
יום שני, 21/11/11, 13:37
| כל התקוות שהיו ואינן, כל החלומות שלעולם לא אגשים, כל הייאוש הזורם לי בדם, כל הקשיים הבלתי נראים. כל התקוות... כל הרצונות שיודחקו עד הנצח, כל הסיוטים שקוראים להם "חיים", כל כתובות הקין שהוטבעו לי על המצח, כל האנשים שמתרחק... |
יום ראשון, 20/11/11, 08:37
| החיים הם הבזק של סבל, כמכת ברזל מלובן, עטופים משני צידיהם בריק אינסופי כולנו נטבע לאט באוקיינוס השכחה, כדגים ששכחו כיצד לשחות, ולהבזק יש סוף. הבזק הסבל הוא עולם בפני עצמו המתקיים לו לרגע ואיננו עוד. הוא מכיל הדחקה, וייאו... |
יום ראשון, 20/11/11, 08:24
| בקרוב אני אקבל פרוזק בפעם הראשונה. הלכתי לאבחון אצל פסיכיאטרית בשביל וועדת השילוב, קצבה מבטל"א, ובשביל שתרשום לי פרוזק. ידיד אספי שלי לוקח פרוזק וחייו השתפרו. אז אמי אמרה זאת למאבחנת, וכנראה היא תרשום את זה (ידוע שאם אומ... |
אירי ישראלי-רושין
בתגובה על בקצה/ בר ייאוש