כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון : 1/2010

    8 תגובות   יום שלישי, 12/1/10, 18:45

    נער פרוע וחסר התחשבות, כיפת קטיפה לראשו וציציות משתלשלות במופגן מבגדיו הסתובב בחצר עם מכשיר אייפוד ואוזניות, ושר בצרחות איומות שירים חסידיים כשעל פניו שוֹרָה נהרה אלוקית לא משכנעת. הוא נע במעגלים ובעצימת עיניים תוך נפנוף זרועות לכל עבר, והתעלמות מוחלטת מכל מה שנקרה בדרכו. מדי פעם רכן לעבר מישהו והחריד אותו בצעקות לתוך האוזן. הנה, חשבתי, הולכת ומתגשמת, ולא לטובה, תחזיתו של אותו קדוש יהודי מאוקראינה מלפני מאתיים שנה, יָשָן בכלי חדש, וכבר יכולתי לחוש את הרוח המרחפת ומנשבת מעל התהום. הנערים האחרים שצפו באקסטאזה המדומה חששו שמא הם מחמיצים משהו חשוב. בהיותי המבוגר האחראי היחיד באותו מעמד, השאלות הופנו אליי: "תראה אותו, הוא אומר שזה טוב ועוזר בחיים להניח תפילין. למה הוא מנסה כל הזמן לשכנע אותנו להתחיל להיות גם דתיים ולהאמין באלוהים?" "אם הוא רק  מנסה... מותר לו, זה בסדר לנסות." "אבל הוא אומר שהשם ברא את העולם, שהוא עוזר בשמיים. שאם אני אגיד כל הזמן ברוך השם, בעזרת השם, אז תהיה לי רפואה שלמה"."אין בעיה. אתה יכול להגיד המילים האלה כמה שבא לך"."ויש רב שיכול לברך אותי שאלוהים יעשה  לי נס?""ומה ישתנה אז?""שהשם יכול להבריא אותי שאני אפסיק לבלוע ריטלין." "באמת שאין לי מושג. אני לא מתמצא בתרופות, ולמען האמת גם לא בניסים". ואם אני אלך לאיזה רב, הוא ישים לי את היד על הראש ויוציא את כל השטויות?" "לי עוד לא יצא להיפגש עם רבנים כאלה".  "ואתה מאמין באלוהים?" אני מתחמק שוב: "יש המון דרכים להיות מסורתי, לקיים את מנהגי מסורת ישראל בלי להאמין באלוהים. מה אתה אומר?" השאלה חשובה הרבה יותר מהתשובה. בעצם, רק השאלה חשובה. כשמשהו לא ברור, לא מתעכבים כדי לבאר. עוברים הלאה. יש רצון לשמוע תובנות שבאו מסביבה מוכרת. דברים חדשים מעוררים רתיעה.  הסקרנות האמיתית מתועלת לרכילות, מציצנות, נוזלי גוף וגניחות. בלי להתייחס למה שאמרתי הם מסתערים מכיוון חדש: "תראה את הפִּילָה המשוגעת הזאת, כמו ההיא מהאח הגדול. אתה יודע מה השמֵנה הדְבָּה הזאת והחברות שלה אומרות לי? שאני לא יהודי טוב. למה הם מאיימות עליי שבורא עולם יעניש אותי אם אני לא יניח תפילין?" "למה שאתה לא תשאל אותן למה הן מתכוונות?"  "שאם לא אתפלל בבית כנסת ביום כיפור ואם אסע בשבת... אלוהים יכעס עליי? "אני לא יכול לדבר איתך בשם אלוהים." "תענה לי בבקשה, נו, אני לא מספיק חכם, לא מבין את כל הדברים האלה"."רגע. רגע, תעזוב לרגע את החוכמה ואת ההבנה", אני מנסה להשיב בכובד ראש, "אמונה לא קשורה בכלל להבנה. כדי להאמין אתה לא חייב להבין. מי שמאמין", אני מנסה לענות בנימוס, לפני שישסעו אותי שוב, "לא שואל שאלות ולא מחפש הוכחות. הוא מאמין שמה שקורה זה בדיוק מה שצריך לקרות, שיש מישהו שמשגיח ועושה סדר בעולם, ולכן הדברים מסתדרים ואין מה לדאוג", זה היה מעט גדול עליהם. נחוצה אמירה פשוטה, אחידה, התכנסות לתוך משהו ברור. "ואתה לא יהודי?""אני דווקא כן". "אתה צם ביום כיפורים?"  מעל השאלה הזאת מהבהב שלט אזהרה באדום זוהר: הנך נכנס לשדה מוקשים. "תראה, אני חושב שחגי ישראל הם של כולנו. הארץ זאת היא של כולנו וגם ספר התורה הוא של כולנו, ויש יותר מדרך אחת להבין מה כתוב בו". זה עבר גבוה, גבוה מעל העיניים שלהם. לא הניח את דעתם. נדרש משהו מתומצת להתאחד סביבו. "לי אסור לצום. לך מותר לצום בתשעה באב? "לי מותר, אם אני רוצה". כל תשובה הייתה מוציאה אותי לא טוב."אז אתה כן או לא מאמין שיש אלוהים?" "אני מעדיף לא לדבר על  העניינים האלה". "למה?" "כי אמונה זה עניין אישי פנימי של כל אחד". "אז למה אני כן מספר לך?" "כי אתה רוצה לספר, ולי אין בעיה  להקשיב". "ואלוהים אוהב את כולם אותו דבר?""אני מאוד מקווה. זאת אומרת, מי שמאמין חושב שכן". מישהו במרכז המסחרי שבו הם קונים את האוכל המהיר והמחורבן שלהם, היה כנראה חסר תעסוקה יום אחד וניהל איתם שיחה ששיעשעה רק אותו: "תעזבו אותכם מתרופות, אתם רוצים להרגיש סבבה? תעשנו חשיש. תראו איך זה ירפא אותכם". אלף פסיכולוגים לא יתקנו את הנזק שאידיוט אחד גרם רק בגלל שהוא אידיוט, או משועמם.  אני משתדל לא להיראות נבוך מהסיפור על  הסמים החברתיים.  "מזל גדול שבכלל המציאו את התרופות. הן עוזרות למי שצריך לבלוע אותן". "אז צריך להגיד תודה לאל?" "אפשר, גם". "אז כדאי להאמין באלוהים?"  "מה אמרנו?  רק אם אתה רוצה". כי זה עניין אישי של כל אחד? והחלטה שלו ורק שלו?" אדם מתבצר בהשקפת עולמו, ומוותר בעל כורחו על רבדים נוספים בנפשו. כך נחסם כל נתיב תודעתי אחר שינסה לפלס דרך בסבך האנושי בצורה מקיפה או אפילו בצורה שמתקרבת לשלמות. השקפת עולם נוקשה מדי היא סוג של התמכרות כפייתית-חולנית. יומרה ויוהרה משלבות ידיים ונכנסות ללא הזמנה אל ליבם של תמימי דרך.  היומרה לחבוק את כל מה שמרכיב חיי האדם בשלמות ולהבין את נבכי נפשו, היומרה להיות מעל הזמן, לטעון ששיני הזמן אינן נוגסות בתקפותה של האמונה. והלא מי שאינו בודק מפעם לפעם את תקפותה של השקפת העולם, אין לו מוצא מהסבך הנפשי.
    דרג את התוכן:

      פרופיל

      רפי הג'ירפי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון