כותרות TheMarker >
    ';

    מילים של חמלה

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום שני, 2/6/14, 01:55

    ''

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום שבת, 31/5/14, 02:34

      ''

      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום שישי , 30/5/14, 03:20

        ''
        ''
        ''

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום חמישי, 22/5/14, 09:20

          ''
          ''
          ''
          ''
          ''

          דרג את התוכן:
            5 תגובות   יום רביעי, 14/5/14, 20:21

            ''
            ''
            ''

             

             

            דרג את התוכן:
              3 תגובות   יום שני, 12/5/14, 12:01

              ''

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום ראשון, 4/5/14, 01:09

                ''

                דרג את התוכן:
                  9 תגובות   יום ראשון, 27/4/14, 15:38

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    5 תגובות   יום ראשון, 13/4/14, 20:38

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום חמישי, 10/4/14, 13:29

                      ''
                      ''

                       

                       

                       

                       

                      ''

                       

                       

                       

                       

                      ''
                      ''

                       

                       

                       

                       

                      דרג את התוכן:
                        6 תגובות   יום שני, 10/3/14, 23:40

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          9 תגובות   יום שלישי, 25/2/14, 02:33

                          יחס עוין לשאיפה לקידמה ולכיבוש הידע, ניתן למצוא כבר בזמן העתיק: חטא עץ הדעת, קריסת מגדל בבל, הסגרת סוד האש לאנושות, דדאלוס שלימד את בנו איקרוס לעוף, עניין שנגמר באסון - "במופלא ממך אל תחקור". הפילוסוף היווני אפיקורס ביקש לבטל את  החרדה מכך שאסונות טבע, רעידות אדמה, שיטפונות, בצורת, הם מעשי נקמה של האל על מעשי בני האדם: "הטבע אדיש לאנושות אך ידיעת תופעות הטבע, תשיג שקט נפשי. הטבע מתנהל על פי חוקיות אוטונומית הניתנת להבנה". מאז ועד היום האדם לא ניזון מחרדות הנגזרות מתפיסות דתיות או מוסריות של זיקה בין אסונות  לאנושות.

                          בסוף המאה ה-16, רבו נבואות על סוף העולם בהשראה דתית, שהתקשרו בשמו של נוסטרדמוס. המהפכה המדעית חפפה מהפכה דמוקרטית. הקידמה המדעית גויסה לשירות החזון הדמוקרטי, והחזון הדמוקרטי העניק לגיטימציה פוליטית חיונית למהפכה המדעית והטכנולוגית. ז'אן ז'ק רוסו ועמנואל קאנט דיברו על הזיקה בין ידע לחופש. רוסו הדגיש  את "הדת האזרחית" וכינון משטר המבוסס על ריבונות העם. קאנט הגדיר נאוֹרוּת: "אומץ של האדם להשתמש בשכלו ובתבונתו בדרך שתחלץ אותו מחוסר הבגרות שבתלותו בסמכות של אנשים אחרים". אחד הדוברים העיקריים של המהפכה האמריקאית, תומאס פֵּיין, הניח שמפעלים טכנולוגיים גשרים ותעלות יוכיחו לציבור שהכוח הפוליטי של השלטון משרת את טובתו. הטכנולוגיה הפכה לסוכן יחסי הציבור האפקטיבי ביותר גם למדע. הקידמה הפכה את שעבוד האדם לכוחות הטבע - לשליטתו בהם. מעבר לקידום מדעי ולקידום טכנולוגי, דוגמת מפעלי הנדסה ענקיים, קידמה חברתית ופוליטית תסייע להתפתחות התרבות האנושית. יהיה זה טיפוח חינוך הציבור לצורך הכנתו להשתתפות בתהליך הפוליטי הדמוקרטי של ממשל עצמי שהעם, הריבון, ירכוש את הכלים להנחות ולשפוט את מהלכי המשטר. ככל שאדם משכיל יותר - כן הוא נוטה להיות פחות תלוי בסמכותם של אחרים. "האמת היא האויב של הכוח". ולכן יש לבטל את הצנזורה ולאפשר את חופש הביטוי גם בתחום האמנויות.

                          רעיון הקידמה נסוג פה ושם תוך שימושים פוליטיים-אידיאולוגיים מגוונים ואף סותרים כדרך לסמם אוכלוסייה סובלת בהווה ולהצדיק את קורבנה בשדה הכלכלה והקרב. ברטראנד ראסל קבע שקידמה טכנולוגית אינה מלווה בהגיון ובריסון התשוקות האנושיות. בעוד המדע והטכנולוגיה שועטים קדימה, הערכים החברתיים יישארו פחות או יותר קבועים. שתי מלחמות עולם, עשו שימוש בהמצאות מדעיות וטכנולוגיות מתקדמות כדי לטבוח מיליוני אנשים,  שורה של אסונות טכנולוגיים ושינויים תרבותיים ופוליטיים נטלו את ההילה מחזון הקידמה של הנאורות ומן הברית בין המדע לבין הדמוקרטיה. קריסת כורים אטומיים, התפרקות חלליות מאוישות בחלל, זיהום סביבתי החודר למזון, פוגע בצמחייה ומשמיד מינים של חיות, והמחלות שהתחזקו בעקבות תהליכי עיור וגידול האוכלוסייה. מחקרים בתאי גזע מעוררים כיום חשש מהתערבות אנושית ומניפולציה, ושכפול של חיות ובני אדם וגם ייצור של מזון על ידי התערבות בגנטיקה של צמחים וחיות.

                          המדע והטכנולוגיה פתחו בפני האדם אפשרויות מרגשות של ריפוי מחלות, הארכת חיים, תחבורה יעילה ותקשורת. כל ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות נבחנות לא רק במונחים של קידמה, אלא אף בפגיעה פוטנציאלית בערכים אנושיים הכרוכים בהן. חייבים לראות גם ענף של אתיקה שכל טכנולוגיה שמניבה יתרונות לאנשים ולמפעלים מסוימים פוגעת בד בבד בקבוצות חברתיות אחרות וגורמת לסיכונים שבעבר לא שמו לב אליהם. מחלוקות בין אנשי המדע לבין עצמם הפכו פומביות.  נפילת בורסות, אינפלציה דוהרת, התפרצויות אלימות, התפשטות גזענות ומחלות חדשות ליוו תהליכים עמוקים של שינוי ערכים והנמכת ציפיות מיכולתה של המדינה המודרנית לרתום את המדע לסיפוק דרישות האזרחים. היסטוריונים של המדע ביססו בהדרגה את הרעיון שהידע המדעי נמצא בתהליך דינמי, לעתים אף מהפכני, של שינוי, ושתיאוריות שתיארו את העולם בעבר הקרוב הפכו אנכרוניסטיות. אין אפשרות להניח שיש מבחנים אמפיריים החופשיים מבחירה במתודולוגיה ובפרשנות: עובדות לעולם אינן מדברות בעד עצמן. את תיאוריות המדע ואמיתותיו מערערת החשיפה הממושכת לאמצעי תקשורת המוניים, לפרסומות ולמניפולציות מתוחכמות של דימויי מציאות. אין  ביטחון ביכולתו של הציבור להבחין בין עובדות לפיקציות.

                           האמונה בכוחה של התבונה לייצר קונצנזוס חברתי-פוליטי התערערה בשל הבנה גוברת והולכת של תפקיד הרגשות והדמיון בחיים הפוליטיים. "ההיסטוריה של הרגשות" התפתחה  לאחד הנושאים החמים ביותר בהיסטוריוגרפיה. התפתחויות אינן שוחקות את חזון הנאורות של הקידמה המדעית והחברתית ואינן מפוגגות לגמרי את האמונה בקידמה ואת הישגיה בתחומים חשובים בימינו. המצב הפוסט-מודרני – איבד את החזון במצעד האנושות לקראת גאולה באמצעות המדע והדמוקרטיזציה.  תנועות פונדמנטליסטיות בכל הדתות המונותיאיסטיות הרימו ראש לצד התפשטות אדישות וספקנות בחברה החילונית. הליברליזם הדמוקרטי הנאור מתקשה לצקת משמעות רוחנית ורגשית לחיי האדם בן זמננו. האדם עדיין מחפש משמעות עמוקה יותר בחיים ומוות. החרדה מהעונש על מעשי האדם חזרה אלינו, בלי תיווך האלים...  

                          התנהגות אנושית הוצגה כסיבה העיקרית להתחממות כדור הארץ, להתמוססות קרחונים ולשיטפונות, המסכנים ערים רבות בעולם בעתיד הלא רחוק.  הפחד הישן היה גדול יותר מזה המתעורר כיום עקב אזהרה אמיתית מתוצאותיה הצפויות של קידמה טכנולוגית חסרת רסן. לואיס מומפורד, ז'ק אלול והרברט מרקוזה טענו שהטכנולוגיה גורמת לדה-הומניזציה של האדם ולהרס הרקמה החברתית. חרדות מאירועים קטסטרופליים, מהתנוונות ומשקיעה שנעשו כאמור חלק מהדאגה האנושית בהווה.

                          מדע וידע אינם תחליף למוסר, שאין הוא כשלעצמו מבטיח את הריסון המוסרי של האנושות, התקדמות במישור אחד לפעמים מתקיימת עם נסיגה בתחומים אחרים לכן, יש משמעות רבה להשפעת ההישגים המדעיים והטכנולוגיים בתחומים כאנרגיה גרעינית, גנטיקה ותקשורת על התגבשות יחס דו-ערכי לקידמה המדעית והטכנולוגית בזמננו.  כולן מתקיימות במידה מסוימת בו-זמנית. קצת קידמה, קצת מעגליות של היסטוריה החוזרת על עצמה, קצת ציפייה להתנוונות ואולי אפילו יותר להתדרדרות הדרגתית לקטסטרופה סביבתית או לאסון פתאומי "כחורף גרעיני"  חרדה ממלחמות, ממגפות, מרעב וממשברים המעידים על שבריריות הדמוקרטיה. אנו חיים כיום בעולם ללא כיוון ברור וללא חזון אוטופי של העתיד. הריאליזם הזה הוא לאמיתו של דבר הביטוי המובהק ביותר בזמננו לקידמה של אנושות הלומדת, לפחות בחלקה, לחיות ללא אשליות ואידיאלים המייצרים אינסוף קורבנות, והמבינה את מרחב החופש הצר שלה לצמצם את הסכנות. יתר על כן, אין סיבה לזלזל בפוטנציאל האנושי לדמיין ולייצר צורות חיים חדשות המבוססות על ידע, מחייבות לחופש ולשאיפה לרווחה ולצדק ואולי אף לקדם את אפשרות השגת הרמוניה ושלווה, שכמובן לעולם יהיו בני חלוף.

                          (על פי "הפסקנו להאמין בקידמה וחזרנו לפחד" מאת פרופ' ירון אזרחי // מגזין "אודיסאה" 19.02.)

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            רפי הג'ירפי
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון