחדר הטיפולים בכל זאת.יפה שיתפה אותי כי היא באה לבקש את עזרתי משום שהיא גילתה שבעלה של בתה בוגד והיא איננה יודעת מה עליה לעשות עם הידיעה הזו.

נשמתי עמוקות וחשבתי לעצמי, כיצד עליי לבשר ליפה שמאוד לא יהיה קל לגלות שיש קשר בין היותה אישה נבגדת כל חייה לבין היות בתה נבגדת אף היא. ביקשתי מיפה לספר על חייה לפני שהכירה את בעלה, שאלתי אותה כיצד חיי הזוגיות של הוריה התנהלו ומה היא חושבת וזוכרת מהם.

יפה סיפרה שהאב היה השולט בבית והאם הייתה הנשלטת, האם הייתה עקרת בית שגידלה את ילדיהם המשותפים והאב פרנס את המשפחה. שאלתי מה היו טיב היחסים הזוגיים ? יפה שיתפה ואמרה "כי מהמידע שזכור לי, אינני זוכרת יחסים חמים ואוהבים ביניהם, אינני זוכרת מגע מחבק ואוהב, אינטימיות רגשית ושותפות בכלל". שאלתי אותה איך היא הרגישה כילדה בעודה שותפה לחוויות השונות, מייד היא נזכרה בחוויה שהייתה לה בגיל 17, היא הבטיחה לעצמה שלעולם לא תינשא לאף אחד ושלעולם לא תביא ילדים לעולם המורכב הזה.

ביקשתי ממנה להרחיב והיא סיפרה שמעולם לא אהבה את הילדות שלה, בבית הוריה וזאת בשל  היחסים הבלתי נעימים שהשרו בבית. תמיד הרגישה עצובה, מאוימת מפוחדת ומתביישת להביא חברות לבית שבו גדלה, "הוריי היו רבים ללא הפסקה ובכל הזדמנות, זו הייתה אלימות מילולית מתמדת, וזה הביך אותי מאוד". שאלתי אותה אם זכור לה שילד מילדיה חש את אותו התסכול, פחד, בושה ואי נוחות להביא חברים לביתו-ביתם. היא ישבה ונשמה עמוקות וניסתה להיזכר בחוויה זהה. בהדרגה, מפגישה לפגישה, העלתה יפה זיכרונות מעברה, זיכרונות שמעולם לא חשבה שיש להם חשיבות, ערך והשפעה על חייה הנוכחיים. היא שיתפה שמעולם לא ראתה את אימא נלחמת על מקומה, היא זוכרת אישה מפוחדת מבעלה שמסתתרת מאחורי ילדיה, ילדה- אישה בעצמה כך היא מספרת. אישה מאוד חולה פיזית, עצובה, חסרת ביטחון עצמי וחסרת זהות עצמית. בהזדמנויות רבות, ובעודה משתפת את זיכרונותיה נראה היה, שהיא מתחילה לראות את הקשר בין היחסים שלה עם משה ועד כמה התנהלותה זהה לזו של אימה.

לגלות ולהיווכח

התקשתי להאמין, שבגילה של יפה, היא תמצא כוחות מתאימים להיחשף לעצמה ותבחר לעשות שינוי בתודעה בגיל 63 .לאחר 10 חודשי טיפול, יפה התוודתה כי - "האמנתי שאני באה לפגישה או שתיים להתייעצות, מעולם לא האמנתי וחשבתי שאשאר לטיפול ארוך טווח, ובודאי לא אשאר מספר חודשים", כך לי היא אמרה במפגש של שתינו, כעבור 10 חודשים של טיפול. יפה למדה ליהנות מכך שלראשונה בחייה, יש מי שמאזין לה באמת, תומך בה, מייעץ לה ובעיקר אינו שופט אותה על חייה הקודמים. היא למדה לחלוק איתי את המצוקות, הרגשות, התחושות שמלוות אותה כל ימי חייה, היא נזכרה שבגיל 13 בעודה מטיילת עם חברה, היא פגשה ברחוב את אביה עם אישה זרה, הדבר הביך אותה עד דמעות ולכן באופן ספונטני, היא התעלמה ממנו ואף לא דיברה איתו ובכך דאגה להביך אותו בחזרה. היא ישבה בחדר ובכתה ללא הפסקה, כאילו חזרה להיות אותה ילדה בת 13. היא לקחה לידיה את אחת הכריות הסמוכות לה, שנמצאות על הספא, וחיבקה אותה חזק אל ביטנה הרכה, כאילו שהיא מבקשת לנחם את עצמה, ובאופן זה, מקלה על הכאב הגדול שנשאה בגופה כל כך הרבה שנים.

יפה החלה בתהליך של אבל, היא החלה להתאבל על עוגמת הנפש שחוותה לאורך שנים רבות וארוכות עוד מבית הוריה, בעודה בוכה ומשתפת את רגשותיה וזיכרונותיה, היא שאלה אותי במה זה עוזר לה כרגע להיזכר ולהתאבל על שנות חייה. זה הרגע שבו יכולתי לראשונה לשקף לה את השחזור של מבית הוריה, השפעתם על חייה האישיים והזוגיים ולאור כך, השפעתם גם על חייה של בתה. הזכרתי לה את פגישתנו הראשונה ואת הסיבה שלשמה היא הגיע אליי לטיפול וניחמתי אותה בכך, שלאבל הזה יש משמעות וחשיבות רבה, היות ובדרך זו היא תוכל לראשונה בחייה לקחת אחריות ולבחור בעצמה, במה נכון עבורה ועל מה היא מוכנה לוותר באמת, האבל הזה משחרר אותה מתפקידים שאינם שייכים לה ובדרך זו היא מהווה דמות לחיקוי.

להשתחרר ולהתעורר למציאות חדשה

יפה החלה להבין ולגלות שהיא בעצמה הייתה קורבן של מציאות שאותה היא לא בחרה ועכשיו היא מסוגלת לראות, להרגיש, לנשום ולהיפתח מחדש כמו פרח שהיה סגור שנים רבות. התאפשר לה לדבר, לבכות, לצעוק, לפעמים לצייר וכל זאת על מנת שתוכל להשתחרר מכל המכאובים שהיא נושאת בתוכה ואינם מאפשרים לה לראות, הן את עצמה והן את המציאות החיצונית.

באחת מהפגישות הבחנתי שיפה משפילה מבט ממש כמו ילדה רכה וקטנה, שאלתי מה קרה? והיא החלה לשתף שגם בהיותה ילדה בת 6 בכיתה א' היא זוכרת את עצמה מוותרת בכל הזדמנות על מקומה ורצונותיה, היא נזכרת שתמיד הייתה ילדה למופת ומעולם לא הרשתה לעצמה למרוד או להיות ילדה "רעה". היא הוסיפה שבעצם לראשונה בחייה היא מבינה שהיא וויתרה על עצמה, על חייה האמיתיים כבר בגיל מאוד צעיר, היא מבינה כרגע שהחיים שאותם היא ניהלה ומנהלת, אינם פרי בחירתה האמתיים.

יפה מבינה שכל חייה היא בגדה בעצמה ללא הרף ולכן אין פלא שהיא נבגדה בבגרותה. "מעולם לא הייתי ערה לכך שיש לי אחריות לסיבה שנבגדתי כל חיי. מעולם לא הנחו אותי לדאוג לצרכים האמיתיים שלי, רק עכשיו בחיי, אני לומדת לראשונה שפה חדשה בגילי המבוגר.

שמחה שמעולם לא התערבה קודם לכן בחייה של ביתה. "לא היו  בידי  הכלים המתאימים לכך, עכשיו אני מבינה שהדבר היחיד שאני יכולה להעניק לבתי, הוא דמות לחיקוי, ועכשיו אני יכולה לומר לה, שעליה לבחור את מסלול חייה, ועל מנת לשנות את הירושה הרגשית שקיבלה ממני ומאבות אבותיי עליה לקבל עזרה מקצועית בעצמה". יפה המשיכה לטפל בעצמה והחלה להחזיר לעצמה את החלקים בתוכה, ואת השנים האבודות .

באהבה ממני,

טלי כנפי.

www.spiralarose.co.il

הכתבה פורסמה בווינט – הקישור באתר.

 סדנת "הבית הפנימי"

       סדנאות, קורסים וימי עיון

    פתיחת סדנת "הילד הפנימי"

יום ו'  5  בנובמבר בין השעות: 13:30 - 10:30

פיתחתי שיטת ייחודית המשלבת כלים שונים מעולם הרגש, נפש, רוח, הבעה וטיפול.  

שיטת "הבית הפנימי" מורכבת משלושה שלבים אשר מקבילים לרצף ההתפתחות שלנו כבני אנוש.

בכל אחד מהשלבים נלמד, ונחווה את "ביתנו הפנימי" מזוויות שונות. 

שיטת טיפול ייחודית זו המשלבת פסיכותרפיה, אומנויות, טיפול גוף נפש, הילינג ועוד.

השיטה תאפשר למשתתף תחושה של שחרור, אהבה, קבלה ונאמנות עצמית.

 
לבית הזה אין מחיר והוא אינו מוצע למכירה, זה ביתנו ומקדשנו היחיד ואותו נלמד להכיר, לכבד ולאהוב.

אם עד היום התפשרת בחייך, נתת לחיים להוביל אותך, סבלת מפחדים וחסמים שמנעו ממך להתנהל  כפי שהיית רוצה.

הגיע הזמן להשתחרר, להתמודד, להתקדם ולהוביל את חייך לכיוון הנכון עבורך!

טלי כנפי, מטפלת אינטגרטיבית בעלת ניסיון של למעלה מ 18 שנים, מפתחת שיטת "הבית הפנימי" מזמינה אותך להתנסות בסדנה התפתחותית, טיפולית, חוויתית ושונה.

בוא למסע מרתק של ריפוי באמצעות: תנועה, כתיבה, הבעה, הילינג, שיחה, הרפיה, נשימה לסוגיה, פלייבק ועוד.

נשמח לספר לך פרטים נוספים אודות סדנת "הבית הפנימי" וכיצד היא תשפר את איכות חייך ותוביל אותך להגשים את עצמך בחוויה בלתי נשכחת.       

באהבה ממני,

טלי כנפי.

0524430022